עתון מהדורה 52 - etonisraeli.com.au

2015 ‫יולי‬-‫ יוני‬52 `‫גליון מס‬
www.e
tonisra
eli.com
.au
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‬
‫‪etonisraeli.com.au‬‬
‫בקצה העולם‬
‫דבר המערכת‪ ,‬הללי קמחי‬
‫נקודות חלוקה של ‪E‬תון‬
‫‪4‬‬
‫‬
‫חינוך‪ ,‬רונית ברס‬
‫‪ 20‬שאלות בנושא ”על הקצה”‪ ,‬אלכס מודולביץ‬
‫‪5‬‬
‫‪ 20‬תשובות בנושא “על הקצה”‪ ,‬אלכס מודולביץ‬
‫‬
‫בעד ונגד ברית מילה‪ ,‬ד”ר ארז כהן וד”ר עידן בן ברק‬
‫‪6‬‬
‫עד קצה המסלול‪ ,‬ד”ר ארז כהן‬
‫‪7‬‬
‫על קצות האצבעות‪ ,‬עידית בנג’מין‬
‫‪8‬‬
‫איש המס‪ ,‬גיא בירן‬
‫‪9‬‬
‫הזמנה לשיחה‪ ,‬אריאלה רוזינגר‬
‫‪10‬‬
‫לימוד אוז סידני‬
‫‬
‫הפינה הירוקה‪ ,‬מירב גולדברג‬
‫‪11‬‬
‫לחיות על הקצה‪ ,‬מאיר קריספין‬
‫‪12‬‬
‫מלך בעולם הלילה‪ ,‬יפעת סלע‬
‫‪13‬‬
‫עונה סוערת בשבט עונות‪ ,‬מיכל כרמל‬
‫‪14‬‬
‫השבילים התלויים‪ ,‬יפעת סלע‬
‫‪15‬‬
‫ראיון עם עידן בן ברק‪ ,‬זבולון שלו‬
‫‪16‬‬
‫על נהרות בבל‪ ,‬זבולון שלו‬
‫‪17‬‬
‫תוכניות ישראל‬
‫‪18‬‬
‫דף הנוער‬
‫‪19‬‬
‫סיפור קצר‪ ,‬זבולון שלו‬
‫‪20‬‬
‫המלצת סרט‪“ :‬מיתה טובה”‪ ,‬אריאלה רוזינגר‬
‫‬
‫עדות שמיעה‪ ,‬זבולון שלו‬
‫‬
‫סדרה‪ :‬אוסטרליה‪ ,‬החיים על הקצה‪ ,‬דורון רוט‬
‫‬
‫מה קורא? פרוייקט רוזי‪ ,‬רונית ברס‬
‫‪21‬‬
‫מתכונים‪ ,‬נטלי תכלת‬
‫‪22‬‬
‫תמונות מארועי הקהילה‬
‫‪23‬‬
‫ספורט‪ ,‬בועז בן ימי‬
‫‬
‫דפי כחול לבן‬
‫מאת‪ :‬הללי קמחי‬
‫ז‬
‫ו הפעם הראשונה‪ ,‬מאז תחילתו של ה‪E‬תון‪ ,‬שיוצא לי לכתוב את דבר המערכת בדיוק ביום ההולדת שלי‪ .‬יש בזה משהו סמלי‬
‫ונחמד שקצת מחמם את הלב בבוקר הקפוא הזה שקיבל את פניי‪ .‬סמלי על שום מה? על שום שנחמד להתעסק ביום ההולדת‬
‫בדברים שאהובים עליך‪ ,‬וכתיבה‪ ,‬על אף שאני נוטה לפעמים לשכוח‪ ,‬היא מאוד אהובה עליי‪...‬‬
‫אז ככה‪ ,‬כל חיי התרגלתי לעובדה שביום ההולדת שלי השמש במרכז הרקיע‪ ,‬הקיץ רק מתחיל והולך להימשך עוד המון זמן ואין סיכוי‪,‬‬
‫אפילו לא הקל שבקלים‪ ,‬שיגיע איזה ענן לחסום לי את הנוף‪ .‬והנה הבוקר‪ ,‬פה בקצה השני של העולם‪ ,‬החורף רק מתחיל (ואני לא מסוגלת‬
‫לחשוב כמה יותר קר מזה עוד יכול להיות)‪ .‬את פניי קיבל ענן של ברד ורוח מקפיאה באופן מיוחד‪ ,‬ואולי רק בשבילי‪ ,‬רק בשביל להזכיר‬
‫לי שזהו יום יחיד ומיוחד‪ ,‬הופיעה לה פתאום קשת שכיסתה את השמיים בשמיכה של צבעים‪ .‬היא כאילו אמרה לי‪“ :‬תקשיבי‪ ,‬אני יודעת‬
‫שכאן הכל הפוך ושיש לך נטייה לדרמות‪ ,‬אבל‪ ...‬הכל בראש‪ ,‬קחי לך איזה קשת וצרי לך סיפור אחר וחדש ליום ההולדת שלך‪ .”...‬אז מי‬
‫שמכיר אותי יודע שיש לי חולשה לימי הולדת‪ ,‬שהיכולת שלי להמציא סיפורים היא אדירה ושיש לי גם נטיות דרמתיות כאלה ואחרות‬
‫(יכול להיות שכל אלה הן תופעות לוואי של דמיון מפותח‪ .)...‬אז החלטתי שהיום‪ ,‬כל היום‪ ,‬לא משנה מה שקורה בחוץ‪ ,‬תהיה לי שמש בלב‪.‬‬
‫בימי ההולדת יש לנו מן נטייה כזאת לחשבונות נפש‪ :‬מה הספקנו ומה לא? מה מימשנו מכל סל החלומות הזה שנשאנו לנו על השכם‬
‫בגיל העשרים הזה‪ ,‬כשהכל עוד לפנינו והאופטימיות והנאיביות מנהלות לנו את החיים בגדול ואנחנו חושבים ובטוחים שהכל‪ ,‬אבל ממש‬
‫הכל‪ ,‬עוד אפשרי‪ .‬והנה כמעט רבע מאה אחרי (וזה כבר נשמע המון)‪ ,‬יש בי עוד אופטימיות‪ ,‬אבל היא קצת סדוקה‪ ,‬בריכת הנאיביות שלי‬
‫כבר כמעט ריקה‪ ,‬אבל עדיין מבצבצת לה מדי פעם ילדה בת שמונה עם תלתלים על הראש ועיניים ממש ממש גדולות (פעם קראו להן‬
‫פרוז’קטורים)‪ ,‬שממשיכה להתעקש שעדיין הכל עוד אפשרי‪ ,‬ואין דבר כזה לא‪ ,‬ואין אי–אפשר ואין מחר‪ .‬הילדה התמימה הזו מזכירה‬
‫לי את מה שאני נוטה הרבה פעמים לשכוח עם כל ההסעות‪ ,‬המטלות‪ ,‬השגרה העמוסה וסליחה על המילה ‪ -‬כל הבול–שיט שמסביב‪,‬‬
‫היא מזכירה לי מה באמת חשוב לי‪ .‬ושמותר לי לצפות‪ ,‬ומותר לי לקוות וגם מותר לי לדרוש‪ ,‬ושכבוד זה לא תמיד מילה רעה‪ ,‬ושמותר‬
‫לקבל תגמול בשביל מה שעבדנו בשבילו קשה‪ ,‬ושרצוי ליצור לנו פינות של חופש ואושר‪ ,‬לצאת החוצה‪ ,‬לשבור את השגרה ולעשות‬
‫משהו בשביל עצמנו שייתן לנו דלק להמשיך הלאה‪ .‬חבר הרגע התקשר אליי לאחל לי יומולדת שמח והזכיר לי‪ ,‬שכל יום בבוקר שאנו‬
‫פוקחים את העיניים הוא יומולדת‪ .‬אני מוסיפה‪ ,‬שכל יום שבו אנו פוקחים את העיניים ושאנו אוהבים מישהו ומישהו אוהב אותנו בחזרה‬
‫הוא חגיגות יובל עם זיקוקין דינור‪ ,‬ואין ברי מזל גדולים יותר מאתנו כשיש לנו עם מי לחלוק את הדרך‪ ,‬יש משפחה שתומכת‪ ,‬וחברים‬
‫שעושים לנו טוב על הלב וצחוק בנשמה‪ .‬אז אני רוצה לנצל את הבמה הזו לתועלתי האישית והאגואיסטית ‪ -‬אתם יכולים לתת לי את‬
‫הפריווילגיה הזו‪ ,‬כי היום הוא יום ההולדת שלי ‪ -‬ומצד שני אני יכולה לקחת אותה‪ ,‬כי מגיע לי לא? הרי הרגע דיברנו על זה ‪ -‬ולהגיד‬
‫תודה קודם כל למשפחה המדהימה שלי‪ .‬לילדים שלי‪ :‬ללאל‪ ,‬ליותם ולאילון‪ ,‬שכל אחד מהם הוא מלך ולכל אחד יש את הכישרון שלו‪.‬אז‬
‫תודה על זה שהם מקבלים את הפיוז הקצר שלי בהבנה‪ ,‬ואת העובדה שיש לי מלנת’לפים פרויקטים על הראש ‪ -‬באהבה‪ ,‬ולשרון‪ ,‬האיש‬
‫היקר שאיתי‪ ,‬שיותר מהכל הוא מקבל אותי כמו שאני ולא כמו שאני לא‪ ,‬ואוהב אותי אהבת אין קץ‪ ,‬ולכל אותם חברים מדהימים שלי‬
‫שאם הייתי צריכה לציין אתכם בשמותיכם‪ ,‬היינו מבלים פה את כל הלילה‪ ,‬שתמיד מאירים לי את הדרך ותמיד יודעים לתת לי מילה‬
‫טובה‪ ,‬עצה או כל מה שאני צריכה‪ ,‬לא משנה מתי‪ .‬לי לא תמיד יש את הזמן הזה להחזיר בחזרה‪ ,‬ובכל זאת אתם שם‪ ,‬תמיד עם הבנה‪.‬‬
‫אין כמוכם‪ ,‬אני אוהבת את כולכם עד אין קץ ואתם הופכים את החיים שלי על הקצה בקצה העולם לאפשריים‪.‬‬
‫תודה לכולכם‪ ,‬קהילה מדהימה פה באוסטרליה‪ ,‬על שאתם ממשיכים לקרוא את ה‪E‬תון ולהאמין בנו גם כשלפעמים אנחנו שוכחים‪....‬‬
‫שיהיה לכולכם יומולדת שמח השנה איפה שלא תהיו‪...‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫ ‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫שלכם באהבה רבה‪,‬‬
‫ הללי‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫שער ‪ -‬איור דיגיטאלי‪ :‬שלמה רוזינגר‬
‫שיווק ופרסום‬
‫רוית גלאנס ‪[email protected] -‬‬
‫עיצוב מודעות‪ :‬פרי רהק ושלמה רוזינגר‬
‫רשימה חלקית‬
‫מערכת‬
‫הללי קמחי ‪[email protected] -‬‬
‫רוית גלאנס ‪[email protected] -‬‬
‫זבולון שלו‬
‫אורון רביב‬
‫יפעת סלע‬
‫גילי ברזני‬
‫עידית בנג’מין‬
‫רונית ברס‬
‫דורון רוט‬
‫עיצוב‪ :‬שלמה רוזינגר ‪[email protected] -‬‬
‫עו”ד‪ :‬רונן עצמון‬
‫מפיצים‪ :‬אודי יערי‪ ,‬שון אקסלרוד‪ ,‬עומר קמחי‬
‫נקודות חלוקה של‬
‫‪CBD‬‬
‫‪Sydney University – Hebrew Dep.‬‬
‫‪Chatswood‬‬
‫‪North Shore Temple Emanuel‬‬
‫‪Linfdield‬‬
‫‪Masada College‬‬
‫‪Erskineville‬‬
‫‪Shenkin‬‬
‫‪Maroubra - Mount Sinai School‬‬
‫‪North Bondi‬‬
‫‪Bold & Beautiful‬‬
‫‪Randwick‬‬
‫‪Shalom College‬‬
‫‪Emanuel School‬‬
‫‪Rose Bay - Pita Mix‬‬
‫‪Woollahra - Jewish Folk Centre‬‬
‫‪St. Ives - Masada School‬‬
‫)‪News Agency and Franklin’s (at shopping centre‬‬
‫‪Chabad House‬‬
‫‪“Atina” Deli‬‬
‫‪MELBOURNE‬‬
‫)‪Balaclava Rd (Carlisle St.‬‬
‫‪Coles‬‬
‫‪Nogga‬‬
‫‪La Cafe‬‬
‫‪Dana Patisserie‬‬
‫‪Staor‬‬
‫‪Glenhuntly Rd.‬‬
‫‪Tavlin‬‬
‫‪Coles‬‬
‫‪Danish Nosh‬‬
‫‪Hamerkaz Shelanu‬‬
‫‪Milk n’ Honey‬‬
‫‪Savion‬‬
‫‪Centre Rd.‬‬
‫‪Glicks‬‬
‫‪Cafe J’adore‬‬
‫‪North Rd.‬‬
‫‪Pita Bar‬‬
‫‪Hawthorn Rd.‬‬
‫‪Turquoise‬‬
‫‪Beith Weizman‬‬
‫‪Bambra Rd.‬‬
‫‪Produce Plus‬‬
‫‪Kooyong Rd‬‬
‫‪The Pita Factory‬‬
‫‪East Bentliegh - Vitaflex‬‬
‫‪BRISBANE‬‬
‫‪Ronit Baras 07 3343 2237‬‬
‫‪Moorabbin‬‬
‫‪Mattisse Bread‬‬
‫‪Markos Schnitzel‬‬
‫‪ADELAIDE‬‬
‫‪Fullarton Park Center‬‬
‫‪411 Fullarton Rd. Fullarton‬‬
‫‪BYRON BAY‬‬
‫‪Oren Tabakhoff 0413 401 907‬‬
‫כתובת למשלוח דואר‪:‬‬
‫‪P.O Box 33 ,Balaclava post shop,‬‬
‫‪Balaclava VIC 3183‬‬
‫פקס‪03 94174266 :‬‬
‫‪GOLD COAST - Surfers Paradise‬‬
‫‪Beith Chabad - Level 3 3059, Surfers‬‬
‫‪Paradise blvd. Surfers Paradise, QLD‬‬
‫‪PERTH‬‬
‫‪Besh Fresh, Yokine‬‬
‫ליד בית הכנסת הגדול ‪The Kosher Food Centre,‬‬
‫‪Bagel & Beyond, Dianella Plaza‬‬
‫ליאון שניידר‪ ,‬בטלפון‪0408224161 :‬‬
‫‪PHC Book shop‬‬
‫‪Menura - Linda 0892710539‬‬
‫‪Meirav Lewkowicz 0451 153 504‬‬
‫‪SYDNEY‬‬
‫‪Bondi‬‬
‫‪Academy BJE‬‬
‫‪Bondi Health Studio‬‬
‫‪Chabad House‬‬
‫‪Gusto Deli‬‬
‫‪Milk and Honey‬‬
‫‪Sabbaba‬‬
‫‪Zinzana‬‬
‫פרסמו ב‪E-‬תון היום!‬
‫‪0413231890‬‬
‫רוצים להגיב?‬
‫נשמח לקבל הערות‪,‬‬
‫הארות וביקורת‬
‫במייל או בכתובת המערכת‬
‫‪[email protected]‬‬
‫למיכל כרמל‬
‫תודה רבה על הלב והנשמה‬
‫שנתת בהקמת שבט הצופים‬
‫הראשון באוסטרליה ‪-‬‬
‫שבט עונות‬
‫איתך לעד עם המון אהבה!!‬
‫הקהילה הישראלית במלבורן‬
‫‪4‬‬
‫‪ 20‬שאלות משפחה נגמרת‬
‫ומשפחה מתחילה‬
‫מודולביץ‬
‫אלכס‬
‫מאת‬
‫תשובות בעמוד ‪5‬‬
‫‪ .1‬מה פירוש המשפט “עמד על קצה הלשון”?‬
‫‪ .2‬מה מקור המילה “קצין”?‬
‫‪ .3‬מהו ‘משתמש קצה’?‬
‫‪ .4‬מהו שם סרטו האחרון של טום קרוז משנת‬
‫‪?2014‬‬
‫‪ .5‬מה פירוש המשפט “אחז את החבל בשני‬
‫קצותיו”?‬
‫‪ .6‬שיר עברי זה בביצועם של השלושרים‪:‬‬
‫אריק איינשטיין‪ ,‬חווה אלברשטיין ועוד נחשב‬
‫לאחת מפסגות יצירתו של אלתרמן‪.‬‬
‫‪ .7‬איך אומרים בעברית “אפוקליפסה”?‬
‫‪ .8‬מהו “קוצו של יוד”?‬
‫‪ .9‬מהו מקור הביטוי “זה רק קצה הקרחון”?‬
‫‪ .10‬בסרט זה משנת ‪ 2007‬מככב השחקן‬
‫אמיל הירש‪.‬‬
‫‪ .11‬מהם “קצה קדמי וקצה אחורי” במחשבים?‬
‫‪ .12‬מהו “מקרה קצה”?‬
‫‪ .13‬ספר זה מבוסס על האגדה הנורדית‬
‫העתיקה ‪East of the Sun and West‬״‬
‫״‪of the Moon‬‬
‫‪ .14‬איזה להיט ענק משנת ‪ 1993‬נחשב ללהיט‬
‫הגדול ביותר של להקת אירוסמיט’?‬
‫‪ .15‬באיזה דגם של טלפון נייד אין למסך‬
‫קצוות בצדדים?‬
‫‪ .16‬למה הכוונה במושג “קצה חוט”?‬
‫‪ .17‬מהי יחידת המידה המייצגת את אורכה‬
‫של היד מהמרפק ועד קצה האצבע הארוכה?‬
‫‪ .18‬מהם אביזרי קצה?‬
‫‪ .19‬מהם עמודי הרקולס?‬
‫‪ .20‬בפוליטיקה‪ ,‬מהיכן מגיעים המושגים‬
‫‘שמאל קיצוני’ או ‘ימין קיצוני’?‬
‫‪Strategic Move‬‬
‫חברת הרילוקיישן המתמחה בליווי חברות ויחידים‬
‫במעבר מישראל לאוסטרליה‬
‫בית מוכן שיחכה לכם עם ההגעה?‬
‫בחירת איזור מגורים ומסגרות חינוך?‬
‫תכנון המעבר‪ ,‬הכוונה‪,‬‬
‫מידע חיוני וליווי לאורך כל הדרך‪.‬‬
‫גליה הרטמן‪,‬‬
‫‪www.strategicmove.com.au‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שנים אנחנו מעצבים את המשפחה הגרעינית שלנו‪ ,‬את החיים המשותפים שלנו‬
‫ויום אחד‪ ,‬בנוסף למשפחה שבנינו‪ ,‬פתאום נולדת לנו משפחה מורחבת חדשה‪ .‬זה‬
‫מתחיל ביום בהיר אחד בו הילדה שלכם מביאה חבר הביתה ואתם פתאום מבינים שבלי‬
‫שבחרתם‪ ,‬נוסף למשפחה ילד‪ .‬כדאי שתאמצו את הילד החדש למשפחה החדשה‬
‫שלכם‪ ,‬באהבה‪ .‬איך? לשם כך הטיפים בכתבה שלפניכם‪...‬‬
‫מאת‪ :‬רונית ברס‬
‫ל‬
‫הקים משפחה זה לא עניין פשוט‪ .‬זה כמו יצירת אמנות‬
‫ארוכת שנים שמתחילה ברגע שבו בחרנו להביא ילדים‬
‫לעולם‪ .‬מאותו הרגע אנחנו עסוקים ביחד בלעצב את‬
‫הילדים שלנו ואת החיים המשותפים שלנו‪ ,‬עם חוקים‪,‬‬
‫עם בדיחות פרטיות‪ ,‬עם ערכים משותפים‬
‫ועם המון אהבה‪ .‬באף שלב אנחנו לא‬
‫מעלים על דעתנו שיום אחד‪ ,‬תגמר לנו‬
‫המשפחה שבנינו‪ ,‬ובלי שיש לנו יכולת‬
‫בחירה‪ ,‬תיוולד לה משפחה חדשה‪.‬‬
‫עסקת חבילה‬
‫זה מתחיל ביום בהיר אחד כשהילדה שלכם‬
‫מביאה את החבר שלה ואומרת שהיא מצאה‬
‫את אביר חלומותיה‪ .‬אפילו שיש לכם כמה‬
‫שנים להתרגל ולעכל שהמשפחה שלכם‬
‫משנה אופי‪,‬‬
‫זה בכל זאת‬
‫מפתיע‪ .‬פתאום‬
‫אתם מבינים‬
‫שבלי שבחרתם‪,‬‬
‫נוסף ילד שהוא‬
‫בבחינת עסקת‬
