עלון חסדי שמואל 178 - וילך תשעו
פרשת וילך גליון מס' ( 871שנה רביעית) ,ה' תשרי תשע"ו נמצאים אנו בשבת שבין כסה לעשור שעדיין 'דינא מאסך ה' ממלוך" ,אתה מאוס בעיני ה'. יתיב וספרין פתיחו' ועדין כולנו עומדים ותלוים ,אם וכך היה עם יפתח הגלעדי" ,והיוצא מדלתי ביתי זכו נכתבים לחיים ואם לא חס וחלילה להיפך – והעליתיהו עולה לה'" ,וכשביתו יצאה לקראתו ,ספק והציפיה של הקב"ה לתשובה – ותשובה פירושו עזיבת כפיו והצטער" ,ואנוכי פציתי פי לה' ולא אוכל לשוב", דרך! "יעזוב רשע דרכו ,ואיש אוון מחשבותיו וישוב ומסר נפש ביתו למען דברו בחושבו שהוא איש הגון אל ה' וירחמהו ואל אלקינו כי ירבה לסלוח" ,לעיתים ועובד אלוקים ,ובסוף" ,ויקבר בערי הגלעד" ,מלמד חי אדם בצורת חיים מסוימת ובטוח כי דרכו דרך ה' ,שנתפזרו עצמותיו בהרי הגלעד ,נשרו לו איבריו מכעס וכי הוא מעובדי ה' וממשרתיו ונאמני בריתו ,אבל ה' עליו. טועה הוא טעות חמורה ודרכו אינה רצויה אצל ה' שלמה במשלי אומר "דרך איש ישר בעיניו ,ואחריתה משום שמעולם לא פשפש במעשיו ,האם באמת דרכו דרכי מות" ,הוא בטוח שהוא דתי והנה ציציותו היא דרך אבותינו הקדושים ,גאונים וצדיקים שעמדו נישאות ברוח ,וכיפתו מכסה ראשו אבל בעצם מורד לעם ישראל ,או שזו דרך חדשה שהוא בחר לעצמו הוא בקב"ה – 'כי את אשר אהבת שנאתי ,ואת אשר כמאמר הנביא "ובשיקוצם נפשם חפצה" שנאת אהבתי'. כך היה עם צדיקים ויראים שבחרו בדרך משלהם וסבורים היו שהיא דרך ה' ,וכך מספר התנ"ך על שאול המלך שיוצא למלחמת מצוה בעמלק וחומל על פי סברתו על הילדים והתינוקות וכשפוגש את שמואל אומר "ברוך אתה לה' ,הקימותי את דבר ה'" ,אני עשיתי את רצון ה' – ושמואל מוכיחו כי הוא מורד ויהי רצון שנזכה לגמר חתימה טובה בספרם של בה' ואינו מקיים רצון ה' ,וזו הפתעה לא נעימה להיות צדיקים ויראים ,אכי"ר. בטוח שאתה מעובדי ה' ובאמת הנך ממורדי ה' "כי שבת שלום וגמר חתימה טובה ,אייל עמרמי עובדי ה' האמיתיים מעולם לא טופחים לעצמם על השכם ,תמיד חושדים את עצמם אולי מרמים את ליבם ואת בוראם ,זה דרך של תשובה ובדרך כזו ה' חפץ – ועליהם נאמר "על כן יורה חטאים בדרך ,ידרך ענוים במשפט". 81:60 ( 06דקות לפני השקיעה) 81:80 06:68 שובה ישראל הושע י"ד כתובת לשליחת דואר :רח' הרב כלפון משה הכהן ,31/2הר חומה ,ירושלים .ת.ד //011 .י-ם .מיקוד 0///0 לקבלת עלון זה מדי שבוע ישירות למייל ,ניתן לשלוח בקשה לכתובת [email protected] בביתו של רבי שמואל שפירא זצ"ל מידי שבת בשבתו ,מיד אחרי שהיה בוצע את הפת ,היה רבי שמואל שפירא זצ"ל מטריח את עצמו לעבר מקומה של הרבנית בקצה השולחן ומגיש לה את פרוסת החלה .גם בשנותיו האחרונות ,כאשר היה חולה וחלש ,לא ויתר על מנהג מופלא זה .כשנשאל על ידי נכדו לפשר מנהג זה ,חייך ואמר "אין זה מתאים שהחלה שאותה צריכה הרבנית לאכול תעבור דרך הידים של כולם". הרבנית מצידה מחתה כל כך פעמים רבות וביקשה ממנו לחדול ממנה ג זה ,אולם רבי שמואל לא ויתר ,כך במשך שנים ארוכות עד זקנה ושיבה. כך גם היה כאשר השתתף בסעודת שבת ,באחת מאותן הפעמים שבהן נאלץ לצאת לחו"ל לטובת החזקת הישיבה ,מאות בני תורה סעדו על שולחנו ,הוא ברך את כולם בברכה המקובלת "לחיים, לברכה ולשמחה" ומיד קם במהירות ממקומו ,כיתת את רגליו וחיפש את הרבנית ,ברך אותה "לחיים לברכה ולשמחה" במאור פנים ,ורק אז שב למקומו. *** בכל שבת בעת הסעודה היה רבי שמואל אומר דברי תורה ליד השולחן ,אולם מנהג קבוע עשה לו ,תמיד היה אומר דברי תורה השוים לכל נפש ,רעיונות מפרשת השבוע או מעניני דיומא ,שגם ללמד ילדים לבקש סליחה ולבקש מהם סליחה אמירת סליחה היא אמירה שחשוב לחנך את ילדינו להשתמש בה בזמנים נכונים ,בדיוק כשם שעליהם לומר תודה ובבקשה .בבקשת הסליחה אנחנו רוצים לחנך אותם להכיר ולכבד את רגשות האחר וגם שלפעמים אנחנו טועים ,אבל זה בסדר ,ניתן לתקן ולהצטער על דברים שנעשו. אמירת סליחה אמיתית וכנה מעצימה את הילד .היכולת לומר "טעיתי" ,היכולת להתנצל ולבקש סליחה והנכונות לכפר על התנהגות בלתי ראויה הן תכונות חשובות ביותר .