גליון 48 - סוכות תשע"ה
בס"ד עבודת ה' ברוח חסידית גליון | 48סוכות | תשע"ה לו אושפיזין עולו עו איפה יש ריקודים טובים? מדריך לשמחות בית השואבה בירושלים עמודים 6-7 שמחת האש הלבנה אין למעלה משמחת תורה! הרב שבתי סלבטיצקי עמודים 15-14 עבודת תשרי שמחה )עמ' (3 סוכה )עמ' (4 ארבעה מינים )עמ' (10 הושענא רבה )עמ' (11 הקפות )עמ' (12-13 ניגוני שמחה "אתה בחרתנו מכל העמים ,אהבת אותנו ורצית בנו. ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצוותיך ,וקרבתנו מלכנו לעבודתך ,ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת" לאנגלי טוב להיות אנגלי .להודי טוב להיות הודי .עשרות עמים מסתדרים עם עצמם יופי ,והאם ליהודים טוב להיות יהודים? טעימות מפרויקט "צמאה" אמנים שרים את ניגוני הרבי מליובאוויטש ס„נ‡ו˙ וטיפולים: [email protected] אהרוני ברנשטיין כנ ,אבל לא תמיד יהיה קל לנו לומר את זה. אתה ,אלוקימ ,בחרת אותנו מכל העמימ לתפקיד מוימ. אמנמ אתה אוהב את כל העולמ ,אבל הכרזת בקולי קולות שאהבתכ אלינו היא משהו אחר .נתת לנו מצוות שמכניות קדושה לחיינו – והתפקיד ,האהבה והקדּושה לא נותנימ לנו להיות עמ ככל העמימ .וזה משמח מאוד ומבכ גמ יחד. בתפילות החגימ אנחנו שרימ ורוקדימ את "אתה בחרתנו" כי זכינו בפר הגדול מכולמ – להיות השותפימ שלכ, לפעול יחד איתכ לתיקונ העולמ .זו זכות וזו אחריות ,במידה מוימת אנחנו משרתי כל העמימ וטוב לנו עמ זה .הייחודיות שלנו היא עובדה בשטח ,והיא עובדה שגורמת לנו לרקוד. שמחת החג איננה הזדמנות לשבור שגרה ולהתהולל ,אלא הזדמנות להיזכר מי אנחנו ,עמ ישראל ,מאינ באנו ואנה פנינו מועדות -ולהתרוממ .החג איננו תמ יומ של חופש אלא יומ של קדושה חגיגית .הבחירה בנו ,הקשורה לעיצומו של החג ,איננה נכ ששייכ לנו ,אנו שמחימ ועולזימ על הייעוד ועל התפקיד שניתנו לנו ,שמחה של רוממות רוח והזדמנות להתעלות. אמ תאזינו לניגונ תשמעו שהוא נחלק לשניימ .החלק הראשונ עליז ומבטא את כל אלה שיהדות באה להמ בקלות .לא נותר להמ אלא לשמוח ולעלוצ בה .החלק השני נשמע כמו מארש צבאי .למה צבא? כי יש כאלו שבשבילמ היפור הזה הוא כמעט מלחמה .ה"אתה בחרתנו" לא מקל להמ על החיימ .אכ למרות זאת ,המארש הזה הוא שמח ומקרינ עוצמה .אינ כמו להיות יהודי. "הוא אלוקינו ,הוא אבינו ,הוא מלכנו ,הוא מושיענו, והוא יושיענו ויגאלנו שנית בקרוב .וישמיענו ברחמיו שנית לעיני כל חי לאמר :הן גאלתי אתכם ,אחרית כבראשית ,להיות לכם לאלוקים" האופטימיות היהודית לא יודעת גבול. למה? חברות הביטוח מתפרנות היטב מהחרדות של כולנו .גמ אמ ברגע זה אתה וילדיכ ,המכונית ,הדירה ומכונת הכביה מתפקדימ ,שמחימ וצוהלימ ,לכ תדע מה יקרה מחר .אוי ואבוי ,אוי אוי אוי ,כמה רע עלול להיות מחר ...הביטוח יוצר וג של נחמה ,כאילו הוא יכול לשמור לנו על החיימ או לפחות לייצר להמ חלופה ,כאילו שהוא הביטחונ שלנו. זו טעות מרה ויקרה .לא נמצא את הביטחונ בחוצ כל עוד הוא לא ישכונ בלבנו פנימה. החרדה העמוקה ביותר היא מנ הלאנודע .הלאנודע מרגיש לנו כמו שקית ברוח ,כאילו אנחנו כלי משחק בידי כוחות עיוורימ שמהתלימ בנו כרצונמ .אפשר לצאת מנ החושכ הזה ולהחליפ את המבט החרד בביטחונ עמוק .בורא העולמ אוהב אותנו ,מנהיג אותנו ,רוצה אותנו ועושה הכל אכ ורק לטובתנו. הוא משגיח על כל אחד מאיתנו באופנ אישי ,יודע כל פרט ומרגיש אותו בדיוק כמונו .הוא כל יכול ואוהב ללא גבולות, מה שיוצר את ההנחה היהודית האלמותית :כל מה שאבינו שבשמימ עושה – הכל לטובתנו! אינ שומ מצב אחר. הלב מלא בביטחונ ,העולמ איננו הפקר ,עלה אחד לא ינשור מהעצ אמ לא יהיה זה הדבר הנכונ ביותר .וככ ,בניגונ של שמחה וביטחונ ,שרימ בתפילת השבת והחגימ" :והוא יושיענו ויגאלנו שנית בקרוב ,וישמענו ברחמיו לעיני כל חי לאמר :הנ גאלתי אתכמ ,אחרית כראשית להיות לכמ לאלוקימ" .בכל המצבימ ,לאורכ כל ההיטוריה הלא פשוטה שלנו ,ידעו כולמ שהגאולה בוא תבוא .בטוחימ במאת האחוזימ באבא שמצעיד וצועד עמנו אכ ורק אל המקומ הכי טוב .בופ יהיה פה משיח. קופסת פלסטיק עם אנטנהמיכל וולשטיין "חג האיפ" הוא שמ נופ לחג הוכות ,ומה אופימ בו? שמחה .לכנ הוא נקרא גמ "זמנ שמחתנו". אנו שמחימ על היותנו אחוזימ בקודש ,בצילא דמהימנותא )צל האמונה, הוא השורש הרוחני לצל הוכה( .אנו יודעימ שכל מה שיש לנו בזה העולמ הוא חולפ ,ושביומ רעה רק בוכתו יצפיננו .שמ ,בתוכ גבול הקדושה ,שמ הכי טוב .השמחה היא על היכולת לחות בצילו ולדעת שזה הדבר האמיתי. אבל מה זה כל העצימ מלמעלה ,הענפימ והבדימ שמביב? ככה מקבלימ את כל השפע העצומ הזה? נשמע הזוי ,לא? מקלט לשמחה ֵ לא יותר הזוי מככ שכשרוצימ לשמוע רדיו לוקחימ קופה קטנה מפלטיק עמ חתיכה של מתכת ארוכה ומתחילימ לובב איזה כפתור ימינה ושמאלה עד שנעצרימ על הנקודה שבדיוק אותה חיפשת .ולא הזוי יותר מלשלוח מייל לאיזו כתובת ,שמפיק שחרה לה נקודה או קו תחתונ והיא כבר לא משדרת את מה שרצית לאנ שתכננת. מקלט לשמחה .אמ נכוונ אותה בדיוק ,מהחומרימ הנכונימ ֵ הוכה היא ובגובה המתאימ ,היא תעבוד .היא תרעיפ עלינו שפע של שמחה אמ רק ניכנ פנימה ונתיישב. גבול הקדושה כשבאימ לבנות את הוכה מתחילימ מהדפנות ,מהגבולות .תיחומ המקומ בו אנחנו באימ לפעול והצבת מחיצות בינ הפנימ והחוצ המ הקודמימ לכל. וחשוב שיהיו הדפנות "שלמות וחזקות ,שלא יהא הרוח מניענ" )קיצור שולחנ ערוכ ימנ קלד( .ככ גמ האדמ ,חשוב שידע להגביל את עצמו ,שהרי עודפ פתיחות הוא וג של התאדות ,תפית ה"אני הכל" מותירה את האדמ בלא אני .וגמ לאותו אדמ אשר יש לו גבול ,גמ אליו יכולות הרוחות להיכנ ולטלטל מבפנימ את כולו .האדמ צריכ לדאוג לככ שלא תהא הרוח מניעה את מחיצותיו. דפנות הוכה רומזות לעולמ הזה ,ובתוכנ יכול וצריכ האדמ לדור ,כלומר, להכני לשמ את מלוא חייו ,אכילה ,שתייה ,שינה ,קריאה ולימוד .את כל עולמו צריכ להכני אל תוכ גבול הקדושה ,אל הוכה בעלת הדפנות המקורות בככ. ולגודל הוכה אינ שיעור מקימלי .כל עוד הדפנות חזקות והככ כשר – היא יכולה להקיפ עולמ ומלואו .כל עוד נמשיכ לראות ,ולו מזווית העינ ,את הככ ,את האלוקות ואת החיבור לעולמות עליונימ יותר – נוכל להמשיכ ולהכני כל דבר אל גבול הקדושה )ליקוטי הלכות ,הלכות וכה א'(. צל העולם ואור השמש והכוכבים הרבה צל יש לנו בעולמנו ,ורב המכוה על הגלוי .רש"י אומר שחשוב שיאירו קרני השמש לתוכ הוכה .שיהיה אור האלוקות מאיר את הוכה, שתהיה בנויה ככ שיש מקומ לאלוקות להיכנ ולהאיר .ואילו הרמב"מ מדבר על ככ שבלילה ,כשיביט האדמ למעלה ,יוכל לראות את הכוכבימ. שבזמנימ חשוכימ יותר במהלכ חייו ,ידע האדמ להרימ את עיניו ויהיה המבט אל מעבר לככ ,אל מעבר לעולמ הזה שלו. זכינו וקיבלנו את המידע המדויק על וגי ההארות היורדות לעולמ במועדימ, הזמנימ הקדושימ שנועדו לשפע מוימ .זכינו וקיבלנו הוראות מדויקות לגבי הכלימ המכילימ את השפע הזה בכל חג .שנזכה לדייק ולקבל את כל האור והטוב שמשפיע עלינו בורא העולמ בחג העצומ הזה .אמנ. עבודת השמחה לשמוח בשמחה הרב שניאור זלמן גופין חג הסוכות מתייחד במצוות השמחה שבו ,אבל לנו זה לא תמיד קל .איך אפשר לשמוח וממה יש לשמוח? למרות שעל כל הימים הטובים נאמר שהם "מועדים לשמחה" ,רק חג הסוכות נקרא "זמן שמחתנו" .מכך מובן ששמחת סוכות גדולה יותר מכל הימים הטובים .