‫חבילה‪ ,‬חתול‬
‫בשק‪ .‬הבן המאומץ של המשפחה‪ ,‬ההוא‬
‫שלא עמלנו על הטיפוח והגידול שלו‬
‫מילדות‪ ,‬ההוא שלא עיצבנו‪ ,‬הבחור ההוא‬
‫(מגודל‪ ,‬כן?!) שלא ממש חי לפי החוקים‬
‫שלנו‪ ,‬לא מבין את הבדיחות הפרטיות שלנו‬
‫ולפעמים גם לא מדבר את שפת הבית‪.‬‬
‫הורים מכינים את עצמם לרגע שהילד‬
‫שלהם יצא מהבית‪ .‬גם בישראל בגלל‬
‫השרות הצבאי וגם מחוץ לישראל‪ ,‬סיום‬
‫לימודי התיכון הוא שלב חשוב בחייה של‬
‫כל משפחה ותחילת שינוי הדינאמיקה המשפחתית‪ .‬אם זה בגלל‬
‫שהילד הולך ללמוד בעיר אחרת‪ ,‬מחליט לעבוד רחוק מהבית או‬
‫שהוא רק רוצה חיים עצמאיים‪ ,‬השלב של הפרידה הוא טבעי ומאד‬
‫בריא בחיים של כל בחור או בחורה צעירים‪ .‬לא קלה הפרידה‪,‬‬
‫אבל כולם יודעים שהיא תגיע‪ .‬השלב הזה הוא מבחן לכל הורה‬
‫ולכל משפחה‪ .‬האם יבחר את בן הזוג שהערכים שלו מתאימים‬
‫לערכים שלנו? שיתמוך במה שאנחנו טיפחנו? שהמשפחה שלו‬
‫דומה לשלנו? האם יבחר בבן זוג עם פילוסופיה דומה לשלנו‬
‫ושירצה לשמור על קשר איתנו? ואולי הכי חשוב‪ ,‬איך ישפיע‬
‫הקשר הזה על המשפחה שלנו?‬
‫משפחה נגמרת‬
‫אם תלכו אחורנית‪ ,‬לרגע שמצאתם את בני הזוג שלכם‪ ,‬תוכלו‬
‫להבין מה קרה להורים שלכם עם השינוי הזה שנפל על המשפחה‬
‫שלהם‪ .‬פתאום‪ ,‬המשפחה נגמרת‪ ,‬ובלי שהייתה להם שליטה הם‬
‫הפכו להיות הורים מאמצים‪ ,‬בתחרות מתמדת עם הורים שאימצו‬
‫את הילד שלהם‪ ,‬ההוא שהם עמלו וטרחו וגידלו במשך שנים‬
‫רבות‪ .‬השלב הזה בחיים של כל משפחה יכול להיות מרתק או‬
‫משבר והכול תלוי בכמה קיבלתם במבחן שהכנתם את הילד שלכם‬
‫לעבור‪ .‬אם הוא בחר בן זוג‪ ,‬או בת זוג כלבבכם‪ ,‬הרי שהצלחתם‪.‬‬
‫אם הוא בחר בן זוג לא מתאים לדעתכם‪ ,‬הרי שנכשלתם וכך‪,‬‬
‫בדיוק כך‪ ,‬בהרגשה הזאת‪ ,‬מתחילים החיים של המשפחה החדשה‬
‫שלכם‪ ,‬בתחושת הרפתקה חדשה‪ ,‬מרגשת‪ ,‬או בתחושת כישלון‪,‬‬
‫שצובעת את האופי של המשפחה החדשה‪ ,‬לשנים קדימה‪ .‬החלק‬
‫הקשה להורים הוא לתפוס כיסא אחורי בתשומת הלב ובמערכת‬
‫השיקולים של הילדים שלהם‪ .‬פתאום‪ ,‬לא ממש שואלים אותם איך‬
‫לנהל את הזוגיות הזאת‪ ,‬איפה לגור‪ ,‬איזה אורח חיים לאמץ‪ ,‬מה יהיה‬
‫בחתונה‪ ,‬איך יקראו לנכדים שלהם ואיזה חינוך הם יקבלו‪ .‬השליטה‪,‬‬
‫אותה מטפחים הורים רבים‪ ,‬בעזרת מניפולציות שונות של רכות או‬
‫כוח‪ ,‬מוטיבציה או בושה‪ ,‬שייכות או רגשות אשמה‪ ,‬מאבדות את‬
‫האפקטיביות שלהם כי בן הזוג החדש הופך לספק הצרכים העיקרי‪.‬‬
‫הזמן לדבר עם הילדים על בחירת בן זוג‬
‫הוא לפני שהם פוגשים אותו‪ .‬כשהם כבר‬
‫בחרו בן זוג‪ ,‬שחררו! את מה שיכולתם‬
‫לתת כבר נתתם‪ ,‬עכשיו הם צריכים לבחור‬
‫באם להשתמש בזה או לא‬
‫סרטי טרגדיה משפחתיים ואין כניסה לזרים‬
‫יש משפחות שנכנסות לסרטים בניסיון להטות את בחירת ילדם‬
‫בבן–הזוג תוך שמירה על “המשפחה הגרעינית” בלי לאפשר כניסה‬
‫ל”זרים” ‪ .‬הבעיה היא שכל הסרטים האלה הם טרגדיות בהתהוות‪.‬‬
‫הלחץ המופעל על הילד למצוא את שביל הזהב שבין ההורים ובין‬
‫בן הזוג מוסיף עוד אבק שריפה למערכת היחסים המחכה לניצוץ‬
‫קטן ביותר של מתח‪ ,‬כדי לצאת מידי פרופורציה‪ .‬כמה משפחות‬
‫אתם מכירים שלא נמצאות בקשר או חיים ברוגז עם ההורים‬
‫שלהם? כמה משפחות אתם מכירים שההורים לא מקבלים את בן‬
‫הזוג החדש? כמה משפחות אתם מכירים שעברו חתונה טראגית‬
‫עם כאב לב? כמה משפחות אתם מכירים שנסעו לצד השני של‬
‫‪5‬‬
‫• אל תעמידו את הילד שלכם באמצע ביניכם לבין בן–הזוג שלהם‪.‬‬
‫אם אתם עושים את זה בתחילת מערכת היחסים‪ ,‬זה יצבע את כל‬
‫החיים המשותפים שלהם בלחץ משפחתי‪ .‬זכרו‪ ,‬הצבת תנאים‬
‫למערכת היחסים זאת הדרך להגיד לילד שלכם שהאהבה שלכם‬
‫מותנית‪ .‬לעולם אל תשתמשו באיומים‪ ,‬אשמה‪ ,‬בושה‪ ,‬אכזבה או‬
‫פרסים בכדי לגרום לילד שלכם להעדיף אתכם על פני בת הזוג ו‪/‬‬
‫או המשפחה החדשה שלו‪.‬‬
‫• לימדו להכיר את בן הזוג בלי התיווך של הילד שלכם‪ .‬מדובר‬
‫בבחינה הדדית‪ .‬אתם ובן הזוג של הילד שלכם בוחנים כיצד ישפיע‬
‫האחר על מערכת היחסים‪ .‬נסו לעבור את הבחינות בלי הרצון הטבעי‬
‫של הילד שלכם לתווך תדמית טובה יותר ממה שהיא‪ .‬צרו קשר‬
‫אישי עם בן הזוג‪ .‬נסו לבלות איתו לבד‪ .‬יש לכם ילד מאומץ שלא‬
‫בחרתם‪ .‬לימדו לאהוב אותו‪ .‬הוא עכשיו חלק מהמשפחה החדשה‬
‫שלכם ואתם חלק מהמשפחה החדשה שלו‪ .‬גם הוא לא בחר אתכם‪.‬‬
‫• לימדו ממערכת היחסים שלכם עם ההורים שלכם והחמות והחם‬
‫שלכם‪ .‬אם הם עשו משהו חיובי אמצו זאת‪ .‬אם מישהו הפעיל לחץ‬
‫ופגע ביחסים‪ ,‬הקפידו לא לחזור על אותה הטעות‪.‬‬
‫• חתונה זה אירוע חשוב מאד בחיי בני הזוג‪ ,‬ולא בגלל טקס‬
‫הרשמיות החברתית‪ ,‬אלא בגלל שזה הפרויקט הגדול הראשון‬
‫שהזוג עושה יחד‪ .‬זאת לא החתונה שלכם ולא ההזדמנות שלכם‬
‫לתקן את העוולות שנעשו לכם כשאתם התחתנתם‪ .‬מתח וויכוחים‬
‫סביב החתונה נשארים ככתם על מערכת היחסים‪ ,‬אל תוסיפו את‬
‫עצמכם למתח הזה‪ .‬מדובר בשעות ספורות מהחיים‪ ,‬אל תתנו לזה‬
‫לשבש לילדים שלכם את החיים עם הדרישות והתנאים שלכם‪.‬‬
‫אם אתם רוצים לעזור‪ ,‬שאלו “מה אני יכול לעשות כדי לעזור?”‬
‫ובעיקר הקפידו לעשות כיף בחתונה‪.‬‬
‫• יש הורים הרוצים לעזור כשהם מזמינים את בני הזוג לגור איתם‬
‫לתקופה “קצרה” כדי לחסוך כסף‪ .‬כל תקופה שעולה על שבועיים‬
‫שלושה היא ארוכה מדי והכסף שהם יחסכו הוא זניח לעומת ההשקעה‬
‫הרגשית והכלכלית שהם יצטרכו להשקיע בתיקון מערכת היחסים‬
‫שלהם או בסיום מערכת היחסים הזאת‪.‬‬
‫• מערכת היחסים של הילד שלכם עם החותנים הולכת להיות שונה‬
‫ממערכת היחסים אתכם‪ .‬לימדו להכיר אותם‪ .‬הם הופכים להיות‬
‫המשפחה המורחבת שלכם איתם תפגשו באירועים חשובים בחיים‬
‫של הילד שלכם ואולי אפילו בחגים‪ .‬אהבה‪ ,‬קבלה‪ ,‬כבוד הדדי זה‬
‫המדד האמיתי של הצלחת מערכת היחסים החדשה‪.‬‬
‫• זה לא ממש משנה איך קוראים לנכדים שלכם‪ .‬אם לכם לא הייתה‬
‫בחירה חופשית עם השמות של הילדים שלכם‪ ,‬זה לא הזמן לתקן‪.‬‬
‫אל תעשו לילדים שלכם את מה שההורים שלכם עשו לכם‪ .‬תאהבו‬
‫את הנכד הזה ולא משנה איך קוראים לו‪.‬‬
‫ואולי הכי חשוב זה להבין שמתחילה פה משפחה חדשה‪ ,‬חוזה חדש‪.‬‬
‫שבו ביחד עם הילד שלכם ובן–הזוג החדש ועשו תיאום ציפיות‪.‬‬
‫חלקו האחד עם השני מה מתאים לכם‪ ,‬מתי נפגשים‪ ,‬כל כמה זמן‬
‫מדברים בטלפון‪ ,‬ארוחת שישי פעם בשבוע או פעם בחודש? כמה‬
‫אתם יכולים ומתאים לכם לעזור ואיך אפשר לעשות את המעבר הזה‬
‫בהדרגתיות בכדי לאפשר לכולם להתאבל על המשפחה שנגמרה‪,‬‬
‫לשחרר אותה‪ ,‬ולפנות מקום לבניה של משפחה חדשה‪ ,‬באהבה‪.‬‬
‫רונית ברס היא מאמנת אישית המתמחה בהורות‪ ,‬חינוך ואינטליגנציה‬
‫רגשית‪ .‬למאמרים נוספים בנושא חינוך והורות‪:‬‬
‫‪www.ronitbaras.com‬‬
‫ליצירת קשר עם רונית לאימון אישי בהורות‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מאת‪ :‬דר׳ עידן בן ברק‬
‫ה‬
‫סיבות העיקריות שבגללן העדפתי שלא למול את בניי‪:‬‬
‫‪ .1‬לחתוך תמיד אפשר‪ .‬קשה מאד לחבר בחזרה מה שחתכת‪.‬‬
‫אני סומך על אלוהים‪/‬האבולוציה (מחק את המיותר) שזה‬
‫לא סתם נמצא שם‪ ,‬ובטח לא שזה מזיק‪.‬‬
‫‪ .2‬כל העניין של “רופאים ממליצים” תמיד נראה לי חשוד‪ ,‬מכמה‬
‫סיבות‪ :‬קודם כל בגלל שאני יודע דבר או שניים על מחקרים רפואיים‬
‫סטטיסטיים וכיצד הם מתבצעים‪ ,‬וכיצד המלצות רפואיות “לכלל‬
‫האוכלוסיה” יכולות להשתנות ואף להתהפך עם הזמן‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש‬
‫סקציה שלמה‪ ,‬לא פחות מכובדת‪ ,‬של רופאים שלא ממליצים בכלל‬
‫על ברית מילה ‪ -‬אבל את דעתם בד”כ לא שומעים בשיח הישראלי‪.‬‬
‫כיוון שכך‪ ,‬הלכתי ובדקתי בספרות הרפואית‪ ,‬וגיליתי שאין בעצם‬
‫שום המלצה רפואית גורפת למול‪ .‬נכון‪ ,‬מחקרים מעידים שזה מפחית‬
‫סיכוי להידבקות במחלות–מין‪ .‬למעוניינים הייתי מציע שני אמצעים‬
‫קצת שונים על מנת שלא להידבק במחלות מין‪ :‬לשים קונדום ולא‬
‫לשכב עם אנשים שאתה לא מכיר‪ .‬ואם ממש ממש רוצים שהילד‬
‫לא יידבק במחלת–מין‪ ,‬אפשר כבר פשוט לסרס‪.‬‬
‫‪ .3‬סיבה שמשום–מה כמעט ולא שומעים‪ :‬עורלה זה נורא נורא כיף‪.‬‬
‫לפי דיווחים מאנשים שהתנסו בשתי האפשרויות‪ ,‬יחסי–המין עם‬
‫עורלה מהנים הרבה יותר לשני בני–הזוג‪ .‬לעורלה יש תפקיד במין‪,‬‬
‫יש בה המון תאי–עצב (שמעבירים תחושות נעימות מאד בזמן חיכוך)‬
‫והשמחה רבה‪ .‬אז כשאומרים דברים כמו “יצחקו עליו ב‪ ”...‬אני חושב‬
‫לעצמי ‪ -‬נראה מי יצחק אחרון‪.‬‬
‫‪ .4‬אגב צחוקים‪ ,‬נשבר לי מטיעוני “יצחקו עליו”‪ .‬איפה לא שמעתי‬
‫שיצחקו? בגנון‪ ,‬בגן‪ ,‬בבית הספר‪ ,‬בטירונות‪ .‬בטירונות? עשיתי די‬
‫הרבה טירונות ולא זכור‬
‫לי שהסתכלתי למישהו‬
‫על הפין במקלחות‪.‬‬
‫אנשים בכלל וילדים‬
‫בפרט ימצאו תמיד‬
‫על מה לצחוק אם הם‬
‫רוצים‪ .‬ועל נימולים‬
‫לא צוחקים? אם‬
‫אתה במקרה נמוך‪/‬‬
‫גבוה‪/‬חכם‪/‬טיפש‪/‬‬
‫משקפופר‪/‬אשכנזי‪/‬‬
‫מזרחי בקיצור בן‬
‫אדם ‪ -‬אתה מטרה‪.‬‬
‫אז בשביל זה לחתוך? נו‪ ,‬באמת‪.‬‬
‫מילה בעד מילה‬
‫מאת‪ :‬דר’ ארז כהן‬
‫י‬
‫ש לי שלושה בנים ואת שלושתם מלנו‪ ,‬ולמרות זאת אני חייב‬
‫להודות שלא היה קל עבורי לקיים מצווה זו‪ .‬כאשר נולד בני‬
‫הבכור לפני ‪ 18‬שנים בישראל‪ ,‬הבאנו לביתנו מוהל–רופא‪,‬‬
‫שביצע את המילה בהרדמה מקומית ובטקס פרטי‪ .‬בערב הזמנו את‬
‫המשפחה המורחבת לארוחה בבית הורי מאחר והרגשנו לא נוח עם‬
‫הטקס ההמוני באולם שמחות כפי שנוהגים לקיים את טקס המילה‬
‫בישראל‪ .‬בני השני נולד כבר באדלייד‪ .‬בזמנו היה מוהל אחד בלבד‬
‫באדלייד והספיק לנו סיפור נוראי מחברים בקהילה להבין שלא כדאי‬
‫שהוא ימול את בננו‪ .‬היה מסובך ויקר להביא מוהל ממלבורן וכך‬
‫הגענו לבית חולים מקומי בו רופא אוסטרלי ביצע את המילה‪ .‬המעניין‬
‫היה לראות את הקליינטים ‪ -‬ישראלים כמונו‪ ,‬מוסלמים ואוסטרלים‬
‫מעיירות קטנות בהם האבות‪ ,‬שאת כולם מלו בילדותם (נוהל שכבר‬
‫יצא לגמרי מהאופנה)‪ ,‬רצו שילדיהם “יראו” כמותם‪ .‬דרשתי מהרופא‬
‫להיות נוכח במילה בטענה של טקסיות דתית והאמת שהיה לי לא קל‬
‫לצפות בניתוח זה‪ ,‬שלמרות המקצועיות של הרופא ובית החולים‪ ,‬לקח‬
‫זמן רב יותר מהטקס המסורתי המוכר לנו‪ .‬את הבן השלישי שלי שנולד‬
‫במלבורן מל מוהל אורתודוכסי מקומי‪ .‬הטקס עבר חלק‪ ,‬לשמחתנו‪.‬‬
‫כישראלי חילוני אין לי תשובה ברורה מדוע מכל מצוות התורה‬
‫דווקא את המצווה הקשה הזו בחרתי לקיים‪ .‬אני מניח שהסיבה היא‬
‫מתוך חיבור עמוק אל הזהות היהודית ישראלית שלי‪ .‬הטקס הקדום‬
‫הזה הרגיש לי כמעין טקס חניכה‪ ,‬התחברות להיסטוריה העתיקה של‬
‫יהודים ברחבי העולם‪ ,‬שנהגו למול את ילדיהם גם בתקופות קשות‬
‫ביותר של עמנו‪ .‬אני מכיר את הטיעונים נגד המילה וגם ההקשר‬
‫ההלכתי מוכר לי‪ ,‬אולם זה מעולם לא היה משמעותי עבורי‪ .‬אני‬
‫יודע גם שאין בעיה להיות ישראלי ויהודי ללא מילה‪ ,‬ובכל זאת יש‬
‫משהו במילה‪ ,‬בטקס הקשה הזה‪ ,‬שמחבר אותי להיסטוריה ולזהות‬
‫התרבותית והדתית הייחודית שלנו‪ .‬ויתור על המילה הוא במידה‬
‫רבה ויתור על הזהות היהודית שלי‪ .‬איש באמונתו יחיה‪ ,‬אין לי בעיה‬
‫עם מי שבוחר להתנתק או אפילו לאמץ זהות חדשה‪ ,‬לי ולמשפחתי‬
‫זה פשוט לא התאים‪.‬‬
‫‪ 20‬תשובות‬
‫•אם שואלים אתכם מה דעתכם‪ ,‬היו כנים בתשובות שלכם‪ .‬אם לא‬
‫שאלו‪ ,‬אל תנדבו את דעתכם‪.‬‬
‫מילה נגד מילה‬
‫מאת‪ :‬אלכס מודולביץ’‬
‫• הזמן לדבר עם הילדים על בחירת בן זוג הוא לפני שהם פוגשים‬
‫אותו‪ .‬כשהם כבר בחרו בן זוג‪ ,‬שחררו! את מה שיכולתם לתת‬
‫כבר נתתם‪ ,‬עכשיו הם צריכים לבחור באם להשתמש בזה או לא‪.‬‬
‫בעד ונגד המצווה הקשה ביותר ‪ -‬ברית מילה‬
‫‪ .1‬הכוונה במשפט “עמד על קצה הלשון” היא שכמעט הצליחו‬
‫להיזכר בו‪.‬‬
‫‪ .2‬המילה ״קצין״ מופיעה בתנ”ך ‪ 6‬פעמים‪ .‬כנראה שמקורה במילה‬
‫“קצה”‪ ,‬במובן “המייצג את הפיקוד”‪.‬‬
‫‪“ .3‬משתמש קצה” מוגדר כאדם המשתמש במוצר‪ .‬מקור המונח‬
