‫חודש חשון‬ ‫עלון מספר ‪72‬‬ ‫עטרת‬ ‫תוכן עניינים‪:‬‬ ‫דמוגרפיה ושבתות‪3 ...........................................‬‬ ‫שחרור גלעד שליט‪-‬מרן רה"י ‪4 ...........................‬‬ ‫סגנונו המיוחד של מרן הרב קוק‪-‬מרן רה"י ‪5-7 .....‬‬ ‫גדול יום הגשמים –ירון אדוריאן ‪8-21 ....................‬‬ ‫הנאה ממעשה בשבת‪ -‬הרב אופיר וולס‪23-24 ......‬‬ ‫לא בלו"ז ‪ -‬אבישי גולדמן‪25-12 ...........................‬‬ ‫האלף לך שלמה‪12 ..............................................‬‬ ‫שו"ת מסרונים‪12 ...................................................‬‬ ‫תמונות ‪11 ............................................................‬‬ ‫אז מה היה לנו ‪13 ..................................................‬‬ ‫‪2‬‬ ‫עטרת‬ ‫לוח שבתות‬ ‫פרשת וירא – הרב נחמיה לביא‬ ‫פרשת חיי שרה – הרב נחשון קנדל‬ ‫פרשת תולדות ‪? -‬‬ ‫פרשת ויצא – הרב דני ארגמן‬ ‫פרשת וישלח ‪ -‬הרב אביב צוברי‬ ‫דמוגרפיה‬ ‫אביצור כהן‪ -‬בן‬ ‫ברכיה גרוסברג – בת‬ ‫דודו מורסיאנו – בת‬ ‫נתי אביטן ‪ -‬בן‬ ‫גילי סיטון – בת‬ ‫גיא אלאלוף ‪ -‬בת‬ ‫‪3‬‬ ‫עטרת‬ ‫תשובות בעל פה על שחרור גלעד שליט‬ ‫מרן רה"י הרב שלמה אבינר שליט"א‬ ‫א‪.‬‬ ‫זאת טעות לשחרר כ‪ 00111-‬מחבלים תמורת חייל חטוף‪ .‬המחיר‬ ‫גבוה מדיי ובלתי מתקבל על הדעת‪ .‬מדינת ישראל לא צריכה‬ ‫לעשות וויתורים על שבויים‪ .‬על פי ארגון נפגעי הטרור‪ 0‬כ‪081-‬‬ ‫ישראלים‬ ‫נרצחו‬ ‫עקב‬ ‫מחבלים‬ ‫ששוחררו‬ ‫בעסקאות‬ ‫קודמות‪ .‬אחד מתוך שני מחבלים משוחררים מעורב ברצח חדש‬ ‫חלילה‪ .‬ולכן אין זה מוסרי להציל אחד ולסכן רבים אחרים‪.‬‬ ‫יש לנו צבא‪ 0‬אפשר לצאת למלחמה גם כדי להציל אדם‬ ‫אחד‪ .‬האמריקאים מוכנים לתקוף‪ 0‬גם אם ייהרגו חיילים רבים‪0‬‬ ‫למען שחרור שבויים‪ .‬הם לא מצטערים על זה‪ .‬גם גורמי הביטחון‬ ‫בדרך כלל מתנגדים לכך‪ .‬אם לא ניכנע ללחץ‪ 0‬האויבים שלנו‬ ‫יפסיקו לחטוף חיילים כשיבינו שאינינו מוכנים לשחרר מחבלים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יש מנבאים שאם נשחרר מחבלים יהיו רציחות לרוב‪ .‬ודאי אסור‬ ‫לנבא נבואה רעה‪ .‬אל תפתח פה לשטן‪ .‬אנחנו לא נביאים‪ .‬אלא‬ ‫עלינו לפעול בשכל ובדעת‪.‬‬ ‫ג‪ .‬יש טוענים שהעסקה היא מטעם מניעים פולטים שונים והיא רק‬ ‫מקשרת את הענין לגלעד שליט‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אם גלעד שליט ישוחרר‪ 0‬אנחנו וודאי נאמר שהחיינו עליו ונשמח‬ ‫שהוא חוזר הביתה‪ .‬ויחד עם זה נהיה עצובים על המחבלים‬ ‫החופשים‪ .‬הרי אם ילדה אשתו ומתה‪ 0‬אדם מברך שתי ברכות‪:‬‬ ‫דיין האמת על אשתו ושהחיינו על הבן‪ .‬וכן אם מת אביו וירש‬ ‫אותו‪ 0‬הוא מברך דיין האמת על אביו ושהחיינו על הירושה‬ ‫(ברכות נט‪ .‬שו"ע או"ח רכג א‪-‬ב)‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫עטרת‬ ‫סגנונו המיוחד של מרן הרב קוק‬ ‫מרן רה"י הרב שלמה אבינר שליט"א‬ ‫שאלה‪ :‬למה מרן הרב קוק כתב בסגנון משונה ולא רגיל?‬ ‫תשובה‪ :‬מרן הרב קוק כותב סתרי תורה וסתרי תורה צריכים‬ ‫לבושים‪ .‬הלבושים הם הסגנון השירי‪.‬‬ ‫יש גדולי עולם שהשתמשו כלבושים במשלים‪ 0‬כמו האריז"ל‪0‬‬ ‫שהמשיל דברים אלוקיים במשלים אנושיים‪ .‬בא הבעל שם טוב‬ ‫ואמר שיש להם ערך עצמי ושאפשר ללמוד מהם הרבה‪ .‬אח"כ‬ ‫באו תלמידיו ועסקו רק במשלים ובכלל לא בנמשל‪ .‬אמר הגאון‬ ‫מוילנא‪ :‬הם רק משל! אמנם משלים עילאיים‪ 0‬אך אין לשכוח את‬ ‫הנמשל‪ .‬מאז יש וויכוח בין תלמידי הגר"א לתלמידי הבעש"ט‬ ‫ביחס לאותם משלים‪.‬‬ ‫מרן הרב קוק לא השתמש במשלים אלא בסגנון שירי‪ 0‬כלומר‬ ‫סגנון שמדבר אל השכל‪ 0‬אל הרגש ואל האמונה‪ 0‬הוא סגנון‬ ‫שמרים את האדם‪ .‬היו הרבה גדולי ישראל שכתבו שירים‪ 0‬אבל‬ ‫מרן הרב הוא כמעט היחיד שכתב דברי אמונה בסגנון שירי‪.‬‬ ‫יש מחלוקת אצל החוקרים באוניברסיטה למה מרן הרב קוק כתב‬ ‫בסגנון שירי‪:‬‬ ‫שיטה א' ‪ -‬כאמור‪ 0‬זאת הדרך שהוא מצא להסביר דברים‬ ‫עמוקים‪.‬‬ ‫שיטה ב' ‪ -‬זה היה הסגנון שלו‪ .‬כיוון שכך‪ 0‬כשהוא כתב בענייני‬ ‫אמונה הוא כתב בסגנון כזה‪.