רבינו עובדיה יוסף זצוקללה”ה
האחדות בס”ד חודש כסלו ה’תשע”ד גליון מס’ 10 הביטאון למשפחה השומרת תורה ומצוות גיליון מיוחד לרגל יום השלושים מרן פוסק הדור הראש”ל הגאון רבינו עובדיה יוסף זצוקללה”ה העלון טעון גניזה דבר המערכת איך נוכל להתנחם?! שלושים יום עברו מאז הסתלקותו של מרן שר התורה ועמוד ההוראה ,גאון הגאונים ואחרון הפוסקים הגאון רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל ,שנשתל במיוחד בדורנו להאיר לארץ ולדרים עליה מאור תורתו ,ואיננו מצליחים להפסיק את האבל הכבד .עשרות יהודים ממשיכים להשתטח על קברו מדי יום ,לאורך כל שעות היום. רבבות סיפורים ,עובדות והנהגות מדרכיו הקדושות מתפרסמים חדשות לבקרים ,והעולם היהודי כולו לא מצליח לחזור לשגרת החיים ,חיים חדשים ללא מרן. רק השבוע נתפרסם שרבינו הגה”ק רבי מרדכי שרעבי זצוק”ל התבטא לפני למעלה משלושים שנה שנשמתו של מרן הגר”ע יוסף זצוק”ל הייתה צריכה לרדת לעולם לפני כ 750-שנה בתקופתו של הרשב”א ,וירדה דווקא בדורנו זה כדי ללמד את הציבור איך פוסקים הלכות! שעות ספורות טרם שנכתבו מילים אלו ,שמע כותב השורות סיפור מדהים המעיד עד כמה רחוק היה מרן מהשגותינו ותפיסת החיים המקובלת ,וכך סיפר חתנו הגאון רבי מרדכי טולידאנו שליט”א :אחת מבנותיו של מרן הגיעה אליו באחד הימים ובפיה בקשה :מצבה הכספי דחוק ,אם יואיל אביה להלוות לה מעט מזומנים עד שתוכל להסתדר. כמובן שמרן נענה לבקשתה בחפץ לב ,אך ביקש ממנה שתואיל להביא עבורו את אחד הספרים שבין דפיו טמן שטרות כסף שמישהו העניק לו לפני כמה ימים .הלכה הבת להביא את הספר המבוקש ,ומרן דפדף בין דפיו עד שהגיע לחבילת שטרי כסף והושיטם לה כשהוא חוזר ושוקע בתלמודו. הבת הסתכלה בכסף שבידיה בתדהמה ,חוש ההומור של מרן ידוע היה ומפורסם בשנינותו ומקוריותו ,אך עד כדי כך שמרן ייתן לה שטרות כסף של משחק ה”מונופול”?! ...זה כבר לא התאים להנהגתו של מרן ונראה לה מוזר. לא נותרה בידה ברירה ,ושוב נאלצה לתלוש את אביה הגדול מלימודו“ .אבא ,זה לא כסף אמיתי .זה שטרות שמשמשים ילדים בשביל משחקם” .מרן שמע והתנצל עמוקות“ ,לא ידעתי ,מישהו בא והביא לי כסף באמצע הלימוד והכנסתי אותו בין דפי הספר .הייתי בטוח שזה כסף אמיתי”. “צא ולמד” ,סיים חתנו“ ,עד כמה רחוקים אנו מרחק שמים וארץ מאותו צדיק וחסיד” .לא רק בהתמדת התורה ,לא רק בידיעת התורה, אלא אפילו בדבר שכל אדם מכיר ויודע מילדותו :כסף ,גם בזה חי מרן בעולם משלו ,עולם שאינו נוגע בחומר ובגשם כלל. מרן הגאון רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל ,ידוע היה בפקחותו הרבה ובהתמצאותו בכל שטחי החיים ,מי שיאזין לשיעוריו הבהירים בהלכה, ישמע ויתרשם במו אוזניו מידענותו הרחבה והמקיפה .אבל את שטרות הכסף הוא לא הכיר ,למה? בשל העובדה שידיעת ערכם של השטרות לא קשורה במישרין או בעקיפין לתורה. כל מה שלא נוגע ללימוד התורה ,לא נצרך עבורו .לא קיים בעולמו של מרן! ולמרות זאת ,מרן ירד מהר ספריו ותורתו אל כל שכבות הציבור כדי ללמדם תורה ודעת ,כדי לדאוג שעוד ילד ייכנס לחינוך תורני ,שעוד משפחה תתנהל בטהרה ובקדושה. איבדנו אבא .איבדנו את האדם הגדול שדאג לכל אחד מאיתנו ,גם את אלה שמעולם לא הכיר ,בכל ליבו ונפשו .את אבא אי אפשר לשכוח! נחמתנו היחידה תהיה מלימוד בספריו ,הליכה בדרכיו ,וניסיון לאמץ את השקפת החיים שלו ולזכות את הרבים כפי שתמיד התאמץ ועשה. קריאה נעימה ,מערכת ‘האחדות’ האחדות הביטאון למשפחה השומרת תורה ומצוות בס”ד חודש בס”ד תורה ומ צוות פחה השו מרת הבי טאון למש קצרים ממשנת חייו ציוני דרך הדור רבי יוסף מופלאה של גדולצוקלל”ה | עמ’ 8 ה שלום אלישיב ז ויקטור פדלון טל’054-6715444 : מייל[email protected] : כתיבה וחתימה טובה! האחדות לע”נ משיח בן דוד העלון מוקדש משפחת עובדיה ויפה ל ישראל בן לימור וחזרה בתשובה לזיווג הגון העלון טעון גניזה ראשונה למו”ר וב תודתינו בראש אברהם אלפר. הרב שליט”א .לרב ישראל מלכה על לערן עובדיה ולרב בהוצאת העיתון עזרתם ותמיכתם המנורה הטהורה פרשת חוקת כניסת השבת19:29 : יציאת השבת20:20 : רבינו תם21:16 : יניב חלא טל’052-7131105 : העלון מוקדש להצלחת יוגב בן גילה וכל משפחתו .אייל בן נינה ובני ולזיווג הגון בתאל משפחתו ,ולכל משפחת הדר זלפה בת נופת ולרפואת אורנה בת פורטונה העלון טעון גניזה זמני כניסת החג והשבת שביבים מחייו של אדמו”ר רבי הגה”קאהבוחצירא זיע”א אלעזר עמ’ 3 זמני כניסת השבת מחלקת פרסום: פרשת בלק כניסת השבת19:31 : יציאת השבת20:22 : רבינו תם21:18 : ויציאתה לכל החודש: פרשת פנחס כניסת השבת19:32 : יציאת השבת20:23 : רבינו תם21:18 : כ”ט-ערב ויציאתה לכל החודש: ראש השנה ל”א תחנון א’ -דראש השנה ג’ -שבת האזינו שבת התרת נדרים תשליך .ב’ ספרים תשובה ט’ -ערב כיפור מפטירין: מפטירין :שובה ישראל -הושע יד (עירובי תבשילין) “ויהי איש” -שמואל א,א יום שישי ב’ - כניסת השבת18:36 : ישעיה נז (הזכרת נשמות) הדה”נ18:39 : דראש השנה ב’ ספרים מנהג כפרות כניסת השבת18:27 : צאת השבת19:35 : מפטירין“ :כה אמר” -ירמיה לא רבינו תם20:11 : צאת השבת19:25 : י”ד -ערב רבינו תם20:01 : ט”ו -חג הסוכות ב’ יז’ - חג הסוכות שבת חול המועד ב’ ספרים. כ”א ספרים. מפטירין: “הנה מפטירין: הושענא יום” “בוא גוג” זכריה יד יחזקאל לחהדה”נ18:20 : הדלקת ערב ש .תורה כ”ד -שבת בראשית צאת החג19:19 : כניסת השבת 18:18 :כב’ -שמיני נרות18:11 : מפטירין”:כה אמר” -ישעיה מב בסימנא טבא -שבת מברכין ג’ ספרים עצרת - הרוח ושמחת תורה צאת השבת19:16 : משיבומוריד הגשם כניסת השבת18:08 : מפטירין”:ויהי אחרי” -יהושע א’ רבינו תם19:52 : צאת השבת19:07 : צאת החג19:09 : רבינו תם19:42: ב’ י’ -שבת אחרי מות -יום כיפור ספרים .מפטירין”:ואמר סולו” - פרשת מטות מסעי כניסת השבת19:31 : יציאת השבת20:22 : רבינו תם21:17 : לפי אופק ת”א. הזמנים ע”פ לוח אוה”ח הזמנים לפי אופק ת”א העלון טעון גניזה [ צלם מערכת: ניסים אטון עריכה והגהה לשונית: שולחן מלכים 052-7642280 2האחדות הביטאון למשפחה השומרת תורה ומצוות בהוצאת ‘חזון מרישיבת דכי’ זקן המקובלים כ’במלאות 30 שנה לפטירתו חשון תדש”ם -כ’ מדורים לכל המשפחה! •לקח טוב •בשעה טובה •פינת ההלכה •אבותינו ורבותינו מגיליון יוחד רבי מרדכי שרעבי הביטאון למשפחה השומרת תורה ומצוות עיצוב גרפי: ] I.D האחדות האחדות פסגת ההתמדה מפיק ועורך: ישראל דרילמן תמוז ה’תשע”ג גליון מס’ 5 נא לא לע קריאתיין בש הפרסעת הת ומות פילה ו אסורהחזרת בשבתהש”ץ נא לא ק לעי ריאת ין ב הפ שעת רסו הת מות אפיסולה ו ר חזר הב תה ה שבת ש”ץ ביטאון למ שפחה ה הבי טאון למש שומרת תורה ו מצוות פחה השו מרת תורה ומ צוות חודש בס”דתשרי ה’תשע”ד גליון מס’ 8 חודש חשוון ה’תשע”ד גליון מס’ 9 •פינת הילד •המטבח היהודי •חיוך בעין יהודית ועוד ועוד... חשון תשע”ד מתולדותיו בבגדד אשר בארץ בבל ,עיראק של ימינו, בביתו של יהודי יקר איש ירא ה’ והולך בתום ר’ יעקב ז”ל ,זרח אורו של הבן המופלא,שלימים האיר פני המזרח ,ושמו בישראל נקרא :עובדיה יוסף (אלו היו שני שמותיו הפרטיים ,כאשר לימים ,נתבסס השם יוסף גם כשם המשפחה שלו) .היה זה ביום י”ב בתשרי ,שנת תרפ”א. בהיותו בן ארבע שנים ,עלה עם הוריו ומשפחתם לארץ ישראל והתיישבו בשכונת “בית ישראל” בירושלים .כאן קנה הילד עובדיה יוסף את משנתו ,בתלמוד תורה הספרדי “בני ציון” בשכונת הבוכרים, מיסודה של “אגודת ישראל” ובניהולו של הרב משה פרוש ז”ל .כל ימיו החזיק מרן רבי עובדיה יוסף טובה לאגודת ישראל ,על היסודות הרוחניים שקנה בזכותה. במערכות הבחירות ,בימים שלפני הקמת תנועת ש”ס על ידו ,היה רומז לשומעי לקחו: “תצביעו בעד אלו שמקימים תלמודי-תורה לבנים ו’בית יעקב’ לבנות” -הוראה נדירה בנוף הרבנות הממסדית. במעלליו יתנכר נער כבר בגיל ,12חבש את ספסלי ישיבת “פורת יוסף” בעיר העתיקה .סיפורים מופלאים מסופרים על שקדנותו והתמדתו הרבה ,גאונותו ובקיאותו העצומה ,שבהן בלט כבר בימים הרחוקים ההם ,לפני יותר משמונים שנה ,ניצל כל רגע ללימוד התורה. בשנים מאוחרות יותר היה שואל את נכדיו בחיבה“ :יודעים אתם מה היה המרחק בין ישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה לשכונת שמואל הנביא?” .משלא ידעו היה משיב בחיוך“ :חמישה דפי גמרא” ...