‫פרשת בראשית‬
‫גליון מס' ‪( 081‬שנה רביעית)‪ ,‬כ"ו תשרי תשע"ו‬
‫הרמב"ן בפתיחתו לספר בראשית‪ ,‬כותב את הסיבה מדוע‬
‫התחילה התורה בסיפור הבריאה ולא התחילה בהוראת‬
‫המצוות והחוקים‪ ,‬וכותב‪" :‬כי התחילה התורה בבראשית‬
‫ברא אלוקים וסיפור כל עניין היצירה עד בריאת האדם‪,‬‬
‫ושהמשילו במעשה ידיו‪ ,‬ושיכנו בגן עדן שהוא מבחר‬
‫מקומות הנבראים‪ ,‬עד שגרש אותו בחטאו משם‪ ,‬וכן אנשי‬
‫דור המבול בחטאם גורשו מן העולם כולו וכן אנשי דור‬
‫הפלגה בחטאם גרם להם להפיצם במקומות ולזרותם‬
‫בארצות‪ .‬כי כן משפט האלוקים כאשר יוסיף גוי (עם)‬
‫לחטוא שיאבד מקומו ויבוא גוי (עם) אחר לרשת את ארצו‬
‫כי כן הוא משפט האלוקים בארץ מעולם‪ .‬כעניין שכתוב‬
‫ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו‬
‫חוקיו ותורותיו ינצורו‪ ,‬כלומר שיגרש משם מורדיו והשכין‬
‫בו עובדיו שידעו כי בעבודתו ינחלוה ואם יחטאו לו תקיא‬
‫אותם הארץ‪.‬‬
‫מלמדנו הרמב"ן – שה' בתחילת התורה רצה לבאר‬
‫ולהבהיר לנו כיצד מתנהלת הבריאה‪ ,‬ומה מגמתו וחוקו‬
‫של ה' – שכל מי שחוטא לה' ידון אותו ה' בגירושים! אדם‬
‫שיחטא בצורה פרטית‪ ,‬ימרוד במצוות ה'‪ ,‬יתנהל‬
‫בערמומיות‪ ,‬ישקר לבני אדם‪ ,‬יזלזל במצוות עשה ולא‬
‫תעשה‪ ,‬יגרשנו ה' מעבודתו‪ ,‬ואם המרידה הינה גלויה יותר‬
‫יגרשו מאשתו ומבניו‪ ,‬ולפעמים יגרשו מהסביבה על ידי‬
‫שישכנו בבית אסורים או בבית החולים‪ .‬וכך עשה לקין על‬
‫ָארץ‪ ..‬הֵ ן ג ֵַר ְש ָת אֹ ִּתי הַ ּיוֹם מֵ עַ ל פְ נֵי‬
‫פשעיו‪" ,‬נָע וָ נָד ִּת ְהיֶה בָ ֶ‬
‫ּומפָ נֶיָך אֶ סָ ֵתר"‪.‬‬
‫הָ אֲ ָדמָ ה ִּ‬
‫לכן כל אדם שנאלץ לעזוב דירה או עבודה או חס‬
‫וחלילה כבר מגיע לדיונים של שלום בית‪ ,‬חייב ליתן דעתו‬
‫ו לפשפש במעשיו‪ ,‬מה עוון יש בידו שגרם לשמים לגזור‬
‫עליו להיות מגורש‪.‬‬
‫‪71:93‬‬
‫(‪ 83‬דקות לפני השקיעה)‬
‫‪74:83‬‬
‫גם במדינת ישראל ראינו כיצד הקב"ה גירש אותנו מימית‬
‫ומגוש קטיף‪ ,‬מחברון מיריחו ומעזה‪ ,‬על ידי כל זאת מראה‬
‫לנו הקב"ה שאנו מורדים בה'‪ ,‬ומסע הגירוש כבר הוחלט‬
‫בשמיים‪ ,‬אלא שרחמיו של מקום מרובים והגירוש נעשה‬
‫טיפין טיפין‪ ,‬אבל מכיוון שרואים שהעם היושב בציון לא‬
‫מבקש למצוא את עוונותיו ופשעיו‪ ,‬והפוך מוסיפים מרידות‬
‫בקב"ה בכך שמזיקים ומחבלים את שכרם של סופרים‬
‫ומשנים‪ ,‬של מלמדי התורה‪' ,‬אם ראית עיירות שנחלשות‬
‫דע שלא החזיקו בשכר סופרים ומשנים'‪ ,‬כך אמרו חז"ל‬
‫[מדרש רבה איכה א']‪.‬‬
‫אם כן צריכים אנו להתכונן לצו הגירוש מכל חלקי יהודה‬
‫ושומרון‪ ,‬ואפילו מחלקים מירושלים‪ ,‬רק שבעוונותינו יש‬
‫שמאשימים מנהיג פלוני או ראש ממשלה אלמוני‪ ,‬שבגללו‬
‫יש מסירת שטחים או גירוש יהודים‪" ,‬עֵ י ַנ ִּים לָהֶ ם וְ ֹלא‬
‫י ְִּראּו‪ָ ,‬אזְ ַניִּם לָהֶ ם וְ ֹלא יַאֲ זִּ ינּו"‪.‬‬
‫וכן הדבר הוא בכל איש ואשה שמגיעים לפירוד ואפילו‬
‫לפירוד זמני‪ ,‬חייבים הם לתת את ליבם ומחשבתם על מה‬
‫עשה ה' ככה לארץ הזאת – למה זה קורה לי‪ ,‬שאם לא ייתן‬
‫דעתו על הגירוש‪ ,‬ילך ויגדל ובסופו יצטרך להשלח‬
‫למקומות לא נעימים כבתי חולים או בתי אסורים‪ ,‬וכגון‬
‫שאחד מבאי ביתו יצטרך להתאשפז חלילה או על ידי צו‬
‫ריחוק וכיוצא בזה‪.‬‬
‫אשרי האיש המתבונן בדרכיו ושם אורחותיו – "וְ ָשם‬
‫ַאראֶ ּנּו‪ ,‬בְ י ֵַשע אֱ ֹל ִּקים"‪ ,‬כל השם אורחותיו בעולם הזה‬
‫דֶ ֶרְך ְ‬
‫זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה‪ ,‬שאינו כאותו סומא‬
‫המהלך על שפת הנהר שרעתו קרובה לו מהצלתו‪ ,‬אלא‬
‫בודק ומתבונן מה רוצה ממנו הקב"ה‪.‬‬
‫שבת שלום‪ ,‬אייל עמרמי‬
‫‪73:93‬‬
‫כה אמר‬
‫ישעיה מ"ב‬
‫כתובת לשליחת דואר‪ :‬רח' הרב כלפון משה הכהן ‪ ,31/2‬הר חומה‪ ,‬ירושלים‪ .‬ת‪.‬ד‪ //011 .‬י‪-‬ם‪ .‬מיקוד ‪0///0‬‬
‫לקבלת עלון זה מדי שבוע ישירות למייל‪ ,‬ניתן לשלוח בקשה לכתובת ‪[email protected]‬‬
‫לקראת יום השנה לפקודת מרן ‪ -‬רבינו עובדיה יוסף זצ"ל‬
‫נכתוב מעט על התנהגותו של מרן בתוך ביתו‪.‬‬
‫אוהבה כגופו ‪ -‬זהירות שלא תצטער‬
‫סיפר אחד הרבנים בארה"ב‪ :‬באחת הפעמים שרבינו הגיע להרביץ‬
‫תורה בגולה‪ ,‬זכינו לארחו עם רעיתו בשבת בביתנו‪ ,‬לפני השבת‬
‫ביקש מרן שאסדר שהאור ידלק בחדר השינה כל הלילה‪ ,‬אך שיהיה‬
‫אור חלש כדי שלא יפריע לרבנית לישון! אמרתי לו שיש לי רק‬
‫אפשרות אחת‪ ,‬בתוך הארון בחדר ניתן להדליק מנורה‪ ,‬ואפשר‬
‫לפתוח את הארון‪ ,‬כך שהמנורה תאיר לעבר החדר והאור יהיה‬
‫קלוש‪.‬‬