זו חינוך לכנות וקבלת אחריות שחשוב ללמד את ילדינו ,וגם את עצמנו. אבל חשוב לזכור שכאשר אנחנו מבקשים מילדינו להתנצל אנחנו מצד אחד מחנכים אותם ,אבל מצידה השני של הבקשה אנחנו עלולים "להקטין" או להביך אותם ,או מאלצים אותם לעשות משהו שאינו לרוחם ואפילו נראה בעיניהם שגוי .ילד שחווה את בקשת הסליחה כעונש עסוק בתחושות הכעס שלו ,ולא באמת פנוי להבין מה הייתה השגיאה שלו או מדוע הוא פגע ברגשות העומד מולו. לא תמיד הילד ממנו מבקשים להתנצל בכלל מבין על מה כל המהומה .הוא הגן על עצמו או אולי עשה משהו בתור משחק. העמדת ילד מול חבר בדרישה "תתנצל" ,או כמו שרובנו אומרים "תבקש סליחה" ,היא מורכבת. התעקשות על בקשת סליחה בעקבות התנהגות בלתי ראויה אינה תמיד נכונה או חכמה ,ולעתים היא אינה משרתת דבר ומכניסה את ההורה רק לצרות .לכן לא מומלץ להתעקש על אמירת סליחה .הדבר החשוב הוא להגיב נכון על התנהגות לא ראויה של הילד בכדי שלא הנשים והבנות מסוגלות להבין ,רק אחרי שאמר דבר תורה המובן לכל ,היה נכנס עם בניו ותלמידיו שישבו עמו ליד השולחן לעומקן של סוגיות. פעם אחת בשבת הסבו סביב שולחנו תלמידים מבני הישיבה ,אחד התלמידים שנתכבד על ידו לומר "דבר תורה" אמר מערכה שלמה בסוגיה עמוקה. לאחר סיום הדברים אמר לו הרב "תלמידי חביבי ,הן בחור צעיר הנך, ועומד אתה לקראת הקמת בית ,צריך אתה לדעת ,כי ליד שולחן השבת ,שולחן שבו נוטלים חלק גם נשים וטף ,צריכים לומר רעיון השוה לכל נפש ,משהו שגם האשה תוכל להבין ,אולי משל מהמגיד מדובנא ,אולי סיפור על גדולי ישראל ,אפשר גם לומר רעיון קצר על פרשת השבוע ,העיקר שיהיה דבר שמתאים לכולם. יחזור עליה שנית .כאמור ,התעקשות על בקשת סליחה כמרכיב עיקרי בתגובת ההורה תביא לכך שהילד ילמד לבקש סליחה (התנהגות מילולית) ובכך יחסוך מעצמו ענישה או פעולת תיקון מעשית אחרת ובכך הופכת "בקשת הסליחה" לביטוי שטחי שלא מבשר על שינוי התנהגות עתידי. לבקש סליחה מהילדים זה לא פשוט לבקש סליחה ,גם אם אנחנו יודעים שטעינו ,או אולי דווקא כשאנחנו יודעים שטעינו .הורים מתקשים לבקש סליחה כיוון שיש תחושה שהדבר יפגע בסמכות ההורית שלהם. כדאי להבין שהסליחה היא לא הודאה בכישלון ,אלא אמירה לגיטימית שמעידה על הורה חושב וביקורתי כלפי עצמו .כולנו טועים .זה אנושי לטעות .אנחנו מבטיחים הבטחות שלא עמדנו בהן, לפעמים צועקים או כועסים בלי סיבה .מותר לעצור לרגע ולחזור בנו או להסביר שטעינו ,שאנחנו מתנצלים. חשוב לתת לילדים דוגמה אישית :ילד צריך לחיות בהבנה שהוריו הם אנושיים .שהרף המוצג לו אפשרי וכן ,גם הם טועים .ההבנה שטעות היא אפשרית וניתן לכפר עליה ,מאפשרת לילד להירגע ולהבין שגם הוא עצמו עלול לטעות לפעמים. חשוב גם להתייחס לדוגמה אישית .ילדים לא ילמדו להתנצל אם מסביבם לא ינהגו בהם בכבוד או יפגעו בהם .כשמבוגר טועה או פוגע והוא לא מתנצל על הטעות ,גם הילד יחוש שזה בהחלט נכון לא להתנצל או לבקש סליחה ,ויותר מזה -שזה נכון גם לפגוע. חשוב מאוד לדעת להתנצל ולבקש סליחה גם מילדינו -כאשר אנחנו טועים ,מגזימים ,מעליבים ,לא מאמינים ללא סיבה .וחשוב גם להישיר מבט ולבקש סליחה .זה מוכיח גדלות ואינו מוריד דבר מערכו של ההורה .אלא להיפך! ההתנצלות צריכה להיות כנה ועניינית בנוגע למקרה .אם בחרתם לבקש סליחה ,הסבירו מה בדיוק בהתנהגות שלכם לא היה נכון .אל תתנצלו ממקום של רגשות אשם .הורים רבים מתנצלים על החלטות וסדרי עדיפויות כיוון שהם מלאי רגשות אשם .התנצלות כזאת תעודד את הילד להשתמש בהתנצלות ככוח ולעודד את רגשות האשם שנמצאים שם גם ככה. ההתנצלות צריכה להיות מיידית .לא מומלץ להתנצל שבועות אחרי המקרה .ילדים נוטים לשכוח ,ואם לא מדובר באירוע מאוד מהותי ולא התנצלתם ,אין טעם לחזור ולהזכיר נשכחות. רבי לוי יצחק מברדיצ'וב זצ"ל רבי לוי יצחק מברדיצוב נולד בשנת ת"ק בעיירה הוסקוב שבמחוז פשמישל ,לאביו רבי מאיר ברבי משה מזאמושטש ,בנים למשפחת רבנים שבמשך כ"ו דורות לא הוסר כתר תורה ממנה .בימי נעוריו היה נודע בכינוי "העילוי מירופלב" על שם מקום לימודיו .