‫״משתמש קצה״ הוא בכלכלה ובמסחר‪ .‬הוא מופיע רבות גם בתחום‬
‫של תוכנות מחשב‪.‬‬
‫‪ .4‬שם סרטו האחרון של טום קרוז הוא‪ :‬״קצה המחר״ (באנגלית‪:‬‬
‫‪ ) Edge of Tomorrow‬זהו סרט פעולה–מדע בדיוני אמריקני‪.‬‬
‫‪ .5‬פירוש המשפט “אחז את החבל בשני קצותיו”‪ :‬עשה שני דברים‬
‫מנוגדים בו–זמנית‪.‬‬
‫‪ .6‬השיר “פגישה לאין קץ” נכתב ע”י נתן אלתרמן ובוצע ע”י‬
‫“השלושרים”‪ .‬מושא השיר אינו מובן מהשיר עצמו וניתן לפירושים‬
‫שונים‪ ,‬כגון אישה אהובה‪ ,‬המדינה‪ ,‬השירה‪ ,‬ואחרים‪ ,‬אבל ככל‬
‫הנראה מדובר באהבתו של אלתרמן לשירה‪.‬‬
‫‪“ .7‬אפוקליפסה’” בעברית זה ‘קֵץ ּכֹל ָּבׂשָר’‪.‬‬
‫‪“ .8‬קוצו של יוד” הוא דבר פעוט‪ .‬הביטוי מקורו בתלמוד הבבלי‪:‬‬
‫יוד היא האות הקטנה ביותר ולכן קוצו של יוד הוא דבר פעוט‪.‬‬
‫במזוזה הכוונה ממש לקצה התחתון של האות יוד ‪ -‬קוץ (הקצה‬
‫העליון נקרא תג)‪.‬‬
‫‪ .9‬הביטוי “זה רק קצה הקרחון” משמעותו‪ :‬זה רק החלק הקטן של‬
‫הקרחון הנגלה לעין ויש עוד הרבה מתחת למים‪ .‬בטבע רק שמינית‬
‫מהקרחון נמצאת מעל המים‪ ,‬שאר שבע השמיניות נמצאות מתחת‬
‫למים והן למעשה המסוכנות‪ ,‬כי הן יפגעו בחלק של האנייה הנמצא‬
‫מתחת לקו המים וייגרמו לכניסת מים לבטן האנייה‪.‬‬
‫‪ .10‬הסרט בו מככב השחקן אמיל הירש‪“ :‬עד קצה העולם” (באנגלית‬
‫‪ ) Into the Wild‬הוא סרט קולנוע אמריקני משנת ‪ 2007‬המבוסס‬
‫על סיפורו האמיתי של כריסטופר מקנדלס‪ ,‬הבורח ממשפחתו‪,‬‬
‫ציפיותיה ומהווי החברה המסואבת‪ ,‬נודד ברחבי אמריקה ומגיע‬
‫בסופו של דבר לאלסקה‪ .‬הסרט רצוף בתצלומי נוף וטבע ומלווה‬
‫בפסקול עטור שבחים של הזמר אדי ודר‪.‬‬
‫‪ .11‬קצה קדמי וקצה אחורי (באנגלית‪ front end :‬ו‪back end-‬‬
‫בהתאמה)‪ ,‬הם מושגים כלליים המתייחסים לחלקים שונים במערכת‬
‫תוכנה‪ .‬הקצה הקדמי אחראי על איסוף ועיבוד הקלט מהמשתמש‪,‬‬
‫על מנת להביא אותו לצורה שהקצה האחורי יכול להשתמש בה‪.‬‬
‫הקצה הקדמי הוא הממשק שבין המשתמש לקצה האחורי‪.‬‬
‫‪“ .12‬מקרה קצה” הוא מצב או בעיה‪ ,‬שקורים רק בתנאים קיצוניים‪.‬‬
‫למקרי קצה חשיבות רבה בעולם ההנדסה ואבטחת האיכות‪ .‬בכל‬
‫אחד מהם‪ ,‬תהליך התכנון (ובסופו של דבר ההוצאה אל הפועל)‬
‫של מקרי קצה יכול להוות משימה משמעותית ותוצאותיה חשובות‬
‫בהערכת טיבו של המוצר‪.‬‬
‫‪ .13‬הספר המבוסס על האגדה הנורדית העתיקה הוא “המסע אל קצה‬
‫העולם’”‪ .‬זהו סיפור פנטזיה שנכתב על ידי הסופרת האמריקאית‬
‫אדית פאטו‪.‬‬
‫‪ .14‬הלהיט ‪ Livin’ On The Edge‬של להקת אירוסמיט’ הוא הלהיט‬
‫הראשון מהאלבום ‪ Get a Grip‬שהגיע למקום הראשון במצעד‬
‫להיטי הרוק של ‪ Billboard‬בארה”ב ושם הוא גם נשאר למשך‬
‫‪ 9‬שבועות‪ ,‬מה שהפך אותו ללהיט הרוק הכי מצליח של הלהקה‪.‬‬
‫‪ .15‬בדגם ‪ Samsung Galaxy S6 edge‬אין למסך קצוות בצדדים‪.‬‬
‫‪ .16‬המונח “קצה חוט” מתאר ניסיון למצוא מוצא בין שלל מידע‬
‫לא רלוונטי‪.‬‬
‫‪ .17‬ה ַאמָה היא יחידת מידה קדומה לאורך‪ .‬היא שאולה מאורכה של‬
‫היד מהמרפק ועד קצה האצבע הארוכה (האמה)‪ .‬אורכה כ – ‪ 45.6‬ס”מ‪.‬‬
‫‪ .18‬קווי החשמל שמגיעים לביתנו אינם מתחברים ישירות למכשירי‬
‫חשמל אלא מסתיימים באביזר קצה המאפשר חיבור וניתוק מהיר של‬
‫המכשיר החשמלי‪ .‬אביזר הקצה הנפוץ ביותר הוא השקע החשמלי‪.‬‬
‫אביזרי קצה שכיחים נוספים הם בתי נורה ומפסקי זרם‪ ,‬שנועדו‬
‫לאפשר ניתוק של מכשיר חשמלי המחובר ישירות לקו מבלי לנתק‬
‫את החיבור הפיזי‪.‬‬
‫‪ .19‬עמודי הרקולס הוא השם שניתן בעת העתיקה לשני צוקים‬
‫בכניסה למצר גיברלטר‪ ,‬שסימלו את קצה העולם שהיה מוכר אז‪.‬‬
‫העמוד הצפוני הוא צוק גיברלטר השוכן בטריטוריה הבריטית‬
‫שמעבר לים גיברלטר‪ ,‬ועל תואר העמוד הדרומי מתחרים הר אצ’ו‬
‫בסאוטה וג’בל מוסא השוכן במרוקו‪.‬‬
‫‪ .20‬מקור המונחים “ימין קיצוני ושמאל קיצוני” הוא במקומות‬
‫הישיבה של הסיעות השונות בפרלמנט הצרפתי שהורכב אחרי‬
‫המהפכה הצרפתית‪ ,‬אך לפני הדחתו של המלך‪ .‬בפרלמנט זה‪,‬‬
‫שנקרא “האסיפה הלאומית”‪ ,‬ישבו הז’ירונדינים שצידדו בשינויים‬
‫מתונים במבנה המשטר והשלטון ובהמשך המלוכה והנהגת מונרכיה‬
‫חוקתית‪ ,‬בימין הבית‪ .‬לעומתם היעקובינים‪ ,‬שצידדו בביטול המלוכה‬
‫ובשינויים חברתיים רדיקליים‪ ,‬ישבו בשמאלו‪.‬‬
‫העולם בכדי להתרחק מההורים שלהם? כמה משפחות אתם‬
‫מכירים‪ ,‬שהנכדים לא בקשר עם הסבא או הסבתא‪ ,‬בגלל שהיה‬
‫שם משהו שהתפוצץ והשאיר טעם מר? כולנו מכירים הרבה מידי‬
‫ולכן כדאי לעשות משהו שונה בכדי לוודא שהילד שלכם‪ ,‬אותו‬
‫אתם מאד אוהבים‪ ,‬יבחר לשתף אתכם במשפחה החדשה שהוא‬
‫בונה ושתאמצו את הילד החדש למשפחה החדשה שלכם‪ ,‬באהבה‪.‬‬
‫הנה מספר טיפים להקל על עצמכם את השלב הזה של סוף המשפחה‬
‫הגרעינית ובנייתה של משפחה חדשה‪.‬‬
‫מילה או לא מילה?‬
‫‪6‬‬
‫עד קצה המסלול‬
‫התבוננות על חיים במדינה על הקצה‬
‫ג‬
‫מאת‪ :‬דר’ ארז כהן‬
‫ל קטעי הווידאו‪ ,‬בו נראים אזרחים זועמים מתפרצים באלימות‪,‬‬
‫אם מילולית ואם פיזית‪ ,‬מציב בפני החברה הישראלית מראה‬
‫לא נעימה‪ .‬למרות רצוננו להזדהות כצופים מהצד‪ ,‬הרי שאין‬
‫ספק שכולנו‪ ,‬כיחידים שמהווים את החברה‪ ,‬תורמים את תרומתנו‬
‫לליבוי הלבה המבעבעת והמאיימת להתפרץ בכל רגע‪ ,‬ולעתים לא‬
‫רק מאיימת אלא גם מתפרצת‪.‬‬
‫לאחרונה נראה כי נוצר טרנד אינטרנטי חדש‪ ,‬לפחות בישראל‪ ,‬טרנד‬
‫תורים הם מקום נפיץ במיוחד‪,‬‬
‫כל מי שעמד בתור ישראלי‪ ,‬נהג‬
‫בפקק ישראלי‪ ,‬ניסה לצאת או‬
‫לה יכ נס לא וט וב וס או לק רון‬
‫הרכבת‪ ,‬חיפש חנייה‪ ,‬או ניסה‬
‫להוריד את ילדו ליד בית הספר‬
‫בב וק ר‪ ,‬יו דע ש מק ומ ות א לו‬
‫מועדים לפורענות‬
‫השיימינג (מלשון לבייש)‪ ,‬בסגנון סרטון “טיסת השוקולד”‪ ,‬בו רואים‬
‫נוסעים בטיסת ארקיע תוקפים מילולית ופיזית דייל שסרב למכור‬
‫להם שוקולד בזמן הטיסה‪ .‬מאז אותה טיסה הועלו לאויר קטעי‬
‫וידאו נוספים ברוח דומה‪ ,‬רוח הפיוז הקצר‪ .‬אורחים במלון באילת‬
‫שתוקפים פיזית את מנהל המלון שסרב לפתוח להם את החדרים לפני‬
‫שאלו יזיזו את רכבם שהם חנו בחניית נכים‪ ,‬וסרטון מביך במיוחד‬
‫בראשון ציון‪ ,‬בו רבות אימהות‪ ,‬לפני ילדיהן‪ ,‬בגלל תור לנדנדה‪.‬‬
‫סרטונים מסוג זה הפכו במהירות לויראליים וזכו להתייחסות‬
‫הומוריסטית בתכנית ארץ נהדרת‪ ,‬שאף ליהקה את הדייל המקורי‬
‫מטיסת השוקולד לשחק את עצמו במערכון‪ ,‬בעוד במקביל חגגו‬
‫התקשורת והטוקבקיסטים את תופעת ה”ישראלי המכוער”‪ .‬אני מוכרח‬
‫להודות שיש הנאה מסוימת בצפייה‬
‫מציצנית באנשים המתפרעים‪,‬‬
‫שניתן ללעוג להם‪ ,‬ולחוש כצופה‬
‫שאתה טוב יותר מהאנשים האלימים‬
‫בסרטון‪ .‬מצד שני‪ ,‬אם נתרחק‬
‫לרגע מתחושת ההתנשאות‪ ,‬נהיה‬
‫מוכרחים להודות‪ ,‬שכל אחד שחי‬
‫כאן יכול לזהות את עצמו בתוקפים‬
‫או במותקפים ויכול בקלות רבה‬
‫למצוא את עצמו בסיטואציה דומה‪,‬‬
‫תוך כדי שהוא מונצח בווידאו או לא‪.‬‬
‫לפתח הר הגעש‬
‫הסרטונים חשפו את מה שכולנו‬
‫יודעים; הישראלים חיים על הקצה‪,‬‬
‫עם עצבים רופפים‪ ,‬ולעתים די בגירוי‬
‫קל ביותר בכדי להתחיל ריב שבקלות‬
‫ובמהירות מתפתח למלחמה‪ .‬זה קורה‬
‫בדרך כלל כשאנשים מרגישים שנעשה‬
‫להם עוול כלשהו‪ ,‬או שמישהו הפריע‬
‫להם להשיג את המטרה המידית שלהם‪.‬‬
‫מה הסיבה לכך שאנחנו מרגישים כי‬
‫בכל רגע נתון עולמנו יכול להשתנות‬
‫ושיש לנו ‪ 15‬שניות לרוץ לממ”ד‬
‫הקרוב? בעבר נהגו לדמות את החיים‬
‫בישראלים כחיים לצידו של הר געש‪,‬‬
‫חווה אלברשטיין כתבה על כך שיר‬
‫שנקרא “לפתח הר הגעש”‪ .‬התחושה‬
‫בשנים האחרונות היא שאנחנו כבר לא ליד ההר אלא חיים ממש‬
‫בתוך לוע הר הגעש הפעיל‪ ,‬בו הלבה כבר רותחת ומבעבעת‪ .‬לעתים‬
‫מבדילות רק שניות בין עמידה שלווה בתור כלשהו להתפרצות משולחת‬
‫רסן בה אתה מוצא את עצמך בריב עם אדם כמוך‪ ,‬שרק עומד בתור‬
‫ולפתע פתאום אחד מכם או שניכם מוכנים להרוג האחד את השני‪.‬‬
‫מי הבא בתור ומי בתור הבא‬
‫תורים הם מקום נפיץ במיוחד‪ ,‬כל מי שעמד בתור ישראלי‪,‬‬
‫נהג בפקק ישראלי‪ ,‬ניסה לצאת או להיכנס לאוטובוס או לקרון‬
‫הרכבת‪ ,‬חיפש חנייה‪ ,‬או ניסה להוריד את ילדו ליד בית הספר‬
‫בבוקר‪ ,‬יודע שמקומות אלו מועדים לפורענות‪ .‬לשם‬
‫כך התקינו‪ ,‬ברוב המקומות‪ ,‬את מכונות המספרים‪.‬‬
‫המספרים לא תמיד מונעים את הפיצוץ‪ ,‬אבל יש משהו‬
‫מרסן בלהמתין למספר שנדלק על המסך לצד צליל‬
‫שמסמן שהתור התקדם‪ ,‬בשונה מלעמוד בתור שלא‬
‫ברור בו מי לפני מי‪ ,‬ומי היה קודם בתור שמתארך‬
‫ומתעבה בניגוד לכללי היקום ואלוהי התורים‪.‬‬
‫לפני מספר ימים יצא לי‪ ,‬בשעת ערב מאוחרת‪ ,‬לעמוד‬
‫בתור בבית המרקחת המקומי‪ .‬נעמדתי במקום בו‬
‫היה פס אדום עבה על הרצפה ושלט שאמר ‘המתן‬
‫לתורך כאן’‪ .‬לפני עמדה אישה אחת שטופלה על‬
‫ידי הרוקחת‪ .‬חיכיתי בסבלנות לתורי‪ ,‬כאשר אישה‬
‫אחרת הופיעה והתלוננה על זה שיש רק רוקח אחד‪.‬‬
‫לפתע שמעתי את צלצול המספר והבנתי שאין לי‬
‫מספר זאת מאחר ולא הכרתי את המקום בו נמצאת‬
‫המכונה שבה לוקחים את המספרים‪ .‬עמדתי בתור כ–‪10‬‬
‫דקות ומכיוון שלא היה אדם אחר לפני או אחרי החלה‬
‫הרוקחת לשרת אותי‪ .‬מלמלתי משהו לגבי החוסר במספר‪,‬‬
‫אך היא לא אמרה דבר‪.‬‬
‫היה לי מספר‪ ,‬כי לא ידעתי איפה לוקחים את המספרים‪ ,‬והוספתי‬
‫במעין התנצלות התרסה כלפיו ‪“ -‬תאמין לי שלא נדחפתי”‪ .‬התגובה‬
‫שלו הייתה מהירה ‪“ -‬נדחפת באבו אבוהה!” השבתי‪“ :‬תשאל את‬
‫הרוקחת היא ראתה אותי עומד פה‪ ,”...‬הוא קטע אותי ובטון מזלזל‬
‫ומתיילד אמר‪“ :‬תשאל את אמא לא נדחפתי נה נה‪ .”...‬הבנתי שאין‬
‫סיכוי לתקשורת אמיתית והדרך היחידה להתמודד עם המצב‪ ,‬היא‬
‫פשוט להתעלם‪ .‬הבחור המשיך לרטון ובקול רם‪ .‬בסופו של דבר‪,‬‬
‫העיכוב שנגרם לבחור לא היה יותר מדקה‪ ,‬ובכל זאת הוא הרגיש‬
‫שנעשה לו עוול נוראי‪ ,‬שהוא‪ ...‬יצא פראייר‪ .‬אם הייתי‬
‫מ ק רי ם ה ל ח ץ נו ב ע‬
‫ב ר בי ם מ ה‬
‫ר אחר‪ ,‬מאיזו תחושה‬
‫מקו‬
‫לדעתי מ ת ש כ ו ל ם ד ו פ ק י ם‬
‫בי‬
‫ק ו ל ק ט י שה אולי שהקץ קרוב‬
‫חו‬
‫אותך‪ ,‬ת כול להפסיד את הכל‪,‬‬
‫או שאתה י‬
‫לך לטרוף אותך אם‬
‫שמישהו הו‬
‫תהייה ערני מספיק‬
‫לא‬
‫לפתע הגיע אדם מאחורי‪ ,‬צועק–שואל בקול רם‪‘ :‬איפה‬
‫זו עמדה ‪ -’?1‬העמדה בה אני עמדתי ‪ -‬אני מניח שהוא‬
‫ידע כמובן שזו העמדה היחידה הפעילה וראה אותי‬
‫עומד שם‪ .‬לא אמרתי כלום‪ .‬הוא נעמד קרוב מדי ואמר‬
‫ קבע “זה התור שלי!” הייתי חייב להגיב ואמרתי‬‫לו שעמדתי בתור‪ ,‬לא היה אף אחד לפני ונכון שלא‬
‫אדם אלים ומשתף פעולה עם הבחור‪ ,‬זה בוודאי היה‬
‫ניגמר במכות‪ .‬התחושה של הבחור הייתה שדפקתי אותו‪ ,‬ואיכשהו‬
‫העיכוב שנגרם לו כאשר המספר שלו הגיע‪ ,‬דחף אותו מעבר לאיזה‬
‫סף‪ ,‬שהביא להתפרצות האלימה (מילולית למזלי)‪ .‬בכל פעם שזה‬
‫קורה לי אני מופתע מחדש‪ .‬האם זו בעיה של חינוך? האם זו תוצאה‬
‫של הלחץ היומיומי? האם גם אני אנהג בצורה דומה אם ארגיש‬
‫שנדחפו לפני? ברבים מהמקרים הלחץ נובע לדעתי ממקור אחר‪,‬‬
‫מאיזו תחושה קולקטיבית שכולם דופקים אותך‪ ,‬תחושה אולי שהקץ‬
‫קרוב או שאתה יכול להפסיד את הכל‪ ,‬שמישהו הולך לטרוף אותך‬
‫אם לא תהייה ערני מספיק‪.‬‬
‫לפעמים זה די קשה לחיות בג’ונגל‪ ,‬סוג של הישרדות יומיומית‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫על קצות האצבעות‬
‫עודד רונן הוא רקדן וכוראוגרף ישראלי‪ ,‬אשר ביחד עם ג׳ואל בריי‪ ,‬שותפו לריקוד ולחיים‪ ,‬הגיע לאוסטרליה לסדנת יצירה עם רקדנים‬
‫מקומיים‪ .‬בראיון בלעדי ל‪E‬תון מספר עודד על תהליך עבודתו ויצירותיו באוסטרליה ומחוצה לה‬
‫מאת‪ :‬עידית בנג’מין‬
‫ע‬
‫ודד רונן ידע כבר בגיל ‪ 20‬כי הוא הולך להגשים את החלום שלו ולהיות רקדן‪ .‬הוא נולד‬
‫וגדל בישראל ואחרי הצבא עבר לאנגליה‪ ,‬שם הוכשר בשלושה בתי ספר במשך חמש שנים‪,‬‬
‫העיקרי שבהם הוא ‪.The Rambert School of Ballet and Contemporary Dance‬‬