שכן בשובו מביתו לישיבה חס על זמנו וביחד עם רעו הגאון האדיר ,רבי בן ציון אבא שאול זצוק”ל, היו משננים יחד את תלמודם בעל פה. הגאון רבי בן ציון היה מתאר“ :חכם עובדיה זכר את כל שמות התנאים והאמוראים ,ואילו אני חזרתי על מהלך הסוגיה ,כשמדי פעם היינו מתחלפים בהרצאת הדברים מתוך הזיכרון”. ישבו יהודים שהיו מבוגרים ממנו ,חלקם בעשרות שנים. יום ליום יביע אומר בהיותו צעיר ,כשהיה מגיע כל ליל שבת אחרי התפילה לסעודת שבת בביתו הוריו. עד שסיימו לסדר את השולחן והחלו בקידוש, הייתה גמרא קטנה פתוחה בידו והיה גומר עמוד ,שני עמודים ,שלושה עמודים. מסכתות שלמות סיים בצורה הזאת. תורתו לא הגיעה אליו בקלות .הוא למד תורה מתוך הדחק ,ובמסירות נפש של ממש .הימים ההם ,דחוקים היו עד מאוד. אביו ר’ יעקב ,החזיק חנות מכולת לפרנסתו, אך התקופה הייתה קשה ועול כלכלת הבית הכביד מנשוא .בלית ברירה ,רתם את ילדיו לעזרה במכולת ,לפי תורנות. האם הצדקנית ,מרת גורג’יה ע”ה, אשר חששה פן יצא בנה העילוי והמתמיד מעולמה של תורה ,פנתה אל ראשי ישיבת “פורת יוסף” ,והם ,שהיו מלאים חרדה לגורלו ועתידו הרוחני של העילוי הצעיר, שכנעו את האב לפטור את הבן כליל מכל עיסוק אחר ,שאינו לימוד התורה. כבר כתלמיד צעיר בישיבה“ ,יוסף בן שבע עשרה שנה” ,נצטווה על ידי רבו ,הגאון רבי עזרא עטייה זצ”ל -ראש ישיבת “פורת יוסף” ,למסור שיעורים בהלכה למעשה, בשכונת מגוריו “בית ישראל” .בשיעורו בשחר נעוריו ,הפציע אורו בשדה הפסיקה ההלכתית והחיבורים התורניים, ספרו הראשון היה “קונטרס יביע אומר”, ספר שסקר באופן מקיף את תולדות התנאים והאמוראים במסכת הוריות ,ולפי זה חישב ופלפל בנוגע לדבריהם .בתקופת חיבור הספר היה מרן בן שבע עשרה שנה... הספר עסק בחישוב תקופות הכהונה של התנאים ,תוך הבאת ראיות לתקופתו של כל תנא ותנא ממקורות חז”ל. הספר נדפס כ’קובץ’ קטן .קונטרס זה כתב בכתבידו הצפוף ,הבהיר והמעוגל. והדפיס ממנו מאה עותקים .את הקונטרס חילק בירושלים לתלמידי חכמים ולמורי הוראה. כשבע שנים לאחר מכן ,בעת שחזר ארצה ממצרים -שם שהה טרם קום המדינה כשלוש שנים ומתוכם כיהן כרב משך שנתיים -הוציא לאור את הכרך הראשון של השו”ת העיקרי עליו השקיע את מרבית זמנו ‘יביע אומר’.בספריו ובפסיקותיו ,כמו גם בשיעורי התורה שלו ,עסק כל ימיו להנחיל את תורת רבינו יוסף קארו בעל ה”שולחן ערוך” וה”בית יוסף” זי”ע .לשומעי לקחו הזכיר תמיד ,כי לימוד ההלכה צריך להיות עם ה”בית יוסף”, ומוכרחים להתחשב בפסיקת ההלכה בדעתו של מרן ה”בית יוסף” שהיה מרא דאתרא של ארץ ישראל. שגור היה על לשונו“ :לכו אל יוסף ,אשר יאמר לכם תעשו” זה רבי יוסף קארו .מר”ן ראשי תיבות מ’מאתיים ר’בנים נ’סמך .בצפת, מקום מגוריו ,היו מאתיים רבנים ,לא רבנים של הדור שלנו ,כולם בעלי שיעור קומה, אשר כולם סמכו ידיהם על מרן .אל תרפו ידיכם ,תשתדלו בכל כוחכם ללמוד “בית יוסף” ,טוב מעט בכוונה מהרבות בלי כוונה, [כדאי גם] ללמוד “פרי חדש” ,והיו דבריו ופריו מתוק לחכי”. הביטאון למשפחה השומרת תורה ומצוות האחדות 3 הוא סיפר כי בצעירותו אמר לו גאון ישראל ,רבה הנודע של העיירה טעפליק, רבי שמשון פולונסקי זי”ע ,אשר יצק מים על ידו“ :היזהר ללמוד הרבה בספרי הפוסקים הספרדים ,כמו ‘מחנה אפרים’‘ ,שער המלך’, ‘ברכי יוסף’‘ ,מחזיק ברכה’”. בצעירותו ,למד בישיבת “מדרש בני ציון” ,של הגאון רבי צבי פסח פראנק ,רבה של ירושלים ,שם למדו גדולי ירושלים. קשר מיוחד היה לו עם שכנו בשכונת “בית ישראל” ,הגאון מטעפליק רבי שמשון אהרן פולונסקי זצ”ל ,וכן עם הגאון הגדול רבי דב בעריש ויידנפעלד מטשעבין זצ”ל ועם פוסק הדור הגאון הגדול רבי שלמה זלמן אויערבך זצ”ל. כאשר הוציא את הכרך הראשון מסדרת שו”ת ‘יביע אומר’ בשנת תשי”ד ,פגש יום אחד בלכתו ברחוב ,את הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ’יק מבריסק זצ”ל צועד ופוסע מולו. בידו היה ספר ביכוריו ,ניגש וכיבד את הגאון מבריסק (שלא הכירו כלל) בספרו החדש. כעבור כמה ימים ,סר מרן לביתו של הגאון מטשעבין זצ”ל ,עמו היה בקשרי ידידות ,כדי להביא לו את ספרו ,ואז אמר לו: ש’אתמול ביקר אצלו הרב מבריסק וסיפר לו על ספר חדש שהעניק לו אברך ספרדי בשם עובדיה יוסף’. הוסיף הגאון מטשעבין ,כי הרב מבריסק כל כך התפעל והשתאה‘ :העיון והבקיאות ששולבו יחד מפליאים מאוד ,וכולם נכתבו על ידי אברך ספרדי צעיר’?! בנו ,הראשון לציון הגאון רבי יצחק שליט”א ,מוסיף על סיפור זה ,כי כמובן שדברי שני הגאונים עודדו מאוד את אבא להמשיך בכתיבה זו של הוראת הלכה למעשה. היה נכנס ויוצא בבתיהם של גדולי הדור, ספרדים ואשכנזים .מאוחר יותר התרחבה יריעת ספריו ,והם כוללים בין השאר את: ‘יביע אומר’‘ ,יחוה דעת’‘ ,חזון עובדיה’, ‘מאור ישראל’‘ ,לוית חן’ ‘הליכות עולם’ ועוד. כל הרבנים כאחד ,מכל החוגים והעדות, חלקו לו כבוד כאחד ומיוחד שעדיו לגדולות ולנצורות. רבה של קהיר ואלו הציעו את האברך הצעיר הרב עובדיה יוסף ואף המליצו לו לקבל את המינוי. הקהילה בקהיר בעת בואו ,הייתה במצב ירוד ,ואף הגבירו את חזני התפילות ואת שיעורי התורה בשבתות ובימים הנוראים, באמצעות מיקרופון [דבר האסור בשבת ויום טוב לפי כל הפוסקים]. במצרים מסר מרן שיעורים רבים בגמרא, הלכה ואגדה .שני בתי מדרש גדולים היו במצרים באותו הזמן :ישיבת ‘אהבה ואחוה’ ו’מדרש בר יוחאי’ .כל אחד מהם רצה שמרן ימסור את שיעוריו דווקא בו ,לאחר דין ודברים בין גבאי בתי הכנסת פסק מרן את הכרעתו :שלושה ימים יימסרו השיעורים ב’אהבה ואחוה’ ושלושה ימים בשבוע ב’מדרש בר יוחאי’. בתקופת כהונתו נאבק מרן להעמיד התורה וההלכה על תילה .אך היו שלא הייתה דעתם נוחה מפעילותו הנמרצת. הראשונים היו פעילי המודיעין המצרי שלא ראו בעין יפה את העובדה שמרן מוסר את שיעוריו דווקא בעברית ,זאת בשעה שידע את השפה הערבית על בוריה מילדותו. הם היו מתחקים על עקבותיו יום ולילה, ובודקים בשבע עיניים האם לא מדובר במרגל ששלחה המדינה הציונית החדשה. באחת הפעמים אף נכנסו באמצע הלילה לביתו של מרן ושאלוהו היכן הוא מסתיר את נשקו .מרן נעמד בעוז רוח והצביע על ארונות הספרים שמילאו את חדרו ואמר: “זה הנשק שלי כדי ללחום מלחמתה של תורה”... לצערנו הרב ,גם יהודי מבני הקהילה המצרית החליט למרר את חייו של מרן ,זאת לאחר שמרן הסיר את הכשרות מאיטליז שהיה בבעלותו בשל ליקויים בכשרות .שוחט עז-פנים זה ,שכר שני מצרים ונתן בידם את תמונת פניו של מרן והמשימה שניתנה להם הייתה ...לשפוך חומצה חריפה על פניו של מרן בשעה שיצא מבית הכנסת. בסייעתא דשמיא התבלבלו השניים, ושפכו את החומצה על פניו של מתפלל שדמה בחזותו החיצונית למרן וכך לא אירע למרן כל פגע .בעקבות המקרה עצרה המשטרה המצרית את השוחט צעיר לימים ,בן ,24התמנה כדיין בבית הדין של עדת הספרדים בעיר הקודש ירושלים .שלוש שנים מאוחר יותר ,טרם הקמת המדינה ,בחורף של שנת תש”ח ,ירד מרן זצוק”ל שהיה אז בן 27מצרימה ,לכהן בעיר קהיר ברבנות וכאב בית דין. הקהילה היהודית של מצרים שתרה אחרי מועמד מתאים לחזק את השורות ,פנתה לרבני הספרדים בירושלים ,הגאון רבי עזרא עטיה זצ”ל ראש ישיבת ‘פורת יוסף’ והרב הראשי הגאון רבי בן-ציון מאיר חי עוזיאל, 4האחדות הביטאון למשפחה השומרת תורה ומצוות העבריין ,ולאחר תקופת זמן אף אסרה אותו למספר שנים ,לאחר שהתגלה שהוא מחזיק בחותמות מזויפות באיטליז שלו ועובר על הנחיות משרד הבריאות המצרי. עלילות דברים מבחוץ -מצד השלטונות, ומאבקים מבית פנימה -בתוככי הקהילה היהודית -על חומת הדת ,הכשרות והשחיטה ,הביאו את מרן זצוק”ל להגשת התפטרות ממשרתו ולחזור לעיר הקדש ירושלים. בחודש תמוז תש”י ,דרכו שוב רגליו של הרב ובני משפחתו על אדמת ארץ ישראל וחזרו לירושלים. בימים הקשים ההם ,קיבל על עצמו להוציא חיבור ,זכר ליציאת מצרים .כהודיה לה’ על צאתו ממצרים ,הוציא אז לאור את ספרו “חזון עובדיה” על הגדה של פסח ,גם כביטוי של “יציאת מצרים” .על חיבור זה גמרו כל גדולי ישראל והמון העם את ההלל, בביאוריו הנפלאים ובהלכות המשובצות בו. בבית הדין עם בואו לירושלים ,שב מרן למסור את שיעורי ההלכה שלו ,ואף הוסיף עליהם כהנה וכהנה .באותו פרק-זמן התקבל כדיין בבית הדין ב’אם המושבות’ ,פתח-תקוה ,על- ידי הגאון רבי ראובן כ”ץ זצ”ל ,רב העיר ואב בית הדין. בשעות לפני-הצהריים היה יושב הרב במושב בית-הדין בפתח-תקוה ,ובשעות אחר-הצהריים שב לירושלים ל’מדרש בני ציון’ .