‬‬ ‫שיטה ב' אינה נכונה‪ .‬כשמרן הרב קוק רצה הוא כתב בסגנון‬ ‫רגיל‪ .‬שו"ת 'משפט כהן' ו'עזרת כהן' אינם כתובים בסגנון שירי‪.‬‬ ‫אגרותיו אינן כתובות כולן בסגנון שירי‪ .‬תלוי מה הנושא‪ .‬מרן‬ ‫‪5‬‬ ‫עטרת‬ ‫הרב קוק כתב באחת מאגרותיו‪ :‬אם אינכם מסדרים תרומות‬ ‫ומעשרות ביקב‪ 0‬אני מסלק את ההשגחה ולא תוכלו למכור‪ .‬זה‬ ‫כתוב בצורה מאוד ברורה ולא שירית‪.‬‬ ‫יש אגרות שהרב קוק שלח לאליעזר בן יהודה‪ .‬אמנם היו לו המון‬ ‫זכויות‪ 0‬אך בענייני תורה הוא היה כופר‪ .‬באגרות אלו‪ 0‬שלא‬ ‫כדרכו בקודש‪ 0‬מרן הרב קוק לא כתב "שלום" ולא חתם "הקטן"‪.‬‬ ‫פעם בן יהודה אמר שאנו אשמים בכך שהערבים עושים לנו‬ ‫פוגרומים‪ 0‬כי התורה גזענית‪ 0‬שהרי כתוב בה‪" :‬לא יבוא מואבי‬ ‫ועמוני בקהל ד'”‪ .‬כתב מרן הרב קוק‪ :‬אנחנו רגילים לשמוע‬ ‫שטויות‪ 0‬אבל שטויות כאלה עוברות כל גבול‪ .‬לכן‪ 0‬אליעזר בן‬ ‫יהודה ‪ -‬סתום פיך! גם זה לא סגנון שירי‪.‬‬ ‫פעם היה מקרה שתלמיד חכם ניסה לארגן מניין‪ 0‬בסמוך אליו‬ ‫עשיר אחד גם ניסה לארגן מניין ואף אחד מהם לא הצליח‪.‬‬ ‫העשיר שם לב שהת"ח מארגן מניין והעליב אותו‪ .‬ניגש אליו מרן‬ ‫הרב קוק וסטר לו‪ .‬לאחר זמן העשיר הודה שטעה ושהרב צדק‬ ‫בתגובתו‪ .‬אמר מרן הרב קוק לרבנו הרב צבי יהודה‪ :‬לא סטרתי‬ ‫לו בגלל הרגש‪ .‬שקלתי שבמצב כזה‪ 0‬על פי תפקידי‪ 0‬אני חייב‬ ‫לסטור לו (ע' 'טל הראי"ה' עמ' קנה‪-‬קנח‪' .‬מלאכים כבני אדם'‬ ‫עמ' ‪.)70-68‬‬ ‫אם כן‪ 0‬הרב לא תמיד התבטא בסגנון שירי‪ .‬זה תלוי במה מדובר‪0‬‬ ‫דברים פשוטים כמו מאמרים בעיתון הרב כתב בסגנון פשוט‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה‪ :‬אם כך‪ 0‬למה יש כתבים שמרן הרב קוק כתב‬ ‫בסגנון עמוק ומסובך? התשובה היא שלא מרן הרב קוק מסובך‪0‬‬ ‫אלא הנושא עמוק ומסובך‪ .‬תלמידי מרן הרב קוק בגרמניה‪ 0‬הרב‬ ‫זיידל והרב בנימין מנשה לוין‪ 0‬היו מפרסמים את דבריו עבור‬ ‫הסטודנטים‪ .‬הם היו מבקשים ממרן הרב שוב ושוב לערוך את‬ ‫‪6‬‬ ‫עטרת‬ ‫כתביו מכיוון שהיה קשה להבינם‪ .‬מרן הרב היה עורך ובסוף‬ ‫כתב להם שאינו יודע לכתוב ברור‪ 0‬אך הוא לא מקנא במי שכותב‬ ‫ברור‪ 0‬כי אדם כזה רוצה שיהיה כל כך ברור עד שהדבר מאבד‬ ‫את העומק‪ .‬כמו שדיבור הוא שטחי לעומת המחשבה‪ .‬אין מה‬ ‫לעשות‪ 0‬דברים עמוקים נשארים מסובכים (אגרות א‪ 0‬רס"ז)‪.‬‬ ‫יש אנשים החושבים שבגלל שהם לומדים בישיבת 'מרכז הרב'‬ ‫ובנותיה הם חייבים לדבר מעורפל‪ .‬המאמר הראשון שכתבתי‬ ‫היה על שמיטה‪ .‬הבאתי לרבנו הרב צבי יהודה‪ 0‬והוא תיקן לי‬ ‫כמה משפטים‪ :‬כתבתי‪" -‬המצווה שכל כך חשובה לנשמת‬ ‫האומה"‪ .‬רבנו מחק "המצווה שכל כך חשובה"‪ 0‬כי כל המצוות‬ ‫חשובות‪ 0‬וגם מחק "לנשמת"‪ .‬חשבתי שבגלל שאני ב'מרכז הרב'‬ ‫אני חייב לכתוב "נשמת”‪...‬‬ ‫מרן הרב קוק ידע לדבר פשוט‪ 0‬ידע לדבר עמוק‪ 0‬ידע לדבר‬ ‫הלכתי וכו'‪ .‬כשהיה כותב לרב ספרדי היה מדבר בסגנונו‪ .‬כשהיה‬ ‫כותב מכתב לרבנים ספרדים היה כותב בכתב ספרדי‪.‬‬ ‫דברים פשוטים אין חובה לומר בסגנון של מרן הרב קוק‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ 0‬דברים מורכבים אסור להוריד לשטחיות‪ .‬כיוון שהנושאים‬ ‫ב'אורות' וב'אורות הקודש' מסובכים‪ 0‬הם כתובים בשפה שירית‪.‬‬ ‫למרות שגם בספר 'אורות הקודש' יש לפעמים פסקאות פשוטות‪.‬‬ ‫כשהתחלתי ללמד 'אורות הקודש' שאלתי את רבנו הרב צבי‬ ‫יהודה איך מלמדים‪ 0‬והוא אמר לי‪ :‬דע לך שלא כל הפסקאות‬ ‫אותו דבר‪ 0‬יש פסקאות השוות לכל נפש ויש פסקאות עמוקות‪.‬‬ ‫כלומר‪ 0‬לא לעשות הכל מסובך‪ 0‬וגם לא להפך‪ 0‬לא לעשות את‬ ‫העמוק שטחי‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫עטרת‬ ‫גדול יום הגשמים‬ ‫ירון אדוריאן‬ ‫החורף הגיע ואיתו בעזרת ה' גם הגשם‪ 0‬עליו אנו מתפללים ולו‬ ‫מייחלים בכיליון עיניים‪ .‬איזו שמחה היא לשמוע את קול הטיפות‬ ‫המידפקות על החלון‪ 0‬להביט בשפע המים היורדים עלינו משמים‪0‬‬ ‫להתבונן בעיגולים המרקדים בשלוליות‪ 0‬להקשיב לתחזית מזג‬ ‫האוויר המבשרת שמערכת חורפית במיוחד מתקרבת לאזורנו‪0‬‬ ‫להתעדכן במפלס הכנרת העולה‪ .