‫לאחר מכן סיפרה הרבנית‪ ,‬שמרן חשש‪ ,‬אולי בכל זאת יפריע לה‬
‫האור‪ ,‬מה עשה? הכניס כסא לתוך הארון‪ ,‬נכנס לארון והשאיר את‬
‫דלת הארון פתוחה קצת כדי שיכנס אויר‪ ,‬וישב שם ולמד עד השעות‬
‫הקטנות של הלילה‪.‬‬
‫שיחה עם האשה‬
‫בצעירותו‪ ,‬נוהג היה רבינו מדי יום לאכול יחד עם רעיתו את ארוחת‬
‫הצהרים‪ ,‬ובמהלכה היה מספר לה את אשר עבר עליו באותו יום‪,‬‬
‫וזאת גם בתקופה בה כהן כדין בבית הדין‪ ,‬בנוסף‪ ,‬בתוך כל סדר יומו‬
‫העמוס היתה לו גם קביעות לשוחח עמה מדי לילה במשך רבע שעה‪.‬‬
‫התמודדות עם פחד‬
‫"אם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר"‬
‫בימים אלו שעם ישראל למשפחותיו הצטופפו ושמחו בשמחת החג‪,‬‬
‫בני דודינו הערבים הפכו את שמחתנו לכאב ועצב ברוצחם בדם קר‬
‫יהודים חפים מפשע‪ .‬אנו בארץ ישראל נמצאים באיום ביטחוני‬
‫תמידי וההסלמה בשבועות האחרונים יצרה תחושה של פחד‪.‬‬
‫הקב"ה ברא בכל אדם את הרגש שנקרא פחד‪ ,‬הפחד הוא רגש‬
‫לשמור עלינו מפני סכנות‪ ,‬הפחד עוזר לנו לשרוד במצבים קשים‬
‫ולהיות ממוקדים‪ ,‬ומנגד אסור לתת לפחד לשתק אותנו‪.‬‬
‫הפחד מלווה אותנו לאורך כל חיינו ונוגע לכולנו‪ ,‬מבוגרים וילדים‬
‫כאחד וכל אחד מאתנו חווה את הפחד בצורה שונה ומצא את‬
‫הדרכים להתמודד עם רגש זה‪.‬‬
‫חשוב לדעת שפחדים הם נורמטיביים וכהורים עלינו לתת לילדים‬
‫כלים להתגבר עליהם‪ ,‬בהרבה מקרים הפחדים של הילדים מזכירים‬
‫להורים את פחדיהם שלהם שהדחיקו שנים רבות‪.‬‬
‫כהורים עלינו לקבל ולהבין את החששות של הילדים‪ ,‬את מה‬
‫שמספרים ולדבר עליהם‪ ,‬מילים כמו "אל תפחד יהיה בסדר" לא‬
‫אמורות להרגיע את הילדים‪ ,‬אפשר לומר גם אני מפחד ממה שקורה‬
‫לאחרונה בארץ‪ ,‬לשדר אמפתיה‪ ,‬כשמשוחחים על פחדים יש לעשות‬
‫זאת כמובן‪ ,‬בהתאם לגילו והבנתו של הילד‪.‬‬
‫מתנה ליום הנישואין‬
‫מספר נכדו הרב יעקב ששון‪ ,‬שארע פעם שביום השנה לנישואים‬
‫רצה מרן לקנות מתנה לרעיתו על מנת לכבדה ולשמחה‪ ,‬באותה‬
‫תקופה היה מצבם הכלכלי גרוע‪ ,‬ולא היה באפשרותו לרכוש תכשיט‬
‫או בגד‪ .‬בצר לו פנה מרן לשוק בעיר העתיקה‪ ,‬ושם באחד הדוכנים‬
‫"מצא" מרן מלון יפה וגדול‪ ,‬אותו העניק לרבנית ליום הנישואין‪.‬‬
‫לעת זקנותו של מרן‪ ,‬כשמצבם הכלכלי היה מבוסס‪ ,‬קנה רבינו‬
‫לרבנית לכבוד יום הנישואין תכשיט נאה מזהב טהור ושימח את‬
‫אשתו כרצונו‪.‬‬
‫על אף גדלותו של מרן‪ ,‬עיסוקו בתורה ובשאר טרדות הכלל והפרט‪,‬‬
‫מצא רבינו את הזמן לשמח את אשתו‪ ,‬ביודעו שמתנה ביום‬
‫הנישואים ודאי תשמח את אשתו מאוד‪.‬‬
‫בכך שמשוחחים עם הילד על הפחד‪ ,‬משדרים לו דבר נוסף והוא‬
‫הקשבה‪ ,‬אנו מקשבים לך‪ ,‬אנו אתך‪ ,‬נותנים לגיטימציה לרגשותיך‪,‬‬
‫אתה לא לבד‪ .‬עצם ההקשבה עשויה להוליד מציאת פתרונות‪,‬‬
‫לשאול אותו במה אנו כהורים יכולים לעזור לך להתגבר‪ .‬הילדים‬
‫מאוד יצירתיים ולעיתים יש להם רעיונות טובים‪.‬‬
‫חשוב לענות על שאלותיו‪ ,‬לשתף אותו במצב הביטחוני באופן כללי‬
‫ללא תיאורים מפחידים‪ ,‬ידע נותן בטחון ומפחית חרדה‪ ,‬מנגד יש‬
‫לצמצם את חשיפתם לחדשות ועדכונים‪.‬‬
‫כשמספרים על הנרצחים להדגיש את הניסים שקרו‪ ,‬לתאר שהיה‬
‫יכול להיות יותר גרוע וה' בכל זאת שמר עלינו‪.‬‬
‫חשוב לומר מילים מרגיעות‪ ,‬לשדר אמונה בה' שהוא השומר על עם‬
‫ישראל‪ ,‬העולם מתנהל בהשגחה פרטית ואין אנו מבינים מדוע אלו‬
‫נפגעו ולא אחרים‪ .‬ה' הוא הגוזר מי יחיה ומי ימות‪ ,‬מי יצליח ומי‬
‫יפסיד‪ .‬לקב"ה יש תוכנית אלוקית וכל אחד נמצא בעולם בשליחות‬
‫מסוימת‪.‬‬
‫עלינו להתחזק באמירת תהילים‪ ,‬בברכת "שהכל נהיה בדברו"‬
‫להתפלל ולבקש מה' שישמור על עם ישראל שלו "כי אין עוד‬
‫מלבדו"‪ .‬האמונה בה' נוסכת שלווה ורגיעה‪.‬‬
‫כהורים‪ ,‬נלווה אותם בעת הצורך למוסדות החינוך שבהם לומדים‪,‬‬
‫מה שעשוי להעניק להם ביטחון ושלווה‪ .‬חשוב שניצמד לשגרה‬
‫המבורכת‪ ,‬שמקלה על כולנו ומשיחה את דעתנו ומשרה ביטחון‪.‬‬
‫ילד שחושש ללכת לישון‪ ,‬ננעל יחד אתו את הבית‪ ,‬נשאיר אור קטן‬
‫דולק‪ ,‬נשתמש בדמיון ‪ -‬לדמיון יש כוח עצום לחשוב מחשבות‬
‫חיוביות‪ ,‬לדמיין את הדבר הטוב שרוצים שיקרה‪.‬‬
‫נזכור שאת המציאות אין באפשרותנו לשנות אך כיצד להתמודד‬
‫אתה זה כבר תלוי בנו‪.‬‬
‫כלים אלו עשויים לעזור לנו בכל סוג של פחדים פחד מחושך‪ ,‬פחד‬
‫מלהצביע בכיתה‪ ,‬פחד מכישלון ועוד‪.‬‬
‫מרן ‪ -‬רבינו עובדיה יוסף זצ"ל‬
‫מעשה באשה שבעלה עיגן אותה באכזריות נוראה‪ ,‬ולא היה מוכן‬
‫לפוטרה בגט‪ .‬בעל זה‪ ,‬לבד מהיותו אלים ומסוכן‪ ,‬היה מסובך עם החוק‬