‫בהמשך רקד בלהקה בפורטוגל‪ ,‬בשתי להקות בארץ והשתתף בפרויקטים שונים בעולם‪.‬‬
‫כוראוגרפיה תמיד היתה תשוקה גדולה שלו‪ ,‬עוד לפני שלמד לרקוד‪ .‬כיום היא תופסת את המקום‬
‫המרכזי בחייו והוא רוקד לרוב ביצירות שלו עצמו‪ .‬עודד רונן הוא רקדן וכוראוגרף‪ ,‬יוצר ומורה לריקוד‬
‫שבמהלך השנים הופיע בישראל ומחוצה לה ואף זכה בפרסים על יצירותיו‪ .‬בימים אלו מבקר רונן‬
‫באוסטרליה ומעביר סדנאות יצירה לרקדנים מקומיים‪.‬‬
‫חלקים של פאזל‬
‫צפיתי במספר מיצירותיך ביו‪-‬טיוב וליבי נפעם מכושר השליטה שלך בגוף‪ .‬איך אתה שומר‬
‫על הכושר‪ ,‬על הגמישות?‬
‫“אני רקדן וכוראוגרף‪ .‬שני המקצועות שזורים אחד בתוך השני ואני עובד על שניהם באופן יומי‪ .‬זה‬
‫משתקף באימונים ובתזונה‪ .‬בן זוגי הוא גם רקדן‪ ,‬וזה מקל לשמור על אורח החיים הזה‪ .‬כשרקדנו‬
‫בלהקות במשרה מלאה‪ ,‬היה יותר פשוט להיות בכושר‪ .‬עכשיו‪ ,‬כרקדנים וככוראוגרפים עצמאיים‪,‬‬
‫המפתח הוא המשמעת העצמית‪ ,‬שהיא הכלי הכי חשוב של הרקדן‪ .‬אני‬
‫מוצא את הפילאטיס כשיטה הכי נכונה בשבילי לחיזוק והארכת הגוף‪,‬‬
‫ואני מתרגל אותה באופן יומי כבר ‪ 15‬שנה‪ .‬מלבד זאת אני מבצע עבודת‬
‫גוף עליון ומתיחות‪ .‬זה שומר על כושר ומאזן אותי גם מבחינה נפשית”‪.‬‬
‫איך אתה יוצר כוראוגרפיה להעברת המסר שאתה רוצה להעביר?‬
‫“אני עובד בשיטה הנקראת ‪ ,Imagery in Motion‬או בקיצור‪.I.M. ,‬‬
‫זו שיטה ליצירת תנועה בה ההנחיה לרקדן היא באמפרוביזציה מונחית‬
‫מאוד ספציפית‪ .‬השיטה מגשרת בין עולם הדמיון לעולם הפיזיקה‪,‬‬
‫ולוקחת השראה מעולם הדמיון המודרך‪ ,‬עולם החי‪ ,‬טכניקות ריקוד‬
‫ואימפרוביזציה‪ .‬ההוראות נמנעות מאופי טכני יבש (גבוה יותר‪ ,‬חזק‬
‫יותר וכו’)‪ ,‬שלטעמי הופכות את המחול לספורט יותר מאשר לאומנות‪.‬‬
‫תנועה ממקום של דמיון מביאה את הרקדן ליצור תנועות שנאמנות‬
‫יותר לקונספט בו מתמקדים‪ ,‬וסביב אותו דמיון נוצרת שפה ‪ -‬בעלת‬
‫דיוק טכני והכי חשוב ‪ -‬מלאת רגש‪ .‬לאחר פרק זמן מסויים של אלתור‪,‬‬
‫אני מתחיל לדלות תנועות‪ ,‬חתיכות קטנות של פאזל‪ .‬האיכות של כל‬
‫פיסת פאזל היא קריטית‪ ,‬אלה חומרי הגלם שבסוף יוצרים את היצירה‬
‫הגדולה‪ .‬ההתעמקות בפיסות הפאזל היא מאוד יסודית ואורכת המון זמן‬
‫ובהמשך נשזרות פיסות התנועה למשפטים ורק בשלב האחרון הופכים‬
‫המשפטים לקומפוזיציה‪ .‬‬
‫אני מאמין שאמנות צריכה להיכנס ללב‪ .‬אני מנסה כל הזמן לחוש מה הצופה ירגיש כשיראה משהו‬
‫בפעם הראשונה‪ .‬זו שאלה שמעסיקה אותי ללא הרף‪ .‬אני מאמין שהצופה חש את זה‪ ,‬הוא מרגיש אם‬
‫הריקוד נוצר ממקום אמיתי או שטחי‪ .‬מה שמפתיע אותי בהנחיות שאני נותן ב–‪ ,I.M.‬הוא שהרקדנים‬
‫בדרך כלל לוקחים את פיסת הדמיון שאני מציע ומבינים אותה בצורה אחרת ממני‪ .‬אני מאמץ את זה‪,‬‬
‫זה נותן מימד חדש לרעיונות שלי ומרגש אותי כל פעם מחדש‪ .‬תהליך היצירה הוא איפוא שיתוף בין‬
‫הרקדנים לביני והיצירה היא שלהם כמעט כמו שהיא שלי‪ .‬זה מפתח את הרקדנים וגם אותי‪ ,‬לא רק‬
‫כיוצר אלא כבן אדם”‪ .‬‬
‫מה הם הנושאים בהן עוסקות היצירות שלך? ‪ ‬‬
‫“חשוב לי מאוד כרקדן להיות נוכח לחלוטין ברגע‪,‬‬
‫כאילו כל החיים הביאו אותי לרגע אחד ספציפי‬
‫והוא ההווה‪ ,‬מבחינה פיזית ונפשית כאחד‪ .‬הקהל‬
‫רוצה לחוות‪ ,‬להיות עם הרקדן‪ ,‬להיות שותף לרגע‬
‫שהוא טוטאלי לחלוטין‪ .‬אותו רגע יכול להיות בעל‬
‫צבעים מאוד שונים מרגע אחר‪ .‬רגע אחד אתה יכול‬
‫להיות בתנועה מאוד גדולה ופיזית וברגע אחר אתה‬
‫יכול להיות בסטאטיות‪ ,‬כשרק עיניך לקהל‪ .‬היכולת‬
‫להיות שם‪ ,‬במלואך‪ ,‬לפתוח הכול מול הקהל באופן‬
‫בו הרקדן הוא הכי אמיתי‪ ,‬הכי חשוף‪ ,‬זו השאיפה‬
‫שלי כשאני על במה‪ .‬וכל רגע כזה חי בנפרד מהרגע‬
‫שלפניו או שאחריו‪ .‬אם אני מצליח ליצור רצף של‬
‫רגעים כאלה‪ ,‬אז אני יודע שהייתי בפנים במלואי‪.‬‬
‫אלה הפעמים שהקהל נבלע בתוך עולמו של הרקדן‪.‬‬
‫כיוצר אני צריך לסמוך על הרקדנים שלי שהם יעשו‬
‫את זה‪ .‬זה תרגיל מצויין בלשחרר ‪ -‬לראות את הדבר‬
‫הכי חשוב לי‪ ,‬מחוץ לידיי‪ ,‬מגיע לזיכוך של ההווה‬
‫על ידי הרקדנים‪ ,‬הקהל‪ ,‬והיצירה‪ ,‬שכאמור כבר‬
‫עומדת לבד‪ .‬אני חי בשביל רגעים כאלה‪.‬‬
‫חלק גדול מהנושאים עליהם מתבססות היצירות שלי הוא אוטוביוגרפי‪ .‬אני מנסה לקחת משהו מחיי‪,‬‬
‫בדרך כלל משהו בלתי פתור‪ ,‬ולפרוס אותו ככר ליצירה‪ .‬אני מרגיש שכך אני יכול להגיע לעומקו‬
‫של הדבר שהכי בוער בי‪ ,‬הכי מעסיק אותי באותו פרק זמן בחיים‪ ,‬ומכאן התוצאה היא הכי אמיתית‪.‬‬
‫הנושאים יכולים לנוע מזהות עצמית‪ ,‬יחסים‪ ,‬ספקות‪ ,‬טראומה מהעבר או כל נושא אחר‪ .‬התוצאה היא‬
‫חושפנית מאוד מבחינתי ובמידה מסויימת טיפולית‪ .‬התהליך מאפשר לי לתרגם משהו שהוא בלתי‬
‫מובן לי לתנועות‪ ,‬לדמיון‪ .‬אני מכוון את התהליך באופן שאני מאמין שבו הוא צריך ללכת‪ ,‬אבל מנסה‬
‫להיות קשוב לדברים שאמצא במקרה‪ .‬הרבה פעמים בסטודיו קורה משהו נפלא‪ ,‬והוא קורה בטעות‪.‬‬
‫“הופתעתי כמה רחוק הרקדנים והצוות‬
‫באקדמיה הלכו איתי‪ .‬האוסטרלים‪ ,‬נוכחתי‬
‫לדעת‪ ,‬מאוד בוטחים וטוטאליים‪ .‬זהו‬
‫משהו בתרבות פה שהוא יפהפה בכלל‪,‬‬
‫ובתהליך יצירה ועל הבמה בפרט”‬
‫לפעמים זה חיבור בין שני קטעים שלא חשבתי‬
‫שיתחברו‪ ,‬מוזיקה שלא חשבתי שתתאים‪ ,‬רקדן‬
‫שהבין משהו באופן שונה משהתכוונתי ויצא‬
‫משהו שהוא נכון‪ ,‬וכמובן ‪ -‬רעיונות של רקדנים‪,‬‬
‫שהם בחלק גדול מהמקרים יקרים מפז‪ .‬נוצר‬
‫מין שיח בין המתוכנן למקרי‪ ,‬ובשלב מסויים‬
‫ישנה תחושה שליצירה יש נפש משל עצמה‪.‬‬
‫היא כבר לא ‘שלי’‪ ,‬היא עומדת בפני עצמה”‪ .‬‬
‫חקר הגוף‬
‫כיצד אתה מתאים את המוזיקה לריקוד?‬
‫“לפעמים יש לי קטע מוזיקלי בראש וסביבו נבנית לי תמונה‪ .‬אבל לרוב אני מנסה שלא לערב את המוזיקה‬
‫עד שלב יותר מאוחר‪ ,‬בו התנועות הקטנות מתחילות להתחבר למשפטים גדולים‪ .‬אורגניות בין המוזיקה‬
‫לתנועה היא דבר שפחות מעניין אותי‪ .‬אני מעדיף לבדוק איזו מערכת יחסים סבוכה אפשר ליצור בין‬
‫התנועה והקצב הטבעי שלה לבין מוזיקה בעלת אופי אחר‪ .‬תנועה זריזה יחסית בעלת קצב ונשימה משתנים‬
‫תוכל לרגש אם תולבש על יצירה‬
‫קלאסית בעלת זרימה גדולה‪ ,‬ותנועה‬
‫מאוד איטית שנעה ללא דגשים כלל‪,‬‬
‫תוכל להתלבש היטב על קטע אלקטרוני‬
‫בעל רבדים רבים של כלים‪ ,‬מקצב וכו’‪.‬‬
‫אלה רק דוגמאות כמובן‪ .‬האפשרויות‬
‫פה הן אינסופיות‪ .‬עריכת הפסקול‬
‫היא דבר היכול לקחת שבועות ולערב‬
‫קטעי מוזיקה‪ ,‬הקלטות וסאונד רבים”‪.‬‬
‫איך אתה מדריך את הרקדנים‬
‫שלך?‬
‫“הרקדנים שאני עובד איתם הם תמיד‬
‫מעולם המחול הטכני‪ .‬חשוב לי לעבוד‬
‫עם רקדנים שהם טכניים במחשבה‬
‫שלהם‪ ,‬זה מצביע עבורי על חיפוש‬
‫והבנה עמוקה של הגוף ומכאן הבנה‬
‫עמוקה של הנפש‪ .‬רקדן אמיתי חוקר‬
‫ללא הרף את הגוף שלו ואת הטכניקה‬
‫שלו באופן שהוא מאוד אמיתי‪ ,‬עניו‬
‫וחף מאגו‪ .‬רק ככה הוא יכול להגיע למקומות חדשים ולהתפתחות‪ .‬אני מוצא שאני רוצה לעבוד רק‬
‫עם רקדנים שבשבילם המחקר הפיזי הוא דרך חיים‪ ,‬כי רק כך נמצא שפה משותפת”‪.‬‬
‫מה מביא אותך לאוסטרליה?‬
‫“זו הפעם השלישית שלי באוסטרליה‪ ,‬ופעם שניה בשביל תהליך יצירה‪ .‬לפני שנה יצרתי את ‪New‬‬
‫‪ ,Skin‬יצירה בת ‪ 40‬דקות עבור ה–‪ .West Australia Academy of Performing Arts‬עבדתי עם‬
‫‪ 18‬רקדנים במשך שבעה שבועות וזה היה תהליך פוקח עיניים עבורי‪ .‬בערך באותו זמן נעלם המטוס‬
‫המלזי ושמתי לב שבפרת’ אנשים דיברו על זה הרבה‪ .‬האוסטרלים מאוד מודעים לזה שהם תלויים‬
‫במטוסים כדי להגיע לכל מקום וחוסר הוודאות על גורל המטוס זרע בהם פחד‪ .‬החלטתי‬
‫לחקור עם הרקדנים את אופן ההתמודדות מול פחד בכלליות‪ ,‬ולבסס את היצירה בתוך‬
‫המטוס שנעלם‪ .‬הופתעתי כמה רחוק הרקדנים והצוות באקדמיה הלכו איתי‪ .‬האוסטרלים‪,‬‬
‫נוכחתי לדעת‪ ,‬מאוד בוטחים וטוטאליים‪ .‬זהו משהו בתרבות פה שהוא יפהפה בכלל‪,‬‬
‫ובתהליך יצירה ועל הבמה בפרט‪.‬‬
‫“השנה אני כאן כדי ליצור ‪ 2‬יצירות‪ .‬עכשיו סיימתי תהליך מחקר ראשוני בשם ‪En Route‬‬
‫עם שני יוצרים אחרים ‪ Bernadette Lewis -‬ו–‪( Joel Bray‬שהוא גם בן זוגי ליצירה וגם‬
‫לחיים)‪ .‬המחקר מומן על ידי ה‬
‫‪ WA Arts Council‬ואורח על “חשוב לי מאוד כרקדן להיות נוכח לחלוטין‬
‫ידי ‪ ,Strut‬ארגון מחול בפרת’ ברגע‪ ,‬כאילו כל החיים הביאו אותי לרגע‬
‫שמקדם כוראוגרפים ורקדנים אחד ספציפי והוא ההווה‪ ,‬מבחינה פיזית‬
‫כחלק מהמחקר יצאנו לטיול ונפשית כאחד‪ .‬הקהל רוצה לחוות‪ ,‬להיות‬
‫שטח בן ‪ 40‬ק”מ שארך שלושה עם הרקדן‪ ,‬להיות שותף לרגע שהוא‬
‫ימים‪ ,‬בו חקרנו מה קורה לגוף‬
‫טוטאלי לחלוטין”‬
‫בתנאי שטח קיצוניים‪ .‬המסע‬
‫הביא אותנו גם לקיצוניות‬
‫רגשית‪ ,‬ומשני הדברים האלה יחד התחלנו מחקר מעמיק בסטודיו בימים‬
‫שלאחר המסע‪ .‬החומרים שיצאו היו מאוד קיצוניים‪ ,‬כמו המסע עצמו‪ .‬‬
‫“השלב הבא‪ ,‬שאנחנו שואפים שיערך בישראל‪ ,‬יערב טיול שטח בנוף ההררי המאוד שונה‬
‫של הארץ‪ .‬אנחנו מקווים לגייס מימון לשלבי יצירה נוספים‪ ‬שיערבו עוד רקדנים ושלקראת סוף ‪2016‬‬
‫נעלה מופע באורך מלא‪ .‬בנוסף‪ ,‬במאי אצור יצירה בפרת’ על ‪ ,Ochre‬להקת מחול המערבת רקדנים‬
‫אבוריג’ינים ולא אבוריג’ינים‪ .‬אני מאוד מתרגש לקראת התהליך הזה‪ .‬כשאשוב לישראל אני מתכנן‬
‫ליצור עם בלט ירושלים יצירה שתעלה בבכורה בסוף אוגוסט”‪.‬‬
‫אנו מאחלים לעודד ולג’ואל בהצלחה ומקווים שייהנו מהשהייה פה‪ .‬‬
‫‪8‬‬
‫עסקים על הקצה –‬
‫להציל או להכריז על פשיטת רגל‬
‫מאת‪ :‬גיא בירן‬
‫ב‬
‫חיים העסקיים מגיעים לפעמים לצומת דרכים בה אי‬
‫אפשר יותר להסס וצריך לקחת החלטות‪ ,‬לטוב או לרע‪.‬‬
‫אנשי עסקים שנשאלים לגבי סוד ההצלחה שלהם יאמרו‬
‫ “לדעת מה זה כישלון”‪ ,‬ולכן נוצר המושג‪ :‬״אם לא‬‫נכשלתם‪ ,‬לא ממש הצלחתם״‪ .‬אחוז גדול של עסקים קטנים (בעלי‬
‫מחזור של פחות משני מיליון דולר)‪ ,‬סוחרים למרות שהחובות שלהם‬
‫גדולים מההכנסות שלהם‪ ,‬שזו עבירה על‬
‫החוק‪ .‬רבים אפילו לא מבינים שהם הגיעו‬
‫למצב זה כיוון שהדוחות הכספיים שלהם‬
‫לא נעשים לעיתים תכופות מספיק‪ ,‬או‬
‫שלפעמים לא נעשים נכון מלכתחילה‪.‬‬
‫איידן‪ ,‬בחור המתמחה בייעול עסקים קטנים‪,‬‬
‫שהתייחס אל בעלי עסקים שלא משקיעים‬
‫ביכולת שלהם להבין דוחות כספיים‪ ,‬אמר‬
‫כי זה כמו לקחת מגבת‪ ,‬לשים אותה על לוח השעונים של הרכב‬
‫ולהתחיל לנהוג‪ .‬לא מנהלים עסק בלי לדעת אם העסק מרוויח‪.‬‬
‫להציל עסק‬
‫בעל עסק בינוני היה בטוח שהעסק שלו רץ מצוין‪ ,‬מאחר שהוא היה‬
‫עסוק מעל הראש ויש לו לקוחות חדשים כל הזמן‪ .‬מה שהוא לא ראה‬
‫זה שהעלויות שלו הרבה יותר גבוהות ממה שהוא חשב‪ ,‬והחובות‬
‫שהוא צבר גרמו לעסק להיות לא רווחי ונטול מזומנים‪ .‬בסופו‬
‫של דבר‪ ,‬שטף המזומנים זה מה שקובע אם העסק מתקיים או לא‪.‬‬
‫היו לבעל העסק שתי אפשרויות‪ .‬האחת‪ :‬להצהיר על פשיטת רגל‬
‫של החברה‪ ,‬כלומר לא לשלם חובות לעסקים אחרים‪ ,‬להם הנזק‬
‫יכול להיות עצום‪ .‬אפשרות נוספת היתה לנסות להבין מה לא נעשה‬
‫נכון‪ ,‬לתקן‪ ,‬להחזיר את‬
‫העסק למסלול הרווחיות‬
‫ולשלם את כל החובות‬
‫עד האגורה האחרונה‪ ,‬גם‬
‫במחיר לקיחת הלוואות‬
‫לתקופה קצרה ממשפחה‬
‫וחברים‪ ,‬הכל בשביל‬
‫לא להשאיר אחרים עם‬
‫חובות לא משולמים‪.‬‬
‫כמובן שתמיד עדיף‬
‫לנסות לפתור את הבעיה‬
‫המהותית מהשורש ולהבין‬
‫מדוע הגיע העסק למצב‬
‫כושל מלכתחילה‪ .‬והיה ובכל זאת החלטתם שאחד הפיתרונות הוא‬
‫לקחת הלוואה‪ ,‬עדיף להיעזר בחברים ובמשפחה‪ ,‬מאחר שהבנקים‬
‫לא תמיד מלווים אפילו לעסקים מצליחים‪ ,‬ועוד פחות לעסקים עם‬
‫חובות‪ ,‬ועסקים עם חובות למס הכנסה לא יקבלו הלוואות מבנקים‬
‫בכלל‪ .‬לסיכום‪ ,‬בהרבה מהמקרים‪ ,‬כשהעסק מקרטע‪ ,‬צריך לנסות‬
‫לייעל את העסק‪ ,‬לקחת רק עבודות רווחיות‪ ,‬ללמוד לומר ‘לא’‪,‬‬
‫להבין את ההוצאות של העסק ולא לחיות על אשראי‪.‬‬