‬גשם הוא דבר כה נפלא‪ 0‬מעורר‬ ‫חדווה וגיל ומציף בכל פעם מחדש התלהבות ילדותית שבשגרת‬ ‫היום יום מתכסה בהרבה אבק‪.‬‬ ‫הציור הורוד והקסום הזה קצת מתערער בזמן השרות הצבאי‪.‬‬ ‫כששוכבים במארב עם מעיל גשם ודובון שלא מצליחים כלל לשמור‬ ‫עלינו יבשים‪ 0‬כשהולכים במסע ושוקעים בבוץ ומים חודרים את כל‬ ‫השכבות העוטפות אותנו‪ 0‬או אז הגשם נעשה פחות ידידותי עבורנו‪.‬‬ ‫נכון שאנו מבקשים שה' לא ישמע לתפילתם של עוברי דרכים‪ 0‬אבל‬ ‫כחיילים בצבא היורדים לשטח אולי בכל זאת מתגנבת בלב בקשה‬ ‫שה' יעשה ג'סטה וידחה את הגשם לזמן אחר‪ .‬על מנת לחזק את‬ ‫אהבתנו לגשם גם בהיותינו על מדים אנסה לברר מעט את מהותו‬ ‫ועניינו‪.‬‬ ‫בתורה לגשם יש משמעות רבה‪ .‬הגמרא בתענית (דף ז) מונה רשימה‬ ‫המביאה לידי ביטוי את גדלותו של יום הגשמים‪ .‬בין היתר נאמר שם‬ ‫שיום הגשמים גדול מתחיית המתים‪ 0‬גדול מיום שניתנה בו תורה‬ ‫ושהוא כיום שנבראו בו שמים וארץ‪ .‬מדוע ליום הגשמים יש‬ ‫משמעות כה חובקת עולם עד שהוא מתעלה על פני האירועים‬ ‫‪8‬‬ ‫עטרת‬ ‫החשובים ביותר בהיסטוריה‪ .‬מה בכלל פשר ההשוואה בין סתם יום‬ ‫של גשם לתחיית המתים‪ 0‬מתן תורה או בריאת העולם?!‬ ‫פעמים ביום אנו מזכירים את הגשם בקריאת שמע‪ .‬הוא מהווה את‬ ‫השכר הראשוני עבור הליכה בדרכי ה'‪" .‬והיה אם שמוע תשמעו‪...‬‬ ‫ונתתי מטר ארצכם בעיתו" (דברים יא‪ 0‬יג‪-‬יד)‪" .‬אם בחוקותי תלכו‪...‬‬ ‫ונתתי גשמיכם בעיתם" (ויקרא‪ 0‬כו‪ 0‬ג‪-‬ד)‪ .‬הגשם הוא לא רק שכר‪0‬‬ ‫הוא עצמו מלמד על טיב הקשר בינינו לבין ריבונו של עולם‪.‬‬ ‫כשהתורה מפרטת את מעלותיה של ארץ ישראל היא מונה בין‬ ‫ש ָםה‬ ‫ַאתה בָא ָ‬ ‫ֲשר ָ‬ ‫השאר את התלות שלה בגשם‪" :‬כי ָהָארֶץ א ֶ‬ ‫ֲשר תזְרַע אֶת‬ ‫שם א ֶ‬ ‫ָאתם מ ָ‬ ‫ֲשר יְצ ֶ‬ ‫תּה לֹא ְכ ֶארֶץ מ ְצרַים הוא א ֶ‬ ‫שָ‬ ‫לְר ְ‬ ‫שםָה‬ ‫ַאתם עֹבְרים ָ‬ ‫ֲשר ֶ‬ ‫ְהָארֶץ א ֶ‬ ‫ית ְב ַר ְג ְל ָך ְכגַן ַהיָרָק‪ .‬ו ָ‬ ‫שק ָ‬ ‫זַ ְר ֲע ָך וְה ְ‬ ‫תה ָםים‪ .‬ארץ אשר‬ ‫שֶ‬ ‫ַש ַמים ת ְ‬ ‫תּה ֶארֶץ ָהרים ּו ְבקָעֹת ל ְמ ַטר ה ָ‬ ‫שָ‬ ‫לְר ְ‬ ‫תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה" (דברים יא‪0‬‬ ‫ט‪-‬יב)‪ .‬לכאורה מה מעלה היא זו? הרי התלות שלנו בגשם מהווה‬ ‫דווקא חיסרון שבימינו מורגש היטב‪ .‬במובן מסוים‪ 0‬היינו מעדיפים‬ ‫להיות דווקא כמו ארץ מצרים שנהר הנילוס זורם לרגליה בתמידות‪.‬‬ ‫אלא שהחיסרון הוא עצמו היתרון‪ .‬החקלאי בארץ ישראל מוכרח‬ ‫להרים את הראש מהקרקע ולשאת עיניים לשמים‪ .‬התלות שלנו‬ ‫במטר היא מה שמתחזק את הקשר שלנו עם בורא עולם וממילא עם‬ ‫המימד המוסרי של המציאות‪ .‬הגשם הוא מה שמזכיר לנו שיש מעבר‬ ‫לסדר הטבעי הרגיל‪ .‬יש לנו קשר לשמים‪ 0‬לשמימיות‪.‬‬ ‫מעניין לבחון את הגשם במקום הראשון בו הוא מופיע בתורה‪ 0‬כבר‬ ‫בפרק ב' בספר בראשית בסיפור בריאת העולם‪ֵ " :‬אלֶה תֹולְדֹות‬ ‫ְש ָמים‪ .‬וְכֹל‬ ‫ְהָארֶץ בְה ָברְָאם בְיֹום עֲׂשֹות ה' ֱאלֹהים ֶארֶץ ו ָ‬ ‫ש ַמים ו ָ‬ ‫ַה ָ‬ ‫ְמח כי לֹא‬ ‫ש ֶדה ֶטרֶם יצ ָ‬ ‫ֵׂשב ַה ָ‬ ‫שדֶה ֶטרֶם י ְהיֶה בָָארֶץ וְכָל ע ֶ‬ ‫יח ַה ָ‬ ‫ׂש ַ‬ ‫‪9‬‬ ‫עטרת‬ ‫ה ְמטיר ה' אֱלֹהים עַל הָָארֶץ וְָאדָם ַאין ַלעֲבֹד אֶת ָה ֲא ָד ָמה‪ .‬וְאֵד יַ ֲעלֶה‬ ‫ָמה" (בראשית‪ 0‬ב‪ 0‬ד‪-‬ו)‪ .‬רש"י‬ ‫ש ָקה אֶת כָל ְפנֵי ָה ֲאד ָ‬ ‫מן ָהָארֶץ וְה ְ‬ ‫מפרש‪" :‬ומה טעם לא המטיר‪ 0‬לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין‬ ‫מכיר בטובתם של גשמים‪ 0‬וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם‬ ‫התפלל עליהם וירדו‪ 0‬וצמחו האילנות והדשאים"‪ .‬וכך מובא גם‬ ‫בבראשית רבה‪" :‬אלמלא אדם אין ברית כרותה לארץ להמטיר עליה"‬ ‫(פרשה יג)‪.‬‬ ‫אם כן‪ 0‬הגשם לא ירד עד שיש אדם בעולם‪ .‬כל הבריאה כבר הייתה‬ ‫מוכנה‪ 0‬עולם הצומח השתוקק לצמוח ולהוציא עצמו אל הפועל‪ 0‬אבל‬ ‫המציאות חיכתה לגשם‪ 0‬והגשם חיכה לאדם‪ .‬יוצא שהגשם הוא‬ ‫הנברא היחיד בבריאה שחיכה עד שהאדם יתפלל עליו‪ .‬ביסודו הוא‬ ‫נברא כדבר שילמד על הקשר שבין האדם לבוראו‪ .