גליון 55 - וישלח תשע"ה
בס"ד עבודת ה' ברוח חסידית מה חידשה תורת החסידות? ליחד יחודים הרב אבנר טוניק ראש ישיבת נחת-רוח, מושב תפרח נדמה שבשיר שלפניכמ ,שזכינו לחבר, מודגשימ יודות מחידושיה של תורת החידות: חוּדים ְליַ ֵחד יִ ִ )במנגינת "שתלתם ניגונים בי"( חוּדים ַמ ְח ָשׁבוֹת וְ ִשׁ ִירים ְליַ ֵחד יִ ִ ְל ָה ִאיר ֶאת ַה ֵלּב ְבּנִ גּוּן עוֹרר ְבּ ַע ְצ ִמי כּ ֹחוֹת נִ ְשׂגָּ ִבים ְל ֵ ְל ַה ְב ִדּיל ֵבּין ַהח ֶֹשְׁך ָלאוֹר ימי אדם ְפּנִ ִ הוּדי הוּא ָ ָכּל יְ ִ נּוֹשׂא בּוֹ ֶמ ֶסר וְ אוֹר ֶשׁ ֵ הוּדי – יַ ֲהלוֹם ֲא ִמ ִתּי ָכּל יְ ִ ֶשׁ ְמּנַ ֶסּה ִל ְבר ַֹח ָלאוֹר ְכּ ֶשׁ ֲאנִ י ְל ַע ְצ ִמי אז ַמה כּ ִֹחי שׁוֹק ַע ָעמ ֹק ְבּ ַע ְצ ִמי ֵ דּוֹדי ִלי דוֹדי – וַ ֲאזַ י ִ ְכּ ֶשׁ ֲאנִ י ְל ִ צוֹמחוֹת ִלי ְכּנָ ַפיִ ם ֶשׁל אוֹר ְ עוֹלמוֹת ֶע ְליוֹנִ ים ַמ ְר ִק ַיע ְשׁ ָח ִקים ְל ָ ְמ ֵל ִאים ֶצ ֶדק וְ טוֹב צוֹח ִקים עוֹלמוֹת ֲ ַמ ְר ִק ַיע ְשׁ ָח ִקים ְל ָ וְ שׁוּב ְמ ַחיֵּ ְך ְל ַע ְצ ִמי ימן ְל ַחיִּ ים ְכּ ֶשׁחוֹזֵ ר ַה ִחיּוְּך הוּא ִס ָ ימן ֶשׁ ִה ְת ָק ַר ְב ִתּי ְלטוֹב ִס ָ ְכּ ֶשׁחוֹזֵ ר ַה ַמּ ָבּט ָמ ֵלא תּ ֶֹכן וָ ר ְֹך ֲאזַ י ַמ ְת ִח ִילים ֶל ֱאה ֹב ֶל ֱאה ֹב ֶאת ַע ְצ ִמיֶ ,ל ֱאה ֹב ַר ְעיָ ִתי ֶל ֱאה ֹב שׁוּב בּ ֶֹקר וְ טוֹב ֹלקי ֶשׁ ָדּר ְבּ ִק ְר ִבּיֶל ֱאה ֹב ֱא ַ ְל ַה ְרגִּ ישׁ ֵא ָליו שׁוּב כּ ֹה ָקרוֹב העץ לא מפחד משלכת נשים גיליון | 55י"ד כסלו תשע"ה | פרשת וישלח להדליק את התנור הרב אריה הנדלר ראש ישיבת ההסדר ברמלה שאלה זו נשאל הבעל שמ טוב עצמו ,והשיב במעשה :היה פעמ צורפ אומנ מפליא לעשות בזהב ובכפ ולו נער שוליה שהיה עוזר על ידו ומתלמד במלאכת הצורפות .הלכ התלמיד והתמחה עד שנעשה לצורפ מומחה של ממש ואפ עלה על רבו במלאכת הצורפות. ויהי היומ ,ומבית גנזי המלכ באו לחפש אחר צורפ אומנ שיהיה אומנ בית הגנזימ .המליצ הצורפ על תלמידו השוליה בכל פה ,ואכנ נלקח השוליה להיות אומנ בית גנזי המלכ .לא יצאו ימימ מועטימ והשוליה חזר אל הצורפ האומנ שאצלו התלמד במלאכת הצורפות, בלב שבור ובעיניימ דומעות. "פטרוני לביתי" ,אמר השוליה" .וכל ככ למה?" הקשה הצורפ" .כל שעשיתי לא עלה יפה ולא נשא חנ בעיני המלכ" ,השיב השוליה .שאל הצורפ" :מדוע ככ אירע לכ? האמ כשעשית בזהב ובכפ הקפדת לעשות כפי שהוריתי אותכ?"" .כנ ,בוודאי" ,השיב השוליה .חככ הצורפ בראשו ,והויפ להקשות: "ואת האש בתנור הדלקת?" .השוליה נאלמ דומ .כשהתעשת החל למלמל" :וכי הייתי צריכ להדליק את האש בתנור?". "אמ שואלימ אתמ מה חידשה החידות" ,אמר הבעל שמ טוב" ,הרי שחידושה הגדול הוא הצורכ להדליק את האש בתנור". אפשר לקיימ תורה ומצוות .אפשר לעשות ככל שכתוב בפרימ .אבל אמ לא נעלה את האש בתנור ,אמ לא נעשה את עבודתנו מתוכ מעורבות ,מתוכ רגשת הלב ,מתוכ התלהבות, הרי שאפ אמ נעשה את כל מה שכתוב ,לא יישאו הדברימ חנ בעיני המלכ ,ולא נזכה להיות מאומני בית הגנזימ של המלכ. כשהמציאו את נוסח ספרד סידורו של המגיד ממזריטש אור וחיוּת נפשנו הרב משה שילת תורת חב"ד לבני הישיבות נקודת החידות היא "אור וחיּות" .החידות לא הויפה שומ דבר על התורה הכתובה והמורה אבל היא שינתה המונ .כשאתה מויפ אור וחיימ הכל נשאר אותו דבר ,אבל הכל שונה כל ככ... אמ יהודי הוא חלק א-לוה ממעל ממש ,אמ התורה היא גילוי של עצמות ומהות אור אינ ופ בעולמ שלנו ,והקדוש ברוכ הוא בעצמו נמצא כאנ ממש כי "לית אתר פנוי מיניה" )אינ מקומ שפנוי ממנו( ,אז ההתכלות על כל הדברימ חיה יותר ומאירה יותר ,יותר באינ ערוכ. "אור" הוא משהו שבא מלמעלה בלי יח למי שמקבלו למטה ,ואילו "חיות" מתייחת לכל פרט ומחיה אותו באופנ הראוי לו .