כעשרה חודשים שימש מרן כדיין בפתח-תקוה ,עד שפרש לטובת העיסוק בכתיבת והדפסת חיבוריו .בשנת תשי”ד הוציא מרן לאור את חלקו הראשון של שו”ת ‘יביע אומר’ ,ובשנת תשט”ז ,שנתיים מאוחר יותר ,הופיע החלק השני. שוב חיזרו אנשי פתח-תקוה אחרי מרן, והציעו לו לחזור לשמש כדיין בבית-הדין והפעם עם תנאים משופרים .מרן נענה ובקיץ תשט”ז עקר לפתח-תקוה למשך כשנתיים וחצי ,עד שנקרא שוב לירושלים, לכתיבת תשובותיו בהלכה וסידורם לדפוס, עד השעות הקטנות של הלילה. לכהן כדיין הספרדי בבית הדין בירושלים, והוא בן 38בלבד. בשנת תשכ”ה ,נבחר מרן לכהן כחבר בבית הדין הרבני הגדול ,והוא בן 44שנה, הצעיר שבחבורת דייני בית-הדין הגדול. רבנות תל-אביב דורש לרבים מרן הגר”ע יוסף זצוק”ל נודע במשך כשבעים שנים בהרבצת תורתו ,בשיעוריו הרבים .היה מכתת רגליו ממקום למקום בכל קצות ארץ ישראל ,למסור שיעורים בתורה. בשיעוריו הרבה להטיף לטעום ולהכיר את מתיקות לימוד התורה. היה אומר“ :טעם התורה כמו דבש ,כמו שכתוב ‘מתוקים מדבש ומנופת צופים’. כשאדם לומד הרבה בהתמדה ,מרגיש טעם מתוק לתורה ,אבל כשלומד ברשלנות, כמו דבר שהוא עליו חוב ,אינו מרגיש טעם בלימוד .גם אלו הקובעים עיתים לתורה, ומקפידים על כך ,הדבר צריך להיות בשמחה. “כשהדבר תלוי ברצונו של האדם ,אם יש לו רצון עז ללמוד תורה מרגיש מתיקות לתורה‘ ,טעמו וראו כי טוב ה’’‘ ,כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו’ ,דוד המלך עליוהשלום היה מרגיש טעם בלימודו ,טעם לשבח ,טעם דבש ,לכן אומר ‘טעמו וראו’”. מוסר נפשו לחינוך ילדי ישראל שיעוריו נועדו ,בין השאר ,להוציא יקר מזולל ,וכדי להביא את היהודים הפשוטים, לשלוח את ילדיהם להתחנך על ברכי התורה והאמונה. מרן לא בחל בשום דרך לקרב רבים לתורה .היה מכתת רגליו בכוחות עצמו, לבתיהם של אנשים רבים ,על מנת להשפיע עליהם ללכת בדרך התורה ,בשמירת שבת, כשרות וטהרה .בתקופת רישום התלמידים היה נוסע בכל יום לעיר אחרת ,לשכנע את פשוטי העם להכניס את ילדיהם לתלמודי תורה של החינוך העצמאי ולבתי חינוך חרדיים. היה נוסע באוטובוסים לדרום וצפון .היה בבאר שבע ובנתיבות ,בחיפה ובנהריה .הוא לא החסיר עיר .לקח עמו טפסי רישום ,מילא בהם את הפרטים והיה משכנע את האנשים בדרכי נועם בין מנחה לערבית ,מספר להם סיפורים ומילי דבדיחותא כלשונו הטובה עליו. בניו הגאונים שליט”א מספרים כי לא קלים היו לו הימים ההם .היו אחרים שלחמו איתו .בהם נציגי החינוך הממלכתידתי [שהרגישו שבפעילותו הרבה הוא ‘לוקח’ מהם תלמידים] ,מרן טען כי הדרך הטובה ביותר ללמוד תורה ולקיים מצוות היא בבתי ספר החרדיים ותלמודי התורה .נציגים פוליטיים כאלו ואחרים לחמו נגדו בשעתו מלחמת חורמה .אך הוא לא נרתע. גם כשאיימו עליו כי יפגעו במעמדו ,הוא כיהן אז כחבר בית הדין בפתח תקוה ,לא שמע מרן ולא הקשיב ,הוא המשיך בפעילותו כמו יהודי פשוט בלי להתחשב במעמדו הרם .וב”ה זכה לראות פרי והרבה ילדים נכנסו להיכלי התורה ,והם כיום מחשובי לומדי התורה בדורנו. דבר זה היה ממש מסירות נפש עבורו, היות שאהבת התורה פיעמה בקרבו ,הוא היה צריך להתנתק מהספרים האהובים עליו, כדי לצאת לפעילות הרבצת תורה .זה היה עת לעשות לה’ הפרו תורתך. בסופו של יום עבודה משופע בטרדות רבנות העיר ,מושב בית דין ,קבלת קהל ומסירת שיעורים ,יצא מרן לעסוק במאמצי שכנוע להמוני פשוטי העם ,שישלחו את בניהם לתלמודי תורה .כשהיה שב הביתה היה פורש לחדרו מוקף הספרים ומתמסר לאחר פטירת רבה של תל אביב ,הרב טולידאנו זצ”ל ,פנו אישי ציבור ובראשם ראשי אגודת ישראל אל מרן הגר”ע יוסף, שהיה אז בן ,47בבקשה שייאות לתת את הסכמתו לכהן כרב הראשי לעיר הגדולה. מרן לא נטה מיד לקבל את ההצעה ,שכן חפץ היה להוציא לאור את ספריו שהיו בכתב יד. אולם לאחר שרבו המובהק ,הגאון רבי עזרא עטיה זצ”ל ,הורה לו להציג את מועמדותו וליטול עליו את התפקיד לצורך המון העם ,הסכים לקחת את המשימה על שכמו. את מעמד ההכתרה ,ביקש מרן לקיים דווקא בבית הכנסת הגדול האשכנזי ,ולא בבית הכנסת הספרדי “אוהל מועד” ,כדי לבטא את העובדה שהוא מבקש לדאוג לכלל הציבור ,גם לקהל יוצאי אשכנז. השפעתו של מרן הגר”ע יוסף ,חרגה מגבולות הציבור החרדי והדתי .בצאתו של מרן לרחובה של העיר ,קמו וניצבו כל העם חילונים ודתיים ,אשכנזים וספרדים -והיומביטים אחריו בהתפעלות בלתי מוסתרת. בין זמן בחירתו למועד ההכתרה ,הפרידה שנה תמימה .אך מרן לא המתין ,ועם בחירתו החל לרדת מן ההר הירושלמי אל העם התל-אביבי .היה עוזב את ביתו ומשפחתו אשר בירושלים ,ויורד לתל-אביב מדי שבוע בשבוע ליומיים ויותר ,והיה מתאכסן ולן (לילה או שניים) במלון ‘דבורה’ המפורסם, הממוקם בקרן הרחובות גורדון ובן-יהודה. סדר יומו התל-אביבי התחיל בשעות הבוקר במושב בית-הדין ,שם היה יושב מספר שעות עם אבות בתי הדין (בשעתו היו בתל-אביב שבעה הרכבים) שהיו מפליאים הביטאון למשפחה השומרת תורה ומצוות האחדות 5 את ההכרעות והפתרונות שהיה מציג לכל בעיה קשה ,על הצד היותר טוב .משם היה פונה למסור שיעורי תורה ,שבמידה ידועה תפסו מקום מרכזי ביותר בהנהגתו כמרא דאתרא. בד-בבד לתפקידו הרם בתל-אביב ,שימש גם כחבר בבית הדין הרבני הגדול בירושלים. לשם כך היה מתכנס מרן פעם בשבוע בבית הדין בירושלים ,שם ישב לדין עם מיודעיו הדיינים הגאונים. בתפקידו כרב ראשי ונשיא אבות בתי הדין בתל-אביב-יפו ,נתן לבו להעמיד את חיי הדת על תילם ,כדבריו במשא הכתרתו: “לתת עין השגחתי על שני תפקידים נכבדים אלה ,יכין ובועז ,שני עמודי התווך אשר היהדות הדתית נשענת עליהם ,הלא הם :הרבנות והדיינות .הרבנות כוללת ענייני איסור והיתר ,כגון מחלקת הכשרות, המקוואות ,הנישואין ,השבת ,וכדומה. והדיינות כוללת ענייני משפט ודין ,לדון דין אמת לאמתו”. פרק מיוחד במסכת הרבצת תורה של הרב בתל-אביב ,הייתה השפעתו הגדולה בישיבת ‘תורה והוראה’ (שהייתה ממוקמת ברחוב זבולון פינת לוינסקי) .בנו של מרן ,הגאון רבי אברהם -שנמנה על תלמידי ישיבה זו עוד בטרם נבחר הרב לכהונת הרבנות בת”א מספר ,כי בהתחלה היה הרב מוסר שםשיעור שבועי ,ועם הזמן הוסיף למסור שני שיעורים בשבוע. ב’תורה והוראה’ היה הרב מוסר שיעורים, בין השאר ,בהלכות החמורות שביורה-דעה, חושן-משפט ואבן-העזר ,והעלה את רמת הלימוד בישיבה לגבהים עצומים .באותם שיעורים היו נקבצים ובאים ,מלבד כל רבני הישיבה ,גם רבנים מכל האזור ,עד שנוספו ספסלים בבית-המדרש. בהשפעת שיעורים אלו ,רבים מהלומדים באותה תקופה ב’תורה והוראה’ התמנו ברבות הימים לשמש כדיינים .אף תלמידי- חכמים לרוב שגרו בשכנות עם הישיבה וזכו אז להשתעשע עמו בלימוד -גדלו בתורה ובנו את אישיותם בעטייה של אותה תקופה. בתקופת תל-אביב היה נקרא מעת לעת גם למסור שיעור כללי בישיבות מפורסמות כדוגמת ‘קול תורה’ ו’חברון’. הגייה בתורה יומם ולילה לפני ,אחרי ובתוך כל ענייני הדת וצרכי הציבור שהשתרגו על צווארו ,היה מרן ,בכל עת ובכל שעה ,מקיים בעצמו ‘והגית בו יומם ולילה’. בסופו של יום עבודה המשופע בטרדות רבנות העיר ,מושב בית דין ,קבלת קהל 6האחדות ומסירת שיעורים ,כשהיה שב לביתו ,היה פורש לחדרו מוקף הספרים ומתמסר לכתיבת תשובותיו בהלכה וסידורם לדפוס. מעשים שבכל לילה היה זה ,לראותו רכון על כתביו עד השעות הקטנות של הלילה, ובריכוז כה עצום ,כאילו נעדרות ממנו כל טרדות שבעולם .כך גם התקין לדפוס את הכרך החמישי של ‘יביע אומר’ ,כשהוא מוקף בטרדות רבנות תל-אביב. גם בלילות שבת קודש ,יום קדושה ומנוחה ,שעה שעייפות מכל ששת ימי המעשה מצטברת ,היה יושב ומתמיד בלימודו עד השעה 2-3בלילה. ראשון לציון ורב ראשי בחודש מרחשון תשל”ג ,נבחר לרב הראשי לישראל והראשון לציון .הטביע את חותמו בכל תחומי ההלכה .בין השאר ,הרחיב את פעילותו גם בקרב יהדות הגולה ,והיה נוסע אליהם להרביץ תורה ולקרבם ללימוד תורה ולחינוך הטהור. בחודש אייר תשמ”ג ,חוקק במדינת ישראל חוק שקצב את מועד תפקידם של הרבנים הראשיים לעשר שנים ,ועל כן הסתיים תפקידו .בתפקידו כרב הראשי, התייצב מרן יומם ולילה על משמרתו לאחר מלחמת יום הכיפורים ,שהייתה לפני 40שנה בשנת תשל”ד ,ומסר את נפשו לשקוד על היתרן של העגונות הרבות ,אלמנות החיילים שנהרגו במלחמה הי”ד. בנו ,הגאון רבי דוד יוסף שליט”א ,רבה של הר נוף ,סיפר בהספדו ,כי לפני 14שנה, כאשר נזקק לצנתור דחוף ,עקב אירוע לבבי הביטאון למשפחה השומרת תורה ומצוות חריף ,ביקש לשוב לביתו למשך שלוש שעות טרם שייערך הצנתור .