‫במידה ואין בידכם אפשרות למנות‬
‫כונס נכסים מטעמכם‪ ,‬יעשו זאת‬
‫הנושים עצמם‪ .‬במקרה זה תהיה‬
‫לרוב התוצאה לרעת בעלי העסק‪,‬‬
‫מאחר וכונס נכסים שמונה על ידי‬
‫הנושים יהיה הרבה יותר אגרסיבי‬
‫בניסיון למצוא כסף בשביל הנושים‬
‫שמינו אותו‬
‫נכסים‪ ,‬רואה חשבון עם התמחות בתחום‪.‬‬
‫במידה ואין בידכם אפשרות למנות כונס‬
‫נכסים מטעמכם‪ ,‬יעשו זאת הנושים עצמם‪.‬‬
‫במקרה זה תהיה לרוב התוצאה לרעת בעלי‬
‫העסק‪ ,‬מאחר וכונס נכסים שמונה על ידי‬
‫הנושים יהיה הרבה יותר אגרסיבי בניסיון‬
‫למצוא כסף בשביל הנושים שמינו אותו‪.‬‬
‫מבחינת בעל העסק‪ ,‬הכרזה על פשיטת‬
‫רגל אמנם תמחק את כל החובות הקיימים‪,‬‬
‫אך במקביל תשאיר כתם שחור מאוד על‬
‫שמם של פושטי הרגל‪ ,‬שבחמש השנים‬
‫הראשונות‪ ,‬לאחר ההכרזה כפושטי רגל‪,‬‬
‫לא יוכלו לכהן כמנהלי חברות ובמידה מסויימת יהיו להם בעיות‬
‫עם האשראי לשארית ימי חייהם‪.‬‬
‫בכל מקרה יש לזכור כי לפני כל החלטה‪ ,‬לכאן או לכאן‪ ,‬יש להיעזר‬
‫באנשי מקצוע נכונים‪ ,‬רואי חשבון ועורכי דין המנוסים בתהליך‪,‬‬
‫שיכולים לעזור ולהפוך את העסק לרווחי ויעיל‪ ,‬או מנגד להקל‬
‫במידת האפשר בעת הליכי הכרזת פשיטת רגל‪.‬‬
‫בקיצור‪ ,‬כפי שבעלי העסקים כבר לבטח יודעים‪ ,‬ניהול עסק זה לא‬
‫דבר פשוט‪ ,‬וניהול לא נכון יכול להוביל לאסון כלכלי‪ .‬לכן יש לפקוח‬
‫פשיטת רגל‬
‫את העיניים מבעוד מועד‪ ,‬להיעזר באנשי מקצוע ולעשות את הדבר‬
‫לעתים לאחר כל ניסיונות ההחייאה מגיעים בכל זאת לנקודה בה יש הנכון שיוביל להצלחתו של העסק‪.‬‬
‫להכריז על פשיטת רגל‪ .‬בדרך כלל עושים זאת כאשר המספרים של‬
‫העסק מראים שאין מספיק הכנסות על מנת לכסות את ההוצאות‪ ,‬ושאין טיפ החודש‪ :‬אם אתם מתקרבים לגיל ‪ 55‬תחשבו חזק מאד על לדבר‬
‫מספיק נכסים לשלם את ההתחייבויות‪ .‬במקרה כזה צריך למנות כונס עם מומחים בקשר לקופות הגמל שלכם‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫לבד ב”קצה העולם”‬
‫“הזמנה לשיחה” היא במה קהילתית לשיחה אישית על דברים שמעסיקים אותנו כישראלים באוסטרליה‪ .‬הבמה‬
‫פתוחה לשיחה עם הפסיכולוגית אריאלה רוזינגר על כל נושא‪ .‬על מנת לשמור על הפרטיות‪ ,‬יוסוו כל הפרטים‬
‫העשויים לרמוז על זהותו של הפונה (גיל‪ ,‬עיסוק‪ ,‬מיקום‪ ,‬וכד’)‪ .‬לעיתים תהיינה הדמויות בדויות לחלוטין‪ ,‬אך‬
‫המקרים המתוארים יתבססו על מכתבים שלכם ועל שיחות איתכם‪ .‬אתם מוזמנים לשלוח תגובות‪ ,‬שאלות‪ ,‬או‬
‫נושאים לשיחה ישירות אל אריאלה‪ ,‬באימייל ‪[email protected]‬‬
‫מאת‪ :‬אריאלה רוזינגר‬
‫א‬
‫ורית‪ ,‬רווקה בת ‪ ,33‬היא היחידה מבני משפחתה שעזבה‬
‫את ישראל ובחרה לגור “בקצה העולם”‪ .‬מכל שאר בני‬
‫משפחתה‪ ,‬הייתה זו היא שהעזה תמיד‪ ,‬זו שמרדה מרד‬
‫גדול בגיל ההתבגרות ולא הייתה מוכנה לשמוע עצות‪ ,‬זו שאחרי‬
‫השירות הצבאי יצאה לחוות את העולם בלי חשבון ובלי תכנית‪ ,‬ובסופו‬
‫של דבר מצאה את עצמה באוסטרליה‪ .‬היא שמחה על עצם העובדה‬
‫שהאחים שלה לא השמיעו ביקורת על יצר ההרפתקנות שלה‪ .‬אולי‬
‫היא עושה את מה שהם היו רוצים לעשות‪ ,‬ולא העזו? לעומת זאת‪,‬‬
‫הוריה תמיד העבירו עליה ביקורת‪ .‬היה קשה להם להשלים עם החיים‬
‫שבחרה לעצמה‪ .‬היא לא ייחסה חשיבות לביקורת שלהם‪ ,‬כי הדעות‬
‫שלהם היו בעיניה מיושנות‪ .‬היא הרגישה חופשייה מציפיות‪ ,‬ומעולם‬
‫לא הרגישה שעליה להצדיק את עצמה‪ .‬ממילא הם היו אומרים‪:‬‬
‫“נו‪ ..‬זאת אורית‪ ,”...‬ובסופו של דבר פשוט קיבלו אותה כפי שהיא‪.‬‬
‫לפני חודשיים הודיעה לה אחותה שאימן אובחנה בסרטן‪ .‬הסיכויים‬
‫להחלמה ממשית אינם טובים‪ ,‬אבל אפשר לטפל ולהאריך את החיים‪.‬‬
‫האם מחלימה מניתוח ובקרוב תיכנס לטיפולי‬
‫כמותרפיה אינטנסיביים‪ ,‬שיימשכו מספר‬
‫חודשים‪ .‬לא היתה סכנה מיידית לחייה‪,‬‬
‫אבל היא הייתה חולה מאוד ובהחלט הייתה‬
‫במאבק על חייה‪ .‬מאז שאורית קיבלה את‬
‫ההודעה‪ ,‬היא התחילה להיות בקשר טלפוני‬
‫כמעט יומיומי עם אמה ועם אחותה‪ .‬בעבר‪,‬‬
‫שיחות הטלפון ביניהן הצטמצמו לימי–הולדת‬
‫ולפני החגים‪ ,‬או כשהיו בשורות לבשר‪ .‬עכשיו‪ ,‬כשהתפתח המנהג‬
‫של שיחות יומיומיות‪ ,‬חוותה אורית עירוב של רגשות מנוגדים‪,‬‬
‫וככל שעבר הזמן‪ ,‬התגבר אצלה הצורך הדוחק לנסוע לארץ‪ ,‬להיות‬
‫קרובה ולנצל את הזמן שנותר‪ .‬לו היה ניתן‪ ,‬היתה עוצרת את חייה‬
‫כאן לזמן מה ונוסעת עכשיו לארץ‪ .‬אבל היא לא יכולה לסכן את‬
‫הפרנסה שלה וכל היעדרות מהעבודה שלה תצטרך להיות מתוכננת‬
‫היטב ולא ארוכה‪ .‬אורית התחילה להרגיש כעס גדול על המגבלה הזו‪,‬‬
‫שלא מאפשרת לה לקום ולנסוע מתי שהיא רוצה‪ ,‬ובמקביל הרגישה‬
‫תחושת אשמה שמחלחלת ומתגברת בה‪ .‬היא הייתה מודעת לעומס‬
‫שנופל בעיקר על אחותה‪ ,‬בעוד היא “פטורה” מלעזור לאמא ואבא‪,‬‬
‫וחיה כאן בחופש המוחלט הזה ‪ -‬בלי ציפיות‪ .‬גם עכשיו לאף אחד‬
‫לא היו ציפיות ממנה‪ ,‬אבל הפעם היא הרגישה נטושה ולא שייכת‪,‬‬
‫וכמעט נעלבת‪ ,‬שאין ממנה שום ציפיות‪ ,‬אפילו בימים קשים כאלה‪.‬‬
‫פתאום רצתה שיהיו ציפיות‪ ,‬שחסרונה יורגש‪ .‬שנוכחותה תורגש‪,‬‬
‫שקיומה יחשב מרכזי ועמוק ולא שולי ורחוק‪ .‬בחיי היום יום שלה‬
‫בעבודה ועם חברים התחילה אורית להרגיש קצרת–רוח ומרוחקת‪,‬‬
‫כמו לא שייכת לכאן‪ .‬היא נבהלה מהרגשות הללו‪ .‬איך יתכן שאחרי‬
‫כל השנים הללו שחייה התרכזו כאן‪ ,‬היא פתאום מרגישה כך? אם‬
‫לא היה די בכך שאמה חולה בארץ‪ ,‬עכשיו היא הרגישה שגם החיים‬
‫שלה כאן מתערערים‪.‬‬
‫כשהציפיות מאתנו נעשות דלילות‬
‫מאוד‪ ,‬אנחנו עשויים להרגיש לא‬
‫חשובים‪ ,‬נשכחים ולא שייכים‬
‫למשפחה וזה מערער את דימוי‬
‫העצמי ומשאיר טעם של נטישה‪.‬‬
‫אנחנו עשויים להרגיש כאילו לא‬
‫אנחנו אלה שקמנו ונסענו ‪ -‬אלא‬
‫הם אלה ש”נטשו” אותנו כאן‬
‫וויתרו עלינו‬
‫כאן לאורך זמן‪ ,‬הקטין את התלות שלו בבני המשפחה שנותרה בארץ‪.‬‬
‫התהליך של הקטנת התלות והקטנת הציפיות שלנו מהמשפחה ושל‬
‫המשפחה מאיתנו‪ ,‬לעיתים ברור וגלוי ולעיתים סמוי‪ .‬יש בני משפחה‬
‫שנתנו לנו אור ירוק ושיחררו אותנו לעשות מה שטוב עבורנו ונתנו‬
‫לנו להרגיש שאין להם ציפיות מאיתנו‪ ,‬ואחרים הראו לנו בגלוי שהם‬
‫מתקשים להיפרד מאתנו‪ .‬חלקינו סופגים לחצים גלויים ומתמשכים‬
‫לחזור לארץ מצד בני משפחה‪ ,‬שרוצים שנחזור לחיות קרובים אליהם‪,‬‬
‫ולרובנו מזכירים בלי כוונה ובאינספור דרכים סמויות ולא מודעות‪,‬‬
‫איך אנחנו מפספסים את החוויה הישראלית בכלל ואת החוויה‬
‫המשפחתית בפרט‪ ,‬הן עבור עצמנו‪ ,‬הן עבור הורינו‪ ,‬והן עבור הדור‬
‫הבא של המשפחה‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬ההתמדה שלנו לחיות כאן‪ ,‬תלויה בין‬
‫היתר ביכולת שלנו להתמודד עם הציפיות המודעות והלא מודעות‬
‫בהקשר למרחק שלנו מהמשפחה‪.‬‬
‫המרחק אכן מגביל אותנו במידת המעורבות הפעילה שיכולה להיות‬
‫לנו בחיי בני המשפחה בארץ‪ .‬אולם‪ ,‬יחד עם זאת‪ ,‬כשהציפיות מאתנו‬
‫נעשות דלילות מאוד‪ ,‬אנחנו עשויים להרגיש לא חשובים‪ ,‬נשכחים‪,‬‬
‫ולא שייכים למשפחה‪ ,‬וזה מערער את דימוי העצמי ומשאיר טעם‬
‫של נטישה‪ .‬אנחנו עשויים להרגיש כאילו לא אנחנו אלה שקמנו‬
‫ונסענו ‪ -‬אלא הם אלה ש”נטשו” אותנו כאן וויתרו עלינו‪ .‬לכן שיווי‬
‫משקל עדין בין “שחרור” מציפיות מחד‪ ,‬לבין שימור הציפיות מאידך‪,‬‬
‫נדרש על מנת לשמור על תחושה טובה ועל יציבות‪.‬‬
‫ואם מישהו פתאום חולה מאוד?‬
‫כשמישהו מבני המשפחה בארץ חולה‪ ,‬כמו שקרה אצל אורית‪ ,‬הרבה‬
‫איזונים משתנים ביחסים‪ ,‬בתקשורת‪ ,‬ובאותה עת‪ ,‬עשויים איזונים‬
‫רבים להשתנות בתוכנו‪ .‬אנחנו עשויים להרגיש באופן חד וכואב‬
‫את מגבלת המרחק הפיסי ואת המגבלות הכלכליות שלנו‪ ,‬שאינן‬
‫מאפשרות לנו גמישות או ספונטניות עם המשפחה‪ .‬אנחנו עשויים‬
‫רחוק מהעין רחוק מהלב?‬
‫להרגיש אשמה‪ ,‬או תחושת החמצה של הזמן שאובד‪ ,‬באותה עת אנו‬
‫עבור ישראלים שבחרו לעזוב את הארץ ולחיות “בקצה העולם”‪ ,‬עשויים להרגיש גם תחושת הקלה על כך שהמשפחה איננה מצפה‬
‫נדרשה מידה רבה של עצמאות כדי לממש זאת‪ ,‬ובהכרח‪ ,‬כל מי שחי מאיתנו לעזרה רבה ומישהו אחר נושא בעול במקומנו (כי לכולם‬
‫ברור שאנחנו רחוקים ולא יכולים)‪ .‬אנחנו עשויים להרגיש קירבה‬
‫עזה למשפחה ואז תחושת השייכות שלנו לכאן מחווירה בהשוואה‪.‬‬
‫או להיפך‪ ,‬אנחנו עשויים לפתח תחושת חוסר שייכות למשפחה‪,‬‬
‫שמסתדרת בלעדינו למרות הכל‪ ,‬ולא ממש צריך אותנו שם‪ .‬שיווי‬
‫המשקל הריגשי שלנו יכול להתנייד לכל מיני כיוונים בעת כזו‪,‬‬
‫ולהפתיע אפילו את עצמנו‪ .‬למרות שכביכול שיגרת היומיום המקומית‬
‫שלנו מושפעת מעט מאוד בעקבות כך שמישהו בארץ חלה‪ ,‬הרי שכל‬
‫האיזונים הריגשיים שבבסיס חיינו כאן מקבלים זעזוע מיידי ומתמשך‬
‫ומייצרים תחושה של חוסר יציבות‪.‬‬
‫עצה לאורית‬
‫בהתמודדות עם המחלה הקשה של אמה‪ ,‬אורית התחילה לחוות‬
‫התקרבות גדולה דרך השיחות היומיומיות עם אמה ואחותה‪ ,‬אולם‬
‫בעת ובעונה אחת היא חווה גם את המרחק העצום ואת רמת הציפיות‬
‫הנמוכה המופנית כלפיה‪ .‬מה שהיה פעם מקור כוח וגאווה (העצמאות‬
‫שלה‪ ,‬וחוסר החשיבות של הציפיות ממנה)‪ ,‬גורם לה כעת להרגיש‬
‫שולית בחיי המשפחה‪ .‬חשוב שאורית לא תוותר עכשיו על ההערכה‬
‫העצמית החיובית שיש לה כלפי העצמאות והאומץ שלה‪ ,‬שאפיינו‬
‫אותה כל חייה‪ ,‬והם אכן מקור כוח חשוב עבורה‪ .‬זה יסייע לה‬
‫להתאושש ולחזור לאיזון בריא עם עצמה‪.‬‬
‫סביר להניח שהחוויה של קוצר הרוח ותחושת חוסר השייכות לכאן‪,‬‬
‫התפתחה אצל אורית כתגובה זמנית בלבד לטלטלה הרגשית שהיא‬
‫עוברת כעת‪.‬‬
‫אורית הייתה מודעת לעומס‬
‫שנופל בעיקר על אחותה‪ ,‬בעוד‬
‫היא “פטורה” מלעזור לאימא‬
‫ואבא וחיה כאן בחופש המוחלט‬
‫הזה ‪ -‬בלי ציפיות‪ .‬גם עכשיו‬
‫לאף אחד לא היו ציפיות ממנה‪,‬‬
‫אבל הפעם היא הרגישה נטושה‬
‫ולא שייכת וכמעט נעלבת‪ ,‬שאין‬
‫ממנה שום ציפיות‬
‫אם היא תשתף את חבריה בחוויה העוברת עליה היא עשויה לחוות‬
‫הקלה מסוימת‪ .‬ייתכן שאורית תשמע סיפורים של אחרים שהתמודדו‬
‫במצבים דומים‪ .‬חלק מחבריה ודאי לא נולדו כאן‪ ,‬והשאירו משפחות‬
‫בארצות המוצא מהן הגיעו‪ ,‬ואלה חברים שהיא יכולה להרגיש אליהם‬
‫שייכות ודמיון‪ ,‬בין אם הם ישראלים או לא‪ ,‬הם אנשים שממש כמוה‪,‬‬
‫עוברים חווית הגירה מתמשכת‪ ,‬שמציבה אתגרים חדשים להתמודדות‬
‫לאורך כל החיים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2015‬‬
‫סידני‪,‬‬
‫אוז‬
‫לימוד‬
‫פסטיבל של מחשבה יהודית‬
‫“ל‬
‫ימוד אוז’ הינו ארוע שנתי הנודד בין מלבורן לסידני המגדיר את הכנס השנתי של לימוד אוז באוסטרליה לכנס לתוכו מגוון מרשים‬
‫עצמו כפסטיבל של מחשבה יהודית‪ .‬בשנים האחרונות מצליח ביותר של מרצים‪ ,‬חוקרים והוגים יהודים ואחרים‪ ,‬מאוסטרליה ומרחבי‬
‫העולם‪ ,‬העוסקים בהיבטים רבים ושונים של החשיבה והזהות היהודית‪.‬‬
‫השנה יתקיים הפסטיבל בסידני בין התאריכים ‪ 6-8‬ליוני‪ .‬במהלך‬
‫שלושת הימים של הפסטיבל יתקיימו כמאתיים הרצאות‪ ,‬סדנאות‪,‬‬
‫מוחמד דג׳אני באושוויץ‬
‫ניר בומס‬
‫מישראל יגיעו השנה לא‬
‫מעט אנשי תקשורת‪ ,‬אנשי‬
‫אקדמיה ובעלי השפעה בחברה‪,‬‬
‫בינהם‪ :‬מוחמד דג׳אני ‪ -‬מורה‬
‫פלסטינאי לוחם שלום שלקח‬
‫את הסטודנטים הפלסטינאים‬
‫שלו לביקור באוושוויץ‬
‫אנסמבל הג׳אז ‪ -‬אלטר‬
‫מוחמד דג’אני ‪-‬‬
‫גילה פיין‬
‫מורה פלסטינאי‬
‫לוחם שלום שלקח‬
‫את הסטודנטים‬
‫הפלסטינאים שלו‬
‫לביקור באושוויץ‪,‬‬
‫גילה פיין ‪ -‬עורכת‬
‫בהוצאת ספרים‬
‫ומורה לקבלה‪,‬‬
‫רותי בלום ‪ -‬כתבת‬
‫ב”ישראל היום”‬
‫ופרשנית לענייני‬
‫המזרח התיכון‪ ,‬ניר‬
‫בומס ‪ -‬עמית מחקר‬
‫של המכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור (‪ )ICT‬וחבר בחבר הנאמנים‬
‫של מרכז ניטור השפעת השלום‪ ,‬חמוטל גורי ‪ -‬מספרת סיפורים‪,‬‬
‫יועצת ומנחה למען שינוי חברתי ומנהלת קרן דפנה‪ ,‬הפועלת‬
‫לקידום מנהיגות נשים וסדר יום פמיניסטי‪ ,‬צבי הירשפילד ‪ -‬מורה‬