הבעיה היא שגם היצר הרע יודע את הצורך בשמחה ,והוא מחפש עצות ותחבולות להפיל את האדם בעצבות ,מה גם שלעתים קיימות סיבות מוצדקות לעצבות .כיצד ניתן להתגבר על היצר הרע ולשמוח בכל זמן ובכל מצב? מלחמה בהזמנה אישית מבואר בחסידות שבאמצעות התבוננות במעלות שיש לנו כנבראים וכיהודים ,אפשר להתעורר לשמחה גדולה. ראשית ,יש להתבונן בעובדה שאנחנו מעשה ידיו של הקדוש ברוך הוא .ה' "יוצא מעצמו" וממשיך לברוא אותנו בכל רגע, כמאמר "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית" .מדובר ביחס מיוחד מבורא העולם ,המהווה זכות ואושר גדולים מאוד ,אשר בגללם ראוי להיות בשמחה. בנוסף לכך יש להתבונן בדברי חז"ל שהקדוש ברוך הוא ברא את הנבראים "לרצונם". הוא שאל ,כביכול ,את הנבראים כיצד הם רוצים להיות וברא אותם בהתאם לרצונם. איך שאל הקדוש ברוך הוא את הנבראים לרצונם )ראש-השנה יא .ורש"י שם( כשהם עדיין לא היו קיימים? אי אפשר לומר שה' שיער והעריך מה כל נברא ירצה להיות לכשיברא, כי גם את הרצון עצמו הוא ברא... התשובה היא שהקדוש ברוך הוא ברא בחסדו הגדול את הנבראים באופן כזה, שלאחר שייבראו הם יהיו מרוצים מעצמם ויסכימו שזה בדיוק מה שהם רוצים להיות. בכך מיושבת השאלה על הקושי במלחמה המתמדת מול היצר הרע .הצדיקים מצליחים אמנם "להרוג" את היצר הרע ורואים פרי בעבודתם ,אך רוב עובדי ה' ימשיכו כל חייהם להילחם בו .אנשים עלולים לחוש תסכול וחוסר תועלת במלחמה חסרת התוצאות לכאורה. כשעובד ה' שאינו צדיק )ה"בינוני" המתואר בתניא( יתבונן בכך שהקדוש ברוך הוא ברא אותו לרצונו וגם המלחמה היא חלק מרצונו, הוא יגיע למסקנה שחיי המלחמה לא נועדו להכניע ולשבור אותו ,אלא הם אתגר שנועד לרומם אותו .המלחמה עצמה נותנת כוחות נוספים להמשך ההתמודדות ,ומכיוון שזהו רצונו -הוא נלחם ביצר הרע מתוך שמחה, גם כשהניצחון הסופי לא נראה באופק. יהודים אנחנו! שתי הסיבות הללו לשמחה )העובדה שהאדם הוא נברא של ה' והעובדה שנברא לרצונו( משותפות לכל ברואיו של הקדוש ברוך הוא .בנוסף לכך ,יש סיבות לשמחה המיוחדות לבני ישראל: מסופר על רבי לוי יצחק מברדיטשוב שפעם אחת באמירת ברכות השחר בבית הכנסת דילג על ברכת "שלא עשני גוי" .כאשר נשאל מדוע עשה כך ,ענה" :כשהתעוררתי בבוקר ונזכרתי שאני יהודי קפצתי מיד בשמחה ובירכתי את הקדוש ברוך הוא 'שלא עשני גוי' ,ולכן לא אמרתי את הברכה כעת" .כאשר יהודי נזכר בכך שיש לו נשמה ושהוא בנו של מלך מלכי המלכים -הוא שמח עוד יותר. בנוסף לכך ,עצם העובדה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו את התורה וציווה עלינו את המצוות ,היא מפתיעה ומרוממת. אם אדם פשוט עומד ליד מלך חכם וגיבור המושל בכיפה ,ולפתע פונה אליו המלך ומצווה עליו לבצע שליחויות ותפקידים מסוימים ,הרי הציווי עצמו מרומם את האיש מהפשטות שבה הוא נמצא ,מקרבו למלך ,מעניק לו ערך ומתוך כך הוא מתמלא שמחה ואושר. לאחר שהוא ממלא את השליחות והמלך מעריך אותו על ביצוע התפקיד -הוא מאושר ושמח עוד יותר ,עד בלי די. כאשר יהודי מתבונן בכך שמלך מלכי המלכים המרומם מכל הנבראים הפחותים ,ש"כולא קמיה לא חשיב" )הכל לפניו לא חשוב( ,ירד והשפיל את עצמו אל העולם החומרי ,רומם את עם ישראל מהאשפתות במצרים ונתן לנו את התורה והמצוות -הרי עוד לפני קיום המצוות עליו להתמלא בשמחה ובאושר על הקרבה הגדולה למלך הגדול. לאחר שבני ישראל מבצעים את השליחות, לומדים תורה ומקיימים מצוות וגורמים לקדוש ברוך הוא שמחה ונחת עד בלי די - הרי הם מתעוררים בשמחה גדולה עוד יותר. שמחה בזמן שמחתנו מעלה יתירה בשמחה ישנה בחג הסוכות - זמן שמחתנו ,שאז צריכים לקיים בשמחה את מצוות השמחה .לשמוח בשמחה. שמחה כפולה וגדולה ביותר. את כל המצוות ניתן )לפחות בצורה טכנית( לבצע גם בחוסר שמחה .אדם יכול להניח תפילין ולברך על ארבעת המינים גם כשהוא שרוי בעצבות גמורה .אך לשמוח -אי אפשר בלב עצוב .הראש לא פתוח לשמחה ,והרגליים לא מתרוממות לרקוד .לכן השמחה בחג הסוכות היא השורש והמפתח לשמחה בשאר המועדים ובכל ימות השנה .זכינו במצווה משמחת שמעצימה ,מכפילה ומשלשת את יכולתנו להיפתח ,לרקוד ולשמוח .חג שמח! עבודת הסוכה וימינו תחבקני הרב דוד דודקביץ' במשך שבעה ימים אנחנו עושים כל דבר בתוך הסוכה .לאחר כינון ברית מחודשת עם ה' אנחנו רוצים לכלול בתוכה את כל תחומי חיינו מצוות ישיבה בסוכה ואפילו בניית הסוכה חביבה היא על בני ישראל עד למאוד .חן גדול וחיבה יתירה יש למצווה זו ולעיסוק בה ,הן אצל גדולי ישראל קדושי וחסידי עליון המייחדים ומכוונים בה כוונות עליונות, והן בקרב "עמך" בית ישראל שנוהגים לכבד מצווה זו כפי כוחם. מיוחדת המצווה בכך שבכדי לקיימה כראוי, על פי כמה דעות בפוסקים )דברי הב"ח בהסבר הטור ועוד( ,אין להסתפק בשעת הישיבה בסוכה רק בכוונה לשם קיום מצות ישיבה בסוכה אלא יש לכוון אף לטעם מצווה זו, מכיוון שנאמר בתורה" :בסכת תשבו שבעת ימים .למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" )ויקרא כג( ,לכן לא די בכוונה רגילה לשם מצווה אלא יש חובה לדעת מדוע זכינו למצווה זו. על בשרנו חווינו בעת יציאתנו ממצרים ,בשעת הנדודים במדבר ,עליה נאמר "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" )ירמיה ב( ,הראה לנו הבורא יתברך את אהבתו וכמו אב המרחם על בנו דאג לכל צרכנו במדבר .סיפק לנו מים מבארה של מרים ,הוריד לנו לחם שמים והשפיע עלינו רוב טובה .גם הגנה מפני חום המדבר הכבד והמעיק העניק לנו ה' יתברך על ידי בניית סוכות לצל ולמסתור .אמנם נחלקו חכמינו האם מדובר בסוכות ממש או בענני הכבוד שנפרסו מעלינו )סוכה יא'( ,אך תוכן אחד יש לשתי דעות אלו ,כי ההגנה על ראשינו, ובמושגים עכשוויים נכון יותר לומר כי "כיפת הברזל" השומרת עלינו ,היא "מלמעלה". אבינו מלכנו המוליך אותנו אל ובתוך הארץ הקדושה חופף עלינו מלמעלה .וכפי הדימוי המיוחד המצוי בתורה" ,כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף" )דברים לב( ,כמו נשר החופף ומגן בכנפיו על גוזליו. את פריסת ההגנה העליונה שזכינו לה ביציאת מצרים ושבנו וראינו במהלך הדורות ,ואף בחסדי ה' חווינו על בשרנו בחודשים האחרונים תוך כדי "צוק איתן", יש לראות כגילוי אהבה עמוקה של בעל המגן על רעייתו וחפץ לדור עמה בחיבה ורעות .על כן יש בסוכה ממד של התקרבות הדדית ,אנו בונים סוכה של ממש וה' יתברך פורס עליה מלמעלה את השראת שכינתו הקדושה" .הגלה נא ופרוס חביבי עלי את סכת שלומך". מכוננים זוגיות חדשה לכן ,בסיום הימים הקדושים והנשגבים שחלפו עלינו ,שתחילתם בימי אלול" ,אני לדודי ודודי לי" ושיאם מתגלה בחג הסוכות, אנו מגיעים לגילוי אהבה זו הנוסכת בנו את מידת הביטחון בעומק הקשר בינינו ובהיותו קשר של קיימא .משום כך ראו חכמינו לבאר את משמעות הדירה בסוכה על ידי הפסוק "הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך" )שיר השירים א( ,והעצימו זאת בכתבי האר"י זי"ע כשדימו את מבנה הסוכה הבסיסי של שתי דפנות ודופן שלישית מועטת ברוחב טפח ,לצורה הדומה לזרוע מכופפת קמעא, ובכך בא לידי ביטוי "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני" )שיר השירים ב( .אכן הרגשה נשגבה היא לשכב בסוכה ולהביט כלפי מעלה ,להבחין דרך הסכך בשמים ובכוכבים ולהפנים כי "ה' שמרך ה' צלך על יד ימינך". לא בכדי שבעה ימים מתמשך חג הסוכות ובמהלכו אנו מעתיקים את כל מעשינו הרוחניים והגשמיים לתוך הסוכה .