כאשר לחצו עליו בניו כדי לברר מדוע הוא זקוק לשוב לביתו, אמר כי הוא עוסק בסיום תשובה הלכתית להתרת עגונה .מאחר ואינו יודע אם יצא מבית החולים ,מי יודע מה יהא בגורלה של אומללה זו... פעם ,בהיותו רבה של תל אביב ,פנה אליו מנהל סמינר בית יעקב בתל אביב ,אודות תלמידה מעולי רוסיה ,שנשמעו רינונים כי משפחתה אינה יהודיה .מרן אמר כי תיק המשפחה נמצא בדיון ,והוא יודיע למנהל כשתהיה בידו תשובה על ההחלטה .אחרי כמה ימים ,התקשר אליו מרן הגר”ע יוסף ואמר“ :כבוד המנהל ,אני יושב כאן עם הגאון הרב אלישיב .התרנו את המשפחה” -ופרץ בבכי סוער .כי הדברים נגעו עד עומק לבו הטהור. במערכות הציבור החרדי מרן הגר”ע יוסף היה מתומכיה המובהקים של אגודת ישראל ,עד אשר הקים בשנת תדש”ם את תנועת ש”ס ,במטרה להחזיר עטרה ליושנה ,להרבות את מסירת ולימוד שיעורי התורה וקיום מצוותיה. במסגרת התנועה ,הקים את “מעיין החינוך התורני” ,שיסד בתי ספר :בתלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות ,על טהרת הקודש ,בכל רחבי ארץ ישראל .וכן עסק רבות בתמיכה בישיבות .כמו כן הקים את מערכת הכשרות “בית יוסף” .כגוף תורני המתווה את דרכיה של תנועת ש”ס ,הקים את “מועצת חכמי התורה” שבנשיאותו. מרן הגר”ע יוסף ניצל את הכוח הפוליטי שהיה תחת ידיו כדי להרביץ תורה ולהרחיב מעגלי קדושה .היטיב להשיג את מטרתו הגדולה ,להחזיר את עטרת יהדות ספרד ליושנה ,ולקרב המוני בית ישראל לתורה. בעיקר נודעו ברבים שיעוריו השבועיים של מרן זצוק”ל שהתקיימו במוצאי שבת והועברו דרך הלוויין לכל חלקי תבל .אכן, מאות אלפים מישראל ,התקרבו לתורה ולעבודת ה’ ויראתו בזכותו הגדולה. גודר גדר ועומד בפרץ מרן עמד בחזית השמירה על קדושת עם ישראל ,שבת קודש ,היכלי התורה והישיבות והחינוך התורני. כאב ודאב עד דכדוכה של נפש ,את הגזירות הקשות ורדיפת הדת של הממשלה, נגד הישיבות הקדושות ,גזירת הגיוס והקיצוצים הכואבים וההתנכלויות לציבור שומרי התורה .כאשר סמוך לאחר כינון הממשלה הנוכחית ,נפטר על פניו ,ל”ע ,בנו הגאון רבי יעקב יוסף זצ”ל ראש ישיבת “חזון יעקב” ורב שכונת גבעת משה בירושלים, הגיע לביקור תנחומין ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישב מרן ,עטרת תפארת יהדות ספרד, אפוף ביגונו ובכאבו הפרטי ,על פטירתו של בנו יקירו ,והוא אמר בגילוי לב כואב לראש הממשלה ,נתניהו ,חוד החנית של ביצוע הגזירות ,כי עם כל הכאב ושברון הלב על אסונו הפרטי ,הוא כואב יותר את הדאגה לעולם התורה ,שמאיימים עליו בגזירות קשות!... לפני כשבועיים ,בבוקרו של יום טוב ראשון של סוכות ,השיב את נשמתו לבוראה, אחיו ,הרב נעים עובדיה ז”ל ,שהיה צעיר ממנו בשנה. בתקופה האחרונה לחייו ,פעל רבות לבחירת בנו ,הגאון רבי יצחק יוסף שליט”א, לרב הראשי והראשון לציון .האירוע הציבורי האחרון בו השתתף ,היה הכתרת בנו ,והוא זה שהלבישו את המצנפת המפוארת, איצטלה דרבנן ,כמנהג חכמי ספרד. החל משלהי חודש סיון וראשית חודש תמוז של השנה שעברה ,חלה מרן ואושפז מספר פעמים ואף עבר ניתוח בפלג גבו התחתון .בכאב ובדאגה עקבו הכל ,בכל קצות תבל ,אחר מצב בריאותו .מרן הגר”ע יוסף ביקש מהקהל להתפלל לבריאותו שלא יסבול כאבים ,שיאריך ה’ ימיו ושנותיו ,כדי שיוכל להמשיך להורות תורה ורבים ולכתוב את ספריו!!! המוני בית ישראל לא חדלו להתפלל. בימים האחרונים נראה היה שחל שיפור קל, והתקווה החלה להסתמן כי יתאושש .אלא שלמגינת לב ,אור ליום שני החמיר מצבו, וביום שני בצהריים ,השיב נשמתו הטהורה לבוראה ,למגינת לב כל בית ישראל. הניח אחריו דור מפואר ,הממשיך בדרכו התורנית ,בניו הרבנים הגאונים שליט”א :רבי אברהם ,רבה של חולון; רבי יצחק ,הראשון לציון והרב הראשי; רבי דוד ,רבה של הר נוף וראש כולל ‘יחוה דעת’; רבי משה ,ראש כולל ‘מאור ישראל’ וראש מערכת הכשרות “בית יוסף” .חתנים תלמידי חכמים ,נכדים ונינים, רבים מהם תלמידי חכמים ומרביצי תורה. זכותו הגדולה תעמוד לנו ולכל בני ישראל להרבות בלימוד התורה ,בזיכוי הרבים, בשמירה על קיום התורה ומצוותיה כפי הנדרש .ויה”ר שיבולע המוות לנצח ונזכה לראותו בקרוב מאוד שוב ,בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו .אמן. הביטאון למשפחה השומרת תורה ומצוות האחדות 7 תורה אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב מרן ,הגר”ע יוסף זצוק”ל ,את התורה – בוז יבוזו לו! אין מילים שיוכלו לתאר את המשיכה העזה וההשתוקקות שבהן התרפק מרן זצוק”ל על ספרי לימודו ,על כתיבת פסקיו ועל המשך העברת התורה לדור אחרון .מה שנשאר בידינו מאותה תקופה רבת-הוד שנחתמה לצערנו עד ביאת משיח – הם רק קובץ סיפורים שמסופרים בהתרגשות במהלך חמישים השנים האחרונות (רובם סופרו עוד בחייו של מרן) ,והם אלו שייתנו לו מושגי יסוד מי היה המלאך הגדול שאיבדנו. סולם מוצב ארצה הסיפור המפורסם ביותר ומזוהה ביותר עם שקידת התורה של מרן היה סיפור הסולם. בחדרו של מרן היו מאז ומתמיד אלפי ספרי לימוד .לא ננקוב כאן במספרים ודאיים כי ישנן מספר גרסאות בנושא ,אבל הגרסה המקילה ביותר מדברת על כעשרים אלף ספרי לימוד(!). כמות גדולה כזו תופסת מטבע הדברים כל שטח פנוי ,ולכן בביתו של מרן – בעיקר בחדר לימודו – היו הספרים מכסים את הקירות ממסד ועד טפחות ,לרבות השטח שמסביב למסגרות החלונות וכל מקום אפשרי נוצל להעמדת מדף לספרי הלימוד היקרים לו. אגב ,מספרת הרבנית יהודית יוסף ,כלתו של מרן ,את הסיפור הבא :מאז שעברנו לגור בבית חמי ,לפני עשרים שנה ,הוא מעולם לא התערב בריהוט שהוזמן לבית או בחפץ שרצינו להזמין ,זה לא עניין אותו בכלל .החפץ היחיד שמרן עצמו ביקש להזמין והיה שותף פעיל בדיונים איך לקנות ומה ,היה ,איך לא? ארון ספרים חדש... כשהגיע הארון ,הורה מרן לפועלים להרכיב אותו בחדר לימודו ,אך מאחר וקירות החדר כבר היו מלאים בספריות ,נאלצו הפועלים להרכיב אותו באמצע החדר. הייתי צריכה להתחנן שעות רבות למרן ,מספרת הרבנית יהודית ,עד שניאות להעביר את ארון הספרים החדש לאחד מחדרי הבית ,כדי שלא יעמוד באמצע הבית ויפריע למהלך החיים התקין. ובכן ,נחזור לסיפור המקורי :לא אחת בעת לימודו נאלץ מרן לקום מהשולחן ,להוציא ספר מהספרייה ולעיין בו למספר רגעים ,על מנת לראות איזו לשון בדיוק נקט מחבר הספר בבואו לפסוק הלכה .כיון שחבל היה לו על השניות הבודדות של לקיחת הספר מהספריה וההליכה עימו לשולחן הלימוד וחזור ,היה נותר מרן לעיתים לא רחוקות לעמוד ליד הספריה כשהוא לומד בריכוז מתוך הספר שבידו ,עד שסיים והחזירו למקומו. הכל היה פשוט וקל כשהספרים היו בגובה המקביל לגובהו של מרן ,אבל כשהספר היה ניצב בדף הסמוך לתקרה ,היה מרן נאלץ ליטול סולם [שעמד בחדרו תדיר רק לצורך זה] ולטפס עליו על מנת להוציא את הספר המבוקש. באחד הימים בעוד מרן עומד על הסולם והספר בידו ,שקע בריכוז עצום בתוך דברי המחבר והתעמק בהם .תוך כדי העיון רצה לפסוע לעבר השולחן על מנת לכתוב בעטו איזו הערה ,אך שכח שהוא עומד על הסולם... מהפסיעה הבודדת שעשה באוויר נחת מרן על הרצפה כשהוא סובל משבר בגופו, ומאז השתדלו בני ביתו להשגיח שלא יישאר אף דקה לבדו בבית ,ותמיד יהיה מי שישגיח עליו בעת לימודו. 8האחדות הביטאון למשפחה השומרת תורה ומצוות נער לא ימיש מתוך האוהל “לא ניתנה תורה למלאכי השרת”, קובעים חז”ל .ואכן ,נאלצים אנו מפעם לפעם לעשות הפוגה בלימוד כדי להתרענן ולהחליף כוחות, כי לעיתים “ביטולה של תורה זהו קיומה”. מספר נשיא מועצת חכמי התורה [שהתמנה כנשיא לאחר פטירת מרן זצוק”ל] ,הגאון הגדול רבי שלום כהן שליט”א ,ראש ישיבת “פורת יוסף”: כשהיינו נערים צעירים בישיבת “פורת יוסף” ארגנו מנהלי הישיבה טיול שנתי לצפון הארץ ,יצאנו לחמישה ימים לכיוון צפת ,טבריה ושאר מקומות קדושים בגליל ,ורק הנער עובדיה יוסף לא רצה לבוא איתנו. לפני שעזבתי את הישיבה, ראיתי את חכם עובדיה לוקח מסכת בבא קמא ומתיישב ללמוד אותה בהתמדה ,כשחזרנו לישיבה, אחד הדברים הראשונים שעשיתי היה לבדוק לאן הגיע חכם עובדיה בלימודו. לפליאתי הרבה במשך חמשת הימים הללו כמעט סיים מרן את כל המסכת ,והגיע עד דף צ”ט, כשמבחינתו ,החופש שלו היה בכך שיכל ללמוד איזו מסכת שהוא רוצה ולא להיות כפוף לסדרי הישיבה. הספרים שבנו בית כנסת ארבע שעות של מוסר מתחת לביתו של מרן פעל בעשר השנים האחרונות בית כנסת לתפילתו ושיעוריו של מרן .