החידות היא גמ אור וגמ חיות ,היא גמ מאירה כמו שהיא וגמ מתפשטת ,נכנת ויורדת לתוכ הפרטימ. באופנ כללי זהו החילוק בינ הבעל שמ טוב והאדמו"ר הזקנ .הבעל שמ טוב העיר את העולמ מעלפונו והראה כמה אור יש בעולמ, והאדמו"ר הזקנ הראה איכ אפשר לעבוד את ה' ולהכני אותו לתוכ העולמ האישי והמעשי שלנו. אפשר ללמוד עניינימ רוחניימ ולהותיר את הגשמיות כפי שהיא ,מכיוונ שהרוחניות אינה גשמיות .אבל החידות מגלה את הוד של הוד )"רזינ דרזינ"( :הוד הוא רוחניות ,והוד של הוד הוא הוד של הגשמיות והרוחניות גמ יחד .הוא עצמותו יתברכ ,שהרוחניות והגשמיות שווימ לפניו ממש .החידות איננה מבטלת צדדימ אחרימ בתורה ,חלילה ,אלא באה להויפ אור וחיות בכל הקומות. מי אמר שברית מילה היא מוסרית? נפשי בשאלתי חברה שלי אומרת שברית מילה היא מעשה לא מוסרי. שו"ת ושע שפירא הרב ייההוש מה לענות לה? ראש ישיבת רמת גן ראשית ,אני מופתע מעצמ השאלה -יהודימ מרו נפשמ על קדושת ברית מילה וכריתת ברית עמ ה' יתברכ ,בכל הדורות ,בתנאימ קשימ מנשוא ,תחת גזירות ,שאחת מהנ הייתה בעת מלכות יוונ שחשבה את עצמה לנאורה ומשכילה .היהודימ מרו נפשמ על הברית מפני עומק קדושתה. צריכ לדעת ששאלה כזו היא מחלה נוראית וריקבונ עמוק של תרבויות זרות ששוטפות אותנו ומקלקלות את היודות החשובימ ביותר של היהדות .לפני שנותנימ טעמ בדבר ,ההתקוממות הפנימית והצער החודר שמפלח את הלב המ התגובה הטבעית של יהודי לשאלה מעינ זו. האמת היא שאינ מעשה מורי ,עליונ ונאצל יותר מכריתת ברית עמ ה' יתברכ .הנייונ לראות את הנעשה מנקודת ראות צרה ומצומקת של העולמ הזה באמת לא יכול לגעת בעומק האלוקי של כריתת ברית עמ מי שאמר והיה העולמ .מי שכל חייו מתכמימ באכול ושתה יכול להיטרד משאלה כזאת .לא רק ברית המילה אלא גמ העקידה עומדת בתשתית הקשר בינינו לה' יתברכ ,שהוא מקור החיימ כולמ והתשוקה אליו עמוקה יותר מכל התעפות של החיימ. שידוכין? לפגישת ש קימ וקי וק שעו חה גדדווללהה כש מ ה שמ יוננהה וש כות עעל ו זכו זו זכ זו עלייוו אוומררימ שרראלל ,,שעל ית בייש ינ בית ני נ לבני הכננוות ללב בהכ שואאיימ נישו ניש ת הני הני ברככת בבר " .בב המ . ניהמ ביני ני שכייננה בי "ל "זזכו -ש חחזז"ל רכת כל בברכ שבבכל למרות ש נוח מייווחחדד .למררו נוח וצאאימ נו מוצ אאנננוו מ ו", תיו" וותי וות מצוו דשננו במצ אשר קקידש ימ ""אש מרימ מר אומ אנו או מצוות אנ המצווו מצצ המ מקקדדש פ"" :מ נופ בנו ימ בנ אומר מ אימ אאנו אאומר מר שואי שוא ישו ניש ברכת הני בבבררככת ושיינ"".. ידוש וקיד ראל עעל ידדי חוופה וק שרא עעמו ייש יכה צריכ וודדאי צר בוו יוננה כזזוו בו עליו ושה על על קדוש קדו הכננהה ל ד ההכ הה תרהה!! תררה שמחחה ית תוכ ש מתו ות מ שות להיעעש להי הי לבוא לא לבבו השנניי :לא שרר עמ ההצד הש אחת בקש ועעווד עעצה אח יונ ייו ייו מתוכ נ מתוכ וכ אלא מת ומבבקקר אל של שוופט ומ עמ עעינ של לראאות תינ לר ממתי וממ צד ומ מנ הצד כעוומד מ ר; לא כע שר; תח קקש לפפת צמכ ת עצמ תת אאת אלא ללת פה ,אל יעלו יפה יעללו רימ יע הדדבברי אמ הד אמ שייררהה .רק מה ועעש עימה עימ שר בצצווררה נעי הקשר חות ההקק פתחו תפפתח לההת תמ מת רומ ת תו מימ אאת ורמי דדימ תוורמ שני ההצצדדדימ ימ חר ש נ ללאא ר יכולה ההבייקקווררת יכול ול רה ,יכ פורה וב ופו פו שר טוב ות קקשר צרות ווצר ווצ לההיוו היוו יקורת מתאיממ .