‬הוא נוצר באופן‬ ‫כזה שלא ירד לעולם אלא על ידי ההשתוקקות שתגיע מלמטה‪ .‬כך‬ ‫כותב המאור ושמש (על פרשת כי תבוא)‪" :‬לא ירדו הגשמים ולא‬ ‫צמחו האילנות והדשאים‪ 0‬ולא נתנה הארץ יבולה קודם תפילת אדם‬ ‫ֶיה ‪ -‬שירידת ההשפעה‬ ‫הראשון; מפני כי תכלית הבריאה ֺה ְטבְעּו ֲא ָדנ ָ‬ ‫תהיה על ידי התעוררות התחתונים‪ 0‬שמעוררים איתערותא דלעילא"‪.‬‬ ‫לגשם אם כן תפקיד מפתח בבריאה‪ 0‬הוא המודל לאופן הורדת‬ ‫ההשפעה לעולם כפי רצון הבורא‪.‬‬ ‫מלבד מה שהגשם הוא שפע היורד לעולם כפי התעוררות המקבל‪0‬‬ ‫הגשם עצמו מבטא את תכלית הבריאה – חיבור שמים וארץ‪ 0‬הופעת‬ ‫האחדות האלוקית בשלימותה כפי שהיא יורדת אלינו משמי שמים‬ ‫עד תחתיות ארץ‪ .‬כשמו כן הוא – גשם‪ 0‬מלשון הגשמה‪ .‬הפיכת רעיון‬ ‫מופשט למוחשי‪ 0‬הורדת החזון השמימי אל הביטוי הארצי‪ .‬כזה הוא‬ ‫גם במראהו‪ 0‬וכפי שכותב על כך הכלי יקר בהסבירו מדוע פונה‬ ‫משה לשמים ולארץ בפתיחת שירת האזינו (דברים‪ 0‬לב‪ 0‬א)‪" :‬וטעמו‬ ‫‪10‬‬ ‫עטרת‬ ‫של דבר שקיום שמים וארץ תלוי בתורה‪ 0‬לפי שהעליונים ותחתונים‬ ‫הם שני הפכים וצריכים לאמצעי המצרפם והוא האדם המורכב מן‬ ‫חומר וצורה והרכבה זו היא על ידי התורה‪ 0‬כי זולת התורה היה‬ ‫האדם נמשל לבהמה ולא היה בו חלק מן העליונים‪ ...‬זה שאמר‬ ‫'יערוף כמטר לקח'‪ 0‬כי כל נצוק חיבור‪ 0‬וכמו המטר היורד מן השמים‬ ‫עד לארץ דומה כאילו הוא מחבר שמים לארץ‪ ...‬כך לקחי דהיינו‬ ‫התורה הלקוחה מן השמים לארץ היא מקום דנשקי ארעא ורקיע"‪.‬‬ ‫זוהי תכלית בריאת העולם‪ 0‬שהנשמה תופיע בגוף‪ 0‬שהעולם הבא‬ ‫יתגלה בעולם הזה‪ .‬אם נחזור לפסוקי הבריאה המזכירים את הגשם‪0‬‬ ‫נגלה ששם לראשונה מופיע הקב"ה בשם כפול – שם הויה ואלוקות‪0‬‬ ‫בניגוד לכל פרק א' בו הופיע רק שם אלוקים‪ .‬הרש"ר הירש עומד על‬ ‫כך ולומד מכאן על עניינו של הגשם (בראשית‪ 0‬ב‪ 0‬ו)‪" :‬אמת‪ 0‬יצירת‬ ‫הגשם תלויה בחוקי טבע שמקורם בשם אלוקים‪ .‬אך ההנהגה‬ ‫המוסרית שמקורה בשם הויה‪ 0‬גוזרת על יצירת הגשם"‪ .‬הגשם מחבר‬ ‫שם הויה ושם אלוקים‪ 0‬הוא מופיע דרך מערכות הטבע אבל הוא‬ ‫מגלה בפנינו את מה שלמעלה מן הטבע‪ .‬הוא אחד מהמפתחות שלא‬ ‫מסרם הקב"ה לידי שליח‪.‬‬ ‫זוהי ההשוואה של הגשם לתחיית המתים‪ 0‬לבריאת שמים וארץ‬ ‫ולמתן תורה‪ .‬בשלושת האירועים הללו מתחברים עליונים ותחתונים‬ ‫– הנשמה והגוף‪ 0‬השמים והארץ‪ 0‬השכינה וישראל‪ .‬ומעין זה ואף‬ ‫יותר מכך מתגלה בכל יום של גשם‪.‬‬ ‫אז פעם הבאה כשתשכבו אי שם במארב או תצעדו במסע‪ 0‬קופאים‬ ‫מקור ורטובים מכף רגל ועד ראש‪ 0‬הזכירו לעצמכם מה גדול יום‬ ‫הגשמים ושוב יתעורר מחדש תום הילדות והתלהבות הנעורים‬ ‫מטיפות הגשם היורדות לקראתנו כחתן לקראת כלה‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫עטרת‬ ‫הנאה ממעשה בשבת‬ ‫הרב אופיר וולס‬ ‫‪‬‬ ‫קיים בשבת איסור ליהנות ממלאכה שנעשתה בשבת באיסור‬ ‫בין איסור דאוריתא ובין איסור דרבנן‪ .‬אם המלאכה נעשתה‬ ‫בשוגג מותר ליהנות אפילו לעושה המלאכה עצמו מיד בצאת‬ ‫השבת (לא צריך לחכות "בכדי שיעשו")‪ .‬ובמזיד לעושה‬ ‫המלאכה אסור לעולם‪ 0‬ולאחרים מותר במוצ"ש מיד‪ 0‬אפילו אם‬ ‫עשה המלאכה בשבילם‪ .‬ובעבירה דרבנן בשוגג מותר לכולם‬ ‫ליהנות אפילו בשבת עצמה מהמלאכה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ע"מ שיהיה איסור ליהנות ממעשה שבת‪ 0‬צריך שתהיה הנאה‬ ‫ישירה מהמלאכה‪ 0‬שבלעדיה לא היה ניתן ליהנות כלל הנאה‬ ‫זאת‪ .‬ע"כ מי שרוצה לישון וחברו החילוני כיבה את האור בחדר‬ ‫בשבת‪ 0‬אין זה נחשב הנאה ממעשה שבת‪ 0‬משום שהיה יכול גם‬ ‫לישון כשהאור דולק‪ 0‬ואינו צריך לצאת מהחדר באופן זה‪ .‬וכן‬ ‫מי שחיממו לו באיסור אוכל בשבת שהיה ניתן לאוכלו קר‪ 0‬יכול‬ ‫לאכול מאוכל זה ואין בכך משום הנאה ממעשה שבת‪ 0‬וכן על זו‬ ‫הדרך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר המלאכה לא נעשתה בגוף החפץ שממנו רוצה ליהנות‪0‬‬ ‫ניתן להקל במקום צורך וליהנות ממנו‪ .‬לכן מותר במקום צורך‬ ‫לאכול מאוכל שהוסע באיסור בשבת‪ 0‬משום שבאוכל עצמו לא‬ ‫נעשה האיסור‪ 0‬אלא רק בהסעתו‪ 0‬ולא נעשה כל שינוי בגוף‬ ‫האוכל‪ .