לפני שנבנה בית כנסת מסודר בקומה ראשונה מתחת לביתו ,היה מרן מתפלל בחדר מיוחד בתוך ביתו שהוקצה לצורך תפילה. אבל בשלב מסוים ביקש מרן מבני ביתו שינסו למצוא פיתרון ולבנות בית כנסת מחוץ לבית .בני הבית לא הבינו מדוע איכפת למרן איפה מתפללים ,ממתי בכלל הוא מביע דעה איך לעשות ,מתי וכמה? הרי חוץ מהתורה לא עניין אותו שום דבר גשמי. ואז הסביר להם מרן בדמעות בעיניו: אנשים מגיעים להתפלל ,לפני ואחרי התפילה הם מעיינים לי בספרים .הם מוציאים ספר מהמדף ,ולא מחזירים אותו למקומו ,בעת שאני מגיע בעת לימודי ונצרך לספר ,נאלץ אני לבטל עוד כמה שניות של חיפוש עד שאני מוצא אותו [מרן ידע בעצימת עיניים היכן הניח כל ספר מספריו הרבים לאחר שסיים את לימודו בו] .הזמן שאני מבטל מלימוד לשם חיפוש הספרים כואב לי! [את העובדה שעשרות ספרים שערכם לא יסולא בפז נעלמו אז מביתו ,לא הזכיר מרן אפילו ברמז .לא על זה כאב לבו]. מסיים בנו ,הגאון רבי משה יוסף שליט”א ,את הסיפור :באחד הימים התפנתה דירה מתחתינו והועמדה למכירה .באנו לאבא וסיפרנו לו שאנו רוצים לרכוש את הקומה שמתחת לבית כדי שתשמש כבית כנסת וכך אנשים לא יגעו לו בספרים“ .את האושר שנשקף מעיניו של אבא ,על כך שלא יתבטל יותר לשניות בודדות מתורתו – לא ניתן לתאר”... פגישה נקבעה באחד הימים ,בין ח”כ בכיר של תנועת ש”ס לבין עוזריו של שגריר ארה”ב בישראל .השגריר חפץ בכל מאודו להיכנס למרן כדי לשמוע את חוות דעתו בעניין עולמי שעמד על הפרק ,סוגיה שדרשה הכרעה לא פשוטה. בני הבית הודיעו לעוזרי השגריר כי בשעה 09:00בבוקר בדיוק יקבל מרן את השגריר .השגריר שחשב שמדובר בעוד שעה ישראלית טיפוסית ,הבין שלפני 09:05אין לו מה לחפש במקום .את הלקח שלמד הוא לא ישכח שנים רבות... כאמור ,חמש דקות לאחר השעה תשע הופיעו השגריר וצוות נרחב של עוזריו ברחוב הקבלן 45ורצו להיכנס למרן .אבל כראות מרן שהשגריר איננו, פתח את ספריו והחל את סדר הבוקר שלו כשהוא מתנתק לחלוטין מהעולם הזה ומהסובב אותו. חיכו בני הבית והשגריר ליד מרן דקה ,שתיים ,שלוש ,ומרן בכלל לא שם לב שיש פמליה כה גדולה בחדרו .עד שאחד הנוכחים הרהיב עוז בנפשו ונעמד קרוב לרב וכחכח בגרונו .מרן הרים את הראש ,הסתכל בעיניו במבט שואל והמקורב הסביר :השגריר הגיע. מרן פתח את עיניו במבט של חוסר הבנה מובהק .השעה כבר תשע וחמש דקות ,אני באמצע ללמוד עכשיו ,יהיה מי שיהיה – אני לא יכול לקבלו! איפה בדיוק נכנס שגריר ארה”ב החשוב והמוערך בין דפי הספר בו אני שקוע? באיזה שלב של הסוגיה מדובר על שגרירים ויחסי הציבור שצריכים להעניק להם? לדידו של מרן ,יש זמן לכל דבר ,וכשהזמן הזה אוזל חוזרים ללמוד גם אם העולם סביב יתהפך. לבסוף פתח מרן את פיו וסיכם“ :אם השגריר מתעקש על פגישה ,יואיל בטובו לחכות עד שאסיים ללמוד (בשעה אחת בצהריים) ואז אדבר עימו”. רבע שניה לאחר מכן היה מרן שקוע שוב בלימודו כאילו מאומה לא מתרחש לידו. בני הבית והחכי”ם של ש”ס היו בטוחים שאירוע כזה יגרור היעלבות מצד השגריר ,ויגרום למשבר דיפלומטי זוטא בין ישראל וארה”ב .אך לתדהמת כל השגריר היה נתון בהלם יותר מכולם ,בעיקר בשל עוצמת ההתמדה שראה לראשונה בחייו מיהודי בן שמונים וחמש ,עד כדי שהצהיר שהוא ימתין במלוא יראת הכבוד עד שמרן יסיים את לימודו ורק אז ייפגש עימו. “לא מגיע לי לאכול” הפסקת חשמל רצינית אירעה באחד הימים ברחוב אלקנה בירושלים ,בו התגורר אז מרן ובני ביתו .מכיון שלא הצליח מרן ללמוד כראוי לאור הנרות ונגרם לו צער גדול, התקשרה הרבנית מרגלית ע”ה לבתה ,הרבנית בוטבול שגרה אז בירושלים וביקשה ממנה שמרן יבוא ללמוד בביתם לאור הפלורוסנט. כמובן שבתו של מרן שמחה עד מאוד לבואו של אביה הגדול ,ומרן הגיע במונית לביתם והתיישב ללמוד. בשעת לילה מאוחרת שמה בתו של מרן לב לעובדה שהוא אינו אוכל .ניגשה והפצירה בו להכניס משהו לפיו בתור ארוחת ערב .מרן לא ניאות בשום אופן לאכול ,וחתנו שניסה לשכנע אותו לגלות את הסיבה עמד נדהם כשמרן השיב לו בצער נוקב“ :לא למדתי היום כראוי .מעט לימוד ,נסיעות מפה לשם והרבה ביטול תורה .לא מגיע לי לאכול ארוחת ערב.”... קוף (אחרי) בנאדם לאחר פטירת הרבנית מרגלית ע”ה ,אשת נעוריו של מרן ,ביקשו מקורביו לשמחו בצורה מיוחדת ביום הפורים .הפכו בדעתם וחשבו על רעיון שיוכל לשעשע את מרן ולהפיג במקצת את הצער הנורא. אחד המקורבים החליט להיות נועז :לקח קוף מגן החיות ,הלביש אותו מכף רגל ועד ראש בבגדי בחור ישיבה :מכנסיים ,חולצה ,עניבה ,מגבעת וחליפה ...העמיד אותו לפני מרן ביום הפורים בעת שמרן היה שקוע בתלמודו וביקש :שהרב יעשה לו “מי שבירך”. מרן בלי להסתכל מי עומד לפניו הושיט את ידו ובירך“ :מי שבירך אבותינו הקדושים ,”...לקוף לא הייתה סבלנות רבה לעמוד בדרך ארץ לפני שר התורה ,לאחר מספר שניות החל לזוז ימין ושמאל ,ולנסות להשתמט מידו המברכת של מרן. מרן הסתכל בחוסר הבנה בבחור המוזר שרוצה בברכתו ,אבל לא מוכן לעמוד בשקט מספר רגעים ו ...פרץ בצחוק גדול כשראה את הקוף .היטב הבין שזו מתיחה פורימית שארגנו בני הבית .נרגע מהצחוק ושב לתלמודו. לאחר זמן קצר הרים מרן את עיניו מהספר ושאל :איפה הקוף? תביאו אותו שוב! אני צריך אותו ...בני הבית התפלאו אבל מילאו אחר דבריו, כשעמד הקוף מולו ,הביט בו מרן ובירך בהתרגשות“ :ברוך אתה ה’ ...משנה הבריות”. גם ברגעים אלו לא הסיח מרן את דעתו מההלכה וקיימה בהידור. הביטאון למשפחה השומרת תורה ומצוות האחדות 9 ‘ובלכתך בדרך’ נהגו של מרן ,מר אברהם שלומי ,סיפר לאחר פטירתו :גם כשנכנס מרן לרכב היה ממשיך להגות בתורה .הייתה לו ברכב ספריה קטנה ובה כרכי ש”ס בגודל כיס ,וכך היה מנצל את זמן הנסיעה ללימוד התורה. פעמים רבות הייתי מגיע ליעד בו היה מרן צריך לרדת ,ואומר לו: “כבוד הרב ,הגענו!” ,אך מרן לא שמע ולא רציתי לעורר אותו מעיונו, לכן חיכיתי בסבלנות עד שהוא ישים לב לבד. לא פעם ולא פעמיים חיכיתי עם מנוע דומם זמן רב ,עד שמרן שם לב שלפי חשבונו היו צריכים כבר להגיע ,ואז היה פונה אליי בחביבות וגוער בי :אברהם ,כמה זמן אתה נוסע? כבר היינו צריכים להגיע מזמן... גם בשנים המוקדמות לחייו של מרן ,הרבה לפני שעמד לרשותו רכב צמוד מטעם המדינה בכהונתו כרב ראשי ,היה מרן מנצל את זמן הנסיעות ללימוד התורה ,בדיוק כפי שעשה בשבתו בבית המדרש רק בהבדל אחד קטן :ללא ספרים .במוחו הגה ללא הרף בדברי התורה עד שהגיע למחוז חפצו. מספרת רעייתו ,הרבנית מרגלת יוסף ע”ה :באחד הימים נסעתי באוטובוס וראיתי את הרב יושב ולידו יש מושב פנוי ,מאחר וידעתי שהוא שקוע בלימודו ישבתי לידו עם סלי הקניות וחיכיתי שיגיד לי שלום .אך הרב למד ולמד ואיך שהגענו לתחנה בה עליו לרדת ,ננער לפתע מלימודו ,קם במהירות ורץ הביתה. כשהגעתי הביתה שאלתי אותו :חכם עובדיה ,למה לא עזרת לי עם סלי הקניות?! הרב התנצל עד עמקי נשמתו ,לא ראיתי אותך באוטובוס ,הייתי שוקע בלימוד .אם הייתי רואה שאת שם הייתי לוקח את הסלים בעצמי. הרבנית סיפרה לו שישבה לידו והייתה בטוחה שהוא שם לב שהאשה שיושבת לידו היא אשתו ,אבל מרן לא חש ולא הרגיש כלל שלידו התיישב מישהו ,בוודאי שלא שם לב אם זה איש או אשה ומי זה... סיפור זהה לכך ,סיפרה לימים בתו של מרן ,הרבנית יפה :באחד הימים עליתי לאוטובוס וראיתי את אבא יושב .לפתע הוא קם ממקומו וסימן לי לשבת .מכיון שהייתי בשלבי הריון מתקדמים באותו הזמן קיבלתי את ההצעה בתודה. כמה התפלאתי שכשהגענו לבית ואמרתי לאבא תודה על שקם בשבילי ,הוא לא הבין מה אני רוצה ממנו .אבא לא ידע שהגברת הצעירה שהייתה בהריון הייתה בתו... או אז ,מסיימת הרבנית ,הבנתי שלמרות שאבא קשור כל כולו לתורה שלמד בכל עת ורגע פנוי ,היה ער באותה מידה למצוקות הזולת ולצרכיהם .אבל להסתכל מי עומד לידו זה לא משנה באמת – אז הוא לא שם לב שזו הייתי אני. בנו של מרן ,הגאון רבי אברהם יוסף שליט”א סיפר פעם :בימי כהונתו של אבא כדיין בבית הדין הגדול בירושלים ,היה נוסע מדי יום לבניין בית הדין בקו .3לימים סיפר לנו שבמשך זמן נסיעותיו היומיות באוטובוס לבית הדין הלוך וחזור – הספיק לסיים את הש”ס כולו שלוש פעמים!!! 