אחרי ההתחדשות של הימים הקדושים בתחילת השנה ,אנו בונים זוגיות חדשה מלאת חיים שלמים המושתתים על עומק הקשר בין הדוד לרעיה .לכן אנו מבקשים שכל תחומי חיינו במהלך השנה הבאה יתבססו על הניסיון המוצלח שאנו חווים במהלך שבוע זה שהוא כמו שבוע "שבע ברכות" ,בתוך הסוכה החופפת כחופת חתנים על ראשינו. "ופרוש עלינו סכת שלומך ,סכת רחמים וחיים ושלום". אישית "אני לא טוב, לא מגיע לי להיות קיים בכלל ,אני רע ,אני שקרן, ה' שונא אותי, צלמ :אוהד רומנו אני שונא אותי". את הקול הזה אנחנו משליכים מראש הצוק. שילך לעזאזל אתם שומעים? | אביתר בנאי | על בריאת האדמ קטרגו שני מלאכי חבלה .עוזה ועזאל, ובקיצור -עזאזל. שלא יברא .האדמ הוא חוטא ,הוא שקרנ ,הוא נואפ .שלא יברא. כשעומד הכהנ הגדול וטורפ בקלפי את גורלות השעירימ, שעיר אחד לה' ושעיר אחד לעזאזל ,הוא מתוודה את עוונות ישראל על ראש השעיר לעזאזל ושולח אותו למדבר .כיוונ שהוא שורש לכל העוונות. מביר בעל "מי השילוח" :בלבו של כל אדמ צפונ קול ארי, שלוחש כל הזמנ" :אני לא טוב ,לא מגיע לי להיות קיימ בכלל, אני רע ,אני שקרנ ,ה' שונא אותי ,אני שונא אותי". הקול הזה הוא קול הקיטרוג של עוזה ועזאל .הקול הזה הוא שורש כל העבירות שהאדמ עושה .כי אמ אני כזה גרוע אז יאללה ,בוא נהרו הכל ,ממילא אני חר יכוי .את הקול הזה אנחנו משליכימ בעזרת ה' מראש הצוק עד שכל איבריו מתפרקימ .שילכ לעזאזל. בווידויימ של יומ כיפור השלכנו עוד מעשה של עוזה ועוד דיבור של עזאל עד שנטהרנו ,עד שהזכרנו לעצמנו את קולנו האמיתי. אמ היינו זוכרימ כמה אנחנו אהובימ ,אמ היינו לומדימ להרגיש כמה ה' אוהב אותנו ,לא היינו מגיעימ למקומות שאליהמ הגענו, לא היינו פוגעימ בעצמנו ובו. במקומ דרשות על אימת יומ הדינ ושאמ לא נעשה תשובה נמות ,צריכ ללמד אותנו כמה אנחנו יפימ ,מופלאימ ומקימימ. אנחנו חיימ בתקופה קיצונית ,חיצונית ומטורפת .כל תנועה קלה לעבר קדושת החיימ והתורה היא הישג שלא יאומנ. אחרי יומ כיפור יוצאימ לוכה .חג האהבה .אהרונ הכהנ. אוהב את הבריות ,מאמינ בהמ ,רואה בכל אחד ואחד את יופיו וקדושתו .כשמ שהאיש מפר על אהבתו לרעייתו בפרחימ ,ככ הקדוש ברוכ הוא מפר לאדמ את אהבתו אליו בפרחימ .אמ לא ככ ,אז מה התכלית של השפע הגדול והצבעוני כל ככ של הפרחימ? מי נהנה מכל היופי הזה? רק האדמ. הפרחימ ,הוכה ,המ שיר אהבה ששר ה' לאדמ .אתמ שומעימ? ~ ~ ~ - ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~ ~ www.tzurba.com נשמת מאיר )מיש( אלימלך ז"ל לעילוי ש שמחת בית השואבה בירושלים קרליןסטולין מאור פני האדמו"ר זוועהיל שמחה וטיש במוצאי שבת ,ג' דחול המועד, ערכ שמחת בית השואבה תי הגדולה בוכה המרכזית חצר התלמוד תורה ברחוב שב שמואל הנביא ,26מעל אולמי וועהיל שבכיכר זק ,בשכונת ז בית ישראל בירושלימ .השמחה קיימת לאחר הטיש שעורכ מת האדמו''ר במקומ. למפה מפורטת של האירועים, סרקו את הקוד הבא בהווי הריקודימ הוער שלה .ובמהלכ ימי חג חידות קרלינ ידועה שמחה ומרקידה במיוחד תשמח את האלפימ הוכות תזמורת חידית גדול ברחוב אבינועמ ילינ 11בירושלימ .החל בהיכל בית המדרש ה האדמו''ר "לחיימ" לכל הנמצאימ בוכה. מהשעה 20:30מחלק כולמ מתקבלימ במאור פנימ השמור אצל מומלצ בחומ להגיע, אורחימ מבחוצ .לאחר שעה בערכ מתחילימ האדמו''ר במיוחד עבור רימ ,מעגלימ בתוכ מעגלימ ,כשאל החידימ במקומ ריקודימ וע בית ישראל .אמ תגיעו בשעה הראשונה של מצטרפימ המוני "עמכ" לראות את האדמו''ר ,לאחר מכנ ממשיכימ הריקודימ תפיקו עוד שעות הקטנות של הלילה .ביומ שני בלילה החידימ לרקוד עד ה עלות השחר .שימו לב ,במוצאי שבת לא יימשכו הריקודימ עד נערכת במקומ שמחת בית השואבה. ברסלב הילולת רבי נחמן רתולדות אהרן יקודים סועמחתרים מדי ערב מדי ערב נערכת ש בית השואבה שמחה ווערת במשכ שעות ארוכות בבית המדרש הגדול בשכונת מאה ש ערימ בירושלימ )הכניה מרחוב שבטי ישראל .(35 עמ זאת, הש מחה המר כזית מתקיימת ביומ ראשונ בל ילה, יומ אוש פיזינ ד אהרנ )כשמה של החידות על שמ האד מו''ר הר אשונ הרב הקדוש רבי אהרנ ראטה זצוק''ל בעל ה"שומרי אמונימ"( אז נמשכימ הריקודימ עוד יותר מאשר בכל לילה .מעניינ לציינ שלחגיגה בתו לדות אהרנ )חידות אנטי ציונית( מגיעימ רבימ מבני הצי ונות ה דתית ו מתק בלימ בזרועות פתוחות. שימו לב, מ חמת הצפ יפות הגדולה במקומ ,בשנימ האחרונות נגרה הכניה לעזרת נשימ והיא מתאפשרת רק לנ שות הח ידות באמצעות כרטיי כניה ,אותמ מח לקימ טרמ החג. 6 7 ידי ברלב במאה שערימ נמצא ברחוב שמואל הקלויז הגדול של ח מאה שערימ בירושלימ .שמחת בית השואבה לנט 36פינת רחוב בבית המדרש ביומ ראשונ בלילה במשכ שעות המרכזית תתקיימ לולא של רבי נחמנ מברלב זי''ע .גמ למחרת ארוכות לרגל יומ ההי בית השואבה המונית .כמיטב המורת בלילה תתקיימ שמחת אחד .גמ ניגוני מירונ לא נעדרימ מהשמחה בברלב ,יש מקומ לכל במוצאי יומ טוב ראשונ ובמוצאי שבת יתקיימו לכל אורכ הריקודימ. במקומ שמחות בית השואבה קצרות יחית. סלונים ניגוני דביקות בית המדרש ממוקמ ברחוב לנט 17בירושלימ. בימימ ראשונ ושני ,מיד לאחר תפילת מעריב עורכ האדמו''ר טיש שאורכ כשעה וחצי .בטיש מושרימ הנ ניגוני שמחה והנ ניגוני דביקות והתעוררות .לאחר הטיש מתקיימימ במקומ ריקודימ במשכ כמה שעות, כשבמשכ השעה הראשונה האדמו''ר עצמו נוטל חלק בריקודימ .לא בטוח שתצליחו להגיע עד אליו ולרקוד איתו ...אבל למי שרוצה חוויה אדמו"רית מיוחדת כדאי להגיע. ישראל לב בשנים האחרונות הפכו החצרות החסידיות הירושלמיות למוקד עליה לרגל להמוני חת ח חלק בשמחת החג ישראל החפצים לקחת באופן מרומם ועילאי ""קרוב אליך" מגיש תתף בשמחה מדריך מיוחד למעוניינים להשתתף הירושלמית במהלך חג הסוכות מ מה קורה, איך ולהיכן כדאי להגיע ,באיזה ערב יהיה הכי חזק ואת מי תוכלו לראות .ניפגש בשמחות! ש מחת בית השואבה הייתה מתקיימת בבית המקדש בלילות חג הוכות, אז היו שואבימ מימ למצווה המיוחדת של ניוכ המימ ובעת השאיבה היו שמחימ ,ככתוב" :ושאבתמ מימ בששונ" .כל ככ הפליגו חכמינו בגודל השמחה שהיתה במקום עד שאמרו" :מי שלא ראה שמחה בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו" .חכמי ישראל נטלו חלק פעיל בשמחה ,חסידים ואנשי מעשה היו זורקים ותופסים אבוקות של אש והייתה זו שמחה עצומה. שמחת חג הוכות נותנת השראה לדרגות גבוהות וחז"ל אומרימ כי יונה הנביא זכה לקבל את כוח הנבואה שלו משמחת בית השואבה .אחת היבות המייחדות את השמחה לחג הוכות באה כתוצאה ממחילת העוונות ביומ הכיפורימ .גמ בימינו נוהגימ לקיימ את שמחת בית השואבה בלילות חג הוכות .במקומות רבימ עורכימ ריקודימ בחוצות הערימ ורבימ באימ להשתתפ ולשמוח .ממד מיוחד מקבלת השמחה בחצרות החידיות .שמחה פורצת גבולות ושעות, מלווה בטיש ובריקודימ וערימ שממשיכימ את השמחה לכל השנה. באיאן בעלזא סגולה לפרנסה האדמו"ר י ערוכ מדי ערב טיש בוכה הגדולה שבחצר בית המ דרש ה גדול של החידות במרכז קריית בעלזא, למר גלות רחוב שמגר )קניונ רב שפע( בירושלימ ,בשעה 0 21:0 ב ערב. ביומ שני ,ליל האושפיזינ של יופ הנקרא "פ רנה בר ויט" ] לחמ פרנה[ יחלק האדמו"ר לחמ שחור ומיוחד ל אלפי החידימ ,על שמ הפוק "ויופ הוא המשביר". הדבר מ קובל כגולה לפרנה. בכל טיש משת תפימ אלפימ רבימ של חידימ ואורחימ. זקני הק הילה ומכו בדיה יושבימ משני צדי השולחנ .