‬אך אם מדובר על ממתקים וכדומה ראוי להימנע מהיתר‬ ‫זה‪ 0‬ולסמוך עליו רק באוכל ממש הנצרך לו‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫עטרת‬ ‫‪‬‬ ‫כל דבר שיש בעינינו מחלוקת במידה ונעשה בו מלאכה בשבת‬ ‫ע"פ השיטה המקלה‪ 0‬אף אם לא התקבלה להלכה‪ 0‬מותר ליהנות‬ ‫ממלאכה זו‪ .‬ע"כ מרק קר שהוציאוהו מהמקרר במהלך השבת‬ ‫והניחוהו בין בשוגג ובין במזיד על הפלטה בשבת‪ 0‬מותר לאכול‬ ‫ממנו בשבת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חילוני של ימינו שמחלל שבת באופן קבע ראוי להימנע מלהנות‬ ‫אפילו במוצ"ש ממלאכות אלו שעשה‪ .‬לכן אם מבשל באופן‬ ‫קבע בשבת‪ 0‬יש להימנע מלאכול אוכל זה גם במוצ"ש‪ .‬אך אם‬ ‫בישל או עשה שאר מלאכות באופן חריג למרות שאינו שומר‬ ‫שבת‪ 0‬ניתן ליהנות ממלאכות אלו אף שעשה אותם במזיד‪ 0‬כיוון‬ ‫שאינו רגיל לעשות מלאכה זו באופן זה בשבת‪ .‬ע"כ טבח‬ ‫שבישל בבסיס באופן חריג בשבת מותר לאכול מאוכל זה‬ ‫במוצ"ש מיד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשעת הצורך מותר לעלות על אוטובוס שיצא מתחנת המוצא‬ ‫שלו בשבת‪ 0‬אע"פ שאם היה יוצא אחר צאת השבת לא היה‬ ‫מגיע כה מהר לתחנה זו שעולה עליה עתה‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫עטרת‬ ‫לא בלו"ז‬ ‫אבישי גולדמן‬ ‫‪" .0‬בוקר טוב‪ 0‬כולם לקום‪ 0‬ה‪-‬ש‪-‬כ‪-‬מ‪-‬ה! עכשיו השעה שש ועשרים‪ 0‬בשש‬ ‫וחצי הייתם כולכם בחוץ על מד"ס ריצה‪ .‬אה‪ ...‬ישראל‪ 0‬אתה לא עושה‬ ‫מד"ס לפני התפילה‪ 0‬נכון? טוב‪ 0‬תעלה על ב'‪ 0‬לך להתפלל ונראה כבר‬ ‫מתי נשלים לך אותו‪".‬‬ ‫‪" .2‬בוקר טוב לכולכם‪ 0‬איך עבר הלילה? כולם הספיקו לעשות גלצ"ח פנים‬ ‫ונעלים? תראו לי‪ 0‬מעולה‪ .‬ישראל‪ 0‬אתה‪ ...‬יש לך פטור זקן‪ 0‬נכון? הוא‬ ‫עליך? יופי‪".‬‬ ‫‪" .3‬אתם חייבים שהציוד שלכם יהיה משופצ"ר פיקס‪ .‬עוד חודש אנחנו כבר‬ ‫עולים לקו‪ .‬יש לכם עכשיו את כל השבת בשביל זה‪ .‬אני רוצה ביום‬ ‫ראשון לראות תוצאות‪ .‬מה ישראל? אסור לכם לשפצ"ר בשבת? טוב‪ 0‬מי‬ ‫ששומר שבת שומר שבת‪ 0‬הוא לא חייב לשפצ"ר אז‪ 0‬אבל תמצאו לכם זמן‬ ‫לסיים עם זה‪".‬‬ ‫‪" .4‬מה יש לכם? צום? בתשע עשרה ביולי? זה יוצא באמצע התרג"ד!‬ ‫‪" .5‬רגע‪ 0‬אז מה‪ 0‬לא תוכל ללכת ברגילה לים עם כל המחלקה? טוב‪"...‬‬ ‫‪" .6‬אי‪-‬אפשר לעשות שם את הערב מחלקה‪ .‬זה לא כשר‪ 0‬ואנחנו רוצים שגם‬ ‫ישראל יוכל לבוא‪".‬‬ ‫כל חייל דתי שלא זכה לשרת במחלקת בני"ש מכיר את המשפטים האלה‬ ‫טוב מאוד‪ .‬מה שהוא לא יעשה‪ -‬תמיד הוא יהיה חריג‪ 0‬שונה‪ 0‬לא כמו‬ ‫כולם‪ 0‬ובשתי מילים‪' :‬לא בלו"ז'‪ .‬הוא לא יהיה בלוז הרגיל של כולם‬ ‫מהסיבה הפשוטה שהוא צריך להכניס בו גם זמני תפילות‪ 0‬וכן הוא שומר‬ ‫‪14‬‬ ‫עטרת‬ ‫שבת ושאר הלכות שקובעות לו את סדר היום‪ .‬בנוסף לחריגת הזמנים הזו‬ ‫יש לו גם חריגּות בסוג המעשים‪ .‬מעשיו מוגבלים ונקבעים ע"י הלכותיה‬ ‫של תורה שקובעת לו את האסור והמותר‪.‬‬ ‫ואין זה רק החייל הדתי‪ .‬גם האזרח הדתי שחי בחברה שאינה שומרת‬ ‫תורה ומצוות חש כי אינו יכול להתערות בה בצורה מלאה‪ .‬כדי שכן יוכל‬ ‫לעשות זאת יצטרך להתערב בקביעת התוכנית‪ 0‬המקום והשעה‪ 0‬או‬ ‫חלילה לוותר על ערכיו‪ .‬בעיה זו קיימת גם במעגלים רחבים יותר‪.‬‬ ‫הציבור הדתי לא תמיד מסתדר עם הנהוג בחברה הישראלית‪ 0‬וכן עם‬ ‫ישראל‪ 0‬אפילו כשספוג בתרבות זרה‪ 0‬יחוש לא בנוח במסגרת הבין‬ ‫לאומית עם אירועים חגיגיים או משחקי כדורגל ביום השואה למשל‪ 0‬או‬ ‫להבדיל ביום כיפור‪.‬‬ ‫אם כן‪ 0‬אפשר לומר שהגדרנו את הבעיה‪ :‬מי שלא מוותר על ערכיו‪0‬‬ ‫מצוותיו והלכותיו ימצא את עצמו לרוב מחוץ לְמסגרת שאינה כמסגרתו‪.‬‬ ‫ומהן ההשלכות של מציאות זו? נראה שישנן השלכות רבות‪ 0‬ונחלקן‬ ‫לשלוש‪ :‬השלכה רגשית‪ 0‬השלכה מעשית והשלכה שכלית‪:‬‬ ‫רגשית‪ -‬החריג מרגיש לא טוב עם חריגותו‪ .‬תמיד קשה להיות בודד‪0‬‬ ‫במיוחד במקומות הדורשים מאמץ כמו הצבא‪ .‬מסיבות לגיטימיות‬ ‫ואנושיות הוא לא רוצה לעזוב את החברה איתה הוא חי‪ 0‬וזה עולה לו‬ ‫לעיתים בלעג או באי נעימות שנגרמת באופן טבעי לכל חריג בְחברה‪.