10האחדות הביטאון למשפחה השומרת תורה ומצוות אין לו שום דבר בסופם של ימי השלושים לפטירת מרן התפרסם הסיפור הבא :אחד האברכים החשובים בירושלים עיר הקודש חש תקופה ארוכה מיחושים חזקים בראשו ,לאחר בדיקות רבות וקשות התאמת החשש הנורא :גידול בראש, ל”ע. הרופאים המליצו לו לטוס לאחד המרכזים הרפואיים בחו”ל ,בו מתמחים במיוחד בניתוחים מסובכים מן הסוג הזה .האברך התכונן לנסיעה שכרוכה הייתה בהוצאות גדולות וחשש רב מתוצאותיה ,לבינתיים ,נודע לגאון רבי משה יוסף שליט”א ,בנו של מרן ,מהמתרחש. קרא רבי משה לאברך ואמר לו שייכנס לאביו הגדול ויבקש את ברכתו .מרן שמע את דעת הרופאים ,ליבו נכמר יחד עם האברך היקר ,וכשהוא בוכה יחד עימו הניח את שתי ידיו הקדושות על ראשו ובירכו חרישית במשך דקות ארוכות. כשהגיע האברך למרכז הרפואי בחו”ל ,החליטו הרופאים כמקובל לעשות צילומים חדשים לפני הניתוח. מה מאוד השתוממו לגלות שראשו נקי מכל וכל ,והרופא שיצא לבשר זאת לבני המשפחה אמר בהלם :אין לנו מושג למה שלחו אתכם ,בסך הכל יש לו סתימה קלה באוזן... את הפתק תפתחי בברית אשה שבמשך למעלה מ 17-שנה הייתה חשוכת בנים הגיעה בייאוש נורא לביתו של מרן ,משנכנסה לקודש פנימה החלה לבכות תמרורים וביקשה ממרן שיברכה בזרע קודש בר קיימא .מרן החל לבכות מחמת צערה ,אך לא בירכה. בתדהמה גדולה שמעה האשה את קולו של מרן כאילו ממרחקים“ :וכי התחת אלוקים אני שבאת אלי לקבל ממני ילדים?!” .עולמה של האשה חרב בעדה ,היא הבינה שבמילים אלו נגזר דינה להיוותר ערירית לנצח ,והיא החליטה לא להיכנע .בבכיות ותחנונים קורעי לב הפצירה במרן לעשות כל מה שרק ניתן כדי לבטל את הגזירה. לאחר דקות ארוכות פנה אליה שר התורה ועל פניו ארשת תקווה :אם תקבלי על עצמך קבלה טובה ,תתחזקי בדבר שקשה היה לך עד היום מאוד ,ותקבלי עלייך שקבלה זו תישאר בינך לבין הקב”ה בלבד ואף אדם בעולם לא ידע ממנה – תזכי בס”ד ללדת לתקופת השנה. האשה קיבלה על עצמה בו במקום קבלה ,קבלה סודית שגם מרן לא ידע את תוכנה ,או אז נפנה אליה מרן עם פתק שכתב וקיפלו לארבעה קפלים“ .את הפתק” ,כך הורה לה ולבעלה“ ,תפתחו רק קודם לברית ,אף רגע לא קודם לכן”. חלפו להם שנים עשר ירחים ,והאשה ובעלה ניצבו דקות מספר לפני הכנסתם בבריתו של אברהם אבינו של... שלושת בניהם הרכים. בהתרגשות רבה פתחו את הפתק שהעניק להם מרן לפני שנה והשתוממו לקרוא בו את המילים הבאות: “תקראו להם אברהם ,יצחק ויעקב”... למי פונים באמצע הלילה? בימי השבעה סיפר בנו של מרן ,הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט”א ,את הסיפור הבא :אברך שאשתו כרעה ללדת באמצע הלילה ,הזמין מונית ונסע עימה לבית החולים ,משהגיעו למחלקת היולדות התברר שחל סיבוך רציני במצבה ,והרופאים הבהילוה לטיפול נמרץ. האברך הסתובב מחוץ לחדר וקרא תהלים במתח רב ,כשלפתע יצא רופא בכיר חמוש בחלוק לבן ובסבר פנים חמור“ :היולדת והעובר במצב סכנה ,לא ניתן להציל את שניהם ועליך לבחור במי אתה רוצה .אם תזדרז נוכל להציל בוודאות את האשה ,אם לא תחליט בזמן הקרוב -נאבד את שניהם” .כך ,במילים קרות ובאדישות הפך הרופא את עולמו של האברך שציפה לשמחה נוספת בביתו. האברך לא ידע מה עליו לעשות .הן ברור שלא יכול הוא להכריע לבד בין אשתו לבין עוברה ,ואין לו מצפון להפסיק את חיי העובר ,כשאינו יודע על מה הסתמכו הרופאים בקביעתם שחייבים לעשות הפלה .במר ליבו התחנן לרופא“ :תחכו עם ההחלטה חצי שעה” .הרופא אישר בניד ראש. בלי להבין מה ואיך ,מצא האברך עצמו במונית ספיישל השועטת בשתיים בלילה לביתו של מרן הגר”ע יוסף זצוק”ל .ברם ,משהגיע לדלת הנכספת ,עמד מול מאבטח אטום מבע וקהה רגשות שלא התכונן להכניס אותו פנימה. במצב של סכנה הרגש מתפרץ והראש לא עובד בצורה הגיונית ,האברך החל להרים קול זעקה על המאבטח שיזוז מדרכו וייתן לו להיכנס .בני הבית שמעו ויכוחים וקולות זעקה ויצאו לבדוק את המתרחש. מרן שהיה בחדרו שקוע בכתיבת פסקיו ,ננער גם הוא לשמע הקולות יוצאי הדופן בשעת לילה מאוחרת זו ושאל לפשרם .משהבין במה דברים אמורים ציוה להכניס אליו את האברך תיכף ומיד“ .יהודי שבא בכזו שעה ,בוודאי בפיקוח נפש עסקינן”. האברך נכנס כשכולו נסער ,ולקח למרן כמה דקות עד שחילץ מפיו את הסיפור כולו ,ידו הקדושה של מרן תמכה במצחו הרם שנחרש קמטים לרוחבו ,כך ישב מרן בעיניים עצומות דקות ארוכות ,כשבינתיים ליבו של האברך מחשב לפקוע ממקומו מרוב לחץ ומתח. בפתע פתאום הרים מרן את ראשו ועיניו זהרו“ :מזל טוב” ,פנה ללחוץ את ידו של האברך“ ,היא ילדה בן”... האברך הנדהם טרם עיכל מה שקרה ברגעים אלו ,והוא כבר מצא את דרכו החוצה ב’סיועם’ האדיב של בני הבית .רק משטפחה הרוח הירושלמית הקרירה על פניו ירדו מאורעות הדקות האחרונות ממוחו לליבו הנרגש והוא הסתכל בשעון לראות באיזו שעה הכריז מרן שנולד בן. תוך כדי כך ,עצר מונית ושעט לבית החולים כדי לראות מה שלום אשתו והעובר .מיותר לציין שמדברי מרן לא נפל ארצה ובאותו הרגע שלחץ לאברך את ידו התבצעה הלידה באורח ניסי וללא כל תקלות. כתיבת פסקיו לא לחינם נדבק ברבינו עובדיה יוסף זצוק”ל הכינוי “מרן” ו”גדול הדור” .כבר מצעירותו התבלט לא רק בידיעתו הרחבה בכל מקצועות התורה ובגאונותו האדירה ,אלא גם בפירות ידו המשובחים. בכל שנות חייו הרבות והעמוסות בתורה לא הניח מרן את עטו מידו .במשך זמן זה הספיק להוציא לאור למעלה מחמישים חיבורים בכל מקצועות התורה, כשבביתו נותרו לפליטה עוד עשרות ארגזים עמוסים בגיליונות נייר ,עם חידושי תורתו שעדיין לא הספיקו לראות אור. במסגרת מצומצמת זו נוכל לתת סקירה קצרצה ממש על קצה המזלג מרשימ חיבוריו העיקריים שהתפרסמו :יצירתו הספרותית הראשונה של מרן נכתבה על ידו כבר כשהיה בגיל תשע ,בשולי הספר “ראשית חכמה” (ספר מוסר של רבי אליהו די-וידאש) .שלוש שנים לאחר מכן ,כתב את ספרו הראשון (“מחברת העתקת חידות”) יחד עם שניים מחבריו לספסל הלימודים בישיבת פורת יוסף. הליכות עול ם בגיל שבע עשרה נשלח מרן על ידי רבו הגאון רבי עזרא עטייה ,למסור שיעור הלכה מתוך ספרו של ה”בן איש חי” בבית הכנסת של עולי פרס בשכונת בית ישראל בירושלים .בשיעורים אלו הרבה מרן לחלוק על דעת ה”בן איש חי” ,בטענה שה”בן איש חי” נטה להחמיר כדעת האר”י ורבות מפסיקותיו לא הלך כדעת מרן ה”בית יוסף” בשולחן ערוך .ומכיון שה”בית יוסף” היה “מרא דאתרא” של ארץ ישראל ,מחוייבים כולנו – לפי דברי רבינו עובדיה – לפסוק כמותו בכל. מלבד שבשיעורים אלו הייתה הפעם הראשונה שהתבטא מרן בפומבי ,הרי ששיעורים אלו היוו בסיס איתן לעריכת חיבורו הראשון “הליכות עולם” שמעלה עלי כתב השגות והערות על ספר ההלכה של ה”בן איש חי” ,ועד היום נדפסו בסדרה זו שמונה כרכים. חזון עובדיה בתחילה ,כאשר מרן היה בסך הכל בן 31הוציא לאור את הספר “חזון עובדיה” כרך אחד על הלכות פסח והגדה של פסח .אך עם השנים נוספו עוד ועוד כרכים על החגים והלכותיהם, פרוזבול ,אבלות ,תרומות ,מעשרות שבת ועוד תחת השם חזון עובדיה .לעת עתה ישנם שמונה עשרה כרכים. שו”ת יחווה דעת במשך שבע שנים ,בין השנים תשל”ז עד תשנ”ד היה מרן מעביר שיעור הלכתי ברדיו ‘קול ישראל’ בימי שישי בפינת ההלכה .היה עונה לשאלות הלכתיות אקטואליות שנשלחו אליו ,וכן לשאלות שהופנו אליו דרך הרדיו .בסופן של שנים אלו רוכזו כל השאלות ותשובות מרן עליהן לתוך שישה כרכים שנקראו בשם “יחווה דעת”. ספרי “יחווה דעת” הותאמו לכלל ציבור הספרדים בארץ ,תוך השמת דגש שהספרים נכתבו עם פסקי הלכה קצרים שבסוף כל שאלה פסק הלכה ברור ומופשט .בנוסף ,בסוף הספר צורף קונטרס “יביע אומר” העוסק במסכת הוריות ,בפרטיה ודקדוקיה. קול סיני ספר זה מכיל בתוכו ליקוט של כל ההלכות והמאמרים התורניים של מרן שפורסמו בירחון התורני “קול סיני”. לוית חן מרן שפסק את הלכותיו לפי מנהג הספרדים ועדות המזרח ,חיבר את הספר “לוית חן” על הלכות שבת ,שבו הביא רבות את דברי המשנה ברורה לרבי ישראל מראדין (החפץ חיים) ,וכתב בביאור נרחב באלו נקודות יש לחלוק על דעת המשנה ברורה ,ולנהוג כשיטת הספרדים ועדות המזרח. טהרת הבית כפי הידוע לכל ,הלכות טהרת המשפחה הם הלכות קשות מצד חומרתן ומצד הבנתן ,על כן חיבר לנו מרן שלושה כרכים ברורים ומבוארים על כל ענייני והלכות טהרת הבית ומקוואות .