בייקקור ור מתאאי אכנ מת וצר אכ שנוצ שנו אמ הקקשר ש בחונ ה מ לבבחחוונ השבית שבבי לוללה לההש שרר עלו חלקי בבקקש מת חלק לק רו ת שבבאה ללפנני תרו ת. יובית ות חייובבי תח ת תפתח כל יככוי ללההת אין עץ שמתנגד לשלכת אלומה לב [email protected] איך מדליקים א .ירידה "אינ עצ שמתנגד לשלכת .הוא מקבל אותה בטבעיות ובשמחה .אבל כשהנפש שלנו בשלכת – נוצרת אצלנו התנגדות ,כי הירידה יוצרת אצלנו תנועת נפש של דחייה ,מאבק ,פחד שזה לא יגמר לעולמ .אמ היינו מבינימ שירידה היא חלק התפתחותי בתוכ הנפש – היא הייתה לוקחת בדיוק את הזמנ שהיא צריכה ,ולא נחבת ומתמשכת הרבה מעבר למה שצריכ. רוב הגילויימ של האדמ מתרחשימ בזמנ ירידה .אדמה שבורה היא אדמה מצמיחה" .את הדברימ האלה קיבלתי ממורתי בשיעור ימימה ,והביטוי "אינ עצ שמתנגד לשלכת" ,המדויק והבהיר כל ככ ,הפכ אצלי למטבע לשוני- נפשי שגור. עינינו האנושיות מתקשות מאוד לראות מצבימ שליליימ .מבחינתנו, הירידה היא כמעט בלתי נתפת ,טעות מביכה בהוראות היצרנ .אפ אחד מאיתנו לא היה חותמ על הרצונ לחוות ירידה מרצונו החופשי ,אנחנו רוצימ להרגיש טוב. אלא שמרוב רצונ להרגיש טוב נוצרת אצלנו התנגדות לזמנ הירידה ,מה שמעצימ אותה עוד יותר .כעת ,במקומ לתת לעצמנו זמנ מנוחה ,התבוננות, עידוד ותמיכה שחשובימ מאוד בזמנ הזה ,אנחנו מויפימ עומ על עומ, ונלחמימ בעצמנו על שהעזנו ליפול ממדרגתנו .כל האנרגיה שלנו הולכת על ההתנגדות לירידה ,וממילא איננו פנויימ ללמוד את אותמ דברימ שהיינו אמורימ ללמוד בזמנ השקט הזה. הרבה הרבה יש לנו ללמוד מנ הטבע ,וגמ את הדבר הזה :אינ עצ שמתנגד לשלכת ,וגמ אנחנו לא מתנגדימ .וכשהשמש תציצ מבעד לעננימ ,העצ ואנחנו נזכה לצמיחה חדשה. ב .המתנה ובתוכ הירידה ,יש להמתינ .המתנה היא לא שהייה טטית בתוכ המצב שבו אנחנו שרויימ כעת .יש בהמתנה תנועה רבה ,כמו ריקוד עדינ ,מצידה האחד עלון שבועי לעבודת השם בדרך החסידות ת.ד 52589 .רמת גן הגהה וייעוץ :אלומה לב עיצוב :סטודיו דוסה | www.Dosa.co.il אה ליידדי תוררהה מבביאה תור "תו מרר" :ת פנחח בנ ייאאייר אוומ ררבבי פנ זות ת ,זרריזו ריזו זות לידדיי זררייזו מבייאאה לי רות מ ת ,,זההירו רות זההירו ת, ישוות ידי פפרריש מביאאה ליד ות מבבי יות ,נקקיות ת, יות ידי ננקק ו מבביאאה ל ד רמח"ל מחח" רבננוו הררמ רבנ הרהה" .ב יאה ללידדי טהר מבביא שות מ פררייש ת הדדררגגוות רימ ככיצצדד נבבנוות ישרי ילת ש מיל פר מ יב בפ בפ הררח ב יצד אאדדמ יכ כ צ רה האארר כ טהרה ת הט מידדת מיד זו .במ על גבבי זוו. זו על שמייממ, לשמ שמ מעשיו לש שי מעש ת כל ע עשוות לבוו ,לעש הר את לב מטהר מט פלאאיממ. הנפל שמ בדדברריו הנ ועייינ ש ע תבבו נכת והנ נכ הרה וה יש לקקנייית ההטהר בות ש ימ ררבו רכימ דרכי אמננממ דרכ רכ אמ שאאדדמ צרריכ וקקימ ש הפו תבו הפ פררימ ררבייממ ,ווככבברר כת בפ למ גמ כללמ וב ל ר ,וב מור פרי מ לפר בכל ייוומ לל זמנ בכ הקדדיש זמ להק לה תוררהה, מייוות התו נימ ופני ונה פ ופ אמונ ת ,האאמ מ ידדות ורת ההחחי תור פפררי תו הרת ות ט ר קנ ת כה לקנ זוכה קות בבההמ אאדדמ זו ידי ההדבבייקו ועל יד ע ומרר. ומר. החומ גות ההח על גו ו מעל מממ מ כה לההתררומ לב וזזוכה הב ת מי רצוונכ ללההככייר אאת ו"" :רצ ינו: ינו ותינ ומרימ ררבות ות רבות ומררי על הככל אאומ מעל מ אתה וכ ככ את שמתוכ וד הגגדדהה ,שמת מת למוד העעווללממ ,מ יה הע והיה אמר ה וה ש מ יו" דבק בבדררככיו מדב העולמ וומ מר וההייה ההעוולל שאמ את מי ש מככיר את רי((. )פ יי( של ההמתנה אנחנו מטפלימ בכל הרגשות הקשימ שעולימ ,רוכשימ תובנות חדשות ,ומצידה השני של ההמתנה נמצא המבט קדימה ,בתקווה. כי היוד של כל פעולת תיקונ שאנחנו פועלימ במציאות ,של כל רצונ, של כל המתנה ,הוא האמונה והידיעה הברורה שהמצב הזה לא יישאר ככה לנצח .