‬‬ ‫בהרבה מקרים הוא גם יתבייש במעשיו‪ 0‬ולא יהיה לו נעים כל פעם לבקש‬ ‫מחבריו לשנות את תוכניתם בגללו‪.‬‬ ‫מעשית‪ -‬אדם חלש שרגשות אלו‪ 0‬מחשבות אשם וספקנות בדרכו גוברות‬ ‫על הגורמים הקובעים את אורחות חייו‪ -‬מוצא את עצמו מוותר על אמונתו‬ ‫ונגרר אחר חבריו על מנת להשתלב בחברה ולהפסיק להיות בה חריג‪ .‬זהו‬ ‫‪15‬‬ ‫עטרת‬ ‫אחד הגורמים ל"הורדת הכיפה" או להתעלמות מההלכה בקרב נוער‬ ‫וחיילים‪.‬‬ ‫שכלית‪ -‬היא לדעתי ההשלכה החמורה ביותר‪ 0‬והשפעותיה קשורות‬ ‫לתודעה הכללית לגבי היהדות ולאו דווקא לחייל או לאזרח הדתי‪ְ .‬מאי‪-‬‬ ‫השתלבותה של היהדות במסגרות השונות מגיע ההיסק השגוי הבא‪:‬‬ ‫היהדות לא רלוונטית‪ .‬יהדות‪ -‬זהו פולחן עתיק‪ 0‬נחמד ויפה‪ 0‬אך לא יותר‬ ‫מזה‪ .‬הוא לא באמת קשור גם להיום‪ 0‬אין לו קשר לחיים המודרנים‪0‬‬ ‫המתחדשים‪ 0‬וזוהי הסיבה שאינו משתלב טוב במציאות הנורמלית‪ .‬זוהי‬ ‫סתם מסורת עתיקה שדבוקה בנו עדיין כסרך מיותר‪ .‬ממילא אין פה‬ ‫משהו אמיתי‪ 0‬משהו אלקי‪ 0‬משהו נצחי‪ 0‬אלא סתם רגש עממי שתוקע את‬ ‫גלגליה של ההתחדשות ומפריע לזרימה הטבעית של החיים‪( .‬הערת אגב‪-‬‬ ‫למרות שכמעט כל מי שאינו מאמין חושב כך‪ 0‬קשה ליהודי המצוי עם‬ ‫מחשבה זו‪ 0‬משום שיש בו אהבה עזה מסותרת לעמו‪ 0‬לתורתו ולחבריו‬ ‫הדתיים‪ ).‬חיזוק לתאוריה שגויה זו עולה מהיחס השלילי שיש לרבים‬ ‫ממח זיקי הדת לבניין הארץ ולמפעל הציוני‪ .‬היחס השלילי הזה מוכיח‬ ‫שהנה‪ 0‬עוד דבר בסיסי‪ 0‬יסודי וטבעי שאי אפשר בלעדיו‪ -‬לא מסתדר עם‬ ‫הדת‪ .‬נראה שאם כולם היו דתיים זה היה סופנו כאן‪ .‬אין ליהדות‪ 0‬לדת‪0‬‬ ‫דרך ריאלית שאפשר לחיות היום על פיה‪ 0‬או שאולי כן אפשר לחיות אך‬ ‫בקושי רב‪ .‬ונכון שישנם גם דתיים הגיוניים שהם בעד המדינה‪ 0‬משרתים‬ ‫בצבא והולכים לעבודה‪ 0‬אך הם לא אלו שבאמת מיצגים את הדת‪ .‬הם‬ ‫ריאליסטים שהבינו שלא צריך לקחת את הדת במאה אחוז כי אי אפשר‬ ‫לחיות כך‪ 0‬ולכן עשו פשרה מסוימת בין הדת לחיים‪( .‬מצער‪ 0‬אבל כך יש‬ ‫שמפרשים את הציונות הדתית‪ ).‬הקריאה מבית מדרשו של הרב קוק‪ 0‬כי‬ ‫התורה אינה סותרת את החיים אלא דווקא בונה אותם יותר‪ 0‬נבלעת בהדי‬ ‫צעקות המריבה שבין הדת למדינה‪ 0‬והתפיסה הנוצרית כי הדת מתנגדת‬ ‫לחיים שומרת על המקום שקנתה לה בתודעה העולמית מאז פריחת‬ ‫‪16‬‬ ‫עטרת‬ ‫ההשכלה‪ .‬אם כן נסכם‪ 0‬שאי ההתאמה בין הדת לסדר היום הרגיל מביאה‬ ‫למחשבה כי הדת מיושנת‪ 0‬מיותרת‪ 0‬מפריעה לחיים וממילא היא לא‬ ‫באמת דבר גדול‪ 0‬אין לה קשר עם אלוקים‪ 0‬או שאם זה אלוקים‪ -‬אין בו‬ ‫צורך‪ 0‬ואפשר להסתדר בלעדיו‪.‬‬ ‫יתכן שקצת נסחפנו עם ההשלכות‪ 0‬ושלא כל חריגה מלו"ז או אי התאמה‬ ‫קטנה מביאה להשלכות כבדות כאלו‪ 0‬אך עובדת החריגות הזו של הדת‬ ‫ביחס לחיים השגרתיים מהווה גורם כבד משקל להשלכות הנ"ל‪ 0‬וכן היא‬ ‫מביאה לכפירה ולחוסר אהדה לדת‪ .‬ננסה להאיר נקודה אחת ביחס‬ ‫לבעיה הזו‪ 0‬ונקווה ב"ה שהמבט הזה יעזור להסיר את השקר שרובץ כבר‬ ‫הרבה זמן על הדת‪ 0‬ומונע רבים מלהתקרב אליה‪.‬‬ ‫על אף שנראה שהבעיה‪ 0‬בעיית אי זרימת הדת עם החיים‪ 0‬סבוכה ביותר‪0‬‬ ‫הפתרון אליה פשוט‪ 0‬והוא‪ :‬שהכל יחסי‪ .‬ביחס ללו"ז שנקבע ע"י מי שאינו‬ ‫רואה בתורה ובמצוות חלק מהשיקולים לבנייתו‪ -‬באמת הדת 'לא בלו"ז'‪.‬‬ ‫ביחס לתרבות בילוי מערבית שלא מחשיבה את הלכות הטהרה‪ 0‬הצניעות‬ ‫ושאר חוקי חייו של העם היהודי‪ -‬לשומר המצוות קשה להשתלב והוא לא‬ ‫'‪ .' IN‬אין מה לעשות‪ 0‬דברים סותרים ישארו סותרים‪ 0‬וודאי שיהודי מאמין‬ ‫לא 'יזרום' בסדרי חיים הנוגדים את אמונתו‪ .‬אולם‪ 0‬אם היה לו"ז שנקבע‬ ‫כאשר התורה והמצוות הנן במקומן המתאים להן בראשה של מערכת‬ ‫השיקולים‪ 0‬היה שומר המצוות משתלב בו בקלות ובשמחה‪ .‬בקיצור‪:‬‬ ‫שומרי מצוות חריגים ביחס ללו"ז אחד אך מתאימים ביותר ללו"ז אחר‪.‬‬ ‫אדם שגדל בסביבה דתיה לדוגמה‪ 0‬לא חושב שנטילת ידים על הבוקר‬ ‫ושלוש תפילות ביום הנם דברים 'תקועים' שלא 'זורמים' עם סדרי החיים‪.‬‬ ‫רק כשיפגש עם לו"ז חילוני שלא מתחשב בדברים אלו יעלה ספקות‬ ‫וטענות על טורדנותה של הדת‪ .