כיום ספר זה הוא ספר יסוד לכל בית יהודי. מאור ישראל בספר זה המורכב מכמה כרכים ניתן לחוש מזיו לימודו ועמקותו של מרן בפלפולא דתלמודא ,על מסכת ברכות ועל כל סדר מועד ,הן בסוגיות ואגדות הש”ס והן בדברי רבותינו הראשונים ואף מובאות בו דרשות וחידושי תורה למועדי השנה .כמו כן ,בכרך “מאור ישראל -טבעת המלך” הביא מרן לפלפל בדברי הרמב”ם בהלכה ,ובשיטת פסיקתו. ענף עץ אבות והמוסר ,מוארים על ידי דברי מרן ששילב דרושים נאים ,משלים מחכימים ועובדות מגדולי הדורות -כדי לסבר לאוזנינו את מידות אבותינו ואת הדרך הישרה שיבור לו האדם. שו”ת יביע אומר גולת הכותרת לכלל יצירות מרן היא ללא ספק סדרת השאלות ותשובות האדירה “יביע אומר” .בספר זה הבנוי מעשרה כרכים ניתן לראות את עוצמת פסיקתו של מרן ,ולהתפעל מהזיכרון הצילומי שלו ,על ידי שיוט בין שלל הציטוטים מאלפי ספרים ,שחלקם כלל לא מוכרים לנו. פסקי ההלכה מבוררים בעיון רב תוך ציטוט דברי תנאים ואמוראים ראשונים ועד אחרוני האחרונים ,בשביל ליישב את דעת השואל בטעם לפסיקת ההלכה באשר היא. לימים מרן אף השלים את ספרי רבי יעקב חיים סופר זצ”ל בעל “כף החיים” בחלק יורה דעה על פי בקשת משפחתו של המחבר .דבר שלעצמו מעורר התפעלות ,להשלים את מלאכת החיבור המקיף והעמוק “כף החיים”. פרקי אבות ,שהם הם דברי קדמונינו המאירים את דרכנו בדברי האמונה הביטאון למשפחה השומרת תורה ומצוות האחדות 11 הרב עובדיה שלי! סיפורים אישיים שהתפרסמו עם פטירתו של מרן זצוק”ל ונשלחו למערכת “האחדות” מרן זצוק“ל“ :קודם תדאג למשפחה שלך“ כשהייתי בת 19משפחתי עברה משבר קשה מאוד ,שבעקבותיו דרשה אמי שנעבור דירה .אלא שבמשפחה שלי “לעבור דירה” היה אירוע לא פשוט בכלל -מיום שהוריי נישאו גרנו במושב ,ליד סבי וסבתי מצד אבי ,והוריי היו “בנים ממשיכים” במשק. נוסף ,במשפחתנו המרוקאית השורשית ,יש לאבי ,כבן בכור וכבבת-עינו של סבי ,את הזכות והחובה להיות “צמוד” להוריו ולטפל בהם במסירות אין קץ (כפי שהוא עושה עד היום) ,ובכלל זה -לגור לידם .בכל מצב רגיל הכף הייתה מוכרעת באופן מיידי לצידו של סבי ,שיחיה ,אבל במקרה הזה המשבר היה כל כך גדול (דיני נפשות ,כפשוטו) ,שעמדתה של אמי קיבלה משקל אמיתי. וכך ,לאחר דיונים ארוכים ,הוחלט שבמשבר גדול צריך שופט גדול :הרב עובדיה יוסף .נקבעה פגישה ,ופמליה שלמה נסעה אל הרב עובדיה :סבי שיחיה ,אבי ,רב חשוב ממשפחת אבוחצירא המעטירה ,רב ספרדי חשוב נוסף ו ...אני .ולמה אני? כי אמי העדינה והשקטה לא הייתה מסוגלת אפילו לחשוב על כך שתצטרך לעמוד קבל חדר מלא גברים מזוקנים ונשואי פנים ולייצג את עמדתה, אז היא שלחה אותי. נכנסה הפמליה כולה לחדרו של הרב עובדיה ,שישב מאחורי מכתבה כבדה ועליה ערימות של ספרים .סבי האהוב ,איש נשוא פנים ובעל גינונים של מוכתר ,פרש את הסיפור וסיכם ש”עכשיו הכל בסדר ,חזרנו לשגרה ואין כל סיבה שיעברו דירה” .הרבנים נשואי הפנים תמכו בעמדתו ,וסיכמו -נשארים במקומם .אבי ישב ושתק ולא העיז לדבר .הדוברים יצרו אווירה של “הכל טוב ,עסקים כרגיל”. עמדתי שם לבדי .ידעתי שעלי לדבר עכשיו -או לשתוק לעולם .אמרתי“ :אבל הרב ,זה לא ככה” .סיפרתי על הפחד הנורא ,על אמי שהתעלפה ,על משפחה של שבע נפשות שישנה בחדר אחד מפחד בלילות ,על אחי בן ה 11-שצריך ליווי כשהוא הולך לשירותים כי הוא פוחד ללכת לבד ,על החשש לצאת מהבית ,על החשש להישאר בבית. דיברתי ובכיתי ,דיברתי ובכיתי .הרב עובדיה קרא לי אליו אל מעבר למכתבה .הוא משך הדום ואמר לי לשבת לידו ,בצד שלו של המכתבה .כל הגברים המזוקנים ונשואי הפנים היו בצד אחד ,והרב עובדיה ואני היינו בצד השני .הוא הרגיע אותי ואמר “יהיה בסדר, יהיה בסדר .עכשיו תספרי לי הכל”. סיפרתי וסיפרתי .כשסיימתי ,הוא הסתובב אליהם ופסק “ -עוברים דירה!” אבא שלי אמר“ :אבל הרב ,מה יהיה עם אבא שלי? נפשו קשורה בנפשי ,”...והרב עובדיה אמר“ :קודם תדאג למשפחה שלך ,ואחר כך להורים שלך”. ההכרעה הייתה נחרצת ,ואז הרב ממשפחת אבוחצירא קרא ואמר“ :הרב! היא לומדת משפטים!”( .ואולי תוכיח אותה על כך ,כי בנות ישראל כשרות לא לומדות משפטים ,ואולי היא לא כל כך תמימה כמו שהיא נראית ...ניסיון אדיר להטות את ההחלטה ,ולהשחיר פנים של נערה בת 19בארבע מילים קצרות). שתיקה השתררה. אני עדיין ישבתי לצדו ,ואז הרב עובדיה הסתובב אלי ואמר“ :שיהיה לך בהצלחה .רק תמיד תזכרי של מי החוקים האמיתיים”. יצאנו מחדרו .יצאתי -לא כמו שנכנסתי .יצאתי עם תמיכה אדירה לדרך שבה בחרתי; יצאתי עם חיזוק לאורח חיי כאישה דתית, שרוצה מקצוע וקריירה ,שרוצה שיהיה לה קול בעולם של גברים מזוקנים ונשואי פנים. יצאתי עם תמיכה מגדול הדור ,שבעצם אמר לגברים המזוקנים -אל תפקפקו בתום לִ בה ,ביושרה ובכנות כוונותיה ,גם אם היא בוחרת בבחירות שאינן מקובלות עליכם ,שאינן על דעתכם .ובלבד שבליבך ,שבדרכך זו ,על כל פיתוליה וקשייה ,תהיי נאמנה לאמת, לתורה ,לריבונו של עולם. (כתב אלון ארביב) ומאז אני אוהבת אותו כל כך .אבי ,אבי ,רכב ישראל ופרשיו. סיפר נכדו של הרב ,ר’ יהונתן יוסף :יש לי חבר לא דתי ,שאשתו לא הצליחה להרות במשך עשר שנים .הלב נכמר עליהם ,ולכן בשנה שעברה, לאחר חג הסוכות ,הבאתי להם את האתרוגים שאבי ,הרב יעקב יוסף ,וסבי הרב עובדיה ,בירכו עליהם בסוכות .בסופו של דבר התברר שזו הייתה הפעם האחרונה שבה הם זכו ליטול ארבעת המינים. עירבנו את שני האתרוגים ,היא אכלה מזה - ובקרוב עתידה ללדת .זה נס שראיתי במו עיניי, וזה מראה כי אדם שמשקיע את כל כולו בתורה, מגיע למדרגה רוחנית שבה יכול לעשות ניסים. 12האחדות הביטאון למשפחה השומרת תורה ומצוות התרגשתי במיוחד מהמפגש האחרון שלי עם הרב עובדיה יוסף בערב חג הסוכות האחרון בחייו ,יומיים לפני שאושפז .הבאתי לו הדסים מיוחדים ונדירים ,והוא מאוד התרגש ,התרגש כמו ילד .היה מאושר כאילו הבאתי לו מיליון דולר ,ואני עמדתי מהצד. אני מכיר את הרב את הרב .הוא מאופק .קשה לעורר בו התרגשות .הוא הסתכל על כל עלה ואמר :מה רבו מעשיך ה’! אפשר היה לחשוב שמה שישמח אותו ,זה 80מנדטים לש”ס – אך לא .לרב הייתה חשובה הדאגה לכל עלה ,לכל עגונה שהתיר ,לכל אלמנה ,לכל תינוק בבריתות שבהן היה סנדק -שהמוהל לא יניח ידיים קרות על התינוק ...כל עלה :אשכנזי ,ספרדי, דתי או חילוני .זה לא שינה לו ,לאבא של כולם ,של כל עלה. (אבי מימרן ,משדרני תחנת הרדיו “קול ברמה”, שפעלה לפי הנחיות מרן זצוק”ל) אמרתי לו“ :העיקר בחיים זה לא הכסף“ מסירות הנפש של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל למען ילדי ישראל הייתה לשם דבר ,וכך סיפר מרן זצ”ל כחודש לפני פטירתו ,בראיון שקיים עמו העיתונאי ר’ טוביה פריינד מעיתון “המודיע” :לפני ששים שנה, גרתי ברחוב אלקנה בירושלים .בשבת אחת היה גשם סוער וסופות חזקות ,חורף קר שרר ,כולם היו ספונים בבתיהם ,התחממו ליד התנור .פתאום דופק בדלת ביתי הגאון רבי צבי סימן-טוב ,הוא רוצה לדבר איתנו. “שאלנו אותו‘ :מה כבודו טרח לבוא אלי בשבת כה גשומה?’ הוא סיפר לי :שלאחד המתפללים בבית הכנסת יש ב”ה שישה בנים ,ואמר לו כי הוא מתכוון לרשום את ילדיו בבית ספר ‘מוריה’ .זה היה בית ספר ממלכתי שלמדו שם בנים ובנות יחד .ניסיתי להשפיע עליו שישלח את בניו ל’תלמוד תורה’ ,אך הוא סירב, כשטען כי בתלמוד תורה לא תהיה להם ‘בגרות’ ולא יוכלו להתפרנס אח”כ .לכן בא אלי שאשפיע עליו, חבל עליהם. “אז לא היה כמו היום שיכלו לרשום את הילדים בבתי ספר מתי שרוצים ,היה רישום פעם בשנה. והשבוע זה שבוע הרישום ,לכן באתי מיד ,אלו דברים שמותר להשפיע עליהם גם בשבת. “שמעתי את דבריו .קמתי ולבשתי את המעיל .בני ביתי שאלו אותי :היכן אני הולך בכזה גשם סוער? קר בחוץ! אך אמרתי כי חייב אני ללכת עם הרב סימן- טוב לבקר מישהו .דבר מצוה לא דוחים .התפללתי להקב”ה שיכניס את הדברים הנכונים בפי ,שאוכל לשכנעו .הוא היה גר בשכונת הבוכרים .עלינו אליו הביתה בעיצומה של השבת ,הוא לא ציפה לאורחים בשבת גשומה כזו .ברוכים הבאים – הוא קיבל אותנו בשמחה ,ידעתי ,אם כך ,אנו רצויים אצלו בבית ...טוב. “התחלתי לשכנעו שישלח את הבנים שלו לתלמוד תורה ,שם יוכלו לגדול במצוות ומעשים טובים .והוא בשלו‘ ,הילדים חייבים להוציא בגרות’ ,היכן תהיה להם פרנסה?’ הוא שאל אותי .