שדברימ ישתפרו ,שנגיע למקומ טוב .זאת אמונה שלפעמימ היא פלא בעיניי ,אבל היא טבועה בנו עוד מזמנ שהעולמ כולו הפכ להיות עולמ של תיקונ .יהיה טוב יותר ,וזה בטוח ,תאמיני" .אשרי המחכה ויגיע ויראה אורכ". עלות ֵ כשההמתנה נמצאת בכיוונ הזה ,של רצונ לראות את הטוב שבאופק ,אז גמ אמ בתוכה אנחנו מגששימ ,נתקלימ ,מקווימ ושוב נופלימ ,יגעימ ומנימ למצוא את הדרכ ואת הכוחות ,אנחנו עדיינ יכולימ להרגיש בתוכנו נקודה עדינה של חיבור .הרגשה שיש בשביל מה .וכשהחיבור הזה קיימ ,הירידה וההמתנה לא יוצרות בתוכנו התנגדות .הנ לא נראות כתחילתה של מלחמה, אלא ופ ופ מבשרות שלומ ,משמיעות ישועה. ג .תקומה השבת ,יעקב חוזר לארצ כנענ ,והפעמ לא בידיימ ריקות כמו בזמנ שברח מפני עשו .המפגש המחודש עמ עשו מבהיל" ,הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב", ויעקב עושה כל שביכולתו כדי שמשפחתו תישאר בחיימ .הוא מוכנ להשתחוות שבע פעמימ בשביל זה .הוא שמ כל אישה בנפרד עמ ילדיה ,ובופ" ,אחרונ אחרונ חביב" כדברי רש"י ,נמצאימ לאה וילדיה ורחל ובנה. ברגע הזה ,כשלאה וילדיה באימ להשתחוות לפני עשו ,הדבר היחיד שאני מצליחה לחשוב עליו הוא עיני לאה הרכות שבכתה את נפשה בשביל לא להתחתנ "הגדולה לגדול" ,שרק לא יצא בגורלה להתחתנ עמ עשו הרשע .וזה הצליח לה ,והיא באה מולו במקנה כבד של בנימ ,שבטי ישראל ,זרע יעקב אבינו. ואפילו שהיא משתחווה ,אני לא חושבת שאי פעמ קראתי רגע שמצליח לתאר תקומה טוב יותר מאשר הרגע הזה. לתגובות ,יצירת קשר ,פרסום והצטרפות לרשימת תפוצה: [email protected] | 054-4530951 חפשו אותנו בפייסבוק! קרוב אליך העלון טעון גניזה סרקו את הקוד להצטרפות לרשימת התפוצה אישית כשהרב פרומן זצ"ל היה חולה מאוד, אמרתי לו שמאבק האיתנים שלו במחלה הנוראה הוא השראה בשבילי ריקוד | אביתר בנאי | "מי זאת עולה מנ המדבר ,מקוטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל". במדרש כתוב שהאבקה המופלאה הזו היא האבק שהעלה יעקב אבינו במאבקו עמ האיש ,כל אותו הלילה .האבק שעלה בלילה המשונה והמפחיד בו נותר יעקב אבינו לבדו ,עת הותקפ יעקב על ידי דמות משונה ומתורית ,האבק הזה שעלה מכפות רגליהמ העלה ריח ניחוח ,ריח מור ולבונה ,ריח מתוק ונעימ יותר מכל מיני בשמימ. אני מכיר את האיש ההוא .אני נאבק בו בכל יומ .עכשיו ממש. אלא שאני חשבתי שהמאבק הזה הוא מאבק מריח ,שהוא מוכיח כמה אני רחוק ,כמה אני נטוע בגות ובחיצוניות .עכשיו מתברר שהמאבק הזה עולה לרצונ ,ריח ניחוח לה'. האיש הזה הוא אותו קול בנפשי ששולח אותי החוצה ,רחוק מהעדינות ,רחוק מנ האמת ,היופי והזיכרונ. אותו קול שוחב אותו כל פעמ אל ה"מה יגידו" ,אל ה"מה אומרימ עליי" ,אל האכילה המוגזמת ,אל היפוק המיידי של החשק והתאווה ,אל הנצחנות ,אל האגו ,אל השכחה ,אל העצבות. אנחנו רגילימ לחשוב שאמ ננצח את הקול הזה ונכניע אותו ופית אז נהיה ראויימ ורצויימ בפני בוראנו ובפני עצמנו .המדרש הזה מוכיח אחרת .עצמ המאבק בעצמו הוא הניצחונ הגדול שלנו. יכולימ היינו ליפול אל הפה כדי לראות את "האח הגדול" .יכולימ היינו לשכוח מהמאבק ,להיכנע לגמרי ,לוותר .הרי אנחנו נלחמימ במשהו כל ככ טבעי ,יודי ועמוק ,עד שאפשר לשכוח מהמאבק ופשוט להפוכ להיות הוא .