‫בפלילים‪ ,‬וחוב ענק לאחת החברות במשק היה רשום על שמו‪.‬‬
‫החוב צבר ריביות וקנסות‪ ,‬והאיש לא אבה לפורעם‪ .‬הוא הושם‬
‫במעצר‪ ,‬ולאחר מכן הושלך אל הכלא‪ ,‬כאשר השופטים מגלגלים עליו‬
‫גם את עובדת היותו סרבן גט‪.‬‬
‫במשך עשר שנים התענתה האשה בעיגונה‪ ,‬עד שאחד הדיינים שטיפל‬
‫במקרה החליט ליזום מהלך‪ ,‬שעלול להתירה מכבלי סירוב הגט‪ .‬הוא‬
‫נפגש עם הבעל בכלאו‪ ,‬והציע לו עסקה‪ ,‬לפיה ישלם לאותה חברה רק‬
‫את סכום החוב המקורי‪ ,‬כאשר הריביות והקנסות יימחקו כלא היו‪.‬‬
‫ובתמורה‪ ,‬יפטור את אשתו בגט כדת וכדין‪.‬‬
‫בעל החוב חכך בדעתו‪ ,‬ולבסוף ניאות להצעה‪ .‬ידוע ידע‪ ,‬כי בכך יסיר‬
‫שני מוקשים מדרכו‪ ,‬הוא לא יהיה בעל חוב וגם לא סרבן גט‪ ,‬וכך גם‬
‫יוכל לראות את אור השמש‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬הדיין לא צפה את המכשול העיקרי‪ ,‬בדמות מנכ"לה של אותה‬
‫חברה‪ .‬לתומו חשב‪ ,‬כי המנכ"ל ישוש וישמח על ההזדמנות שנקרתה‬
‫בפניו‪ ,‬להעניק לאשה את חייה במתנה‪ .‬אולם לא‪ .‬המנכ"ל לא הביע את‬
‫נכונותו‪ .‬להיפך‪ .‬הוא התחמק וטען‪ ,‬כי הדבר אינו באפשרותו‪ ,‬וכי הוא‬
‫אינו הבעלים על חובות החברה וכו'‪.‬‬
‫הדיין ניסה לשכנע‪ ,‬להפציר‪ ,‬אך לשוא‪ .‬בפנים נפולות שב הדיין אל‬
‫האשה‪ ,‬ובישר לה בשפה רפה‪ ,‬כי ככל הנראה אבד הסיכוי האחרון‪ .‬אם‬
‫החברה אינה מוכנה למחול על הקנסות‪ ,‬והבעל אינו מוכן להעניק את‬
‫הגט‪ ,‬ככל הנראה תצטרך לבלות את שארית חייה בבדידות מזהרת‪...‬‬
‫אלא שחמש שנים נוספות חלפו‪ ,‬והסיפור התגלגל אל ביתו של מרן‪.‬‬
‫החורף בפתח‪ ,‬והוא מורגש היטב גם בהרגלי התזונה שלנו‪.‬‬
‫כשהטמפרטורות יורדות‪ ,‬מתחשק לנו לאכול יותר מתוק ולאכול‬
‫מאכלים חמים‪ ,‬ממלאים ומשביעים‪.‬‬
‫מספר עצות שיעזרו לכם לאמץ הרגלי תזונה נכונים לחורף‪.‬‬
‫א‪ .‬לאכול אוכל מחמם ‪ -‬המרק הוא המאכל המוביל של החורף ואפשר‬
‫להכינו כך שישמש כארוחה מלאה ומשביעה‪ :‬הוסיפו למרק הירקות‬
‫חלבונים מנתח רזה של בשר בקר או עוף‪ ,‬קטניות (אפונה‪ ,‬שעושית‪,‬‬
‫עדשים) ומזונות עשירים בפחמימות וסיבים תזונתיים כמו כוסמת‪,‬‬
‫שיבולת שועל‪ ,‬קינואה ואורז מלא‪.‬‬
‫המרק מחמם‪ ,‬ומשביע ועוזר בדיאטה לירידה במשקל‪ .‬חוקרים מצאו כי‬
‫אנשים שאוכלים קערת מרק יחד עם הארוחה מרגישים שובע ממושך‬
‫יותר ואוכלים פחות קלוריות במשך היום‪ ,‬וזאת לעומת אנשים שאכלו‬
‫את אותה הארוחה רק בתוספת כוס מים במקום המרק‪.‬‬
‫אל תוותרו על מוצרי החלב בחורף‪ .‬מדובר בנכס תזונתי המספק לגוף‪,‬‬
‫בנוסף לסידן‪ ,‬מרכיבי תזונה חיוניים נוספים כמו חלבון איכותי‪,‬‬
‫ויטמינים מקבוצת ‪ ,B‬ויטמין ‪ ,A‬ויטמין ‪ ,D‬אשלגן ומגנזיום‪ .‬מחקרים‬
‫שונים הוכיחו כי צריכה של לפחות שלושה מוצרי חלב ליום קשורה‬
‫בהפחתת הסיכון להשמנה‪ ,‬יתר לחץ דם‪ ,‬שברים ואוסטאופורוזיס‪,‬‬
‫מחלות לב וכלי דם וסוגים מסוימים של סרטן‪.‬‬
‫ב‪ .‬לאכול פחמימות מורכבות ‪ -‬אכילת פחמימות יכולה להעלות את‬
‫רמות הסרוטונין במוח וכך לגרום להרגשה טובה‪ ,‬רגיעה ושובע‪.‬‬
‫כדאי לאכול פחמימות מורכבות בכמות מתונה בכל ארוחה עיקרית‬
‫מרן שמע על המקרה ונזעק‪ .‬האומנם?! האם אשה תישאר‬
‫מסורבת גט‪ ,‬כאשר יש אפשרות ממשית לספק לה אותו?!‬
‫המנכ"ל‪ ,‬אותו מנכ"ל שסירב לסייע בתחילה‪ ,‬נקרא בבהילות אל‬
‫ביתו של מרן‪ .‬מרן הושיב אותו מולו וציוה עליו לעשות ככל‬
‫שביכולתו על מנת לסייע לאשה‪" .‬כבוד הרב‪ ,‬לא אוכל" טען האיש‪,‬‬
‫"כבר יצאתי לפנסיה‪ ,‬ואיני משמש עוד כמנכ"ל!"‬
‫אך מרן לא התרשם מדבריו‪" .‬אני ממנה אותך לשליח‪ ,‬להסדיר את‬
‫העניין על הצד הטוב ביותר‪ ,‬ואני רואה בך אחראי לכל המתרחש!"‬
‫עודד אותו והטיל את האחריות על כתפיו‪ ,‬בד בבד‪ ,‬כשהוא בוכה‬
‫לפניו בדמעות שליש‪ ,‬על צערה של האשה‪ .‬המנכ"ל הבין כי אין לו‬
‫ברירה‪ .‬הוא הבטיח לעשות כל שביכולתו ויצא את ביתו של מרן‪.‬‬
‫ובמקביל‪ ,‬הוזמנו שרי תנועת ש"ס אל הבית‪ ,‬ומרן שטח בפניהם‬
‫את צערה ויגונה של האשה‪ ,‬והורה להם לטפל בדחיפות במקרה!‬
‫ואכן‪ ,‬נראה היה כי העניינים מתחילים לנוע‪ .‬המנכ"ל השתדל אצל‬
‫בעלי החברה‪ ,‬ושרי התנועה הפעילו את קשריהם‪.‬‬
‫בתוך שבועיים ימים קרה הבלתי ייאמן‪ .‬האשה זכתה לגאולה! הגט‬
‫ניתן בשעה טובה ומוצלחת! האשה לא ידעה את נפשה מרוב‬
‫אושר‪ .‬הנה‪ ,‬קיבלה היא את חייה במתנה‪ .‬ואולם‪ ,‬היא לא ידעה‪ ,‬כי‬
‫מרן טרם סיים להיטיב עמה‪.‬‬
‫ביום המחרת צלצל מזכירו של מרן אל האשה‪" .‬הרב מבקש‬