‫במכון פרדס לחינוך יהודי‪ ,‬אלן רוזנטל ‪ -‬איש קולנוע עטור פרסים‪,‬‬
‫במאי הסרט הדוקומנטרי “אייכמן‪ ,‬הזיכרונות הסודיים”‪ ,‬שלקח חלק‬
‫בהפקה הטלוויזיונית של משפט אייכמן‪.‬‬
‫שיחות פתוחות‪ ,‬חלקן בעברית‪ ,‬על מגוון‬
‫רחב מאד של נושאים בתחומים שונים כגון‬
‫החברה בישראל‪ ,‬הקונפליקט במזרח התיכון‪,‬‬
‫אנטישמיות‪ ,‬שואה‪ ,‬שלום ובטחון‪ ,‬ספרות‬
‫עברית ויידיש‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬תרבות והסטוריה‪ .‬בין‬
‫ההרצאות הרצאה על ישראל כמעצמת סטארט‬
‫אפ והרצאה על שיתופי פעולה בין הקהילה‬
‫היהודית והאבוריג’ינית‪ .‬כמו–כן יתקיים פאנל‬
‫על התעללות מינית בילדים ועוד ‪.‬‬
‫לימוד אוז הינו עשיר מאד מבחינה תוכנית‪ ,‬ללא ספק אחד האירועים‬
‫המרכזים של לימוד יהודי בקהילה‪ .‬סוף השבוע הזה פתוח לכל מי‬
‫שמתעניין‪ ,‬מכל הזרמים והגוונים‪ ,‬כולם מוזמנים להצטרף‪ ,‬להקשיב‬
‫ולקחת חלק בדיונים‪.‬‬
‫מישראל יגיעו השנה לא מעט אנשי תקשורת‪,‬‬
‫אנשי אקדמיה ובעלי השפעה בחברה‪ ,‬ביניהם‪:‬‬
‫לפרטים והזמנת כרטיסים בקרו באתר‪:‬‬
‫‪www.encounters.edu.au/Limmud/Home‬‬
‫ע ו ל ם ה ו לך ו נע ל ם ‪ -‬י ם ה מ ל ח‬
‫ים המלח הולך ומתייבש בכל יום שעובר‪ .‬על גסיסתו של אחד מפלאי הטבע העולמיים‬
‫מאת‪ :‬מירב גולדברג‬
‫י‬
‫ם המלח‪ ,‬המקום הנמוך ביותר בעולם ואתר תיירותי המציע סגולות רפוי יחודיות ושכיות חמדה‬
‫מרשימות של הטבע‪ ,‬הוא דוגמא עצובה לקיום על הקצה‪ .‬בשנים האחרונות נמצא ים–המלח‬
‫על הקצה לא רק בזכות יחודיותו הטבעית‪ ,‬אלא גם בשל הנזקים הסביבתיים שנגרמו לו לאורך‬
‫השנים‪ ,‬נזקים בלתי הפיכים הקשורים באופן ישיר לפעילות האנושית בסביבה‪.‬‬
‫מפלס ים המלח צונח מיום ליום‬
‫מאז תחילת המאה ה–‪ 20‬ירד מפלס ים המלח ב–‪ 30‬מטרים‪ .‬בין הגורמים האחראיים לכך נמנים בניית‬
‫המוביל הארצי‪ ,‬שהיטה מים לכיוון מרכז הארץ‪ ,‬הטיית מיי הירמוך לירדן וסוריה ופעילותם של מפעלי‬
‫ים המלח (כי”ל) ובריכות האידוי לייצור תרכובות ברום ואשלג‪.‬‬
‫ירידת המפלס יוצרת מגוון בעיות סביבתיות‪:‬‬
‫• בעקבות שינויים במשטר הזרימה על פני הקרקע ומתחתיה נוצרים בולענים‪ ,‬בורות גדולים הנפערים‬
‫באדמה‪ ,‬המהווים סיכון לחיי אדם ומשבשים תשתיות הדורשות יותר ויותר עבודות שיפוץ‪ .‬היום‬
‫ישנם בסביבות ים המלח מעל ‪ 600‬בולעניים מסוכנים‪ ,‬שחלקם נפערו מתחת‬
‫לכבישים ומבנים‪.‬‬
‫• ערוצי הנחלים מתחתרים באופן קיצוני יותר (לעומק) כאשר שיפוע הזרימה‬
‫הוא תלול יותר בגלל ירידת מפלס הים וכך נגרמת פגיעה בתשתית הכבישים‪.‬‬
‫• אובדן של ערכי טבע כגון מיני יצורים שונים הקיימים רק במעיינות ים‬
‫המלח ופגיעה במסלולי נדידת ציפורים‪ ,‬שעבורם מעיינות צפון ים המלח הם‬
‫נקודת תדלוק וחנייה חשובה‪.‬‬
‫בעיית הצפה‬
‫עוד בעיה חמורה היא סכנת הצפה למלונות הממוקמים על שפת ים המלח‪ .‬המלונות ממוקמים על‬
‫חופה של בריכת האידוי הגדולה (מס’ ‪ )5‬של מפעלי ים המלח‪ .‬הבריכה נועדה לשקע מלח כדי שזה‬
‫לא ישקע בבריכות המשמשות לאיסוף המינרלים האחרים‪ .‬כתוצאה מהשקעת המלח עולה מפלס המים‬
‫בהתמדה‪ .‬המפעלים ממשיכים להעלות את גובה הסוללות ומפלס המים עולה‪ ,‬משום שגריפת המלח‬
‫מהקרקעית והוצאתו אינה כלכלית עבורם‪ .‬העלאת המפלס בבריכה מאיים על בתי המלון ובכל שנה‬
‫גדל הסיכוי שהם יוצפו‪.‬‬
‫מסתבר שכל המלונות מלבד שלושה חתומים מול מפעלי ים המלח על חוזה מיוחד שבו כתוב שהם מודעים‬
‫לבעיית ההצפה‪ .‬הפתרון הזמני הוא הגבהת הסוללות‪ ,‬מה שמסתמן כפתרון זמני מאוד קבוע‪.‬‬
‫במקביל למדיניות הגבהת הסוללות‪ ,‬החלה המדינה בשנות ה–‪ 90‬בהפרטת מפעלי ים המלח‪ ,‬אך לא‬
‫הכניסה סעיף המכיל את האחריות על מניעת הצפת בתי המלון על הזכיין במכרז‪ .‬מאז‪ ,‬נהנים הבעלים‬
‫הפרטיים של מפעלי ים המלח (משפחת אייזנברג ובהמשך משפחת עופר) מניצול הזיכיון לשימוש‬
‫במחצבים‪ ,‬אבל לא מחויבים באחריות על הנזקים הנגרמים‪ .‬המדינה נשארה עם החשבון ביד‪.‬‬
‫הבעיה העיקרית של ים המלח היא שאין לו באמת אבא ואמא‪ .‬אין שום גוף מרכזי המטפל בבעיות‬
‫באופן מסודר הפועל למציאת פתרון‪ .‬קיים פרויקט בינלאומי (לו תורמים האיחוד האירופאי ויפן)‪,‬‬
‫שאחראי ליוזמה של חיבור ים המלח עם הים האדום באמצעות תעלה הידועה בשם ‘תעלת הימים’‪.‬‬
‫היוזמה עדיין לא יצאה לפועל בשל החשש שהזרמת המים תיפגע באיזון הטבעי של ים המלח‪.‬‬
‫לגבי פתרונות לסכנת ההצפה‪ :‬אחת ההצעות על הפרק היא גריפת שכבות המלח המצטברות שתעזור‬
‫בהורדת המפלס‪ .‬פתרון נוסף הוא העתקת בתי המלון למיקום חדש (כלומר הריסה ובנייה מחדש‬
‫במיקום שונה)‪ .‬פתרון זה‪ ,‬כך טוענים‪ ,‬הוא הזול מבין השניים ונראה שמשרד התיירות נוטה לאפשרות‬
‫זו‪ ,‬ברוח מציאת הפתרונות הזמניים והמנעות מהתמודדות אמיתית עם הבעיה‪.‬‬
‫ים המלח הוא משאב טבע נדיר‬
‫ששייך לכולם‪ ,‬אבל על פי עמדת‬
‫סמנכ”ל התשתיות במפעלי ים המלח‬
‫מיועדת הבריכה הגדולה‪ ,‬בריכה‬
‫מס ‪( 5‬שלחופיה מצויים המלונות)‪,‬‬
‫לתעשייה ולא לתיירות‪ ,‬לכן אם‬
‫המלונות יוצפו זו בעיה שלהם‬
‫והמפעל לעת עתה לא מוכן לשאת‬
‫בעלות גריפת המלח מהבריכה‪.‬‬
‫התמלוגים‪ ,‬אגב‪ ,‬שמקבלת המדינה‬
‫עבור השימוש במשאב הציבורי הזה‬
‫הוא ‪ 5%‬וגם אלה לא תמיד מועברים‬
‫במלואם‪.‬‬
‫הזכיון של מפעלי ים המלח מסתיים‬
‫ב–‪ ,2030‬ומפלס ‘ההתעלמות מהבעיה’‬
‫ממשיך לעלות‪ .‬בינתיים ים המלח‬
‫נשאר על הקצה‪ ,‬והקצה מתרופף‬
‫משנה לשנה‪.‬‬
‫אולי בפעם הבאה שאתם מבקרים‬
‫בארץ שווה לקפוץ לביקור במה‬
‫שנשאר מים המלח‪ .‬מי יודע מה‬
‫יהיה עד הביקור הבא‪.‬‬
‫צילום‪ :‬נעמה סקגו–נאור‪ .‬מתוך אתר פיקיוויקי‬
‫‪11‬‬
‫לחיות על הקצה‬
‫מאת‪ :‬מאיר קריספין‬
‫ה‬
‫פרושים אדריכליים למונחים שעוסקים בקצה‬
‫מושג קצה לכשעצמו הוא רק סוף‪ ,‬וככזה חסר ביטוי חללי‬
‫חוויתי‪ .‬אלא‪ ,‬שהיחסיות אל הקצה היא שמקיימת מושגים‬
‫חלליים וחווייתיים שכשהם ממומשים בעולם הבנוי הם‬
‫הופכים להיות מושגים אדריכליים‪ .‬לצורך הבהרה‪ ,‬מושגים כגון‪:‬‬
‫‘על הקצה’‪‘ ,‬קצה הדרך’‪‘ ,‬לחיות את הקצה’‪‘ ,‬שני קצוות’‪‘ ,‬קצה‬
‫אופקי ואנכי’ וכו’‪ ,‬הם כולם יכולים להתגלות לנו כארכיטקטורה‬
‫במיטבה בעולם הבנוי‪ ,‬בין אם הוא מתוכנן ובין אם נוצר במקריות‬
‫מתוך כאוטיות מבנית כלשהיא‪.‬‬
‫בקצה השמים‬
‫בכל פעם שמוזכר מושג הקצה בדיונים אדריכליים עולה בי גילוי‬
‫הימלאי אישי מלפני חמש עשרה שנים‪ .‬גילוי שמתמצת סוג של‬
‫חוויה ארכיטקטונית של לחיות את הקצה‪.‬‬
‫בביקורי הראשון בהימלאיה ההודית נחתי בעיר “לה”‪ ,‬שנמצאת‬
‫על הפלטו הטיבטי בגובה של כשלושת אלפים וחמש מאות‬
‫מטרים מעל פני הים‪“ .‬לה” היא עיר בירתה המקסימה של‬
‫ממלכה עתיקת יומין בשם לאדק‪.‬‬
‫כשסיימתי לטייל בחבל ארץ זה החלטתי לרדת אל מרגלות‬
‫ההימלאיה ההודית בדרך היפיפייה והמסוכנת כאחד‪ :‬כביש‬
‫מנלי–לה המפורסם‪ .‬כביש תהום‪ ,‬כפי שאני מכנה אותו‪ ,‬שבו‬
‫אתה לא למעלה ואף אינך למטה‪ .‬כביש בו התחושה של‬
‫פחד מנפילה היא תמידית ‪ -‬בין אם ממשהו שיפול עליך או‬
‫מנפילה שלך על משהו‪.‬‬
‫את הדרך עשינו עם נהג לדאקי נחמד‪ ,‬שניסה לסיים את‬
‫הדרך ביום אחד‪ .‬בשל גודל תופעות הטבע הנמצאות לאורכה‬
‫הדרך הייתה קשה ופתלתלה‪ ,‬והנסיעה בה איטית אך מהפנטת‬
‫ביופייה‪ .‬למזלנו הרע בשעת הצהריים סלע גדול התגלגל לו‬
‫מההר אל הדרך וסגר את תנועתה בשני הכיוונים‪ .‬מאחר ולא‬
‫ניתן היה להמשיך בנסיעה החלטנו לחנות את הלילה בכפר‬
‫קיילונג הסמוך למקום שבו הסלע צנח‪ .‬הייתה כבר שעת צהריים‬
‫מאוחרת ואני יצאתי לטיול קצר בכפר‪ .‬הכפר היה בנוי בצורת בתים‬
‫מדורגים‪ ,‬כשכל גג של שכן הינו המרפסת של השכן שמעליו ‪ -‬סגנון‬
‫בניה לבנטיני שמוכר לנו כל כך‪ ,‬אלא שכפר זה יושב על מצוק‬
‫תלול ביותר של וואדי שאת עומקו לא יכולתי לקבוע כי כשניסיתי‬
‫להתבונן מטה‪ ,‬כל שיכולתי לראות הוא את דפנות המצוקים‪ ,‬אך עם‬
‫זאת‪ ,‬עדיין לשמוע את שאון המים השוצפים וקוצפים אי שם למטה‪.‬‬
‫חשבתי לעצמי‪“ :‬זו תהום פעורה‪ ,‬גיא צל–מוות אימתי‪ ,‬כי לשם למטה‬
‫קרן אור לעולם לא תגיע”‪ .‬תוך כדי השיטוט בכפר ראיתי ילדים‬
‫משחקים וקופצים בקצות הגגות‪ .‬נעמדתי בחרדתיות לנוכח המחזה‬
‫משום שבאף לא אחת ממרפסות הגג היה מעקה‪ .‬דבר שעמד בסתירה‬
‫מוחלטת לתפיסת ה”הישמרות לנפשותיכם” היהודית שמחייבת אותנו‬
‫מדאורייתא לשים מעקה על מרפסות הגג שלנו בכדי שלא יהיו‬
‫דמים בבתינו‪ .‬כך נעמדתי והתבוננתי בטבעיות שבה הם משחקים‬
‫על הקצה‪ .‬כמו הגדיים‪ ,‬שמקפצים בין סלעים במצוקים שעם כל‬
‫כמה דילוגים נעצרים ומביטים רחוק ובוהים‪ ,‬כך נהגו הילדים! אותי‬
‫סיקרן מאוד לדעת מדוע הם נוהגים כך? למה הם עוצרים ונעמדים‬
‫על הקצה מתלחשים ומביטים רחוק? הפניתי מבטי מהילדים בכדי‬
‫להביט למקום אליו הם מסתכלים‪ .‬להפתעתי גיליתי שהרחק הרחק‪,‬‬
‫בצד השני של התהום‪ ,‬יושב לו כפר דומה בצורתו‪ .‬שגם הוא נגזרת‬
‫של תלילות מוקצנת ושגם בו יש בתים מדורגים עם גגות מרפסות‬
‫שמשתלבות‪ ,‬וגם שם על קצות הגגות וללא מעקות עומדים ילדים‬
‫אחרים ומביטים בטבעיות אל שכניהם וחבריהם הבלתי מושגים‪ .‬ברור‬
‫היה לי שהילדים הללו מעולם לא פגשו אחד את השני וסביר מאוד‬
‫להניח כי לעולם לא יפגשו‪ ,‬אבל הם היו חלק מחוויה חללית חברתית‬
‫אחת‪ .‬קשה לי לייצגה כחוויה אורבנית גרידא‪ ,‬אבל היא בפרוש חוויה‬
‫כשאנו נכנסים פנימה אנו חווים היות על הקצה‬
‫וכשאנו יוצאים אנו חווים היות על הקצה שונה‬
‫מהראשון‪ .‬לאורך כל המסע בתוך תודעת השואה‬
‫מלווה אותנו בקצה האנכי תקווה לשחרור‪,‬‬
‫חוויה הנוצרת בעזרת אור טבעי שחודר אל נתיב‬
‫התנועה התודעתי‬
‫ארכיטקטונית של לחיות את הקצה‪ ,‬גם את‬
‫הממשי וגם את המדומה‪ .‬באותו הרגע אמרתי‬
‫לעצמי בהתרגשות‪“ :‬גיליתי‪ ,‬גיליתי‪ ,‬כמו איטלו‬
‫קאלווינו‪ ,‬שתי ערים מקבילות נסתרות מעין‪,‬‬
‫החיות את הקצה זו מול זו וזו את של זו‪ ”.‬כך‬
‫חיים את הקצה באופן הכי מובהק ומוקצן‪.‬‬
‫הקצה בחיי היום יום‬
‫בחיי היום יום שלנו ובבתינו הצנועים אנו חיים‬
‫את הקצה באופנים ובמינונים הרבה יותר עדינים‪ .‬חווית הקצה יכולה‬
‫לנבוע מתוך חדר בבית או מחלל ציבורי בתוך בית‪ .‬לצורך העניין כל‬
‫מרפסת‪ ,‬בין אם היא גג או זיזית‪ ,‬בתוך בית או בכל מבנה אחר‪ ,‬היא‬
‫אלמנט קצה בפוטנציאל‪ ,‬ואופן יחסיותה היא שתחשוף אותה ותשרה‬
‫את החוויה החללית שבה‪ .‬כמובן שעוצמת החוויה הארכיטקטונית‬
‫תלויה באופן התייחסותה אל סביבתה הטבעית או הבנויה‪.‬‬
‫לחיות את הקצה זאת חוויה שאנו חווים על בסיס יום יומי ושאנחנו‬
‫פחות מודעים לה‪ ,‬חוויה שנחבאת אל הכלים של ההרגל‪ .‬לעומתה‬
‫החוויה של להיות על הקצה היא המוכרת לנו יותר ושימושים נרחבים‬
‫נעשים בה דווקא באדריכלות שבבניה הציבורית חווייתית‪ .‬אדריכלים‬
‫שגדלו על תפיסה אדריכלית הדוגלת ביצירת חוויה החללית שוקדים‬
‫קשה מאוד‪ ,‬בתכנונם האדריכלי‪ ,‬על האופן שבו המבקרים יחוו את‬
‫החלל שבו הם שוהים‪ .‬מושגים אדריכלים חווייתיים הם לחם חוקם‬
‫ואף הבסיס ההתחלתי לכל פעולת תכנון‪ .‬המושג ‘להיות על הקצה’‬
‫מקבל אצלם אינטרפרטציה רבת פנים ושילובים ונעשים בו שימושים‬
‫חווייתיים מקבילים‪.‬‬
‫מוזיאון יד ושם‬
‫האדריכל הישראלי הנודע‪ ,‬משה ספדיה‪ ,‬שאת תפיסת העולם של‬
‫האדריכלות החווייתית ירש מאביו הרוחני‪ ,‬האדריכל לואי קאהן‪,‬‬
‫עושה שימוש נרחב במושג ‘להיות על הקצה’‪ .‬ברבים מהפרויקטים‬
‫שלו מושגי הקצה נחווים בצורה רב–שכבתית‪ .‬אנו נתמקד בשניים‬
‫מהם‪ ,‬שלצורך הבהרת המהות הארכיטקטונית שלהם‪ ,‬עושים הם‬
‫שימוש חוויתי ייחודי במושג ‘להיות על הקצה’‪ .‬במוזיאון יד–ושם‬
‫בירושלים‪ ,‬שנבנה על אחת מצלעות הר הרצל‪ ,‬הרעיון האדריכלי‬
‫המרכזי הוא שיש מהלך לינארי חללי שחודר ע”י פריזמה‬
‫משולשת מצד אחד של ההר ויוצא מצדו השני בסוף השלמת‬
‫מהלך התנועה במבנה‪ .‬התנועה במבנה אינה לינארית‬
‫אלא מתעקלת מסביב לציר הראשי הלינארי‪ .‬כל יציאה‬