בר מיננ. והרי המאבק הוא כל ככ מעייפ ומתכל ,כי בעיני בשר ,הניצחונ לא ניצחונ .עכשיו ניצחתי ,מחר שוב אכשל ,וכנ הלאה לעולמ .יזיפי, מעייפ ומתכל. אבל באמת ,במאבק הזה כל ניצחונ קטנ הוא נצחי" .נר מצווה ותורה אור" .כל מצווה ,כל מעשה טוב ,כל מחשבה טובה ,כל "ור מרע" מצטרפ לגילוי של יעקב אבינו בתוכי ,גילוי של האלוקי הטמונ בי .ומה שיפה הוא ,שכשמתמידימ במאבק ,לאט לאט הוא מפיק להיות מאבק. כשהרב פרומנ זצ"ל היה חולה מאוד ,אמרתי לו שמאבק האיתנימ שלו במחלה הנוראה הוא השראה בשבילי .אמר לי הרב" :אני לא נאבק ,אני רוקד" .יעקב לא נאבק עמ המלאכ ,הוא רקד איתו. אני יודע שאמ אתמיד ,יומ אחד גמ אני והיצר הרע שלי נפיק ללכת מכות ,ונתחיל לרקוד. ĤĕēĚ ďēđĕĚ ĐģĥĐ ģ ęđģĚ ęĕĜĕĚĒĚĘ ęĕĜđĎĕĜĐ ĞĠđĚč đĘĝė Ĕ"ĕč ĕČĜč ĤĦĕčČ ğđĤēĝ ĕĤč ¤ ďĜĤ ĕĘđĥ ĕĤČ čĘ ĒĤČ ¤ ĤčĘĕĒ ĘČĕĤČ ĕĤčĢ ĕĥ ¤ ĘČĒĤ ěĤĐČ ěĚ'ĎĤđĦ ČčĕģĞ ¤ đčĕĤ ĕĥĕ הסידור של המגיד ממזריטש דרור יהב " שנימ עשר נוחאות תפילה המ בישראל כנגד י"ב שבטימ ,וכנגדמ י"ב שערי תפילה ,וכל שבט תפילתו עולה בשער המיוחד לו" -ככ לימד רבי חיימ ויטאל ,גדול תלמידי האר"י הקדוש .מאז ומתמיד נהגו נוחי תפילה שונימ בעמ ישראל, שחלקמ נעלמ ואיננו :לצד שני הנוחימ המרכזיימ של הפרדימ והאשכנזימ ,היו גמ נוחימ של ארצ ישראל ,איטליה ,תימנ ועוד. כאשר הגיע האר"י לארצ ישראל ,הוא תיקנ את כוונות התפילה שלו על פי הנוח הפרדי הנהוג בעיר הקודש צפת ,בה התגורר בשנותיו האחרונות ,וזאת למרות היותו ממוצא אשכנזי )ראשי התיבות אר"י פירושנ – אשכנזי רבנו יצחק(. במזרח אירופה ,לעומת זאת ,התפללו היהודימ מאז ומעולמ בנוח אשכנז המוכר לנו כיומ. כשהופיע הבעל שמ טוב הקדוש ,הוא ביקש להכני את הכוונות הקבליות של האר"י לנוח התפילה ,ולשמ ככ הגיה את ידורו האשכנזי על פיהנ .ככ אכנ עולה מידור הבעש"ט העתיק 4 הנמצא בידינו ,בו ככל הנראה היה מתפלל – ברכת "ברוכ שאמר" מופיעה לפני "הודו", מה שמעיד על היותו נוח אשכנז מובהק. אמנמ לא ברור באיזה נוח היה מתפלל הבעל שמ טוב עצמו -האמ דבק בנוח האשכנזי בתופת "כוונות" קבליות ,או שמא הוא עצמו שינה חלקימ בידור. עמ זאת ,אינ עוררינ על ככ כי תלמידו הגדול, רבי דב בער "המגיד ממזריטש" ,הוא זה אשר חידש את נוח התפילה המוכר כיומ בשמ "פרד" – נוח המשלב את נוח האשכנזימ עמ חלקימ מנוח הפרדימ ,וכפי שכתב שישנו נוח י"ג שהוא עולה על כל הנוחימ – נוח האר"י .החידימ החלו מתפללימ בנוח זה עד שהוא פשט לקהילות רבות אחרות באירופה, וכיומ נראה שהוא הנוח הנפוצ בקרב יוצאי מזרח אירופה. ידורו המקורי של המגיד ממזריטש אבד, וברבות השנימ והבלבול נופו שינויימ שונימ לנוח "פרד" ,עד שקיימימ מנהגימ ושינויימ רבימ בתוכ נוחי "פרד" .ככ יוצא כי לכל 5 לא "ספרדי" ולא "אשכנז" ,נוסח "ספרד" האשכנזי הוא נוסח התפילה שהתחדש בדור הראשון של החסידות במהלך מאתיים וחמישים השנים שחלפו מאז הנוסח התפצל לכמה תתי-נוסח כעת התגלה הסידור הראשון שייסד את הנוסח, סידורו המקורי של המגיד ממזריטש, תלמידו הגדול וממשיך דרכו של הבעל שם טוב חידות ישנו ידור משלה ,המשלב מנהגימ ושינויימ שונימ. בעל התניא ,תלמידו של המגיד ממזריטש, הגיה במשכ שנימ ארוכות את הידור ויצר את הנוח המוכר לנו כיומ כנוח האר"י – ידור "תהילת ה'". הגילוי עצי היער מרננימ כבר שנימ שמועות מתוריות אודות הימצאותו של ידור המגיד .בחודשימ האחרונימ התגלה הוד – אכנ נמצאה האבידה היקרה מפז! הידור ,כולו בכתב יד ,הינו הידור המקורי בו התפלל המגיד ,ואותו נתנ לגדולי תלמידיו – רבי שניאור זלמנ מלאדי בעל התניא ורבי ישראל המגיד מקוז'ניצ .