‫לראותך‪ ,‬יחד עם ילדייך!" בישר לה‪ .‬הגיעה האשה אל ביתו של‬
‫מרן‪ ,‬נרגשת ונפעמת‪ ,‬ומרן האציל עליה מברכותיו‪ ,‬במשך דקות‬
‫ארוכות‪ ,‬כשהוא מעתיר ברכות מיוחדות‪ ,‬על ראש כל ילד וילד‪.‬‬
‫יום שישי הקרוב הגיע‪ ,‬ונקישות נשמעו על דלת ביתה‪ .‬בפתח עמד‬
‫אדם בלתי מוכר‪ ,‬שהזדהה כשליחו של מרן‪ .‬לצידו נחו בשורה‪,‬‬
‫מספר לא מבוטל של ארגזים מלאים מצרכי מזון‪" .‬מרן ביקש‬
‫לשלוח לך זאת‪ ,‬על מנת שתוכלי לפתוח את הפרק החדש בחייך‪,‬‬
‫מתוך ישוב הדעת"‪ .‬האשה כמעט שהתמוטטה על מקומה‪ ,‬כאשר‬
‫העומד מולה שלח ידו לכיס חליפתו‪ ,‬ושלף צ'ק מכובד‪ .‬היתה זו‬
‫המחאה אישית של מרן‪ ,‬בסכום עתק!‬
‫"זה לא הכל" בישר השליח‪ ,‬כאשר האשה נטלה את הצ'ק בידיים‬
‫רועדות‪ .‬מן הכיס הפנימי נשלף צ'ק נוסף‪ ,‬גם הוא בסכום לא‬
‫מבוטל‪ .‬היתה זו המחאה בנקאית מאת אותו מנכ"ל החברה‬
‫לשעבר‪ .‬אכן‪ ,‬גם את אותו מנכ"ל גייס מרן לטובת האשה אומללה‪,‬‬
‫לכפר על אשר לא סייע בעדה בתחילה‪...‬‬
‫וארוחת ביניים‪ ,‬ורצוי שהפחמימות הללו יהיו עשירות בסיבים‬
‫תזונתיים‪ .‬למשל‪ :‬דייסת שיבולת שועל‪ ,‬לחם מקמח מלא‪ ,‬לחם‬
‫שיפון‪ ,‬אורז מלא וקטניות כמו שעועית‪ ,‬גרגרי חומוס‪ ,‬עדשים‬
‫ואפונה‪.‬‬
‫ג‪ .‬לשתות מספיק ‪ -‬מים חשובים לוויסות הטמפרטורה של הגוף‪,‬‬
‫ולכן טמפרטורה נמוכה מעלה את דרישות הנוזלים בדיוק כמו‬
‫במזג אוויר חם‪ .‬בנוסף‪ ,‬אוויר מחומם ויבש שנוצר מחימום על ידי‬
‫מפזרי חום ומזגנים‪ ,‬עלול לגרום לעור לאבד מים דרך אידוי‪ ,‬כך‬
‫שהצורך של הגוף בנוזלים לא נעלם‪ .‬כאשר הגוף עובד חזק כדי‬
‫להילחם בהתקררות‪ ,‬הוא מנצל יותר נוזלים‪.‬‬
‫בחורף כדאי לשתות תה צמחים‪ ,‬שהוא נטול קפאין‪ ,‬ולהוסיף למים‬
‫לימון ו‪/‬או נענע וצמחי תבלין נוספים‪ ,‬כמו לואיזה ומרווה לגיוון‬
‫הטעמים‪ .‬משקאות חמים לא רק מסייעים בחימום הגוף‪ ,‬אלא גם‬
‫נספגים טוב יותר‪.‬‬
‫הוויתור ‪ -‬פרק ב' ‪/‬‬
‫באדיבות ר' קובי לוי‬
‫תקציר‪ :‬זליג נורדמן ילד חלש בלימודים שגם מתקשה בקריאה‪ ,‬מתכונן‬
‫חצי שנה לפני הבר מצווה שלו על קריאה בתורה של פרשת בשלח‬
‫כולה‪ ,‬כשהגיע השבת התברר שהגבאי טעה ויש עוד "חתן" בר מצוה‬
‫שגם הכין את כל פרשת בשלח‪ .‬זליג מוותר ונותן לחברו לקרוא את כל‬
‫הפרשה‪ ,‬הגבאי הנבוך מבקש מזליג כפיצוי שמשנה הבאה יקרא את‬
‫פרשת בשלח‪.‬‬
‫במשך שלוש שנים רצופות עלה זליג נורדמן בפרשת "בשלח" וקרא את‬
‫הפרשה כולה‪ ,‬בשנה הרביעית‪ ,‬ערב שבת "בשלח"‪ ,‬חש בצלאל נורדמן‬
‫בלבו ותוך שניות איבד את הכרתו‪ .‬הוא הובהל לבית החולים הדסה עין‪-‬‬
‫כרם‪ .‬לידו באמבולנס ישב בנו הבחור זליג קורא תהילים‪.‬‬
‫זליג שלנו אחז בכף ידו של אביו וחש שהיא הולכת ומצטננת‪ .‬נסיונות‬
‫ההחייאה נמשכו בתוך האמבולנס‪ ,‬עד לשליפת האלונקה מול חדר‬
‫המיון‪ .‬זליג נותר – המום ודואג – על כסא מחוץ לחדר המיון‪ ,‬כולו‬
‫תפילה ותחנונים עם המון דמעות שהרטיבו את התהילים הקטן שלו‪.‬‬
‫"מי יקרא במקומי את הפרשה?" הרהר "אני מקווה שזלמל'ה בק יגיע‬
‫לשבת מן הישיבה ויחליף אותי‪ ...‬ואוי רבונו של עולם תעשה שאבא‬
‫שלי יהיה בריא!"‪.‬‬
‫בזווית עינו הוא הבחין בצוות רופאים מעל למיטת אביו‪ ,‬פועלים במרץ‬
‫לייצב את מצבו‪ .‬אחר כך האחות הסיטה את הווילון‪ .‬זמן קצר אחר כך‬
‫צעד זליג אחרי הצוות הרפואי למחלקה לטיפול נמרץ‪ .‬בצלאל נורדמן‬
‫עדיין היה חסר הכרה וכמה צינורות חוברו לידיו ולנחיריו‪.‬‬
‫זו הפעם הראשונה בחייו שהוא מחוץ לבית בשבת‪ ,‬ועוד בחדר מאיים‬
‫ומביך בו שוכב אביו‪ ,‬פניו צהובות‪ ,‬נשימתו כבדה‪ ,‬וכפות ידיו קרות‪.‬‬
‫הרופא האחראי על מחלקת טיפול נמרץ נכנס וסימן לזליג לגשת אליו‪.‬‬
‫"אני מבין שאתה בנו של מר נורדמן?"‪.‬‬
‫"כן" הנהן זליגל‪" .‬ובכן יקירי חובה עלי להסביר לך פחות או יותר מה‬
‫מצבו של אביך‪ .‬ובכן‪ ,‬מצבו מוגדר במינוחים רפואיים קשה‪ ,‬אבל יציב‪.‬‬
‫כפי שהבנת הוא קיבל דום לב‪ ,‬אבל עם הגיעו לחדר מיון ולאחר בדיקות‬
‫מקיפות גילינו שיש בריאותיו מצב של תסחיף הנגרם מחיידק מסויים‪.‬‬
‫כרגע הוא מקבל תרופות שאמורות לייצב את ליבו וריאותיו‪ ,‬אבל נכון‬
‫לעכשיו אנחנו לא רואים שינוי במצבו‪ .‬צריך להמשיך להתפלל בחור‬
‫צעיר‪."...‬‬
‫שינתו של זליג היתה טרופה‪ .‬שעה ער‪ 73 ,‬דקות ישן‪ .‬חלומות לא‬
‫נעימים טרדו את נפשו‪ .‬כשפגעה בעיניו קרן שמש שובבה הוא ניתר‬
‫ממקומו‪ .‬היום שבת פרשת "בשלח"‪ ,‬הוא הביט בשעון וחשב "עוד‬