‫מאותו ציר מובילה לחלל תצוגה חפור באדמה‪ .‬ציר ראשי‬
‫זה יוצר חלל פתוח שבקצה העליון שלו ישנו קדקוד של‬
‫משולש זכוכית שבולט מעל האדמה‪ ,‬ודרכו נכנס אור טבעי‬
‫אל הסתיו הראשי‪ ,‬שזו אותה פריזמה משולשת הקבורה‬
‫באדמה‪ .‬כשמביטים דרך הפריזמה תמיד ניתן לראות את‬
‫קצה המוזיאון‪ ,‬שאליו אנו מובלים שלא באופן לינארי‪.‬‬
‫לפריזמה זו שני קצוות‪.‬‬
‫בקצה הכניסה ישנו משולש מרחף כמרפסת אטומה תלויה‬
‫שהכניסה אליו היא דרך גשר מהצד‪ .‬בקצה היציאה מתפרק‬
‫המשולש הפריזמתי משלושת צלעותיו ונפתח אל הנוף‬
‫עם מרפסת תלויה המותחת את קצה המוזיאון אל הסביבה‬
‫הירושלמית הרחוקה‪ .‬כשאנו נכנסים פנימה אנו חווים‬
‫היות על הקצה וכשאנו יוצאים אנו חווים היות על הקצה‬
‫שונה מהראשון‪ .‬לאורך כל המסע בתוך תודעת השואה מלווה אותנו‬
‫בקצה האנכי תקווה לשחרור‪ ,‬חוויה הנוצרת בעזרת אור טבעי שחודר‬
‫אל נתיב התנועה התודעתי‪ .‬מוזיאון יד–ושם זו עבודה אדריכלית‬
‫המשתמשת במושג להיות על הקצה בשלושה מישורים‪.‬‬
‫מרינה ביי סנדס‬
‫העבודה השנייה‪ ,‬המרינה ביי סנדס בסינגפור‪ ,‬דנה בעניין הקצה‬
‫בהיבט הוורטיקאלי אורבני ‪ -‬השכונה כבניין‪ .‬המציאות המבנית של‬
‫מגדל מודרני היא שניתן לחוות את קצהו הוורטיקאלי רק מחוצה‬
‫לו ולא מתוכו‪ .‬חווית המגדל היא אובייקטיבית ולא סובייקטיבית‪,‬‬
‫רק לאחר שיצאתי מהמגדל ונעמדתי למולו אני יכול להגיד שהייתי‬
‫במגדל‪ .‬אחד המאפיינים של מגדל זה היותו רחוב ורטיקאלי ללא‬
‫מוצא‪ ,‬שגם הוא ביטוי של קצה‪ .‬כל מפגש בין רחובות גם הוא סוג של‬
‫קצה ואף מפגש בין רחובות ורטיקאליים הוא קצה‪ .‬לכן‪ ,‬אם לוקחים‬
‫שלושה מגדלים ומחברים אותם במרפסת רחוב פתוחה מקבלים שדרה‬
‫עירונית מרחפת‪ ,‬שגם היא סוג אחר של קצה אופקי ושגם לה ריבוי‬
‫של קצוות אורכיים ורוחביים מועשרים בחוויות חלליות‪.‬‬
‫אם את אותה התנועה בין קצוות עושים גם בשמים‪ ,‬באמצעות‬
‫מרפסות–גן ובריכות מרחפות‪ ,‬וגם בארץ‪ ,‬ע”י מיקום פונקציות‬
‫מחוללות תנועה בשני קצוות‪ ,‬יוצרים רובד חוויתי נוסף של שני‬
‫עולמות מקבילים‪ ,‬שטוענים את המבקרים בהם בחוויית החיות על‬
‫הקצה עם הרבה מישורים ממשיים ומדומים שמצטלבים‪.‬‬
‫בהרגל ובחיי היום–יום אנו פוגשים את הקצה בעוצמות שונות‬
‫ובחוויות חלליות לא מודעות‪ ,‬במילים אחרות ניקרא לזה “לחיות‬
‫את הקצה”‪ .‬כשאנחנו פוגשים את הקצה שלא במסגרת ההרגל אלא‬
‫בתודעה מלאה ומכוונת‪ ,‬שאותה ניתן לקרוא בנהירות ובייחודיות‪,‬‬
‫אנו שוהים בחוויה של “להיות על הקצה”‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מלך בעולם הלילה‬
‫החיים שבין ה”שונה” לבין ה”נורמלי”‬
‫מאת‪ :‬יפעת סלע‬
‫ה‬
‫אמבולנס דהר בנסיעה מטורפת לעבר בית החולים‪ ,‬יללות‬
‫הסירנה ניסרו את האוויר ופינו לו דרך בין המכוניות‪.‬‬
‫בתוך האמבולנס טרחו שני חובשים במקצועיות מיומנת‬
‫לעצור את קילוחי הדם מהחתכים הרבים של האיש ששכב שם על‬
‫האלונקה‪ ,‬הכרתו מעורפלת‪ .‬החובשים שלפו בזהירות את עשרות‬
‫שברי הזכוכית שהיו נעוצים בבשרו של הפצוע‪ ,‬שמדי פעם פתח‬
‫את עיניו‪ ,‬ראה בטשטוש את שקיות האינפוזיה ואת הפדים ספוגי‬
‫הדם‪ ,‬אבל לא ממש קלט מה הולך סביבו‪.‬‬
‫ממש כשנכנס האמבולנס בשערי ביה”ח‪ ,‬התעורר האיש באלונקה‪.‬‬
‫הוא נזכר בצרחות הטירוף של בת–זוגתו‪ ,‬ראה את אגרופיה מונפים‬
‫באוויר‪ ,‬את אובדן השליטה שלה‪ .‬הוא‪ ,‬כרגיל‪ ,‬ניסה להרגיע‪ ,‬לרכך‬
‫את ההתפרצות שלה‪ ,‬אך כשהפנה את גבו היא הסתערה עליו‬
‫מאחור ובכל כוחה הטיחה אותו בחלון זכוכית גדול‪ .‬הוא נזכר‬
‫ברעש התנפצות הזכוכית‪ ,‬בכאב הפולח‪ ,‬בהלם שלו‪ .‬פתאם נזכר‬
‫בצרחות האימה של בנו הקטן‪“ .‬הילד!!! מה עם‬
‫הילד??!”‪ ,‬הוא שאל בבהלה‪ ,‬אבל אז כבר הורדם‬
‫על שולחן הניתוחים‪.‬‬
‫צריך יותר לחפש פינה מבודדת ליד הגדר‪ .‬להיפך‪ :‬ע”ץ השתלב‬
‫בהקמת תחנת הרדיו של האוניברסיטה‪ ,‬היה אפילו פעיל ב–‪AUJS‬‬
‫(ארגון הסטודנטים היהודים) ובעיקר נהנה מהמוזיקה והמסיבות‪.‬‬
‫הרבה–הרבה מסיבות‪.‬‬
‫בהתחלה כמה חברים ביקשו ממנו להיות ‪ DJ‬במסיבות שלהם ואח”כ‬
‫זה הלך והתרחב‪ ,‬עוד מסיבות ועוד אירועים‪ .‬כישוריו המוזיקליים‬
‫עברו מפה לאוזן‪ ,‬הוא התחיל ליצור מוזיקה משלו והקהל אהב אותה‪.‬‬
‫“אפילו השתתפתי באירועים גדולים של אלפי אנשים‪ .‬את מאמינה?‬
‫הוזמנתי לתת קטע בפסטיבל בביירון–ביי‪ .‬היו שם כ–‪ 10,000‬איש‬
‫שרקדו והשתוללו עם מוזיקת הטראנס שלי‪ .‬כן‪ ,‬שלי! איזה פיצוץ!!‬
‫אין‪ ,‬אין לך מושג איזה אדרנלין זה נותן לך!!! איזו הרגשה אדירה‬
‫זאת כשאתה עומד שם על הבמה ורואה את כולם רוקדים למוזיקה‬
‫שלך‪ .‬זה מטורף!! אתה מרגיש כמו מלך! בחורות מנסות להתחיל‬
‫אתך‪ ,‬אנשים מבקשים את מספר הטלפון שלך‪ ,‬יש לך‪ ...‬מעריצים!!‬
‫בית המשפט יחליט‬
‫מהרגע שהשתחרר מביה”ח ידע ע”ץ שהוא הולך להילחם על הילד‬
‫שלו‪ .‬הלן רצתה את הילד לחזקתה‪ ,‬הבטיחה שתשתפר‪ .‬זה הגיע‬
‫לבית–המשפט‪ .‬החודשים הארוכים שנמשך המשפט היו גיהינום‬
‫“לא היו לי חברים והרבה פעמים ניסו‬
‫להציק ולהתעלל בי‪ .‬מזל שהייתי גבוה‬
‫לגילי וגם רצתי מהר‪ ,‬ככה שלא חטפתי‬
‫הרבה‪ .‬תמיד שנאתי אלימות‪ ,‬עד היום‬
‫אני שונא‪ .‬הייתי מוצא לי את הפינה‬
‫המבודדת שלי ליד הגדר”‬
‫מתמשך‪“ :‬ידעתי שאני נלחם כנגד כל‬
‫הסיכויים‪ .‬מי יאמין למישהו שהוא ‪??DJ‬‬
‫איזה עדי–אופי אני יכול להביא להם?‬
‫את כל המוזרים והנרקומנים האלה שהיו‬
‫איתי בלילות?? ילד קטן שאימא שלו‬
‫מטורפת ואבא שלו נראה ‘מפוקפק’‪,‬‬
‫רוב הסיכויים שימסרו אותו למשפחה‬
‫אומנת‪ .‬רק המחשבה על זה שהילד שלי‬
‫יילקח ממני הטריפה אותי!!”‪.‬‬
‫ע”ץ השדה‬
‫את המרואיין שלי אני מכירה כבר זמן רב‪ .‬הוא‬
‫הפתיע אותי כשביקש להתראיין לעיתון‪“ :‬אני‬
‫רוצה שיידעו גם על אנשים שהם שונים‪ ,‬חריגים”‪.‬‬
‫שאלתי אותו באיזה שם בדוי אקרא לו והוא ענה‬
‫לי מיד‪“ :‬עץ”‪ .‬אמרתי ש”עץ” זה לא שם של‬
‫אנשים‪ ,‬אבל הוא התעקש‪“ :‬זה ראשי–תיבות של‬
‫כינוי שלי וזה גם מה שאני‪ .‬לא כל מה שנראה‬
‫“אני רוצה שאנשים יכירו בי‪ ,‬בכישורים‬
‫שלי‪ ,‬בזה שאני בן‪-‬אדם טוב! נכון‪ ,‬אולי‬
‫אני קצת שונה בהתנהגות שלי‪ ,‬באורח‬
‫החיים שלי‪ ,‬בחשיבה שלי‪ .‬אז מה??‬
‫אז זה אומר שאני לא שווה כלום???”‬
‫לעין זה גם מה שנמצא מתחת לאדמה‪.”...‬‬
‫ע”ץ הוא בנם של ישראלים שהיגרו לאוסטרליה‬
‫בצעירותם והקימו כאן משפחה‪ .‬משפחה רגילה‪,‬‬
‫ממוצעת‪ :‬שני ההורים עובדים‪ ,‬לא עשירים ולא עניים במיוחד‪ ,‬בית‬
‫בפרבר ממוצע‪ ,‬מעורב‪ ,‬מציינים את החגים היהודיים ומדברים עם‬
‫הילדים עברית כדי לשמר את השפה‪.‬‬
‫כבר מגיל צעיר הרגישו ההורים שע”ץ הוא ילד שונה‪ .‬שונה בהרבה‬
‫מהילדים האחרים ושונה גם מאחיו‪ .‬הוא לא השתלב במסגרת‬
‫ביה”ס‪ ,‬לא מבחינת הלימודים וגם לא מבחינה חברתית‪“ .‬ביה”ס‬
‫היה ממש סיוט בשבילי‪ .‬לא היו לי חברים והרבה פעמים ניסו‬
‫להציק ולהתעלל בי‪ .‬מזל שהייתי גבוה לגילי וגם רצתי מהר‪ ,‬ככה‬
‫שלא חטפתי הרבה‪ .‬תמיד שנאתי אלימות‪ ,‬עד היום אני שונא‪.‬‬
‫הייתי מוצא לי את הפינה המבודדת שלי ליד הגדר”‪ .‬גם בלימודים‬
‫הציונים שלו היו נמוכים משל האחרים‪ ,‬אבל ההורים תמכו‪ ,‬התעקשו‬
‫שימשיך ללמוד במסגרת הרגילה‪ .‬הם נתנו לו את כל העזרה שרק‬
‫יכלו והעבירו אותו בין מספר בתי–ספר שונים‪ ,‬בתקווה שימצא‬
‫את מקומו‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬איכשהו‪ ,‬ע”ץ הצליח לסיים תיכון‪.‬‬
‫אחרי שסיים את ביה”ס שכנעו ההורים את ע”ץ להצטרף לתכנית‬
‫צעירים ולנסוע לשנת התנסות בארץ (“שנת”)‪ .‬ע”ץ התאהב בהוויה‬
‫הישראלית‪ .‬לא ממש באידיאולוגיה הציונית ובקליטת העלייה‪,‬‬
‫אלא בחיי הלילה של תל–אביב ובעיקר ב‪...‬מוזיקה‪ .‬מוזיקה שונה‬
‫לגמרי ממה ששמע בבית‪ ,‬ברדיו או במסיבות התיכון‪ .‬ע”ץ התאהב‬
‫בלהקות שמעטים שמעו עליהן והן ניגנו ז’אנרים שלא הכיר מעולם‪:‬‬
‫“טראנס”‪“ ,‬פסיכודאלי”‪“ ,‬טכנו” ועוד כינויים שלא הכיר ולא שמע‬
‫קודם‪ .‬המוזיקה הזאת נכנסה לו לדם‪.‬‬
‫כשחזר מ”שנת”‪ ,‬ההורים רשמו אותו לכמה קורסים באוניברסיטה‪.‬‬
‫חיי הקמפוס עשו אותו מאושר‪“ :‬פתאום פגשתי צעירים שהיו‬
‫‘מוזרים’ ו’שונים’ לא פחות ממני‪ .‬אנשים שאהבו את אותה המוזיקה‪,‬‬
‫שהיו באותו ראש כמו שלי‪ ,‬שהבינו אותי”‪ .‬זהו‪ ,‬סוף–סוף לא‬
‫פתאום התחלתי להאמין בעצמי‪ ,‬שיש לי יכולות משלי”‪.‬‬
‫כמובן שגם היו הרבה אלכוהול וסמים‪“ :‬את יודעת איך זה‪ ,‬מתחילים‬
‫ככה בשביל להיכנס לראש טוב ואח”כ‪ ,‬תוך כדי הלילה‪ ,‬זה בשביל‬
‫להישאר עם האנרגיות למעלה”‪ .‬אגב‪ ,‬למזלו של ע”ץ יש לו אלרגיה‬
‫תורשתית לכימיקלים שנפוצים בסמים הסינטטיים ולכן הוא לא נגע‬
‫בהם‪ ,‬לפחות לא בסמים הקשים‪.‬‬
‫ולפעמים החגיגה נגמרת‬
‫הימים הפכו ללילות ואח”כ חדלו להתקיים והיו רק הלילות‪“ .‬חיי‬
‫הלילה זה עולם שונה לגמרי‪ .‬אתה נמצא עם כל מיני אנשים כל–כך‬
‫שונים מאנשים ‘רגילים’‪ ,‬טיפוסים שלא מתאימים לחיים ה’נורמליים’‬
‫של היומיום‪ .‬זה התאים לי‪ ,‬הרגשתי טוב עם אנשי הלילה האלה‪.‬‬
‫היו ביניהם גם הרבה יוצרים ואמנים‪ ,‬אנשי מוזיקה שהיה לי קל‬
‫להתחבר אליהם”‪.‬‬
‫את הלן הכיר באחת המסיבות הליליות‪ .‬היא הייתה “שונה”‪ ,‬ממש‬
‫כמוהו‪ ,‬היא אהבה את אותה המוזיקה‪ ,‬אהבה לרקוד ודיברה על‬
‫אותם דברים‪ .‬האהבה פרחה‪ .‬נכון‪ ,‬היא הייתה קצת מוזרה‪ ,‬אבל זה‬
‫רק הוסיף לה ייחוד בעיניו‪ .‬במהלך מספר השנים שחיו יחד‪ ,‬הלן‬
‫צרכה יותר ויותר סמים ואלכוהול ואיתם גם הגיעו התקפי הטירוף‬
‫שלה‪ .‬ההתמכרות עשתה אותה יותר ויותר אלימה‪ ,‬לא צפויה‪.‬‬
‫אפילו הוריה ניתקו אתה את הקשר‪ ,‬אבל ע”ץ‪ ,‬בליבו הטוב‪ ,‬ריחם‬
‫עליה וקיווה כל הזמן לשיפור‪ ,‬לגמילה‪ .‬ואז נולד הבן‪ .‬ע”ץ שולף‬
‫תמונה מכיסו ומושיט לי‪“ :‬את רואה אותו? זה החיים שלי”‪ .‬ביום‬
‫ההוא שהלן הסתערה עליו ודחפה אותו לתוך חלון הזכוכית הוא‬
‫ידע שלא יוכל יותר להגן על הילד מפניה‪ .‬זהו‪ ,‬המסיבה הסתיימה‪.‬‬
‫כל המשפחה של ע”ץ נעמדה מאחוריו‬
‫ונלחמה אתו‪ .‬הם מימנו את עורכי הדין‬
‫היקרים ואת שרשרת הפסיכולוגים‬
‫והפסיכיאטרים שהעבירו את ע”ץ תחת‬
‫זכוכית המגדלת שלהם‪“ .‬זה היה כל–כך‬
‫קשה ומשפיל‪ ,‬אין לך מושג כמה! זה‬
‫לא כמו פעם שפחדתי שהמורים יתנו‬
‫לי תעודה עם ציונים נמוכים ואאכזב‬
‫את ההורים שלי‪ .‬הפעם אני צריך לקבל‬
‫תעודה שאני‪ ...‬שפוי!”‪ .‬כל כמה ימים‬
‫היה צריך לתת בדיקות שתן שיוכיחו‬
‫שהוא נקי מסמים‪“ .‬תארי לעצמך את‬
‫תמונת אילוסטרציה‬
‫ההרגשה שאני שם במרפאה והאחות‬
‫צריכה להסתכל עלי בזמן שאני משתין‬
‫כדי שלא ארמה בבדיקות‪.”...‬‬
‫כנגד כל הסיכויים ע”ץ ניצח במשפט והילד נשאר בחזקתו‪.‬‬
‫“המשפחה שלי הצילה לי את החיים! אני כל–כך אוהב אותם! אני‬
‫יודע כמה צרות עשיתי להורים שלי‪ ,‬כמה כאבי ראש‪ ,‬אבל תמיד‬
‫הם עשו בשבילי את כל מה שאפשר‪ .‬גם האחים שלי‪ ,‬שהם שונים‬
‫ממני לגמרי‪ ,‬מקבלים אותי כמו שאני ותומכים בי‪ .‬הלוואי שלכולם‬
‫הייתה משפחה כזאת חמה ואוהבת!”‪.‬‬
‫אבא להתגאות בו‬
‫עברו מאז המשפט מספר שנים‪ .‬ע”ץ נחוש להשתנות בשביל הילד‬
‫שלו‪ ,‬שיהיה לו אבא שיוכל להתגאות בו‪ .‬הוא כל–כך משתדל‬
‫אבל מרגיש שזה לא הולך לו‪ ...‬הוא חרוץ וישר‪ ,‬הוא ניסה עבודות‬
‫“רגילות”‪ ,‬אבל זה לא החזיק מעמד זמן רב‪ .‬הוא מקבל ייעוץ‬
‫מקצועי‪ ,‬אבל אין לו תמיכה מחברים‪ ,‬כולם נעלמו לו‪ .‬ע”ץ מוכשר‬
‫גם בכתיבה‪ ,‬הוא כותב תסריטים (קראתי אחד‪ .‬סגנון כתיבה מאד‬
‫מיוחד) ומתפלל למצוא את המפיק שיתעניין בהם ויקנה אותם‪.‬‬
‫בזמן האחרון התגלו אצלו בעיות בריאות כרוניות והוא עוד יותר‬
‫מוגבל‪ .‬זה מתסכל אותו‪.‬‬
‫“אני רוצה שאנשים יכירו בי‪ ,‬בכישורים שלי‪ ,‬בזה שאני בן–אדם‬
‫טוב! נכון‪ ,‬אולי אני קצת שונה בהתנהגות שלי‪ ,‬באורח החיים שלי‪,‬‬
‫בחשיבה שלי‪ .‬אז מה?? אז זה אומר שאני לא שווה כלום???”‪ .‬ע”ץ‬