‬ואם כן נסכם שהיהדות זרה לדברים‬ ‫‪17‬‬ ‫עטרת‬ ‫ההפוכים לה אך לא לחיים‪ .‬אפשר לבנות ולפרוח עם היהדות‪ 0‬רק צריך‬ ‫לדעת איך‪( .‬וזה לא מסובך בכלל זה רק נראה כך מבחוץ‪).‬‬ ‫נחזור כעת להשלכות השליליות של השקפת אי השתלבות היהדות‬ ‫בחי ים‪ .‬ע"פ המבט הנ"ל‪ 0‬שומר המצוות לא צריך להרגיש רע כל כך‪ .‬הוא‪-‬‬ ‫פועל נכון‪ 0‬חי ע"פ אידאלים‪ 0‬ע"פ לו"ז שקבע לו רבש"ע‪ .‬הוא בסדר גמור‪.‬‬ ‫חבל רק שסביבתו אינה משכילה לנהוג ג"כ כמוהו ולהתישר ע"פ סדר‬ ‫החיים האלוקי‪ .‬הוא צריך סבלנות‪ 0‬וכן הוא צריך לדעת איך בכל זאת‪0‬‬ ‫בדרכי נועם לחיות ביחד עם שאר אחיו היהודים‪ 0‬אך ודאי שאין לו‬ ‫להתנצל‪ 0‬לכפוף את ראשו ולהשתלב בכל מחיר באותו לו"ז שגוי‪ .‬גדול‬ ‫הוא השלום‪ 0‬אך איננו גדול כל כך שכדאי בשבילו לעבור עברות ולוותר‬ ‫על ערכים‪ .‬כבד את חברך‪ 0‬אך דע כי כבודו אינו עולה על כבודו של‬ ‫מקום‪.‬‬ ‫ובכלל‪ 0‬יהודי יקר‪ 0‬כבר אינך בגלות‪ .‬שם היינו באמת חריגים ולא היה‬ ‫בכוחנו 'לקבוע את הלו"ז'‪ .‬אך כשאנו חוזרים לארצנו ומקימים מדינה‬ ‫עצמאית‪ -‬הקומה צריכה להזדקף‪ .‬אנחנו לא צריכים להתביש‪ 0‬אלא מתוך‬ ‫בטחון עצמי לקבוע סדרי חיים על פי מהותנו שלנו‪ .‬וגם אם בפועל אין זה‬ ‫כל כך פשוט משום שאין עדיין הסכמה ציבורית רחבה לגבי כל פרטי‬ ‫הלו"ז האלוקי‪ 0‬מכל מקום זהו צריך להיות הכיוון‪ 0‬ולאט לאט‪ 0‬ללא כפיה‬ ‫דתית אלא מתוך אמונה ובניין מחשבתי עמוק‪ 0‬יסודי ואמיתי‪ -‬נשוב לחיות‬ ‫על פי הלו"ז המתאים לנו‪.‬‬ ‫לגבי ההשלכה השכלית‪ 0‬כלומר המסקנה השגויה שאם היהדות 'לא בלו"ז'‬ ‫סימן שהיא לא רלוונטית היום והיא לא משהו אלוקי נצחי‪ 0‬נראה‬ ‫שהתשובה כבר ברורה‪ .‬כי מכיוון שהסברנו שהחריגה מהלו"ז הינה‬ ‫חריגה מלו"ז ההפוך לה בערכיו או מלו"ז שלא לקח בחשבון את סדר‬ ‫היום שלה ובקלות היה יכול להקבע בהתאם לה‪ -‬מובן שניתן גם היום‪0‬‬ ‫‪18‬‬ ‫עטרת‬ ‫עם כל ההתקדמות‪ 0‬השינוים והצרכים המתחדשים‪ 0‬לחיות בשלמות‬ ‫ובשמחה עם כל מצוותיה ודקדוקיה של התורה‪ .‬ואין זו רק תאוריה‪ .‬ישנו‬ ‫ציבור גדול מאוד שחי ככה‪ .‬ואם תאמרו‪ :‬הציבור המשתלב הזה הינו‬ ‫פשרן והיהדות האמיתית מיוצגת ע"י המתבדלים‪ -‬סימן שאינכם בקיאים‬ ‫מספיק בדרכה של תורה כדי לדעת שההפך הוא הנכון‪ .‬ביהדות ישנם גם‬ ‫הלכות צבא‪ 0‬הלכות מדינה הנהגה ומשפט‪ 0‬הלכות חקלאות תעשיה‬ ‫ומסחר‪ .‬האידאל הגדול שלנו הוא לחיות כעם שלם בארצו עם כל הכרוך‬ ‫בזה‪ 0‬וכמובן עם כל המיוחד שלנו כעם ישראל‪.‬‬ ‫אם כן נקווה שקושיית אי הזרימה כבר לא מעוררת השלכות חמורות‪.‬‬ ‫קושיה זו היתה קשה עם קום המדינה‪ 0‬כשבאמת היה נראה שבניין הארץ‬ ‫לא יתאפשר יחד עם עול מצוות‪ .‬אולם מאז כבר הספיקו להוכיח בחייהם‬ ‫דורות של חלוצים יראי שמיים שאין הדבר כך‪ 0‬ולנו רק נותר להצביע‬ ‫עליהם ולומר‪ :‬הנה‪ 0‬תראו‪ 0‬יש לו"ז שמצליח לעמוד היטב בכל המשימות‬ ‫בלי לוותר על אף ערך‪.‬‬ ‫ישנה עוד נקודה קטנה‪-‬גדולה שלא כל כך קשורה למאמר אך די נצרכת‬ ‫להשלמת התמונה‪ .‬אמרנו מקודם שישנו לו"ז מסוים‪ 0‬שמכיוון שהמצוות‬ ‫הנן בראש סדר העדיפויות לקביעתו‪ -‬שומר המצוות זורם בו בקלות‬ ‫ובשמחה‪ .‬כאן יש לחדד ולומר‪ 0‬שאמנם לשומר המצוות לא תהיינה‬ ‫התקלויות שנובעות מלו"ז המסודר בצורה שונה‪ 0‬אך ודאי שיתקל במשך‬ ‫הזמן בדברים אחרים המפריעים לו לחיות כשומר מצוות‪ 0‬הלא הם‬ ‫הצדדים הרעים שישנם בעולם‪ 0‬הרצונות הרעים שיש בכל אחד‪ 0‬התאוות‬ ‫המופרזות‪ 0‬יצרי חמדנות שליטה ואלימות ששוכנים בו ובחברה בה הוא‬ ‫חי‪ .‬איתם‪ -‬הוא ודאי יתקל‪ .‬אין פתרונות קסם‪ .‬תמיד תהיינה התקלויות‪0‬‬ ‫ותמיד יצטרך לעבוד בְעולם העבודה הזה‪ .‬אך בשונה מההתקלויות‬ ‫הקודמות‪ -‬כאן הוא לא יגיע למסקנה שהיהדות לא רלוונטית וכו'‪ 0‬אלא‬ ‫הוא יגיע למסקנה נכונה שהיהדות לא זורמת עם הפראות היצרית אלא‬ ‫‪19‬‬ ‫עטרת‬ ‫היא מגבילה‪ 0‬מסדרת ומנתבת אותה‪ .‬יתכן שהנפש הבהמית שבנו לא‬ ‫תא הב את זה‪ 0‬וכך גם העצלנות שבנו‪ 0‬אך דבר מפורסם זה לא יביא‬ ‫לכפירה שכלית אלא אולי רק לכפירה הבאה מתוך רצון בלתי מרוסן‬ ‫לשחרור התאוות‪ 0‬מה שנדיר בימינו ומחוסר יכולת לסחוף המונים כמו‬ ‫שעשו הכפירה השכלית והמוסרית‪.