‫שעתיים בבית הכנסת שלנו "שערי חוכמה" תתחיל תפילת שחרית‪ .‬אבא‬
‫כל כך נהנה לעמוד לצידי כשאני קורא את "בשלח"‪ ,‬עיניו בורקות‬
‫מאושר‪ ,‬סבתא ואמא בעזרת נשים אוזנן כרוייה לכל תג וטעם‪ ,‬אלה הן‬
‫שעות מיוחדות שמסבות עונג רב למשפחה שלי‪ ,‬וזו הפרשה שאני שולט‬
‫בה בצורה מצויינת ואני כל כך אוהב לקרוא אותה‪."...‬‬
‫הרופא התורן נכנס‪ ,‬ביצע כמה בדיקות ולחש "אין שום שינוי‪ .‬מצבו‬
‫עדיין קשה‪ ...‬לדעתי אפילו חלה הרעה" לבו של זליג נרעד‪.‬‬
‫בשעה ‪ 1:93‬בבוקר – לאחר שחזר היטב על פרשת "בשלח" לאוזני אביו‬
‫המונשם – נכנס זליג לספקות‪ .‬האם להישאר ליד אבא ולהתפלל‬
‫שחרית‪ ,‬או אולי לגשת לבית הכנסת של בית החולים‪ ...‬אולי יש שם‬
‫מניין‪ .‬מה חבל – הרהר – שלא אזכה לקרוא את הפרשה‪.‬‬
‫"אבא" נפנה זליג לאביו הרדום "כמו תמיד אני שואל אותך מה לעשות‪,‬‬
‫להישאר או ללכת לבית הכנסת בקומה הראשונה‪ ,‬אולי יש שם מניין‪...‬‬
‫כדאי ללכת?"‪ .‬נדמה היה לו שאביו מנענע ראשו מעלה מטה כאומר "לך‬
‫לבית הכנסת"‪.‬‬
‫חיש קל ירד זליג נורדמן במדרגות לכוון הקומה הראשונה‪ .‬הוא פתח‬
‫את דלת המסדרון של הקומה הראשונה והנה המולה‪ .‬כ‪ 71 -‬אברכים‬
‫נכנסו לבית הכנסת‪ ,‬אחד מהם דוחף עגלת נכה‪ ,‬בה ישוב ישיש בעל‬
‫הדרת פנים וזקנו יורד על פי מידותיו‪.‬‬
‫"הו" נעתקה נשמתו של זליג "זה גדול הפוסקים של הדור הרב הגאון‬
‫שמואל נחמן אלמגור"‪ .‬אברך אחד אמר לזליג "בחורציק‪ ,‬אירגנו פה‬
‫מניין עם הרב אלמגור‪ ,‬בוא זו זכות גדולה‪ ,‬יש עמנו גם ספר תורה"‪.‬‬
‫תלמידיו של גדול הדור פתחו בתפילה וזליג בפנים קצת מודאגות‪,‬‬
‫הצטרף אליהם‪.‬‬
‫כשהוציאו ספר תורה‪ ,‬התחילו שואלים זה לזה מי כאן בעל קורא?‬
‫דממה מעיקה ריחפה באוויר‪ .‬הרבה כתפיים נבוכות הורמו אל‪-‬על‪.‬‬
‫הרב אלמגור פנה אל זליגל ושאל‪" :‬אולי כבודו בעל קורא?"‪.‬‬
‫"כן" השיב הנער ביבושת‪ .‬חיוך עדין הבליח משפתותיו של זליג‬
‫נורדמן "תודה לך הקב"ה‪ ,‬שאתה מזכה אותי לקרוא השבת את‬
‫פרשת "בשלח" עם גדול הדור‪ ,‬ויהי רצון מלפניך שבזכות קריאה זו‬
‫אבא יבריא!!!"‪ .‬הוא קרא עם כל הלב‪ .‬מדקדק במילים ומחתך‬
‫באותיות‪ .‬וקול הפעמונים שלו מסלסל במתיקות על כל טעם ותג‪.‬‬
‫ניכר היה שהרב אלמגור ממש מתענג מבעל הקורא המזדמן‪.‬‬
‫אחרי תפילת מוסף סימן הרב אלמגור לזליג לגשת אליו‪" .‬אתה בעל‬
‫קורא כישרוני ביותר‪ ...‬ממש נהנתי מקריאתך‪ .‬מה שמך‪ ,‬ומה מביא‬
‫אותך לכאן יקירי?" שאל הרב‪.‬‬
‫"שמי זליג נורדמן והגעתי לכאן אתמול עם אבא שלי לאחר שלקה‬
‫בדום לב‪ .‬הוא מאושפז כאן במחלה לטיפול נמרץ מונשם ללא‬
‫הכרה‪ .‬הרופא אמר שמצבו קשה אבל יציב‪ ,‬אבל בבוקר הרופא‬
‫התורן קצת הדאיג אותי‪ ,‬הוא אמר שאין שינוי במצב למרות‬
‫התרופות שקיבל‪ ...‬אבל כבוד הרב למען האמת אני בעל קורא לא‬
‫כל כך מוכשר‪ ,‬אני שולט רק בפרשת "בשלח"‪ .‬לא יותר"‪.‬‬
‫"הא אני מבין" אמר הרב וביקש מעוזרו הצמוד‪" :‬ר' שמעיה‪ ,‬עשה לי‬
‫טובה‪ ,‬גש למחלקה שלי וקרא לרופא האישי שלי פרופ' צימבלר‪ ,‬אני‬
‫רוצה לבקש ממנו טובה אישית"‪.‬‬
‫מיד אחרי הקידוש הגיע פרופ' צימבלר‪ ,‬ונענה מיד לבקשת הרב‬
‫אלמגור וניגש למיטת חוליו של בצלאל נורדמן‪ .‬הוא החל לעבור על‬
‫תיקו הרפואי וביצע בו אבחנה נוספת‪.‬‬
‫***‬
‫"השם ישמור!" זעק פרופ' צימבלר וטפח על מצחו "המצב הולך‬
‫ומחמיר והכל בגלל שתי תרופות סותרות שמוזרקות לחולה‪ .‬יש‬
‫להפסיק את הטיפול הזה מיד‪."...‬‬
‫מומחיותו של הפרופ' הנודע צימבלר היתה לשם דבר‪ ,‬כך שאף‬
‫רופא לא ההין לסתור את דבריו‪ .‬בצלאל נורדמן נותק מן התרופות‬
‫שהוזרמו לורידיו‪ ,‬והצוות הרפואי החל לבצע בו טיפול תרופתי‬
‫חדש על פי הנחיותיו של רופאו האישי של גדול הדור‪.‬‬
‫למה להאריך‪ .‬כבר במוצאי שבת נפקחו עיניו של בצלאל נורדמן‪,‬‬
‫לקול קריאות השמחה של בני משפחתו‪.‬‬
‫ביום ראשון בבוקר דיווח זליג לרב אלמגור כי אבא חזר להכרה‬
‫מלאה והועבר למחלקה הקרדיולוגית‪" .‬אני מבקש לקיים מצוות‬
‫ביקור חולים" ביקש הרב "קח אותי לאביך"‪.‬‬
‫"הו מכובדי ר' בצלאל‪ ,‬אני שמח לשמוע שמצבך משתפר‪ .‬הרשה לי‬
‫לספר לך‪ ,‬כי אתמול בבוקר בנך זליג קרא את פרשת "בשלח" בצורה‬
‫מעוררת השתאות‪ ,‬קריאה מדוקדקת שזורמת ממנה יראת שמים‬
‫טהורה"‪.‬‬
‫מכאן ואילך סיפר בצלאל בלחש לרב אלמגור כיצד בנו לפני ארבע‬
‫שנים‪ ,‬בשבת בר‪-‬המצווה שלו ויתר על קריאת התורה שלו‪ ,‬לטובת‬
‫ילד אחר‪ ...‬זאת לאחר שבמשך חצי שנה שקד על הפרשה ‪...‬‬
‫עיניו של הרב אורו מהתרגשות‪ .‬הוא אחז בימינו את ידו של זליג‬