בעוד הרבי מ חלק שי ריימ מליימ מצלחתו מתחילימ לשיר את הני גונימ הייח ודימ לחידות .הטישימ בבעלזא מושכימ א ליהמ קהל מכל ק צוות הקשת ולא נדיר לפגוש על ה"פא רענצ 'ע" ) טריב ונות הבנויות מודולרית כאצטדיונ למענ יוכלו הא לפימ הגודשימ את המקומ לחזות באדמו''ר( אנשימ רבימ שד מותמ ר חוקה מהווי חידי בעלזא .עמ זאת, הטיש והאו וירה הכ ללית המ בניחוח חידי מובהק המיוחד לחצר ח ידות בע לזא. מקהלה מובחרת משוררת משירי החג וא ליהמ מצט רפימ כל החידימ והנוכחימ שעומדימ על הפארנצ'ע. תזמורת משובחת ברחוב מלכי ישראל 44בירושלימ .הטיש המרכזי ייערכ ביומ שני, חצר החידות הגדולה לבית רוז'ינ נמצאת היכל בית המדרש ברחבת מינר "בית מלכה" שברחוב ברנד פינת מלכי ליל אושפיזינ דיופ ,בוכה הגדולה מול תפילת מעריב מתקיימימ בבית המדרש ריקודימ במשכ כשעה .בנופ, ישראל בירושלימ .כמו כנ ,בכל ערב לאחר תקיימת בכל ערב החל מהשעה 21:30שמחת בית השואבה המיועדת בהיכל הישיבה הממוקמת בבניינ החידות מ לבחורימ ,שמ רוקדימ לקול תזמורת משובחת במשכ שעות. תולדות אברהם יצחק טיש עם תזמורת החצר התאומה לחצר ה קודש תולדות אהרנ נמצאת בתוככי שכונת מאה שערימ בירושלימ. בכל ערב ייערכ טיש עמ תזמורת .הטישימ מתקיימימ בוכה הג דולה ברחבת ההדלקה של החידות בצומת הרחובות לנט–חננ. במ וצאי שבת תיערכ שמחת בית השואבה וריקודימ המוניימ בבית המדרש של החידות בשעה .22:00הריקודימ בניצוחו של א רל'ה מט. "נקודה טובה" בניחוח ברסלב שמחה תות במיוחד וק רובה יותר לאווירת קומזיצ מאחדת תוכלו למצוא ביומ ראשונ בל ילה, ליל היארצייט של רבי נחמנ ,בכולל "נקודה טובה" בראשות המשפיע הרב מוטה פראנק שליט''א ,ברחוב נחומ בלכר 2שוק מאה שערימ בירושלימ .מומלצ! שיחות התחזקות בוערים לה' בבית המדרש "נחלת י עקב" בראשות המשפיע רבי צבי מאיר זילברברג שליט''א ,שפריו הפ ופול ריימ ידועימ בקרב מבקשי ה' ונושאימ את השמ "שיחות התחזקות", יתקיימ ביומ ראשונ ג' דחול המועד מעריב בזמנ רבנו תמ .לאחר מכנ תתקיימ עריכת השולחנ ושמחת בית השואבה בבית המדרש "נחלת י עקב" ברחוב יעקובזונ 2פינת רחוב חנה ,מוכ לבית המ דרש חב''ד ולמרגלות קרית בעלזא בירושלימ. מעייני ישראל -ממעייני החסידות בבית המדרש "מעייני יש ראל" שברחוב אהלי יופ ) 14הכניה מצד שמאל אל החלק האחורי של הבניינ( מתקבצימ במשכ כל השנה אברכימ מכל החוגימ ללימוד מעמיק במשנת חב''ד ,ומשתתפימ בהתוועדויות עמ גדולי ה משפיעימ .במוצאי שבת חול המועד תערכ בבית המדרש שמחת בית השו אבה מרכזית .ב 21:00-ובביבות 23:00 תתקיימ התוועדות חג עמ המשפיע הרב זלמנ גופינ שליט''א )בעמוד 3 תמצאו טור שלו לכבוד החג(. פינסקקרלין אזמרה בכל ערב מימי חול המועד בשעה 19:30תתקיימ שמחת בית השואבה בשילוב טיש שתימשכ עד מוכ לחצות ,בוכה בבית המדרש הגדול ברחוב לנדנר ,2בשכונת בית ישראל בירושלימ .ביומ ראשונ אושפיזינ דאהרנ שמחת בית השו אבה המרכזית והגדולה בהשתתפות מקהלת "אזמרה". הרב מורגנשטרן קבלה חסידית בחצרו של המקובל רבי י צחק מאיר מורגנשטרנ ,שוחפת לאחרונה רבימ מגווני הקשת הש ונימ ,יערוכ הרב את שולחנו ביומ ראשונ, אושפיזא דאהרנ ,עד אור הבוקר .במגרת הטיש ,שמתקיימ ברחוב גמ אהלי יופ ,18מתקיימימ ריקודימ במקומ. שבת "אם ישראל שומרים שתי שבתות – מיד נגאלין" ,אומרים חז"ל. פרויקט עולמי חדש מנסה להגשים את זה למעשה 55,000 יהודים בדרום אפריקה כבר שמרו יחד שבת אחת ,ומכאן הכל התגלגל פרויקט הדגל של העולם היהודי מגיע גם לישראל. בשבת פרשת נח זה יקרה דרור יהב לפני שני וחצי התגלגל רעיונ מהפכני בקצה הדרומי של העולמ .הרב הראשי של דרומ אפריקה ,הרב וורנ )זאב( גולדשטיינ ,חיפש דרכימ לחזק את הולידריות בינ מאות אלפי היהודימ הגרימ בדרומ אפריקה .זה החל בתור קוריוז :מה יקרה אמ כולנו נשמור שבת אחת ביחד? לא שבת "רוחנית" בלבד ,אלא שמירת שבת על כל פרטיה ,ניגוניה ודקדוקי ההלכה שלה .הרעיונ החל לצבור תאוצה והתאריכ נקבע .בדומה לקהילות אחרות בעולמ ,גמ הקהילה היהודית בדרומ אפריקה מורכבת מגוונימ שונימ של דתיימ וחילוניימ ,והאתגר היה לרתומ את כולמ יחד למשימה. כהלכתה דווקא ברטוני הווידאו המכמימ את החוויה מפרימ יהודימ במבטא דרומ אפריקאי כבד על חוויה יוצאת דופנ ומפתיעה .אנשימ שמעולמ לא העלו בדעתמ לשמור שבת ,וכל שכנ שלא הכירו כלל מה היא כוללת בתוכה ,מצאו את עצממ לפתע מתחברימ ליעד – לשמור שבת אחת כהלכה. "עבורי זה היה הרצונ לעשות משהו מעבר. לא רציתי ללכת לקניות בשבת בבוקר ,אלא לבלות יותר זמנ עמ המשפחה" ,אומרת היילי, משתתפת בפרויקט בשנה שעברה. הרבנית ג'ינה גולדשטיינ חיברה מדריכ הלכתי פשוט אכ מפורט המביר בנועמ מושגימ כמו מוקצה ,עודות שבת והפרשת חלה .היעד היה לא רק להכיר ולדעת יותר אלא לעודד אנשימ לשמור בפועל שבת אחת במלואה. "גמ אני חשבתי שאמ זה לא יעבוד בגדול, 86 ואפילו אמ רק עשרה אנשימ שלא שמרו שבת לפני כנ יתחילו לשמור ,זו תהיה הצלחה עבורנו" ,אומרת הרבנית ג'ינה" .לא היה לנו מושג מה הפוטנציאל ושאנשימ יגיבו בצורה כה מדהימה לרעיונ". צ'ולנט באמצע הרחוב הדבר המעניינ ביותר ב"פרויקט השבת – שומרימ אותה ביחד" הוא שכל הפעילויות היו יוזמה של אנשימ פרטיימ" .הכוח של הפרויקט הוא שזו תנועה עממית ,ולא מצד הרבנות הפורמלית", אומר הרב גולדשטיינ" ,כל אחד ואחת לקחו את היוזמה על עצמו ועל עצמה" .אנשימ התארגנו באופנ פונטני לעודות שבת משפחתיות, קהילתיות ,ובעיר אחת אפ קיימו עודת שבת המונית באמצע הרחוב" .קלייב בלכמנ החליט שהוא רוצה להזמינ את חבריו לעודת ליל שבת ברחוב ,אז הוא הזמינ כמה שכנימ קרובימ", מפר הרב גולדשטיינ" .מהר מאוד זה התפשט באופנ ויראלי ,אנשימ שלחו מרונימ אחד לשני והודעות בפייבוק ,ובופו של דבר השתתפו יותר מחמש מאות איש בעודת ליל שבת באמצע העיר". מתוכ 75,000יהודימ החיימ בדרומ אפריקה, למעלה מ 55,000-אלפ יהודימ השתתפו בפעילויות שהתקיימו בכל רחבי המדינה – כמעט 75%מהמ .חלק משמעותי מהפעילויות היו אירועימ המוניימ לפני השבת ואחריה .בליל שישי התקיימ אירוע רב משתתפות לאפיית חלות ובו השתתפו יותר מאלפיימ נשימ .אלפימ נופימ הגיעו לטקי הבדלה המוניימ שהתקיימו במוצאי אותה שבת. 97 עכשיו תורנו לאור ההצלחה הגדולה ,החליטו המארגנימ להרחיב את היוזמה ולרתומ אליה את העולמ היהודי כולו .מטרת הפרויקט היא לקדמ אקט של ולידריות יהודית גלובלית ,והתאריכ שנקבע לשבת העולמית הוא שבת פרשת נח ,ראש חודש מרחשוונ 24-25) ,באוקטובר 2014למניינמ( .עד כה נרשמו למעלה משלוש מאות קהילות ברחבי העולמ שעומדות לקיימ עודות ,תפילות ופעילויות משותפות בשבת זו .אתר האינטרנט של פרויקט השבת העולמי כולל מדריכימ הלכתיימ בהירימ בשפות שונות, רעיונות לפעולות ואפ טיפימ לגיו כפימ. גמ כאנ ,היוזמה כולה נמצאת בידיימ שלנו. ראשי הקהילות מכל רחבי העולמ שפנו לרב גולדשטיינ במטרה להצטרפ לפרויקט העולמי, יפרו כי דווקא בתקופה זו ,אחרי מבצע צוק איתנ ,ישנה היענות רבה של חברי הקהילה היהודית. ומה מתוכנן בישראל? בישראל מתוכננימ אירועימ שונימ במפר ערימ ברחבי הארצ .גמ כאנ ,קהילות ואנשימ פרטיימ לקחו על עצממ את היוזמה לארגנ אירועימ, לפרמ אותמ בעירמ ,להזמינ את המעוניינימ לעודות שבת ועוד .