רבי יצחק חיבר את הספר קדושת לוי ונודע בכינויו "סנגורים של ישראל". בשנת תקכ"ה נתקבל רבי לוי יצחק כרב בז'יליחוב ,בשל רדיפות המתנגדים עבר בשנת תקל"א לפינסק ,בה שימש כרב וריש מתיבתא, גם שם לחמו נגדו המתנגדים ופעם אף התנפלו על ביתו ושדדהו. משנת תקמ"ה שימש רבי יצחק ברבנות ברדיטשוב במשך עשרים וחמש שנה ,רבי לוי יצחק נפטר בכ"ה בתשרי תק"ע ,מרוב הערצה לרבם לא קיבלו בני הקהילה רב לקהילתם וכל גדולי התורה שבאו אחר כך כונו בתואר דיין ומורה הוראה. *** בבית הצדיק רבי לוי יצחק מברדיטשוב ,פונה הרבנית ושחה את דאגתה בדבר התבגרותן של בנותיהן ,ואין בידם ולו נדוניה קטנה ליתן בעבור קבלת כתובה לבתם הגדולה שזה מכבר הגיע לגיל הנישואין.. והיא מבקשת ממנו לילך לרבו ולשאול לפיו. משראה רבי לוי יצחק דאגת אשתו ,הוא פנה ויצא לדרכו הארוכה לשאול את רבו בדבר הדאגה המסיחה דעת אשתו ,והרב כששמע מצוקה זו ביקשו להמתין מעט ,ויצא את החדר ,כעבור מספר רגעים שב ובידו צרור כסף גדול ,באומרו :קח לך מטבעות אלו שיספיקו בעד קבלת כתובתה של בתך וה' יצליח דרכיך.. בדרך חזרה כשרבי לוי יצחק רכוב על העגלה ובידו צרור הכסף, הוא שומע ממרחק קולות רבים ומשונים ..הוא נפנה להביט מה אירע ,והוא רואה רעש והמולה רבה ,כדרכו בקודש נפנה רבי לוי יצחק לעזור ולסייע ,והוא שואל במה המדובר ,ועונים לו כי מעשה נורא התרחש כאן ,חופה שנועדה להיות היום כבר נפרסה ,החתן והכלה היתומה ובני משפחותיהם נקבצו ובאו ,ופתאום שח אבי הכלה כי הנדוניה שהבטיח לחתונת בתו נאבדה לו מתוך תיקו.. והחתן מסרב ליכנס לחופה עד שימצא הכסף שהובטח לו בעד החתונה.. כל המוזמנים נראו כתרים אחר הכסף האבוד ,הכלה אף היא התייפחה בבכי ,ואם החתן שפכה צקון לחשה שיעזרוה משמים.. רב לוי יצחק שראה את הסבל הנורא ,פנה אל המוזמנים ובידו צרור הכסף שקיבל מרבו לשם חתונת בתו ,באומרו כי מצא את הכסף האבוד ..הכול החלו רצים לקראתו ,הכלה החלה לנגב דמעותיה ,ואפילו כלי הניגון החלו בנעימות עליזות.. אך רבי לוי יצחק מסרב ליתן הסכום עד שיתנו לו כשכר על מציאת האבידה עשרה אחוזים מהסכום כולו ..פנו אליו המחותנים בבקשה שיפסיק לדבר כך ..אך הוא בשלו ומבקש ליתן לו תמורה זו ,ואם לאו אינו נותן הכסף ..לאחר מספר דקות נלקח ממנו צרור המעות ,ונערי השוליים החלו לסלק את רבי לוי יצחק שלא היה מוכר להם תוך ביזיונות רבים שהיו מנת חלקו. כעבור מספר חודשים שהגיע רבי לוי יצחק לרבו ,ודבר המעשה הלך ונתפרסם ,שאל הרבי את תלמידו ,ספר לי רבי לוי יצחק ,הרי זה שנטלת כל הכסף שהענקתי לך לחתונת בתך ונתת לכלה יתומה זו דרכיך ,אבל מה ראית לשטות זו ליטול על כך שכר..השיב לו רבי לוי יצחק ,כשנוכחתי בישועה שהשבתי לכל הנוכחים, החלו רגשות גאווה לצוץ בקרבי ,מעשה גדול וחשוב מעין כמותו.. לכן גמרתי אומר לעשות זאת ולספוג עלבונות בכדי לכפר על אותו רגש גאווה שאחזני. מששמע זאת הרבי ,הוציא לו סכום כפול ומכופל תוספת על הנדוניה בעבר ,שיספיק לו לחתן את מירב בנותיו ,באומרו ,כי נאמן הוא בעל המאה לשלם שכר לפועליו... מספר עצות כהכנה לצום שתיה: א .החל מהבוקר מוקדם ובמשך היום לשתות כוס מים כל שעה בערך, על ידי זה הגוף מקבל נוזלים ומגיע למצב רוויה .אם מקפידים על שתיה במשך היום ,אין צורך לשתות כמות מוגברת בסעודה לפני הצום. רצוי להרוות הגוף בנוזלים ,החל משלושה ימים קודם לצום ,לשתות 06%יותר מהרגיל. ב .לקראת הארוחה האחרונה שלפני הצום -חשוב לקחת כפית דבש. הדבש יגרום שהנוזלים ישמרו ולא יופרשו מהר ,כך שעד למחרת אחר הצהריים תרגישו רווים ולא צמאים. ג .שתיה אחרונה -ללגום משקה מר ,כמו תה חזק או מר ,או מעט בירה לבנה .ע"י סיום עם משקה מר נשבר הצמאון ,ובמשך הערב לא מרגישים צמא. מאחר ובסעודה מפסקת המאכלים מלוחים ,נוטים להרגיש צימאון די מהר עם תחילת הצום .שתייה מרובה מיד לאחר האכילה וכמה דקות קודם הצום ,מחוסר זמן -כמעט ואינה יעילה ,גורמת לעיכול מהיר ואיבוד מרכיבי המזון והמינרלים החיוניים לגוף ע"י הפרשתם תוך זמן קצר .וחבל .להפחתת התופעה ,רצוי מראש לתכנן לסיים האכילה לפחות שעה קודם הצום ו -לא לשתות לאחר האכילה (וכפי שמזהיר הרמב"ם) משך כעשרים דק'-חצ"ש. להותיר די זמן לפני הצום כדי לשתות בנחת החל מ -כחצי שעה לאחר האכילה .