‬‬ ‫לסיום‪ 0‬ולמרגוע מפובית 'היהדות תהרוס את החיים'‪ 0‬נפנה לרגע את‬ ‫המבט למי שחי ע"פ הלו"ז האלוקי‪ .‬נסתכל פנימה‪ 0‬מעבר לסטריאוטיפים‬ ‫ולדיווחי החדשות‪ 0‬ונראה אילו חיים שוכנים שם ואיזו פריחה פורחת‬ ‫בקרבם‪ .‬צומח בארץ ישראל דור שכלל לא מרגיש שהיהדות הינה‬ ‫מיושנת‪ 0‬אלא חי איתה בשמחה‪ 0‬גדל ומתפתח בתוכה‪ .‬נפתחים לו כל‬ ‫הזמן כיווני מחשבה ואופקים חדשים‪ .‬ישנה בדור זה התגברות רוחנית‬ ‫ומעשית עצומה בשלל של שיטות מגוונות‪ 0‬בתי מדרש משגשגים ואומנות‬ ‫מתפרצת המביעה ומבטאת תכני חיים וקודש של אומתנו המיוחדת‪ .‬היום‬ ‫כבר אפשר יותר ללכת בגאון‪ 0‬ולדעת שהיהדות איננה פולחן עתיק‪ 0‬אלא‬ ‫היא עוצמות של חיים‪ 0‬עוצמות של קדושה ושל נצח המתחדשים כמעיין‬ ‫המתגבר במהלך ההסטוריה‪ 0‬ומתגברת ביתר שאת עם בוא גאולתנו‪.‬‬ ‫שנזכה לחיים ארוכים‪ 0‬חיים של שלום‪ 0‬חיים של טובה‪ 0‬חיים של ברכה‪0‬‬ ‫חיים של פרנסה‪ 0‬חיים של חלוץ עצמות‪ 0‬חיים שיש בהם יראת שמים‬ ‫ויראת חטא‪ 0‬חיים שאין בהם בושה וכלימה‪ 0‬חיים של עושר וכבוד‪ 0‬חיים‬ ‫שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים‪ 0‬חיים שימלאו משאלות ליבנו‬ ‫לטובה‪ 0‬אמן סלה!‬ ‫‪20‬‬ ‫עטרת‬ ‫האלף לך שלמה‬ ‫‪ ‬הרב אמר ש"עשה לך רב" זו מידת חסידות לפרט‪ ,‬אך האומה חייבת‬ ‫תלמידי חכמים ש'עשו להם רב'‪ ,‬ושיש להם שיטה‪ ,‬ושרק כך אפשר‬ ‫להנהיג את הציבור‪ .‬בהזדמנות אחרת אמר שזו עצה כיצד לגדול להיות‬ ‫תלמיד חכם‪ ,‬והדברים משלימים זה את זה‪.‬‬ ‫‪ ‬הרב אמר לגבי הוצאת 'עם הספר' של 'ידיעות אחרונות' שיש בה שלוש‬ ‫בעיות‪ :‬א) היא משדרת ש'כל אנפין שווין'‪ ,‬בכך שמוציאה באותם צבעים‬ ‫ספרי קודש וספרי חול‪ .‬ב) מוציאים אותה אנשים שהם לא יראי שמיים (אך‬ ‫ז את לא בעיה גדולה משום שהדפוס מדפיס ולא האדם)‪ .‬ג) הבעיה הכי‬ ‫חמורה היא שאותם עורכים מכניסים דברי כפירה בפנים‪.‬‬ ‫‪ ‬הרב כתב בפירוש של הרב הנזיר שנמצא בישיבה על הדף הראשון 'ספר‬ ‫חשוב וקדוש (מלבד המבוא)'‪ ,‬המבוא נכתב ע"י דוב שוורץ‪ ,‬פרופסור ירא‬ ‫שמיים‪ ,‬והרב אמר ש'לא חייבים להסכים עם כל מה שהוא אומר'‪.‬‬ ‫שו"ת מסרונים‬ ‫כסף של מבוקש‬ ‫ש‪ :‬חייל שעוצר מבוקש ולוקח כספו‪ 0‬זה נקרא גזל?‬ ‫ת‪ :‬ודאי גזל‪ .‬גם עבירה צבאית חמורה ביותר‪.‬‬ ‫הגומל בחיל הים‬ ‫ש‪ :‬כחייל בחיל הים מתי אני מברך תפילת הדרך והגומל?‬ ‫ת‪ :‬תפלת הדרך‪ 0‬כל בוקר‪ .‬הגומל‪ 0‬כל עלייה ליבשה (שו"ע או"ח קי‪.‬‬ ‫ריט)‪.‬‬ ‫חייל באוטובוס‬ ‫ש‪ :‬האם מותר לחייל לנסוע באוטובוס עם מדים בזמן שהוא בחופשה כי‬ ‫אז זה חינם?‬ ‫ת‪ :‬בתנאי שיש לו תעדות חייל המעניקה לו זכות זו (ע' שו"ת שאילת‬ ‫שלמה ד כט)‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫עטרת‬ ‫בסוכת רבנו‬ ‫ביקור של ראש העיר‬ ‫ניר ברקת בישיבה‬ ‫כן כן זהו רחוב על שם רבנו‪,‬‬ ‫כבוד ועוצמה!‬ ‫ואומרים שזו לא גאולה!‬ ‫שמחת תורה‬ ‫בישיבה‬ ‫‪22‬‬ ‫עטרת‬ ‫אז מה היה לנו‪...‬‬ ‫"הקבלת פני רבו ברגל" כמדי שנה ושנה עלינו לק"ק בית אל (א') לשמוע‬ ‫דברי תורה בסוכתם של מו"ר מרן רה"י והרב גרינוולד‪ .‬יש תמונות‪.‬‬ ‫שמחת תורה נחגגה בישיבה בשמחה ובצהלה‪ 0‬המון בוגרים‪ 0‬חיילים‪0‬‬ ‫אברכים ותלמידים מלאו את הרחבה (מה שלא כ"כ קשה‪ )..‬בחג‬ ‫ובהקפות שניות‪ .‬התמונות שם «‪-‬‬ ‫הנה החל לו זמן חורף תשע"ב ואיתו התחדשנו בחדר מחשבים חדש‬ ‫דנדש‪.‬‬ ‫ברוך דיין האמת‪ .‬לצערנו‪ 0‬הרב בני אייזנר זצ"ל הלך בא' חשון לעולמו‪.‬‬ ‫בבנין ירושלים ננוחם‪.‬‬ ‫מזל טוב לחיילנו הגיבורים המשרתים בצבא קודשנו היוצאים לקורסים‬ ‫פיקודיים‪ :‬עוז סין הרשקו‪ 0‬אבישי (צ'אק) נוטקיס‪ 0‬אילון צרפתי וינון דהן‬ ‫היוצאים לקמ"ט‪ 0‬יהודה דיין ואיתמר שאוליאן היוצאים לקורס קצינים‪.‬‬ ‫בהצלחה‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫עטרת‬ ‫לתגובות‪ ,‬הערות‪ ,‬הארות ולהוספה‪ /‬הסרה מרשימת תפוצה‬ ‫אפשר לפנות לעורך בהודעה ‪054-2121129‬‬ ‫או באימייל ‪[email protected]‬‬ ‫‪24‬‬