פעילות ערה צפויה בינ היתר בבית שמש ,רחובות ,ירושלימ ,תל אביב וישובימ נופימ ,ועוד היד נטויה. לפרטים נוספים: he.theshabbosproject.org לדעת את התארגנות להפרשת חלה רבת משתתפות בשנה שעברה ביוהנסבורג ,דרום אפריקה כל התורה בעקבות הרמב"ם היומי למה נמות? ועתה הרב רוני פרינץ הלכות סנהדרין פרקים ט-כב נודה על האמת ,אנחנו שמחימ בככ שאינ לנו דיני נפשות היומ. דיני נפשות המ עניינ קשה וכבד .אבל אולי יותר מכל -מעיק. נראה שגמ בהלכה משתקפת תחושה דומה .הדרכ לגזר דינ מוות רצופה מכשולימ :הפחדת העדימ ,ריבוי פתחי מילוט לפני גזר הדינ ,הצומ שחייבימ בו הדיינימ ,כל אלו מגלימ על המתח הקיימ בינ המצווה לדונ את הרשע ולעקור את הרע, לבינ האימה שיש באיבוד עולמ מלא. בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה אי אפשר לדונ דיני נפשות בלי נהדרינ שיושבימ בלשכת הגזית שבבית המקדש ,לכנ משחרב הבית בטלו דיני נפשות. הקשר למקדש מלמד שדיני נפשות המ לא רק נקמה בחוטא, הצלת החברה מהשפעתו הרעה ואמצעי הרתעה .דיני נפשות המ תוצאה מחייבת של השראת השכינה. השראת שכינה פירושה עולמ של נימ גלויימ .בזמנ כזה ההשגחה הפרטית גלויה לעינ וכולמ רואימ שצדיק וטוב לו. אפשר לומר שמי שהתחייב מיתה בעולמ כזה ,כמעט ביקש זאת ,משהו כמו התאבדות. גמ החברה כולה נמצאת במצב של קרבה גדולה אל ה'. ממילא יש ציפייה שדינ האדמ ישקפ את דינ השמימ .מיתות בית דינ הנ בעצמ הוצאה לפועל של דינ שמימ על ידי בית הדינ .איביצוע גזר הדינ על הראוי לככ דומה למרד בה', כאילו אמרנו לו" :אנחנו יודעימ בבירור שזה מה שאתה היית עושה ,אבל אנחנו יותר צדיקימ ממכ". גמ צורת העונש משקפת את נוכחות ה' כמלכ בעולמ הזה: עברות של מרידה במלכות ,כמו רצח אזרח או עיר הנידחת שבוגדת בשלטונ ה' ,נידונות בדומה למלכ אנושי ,על ידי החרב .גילוי עריות הוא שריפת דרי העולמ ושינוי דרי בראשית ולכנ הוא נידונ בשריפה .פגיעה במור של דרי החברה הישראלית ,כמו המגדפ ,עובד עבודה זרה ,מכשפ ובנ ורר ומורה ,יוצרת כעינ תגובה פונטנית של קילה באבנימ על ידי העמ .חטאימ של דיבור ,כמו זקנ ממרא שהורה נגד הנהדרינ ונביא שקר ,נידונימ בחנק ,וג של תימת פיות. טקס הבדלה המוני בדרום אפריקה כפרה עליך אלפי משתתפות בערב אפיית חלות מקורות :רמב"ם סנהדרין פרקים יב־יד; חזו"א יו"ד שחיטה ב .ס"ס טז; ילקוט יצחק מצוות עשה סי' מ"ח פרשת משפטים; של"ה תורה שבכתב פרשת ראה תנאי נופ לקיומ דיני נפשות הוא מציאות של כהנ העובד על גבי המזבח .הקשר בינ המזבח ,שתפקידו לכפר ,לדיני נפשות ,מלמד שיש במיתת בית דינ כפרה לחוטא .אילו החוטא היה נהרג בידי שמימ ,פק אמ היה מתעורר לחזור בתשובה. אבל במיתת בית דינ ,חלק מחייב בהליכ המשפטי הוא הווידוי. לא נגזימ אמ נאמר שיש רשעימ שרק העמידה בפני המוות גורמת להמ להרהר בתשובה ולהביאמ לחיי עולמ הבא. אבל בואו ונשאל שאלה גדולה יותר :למה בכלל ה' הורג, האמ אינ באמת אפשרות אחרת? ראשית ,צריכ לראות את התמונה הכוללת .ה' יצר את המוות הטבעי כוג של ענישה ותיקונ לאדמ .הוא אר עלינו להרוג ללא יבה ,אבל הוא גמ גילה לנו מהי יבה טובה ומה לא. ננה להטעימ מעט ,כשחוטא מקריב קרבנ הוא כביכול אומר: "כל חיי וכוחי ממכ .עתה חטאתי ,מעלתי בחיי ,לכנ אני משיבמ לכ" .רצה ה' להקל על האדמ ונתנ לו קרבנ שהוא בעצמ תחליפ להקרבה עצמית .אבל במקרימ נדירימ כשהחטא חמור במיוחד, חוזרימ למשמעות המקורית ומחזירימ את החיימ עצממ. יוצא שככ או אחרת ,לאט או מהר ,בופו של דבר האדמ עולה בטוב אל ה'. הרמב"ם היומי בקיצור ובשלימות 072-2602040 סליחה, רוצה ליטול לולב? עבודת ארבעת המינים הרב שאול וינגורט המאמץ ,הגיוון ,ההודאה ,ההתחדשות והגעגועים לבית המקדש -כל אלה מתחבאים לנו בתוך אגודת העלים שלא הבשילו לכלל אכילה "מבצע לולב" מתקיים לאורך כל החג .בכל מקום אליו הולכים ניתן לקחת את ארבעת המינים ולהציע למי שפוגשים לקיים מצווה. וכאן מגיעה השאלה המביכה :מהו הטקס המוזר הזה? נתבונן במה שאנו לוקחים .מתבואת הארץ נוטלים בחג האסיף דווקא את החלקים שאינם שימושיים -פרי מהודר ויפה שאיננו מסוגלים לאכול אותו )אם לא ממתיקים אותו בהמון סוכר ודבש והופכים אותו לריבה ,(...כף של הדקל עליו צומחים התמרים המתוקים ,ענף עץ עבות שהפירות שלו בכלל לא נועדו לאכילה ,וערבי נחל .את הפירות היפים והצבעוניים הבאנו כביכורים לה' משבועות ועד סוכות .עכשיו נגמר הקיץ, סוף עונה ,אוספים את הצמחים שנותרו, ודווקא איתם אנחנו שמחים. יש שמחה שנובעת מההישגים שלנו ,יש פירות שאנו גאים בהם ,אך יש שמחה שנובעת מעצם הצמיחה ,אולי אפילו מהחלקים שנראו לנו פחות חשובים לאורך השנה .אנו חותמים את השנה שעברה בשמחה גם על כל מה שלא הבשיל לכלל אכילה ,על הירוק שהגן על הפרי ,ועל העלים שצומחים רק מפני שהם קיבלו קצת מים. הצמיחה היא תהליך משמח ,גם אם חלפה שנה ואנחנו לא רואים לאן בדיוק ה' הוביל אותנו. בנוסף ,חז"ל הצביעו על הגיוון שיש בצמחים הללו ,בעלי וחסרי הטעם והריח .כמה יפה ומשמח לראות תמונה מגוונת ,תמונה שאיננה מותירה כל אחד לעצמו אלא מאפשרת לקיחה של כלל המינים כאחד .אז ירננו כל עצי יער לפני ה'. ומה עושים עם ארבעת המינים? הלקיחה של הלולב מתבצעת ברגע אחד, אך מגולמות בו שעות ארוכות של הכנה. גם בתקופות קודמות לא יכלו לקטוף את הפירות ולתלוש את הצמחים בחג ,וכל אחד היה צריך לטרוח עוד לפני היום הראשון כדי להחזיק בידו את ארבעת המינים .כיום, בהליכה לשוק הססגוני של ארבעת המינים או בהזמנת ערכה כשרה אלינו הביתה, באה לידי ביטוי המוכנות שלנו להשקיע ולהתאמץ כדי לקיים את המצווה. בנענוע יש ממד מיסטי" ,מוליך ומביא - כדי לעצור רוחות רעות ,מעלה ומוריד -כדי לעצור טללים רעים" ,אך יש גם התלהבות וקרבה" :מוליך ומביא -למי שהארבע רוחות שלו ,מעלה ומוריד -למי שהשמים והארץ שלו" )סוכה לז ,ב( .הנענוע של ארבעת המינים דומה להנפה ולהרמה שנעשתה לפני ה' בשתי הלחם או בביכורים .ביום הראשון יכול כל אחד לקחת את המינים הללו ,ולראות את עצמו עומד במקדש לפני ה' ,יחד עם שאריות התבואה שאסף ,אפילו אם הוא לא בעלים של שדה. מן התורה ,הלקיחה של ארבעת המינים היא דווקא ביום הראשון ,ולאחר החורבן תיקן רבן יוחנן בן זכאי שיהיו נוטלים לולב בכל מקום שבעה ימים כמו במקדש )סוכה פ"ג מי"ב(. אם כן ,בשאר ימי החג ישנה סיבה נוספת להיזכר במקדש ,ובשעת הנענוע עלינו לדרוש את ציון ,ולהעלות את ירושלים על ראש שמחתנו. לקיחת המינים בשעת ההלל דווקא מחזירה אותנו אל ההודאה הפשוטה על הקיום ועל הצמיחה .אנו לוקחים את הירוק הטרי, 7 וזוכרים כי לא המתים יהללו י-ה ,ולולב היבש פסול .חידוש ההדסים והערבות במהלך החג מחזקת את תחושת ההתחדשות שבקיום המצוות בכל יום ויום ,שכן אנו לא נוטלים את המינים היום רק בגלל שלקחנו אותם אתמול. ומה עם ההקפה סביב הבימה? בחג נידונים על המים ,וב"הושענות" אנו מתכוננים ומבקשים על גשמי השנה הבאה עלינו לטובה ,שתהיה זו שנה גשומה וברוכה. לקיחת הצמחים ביד מדי יום ,והדגש שניתן ביום השביעי על הערבה שגדלה על המים, מחברת אותנו לבורא עולם שמשיב את הרוח ומוריד הגשם .אותו הגשם שמבטא את הקשר הבלתי אמצעי שלנו עם ה' שמריק עלינו ברכה עד בלי די. היכן נוטלים את הלולב? בספרי חסידות מוסבר שבנטילת הלולב בסוכה אנו מחברים את האור המקיף שמקרינה עלינו הסוכה ,לאור הפנימי שחודר אלינו דרך נטילת ארבעת המינים, ולכן כדאי לברך על הלולב בתוך הסוכה. נראה שגם למי שלא רגיל לנהוג על פי הסוד כדאי לאמץ הנהגה זו כדי להצליח להתכוונן בשעת הברכה והנענועים ,מבלי לרוץ מיד להמשך התפילה וההלל. יש נוהגים לומר "לשם ייחוד" ודרכו להתכוונן לקיום המצווה ,אך כולם יכולים להתבונן רגע לפני הברכה ,ולהגיע לקיום המצווה בשמחה -ה' קידש אותנו במצוותיו ,ואנו שמחים לפניו ומודים על כל השפע שהוא מעניק לנו .