המ הויפו עליו מאות הערות והגהות בגופ כתב יד קודשמ. עמוד מתוכ הידור .באדומ -הגהות בעל התניא ,בכחול -הגהות המגיד מקוז'ניצ המגיד מקוז'ניצ היה ידוע כמקובל עצומ, עד שאמרו עליו שלפני ניעתו לרבו המגיד ממזריטש למד שמונה מאות פרי קבלה )כשהגיע אל המגיד אמר ,שעתה ראה שעוד לא התחיל ללמוד" .(...כשנכנ הרב המגיד מקוז'ניצ ז"ל לראשונה להרב המגיד הגדול ז"ל ,עמד אז אצלו תלמידו הגאונ הקדוש בעל התניא ז"ל ,ואמר המגיד לתלמידו הגאונ הקדוש הנ"ל' :תודה לה' כי הזמינ לי אברכ שיגיה לי את ידור האר"י ז"ל שיש לי בכתב יד' וישב שמ המגיד מקאזניצ י"ב שבועות והגיה את הידור" )שיח שרפי קודש אות ז .שמע מפי נכדו של המגיד מקוז'ניצ(. הצורכ בהגהות על הידור מצריכ ביאור :מה החשיבות הגדולה של הגהת ידור התפילה, שבו התפללו יהודימ מאות בשנימ? היבה לככ היא שכוונות התפילה מתבות כאמור על כתבי גדולי המקובלימ ,ובראשמ האר"י ,ובהמ נפלו אי דיוקימ רבימ במהלכ השנימ" .קבלה" כשמה כנ היא – קבלה מדור לדור והעברה ללא שינויימ .לכנ כאשר נפלו טעויות בפרימ מוימימ ,אפילו אמ המ לכאורה רק שגיאות דפו ,עלול היה הדבר לגרומ לבלבול וטעות שיימשכו דורות רבימ. מהפכה של ממש אמ עד תקופת המגיד היה הנוח המיוחד שייכ רק ליחידי גולה הבקיאימ בקבלה לפני ולפנימ, הרי שההגהות ,ומאוחר יותר ידורנ בתור נוח עצמאי ונפרד העומד בפני עצמו – ימלו מהפכה של ממש :החידות חוללה בהשקפה זו מהפכה כאשר העניקה לנוח זה מעמד עצמאי, חי הנושא את עצמו ,המיועד גמ למי שאינ לו יד בכוונות .כל מי שהצטרפ לתנועת החידות, גמ אמ אינו מכוונ את כוונות האר"י ,מתפלל בנוח זה .הדבר מבטא את השקפת הבעל שמ טוב ותלמידיו כי פנימיות התורה צריכה לפרוצ החוצה ,ולהגיע לכל שכבות העמ בדרכ לגאולה השלמה. אינ פק כי כשערכ האדמו"ר הזקנ את נוח ידורו ,הוא השתמש בידור המגיד .מעידימ על ככ הגהותיו הרבות על ידור המגיד, הדמיונ הרב בינ הנוחימ ובעיקר המקומות בהמ מביא אדמו"ר הזקנ נוחימ מדויקימ שלא נמצאו בשומ מקומ אחר והוחזקו ליוצאי דופנ, למשל :דר ה"כפרות" של ערב יומ כיפור מופיע באריכות ובאופנ כמעט זהה בשניהמ, דר קערת הפח ,דיוקימ בנוח תפילות הימימ הנוראימ ועוד .כעת מתברר כי ידורו נמכ על שיטת רבו ועל שיטת האריז"ל ומכיל דיוקימ נדירימ. התגלית העצומה ,המהווה את הבי המרכזי לנוח בו רבימ מתפללימ ,תוצג לראשונה בהיטוריה ולעיני כל ישראל ביריד החידות שיערכ בי"ח-י"ט כלו בבנייני האומה בירושלימ .המאורעות המכוננימ שאירעו בי"ט כלו ,יומ ההילולא של המגיד ממזריטש ויומ גאולת תלמידו בעל התניא ממארו על הפצת החידות ,מתמזגימ השנה יותר מתמיד בתגלית המרתקת של ידור בנ מאתיימ וחמישימ שנה. נכתב בסיוע מאמרים מאת: הרב יש"י הכהנ הרב יצחק ישעיה ווי הרב נחומ גרינוולד פתאומ ראש השנה לחידות? הרב עדין אבן ישראל )שטיינזלץ( ההתנגדות לחסידות הגיעה לשיאים שלא יאומנו לאחר פטירת הגאון מווילנה יום שחרורו של בעל התניא מהכלא הכריע את הכף: לא ייתכן להוציא את החסידים והחסידוּת מעם ישראל האירועים ההיסטוריים הם רק בבואה להתלבטות רוחנית משמעותית ,וכן, זה אפילו קשור לביאת המשיח בלגבי א יומ י"ט בכלו נקבע ליומ שמחה בינ חידי חב"ד מעת שחרורו של אדמו"ר הזקנ ,בעל התניא ,ממארו בפטרבורג. אולמ חידוש והתעוררות יתרה לחגיגת יומ זה באה מעת שכתב אדמו"ר הרש"ב – רבי שלומ דובער מליובאוויטש – את מכתבו המפורמ על י"ט כלו משנת תר"ב .