השתייה תרווה את הגוף ביעילות ,הנוזלים והמרכיבים החיוניים יישמרו בגוף לאורך זמן. אכילה: א .חוץ מהאוכל הרגיל שאוכלים כדאי להרבות באכילת גזר ,גם מבושל. הגזר מחזיק הרבה זמן בקיבה ונותן הרגשת מלאות .ממילא לא רעבים. ב .אכילת 0-1שקדים לפני הצום ,נותנת גם היא הרגשת מילוי. עד שהם מתעכלים הצום עובר. אם אפשר עדיף להשרות אותם במים בלילה לפני ולקלף את הקליפה החומה. סחרחורת והרגשת חולשה: ביום הצום ,אם בכל זאת אתם סובלים ,כדאי להצטייד בריח מנטה .אפשר לקנות בבית מרקחת 'מקלון הרחה' בריח מנטה או 'שמן מנטה' .נשימה חזקה בכל נחיר תרגיע מיד. לסחרחורת -אפשר לתפוס בכח את העור מעל האף ,בין העינים, ללחוץ כמה שניות והסחרחורת חולפת. הרביעי -פרק ב' /באדיבות ר' קובי לוי תקציר :יונתן חיים הוא הבן הרביעי של שרגא רוטינפלד מקוצק ,ילד שתקן ועדין שנולד עם בעיה שגרמה לו לא להצליח לקרוא ,יונתן חיים אהב "לבלות" ביער בשיחה עם קונו ,באחת משיחותיו הוא מבקש מהקב"ה שיזמן אתרוג לבני העיירה .לעיירה עדיין לא היה אתרוג לחג הסוכות ,הסכום שיועד לכך הוא 030רובל. ולדימיר שייגץ סוחר אתרוגים גוי ,הצליח למכור שלושה אתרוגים במחיר מפולפל ,וכעת הוא בדרכו למוסקבה למכירת האתרוג הרביעי בלא פחות מ 0666רובל. יונתן חיים רוטינפלד צעד לתוך היער על גבי החריצים העמוקים שנחרשו על ידי גלגלי העץ של הכיכרות שחלפו ביעף לתוך מעבה היער בדרך למוסקבה .שם הוא נהנה לטפס על עץ הצאלון הענקי ,להתיישב על אחד מענפיו העבים ולהביט אל הנוף הפראי והבראשיתי בעולמו של מי שאמר והיה העולם. משק הגלגלים המתקרבים משך את תשומת ליבו של הילד .הפעם הרעש היה חזק מתמיד ,שקשוק הגלגלים כמעט החריש את אוזניו. עיניו לא הטעו אותו ,הסוסים השחורים הללו היו גבוהים וחסונים ממה שהכיר עד כה ,הם דהרו ממש כמו איילות .הכרכרה השחורה -העטופה בבד קטיפה הדור עליו היה רקום נזר של זהב -כמו עפה באוויר .לא פלא ,הסוחר ולדימיר שייגץ מיהר להגיע למוסקבה לפחות חצי יום טרם התקדש החג ,והארנק שלו ידע היטב למה. תוכניות לחוד ,מציאות לחוד .יונתן חיים לא האמין למראה עיניו. באחד המדרונות המעוקלים שעטו הסוסים בקצב שיא ,אך לפתע הכרכרה איבדה שיווי משקל ,אחד מגלגליה נשמט ,וההתהפכות המסוכנת לא איחרה לבוא .ולדימיר שייגץ שחשב לעשות הון מן האתרוג הרביעי ,הועף מן הכרכרה ,וגופו הוטח בתנופה על גבי הסלעים החדים .זעקותיו של שייגץ פילחו את האוויר במשך דקה ארוכה .עד שהשתתק .שקט מקפיא שרר באוויר. יונתן חיים מיהר לרדת מן העץ ורץ כל עוד נפשו בו לכיוון הסוחר הפצוע .הסוסים חרחרו להם כאובים על הארץ והכרכרה הייתה מוטלת על צידה .יונתן חיים הבין בהגיונו הבריא שעל כתפיו מוטלת מצווה חשובה .להציל חיים .הוא הניח את ידו הקטנה על ליבו של הסוחר, והלב אכן פעם .הוא חיטט בכרכרה וגילה מגבת ובקבוק מתכת ובתוכו מים .הוא החל לנגב את פניו של הסוחר וניסה להשקותו בעדינות. אחרי דקה פקח שייגץ את עיניו וראה את פני המלאך המאירות של הילד היהודי שניסה להחיותו .הוא חייך לעברו והצליח להוציא כמה משפטים" .חמודי ,תודה לך .תשקה אותי מים .חבוש את ידי השותתת ותעזור לי להתיישר ,ורוץ מייד לעיירה שלך להזעיק עזרה". אין כאן מקום להאריך .הצדיק הקטן עשה את המוטל עליו בזריזות ותוך שלוש שעות היה שייגץ שכוב וכאוב באחד החדרים בצריף החביב של הרוטינפלדים ,לוגם כוס תה מהביל וחבוש יפה מכל הצדדים כדי להקל מעליו את שברון הצלעות .מוסקבה נראתה לו רחוקה מתמיד. יונתן חיים לא עזב אותו .הוא החזיק בידו ספר תהילים והתפלל לרפואתו .כזכור לכם ,הוא לא ידע לקרוא .הוא אמר את הפרקים בעל פה והתפלל לרפואתו" .תודה תודה" מלמל הסוחר הגוי" ,אתם אנשים נפלאים ...בזכות הבן שלכם יצאתי חי מן התאונה" אמר לחסיד רוטינפלד שהגיש לו פרוסת לחם שחור טבולה בשמן. הסוחר הפצוע סימן לפתע ליונתן חיים לגשת אליו ולחש כמה מילים על אוזנו... יונתן חיים רץ כאיילה שלוחה בחזרה ליער ,חיטט בין מטלטלי הכרכרה ההפוכה וגילה שם את התיק האבוד .