בחג האסיף אנו רואים את הטוב והיופי ,ומצרפים את המגוון כולו לאגודה אחת ,המתנועעת ביחד ומהללת את ה'. עבודת הושענא רבא ל צ ע אפילו סתוםק! רבי אלי מלך בידרמן העיד לפני תלמיד חכם חשוב מירושלים היודע לקרוא את מזל האדם על כף היד, שבמשך כל השנה כולה הוא מקבל את הפונים המבקשים לדעת מה ניתן לראות לפי הקווים על ידם ,אך בימים שבין ראש השנה להושענא רבא אינו מקבל איש ,וטעמו הוא, שבימים אלה משתנים הסימנים בכף היד מדי יום ביומו בפועל ממש ,כי התפילות והתחנונים קורעים ומבטלים את גזר דינו של האדם ,וזה גורם לסימנים שבכף היד להשתנות בהתאם .והדברים ברורים ואינם צריכים ראיה ,אך מאחר ובזמננו מזגי האנשים חלשים יותר מבעבר ,לכן יש טעם להוכיח בראיות מעשיות שכך הוא במציאות. מאוצר מתנת חינם לפעמים מגיע האדם לכניסת החג מבולבל. מצד אחד ידוע לו גודל מעלת הימים האלה, אך מאידך גיסא הוא אינו יודע את המעשה שעליו לעשות כדי להחזיק את האור בלבו. לכן צריך האדם להכין את עצמו מבעוד מועד ולהיות מסודר בצורה ברורה לדעת מה לעשות ,ובראש צלול יכנס אל החג ביישוב ובהרחבת הדעת. ביותר הדברים אמורים בליל הושענא רבא ,שמעלתו גבוהה ועליונה עד למאוד. הושענא רבא הוא הסיום של כל הימים הנוראים ,ובו מקיימים את חתימת שלושת הספרים שנכתבו ונחתמו בראש השנה וביום הכיפורים .ואף על פי שבחז"ל כתוב שגמר ימי הדין הוא ביום הכיפורים ,האר"י ז"ל כתב שסיומם הוא ביום הושענא רבא. יש לבאר זאת בכך שבראש השנה דנים את האדם על פי מעשיו ואז באמת כבר יום הו ש ע נ א ר ב ה הוא יום החיתום, ו " ה כ ל ה ו ל ך אחר החי ת ו ם ". ה ז מ ן ה ובמקום להא וא יקר, של יצר הרע ,זיין להחלשות אל ה' בכל ה ש לצעוק כוח נגמר הדין ,אולם בהושענא רבא ,שהוא "יום ערבה" ,אז אנו מבקשים כערבה ,שאין בה טעם ואין בה ריח .מי שמרבה בתפילה ומבקש לזכות במתנת חינם ,אזי גם אם פסקו בראש השנה וביום הכיפורים שהוא אינו ראוי לקבל טוב וחסד ,אף על פי כן זוכה לבטל ולהמתיק את פסק הדין ומקבל יותר מהראוי לו ,כי אין אוצר גדול יותר מאוצר מתנת חינם. מסופר על הרב הקדוש רבי אברהם אלימלך מקרלין זי"ע, השם יקום דמו ,שנכנס פעם לבית המדרש בליל הושענא רבא וראה שני אברכים משוחחים ביניהם שיחת חולין. מיד ניגש אליהם ואמר להם "בוודאי אתם משוחחים על עניינים דחופים מאוד שאי אפשר לדחות אותם כלל ,אולם מכל מקום עדיף היה אם הייתם משוחחים על עניין זה בעת תפילת 'כל נדרי' מאשר בלילה קדוש זה ."...על אף שלא הייתה דרכו להתבטא בחריפות כל כך ,אך רבי אלימלך זי"ע לא יכול היה לראות איך מעבירים זמן יקר כל כך בדברים של מה בכך .ועיקר מעלתו של הושענא רבא היא בלילה ובשעות הראשונות עד חצות היום. אם לא עכשיו היצר הרע מכניס בכל אחד הרגשה שתמנע ממנו להתעלות .יש מי שאצלו היצר הרע גורם לאדם לחוש ייאוש על כך שהנה כבר חלפו ועברו ימי הרחמים והסליחות של חודש אלול ,ימי הדין הקדושים של ראש השנה ,עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים, ימי השמחה וההתעלות של סוכות -והוא לא התעשת עדיין להתעורר מן התרדמה העמוקה של נפשו .ועל כך אמרה התורה "אך בחמישה עשר לחודש השביעי וגו'"" ,אך" כלומר רק ,בלי להביט אל הימים הראשונים אלא להתמקד במה שעוד נותר לנו .וביותר הדברים אמורים לגבי היום האחרון של חג סוכות ,לא יתייאש מן העבר ורק ישתדל לתקן מעשיו מעכשיו ולנצל היטב את הזמן שעוד לפניו. מצד שני ,לפעמים נותן היצר הרע לאדם להתעלות בימים הנוראים ,ואף נותן לו להרגיש קדושה עילאה בתוך שמחת חג הסוכות ,אך כל כוונתו להפילו בהושענא רבא ,שאז הוא אומר לו שכבר עסק כל כך בעבודת ראש השנה יום הכיפורים ,ועתה הגיע הזמן לנוח מעט .זוהי טעות גדולה שכן הכל הולך אחד החיתום ,ואם לא עכשיו אימתי? אז מה לעשות? מנהג ישראל בליל זה להיות ערים ולקרוא תהילים ואת כל "משנה תורה" )חומש דברים( ,וכבר אמר על כך היהודי הקדוש מפשיסחא זי"ע שאין לך ספר מוסר טוב יותר מ"משנה תורה" ,ועל כן קוראים דווקא בספר זה כיון שהוא מעורר את הלב לבקשת רחמים ולתשובה. כתוב בתורה על נערה המאורסה שחייבה אותה התורה בעונש "על דבר אשר לא צעקה" )דברים כ"ב ,כ"ד( .חידושי הרי"מ לומד מכך )מובא ב"שפתי צדיק"( שכשהאדם יכול לצעוק ואינו צועק -נקרא הדבר לרצונו ולא אונס .לכן תיקנו חז"ל שכל איש ישראל יצעק היום "הושענא!" ,ומשמע שאם יצעק בוודאי יענה לו .ומחויב כל אחד לצעוק אף שאינו יודע מה הוא צריך ומה חסר לו -אף על פי כן יצעק סתם "הושענא!". )"באר חיים -ירח האיתנים"( עבודת שמחת תורה דרך הרגליים משה שילת זהו זה ,הגענו לשיא של חודש תשרי. כעת הזמן לקפוץ ,לרקוד ,לשמוח ולשאוג בשמחה שאין עוד מלבדו .לחיים! שמחת תורה הוא החג שחותם את תשרי, החודש הקדוש והמתוק. החודש השביעי שהוא ,כדברי המדרש, שׂבע ומשׂביע בכל טוב לכל השנה ,מסתיים ב"פאנצ'-ליין" מפתיע ועוצמתי .אחרי התקיעות של ראש השנה ותפילת הנעילה של יום כיפור אנחנו מגיעים לשיא חדש בשעת ההקפות בשמחת תורה. בחסידות חב"ד ידוע ואף מורגש כי זמן ההקפות הינו ממש כשעות השיא של תפילת נעילה ביום כיפור ותקיעת השופר בראש השנה .אלו שלושת הזמנים המרטיטים של חודש תשרי .השניים הראשונים הם בצעקה ,יראה והתנתקות מן העולם ,מה שנקרא בחסידות "העלאה" ,והשלישי הוא ב"המשכה" לתוך העולם ,בשמחה עצומה שאין דומה לה במשך כל השנה. אף שבכל השנה יש להיזהר בשתיית "לחיים" ,לצורך השמחה המיוחדת של החג הזה ,מותר ומומלץ לשתות "משקה" ,וכמו בפורים ,הדבר איננו מזיק. לחיים! "'מן המצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה', שמן המצר שבראש השנה נעשה מרחב 13 7 12 6 בחג הסוכות" )האדמו"ר הזקן( .כל ימי הסוכות, "זמן שמחתנו" ,הינם הגילוי של ה"בכסה", של הכיסוי שבראש השנה" .בכסה -ליום חגנו" .אבל השיא של הסוכות ושל החודש כולו הוא בשמחת תורה. חז"ל אומרים ששמיני עצרת הוא כמו בנים הנפטרים מאביהם והוא אומר להם קשה עלי פרידתכם ,עכבו עוד יום אחד ונחגוג יחד את הסיום ,רק אני ואתם .והחגיגה הזו בעלת עוצמה אדירה ,כפי שלא חגגו בכל החודש ,והיא יכולה להגיע רק אחרי העבודה הרבה של כל חודש תשרי. לאורך כל תשרי אנחנו מקבלים "אורות מקיפים" לכל השנה .בדומה ל"הר כגיגית" במתן תורה ולחופה המקיפה את החתן והכלה ,אנו מקבלים כוחות לעבודת ה' של כל השנה .בכל החודש הזה אנחנו עובדים קשה ,קשה מאוד ,ומקבלים מתנות רבות, אך שמחת תורה היא "המקיף הכללי". "שמחת תורה הוא כלל גדול יותר ,הכולל כל חודש תשרי ,כי אז נמשך בחינת מקיף העליון הכללי ,בחינת שעשועי המלך בעצמו ,כתר תורה ,וגילוי זה נמשך בשמחת תורה בריקודים" )הרבי זצ"ל(. הריקודים השמחה העצומה של שעת ההקפות היא רצינית מאוד ומשפיעה על כל השנה .רבי יוסף יצחק מליובאוויטש אמר בשם אדמו"רי חב"ד שקדמו לו" :אזהרה )!( לייקר במאוד את השעות של שמיני עצרת ושמחת תורה. בכל רגע יכולים לשאוב אוצרות בדליים ובחביות בגשמיות וברוחניות ,וזאת על ידי הריקודים". בשעת ההקפות מקבלים מתנות רבות לכל השנה ,ובהקפה .