במכתב זה מכנה הוא את י"ט כלו כ"ראש השנה לחידות". התייחות מיוחדת זו מעוררת עניינ, מדוע זכה יומ זה להתעטר בעטרת כבוד זו ,אשר לכאורה אינה משתייכת במישרינ אל עצמ חשיבותו של המאורע אשר לכבודו חוגגימ את "יומ הגאולה". במשמעותמ הפשוטה ביותר של הדברימ ,יש להביר כי יומ י"ט בכלו אשר בו שוחרר אדמו"ר הזקנ ממארו, וזוכה מהאשמה שהייתה בה כנת נפשות עבורו ועבור כל החידימ בכל מקומותיהמ ,יומ זה ראוי להיזכר כיומ תשועה עבור מנהיג ישראל והנלווימ אליו .מופיע בהלכה כי על נס שנעשה לאדם ,מחויבים צאצאיו ותלמידיו לברך על זיכרון הנס בשם ומלכות. שחרורו של אדמו"ר הזקנ ,על כל המאורעות הכרוכימ בו ,וצד הגאולה וההצלה שהייתה בככ – ודאי שראוי הוא לברכה והודאה על ידי כל החידימ לדורותיהמ ,שתלמידיו המ וממימיו המ שותימ .כל שכנ שהיה קידוש שמ שמימ בדבר ,ככ שלא רק תלמידיו חייבימ בככ אלא כל ישראל .וכנ מצינו בגדולי ישראל שקבעו ימי מועד וזיכרונ לניימ שאירעו לקהילות וליחידימ ,אשר המ והבאימ אחריהמ קיימו עליהמ. אולמ דברימ אלה המ רק המעטה החיצוני של הדברימ ,ואילו תוכנמ 6 7 פנימי ועמוק מזה .מבחינת חשיבותו ההיטורית של יומ זה ,יש להיזכר מעט בתקופה אשר בה אירעו הדברים :באותם הימים הלכה אמנם תנועת החסידות והתעצמה ,אך עם זאת גם גברה והלכה בחוגים שונים ההתנגדות כלפי החסידות. התנגדות זו ,לא בלבד שלא נחלשה לאחר פטירתו של הגאון מווילנה ,אלא הוסיפה והתחזקה ,ואף קיבלה גוון חריף וקשה יותר מיום ליום. ההלשנה על האדמו"ר הזקנ ,אפ כי הייתה מעשה יחידימ ,ביטאה בכל זאת את החרפתו של המאבק הרוחני אשר יכול היה להגיע אפ לדרכי-מלחמה שכאלה. מארו ומשפטו של אדמו"ר הזקנ לא היו אלא כעינ מבחנ לקראת פעולה בקנה מידה רחב יותר .אילו היה אדמו"ר הזקנ נמצא אשמ ,פירושו של דבר היה כי הממשלה הצארית הייתה מדכאת ביד חזקה ובכל חומרת אכזריותה את החידות כולה ,בכל המקומות ובכל הענפימ .ומאחר שמתנגדי החידות היו מייעימ לדבר מבפנימ ,במטרה לנהוג בחידימ כבכת יוצאת דופנ – פירושמ של הדברימ היה השמדת החידות כולה. משפטו של אדמו"ר הזקן היה אפוא משפטה של החסידות, לא רק מבחינת ההאשמות שהוטחו כנגדו ,אלא אפ מצד התוצאות אשר עשויות היו לבוא עקב חיובו בדינ. משפטו וזיכויו של הרב היו אפוא יומ דינ עבור החידות כולה ,ועמ זיכויו הייתה משמעות הדבר – זיכויה של כל תנועת החידות .שבירת הקטרוגימ שהוטחו כנגדה ,ויציאתה מנ המצוק של צוררימ מבית ומחוצ. את שחרורו של אדמו"ר הזקנ ממארו בי"ט כלו ,אפשר לראות למעשה כיומה של המחלוקת הגדולה כנגד החידות .כמובנ שהיו עוד רבימ אשר לא נמנו על קהל החידימ ,והיו גדולימ שלבמ לא היה שלמ עוד עמ בישראל ִ החידות ,אולמ המלחמה הפעילה, והנייונ להוציא את החידימ מתוכ כלל ישראל ,נפקו למעשה .יומ הגאולה הוא מבחינת ההיקפ ההיטורי יומ פתיחת הדרכ הגמורה לחידות, אשר מאז ואילכ גברה והתפשטה במידה עצומה והקיפה עוד אלפימ ורבבות מישראל .יומ זה הוא בצדק "ראש השנה לחידות" ,יומ שבו החלה תקופה שבה החידות מתגברת ומתפשטת ,כאשר השנאה והמלחמה הפעילה הלכו וגוועו. יודעים אנו כי מאורעותיה החיצוניים של ההיסטוריה מכוונים על ידי כוחות עליונים, וכי אף בקטנות שבקטנות "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה עד שמכריזים עליו מלמעלה", ומכל שכנ כאשר מדובר במאורע בעל חשיבות היטורית מכרעת ,אשר בודאי נידונ הוא בהשגחה פרטית ,וכל גלגולי ניבותיו קשורימ ומשתייכימ למאורעות עילאיימ ופנימיימ יותר .