תוך שעה קלה הגיש אותו לולדימיר שייגץ שנרגע במקצת ממכאוביו .השייגץ פתח את התיק. מאות שטרי כסף ומטבעות היו שם .לפתע הוא שלף קופסת נחושת ואמר" :ילד חמוד שלי ,קח את זה .זה אתרוג ,אתם בטח זקוקים לאתרוג" .עיניו של יונתן חיים נפערו בתדהמה ,התפילה שלו התקבלה. תושבי מנצ'ורה יקיימו את מצוות לולב .יש אתרוג!!! איזה שמחה! "כמה זה עולה לנו?" שאל הילדון" .חח..חחח..חחח "..צחק הסוחר" ,זו מתנה ממני אליך .אלמלא טיפלת בי הייתי מאבד דם ומת שם מקור ומחוסר דם ,בלב היער" .יונתן מאיר הודה לולדימיר שייגץ ,אחז את קופסת הנחושת בידיו ורץ לכיוון ביתו של הרב בלום .הרב בלום הביט באתרוג מכל צדדיו ואמר" ,ממש נס .זה אתרוג מהודר " ...מיד אח"כ נכנס הגבאי מורביץ ונעמד המום .על אתרוג מדהים כזה הוא לא חלם בשיא האופטימיות שלו" .שלם לו" הורה הרב בלום למורביץ. הגבאי מורביץ הכניס 030רובל לתוך שקית בד ואמר ליונתן חיים: "הקהילה אספה את הכסף הזה לטובת אתרוג .זה שלכם". בצעדים כושלים נכנס יונתן חיים הבית עם שקית הבד הגדושה וניגש לאביו" ,אבא" ,הפטיר הילדון" ,הרב בלום אמר לגבאי מורביץ לשלם לנו על האתרוג ,יש כאן 030רובל שאספה הקהילה לטובת המצווה "...נימה של אכזבה התגנבה לקולו של הילד .החסיד הטהור ז'ונדל שרגא רוטינפלד היה זקוק לכסף הזה יותר מאוויר לנשימה. היו פה כמה נדוניות יפות ואפשרות לעבור לבית מאבן .אבל חושיו של החסיד רוטינפלד לא הטעו אותו ,הילד שלו ,הצדיק הזה ,לא אהב את הכסף שניספח למצווה הזו .הילד שידר "בלי מילים" שלא נוח לו לקבל תמורה על מצווה עצומה זו" .לך בני ,לך לרב בלום, ותגיד לו שאבא שלך לא מוכר מצוות בכסף .תגיד לו שאבא שלך מעדיף את השמחה הזכה של תושבי העיירה מקיום המצווה ,על פני כל הנאה גשמית של 030רובל". עיניו של הילד אורו .מצוות ותפילות לא מוכרים בכסף .גם לא בכסף גדול ...אוזניו של הסוחר המומלח שייגץ ,מעבר לכותל ,שמעו את הכול והוא נתן לגימה אחרונה מכוס התה הדליל שהגישו לו. *** "אבא לא רוצה כסף על האתרוג .אבא אמר לי שמצות לא מוכרים בכסף ,והוא רוצה את שכרו לעולם הבא ...הנה הכסף כבוד הרב בלום" אמר הילד לרב העיירה כשעיניו מאירות מאושר ,והניח את שקית הבד על שולחנו. דמעות צלולות ניקוו בעיניו של הרב בלום .הוא הבין יפה מאוד שהחסיד רוטינפלד זקוק לכסף אלא שבנו המיוחד הזה ,הוא הוא ששידר לאביו חוסר שביעות רצון מן המתת .הוא ניגש אל יונתן חיים רוטינפלד ,נישק אותו בחום על מצחו ולחש" :הוי ריבונו של עולם ,הוי ריבונו של עולם ,גם אם לא היה לנו אתרוג בחג הסוכות, הרי הילד הטהור הזה ,הוא האתרוג האמיתי שלך". *** בלילה שטרם החג נצצו כוכבים כפי שלא נצצו מעולם .יונתן חיים נרדם תשוש על ריצפת הצריף עטוף בשמיכה דקה .והנה בחלומו הוא רואה אתרוג ענק צהוב ומאיר באור יקרות ניצב באמצע השמים ,וממנו משתלשלים חוטי פשתן זהובים .מיליוני חוטים זוהרים יורדים לכיוון צמרות העצים במעבה היער .יונתן חיים טיפס בחלומו אל צמרת העץ ,שלח ידו ותפש באחד החוטים ...אלא שבאותו שנייה הוא איבד ,בחלומו ,את שיווי משקלו והחל לצנוח מצמרת העץ .הצילו!!!! זעקה גדולה בקעה מגרונו .אמא שיינדל אחזה נר בידה ניגשה אליו ליטפה את מצחו של בנה ,וחיבקה אותו בדאגה" .אמא" ,לחש הזאטוט" ,איפה החומש???" שיינדל הגישה לו את החומש ויונתן חיים התחיל לקרוא" :בראשית ברא אלוקים"... יונתן חיים קורא ,בקול צלול וללא גמגום ,הוא מבין ,הוא קולט. איזו שמחה לילית בבית משפחת רוטינפלד ,הבן הרביעי שלהם הצליח לקבל את האתרוג הרביעי של הסוחר ולדימיר וקיבל במתנה מן השמים את החוט השמיימי המקשר בין העין למוח ,ההופך אותיות למילים ומילים למשמעות. במוצאי שמיני עצרת התאושש הסוחר ולדימיר וחזר לאיתנו. סוסיו אף הם חזרו לתפקודם והיה מי שדאג לתקן את כרכרתו .הוא הודה במילים חמות לחסיד הצדיק שרגא ז'ונדל רוטינפלד ולחץ בחמימות את ידו של מיטיבו הקטן יונתן חיים" .תודה לכם ,אתם אנשים טובים" ,הודה שייגץ. רק אחרי שהכרכרה נעלמה מן האופק הבחינו בני הבית כי הסוחר "שכח" את תיקו בחדר הצר .אמא שיינדל הביטה וראתה קלף מגולגל מבצבץ מתוכו .