דיברתי אתו שעה שלמה ,שהעיקר זה לא הכסף בחיים ,החשוב הוא תורה ,מידות ומעשים טובים. “בסייעתא דשמיא בסוף הוא השתכנע ,ואמר לי: כי את כל הבנים ירשום לאחר שבת בתלמודי תורה, אך את הבן הגדול שכבר לומד בכיתה ח’ ישאיר‘ ,הוא כבר לקראת הסוף ,וחבל שלא יסיים ויתקדם ל’בגרות’ שלו’ .ניסינו לשכנעו ,אך הוא לא היה מוכן לשמוע בשום פנים ואופן”. וסיים מרן את סיפורו“ :אספר לך מה היה בסוף, ילדיו אכן גדלו ,והם כיום כולם שומרי תורה ומצוות קלה כבחמורה .אך הילדים שנכנסו ללמוד בתלמודי תורה ,כל אחד משמש בתפקיד תורני חשוב ,אחד הוא רב עיר ,השני אב בית דין ,השלישי ראש כולל ,הרביעי רב קהילה גדולה בעיר ראשל”צ ,החמישי מורה הוראה חשוב .ורק הבן הגדול מהשישה בנים ,יצא חשמלאי. ברוך השם הוא שומר תורה ומצוות ,אבל מה יצא מכל הבגרות שלו? חשמלאי! מתקן תנורים ומאווררים. איפה היה האבא? חשב על הבגרות שלו .הא?!... (מתוך מוסף חג הסוכות תשע”ד של עיתון “המודיע”) על מה חשב החתן לפני שבירת הכוס? זה קרה השבוע ,באחד מאולמי החתונות המפוארים של ראשון לציון .היה זה הרגע הדרמטי בחייהם .לערב המיוחל ציפו הכל, ההכנות הארוכות והרבות הגיעו לשיאן .לפני שניות ארוכות ,טבעת הזהב העגלגלה הנציחה עוד אחת מחורבות ירושלים ,בית יהודי טהור לנצח. פסגת האושר בהתגלמותו ,מחותנים מרוגשים ,חיוכים ודמעות בכל הטעמים ,קריאת הכתובה ,שבע הברכות המרטיטות ,והנה הגיע הרגע המכונן של ניתוץ כוס הזכוכית -ועמו היציאה לדרך חדשה .רגלו של החתן בכריכת הנעל הבוהקת כבר הונפה אל הכוס המצטנפת .אך לא... משהו חלף בראשו של החתן .זו לא הייתה הכיפה המרשרשת שהושאלה מאת הרב עורך החופה ,כי אם הרהורים עמוקים שניבטו מעיניו היוקדות .הוא לחש כמה מילים לאוזנו של הרב ,והשתתק. רחש עבר בקהל .בהלה אחזה במחותנים שמלמלו בעיניים מצועפות את שמו של רבי מאיר בעל הנס ללא הרף ,והכלה החווירה. הרב יצחק דיין ,רבה של שכונת בן גוריון בחולון ,היסה את הקהל כשהתרגשות ניכרת בו“ :החתן מבקש להקדיש את הדקות הקדושות והנשגבות הללו ,לזכותו ולרפואתו של מרן הרב עובדיה יוסף ,ומבקש מכל האורחים שנאמר כעת ‘מי שברך’ לרפואתו -וכולם יענו ‘אמן’ בכוונה עוד טרם שבירת הכוס”. דמעות זלגו מעיני המחותנים ,בכתה גם הכלה; דמעות מכל הטעמים -של שמחה ,בכי ותפילה ,התערבבו להם שם ביציקת היסודות של עוד בית יהודי .היו אלו עמך ישראל ,יהודים טובים ואהובים של שבת ויום הכיפורים ,שגדשו את האולם הראשלצ”י עד כי כולו הרטיט מזעקת “האמן” שיצאה מקירות הלב. (הרב משה שפיר ,עורך המוסף התורני “עונג שבת” מבית “יום ליום” ,שהוקם בהוראת מרן זצוק”ל) מגוון תמונות למכירה במחיר מוזל 052-7131105 הביטאון למשפחה השומרת תורה ומצוות האחדות 13 כשמרן העניק כרטיס לסרט... אלישי גר כמה בתים על ידי .בחור טוב .צעיר ממני בכמה שנים .לפרנסתו הוא עובד עם צעירים עולים מאתיופיה ומדינות חבר העמים במכללה להנדסאים ,במסגרת עתודה צבאית. לפני כחודש אלישי היה במילואים .שבוע בצאלים בחום של סוף ספטמבר המתעקש שלא להניח לסתיו לבוא .בסוף השבוע, באוטובוס בדרך חזרה צפונה ,הביתה ,בחניית הביניים שבעפולה ,עלה לאוטובוס יהודי מבוגר ,יהודי שניכר בו שמכובד הוא וזקנו כבר הלבין ,והוא עוטה מעיל ארוך של דיינים ומגבעת “המבורג” לראשו .האוטובוס מלא ,וליד אלישי מקום פנוי .התיישב היהודי ומיד החל לדבר בפרשת השבוע .משם הפליגו לדף היומי ולענייני הלכה .והנסיעה חולפת לה ועוד מעט כבר מגיעים אל טבריה. כשכבר היו כמעט לפני סוף הנסיעה פנה אותו יהודי לאלישי והתעניין במעשיו .הוא סיפר לו על עבודתו ,על הצעירים שאיתם הוא עובד ומלמד .על הניתוק שלא פעם יש בינם ובין חיי תורה ומצוות. היהודי שתק. אחרי כמה דקות אמר“ :בחודש הבא אני פורש פרישה מוקדמת לגמלאות מבית הדין שבו אני מכהן כדיין כבר עשרים וחמש שנה .אבל דע לך שלא תמיד נראיתי ככה .הבגדים הללו ,הזקן ,המגבעת -זה לא מהבית” ,אמר בחיוך עצוב“ .הוריי היו ניצולי שואה מבוגרים .לא הייתה להם יכולת נפשית לתת לי את תשומת הלב שדרשתי .התגלגלתי ברחובות .מהר מאוד הגעתי גם למחוזות של כמעט פשע ואפילו עוד לא הייתי בגיל בר מצווה. “ליד בית הורי היה בית כנסת אחד ,ולידו מגרש כדורגל שבו הייתי משחק עם חברים במשך השבוע ,ובעיקר בשבתות .לא פעם הכדור היה עף לחצר בית הכנסת .פעם הוא אפילו ניפץ את אחת הזגוגיות. שבת אחת ,היינו במגרש ושיחקנו .אני הייתי אז כבן .15בשכונה היו מכנים אותי ´עבריין´ .שיחקנו ואני בעטתי חזק בכדור .הכדור יצא מן המגרש ועף לכיוון בית הכנסת .בדיוק באותו רגע יצא הרב מבית הכנסת ,והכדור פגע במגבעת שלו והפיל אותה לאדמה .אני והחברים שלי נפלנו גם אנחנו על האדמה מרוב צחוק .התפקענו כשראינו איך הכובע של ה´דוס´ הופך לצלחת מעופפת. “הרב הרים את הכובע ובא אלי למגרש´ .שבת שלום .כבודו רוצה לעשות לנו קידוש או להצטרף למשחק?´ ,שאלתי אותו אז בחוצפה ,אבל הוא לא נבהל .הוא הסתכל בי ושאל אותי´ :איפה ההורים שלך?´ .אני עניתי בחוצפה´ :ההורים שלי מתו´. “הרב אמר לי ‘בוא איתי’ .זה היה נראה לי אז משעשע ,אז החלטתי לשחק את המשחק והלכתי אחריו .הגענו לבית שלו .הוא נכנס ואני אחריו .הוא עשה קידוש ונתן לי לשתות ,ואז שאל´ :אתה רעב?´. “‘מת מרעב’ ,אמרתי .הרב סימן לרבנית וערכו לי מקום בשולחן ונתנו לי אוכל .אכלתי כמו אדם שלא ראה אוכל שבוע .הרב אכל מעט מאוד ורוב הזמן הסתכל בי ודיבר .לימים הבנתי כי אכלתי אז גם את המנה שלו. “כשסיימתי לאכול הוא שאל אותי ´אתה עייף?´´ .אני מת מעייפות´ ,אמרתי .הרב הלך והציע לי מיטה .הלכתי לישון .ישנתי שם כל השבת .כשקמתי כבר היה מוצאי שבת .הרב שאל אותי´ :מה אתה רוצה לעשות?´ .אמרתי שאני רוצה ללכת לסינמה לראות סרט. ´כמה עולה סינמה?´ ,הוא שאל´ .לירה וחצי´ ,אמרתי .הוא נתן לי כסף ושלח אותי ,ולפני שהלכתי אמר לי ´מחר תבוא עוד פעם´. “ואני באתי גם למחרת .ואכלתי וישנתי וקיבלתי כסף לסינמה .ועוד יום ועוד יום .עם הזמן התגלה לי שיש עוד 12ילדים כמוני מהרחוב אצל הרב הזה בבית .לא יכולתי להיות כפוי טובה ,מה גם שאהבתי אותו באמת .עם הזמן הוא החל ללמד אותי מצוות .נטילת ידיים .קנה לי תפילין .היה יושב ולומד איתי חומש ,משנה ,הלכות .לימים הלכתי בזכותו לישיבה והגעתי ללמוד לרבנות והסמכה ובסוף לדיינות .הוא חיתן אותי ,והשתתף בחתונות של ילדיי והיה סנדק לנכדיי” ,סיים היהודי הזקן את סיפורו. “אז אל תתייאש מהתלמידים שלך” ,אמר אותו יהודי לאלישי“ .אתה רואה אותי היום כך -דיין בבית הדין הרבני ,אבל פעם אני הייתי כמותם .רק תאהב אותם .תאהב אותם כמו את ילדיך שלך”. בינתיים האוטובוס נכנס לרציף בטבריה ,והנוסעים נעמדים לצאת .אלישי עוד מספיק לשאול שאלה אחת לפני שהיהודי נעלם. “איך קראו לרב הזה?” ,הוא שאל. “למה אתה אומר קראו? עדיין קוראים לו .הוא אמנם זקן מאוד ,בן ,92אבל ברוך ה´ בחיים” ,ענה לו היהודי. “ומה שמו?”. (באדיבות“ :יהדות נט”) “קוראים לו הרב עובדיה יוסף”... התמונה האחרונה בהכתרת בנו הראשל”צ הגר”י יוסף 14האחדות הביטאון למשפחה השומרת תורה ומצוות צילום :שוקי לרר ישיבת “חזון מרדכי” רח’ נורדאו ,5הרצליה ישיבת “חזון מרדכי” הציבה לה מטרה: הקניית ערכים ,איכות לימוד ,דגש בלימוד המוסר ,מידות טובות ,יראת שמים ,וכלים רוחניים אשר ילוו את הבחור למשך ימי חיי .בישיבה לומדים ועמלים בתורה כשלושים בחורים כל יום. איך זה עובד? כל מי שהגיע ל”חזון מרדכי” יודע ,זה לא עוד ישיבה .זה בית .עם כניסתו של בחור חדש להיכל הישיבה ,הוא מתיישב לשיחה עם המשגיח הרוחני ,שיחה חמה מלב אל לב במאור פנים שקשה למצוא כמוהו .המשגיח אשר ניחן באישיות כובשת מתמחה בהבנה מרבית ללבם של בני הנעורים ,מכוון כל בחור באופן פרטני כאילו היה בנו שלו בדרכו בעבודת השם. לכל בחור מוצמד אברך אשר מעתה ילמד עמו יום יום. מיד בתחילה יכול הבחור להשתלב בסדר היום בישיבה ,כשאברך מתחיל עמו מהשלב שבו הוא אוחז ,ולאט לאט מקבל הבחור כלים ללימוד הגמרא הקדושה ,מן השלב הבסיסי ביותר ועד לימוד הגמרא בעיון מעמיק והשתתפות בשיעורי הישיבה. אם אין קמח אין תורה בישיבה מושם דגש רב על סביבת לימוד נאותה ,ידוע שמקום נאה מרחיב דעתו של אדם.על מנת שכל אחד יחוש שהישיבה היא ביתו ,בישיבה יש תנאי אש”ל מלאים .פנימייה מסודרת ,ומקלחות. מדי יום חמישי בחצות מתקיים מעמד תיקון כרת לפרטים :הרב רוזן 054-8484300
© Copyright 2024