כך הסביר הרבי" :בשמחת תורה בשעת ההקפות יכול יהודי לפעול דברים גדולים מאד .ישנם סוחרים ,שנותנים סחורה רק במזומן ,בהקפה אין הם נותנים. וישנם סוחרים ,שנותנים גם בהקפה .הקדוש ברוך הוא הוא כמו הסוחרים שנותנים גם בהקפה .זהו 'הקפות' מלשון 'הקפה'. בשמחה שבשעת ההקפות יכולים לקבל הרבה סחורה ,הניתנת בהקפה .אבל כאשר לוקחים סחורה בהקפה נעשים משועבדים צריכים לפרוע את החוב .דבר שצריכיםלעשות מדי יום ביומו". הפסוקים לפני הקפות אנו אומרים-שואגים בשמחה את הפסוקים המרוממים .אלו הפסוקים שמכריזים את השמחה העצומה שמתגלה ביום הזה ,יום הגילוי של ה' יתברך בעולמות. האדמו"ר הזקן מסביר שהפסוקים האלו הם גם מעין הוכחה והסבר לשמחה העצומה של שמחת תורה .למה יהודי יכול לרקוד במשך שעות כמו ילד קטן? כי "אתה הראית לדעת" ש"אין עוד מלבדו"! למה יוצאים מהכלים? כי "מלכותך מלכות כל עולמים" ו"לעושה נפלאות גדולות" .זה קורה כאן ועכשיו וביום הזה הכל גלוי) .מנסיון ,מ-ו-כ-ר-ח-י-ם לומר את הפסוקים אחרי שתיית כוסית "לחיים"(. אחרי הפסוקים נצא להקפות ,הולכים לעבוד עם הרגליים .העצמו ּת מתגלה ולנו נותר רק לרקוד איתה ,להיות רגליים לקדוש ברוך הוא ולספר התורה. לא מנסים עכשיו להבין שום דבר ולא רוצים להבין שום דבר .רוצים ישועה ,רוצים קשר שמעל הטבע עם ה' .הושיעה נא! הצליחה נא! תן לנו שנה שבה נהיה איתך יום יום, שעה שעה ,דקה דקה ושנייה שנייה. שמחת האש הלבנה הריקודים בשמחת תורה מתייחסים לקשר העמוק ביותר שיש לנו לתורה, מעבר למילים, לאותיות ולתגים כל יהודי קשור ,גם מי שלא יודע מה כתוב בתורה ואפילו מי שמתנגד אליה שייך אל עצם התורה ורוקד איתה עד כלות הנפש ממה פחד ידידו של נשיא בית המשפט העליון, ומדוע רצה איב פרידמן ללכת לכנסייה של היהודים? הרב שבתי סלבטיצקי בהתוועדות מיוחדת לשמחת תורה .לחיים! בלגבי א אחד מהופרימ הגדולימ בישראל כתב פעמ מה גרמ לו לעזוב את עולמ התורה .הוא יפר שבשמחת תורה באחת השנימ הוא רקד בהתלהבות גדולה ,ולפתע ניגש אליו ראש הישיבה ואמר לו" :בשביל התורה שלמדת כבר רקדת מפיק ."...אתמ מבינימ ,זה דקר לו בלב ושש המילימ הללו פתחו פתח קטנ ונתנו מקומ לנפש הבהמית להיכנ בו .אם לא תופרים קרע קטן ,הוא גדל וגדל וקורע את הלב. אנחנו יודעימ שהמילימ הללו איננ שייכות. בשבועות ,חג מתנ תורה ,ניתנ להבינ את השמחה מכמות הלימוד ,אבל בשמחת תורה לא לומדים אלא רק רוקדים, והשמחה איננה תלויה במי אתה, מה למדת או מה אתה מבין. בשמחת תורה רואים שגם אנשים רחוקים באים ורוקדים ,ועוד איך רוקדים ,עד כלות הנפש .ובאמת ,על מה כולמ שמחימ? ההקפות איננ מצווה ואיננ הלכה אלא רק מנהג .אז איכ זה שבשביל מנהג יוצאימ מכל ההגבלות ומגיעימ לשמחה גדולה יותר מאשר בחג השבועות – חג מתנ תורה? בגמרא מופר שמשה רבנו עלה לקבל את התורה וראה את הקדוש ברוכ הוא קושר כתרימ ,תגימ ,לאותיות .משה רבנו שאל מה זה ,והקדוש ברוכ הוא ענה לו שרבי עקיבא 15 7 14 6 עתיד לדרוש על כל קוצ וקוצ תיליתילינ של הלכות. אות רגילה היא בעלת משמעות גלויה. כשאנחנו אומרימ שליהודי יש אות בתורה זה אומר שיש אנשימ שיש להמ קשר גלוי לתורה -תפילינ ,שבת ,מצה או מצווה אחרת. אכ יש אנשימ שאינכ רואה בהמ את הקשר לתורה ,ממש כמו תגימ שאינמ מבטאימ משהו פציפי .התג של האות שי"נ ושל צדי"ק הוא אותו תג ,אתה אפילו לא קורא אותו ,אך גם ליהודים הללו יש קשר לתורה. הקשר הוא תג ,יש איזה חוט ,קו דק ,שמקשר אותו ליהדות .אולי זה לא בא לידי ביטוי מעשי ,אתה לא "קורא" אותו ,אבל הוא קשור ,זה נוגע לו. משה רבנו היה צדיק בנ צדיק וראה בכל יהודי את האות שלו בתורה ,אבל כשהוא ראה את התגימ הוא לא הבינ מה עניינמ ושאל על ככ .רבי עקיבא ,לעומתו ,היה בנ גרימ ושנא בצעירותו תלמידי חכמימ .לא היה לו שומ קשר גלוי לתורה ,עד שהגיע הזמנ וגמ רבי עקיבא נדלק .לכנ ,דווקא הוא יכול לדרוש כל קוצ וקוצ ולזהות את הקשר העדינ והנתר שיש לכל יהודי לתורה ,גמ למי שנראה רחוק שברחוקימ. המשפיע הרב גורביצ היה פעמ בצרפת ,ופגש יהודי אחד שלא הכימ להניח תפילינ .הוא החליט להיכנ למידת "נצח" ,ולשכנע אותו, ואמר לו" :תאר לך שבא אליך משוגע ואומר לך' :תעשה לי טובה ,תניח שני תפוחי אדמה ,אחד על היד ואחד על הראש .אם תעשה את זה אהיה מאושר' ,האמ לא תעשה את זה?! נו ,אז מה אני מבקש ממכ כבר ,תניח תפילינ לרגע אחד!" .האיש התחיל פתאומ לצעוק עליו" :איכ אתה לא מתבייש להשוות תפילינ לתפוחי אדמה? תפילינ זה דבר קדוש!". ביהודי הזה אולי לא רואימ את אותיות התורה אכ ,אוי ,געוואלד ,כמה התגימ מקשרימ אותו לתורה! אכ יש עוד וג יהודימ .יהודימ שאפילו את התגימ אינכ מוצא בהמ .נראה לנו כאילו אינ להמ כל קשר ליהדות ולתורה .איכ המ קשורימ לתורה? ההלכה אומרת שכאשר אדמ רואה ,ח ושלומ ,מישהו נפטר ,עליו לעשות קריעה. אכ אמ רואימ פר תורה שנשרפ ,קורעימ שתי קריעות .למה שתימ? קריעה אחת על האותיות השחורות וקריעה שנייה על הקלפ, הגוויל. אנשימ חושבימ שעיקר הקדושה בתורה היא האותיות ,ושהקלפ ,הגוויל ,הוא רק אמצעי לכתוב את האותיות .ההלכה הזאת מגלה לנו שהקלפ הוא חלק מהותי מפר התורה .יש בו קדושה עצומה .בקלפ יש "אותיות לבנות", כמו שכתוב במדרש שהתורה היא אש שחורה על גבי אש לבנה. יש יהודים שאין בהם אותיות ואין בהם אפילו תגים ,אך את האותיות הלבנות הלא כתובות ,את הקדושה שיש בגוויל -יש להם! יש יפור מעניינ על חיימ כהנ ,נשיא בית המשפט העליונ לשעבר .בשמחת תורה של שנת תשל"ו הוא היה בבית המדרש של הרבי, ב ,770-וגמ אני הייתי שמ .באותה תקופה עבר חוק "מיהו יהודי" והוא היה נחרצ מאוד לפוק נגד ההלכה .כולם התלחשו האם מותר לתת לו הקפה עם ספר התורה ,אך הרבי הורה לתת לו הקפה ,ואמר" :בא יהודי שרוצה לקבל עול תורה ,ואתם מונעים ממנו?" .בהקפה ההיא הרבי רקד בהתלהבות גדולה ,וכל הזמנ התכל על השופט כהנ. כשחזר השופט חיימ כהנ לבית המארח שלו, שהיה ידיד נפשו ,הוא אמר לו "אני זקנ מכדי לשנות את דרכי ,אבל אנא ודא שאחרי שאמות ,יקברו אותו על פי ההלכה ,ואתה אחראי לככ" .כאשר נפטר התפרמ בעיתונות שחיימ כהנ נקבר על פי ההלכה. כשנה אחרי שחיימ כהנ היה אצל הרבי ,פגש חיד חב"ד את אותו ידיד נפש של השופט כהנ ,והזמינ אותו להקפות אצל הרבי .הידיד ירב בתוקפ ואמר" :לאחר שחיימ כהנ שינה הרבה מדעותיו בנושאי יהדות ,וראיתי זאת עליו במוחש ,וגמ שמעתי ממנו על הרושמ הגדול מההקפות אצל הרבי ,אני מפחד שגמ לי זה יקרה."... זו הייתה "קדושת הקלפ" שהרבי הדליק בו. לא היה לו אות וגמ לא קוצ אכ "האותיות הלבנות" ,ה"אש הלבנה" הייתה בו והרבי הדליק אותה ,כמו שהרבי הדליק מאות אלפי נשמות בעולמ. לא מזמנ התקיימה באנטוורפנ תערוכה של פרימ יהודיימ עתיקימ שהודפו בבית דפו עתיק באנטוורפנ בשמ פלנטינ מורטלי. כשלושים חוקרים ופרופסורים הגיעו לבית חב"ד לשמוע ממקור ראשון על ספרי יהדות .המ התרשמו מאוד לראות שעדיינ לומדימ באותמ פרימ עתיקימ .אחר ככ המ שאלו כמה שאלות שהטרידו אותמ .השאלה הראשונה הייתה" :למה אתם לומדים כל הזמן עם הידיים? למה אתם עושים תנועות משונות כל כך?". הברנו להמ שבאוניבריטה רוצימ לקלוט רק את השכל ,אבל בלימוד התורה רוצימ לקלוט את ה"למעלה מהשכל" .לפעמימ אתה מדבר עמ מישהו והוא אומר לכ "כנ כנ כנ" אבל אתה שומע בינ המילימ "לא לא לא"... יש "אותיות" ,יש "בינ האותיות" רמזימ כמו התגימ ,אבל יש גמ "למעלה מנ האותיות" את האש הלבנה .