הוא שלפה אותו וקראה מילה אחרי מילה בהטעמה" :השארתי לכם בתוך התיק 030רובל במתנה ואתם בטח מבינים למה .בהוקרה רבה ,ולדימיר שייגץ". לְ ִה ְת ַרחֵ ק ִמן הַ ֻּט ְמאָ ה ָאדם צָ ִריך ַרבֵ נּו בְ חַ ּיֵי אוֹמֵ ר חַ ּיָבִ ים לְ ִה ְתחַ נֵן הַ ְד ִריכֵנִ י בַ אֲ ִמ ֶתך וְ ל ְַמדֵ נִ יָ , ָאדם צָ ִריך לִ ְרצוֹת בְ לֵב לְ ִהזָהֵ ר ֶשֹּלא י ְִהיֶה בְ טָ עּות עַ ל הַ מַ ְסלּול הַ ֹּלא נָכוֹןָ , ָשלֵם לִ ְהיוֹת עַ ל הַ נ ִָתיב הַ נָכוֹן כְ מ ֹו ֶשכָתּוב ָדוִ ד הַ מֶ ֶלך ע"ה" :הַ ְד ִריכֵנִ י בִ נְ ִתיב ִמ ְצו ֶֹתיך "ֶ ,שֹּלא ִת ְהיֶה עַ ל הַ מַ ְסלּול הַ טוֹעֶ הֶ ,שֹּלא ִת ְת ַנּגֵש לְ בַ ּסוֹף בַ ִקירֶ ,שֹּלא ִת ְהיֶה עַ ל הַ מַ ְסלּול הַ ֹּלא נָכוֹןָ ,אז ְתבַ ֵקש מֵ ה' ִשים או ִֹתי עַ ל מַ ְסלּול טוֹבַ ,אל ַתפִ יל או ִֹתי בִ ְמקוֹמוֹת לא טוֹבִ יםַ ,אל ָתבִ יא לִ י ַרבָ נִים לא אֲ ִמ ִתּיִים ִת ַקח או ִֹתי לְ מָ קוֹם אֲ ִמ ִתי. "דבַ ְק ִתי בְ עֵ ְדו ֶֹתיך ה' "הַ ְד ִרי ֵכנִי בִ נְ ִתיב ִמ ְצו ֶֹתיך"" ,דֶ ֶרך -אֱ מּונָה בָ חָ ְר ִתי"ָ , ישנִי"" ,וְ ַאלַ -תצֵ ל ִמפִ י ְדבַ ר-אֱ מֶ ת עַ דְ -מאֹ ד כִ "ָ ,דוִ ד הַ מֶ ֶלך ִעם כָל ַאלְ -תבִ ֵ הַ ּגְדֻ לָה ֶשל ֹו ִמ ְתפַ לֵל אֶ ל הָ אֱ ל ִקים עַ ל ְשנֵי ְדבָ ִרים ,אֶ חָ ד מֵ הֶ ם לְ יַחֵ ד לְ בָ ב ֹו לְ ִה ְתחַ זֵק בַ עֲ בו ָֹדת ֹו ּובְ ִח ָירתוֹּ ,ובְ הַ ְרחָ ַקת ִט ְרדוֹת הָ ע ֹולָם ִמלִ ב ֹו וְ עֵ ינָיו, ְתַאפְ ֵשר לִ י לַעֲ בֹד או ְֹתך בֶ אֱ מֶ תָ ,דוִ ד מֶ ֶלך י ְִש ָראֵ ל הָ יּו ל ֹו הַ ְרבֵ ה ְט ָרדוֹת אֲ בָ ל הּוא ִמ ְתפַ לֵל בִ ְשבִ יל ֶשֹּלא י ְִהיֶה ל ֹו ְט ָרדוֹת בִ ְשבִ יל ֶשהּוא יּוכַל לִ לְ מֹ ד, כִ י ִאם י ְִהיּו ל ֹו ְט ָרדוֹת הּוא לא יּוכַל לַעֲ בֹד אֶ ת הַ בו ֵֹרא ,הּוא יַעֲ בֹד אֶ ת הָ ע ֹולָםָ ,אז הּוא ָאמַ ר "יַחֵ ד לְ בָ בִ י לְ י ְִרָאה ְשמֶ ך ,הַ עֲ בֵ ר עֵ ינַי מֵ ְראוֹת ָשוְ א ָאדם צָ ִריך לְ ַשנֵן ִשבְ ִעים ָשנָה וְ יו ֵֹתר. בִ ְד ָר ֶכך חַ ּיֵנִ י" ,אֶ ת הַ פָ סּוק הַ זֶה ָ הַ פָ סּוק אוֹמֵ ר ִרבוֹנ ֹו ֶשל ע ֹולָם ֶשהָ עֵ י ַניִם ֶשלִ י לא י ְִראּו ֶש ֶקר ,כְ כָל ֶשָאדָ ם י ְִראֶ ה ֶש ֶקר הּוא י ְַמ ִשיך לָרּוץ ַאחֲ ָריו בֶ אֱ מֶ ת ,ה' ָתזִ יז לִ י מֵ הָ עֵ י ַנ ִים כָל ָדבָ ר ֶשל ֶש ֶקר ֶשֹּלא ִי ָכנֵס בָ עֵ י ַניִם ֶשלִ י. ָאדם מַ ְמ ִציא אֶ ת עַ ְצמ ֹו לִ ְראוֹת ַרבֵ נּו הָ אֲ ִר"י אוֹמֵ ר וְ זֶה לְ שוֹנוֹ :כֵיוָ ן ֶש ָ סּורים ,הּוא מַ כְ נִ יס אֶ ת עַ ְצמ ֹו לְ טֻ ְמָאה ּגְד ֹולָה וְ ָרעָ ה ּודבָ ִרים אֲ ִ נ ִָשים זָרוֹת ְ ּגְד ֹולָה ֶשבְ כֹחַ הָ ְר ִאּיָה יֵש כֹחַ לִ פְ ּגֹ ם ,מֵ עוֹף אֶ חָ ד הַ נִ ְק ָרא בַ ת יַעֲ נָה ֶשעַ ל יְדֵ י יצים ֶשמֻ נ ִָחים לְ פָ נֶיהָ ִ ,היא ִמנְ ֵקבַ ת אֶ ת ֶשהַ בַ ת יַעֲ נָה ִמ ְס ַת ֶכלֶת עַ ל הַ בֵ ִ הַ בֵ יצָ ה וְ יוֹצֵ א ִמכָל בֵ יצָ ה אֶ פְ רוֹחַ . ָאדם ָת ִמיד וְ כ ַָתב ַרבֵ נּו הָ אֲ ִר"י ְסגֻלָה נִ פְ לָָאה לְ ִהנָצֵ ל מֵ עֲ בֵ ָרה זוֹ ,יְצַ ּיֵר הָ ָ יתי "שּוִ ִ כְ ִאלּו ֵשם הֲ וָ יָה ָכתּוב לְ פָ נָיו בִ ְדי ֹו ָשחוֹר עַ ל ּגַבֵ י ְקלָף ,כְ מ ֹו ֶש ָכתּובִ : ה' לְ ֶנג ְִדי ָת ִמיד" ,וְ זֶה סוֹד ֶשָאמַ ר ָדוִ ד הַ מֶ ֶלך "עֵ ינַי ָת ִמיד אֶ ל-ה' כִ י הּוא- תפזורת יו ִֹציא מֵ ֶר ֶשת ַר ְגלָי". וְ דַ ע ֶשכָתּוב בַ זֹהַ ר פָ ָר ַשת פְ קּודֵ י כִ י יֵש ְממֻ נֶה אֶ חָ ד הַ נִ ְק ָרא "אּוף" ֶשהּוא ְמפַ ֶתה לִ בְ נֵי נ ָָשא לְ ִמ ְס ַתכְ לָא לְ עֵ לָא ְדלָא ִאצְ ְט ַרך לְ כַמָ ה נִ יאּופִ ין ָָאדם ָאדם הַ נִ ְקבַ ר בַ ֶקבֶ ר ,בָ א הַ ְממֻ נֶה ּומַ חֲ זִ יר ל ָ יתת הָ ָ ימנִ ין ּולְ ַאחַ ר ִמ ַ וְ זִ ְ ּומ ַשבֵ ר אֶ ת הָ עֶ צֶ ם ֶשל ָאדם בְ ַאכְ ז ִָרּיּות ְ נִ ְשמָ ת ֹו וְ ַאחַ ר ָכך נוֹטֵ ל אֶ ת הָ ָ ִּסּורים ָק ִשים ּומָ ִרים, ָאדם בְ י ִ הָ עֵ י ַניִם נוֹטֵ ל ִמ מֶ נּו אֶ ת הָ עֵ י ַניִם ,וְ ָדן אֶ ת הָ ָ וְ ַאחַ ר ָכך מו ִֹר ִידים אוֹת ֹו לְ בוֹר ֶשּיֵש ב ֹו