‫ובשמאלו את יד אביו ואמר "זליגל הטוב‪ ,‬דע לך שהוויתור שלך‬
‫ביום בר‪-‬המצווה הוא הוא התרופה האמיתית של אביך‪ .‬הוויתור‬
‫הנעלה הציל את חיי אבא שלך‪ .‬ראו ידידי איזו השגחה מופלאה‪.‬‬
‫זליג ויתר לפני ‪ 8‬שנים‪ ,‬הגבאי ר' שפירא איפשר לו לקרוא בכל שנה‬
‫את פרשת "בשלח" מתחילה ועד סוף‪ ,‬והנה דווקא ערב פרשת‬
‫"בשלח" אני מובהל לבית החולים וגם אתה ר' בצלאל מובהל לכאן‪,‬‬
‫זליג מלווה אותך‪ ,‬ומהסס אם לרדת לתפילה בקומה הראשונה‪.‬‬
‫אתה כביכול מהנהן לו‪ ,‬ובאורח ניסי אף אחד מתלמידי לא הכין את‬
‫הקריאה‪ .‬אבל זליג כן הכין אותה‪ ,‬והוא קורא אותה‪ ,‬ובטח מכוון‬
‫שכל מילה תג וטעם יעמדו לרפואתך‪ .‬ואז אני פונה אליו ושואלו‬
‫כיצד הגיע לכאן והוא מספר לי‪ ...‬ותוך דקות ספורות פרופ' צימבלר‬
‫הופך לשליח נאמן להצלת חייך‪ ,‬מה רבו נפלאות השם‪ .‬וכל זה לא‬
‫היה מתרחש אילו זליג לא היה מוותר‪ ...‬לו יהי חלקי עמך זליג‬
‫נורדמן" אמר הרב ונשק על מצחו של הנער‪.‬‬
‫צדקה מעל היכולת שלך‬
‫הָ יָה ַאבְ ֵרך בַ ּכ ֹולֵל ֶשהָ י ְָתה ל ֹו צָ ָרה אֲ ִּמ ִּתית‪ָ ,‬אמַ ְר ִּתי ל ֹו יֵש ְתשּובָ ה ְתפִּ לָה‬
‫ּוצ ָד ָקה‪ ,‬אַ ָתה רוֹצֶ ה‪ֶ ,‬ש ַתעֲ בִּ יר אֶ ת רֹעַ הַ ְגז ֵָרה? יֵש עָ לֶיך ְגז ֵָרה ָרעָ ה ּכְ בָ ר‬
‫ְ‬
‫ָאמרּו הָ רוֹפְ ִּאים‪ָ ,‬לכֵן אַ ָתה צָ ִּריך לַעֲ שוֹת ִּה ְש ַת ְדלּות לְ מַ עְ לָה ִּמן הַ טֶ בַ ע‪,‬‬
‫ְ‬
‫ַתעֲ ֶשה מָ מוֹן‪ַ ,‬תעֲ ֶשה הַ לְ וָ ָאה עֶ ְש ִּרים אֶ לֶף ֶש ֶקל‪ ,‬בִּ ְשבִּ יל ַאבְ ֵרך זֶה ְשנ ַָתיִּם‬
‫חוֹבוֹת‪ֵ ,‬תן לֶחָ בֵ ר ֶשלְ ך הָ ַאבְ ֵרך‪ ,‬הָ ַלך עָ ָשה ָּכך וְ לא עָ בַ ר חֹדֶ ש‪ ,‬וְ הַ ְגז ֵָרה‬
‫ִּה ְתבַ ְטלָה‪.‬‬
‫יוֹם אֶ חָ ד ִּדבַ ְר ִּתי ִּעם ִּא ָשה ִּחל ֹונִּית ֶשהָ י ְָתה עָ לֶיהָ ְגז ֵַרת מָ וֶת‪ ,‬הָ י ְָתה ח ֹולָה‬
‫סוֹפָ נִּ ית‪ָ ,‬אמַ ְר ִּתי לָּה ְתנִּ י ְצ ָד ָקה‪ ,‬לַחֲ זֹר בִּ ְתשּובָ ה אַ ְת לא יְכ ֹולָה אֲ בָ ל ִּת ְתנִּי‬
‫ּוצ ָד ָקה ַת ִּציל ִּממָ ֶות‪ִּ .‬היא‬
‫ְצ ָד ָקה‪ ,‬הָ יָה לָּה הַ ּכֹל‪ ,‬וִּ ילָה בַ יִּת וְ כּו'‪ְ ,‬תנִּ י ְצ ָד ָקה ְ‬
‫ה ו ִֹּציָאה לִּ י חֲ ִּמ ִּשים ש"ח‪ָ ,‬אמַ ְר ִּתי לָּה אֶ ת זֶה ִּת ְתנִּ י לַעֲ נִּ ּיִּים בְ מַ חֲ נֵה‬
‫יקי ּכ ֹולֵל ְשנ ַָתיִּם‪ִּ ,‬תפְ ְת ִּחי‬
‫יאי מֵ ָאה אֶ לֶף ש"ח מֵ הַ בַ נְ ק ַתחֲ זִּ ִּ‬
‫ְהּודה‪ ...‬תו ִֹּצ ִּ‬
‫י ָ‬
‫ּכ ֹולֵל בַ בַ יִּת ֶש ָלך בְ קוֹמָ ה ְשנִּ ּיָה‪ ,‬וְ ָתכִּ ינִּ י לָהֶ ם ּכָל יוֹם אֲ רּוחַ ת צָ הֳ ַריִּם‬
‫וְ ִּת ְחיִּי‪ ,‬וְ ִּאם ל א ָאז אַ ְת בִּ ידֵ י הַ טֶ בַ ע ּומַ ה ֶשּי ְִּק ֶרה י ְִּק ֶרה‪ּ ,‬כְ כָל ֶשהַ טֶ בַ ע‬
‫י ְִּתַאכְ זֵר אֵ ַל ִּיך ָּכל י ְִּהיֶה‪.‬‬
‫אוֹמֵ ר ַרבֵ נּו בְ חַ ּיֵי אֵ יך ָאדָ ם מַ גִּיעַ לֶאֱ מּונָה ֶשהּוא נו ֵֹתן "וְ לא‪-‬י ֵַרע לְ בָ בְ ך‬
‫בְ ִּת ְתך לוֹ"‪ֵ ,‬י ש ָאדָ ם ֶשּנו ֵֹתן ּובַ לֵב ֶשל ֹו אוֹמֵ ר‪' :‬מֵ ילָא‪ ,‬מַ ה ּנַעֲ ֶשה‪ּ ,‬כְ מ ֹו‬
‫ִּמ ִּסים'‪ִּ ...‬אם אַ ָתה נו ֵֹתן ִּעם לֵב ַרע אוֹמֵ ר ה' ַאל ִּת ֵתן לִּ י‪ ,‬אַ ָתה חייב לָבוֹא‬
‫ל ֵָתת לַה' בַ הֲ בָ נָה ֶשאַ ָתה ְמ ַקבֵ ל פִּ י ּכַמָ ה ִּמּזֶה‪ִּ ,‬אם לא ַקח אֶ ת הַ ּכֶסֶ ף ֶשלְ ך‬
‫בַ חֲ ז ָָרה‪.‬‬
‫ָאדם מַ עֲ נִּ י ִּמן הַ ְצ ָד ָקה וְ לא ֵנזֶק וְ לא פְ חָ ת בָ א ִּממֶ ּנָה‪.‬‬
‫הָ ַר ְמבַ "ם אוֹמֵ ר אֵ ין ָ‬
‫ָאדם ל א יָכוֹל לִּ ְהיוֹת עָ נִּ י ִּמּזֶה ֶשהּוא נו ֵֹתן ְצ ָד ָקה‪ ,‬אַ ָתה צָ ִּריך ל ַָדעַ ת בַ לֵב‬
‫ָ‬
‫בְ בִּ טָ חוֹן גָמּור‪ִּ ,‬אם זֶה טָ עּות ִּשים אֶ ת ּכָל הַ ת ֹו ָרה ח"ו בַ ְגנִּ יזָה הַ ּכְ לָלִּ ית‪,‬‬
‫ָאדם ח ֹולֶה‪ַ ,‬תגִּיד ל ֹו ַקח אֶ ת‬
‫ָלכֵן הַ פֶ לֶא יוֹעֵ ץ אוֹמֵ ר ֶש ִּאם אַ ָתה רוֹאֶ ה ָ‬
‫הָ רוֹפֵ א הֲ כִּ י טוֹב‪ּ ,‬כִּ י ְצ ָדקוֹת הּוא לא י ִֵּתן‪ ,‬לְ פָ חוֹת ֶשּיו ִֹּציא אֶ ת הַ ּכֶסֶ ף עַ ל‬
‫מּורת הַ מָ מוֹן ֶשהו ִֹּציא‪.‬‬
‫מּורת זֶה‪ ,‬הַ ְג ֵז ָרה ְת ַ‬
‫הָ רוֹפֵ א וְ ֵי ֵלך ל ֹו זֶה ְת ַ‬
‫ָאדם ְממַ מֵ ש אֶ ת ִּמ ַדת הַ בִּ טָ חוֹן בִּ ְצ ָד ָקה ּובְ מַ עֲ ֶשה‪,‬‬
‫אוֹמֵ ר ַרבֵ נּו בְ חַ ּיֵי אֵ יך ָ‬
‫ֶשהּוא יוֹדֵ עַ ֶשבִּ ְגלַל הַ ָדבָ ר הַ ּזֶה יְבָ ֶרכְ ך ה' אֱ ל ֶקיך‪ ,‬זֶה הַ גַלְ גַל ֶשמֵ זִּיז ּומֵ נִּ יעַ‬
‫אוֹתוֹ‪ ,‬מַ ה מֵ נִּ יעַ אוֹת ֹו הַ ְצ ָדקוֹת ֶשּנו ֵֹתן‪ .‬בָ א לַּכ ֹולֵל ָשם ּכֶסֶ ף‪ ,‬בִּ זְ כּות ֹו‬
