‫ב"ה לקראת תשעה באב ה'תשע"ב‬ ‫הלכות תשעה באב‬ ‫השנה ט' באב חל בשבת‪ ,‬לפיכך הצום נדחה ליום ראשון‪ .‬לדבר השלכות על ההתנהגות ההלכתית‪.‬‬ ‫א‪ .‬לקראת שבת חזון נוהגים להקל ברחצה ובלבישת בגדי שבת לכבוד שבת‪ .‬לעומת זאת נוהגים שלא‬ ‫להתגלח‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בסעודה שלישית (שלמעשה היא 'סעודה מפסקת') אפשר לאכול ולשתות ללא הגבלה (למרות‬ ‫שלסעודה מפסקת בחול יש הגבלות) – כבוד שבת גובר‪ .‬יש להפסיק לאכול לפני השקיעה (‪.)19:40‬‬ ‫ג‪ .‬עם זמן מוצאי שבת [‪ )20:20‬יש לומר‪' :‬ברוך המבדיל בין קדש לחול'‪ .‬ומיד חולצים נעליים‪ ,‬ומחליפים‬ ‫את בגדי השבת לבגדי חול‪ .‬תפילת ערבית תחל בשעה ‪.20:35‬‬ ‫ד‪ .‬לאחר תפילת עמידה מדליקים נר לברך עליו בורא מאורי האש‪ .‬מי שלא השתתף בתפילה צריך‬ ‫לעשות זאת בביתו‪.‬‬ ‫ה‪ .‬בבית הכנסת יש לשבת על הקרקע ולמרות זאת לשמור על קדושתו‪ .‬קוראים מגילה איכה וקינות‪.‬‬ ‫ו‪ .‬אין אומרים שלום זה לזה‪.‬‬ ‫ז‪ .‬בבוקר‪ ,‬נטילת ידיים רק עד קשרי האצבעות‪.‬‬ ‫ח‪ .‬אין עוסקים במלאכה במשך היום‪ ,‬אלא א"כ היא חיונית‪.‬‬ ‫ט‪ .‬תרופות מותר לקחת אך אין לבולעם עם מים‪.‬‬ ‫י‪ .‬במוצאי התענית עושים הבדלה (בורא פרי הגפן והבדלה)‪ + .‬קידוש לבנה‪.‬‬ ‫יא‪ .‬במוצאי התענית אין אוכלים בשר ואין שותים יין [מלבד היין של ההבדלה]‪ .‬אבל מותר להתרחץ ולכבס‬ ‫ולהתגלח כרגיל‪.‬‬ ‫לוח זמנים‪:‬‬ ‫שקיעה בשבת (סוף סעודה שלישית)‪:‬‬ ‫‪19:40‬‬ ‫מוצאי שבת‪:‬‬ ‫‪20:20‬‬ ‫תפילת ערבית‪ ,‬איכה וקינות‬ ‫‪20:35‬‬ ‫שחרית בתשעה באב‪:‬‬ ‫‪8:00‬‬ ‫מנחה‪:‬‬ ‫‪19:00‬‬ ‫ערבית במוצאי הצום‪:‬‬ ‫‪20:00‬‬ ‫סוף הצום‪:‬‬ ‫‪20:09‬‬ ‫בבניין ירושלים ננוחם נחמת עולם‬ ‫ו‪ .‬דת‪.‬‬ ‫מנהגי האבילות של תשעת הימים‬ ‫תשעה באב ‪ -‬היום המר והנמהר בו נמחקו פעמיים הבניינים והתקוות הדתיות והלאומיות של עמינו‪ ,‬עומד‬ ‫כבר אלפיים שנים ויותר ומקרין על סביבתו‪ ,‬נטיפים של אבל‪ ,‬של זכרון ושל חשבון נפש‪ .‬אחד מסוגי‬ ‫הנטיפים הללו הוא מנהגי האבילות של תשעת הימים‪ .‬מה פרצוף יש לתשעת הימים הללו?‬ ‫א‪ .‬איסור אכילת בשר ושתית יין‪ .‬כשחרב המקדש רבו פרושים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין שכן בטלו‬ ‫הקרבנות והנסכים‪ .‬עמדתם הקיצונית לא נתקבלה כהדרכה לכלל הצבור ולכלל השנה אך משהו מפרישותם‬ ‫ואבילותם על החורבן דבק גם בנו בימים אלו‪ .‬איסור זה לתשעת הימים עורר דיונים מיוחדים בהקשר של‬ ‫שאלות בריאות ושבת (סעודות בה ובשאריותיה) ומוצאי שבת (הבדלה)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬איסור רחצה‪ .‬כמו אבלים אנו מונעים מעצמנו את תענוגות הגוף‪ .‬לכן כל רחיצה של תענוג אסורה‬ ‫(הבריכה סגורה)‪ .‬אמנם תנאי הקיץ הארץ ישראלי והרגלי הרחיצה הקבועים שלנו (מידי יום ביומו‪ ,‬אני‬ ‫מקווה‪ )...‬גוררים אחריהם את המסקנה שהרחיצה היומית אינה תענוג אלא כורח (כמעט בריאותי)‪ .‬לכן‬ ‫מותר לרחוץ כאשר מזיעים והגוף מדיף ריחות לא סבירים‪ .‬אין לרחוץ במים חמים (גם מי שרגיל בכך)‪.‬‬ ‫אפשר להפשיר את קור המים‪ .‬בערב שבת (למי שרגיל בכל ערב שבת לרחוץ במים חמים) מותר לרחוץ‬ ‫במים חמים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬איסור כביסה‪ .‬גם כאן כפי שנהוג אצל אבלים אין לובשים בגדים מכובסים ואין מכבסים בגדים‬ ‫מלוכלכים‪ .‬תנאי החיים הארץ ישראלים (כנ"ל) יוצרים קולא מסוימת‪ .‬בגד שנלבש מספר דקות (בעל‬ ‫משמעות) כבר אינו בגד מכובס ומותר ללבשו בתשעת הימים‪ .‬לכן ניתן להכין כמות של בגדים מסוג זה‬ ‫בטרם יבואו ימי האבל וניתן לקיים בהם 'אבל לא ריחני'‪ .‬גם כאן יש פרטים שונים הנוגעים לפרטי הלבוש‬ ‫ואופיים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬איסור תספורת (כנ"ל)‪ .‬למעשה המנהג האשכנזי הוא להתחיל איסור זה בי"ז בתמוז‪ .‬אנו‪ ,‬המתגלחים‬ ‫מידי יום‪ ,‬נוהגים לכבד את השבת בגילוח לכבודה‪ .‬לפני שבת חזון ראוי שלא להתגלח כדי להעצים את‬ ‫האבלות שבת אחת בשנה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬איסורי שמחה ‪ -‬כמעט שאי אפשר לפורטם כי רבים הם‪ .‬איסורים אלו נוגעים לפעילויות תרבותיות‬ ‫(מוסיקה‪ ,‬תוכניות בידור ושאר בלויים) לפעילויות כלכליות (אין קונים דברים חדשים אא"כ זהו דבר האבד)‬ ‫לפעילויות של בנין (צביעת דירה‪ ,‬בנין בית מרווח או בית חתנות) ועוד‪ .‬תמיד צריך לזכור שאסורים אלו‬ ‫מגמתם ליצור אווירה של כובד ראש‪ ,‬חשבון נפש וצער‪.‬‬ ‫וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה (כפי שהתחלנו בדורותינו) בשמחתה!‬