הַ ְרבֵ ה נְחָ ִשים וְ עַ ְק ַרבִ ים וְ אוֹחֲ זִ ים ב ֹו וְ ָדנִ ים אוֹת ֹו בְ ִדינִים ָק ִשים ּומָ ִרים. וְ צָ ִריך ֶש ֵתדַ ע ,לְ כָל עָ ווֹן יֵש ִסבָ ה הַ ְמבִ יָאה אוֹת ֹו לְ ָכך ,לָמָ ה לָָאדָ ם הַ זֶה ָק ֶשה ִעם הָ עֵ י ַניִם ,יֵש ּגו ֵֹרם ִסבָ ה הַ ְמ ִביָאה אוֹת ֹו לְ ִה ְס ַתכְ לּות ,וְ הַ ִּסבָ ה ֶשָאדָ ם ִמ ְס ַתכֵל בִ ְדבָ ִרים ְטמֵ ִאים עַ ד ֶש ִה ְשבִ יעַ עֵ ינ ֹו בָ הֶ ם בְ ִה ְס ַתכְ לּות, ַאף ֶש ֵּי ש ל ֹו לָָאדָ ם ְרשּות לִ ְראוֹת אֶ ת הַ בְ ִרּיוֹת הַ בָ אוֹת ִממֶ ְרחַ ִקים ,וְ עַ ל זֶה ִת ְקנּו חֲ כ ִָמים בְ ָרכָה ְמ ַשנֵה הַ בְ ִרּיוֹתִ ,מכָל מָ קוֹם לא י ְַשבִ יעַ עֵ ינ ֹו ַארבַ ע בְ ִה ְס ַתכְ לּות ,וְ לא י ְַרבֶ ה בָ הֶ ם כְ דֶ ֶרך הָ עַ יִן כִ י ְמאוֹר הָ עֵ י ַניִם ד ֹומֶ ה בְ ְ ּגְוָ ניִם ֶשהּוא ֶנגֶד או ִֹתּיוֹת "הֲ וָ יָה" ,וְ ִאם ָאדָ ם רוֹאֶ ה בִ ְר ִאּיו ָֹתיו בְ ִרּיוֹת נִמ ָשך לִ ְהיוֹת חוֹפֵ ף עָ לָיו בַ ָדבָ ר הַ זֶה ,וְ הָ רּוחַ ְטמֵ אוֹת ,רּוחַ הַ טֻ ְמָאה ְ ָאדם לִ ידֵ י טֻ ְמָאה הַ זֶה ּגו ֵֹרם לְ ִה ְס ַתכֵל בְ ָדבָ ר יו ֵֹתר ּגָרּועַ ּ ,ומֵ בִ יא אֶ ת הָ ָ ִמכְ שוֹל. ִאם ָאדָ ם ִמ ְס ַתכֵל עַ ל כָל ִמינֵי ְר ָש ִעים ,זֶה כְ בָ ר מֵ בִ יא רּוחַ טֻ ְמָאה עַ ל הָ עֵ י ַניִם ,וְ הָ רּוחַ טֻ ְמָאה הַ זֹאת לא ִת ְהיֶה ְשבֵ עָ ה עַ ד ֶש ָתבִ יא לְ ך עוֹד ָאדם עַ ד ֶש ְמבִ יָאה לִ ידֵ י ְר ִאּיַת נ ִָשים טֻ ְמָאה ,וְ ָכך הַ טֻ ְמָאה ִמ ְתּגַבֶ ֶרת עַ ל הָ ָ וְ זִ מָ ה. ָלכֵן ָאדָ ם חָ כָם ֶשרוֹאֶ ה ָדבָ ר כָל ֶשהּוא טָ מֵ א ֶשּיָזִ יז אֶ ת הָ עֵ י ַניִם ֶשל ֹו וְ לא ָאדם ְמחַ לֵל ַשבָ ת ַאל ִת ְס ַתכֵל עָ לָיו הַ ְרבֵ ה, ית ָ י ְִס ַתכֵל עָ לָיוִ .אם ָר ִא ָ ִת ְס ַתכֵל בָ ִר ְצפָ ה א ֹו י ִָמינָה א ֹו ְשמֹ אלָה ,כִ י הָ עֵ י ַניִם ֶשלְ ך ְמ ַקבְ לוֹת רּוחוֹת טֻ ְמָאה ,וְ ָלכֵן ִהזְ ִהירּו חֲ כָמֵ ינּו ֶשֹּלא לְ ִה ְס ַתכֵל אֲ פִ לּו בְ ִא ְשת ֹו נִ ָדה ,כִ י טֻ ְמָאה ֶשל נִ ָדה חוֹפֶ פֶ ת עַ ל הָ ִא ָשה עַ ל יְדֵ י הָ ְר ִאּיוֹת ֶשרוֹאֶ ה ,וְ אֶ ת אוֹת ֹו ָאדם ָאמרּו חֲ כ ִָמים ָאסּור לְ ִה ְס ַתכֵל בִ פְ נֵי ָ טֻ ְמָאה זֶה ִמ ַדבֵ ק בְ עֵ ינָיוָ ,לכֵן ְ ָר ָשע ,אֶ לָא י ְַרּגִיל עַ ְצמ ֹו לָשּום עֵ ינָיו בִ ְדבַ ר ְקדֻ ָשה ,וְ ָאז הַ ְקדֻ ָשה ַארבַ ע ּגְוָ ניִם ֶשל עֵ י ַניִם ,טוֹב לְ ִה ְס ַתכֵל ָארה לְ ְ מַ ְמ ִשיכָה הָ לְ ָאה וְ נו ֶֹתנֶת הֶ ָ בַ ָשמַ יִם לִ ְראוֹת מַ עֲ ֵשי ה'. ּגּוריוֹן רֹאש מֶ ְמ ֶשלֶת י ְִש ָראֵ ל ָרצָ ה לְ ַגּיֵס ּגַם בָ נוֹת דָ ִתּיוֹת לְ צַ הַ "ל, דָ וִ ד בֶ ן ְ הּוא ִהּגִיעַ אֶ ל הַ חֲ זוֹן ִאי"ש ,וְ הַ חֲ זוֹן ִאי"ש כִ ּסָ ה אֶ ת הַ פָ נִ ים ֶשלוֹ ,הּוא ּגּוריוֹן הָ יָה ָר ָשע וְ הּוא ּגּוריוֹןִ ,מכֵיוָ ן ֶשבֶ ן ְ לא ָרצָ ה לְ ִה ְס ַתכֵל עַ ל ָדוִ ד בֶ ן ְ לא ָרצָ ה לְ ַקבֵ ל מֵ הַ טֻ ְמָאה ֶשלוֹ. תפזורת ליום כיפור רשימת מילים: יום כיפור חגי ישראל צום כפרות ארוחה מפסקת תפילת נעילה תקיעת שופר תענית חשבון נפש תפילה בגדים לבנים בית המקדש חידות לפרשת ניצבים א .כמה פעמים אומרים וידוי בתפילות יום הכיפורים? מה משמעות מספר זה? ב .מדוע קוראים במנחה את ספר יונה? ציינו שתי סיבות. ג .מדוע הכהן הגדול לא נכנס לפני ולפנים בבגדי זהב? בביה"ס בית יעקב לבנות "כאייל תערוג" אוספים יהלומים! תכנית לימים הנוראים -הכנה לקראת יום הדין. יהלומים יהלומים ,בצד הדרך מתגלגלים ואת רק צריכה להושיט את היד ,ולאסוף -אחד ,ועוד אחד! קשת מעוטרת בזרקונים נוצצים ,שהם בעצם הזכויות שיזכו אותך ביום הדין!.. הרב אלבז שליט"א עם מו"ר שליט"א בתפילת שחרית עם בחורי הישיבה הקטנה דבר תורה לבחורי הישיבה והאברכים בסיור בתלמוד תורה ובעת ברכתו של הרב לתלמידים מה קורה לגוף במהלך צום? האם הצום גורם לירידה במשקל? מבחינה פיזיולוגית בשעות הראשונות של הצום ,אין לגוף מקורות אנרגיה חיצוניים מכיוון שאנו לא צורכים מזון .הגוף מפיק סוכר זמין ממאגרי פחמימות (מאגרי גליקוגן) שנאגרו בשרירים ובכבד .