וכמו שמוצאימ אנו בדברי חז"ל על פי האמור בפר דניאל כי אינ מלחמות קורות בעולמנו זה ,אלא מאחר ששרי האומות ,בעולמ עליונ משלנו ,מצויימ במלחמה .אפ כאנ ,המחלוקת החיצונית ,יש לה מקורות בתפיה יודית יותר מאשר אותמ גילויימ חיצוניימ שלה ,וחילוקי הדעות עמוקימ המ יותר משאר הדברימ הנראימ והנגלימ לעינ. יסודה הפנימי של המחלוקת היה :באיזו מידה מותר ,ואף ראוי ,לפרסם ולגלות את שיטת החסידות בקרב כל ישראל ,בלי להבדיל בינ גדולי הצדיקימ והלמדנימ לבינ יהודימ פשוטימ ואפ עמי הארצ .החשש הגדול היה שמא תביא הפצת שיטת הבעל שמ טוב ברבימ ,אפ לאותמ שאינמ גדולי תורה ומוכשרימ לקבל את הדברימ בכל מלוא השכליות הראויה ,לידי ירידה במקומ עליה .שמא תביא שיטת הבעל שמ טוב ,על גילוי האלוקות שבכל הדברימ ,על מעלתו של כל אדמ מישראל באשר הוא ישראל ,לידי ירידה בלימוד התורה וזלזול בכבוד שמימ. קטרוג זה כלפי צד הגילוי וההתגלות שבחידות ,הרי אינו רק מנ הדברימ שיכלו להישמע בפי ראשי אלפי ישראל שבאותו דור ,כי אמ שאלת-יוד ,דינ אמיתי שראוי היה לדונ אותו :האמנמ מוכשר הדור לקבלת הגילויימ הללו? האמנמ היה גילוי שיטת החידות מכשיר לעליה ולהתרוממות ,או שמא לא היה הדור ראוי לככ ,והגילוי שלא היה בזמנו ובמקומו הביא גמ נזק ולא רק תועלת? ואכן ,דין זה הוא הדין הפנימי אשר נידונה בו החסידות ,וזהו הקטרוג הפנימי שהיה עליה להשיב עליו .ועל כנ ,לא פלא הוא כי האיש אשר עליו הוטל להיות בתוכ דינ זה נציגמ של החידימ ,הוא אדמו"ר הזקנ ,אשר בשיטתו הייתה ההתגלות של שיטת החידות רבה וניכרת יותר מאשר אצל כל שאר הענפימ בה. כמובן ,דיני שמים אינם נשארים אך בעולמות עליונים, יש להם גילויים גם למטה בעולם הזה .וכמו שאר גילויים של שפע של מעלה ,גם הם יורדים בדרך השתלשלות, מדרגה לדרגה ומעולם לעולם, וכאשר מגיע הדין לדרגתו הנמוכה ביותר ,אז מתגלה הוא אל עולמנו שלנו. הקטרוג הרוחני הדק כנגד החידות, החשש המופשט שמא עדיינ לא הגיע הזמנ לגילויימ הללו של תורת החידות ,והמשפט אמ אמנמ שיטת החידות הביאה לכלל עליה – כל זה ירד מטה מטה מדרגה לדרגה ,עד אשר הגיע לדרגה המגושמת ביותר, כשהקטרוג העליונ התבטא בצורתה של מלשינות גה ,והמשפט היה בידי המלכות הרוית .ואפ על פי כנ היה משפט זה במהותו הפנימית המשפט העליונ על החידות ,ופק הדינ שבו יצא אדמו"ר הזקנ זכאי ,הוא הד וצל של פק דינ של מעלה ,אשר בו הוצדקה החידות בבית דינ העליונ ,ו"מלכותא דארעא" רק ביטאה בגשמיות את פק הדינ בבית דינ של מעלה .ועל כנ, מבחינה זו יומ י"ט בכלו יומ הדינ עבור החידות ,ויומ זיכויה בבית דינ של מעלה ,הוא אפוא יומ "ראש השנה לחידות" ,פתיחת התקופה אשר החידות זכתה להיות מוצדקת לא רק בעיקרי רעיונותיה אלא אפ בגילויה, בהתבטאותה בחיי החידימ בכל מקומ וזמנ. על פי חזונו של הבעל שמ טוב בהיכלו של משיח ,הרי ביאת המשיח תלויה ב"לכשיפוצו מעיינותיכ חוצה" .ואמ כנ, הפצת החידות בעולמ וגילויה ברבימ הוא המכשיר לקירובה של הגאולה. המשפט העליונ הריהו לפיככ משפט על האופנימ בהמ ראוי שיתגלה אור ה' בתוכ העולמות ,ועל קירובה של הגאולה .ועל כנ פק הדינ שלמטה, אשר הוציא את החידות מנ המצרימ הגשמיימ שלה ,היה גמ פק דינ שלמעלה כי ראויה שיטת החידות להתגלות בעולמ ,ולמעלה מזה – שעל ידי החידות יהא גילוי אור אלוקי בכל העולמות ,וקירובה של הגאולה הכללית .ועל כן "חג הגאולה" הוא חג גאולה בדרגה לפנים מדרגה עד להיות חג גאולה כללית ,פדות העולם כולו ממצריו והגבלותיו. רוצים לשבת איתם ב ה ת ו ו ע ד ו ת? להתראות ו... לחיים! י"ט כסלו בבנייני האומה
© Copyright 2024