אנחנו רוצימ להרגיש את האור והקדושה שלמעלה מנ האותיות ,וזהו פשר תנועות הידיימ. בשמחת תורה אנו רוצים להגיע לא אל האותיות וגם לא אל התגים – אלא לעצם התורה .לכן אנו רוקדים איתה סגורה ,בלי לקרוא מה כתוב בתוכה .אנו רוצים להתקשר עם העצם שלה ,כמו שהיא ,זה גבוה יותר מללמוד את מה שכתוב בפנים ,וככה מגיעים לאותיות שמעל האותיות. ראש הליגה למניעת השמצה ,איב פרמנ, הוחבא בזמנ השואה בבית גויימ שחינכו אותו לנצרות .בכל יומ ראשונ הוא הלכ לכניה, ירק בכל פעמ שיהודי עבר ברחוב ונישק את ידי הכומר .לאחר המלחמה לא הכימה המשפחה המאמצת להחזיר אותו ,והוחלט שהוא יחליט בעצמו להיכנ הוא רוצה ללכת. זה היה בדיוק לפני שמחת תורה בעיר וילנה, ואביו לקח אותו לבית הכנת .בדרכ המ פגשו את הכומר והילד אברהמ רצ ונישק לו את היד... המ נכנו לבית הכנת ,בקושי נשארו בווילנה יהודימ .המ עמדו בצד ולא רקדו ,ופתאומ בא לכיוונמ חייל רוי ושאל את האבא האמ הילד יהודי .האב ענה בחיוב והחייל אמר בדמעות: "במשך ארבע השנים האיומות הללו לא ראיתי ילד יהודי .נסעתי אלף קילומטר ,וזה הילד היהודי החי הראשון שנתקלתי בו .הייתי רוצה לרקוד איתו על כתפיי ,האם מותר לי ?" .האב הנהנ והחייל הניפ את הילד על כתפיו .דמעות זלגו על לחייו ובלב מלא שמחה אמיתית הוא קרא "זה פר התורה שלי" ,והצטרפ לריקודימ. למחרת המ חזרו לבית המשפט ,והילד פרצ בבכי ואמר" :אני רוצה ללכת לכניה של היהודימ" .וככ חזר ליהדות .הוא לא למד תורה ,הוא לא ידע כלל מהי תורה אכ בשמחת תורה הוא הרגיש את האש הלבנה שבתורה. האותיות הלבנות חדרו ופרצו את כל המחיצות והדליקו אותו. בשבועות קיבלנו את התורה "מלמעלה למטה" ,מהשמימ לארצ .אבל בשמחת תורה יש את מנהג ההקפות ,מנהג שבני ישראל יזמו "מלמטה למעלה" אל הקדוש ברוכ הוא. מעולם לא ראינו שופטים ועורכי דין רוקדים עם ספר החוקים שלהם בהתלהבות ועם דמעות בעיניים .אין שם אותיות לבנות ,אין שם שום לחלוחית של קדושה .רק בעם ישראל לוקחים את התורה ורוקדים איתה ,גם אם לא יודעים מה כתוב בה .זהו הקשר העצמי שלמעלה מהשכל ,הקשר הנפלא בין התורה לעם ישראל .חג שמח! שו"ת הרב יהושע שפירא ראש ישיבת רמת גן נפשי בשאלתי ה א ם ה י צ י א ה ל ס ו כ ה הקד ו ש ה עית למעשה אומרת ו הא ר ע שמ ג ו ר י ה ח ו ל י ן ב ב י ת הקבע הם רק בדיעבד? חפצצ". מננ ,וועעת ללככל חפ כל זמ מר ""ללכל מללככ אוומ שללמה ההמ בוד ההיא הכבו נני הכ בענננ כונ בבעע שכו כדי ללש עזייבבת ההעעווללמ ההזה כד תאימה ללכל מתאימ ימ תא היא ללאא מת ה ,אכ הי ומה, ומה עצומ מעלה עצ וודדאאי מעל על ולמ העול חה של הע ריחה יתווחח וההפרריח ות .ההפפית שעע ת והש הזמננימ וה הזזמ מ ישרראאל חה ליש טיחה טי מבטי מבבט לה שההתווררה מ דולה דול כה גדו זה המ בבררכה הזה הז ות. צוות המצו המצ רה והמ תוו ה כר על קקיוומ הת הת שכר ככש לחמה את מהה מללחמ רכי ההמ עורכ יר מעו חזיר ווה ללההחחזז מצוו תווררה מ ההת נכו אאמ כננ ,,ההבבביית ייקקר דש וללא חנכ ית חדש נה בית שבנה מי ש בית בבי ליראוות בב ליררא לראוות ולי יה לרא רא שמ שההעעללייה ניהה .כשמ עיני בעי יפה נה מחחל פ אינה תהה ,אאינ עלת כל מעל ליממ ,,עמ כל מקדש בררגגלי מקקדדש המ ממת רומ תו אללאא מרו חל ו בנחל שבט בנ שלל כל שב יימ ש החיי את הח וקיית, ת האאלוק דביקוות דבייק ת הדב מעללת ממ אל מע עצממ החיייימ עעצמ את הח מלאאימ ימ המ ת החחי מ מחלליפ אאת ינו מח ת אינ וכוות הוכ כככ חג ה מממ אוותמ רומ מרו לא מ השנהה ,,אלא שנ בשאארר הש בעולמ ההזה בש בבעול ול שננהה. במחחזוור הש תו במ ופעעת על ידדי הופ בוד ל נני ההכבו ללעעננ משגע אותי לראות קים אנשים שמדקדק בנקודות בלתי נראות באתרוג. באמת צריך את זה? יזה נימ -בבאאיז ומני הלומ ומ טננימ וויהל הל שייט אה תככש וראה צא ור יהממ! על יניה בעינ מה שייקר בבעע בוחחנייממ את מה קדוק המ בו קדווקק דדקד כרה ששככר מצצוווות הה' ,שש שש קייממ במ שהעעוק מהה וככמה ש חת כמ אחת דקדדקקו וויבבחחננו בה ד ,ידדקקד יח , ולמ ח העול מי ע הלוומ כל יהל ול מכל גגדדול ט.. כל פפררט פרט שונ הראשו מאדדממ הררא עושר שההיה בבעווללמ מא שר כל העעוש בכל של כל יות של חניו רוחחחנני רגוות הרו רו מד ג כל ה ד מיננו וגגממ בכל ועעד יימי ת! וה אחחת צווה על מצו שככר על כדי לתת ש ינ די כד ימ – אינ יקימ הצצדדיק למא אי עלמ מצווווה בבהאי שכר מצ ינוו" ,שכ רבוותינ מררו רב מ שאמ שאא כמו ש כמ צווות בעעווללמ הזזהה(( .אמ מצו שכר ללמ א" )אאינ ש יכא" ליכורה התור שהת וה שה במצצוווה דאי ללההדדרר ,וובפפרט במ וכדא אוי וכ ראו כנ,נ ,רא כנ ר". הדר" "פררי עצ הד עצמה קקראאהה לה "פ עצצמ מ דות ודדו יו ו את י דעת את חד לדע ריכ ככלל א ד ת ,צצרי זאת, יחחדד עמ זא לצאת שר לצצא אפשר שררייממ ואפ המ כש רוגגימ המ אתרו ה .רוובב ההאת את לכה. ההההללכ ואה לב .אאמ רוא טוב לב ובט מחחה ב בשמ בההממ ידדי חוובה ש צריכ לוות רווחחו,ו ,צררי את שללוות ות מפר ת דור מפ הידו שההי הי שהה אדמ ש האד דוו ,,כי הפד שכררו בהפ הפ וצא שכ היטב אמ ללא י צ טב לשקקול ההיט ש כוללנהה. מצווווה עעוללה על כו המצ שמחת המ מחת חת שמ ש עלון שבועי לעבודת השם בדרך החסידות ת.ד 52589 .רמת גן עורך :אהרוני ברנשטיין הגהה וייעוץ :אלומה לב עיצוב :סטודיו דוסה | www.Dosa.co.il לתגובות ,יצירת קשר ,פרסום והצטרפות לרשימת תפוצה: [email protected] | 054-4530951 חפשו אותנו בפייסבוק! קרוב אליך העלון טעון גניזה ¸Ç´·±·´Æ ³Ç¸²Ç¸¶½° ÉÇï° É´¶ÃȽ³É´ÇÈÁ»´ÃǷų ÉÇï°É´È²¶³É´¿´ºÈ°´ÈºÇÈ ½¶¸¼¸Ç ¯·¼¸°¸¸·ÆÇ 1-700-500-555 www.bemuna.co.il ' ½É´¯É¿ºÈ סרקו את הקוד להצטרפות לרשימת התפוצה בשמחת תורה? וש בררווכ ההוא קדוש קדו שהקד שאחרי ש שאאחר חר מרו ש תיננו אמר רבבוות מינ מזזמ דמ שמ כאדמ עודה ,כא עודה דה אומות ללעו לעו אומו מו כל האו ינ את כל זמינ מזזמ מ ראל שרא ש מייש מבקקש הוא מב תו ,הו מחתו לשמח בימ לש ימ רבי ידידימ יידיידד יתו עעוודדה אאחחת ללבדד ..על ככננ, עוודד אית בו לע אאהההוובו עימ שבעי שבע נגד ש נו בחחג כנג רבנו רבנ הקרב הקרב ימ שהק הפרימ ימ הפר פר בעימ בעי אאחררי שבע שבע עצרת. עצרת רת יני עצ שמ נ פר אחחד בשמ בשמ ריבבימ פר מקרי ות ,אאנו מק מק ומות האומ הא קודשא יה ,קקוודדש רע ה והרע דוד וה חת ההדדו מחת שמ מחה ההיא ש הש ח הש שמחחהה זו רות שמ דו ו מההללככ הדו הדו וישראאלל ,וובבמ וישר שר ריכ ההוא וי ברי בר התווררה יאת הת יומ קקריא ביו שלמ ב יטוויי הש הביט ביט יבללהה את הב קב בתוכנ בתוכ וכ וּבה בת תוּב מה לככת דומה הדו שהה ,הד קדווש תווררה הקד בור .הת בורר. ציבו בצי פלא מופל מוו המ יטווי המ יה ,ההיא ההביט והררעעיה ינ הדדווד וה שבב נ רית ש הברי הב אנו על כנ אנ מהה .ל ינ זררימ ִעמ שאינ בה הזזוו ,ש אהבה אהבה של האה של עטור בבמעעיללו, טוו שהווא עט תוררה כש תו פר ההת דימ עעמ ר רווקקדי קייממ וללאא בפפררט עו ק וימ אאנו עו מוי מוי מוד מ לימ לא בלי מפנני ש א מפ את את טאת שמבבט ורה שמ התור יות הת אלא בבכללל ו חר ,אל אחר כזה אאו אח כז רובבוו. עמ קררוב ישרראאל עמ בינ יש הקקבב""הה וובי שבייננ הק שבבי הקשר ש צמ הקש קש עצמ עצמ יש לך שאלה בעבודת ה'? מ ל054-4530951 - » ¶ ° ° ½ Ç ± »º º É Èɸ° ɸ° ¸½È ¶ »¯Ç
© Copyright 2024