‫עוֹד ְש ֵתי ִּמ ְשפָ חוֹת יִּלְ ְמדּו תו ָֹרה בְ עַ ם י ְִּש ָראֵ ל‪ .‬יָכוֹל לִּ ְהיוֹת ֶש ִּאם‬
‫לַָאבְ ֵרך לא י ְִּהיֶה ּכֶסֶ ף הּוא ֵי ֵלך לַעֲ בֹד‪ ,‬אֲ בָ ל ִּאם הּוא בַ ּכ ֹולֵל הּוא ָשמּור‬
‫הּוא לוֹמֵ ד תו ָֹרה‪ ,‬בִּ זְ כּות הַ מַ עֲ ֵשר ֶשלְ ך אַ ָתה מַ ִּציל או ָֹתם ִּמן הָ עֲ בֵ רוֹת‬
‫ּומו ִֹּסיף רּוחָ נִּ ּיּות עַ ל יְדֵ י זֶה ֶשהּוא לוֹמֵ ד תו ָֹרה‪.‬‬
‫ֹשר הַ ִּבטָ חוֹן‪ ,‬אֵ יך צָ ִּריך לְ הַ פְ ִּעיל אֶ ת הַ בִּ טָ חוֹן‬
‫אוֹמֵ ר ַרבֵ נּו בְ חַ ּיֵי ָאפְ נֵי י ֶ‬
‫בָ זֶה‪ ,‬הֲ ָשבַ ת הָ ְר ָש ִּעים אֶ ל הָ אֱ ל ִּקים‪ָ ,‬ל ֶלכֶת לְ ַדבֵ ר לַאֲ נ ִָּשים ֶשּי ְַחזְ רּו‬
‫בִּ ְתשּובָ ה‪ ,‬וְ לִּ ְסבֹל חֶ ְרפָ ָתם‪ ,‬וְ הֵ ם יְבַ ּזּו או ְֹתך‪ַ ,‬אף ָר ָשע ֶש ָתבוֹא לְ ַדבֵ ר‬
‫ִּאת ֹו לא ְיכַבֵ ד או ְֹתך‪ּ ,‬כִּ י ִּאם אַ ָתה ִּת ְרצֶ ה בֶ אֱ מֶ ת לְ הָ ִּשיב אוֹת ֹו לַה' ּכְ מ ֹו‬
‫ּומי ְָרָאם בִּ גְמּול ּובְ ֹענֶש‪ ,‬אַ ָתה חַ ּיָב לְ סַ פֵ ר ל ֹו‬
‫ֶשאוֹמֵ ר הָ ַרב ְמיַחֵ ל או ָֹתם ְ‬
‫אֶ ת הָ עֳ נ ִָּשים‪ּ ,‬כִּ י ִּאם לא הּוא ַרק י ִָּשים ּכִּ פָ ה‪ְ ,‬מסו ָֹר ִּתי‪ ,‬אֲ בָ ל ִּאם אַ ָתה‬
‫ישה‪ ,‬עַ ל‬
‫רוֹצֶ ה לְ חַ בֵ ר אוֹת ֹו לַה' אַ ָתה חַ ָּיב לְ סַ פֵ ר ל ֹו מַ ה ְק ִּריטֶ ְריוֹן הָ עֲ נִּ ָ‬
‫בּוהי ל ֵָקיּה‪,‬‬
‫ידה ֶשּיַעֲ ֶשה בְ הַ ָקדוֹש בָ רּוך הּוא‪ ,‬בְ ָרא ּכַד חָ טֵ י אֲ ִּ‬
‫ּכָל ְמ ִּר ָ‬
‫ּכְ לוֹמַ ר ּכְ ֶשהַ בֵ ן חוֹטֵ א הָ ָאב מַ לְ ֶקה אוֹתוֹ‪ִּ ,‬אם ִּת ְסטֶ ה מֵ ה' ‪ְ -‬ת ַקבֵ ל‬
‫מַ לְ קּות‪ּ .‬כַאֲ ֶשר הַ ֶּילֶד ֶשלְ ך לו ֵֹקחַ מַ בְ ֵרגָה‪ ,‬אַ ָתה מַ פְ ִּחיד אוֹתוֹ‪ :‬מָ ה אַ ָתה‬
‫רוֹצֶ ה ֶש ֵתחָ ֵתך לְ ך הָ אֶ ְצבַ ע?!‪ ...‬לָמָ ה אַ ָתה מַ פְ ִּחיד אוֹתוֹ? ּכִּ י הּוא לא‬
‫יָבִּ ין בְ לִּ י זֶה‪.‬‬
‫ָאדם‪ ,‬זְ ִּהירּות! מָ ה‬
‫ישים הַ ּיוֹם ֶשּכָתּוב בָ הֶ ם‪ּ :‬כָאן נֶהֶ ְרגּו ‪ 93‬בְ נֵי ָ‬
‫יֵש ּכְ בִּ ִּ‬
‫אַ ָתה מַ פְ ִּחיד או ִֹּתי? ּכִּ י ִּאם לא ָתבִּ ין אֶ ת הָ ֹענֶש‪ ,‬אַ ָתה לְ ע ֹולָם לא‬
‫ִּת ְש ַתּנֶה‪ָ .‬אדָ ם ָק ֶשה פַ חַ ד שוֹבְ רוֹ‪ָ .‬אז לָמָ ה ּכְ ֶשּזֶה מַ גִּיעַ ל ִָּענְ יָן הַ תו ָֹרנִּ י‪,‬‬
‫ֻּּכלָם קוֹפְ ִּצים בְ טַ עֲ נָה‪ :‬מַ ה הּוא ְמאַ ּיֵם ּומַ כְ נִּ יס פַ חַ ד? ּכָל הַ חַ ּיִּים זֶה‬
‫ָּככָה‪ ,‬הָ רוֹפֵ א אוֹמֵ ר ל ֹו לְ הו ִֹּריד ּכ ֹול ְֶס ְטרוֹל‪ּ ,‬כִּ י ִּאם לא הּוא יָמּות‬
‫ימי‪ .‬אֲ בָ ל ִּאם ַרב אוֹמֵ ר אֶ ת זֶה‪ ,‬או ְֹמ ִּרים‬
‫ִּיט ִּ‬
‫מֵ הֶ ְת ֵקף לֵב‪ .‬וְ זֶה בְ עֵ ינָיו ֶלג ִּ‬
‫ֶשהּוא מַ פְ ִּחיד וְ כּו'‪.‬‬
‫ּומי ְָרָאם‬
‫אוֹמֵ ר ַרבֵ נּו בְ חַ ּיֵי ּכְ ֶשמֵ ִּעיר או ָֹתם אֶ ל הָ עֲ בו ָֹדה מֵ יחֵ ל או ָֹתם ְ‬
‫ָאדם‬
‫בַ גְמּול ּובָ ֹענֶש‪ָ ,‬אז יְחָ ְרפּו אוֹתוֹ‪ ,‬אֲ בָ ל ִּאם הּוא לא יַעֲ ֶשה אֶ ת זֶה‪ ,‬הָ ָ‬
‫ל א יַחֲ זֹר בִּ ְתשּובָ ה‪ ,‬אֶ לָא הּוא ִּי ְהיֶה ִּחלוֹנִּ י ִּעם ּכִּ פָ ה‪ ,‬אַ ָתה רוֹצֶ ה לְ ִּה ָדבֵ ק‬
‫ִּיתי " עֵ ד ְממַ הֵ ר בַ ְמ ַכ ְשפִּ ים ּובַ ְמנָאֲ פִּ ים‬
‫בַ ה'? אַ ָתה חַ ּיָב ל ַָדעַ ת ֶשהָ י ִּ‬
‫ּובַ ּנִּ ְשבָ ִּעים ל ַָש ֶקר ּובְ ע ְֹש ֵקי ְשכַר‪ָ -‬שכִּ יר"‪ ,‬אַ ָתה חַ ּיָב ל ַָדעַ ת ֶשהַ ָקדוֹש‬
‫בָ רּוך הּוא יָבִּ יא או ְֹתך יוֹם אֶ חָ ד לְ ִּדין עַ ל ּכָל מַ עֲ ֶשיך וְ הּוא גַם י ְִּהיֶה הָ עֵ ד‬
‫ִּיתי עֵ ד ְממַ הֵ ר בַ ְמכ ְַשפִּ ים ּובַ ְמנָאֲ פִּ ים"‪,‬‬
‫וְ גַם הַ שוֹפֵ ט וְ י ִָּעיד מַ הֵ ר‪" ,‬וְ הָ י ִּ‬
‫בְ ִּמי ֶשעָ בַ ר עַ ל עֲ ווֹן אֵ ֶשת ִּאיש‪ ,‬בְ ִּמי ֶשעו ֶֹשה עֲ בוֹדוֹת זָרוֹת‪ ,‬בְ אֵ לֶה‬
‫ֶשמַ ְר ִּאים ּכְ ִּאלּו הֵ ם הָ עוֹבְ ִּדים ֶשלִּ י ּובָ זִּ ים או ִֹּתי‪ּ ,‬ובְ ִּמי ֶשֹּלא ִּשלֵם לַצַ בָ ִּעי‬
‫בְ אוֹת ֹו י ֹום אֶ לָא ַרק לְ מָ חֳ ָרת‪.‬‬
‫פיתרו את החידות‬
‫ואח"כ חפשו את התשובות בתפזורת‬
‫חידות לפרשת בראשית‪:‬‬
‫‪" ./‬בראשית ברא אלוקים" ציין שני‬
‫דברים שנקראו ראשית‪( .‬רש"י)‬
‫‪ .3‬באיזה יום לא נאמר כי טוב ומדוע?‬
‫‪ .2‬מיהו האיש שגילו נכתב ב‪ 2‬ספרות‬
‫זהות?‬
‫‪V‬ו‬
‫שמחת בית השואבה במעמד מו"ר הרב שליט"א ובהשתתפות החזן אבי צליח הי"ו‬
‫רבנן ותלמידהון של תלמידי ישיבת "אמרי שפר"‬
‫תפילת הושענא רבה ברוב עם לאחר הלימוד‬
‫הקהל הקדוש בהקפות בצאת שמחת תורה‬
‫חיזוי מזג האויר ‪ /‬א‪.‬‬
‫כדי להיות מסוגלים לחזות את מזג האוויר הצפוי‪ ,‬עלינו לדעת מהו מזג‬