אלו מספיקים למספר שעות. מכיוון שהגוף חייב להמשיך ולתפקד ,במהלך הזמן הגוף מתחיל לפרק חלבון ממאגרי השריר ,לאחר שגם מאגר אנרגיה זה מסתיים הגוף פונה לרקמת השומן ומנצל אותה כמקור לאנרגיה. מחקרים מראים שבצום שנמשך מספר ימים (כשמונה ימים בממוצע), ישנה הסתגלות של הגוף למצב הקיים וירידה בפירוק השריר ליצירת אנרגיה ,הסיבה לכך הינה שירידה של 36%בכמות חלבוני השריר עלולה להוביל למוות ישנה סכנה אמיתית לשרירי הנשימה והלב) .במצב זה הגוף וגם המוח ינצלו את השומן כמקור לאנרגיה. צום יום הכיפורים אורך כ – 00שעות ,במהלך השעות הללו מתפרקים בגוף בעיקר מאגרי פחמימות וחלבונים .לכן הירידה במשקל במהלך הצום רובה ממסת שריר ולא משומן! מחסור בנוזלים הגורם הראשוני שמשפיע על כל מערכות הגוף הוא המחסור בנוזלים .הגוף מתחיל לווסת את הנוזלים שנשארו ברשותו .כלי- דם פחות חיוניים נסגרים ,ובאופן כללי יש פחות זרימת דם ב'היקף' -בידיים וברגליים -כדי לשמור את מלאי הנוזלים לאברים החיוניים .עם גבור המחסור בנוזלים מתחיל הגוף לקמץ בהם עוד יותר ,וחלה ירידה בהפרשות נוזלים .יש לזה השפעה רבה על הכליות ואברים אחרים .מאחר והנוזלים חיוניים לגוף יותר ממזון ,אנו מרגישים את הצימאון לפני הרעב. כיצד נוצרת הרגשת הרעב? את תחושת הרעב גורמים חיישנים לרמת הגלוקוז הנמצאים במוח (הגלוקוז הוא ספק האנרגיה הראשון במעלה למוח) ,גם למעיים ולבטן יש תפקיד בתחושת ברעב ,חיישני בטן ומעיים מעבירים אותות מתאימים למוח וכך גם הכבד. המרכז במוח האחראי על תחושת הרעב הוא ההיפותלמוס ,פגיעה בו תביא לדחיה של מזון כמעט עד לגוויעה ברעב ,פגיעה באזורים אחרים בסביבה ההיפותלמית תביא לאכילה מופרזת. בחול: תפילות שחרית הנץ החמה ( 60:06כ 00-דקות קודם הנץ החמה) 60:66 שחרית מנין ב' ( 81:06כ 06-דק' קודם שקיעה) מנחה סמוך למנחה ערבית מנין א' בתום השיעור המרכזי ערבית מנין ב' שיעורים בימים א – ה לאחר ערבית ,גמרא – לאחר השיעור המרכזי יום ראשון יום שני יום שלישי יום רביעי יום חמישי עין יעקב -עיון באגדות חז"ל חובת הלבבות הלכה ,ענייני דיומא מסילת ישרים לרבנו הרמח"ל הלכות שבת פעילות לנשים השיעור לנשים מפי הר' עטיה יתחדש לאחר החגים הבעל"ט מנחה ולך אלי ערבית שחרית ,מנין אחד בשעה מנחה תפילת נעילה של יום כיפור סיום הצום לחולים וחלשים סיום הצום לבריאים בשבת: תפילות ושיעורים ( 81:80כ 36-דק' לפני שקיעה) מנחה ערב שבת שחרית עם הנץ החמה ( 60:00כשעה קודם הנץ החמה) 36( 60:66דק' לפני תפילת שחרית) שיעור בהלכות נידה 60:36 שחרית מנין ראשי ( 83:66אליהו קורן ,0משפחת פרג'יאן) תהילים לבנים שיעור הלכה בשר וחלב 80:36 80:66 מנחה מנין א' 80:36 שיעור מוסר ( 80:80בתום השיעור) מנחה מנין ב' ( 81:80כשעה לפני צאת השבת) אבות ובנים ( 81:00כ 36-דק' קודם צאת שבת) שיעור הלכה ( 81:80עם צאת השבת) ערבית של מוצ"ש פעילות לנשים בשבת תהילים לבנות שיעור לנשים ( 80:00הרב מן ההר ,8041משפחת בן אלי) 80:00למשך 36דק' מפי מו"ר שליט"א 81:80 בסמוך 60:36 80:66 81:66 81:00 81:88 חזנים ערבית ליל כיפור שחרית יום כיפור מוסף יום כיפור מנחה יום כיפור נעילה יום כיפור חזן :ר' יהודה הררי רפול חזן :ר' יהודה הררי רפול חזן :ר' בועז זכאי חזן :ר' יהודה הררי רפול חזן :כבוד הרב שליט"א סומכים :ר' בועז זכאי וכבוד הרב שליט"א סומכים :ר' בועז זכאי ור' נחמן עמרמי סומכים :ר' יהודה הררי רפול ור' אברהם ניסים סומכים :ר' בועז זכאי ור' משה עמרמי סומכים :ר' בועז זכאי ור' יהודה הררי רפול לזיכוי הרבים ,להצלחה, לרפואה ולעילוי נשמת. דניאל בן-ציון בטל' 050-4886366 העלון מוקדש לעילוי נשמתו הטהורה של מרן שר התורה ופוסק הדור ,מורנו ורבנו מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל ,שזכותו הגדולה תגן עלינו ,דוד בן שמחה ,משפחת מזרחי ,יחזקאל מאיר בן שרה ,דליה בת נעמי ,יותם בן צילה זיווג הגון :אור בן דליה ,רותם בת צילה להצלחת: ולהבדיל לעילוי נשמת :הנדיב אבנר צבאן בן חנה ,שרה בת לולו לרפואה :חיים מרדכי בן נטע
© Copyright 2024