‫האוויר במקומות רבים בו‪-‬זמנית‪ .‬הסיבה לכך היא העובדה‬
‫שהאטמוספרה מתנהגת כזרם רציף‪ ,‬ומערכות מזג האוויר נעות ממקום‬
‫למקום ומושפעות מהרוחות ומהתנאים בדרכן‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬שקעים שנוצרים בהם עננים הממטירים בארצנו גשמים עזים‬
‫מגיעים מן המערב‪ ,‬ואנו יכולים לראותם במפות עוד בהיותם באזור‬
‫איטליה ולצפות מתי יגיעו לחופינו‪ .‬חמסינים משתוללים הנישאים‬
‫ברוחות הדרומיות מאפריקה מתחילים את דרכם הרחק מישראל‪,‬‬
‫והתחזית יכולה לקבוע את מועד הגעתם‪.‬‬
‫ברור לפיכך שצריך מדידות במקומות מרוחקים מאוד זה מזה‪ ,‬לעתים‬
‫במדינות שונות או ביבשות שונות‪ .‬לשם כך נקבעה שפה אחידה‪,‬‬
‫שמשמשת לדיווח על מזג האוויר בכל העולם‪.‬‬
‫מדי יום מבוצעות תצפיות מטאורולוגיות בשעות קבועות בכל העולם‪.‬‬
‫אלפי אנשים יוצאים בדיוק באותו רגע ומודדים את כל הפרמטרים‬
‫שמנינו באמצעות מכשירים‪ .‬באזורים מרוחקים ישנן תחנות‬
‫בחול‪:‬‬
‫בשבת‪:‬‬
‫תפילות ושיעורים‬
‫תפילות‬
‫שחרית הנץ החמה ‪( 31:11‬כ‪ 81-‬דקות קודם הנץ החמה)‬
‫‪31:33‬‬
‫שחרית מנין ב'‬
‫‪( 71:11‬כ‪ 43-‬דק' קודם שקיעה)‬
‫מנחה‬
‫סמוך למנחה‬
‫ערבית מנין א'‬
‫בתום השיעור המרכזי‬
‫ערבית מנין ב'‬
‫שיעורים‬
‫אוטומטיות ממוחשבות הפועלות ללא מגע יד אדם ומדווחות על‬
‫תוצאות התצפית‪ .‬המדידות נערכות גם באמצעות בלונים‪,‬‬
‫המודדים את מצב האטמוספרה לא רק סמוך לפני הקרקע‪ ,‬אלא‬
‫בשכבות גבוהות יותר‪.‬‬
‫מאוסף התצפיות באזורים נרחבים המוזרמות למרכזים בין‬
‫לאומיים‪ ,‬בונים החזאים מפות סינופטיות‪ :‬אלה הן מפות‬
‫המתארות את מצב האטמוספרה‪ ,‬ועל פיהן אפשר לקבוע את כיוון‬
‫הרוחות ולחזות את התנהגותן של מערכות מזג האוויר בימים‬
‫הקרובים‪ .‬מפה סינופטית היא כמו מפת צופן למציאת מטמון‪:‬‬
‫צריך לפענח אותה כדי להבין מה צפון בה‪ .‬מחשבי‪-‬על מהירים‬
‫במיוחד אוספים את כל הנתונים שדיווחו התחנות‪ ,‬ובאמצעות‬
‫מודלים מיוחדים יוצרים מפות לחיזוי מזג האוויר העתידי‪.‬‬
‫מודל לחיזוי מזג אוויר מכיל מערכת מסובכת של משוואות‪,‬‬
‫המתארות גדלים שונים באטמוספרה‪ :‬לחץ האוויר‪ ,‬האנרגיה של‬
‫הזרימה‪ ,‬הלחות והעננים‪ ,‬הטמפרטורה ועוד‪ .‬בגלל כמות הנעלמים‬
‫והקשרים ההדדיים ביניהם‪ ,‬מערכת המשוואות מורכבת ביותר‪,‬‬
‫ונדרש זמן חישוב ארוך במיוחד כדי לפתור אותה‪.‬‬
‫המחשבים אינם חוזים את מזג האוויר‪ ,‬אלא רק בונים מפות‬
‫עתידיות של האטמוספרה בכמה גבהים ‪ -‬ל‪ 48-‬שעות‪ ,‬ל‪ 84-‬שעות‪,‬‬
‫ל‪ 14-‬שעות וכדומה‪ .‬במפות אלה קל לזהות את מערכות הלחץ ‪-‬‬
‫שקעים ורמות ‪ -‬ולחזות את התקדמותן ואת מסלולי תנועתן‪.‬‬
‫חזאי מיומן יכול לקבוע‪ ,‬על סמך ניסיונו‪ ,‬את מזג האוויר החזוי על‬
‫פי המפות שייצר המחשב‪ .‬הוא זה אשר חוזה אם ירד גשם‪ ,‬היכן‬
‫ירד ומה יהיה מזג האוויר בכל מקום‪ .‬המשך בעז"ה בשבוע הבא‬
‫בימים א – ה לאחר ערבית‪ ,‬גמרא – לאחר השיעור המרכזי‬
‫יום ראשון‬
‫יום שני‬
‫יום שלישי‬
‫יום רביעי‬
‫יום חמישי‬
‫עין יעקב ‪ -‬עיון באגדות חז"ל‬
‫חובת הלבבות‬
‫הלכה‪ ,‬ענייני דיומא‬
‫מסילת ישרים לרבנו הרמח"ל‬
‫הלכות שבת‬
‫פעילות לנשים‬
‫יום שלישי ‪ 47:33‬שיעור לנשים‪ ,‬הר' עטיה‬
‫‪( 71:81‬כ‪ 93-‬דק' לפני שקיעה)‬
‫מנחה ערב שבת‬
‫שחרית עם הנץ החמה ‪( 31:91‬כשעה קודם הנץ החמה)‬
‫‪ 93( 31:33‬דק' לפני תפילת שחרית)‬
‫שיעור בהלכות נידה‬
‫‪31:93‬‬
‫שחרית מנין ראשי‬
‫‪( 79:33‬אליהו קורן ‪ ,4‬משפחת פרג'יאן)‬
‫תהילים לבנים‬
‫שיעור הלכה בשר וחלב ‪71:93‬‬
‫‪70:33‬‬
‫מנחה מנין א'‬
‫‪70:93‬‬
‫שיעור מוסר‬
‫‪( 71:71‬בתום השיעור)‬
‫מנחה מנין ב'‬
‫‪( 71:13‬כשעה לפני צאת השבת)‬
‫אבות ובנים‬
‫‪( 74:43‬כ‪ 93-‬דק' קודם צאת שבת)‬
‫שיעור הלכה‬
‫‪( 74:13‬עם צאת השבת)‬
‫ערבית של מוצ"ש‬
‫פעילות לנשים בשבת‬
‫תהילים לבנות‬
‫שיעור לנשים‬
‫‪( 78:81‬הרב מן ההר ‪ ,78/3‬משפחת בן אלי)‬
‫‪ 78:81‬למשך ‪ 93‬דק' מפי מו"ר שליט"א‬
‫לזיכוי הרבים‪ ,‬להצלחה‪,‬‬
‫לרפואה ולעילוי נשמת‪.‬‬
‫דניאל בן‪-‬ציון בטל' ‪050-4886366‬‬
‫העלון מוקדש לעילוי נשמתו הטהורה של מרן שר התורה ופוסק הדור‪ ,‬מורנו ורבנו מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל‪ ,‬שזכותו הגדולה תגן עלינו‬
‫זיווג הגון‪ :‬אור בן דליה‬
‫‪ ,‬דוד בן שמחה וב"ב‪ ,‬משפחת מזרחי‪ ,‬יחזקאל מאיר בן שרה‪ ,‬דליה בת נעמי‬
‫להצלחת‪:‬‬
‫ולהבדיל לעילוי נשמת ‪ :‬הנדיב אבנר צבאן בן חנה‪ ,‬שרה בת לולו‬
‫לרפואה‪ :‬חיים מרדכי בן נטע‬