‫עזב את חיי הלילה‪ ,‬אבל הוא לא יכול לעזוב את המוזיקה שלו‪.‬‬
‫הוא כל הזמן יוצר ובעיקר בעיקר חולם לעמוד שוב בעמדת ה–‪,DJ‬‬
‫להתלהב עם הקהל שרוקד את המוזיקה שלו ולהרגיש כמו מלך‪,‬‬
‫מלך עולם הלילה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫עונה סוערת בשבט "עונות"‬
‫פתיחת שבט הצופים העבריים במלבורן לשכבות הצעירות‬
‫מאת‪ :‬מיכל כרמל‬
‫א‬
‫חרי שנה מלאה בחוויות בלתי נשכחות סופסוף הגיע הרגע שכולנו חיכינו לו ‪ -‬פתיחת שבט‬
‫הצופים במלבורן לשכבות הצעירות‪ .‬ב–‪ 15/3‬השנה קלטה תנועת הצופים כ–‪ 120‬ילדים ובני‬
‫נוער דוברי עברית וכך כבשה יעד נוסף בעולם‪.‬‬
‫מי שחיכה ליום הזה‪ ‬יותר מכל הם חבורת בני נוער‪ ,‬קבוצת צופיפניקים‪ ,‬שרק לפני רגע היו חניכים‬
‫ובמשך שנה שלמה חלמו להפוך למדריכים ולקחת את השבט שלהם צעד אחד נוסף קדימה‬
‫ובזאת להיכנס לדפי ההיסטוריה של תנועת הצופים‪ .‬הם אלו שבחרו את שם השבט‪ ,‬הם אלו‬
‫ויצמן‪ .‬הגענו לשם לבושים‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬בבגדי החאקי החדשים והראנו לנוכחים בארוע מה זה‬
‫צופים‪ :‬השכבה הבוגרת (חניכי כיתות ט’‪-‬יב’) בנתה במשך שבוע שלם את “השור הזועם” ‪ -‬מתקן צופי‬
‫שהתייצבו בכל אירוע קהילתי עם מדי החאקי והביאו איתם אנרגיות‪ ,‬שמחת חיים והמון גאווה‪.‬‬
‫שבט עונות נפתח בסערה ובשבועות הספורים הללו הספקנו כל כך הרבה‪ .‬הנה טעימה קטנה ממה‬
‫שהיה לנו עד כה‪:‬‬
‫בכל שכבת גיל (גדוד)‪ ‬מכיתה ג’ ועד ח’ התגבשו להן כ ‪ 2-3‬קבוצות המונות כל אחת בין ‪ 8-15‬חניכים‬
‫ומובלות ע”י שני מדריכים‪ .‬כלל הקבוצות עברו מערך הדרכה חינוכי של גיבוש‪ ,‬הכרות הווי וחברה‪.‬‬
‫ביום הפעילות השני שלנו פתחנו במסורת ה”מסדר”‪ ,‬זהו המפגש השבטי המיוחד שלנו שבשיאו‬
‫בשיאן של החגיגות התארגנו המדריכים והחניכים במעגל‬
‫ענק ויחד שרנו את שירי השבט‪ ,‬מעומק הגרון‪ ,‬בתחושה‬
‫חזקה של ביחד ועם גאווה אינסופית (בעיקר כשלפתע‬
‫שמנו לב שכל הנוכחים מסתכלים‪ ...‬ואולי קצת מקנאים‪.)...‬‬
‫מתאחדים כלל חניכי השבט בשירי מורל שבטיים וכך לכל גדוד בשבט יש את המקום לגאוות היחידה‬
‫שלו‪ .‬במסדר‪ ,‬כמו גם בכל פעילות צופית‪ ,‬מביאים מרכזי השבט תוכן ישראלי‪ ,‬אקטואלי או חברתי‬
‫ומעבירים אותו בצורה מתודית לחניכים‪.‬‬
‫אירועי יום הזיכרון ויום העצמאות‬
‫בשבוע של אירועי יום הזיכרון והעצמאות של מדינת ישראל עברו כלל החניכים פעילות בנושא‪ .‬בשיאה‬
‫של הפעילות התקיים טקס אליו הגיעו גם‬
‫הורי החניכים‪ .‬את תחילת הטקס הקדשנו‬
‫לזכר חללי מלחמות ישראל ופעולות האיבה‬
‫וסיימנו בחגיגת יום הולדת למדינה‪ .‬הצטמררנו‬
‫כאשר כלל‪ ‬חניכי השבט והוריהם שרו יחד‬
‫את המילים לשיר הידוע “הופה הי” בגאווה‬
‫ישראלית כל כך מיוחדת‪ .‬שבט עונות נכח‬
‫גם בפסטיבל המשפחות הישראלי לכבוד‬
‫יום העצמאות המתקיים מדי שנה בבית‬
‫מחבלים וסנאדות ובשיאן של החגיגות התארגנו המדריכים והחניכים במעגל ענק ויחד שרנו את שירי‬
‫השבט‪ ,‬מעומק הגרון‪ ,‬בתחושה חזקה של ביחד ועם גאווה אינסופית (בעיקר כשלפתע שמנו לב שכל‬
‫הנוכחים מסתכלים‪ ...‬ואולי קצת‬
‫מקנאים‪.)...‬‬
‫פעילות למען הקהילה‬
‫בתנועת הצופים מאמינים כי הצופה‪,‬‬
‫לא פחות משהוא נותן לשבט ולקהילה‬
‫הוא גם מקבל בחזרה‪.‬‬
‫מתוך האמונה הזאת‬
‫התקיימה בחודש שעבר‬
‫פעילות למען הקהילה‬
‫במסגרתה התנדב כל חניך‬
‫ותרם מזמנו‪ :‬התנדבנו‬
‫בארגוני קרן היסוד וקק”ל‪,‬‬
‫בסידור בגדים סרוגים‬
‫הנשלחים לנזקקים‪ ,‬אפינו‬
‫רוגלעך שנתרמו ליהודים שחיים מתחת לקו העוני במלבורן‪ ,‬חילקנו עוגות עם הקדשה‬
‫אישית לאנשי הקהילה במלבורן ועוד‪.‬‬
‫יצאנו לטיול שבטי ראשון בין יומיים במהלכו כ–‪ 120‬חניכים טיילו בטבע‪ ,‬בנו‪ ,‬שרו וצחקו‪ ,‬חוויה שלא‬
‫נשכח לעולם‪.‬‬
‫זו אמנם רק ההתחלה ואולי תהיינה‬
‫בדרך‪ ‬עליות ומורדות‪ ,‬אבל בדבר‬
‫אחד אנחנו בטוחים ‪-‬‬
‫את חווית הצופים הכוללת השתייכות‬
‫לקבוצה‪ ,‬יציאה לטבע‪ ,‬אתגרים‪,‬‬
‫ישראליות‪ ,‬משפחתיות‪ ‬ונשמה ‪ -‬לא‬
‫תמצאו באף מקום אחר במלבורן‪.‬‬
‫יש צופים בעיר! תעביר!‬
‫‪www.facebook.com/‬‬
‫‪tzofimelbourne‬‬
‫‪14‬‬
‫השבילים התלויים‬
‫למי שחשקה נפשו להתהלך בין צמרות העצים‬
‫כתבה‪ :‬יפעת סלע‬
‫א‬
‫ומרים שבשביל כל המצאה צריך לפחות משוגע אחד‪ .‬אז הרעיון שאפשר להסתובב בין‬
‫צמרות העצים מבלי להצמיח כנפיים התחיל ממספר חוקרי–טבע משוגעים לדבר‪ .‬בהתחלה‬
‫הם טיפסו על סולמות חבלים שנהגו לתלות על העצים‪ .‬או–קיי‪ ,‬אז הם טיפסו לצמרות‬
‫העצים‪ ,‬אבל בשביל פגישת הכרות אישית עם הציפור או החיה שבה התעניינו כל–כך‪ ,‬לעתים קרובות‬
‫הם היו צריכים לחכות שעות על גבי שעות (משהו כמו קופ”ח בישראל‪ )...‬ולא היה להם כוח להיאחז‬
‫בענפים ולחכות ליקיריהם המבוששים לבוא‪ .‬לשם כך הם הקימו פלטפורמות קטנות מקרשים בין‬
‫הצמרות‪ .‬עכשו תארו לעצמכם שציפור חייכם אכן הגיעה ליער‪ ,‬אבל החליטה לקנן בדיוק בעץ ש‪...‬‬
‫לידכם‪ .‬הרי “הדשא של השכן תמיד ירוק יותר”‪ ,‬לא? וכך החוקרים חדורי המשימה התחילו להקים‬
‫גשרי–חבלים בין צמרות העצים‪.‬‬
‫כשהגיעו היזמים הראשונים של‬
‫“השבילים התלויים” הם בוודאי חשבו‬
‫לעצמם‪ :‬אם כבר מדובר על משוגעים‬
‫עם תעודות אז‪ ,‬עם כל הכבוד‪ ,‬לא‬
‫רק החוקרים הם כאלה‪ ,‬יש גם הרבה‬
‫מטיילים מטורפים‪ ,‬שיהיו מוכנים לשלם‬
‫בשביל זה‪.‬‬
‫שביל צמרות העצים‬
‫“שביל צמרות העצים” הראשון באוסטרליה‬
‫הוקם בקווינסלנד בשנת ‪ ,1988‬כלומר לפני‬
‫‪ 27‬שנים‪ .‬המיקום נפלא‪“ :‬למינגטון נשיונאל‬
‫פארק”‪ ,‬כשעה וחצי נסיעה מהגולד–קוסט‬
‫לכיוון צפון–מערב‪ .‬תחשבו על זה‪ :‬באתם‬
‫לחופשה בגולד–קוסט ונמאס לכם כבר‬
‫לרבוץ על חוף הים עם אלפי תיירים אחרים‪,‬‬
‫שלא לדבר על זה שבפארקי השעשועים כבר‬
‫ביקרתם בחופשות הקודמות וזה גם קרע‬
‫לכם את הארנק‪ .‬מה עושים? משנים תפאורה‬
‫ומטפסים לרכס הרי ה”הינטרלנד” לשטוף‬
‫את העיניים בירוק‪ .‬יערות–עד יעטפו אתכם‬
‫מכל הכיוונים עד שתגיעו אל האטרקציה‬
‫שלכם‪O’Reilly’s Tree Top :‬‬
‫‪ Walk. 9‬גשרים תלויים עשויים מטפסים לעמדות התצפית בסולמות מתכת‬
‫מכבלי–פלדה היוצרים‬
‫מסלול וכשמגיעים למעלה‪ ,‬אחרי שהענקתם‬
‫הליכה בין צמרות העצים שאורכו‬
‫‪ 180‬מטר‪ .‬אם בא לכם להמריא לעצמכם צל”ש על האומץ‪ ,‬אתם מקבלים‬
‫עוד קצת אז יש באמצע‬
‫שתי “מכת נוף” כזאת שהופכת את כל המאמץ‬
‫עמדות תצפית שהוקמו גבוה‬
‫לשווה בהחלט!‬
‫יותר‪ .‬מטפסים לעמדות התצפית‬
‫בסולמות מתכת וכשמגיעים‬
‫למעלה‪ ,‬אחרי שהענקתם לעצמכם צל”ש על האומץ‪,‬‬
‫אתם מקבלים “מכת נוף” כזאת שהופכת את‬
‫כל המאמץ לשווה בהחלט!‬
‫אגב‪ ,‬אם התלהבתם עד השמיים (תרתי‬
‫משמע‪ )...‬ובא לכם עוד‪ ,‬יש באזור עוד אתר‬
‫כזה‪ ,‬שהוקם מאוחר יותר‪ ,‬שבו המסלול גבוה‬
‫יותר וארוך יותר‪ .‬שם המקום‪Tamborine :‬‬
‫‪ ,Rainforest Skywalk‬מרחק של בערך‬
‫שעה נסיעה מערבה מהגולד–קוסט‪ .‬יש גם אתר‬
‫נהדר בג’ונגלים הטרופים של צפון קווינסלנד‪,‬‬
‫כשעה וחצי נסיעה מ”קיינס”‪.‬‬
‫“השבילים התלויים” הם בהחלט חוויה מדהימה‬
‫אבל אם אתם מצפים לפגוש שם חיות בר‬
‫פייס–טו–פייס‪ ,‬אז תשכחו מזה‪ .‬אף קואלה לא‬
‫חיכתה לנו עם חיוך על הענפים וגם מעט החיות‬
‫שראינו מלמעלה נראו משועממות מכל התיירים‬
‫שמצביעים עליהם וצועקים “תראו! תראו! יש‬
‫שם קנגורו!”‪ .‬תסתפקו בהרבה פרפרים‪ ,‬ציפורים‬
‫ושאר מעופפים‪.‬‬
‫‪Skywalk lookout‬‬
‫למי שמקבל סחרחורת רק מלקרוא על הגשרים‬
‫המיטלטלים גבוה בין העצים‪ ,‬למזלנו נוכל להמליץ‬
‫על אתר קטן ל”מתחילים” שהגעתי אליו עם משפחתי‪.‬‬
‫זה נמצא ב”דוריגו נשיונאל פארק”‪ ,‬כשעה נסיעה דרום–מערבה מ–‪ Coffs Harbour‬ב–‪ .NSW‬זה נראה‬
‫כמו מזח עשוי קורות עץ רחבות‪ ,‬רק שבמקום להתקדם מהיבשה אל תוך הים‪ ,‬מתקדמים לדד‪-‬אנד‬
‫שתלוי באוויר‪ ...‬הנופים שנפרשים מולך כשאתה צועד את ‪ 70‬המטרים של ה”מזח” הזה ‪ -‬מדהימים!‬
‫גם אם אתה מסתכל למטה באמצע הדרך‪ ,‬מוצא את עצמך בין שמיים וארץ ונזכר שיש לך פחד‪-‬גבהים‪,‬‬
‫אז לפני שאתה צורח “אמאל’ה!!!” תדע שיש לזה פתרון אלגנטי‪ :‬זה האתר היחידי שהולכים וחוזרים‬
‫באותה דרך‪ .‬כל יתר השבילים התלויים בנויים במסלול טבעתי‪ .‬כל מה שנשאר לך זה להסתובב על‬
‫עקביך‪ ,‬למרוח חיוך של “עשיתי את זה!” ולהגיע בכבוד אל הקרקע המוצקה‪.‬‬
‫לכל אחד יש את הפחדים שלו‪ ,‬אבל פחד גבהים לא נמצא אצלי בראש הרשימה‪ .‬בכל–אופן כך היה עד‬
‫שהגעתי לשביל התלוי באתר ‪“( Valley of the Giants‬עמק הענקים”) שנמצא בדרום מדינת ‪.WA‬‬
‫באזור הזה של היבשת יש יערות–עד נרחבים ובהם גדלים עצים אדירי מימדים הנקראים “קארי”‬
‫(כמו התבלין ההודי אבל אין קשר)‪ .‬בין עצי הענק הוקם אחד האתרים הגדולים ביותר באוסטרליה‬
‫מבין אלו הכוללים מסלולי גשרים תלויים‪ :‬אורך המסלול כ–‪ 600‬מ’ וגובהו הממוצע ‪ 40‬מ’ מעל פני‬
‫הקרקע‪ .‬כשאתה רואה את קורות הפלדה האדירות וכבלי‬
‫המתכת העבים שתומכים בשרשרת הגשרים התלויים‪,‬‬
‫אתה יחסית רגוע‪ .‬אתה מזכיר לעצמך ש”האוסטרלים‬
‫לא מחפפים בענייני בטיחות”‪ .‬רצפת הגשרים עשויה‬
‫בדרך–כלל מרשת מתכת עבה (בקיצור‪ ,‬מה שנופל לכם‬
‫מהכיסים תיפרדו ממנו לנצח ותשתדלו שזה לא יהיה‬
‫מפתחות האוטו שלכם)‪ .‬כשהתחלנו את המסלול ירד‬
‫גשם קל‪ ,‬שהפך את הרצפה למאד חלקלקה‪ .‬טוב‪ ,‬לא‬
‫נורא‪ ,‬נעזרנו במעקי המתכת שמשני הצדדים והתקדמנו‬
‫לאט‪ .‬הנוף היה כל–כך מהמם שקצת גשם לא קילקל‬
‫אותו‪ .‬הבעיה האמיתית התעוררה כשהתחילה רוח מאד‬
‫חזקה‪ .‬ברוחות מיטלטלים הגשרים כמו סירות פליטים‬
‫אינדונזיות ואתה נזרק מצד לצד בין המעקה לימינך‬
‫לבין המעקה לשמאלך‪ ,‬לא ממש תענוג‪ .‬כשהגענו לסוף‬
‫המסלול שמענו שמודיעים ברמקולים שהאתר נסגר‬
‫“עקב תנאי מזג האוויר”‪.‬‬
‫אתה מגיע לעצים האלה וזה נראה לך‬
‫יותר כמו מחנה אימונים נטוש של‬
‫מתאבדים שיעים‪ .‬כל מה שנמצא בשטח‬
‫זה שלטים שמודיעים לך ש”הטיפוס‬
‫על העץ הוא באחריותך הבלעדית!”‬
‫עצי תצפית‬
‫יערות העד בדרום ‪ WA‬מציעים הזדמנויות נוספות לפמפם אדרנלין‪ .‬באזור העיירה ‪Pemberton‬‬
‫יש את הקטע המטורף הזה של טיפוס על “העצים עם הברזלים”‪ .‬מדובר בעצי קארי אדירים (במספר‬
‫מקומות שונים זה מזה) שבגזע שלהם נעצו מוטות ברזל אופקיים‪ ,‬זה מעל זה כמו ספירלה סביב‬
‫הגזע עד לצמרת‪ .‬תשכחו מכל מה שאמרתי קודם על האוסטרלים ועל הבטיחות‪ .‬אתה מגיע לעצים‬
‫האלה וזה נראה לך יותר כמו מחנה אימונים נטוש של מתאבדים שיעים‪ .‬כל מה שנמצא בשטח‬
‫הוא באחריותך הבלעדית!”‪ .‬זהו‪ .‬אין מעקים‪ ,‬אין‬
‫זה שלטים שמודיעים לך ש”הטיפוס על העץ‬
‫רשתות בטיחות‪ ,‬אין כלום‪ .‬אם התחלקת מאחד‬
‫המוטות ונפלת ‪ -‬אתה ז”ל‪ .‬נו‪ ,‬אז כמובן שניסינו‬
‫לטפס‪ ...‬גובה הטיפוס עד למשטח הבנוי בצמרת‬
‫הוא בערך ‪ 70‬מ’‪ .‬מוטות הברזל היו חלקלקים‬
‫מגשם שירד מקודם והטיפוס ממוט אחד לשני‬
‫היה הרבה יותר קשה ממה שזה נראה מלמטה‪,‬‬
‫ככה שאחרי כרבע מגובה הגזע מיצינו את‬
‫הקטע של הטיפוס‪ .‬עדיף להסתכל על העץ‬
‫מלמטה (זהירות על הצוואר!)‪ .‬אגב‪ ,‬במרכז‬
‫המבקרים האזורי הסבירו לי שכל העניין עם‬
‫העצים ה”משופדים” האלה התחיל בשנות‬
‫ה–‪ ,60‬כשמינו ילידים אבוריג’ינים בתור‬
‫תצפיתני שריפות‪ ,‬אלא שבמקום לבנות להם‬
‫מגדלי–תצפית אמרו להם לשבור את הראש‬
‫איך להגיע לצמרות העצים‪.‬‬
‫יש באוסטרליה כעשרה אתרים של “שבילים‬
‫תלויים”‪ ,‬כל אתר קצת שונה בגלל גודלו‬
‫ומיקומו‪ .‬למשל‪ ,‬בטסמניה (שעה וחצי‬
‫מהוברט) יש אתר יפהפה שחלק מהמסלול‬
‫שלו תלוי מעל הנהר ‪ Huon‬השוצף למטה‪.‬‬
‫אבל היהלום שבכתר הוא ללא ספק האתר‬
‫בוויקטוריה‪ .Otway Fly :‬זה נמצא כ–‪3‬‬
‫שעות נסיעה ממערב למלבורן‪ ,‬צפונית‬
‫ל”אפולו ביי”‪ .‬יש האומרים שזה האתר הגדול מסוגו בעולם‪ .‬המסלול בצמרות העצים אורכו כ–‪600‬‬
‫מטר‪ ,‬בגובה של כ–‪ 30‬מטר‪ .‬האתר נפתח לציבור ב–‪ ,2003‬אבל ב–‪ 2010‬נוספה לו אטרקציה מאד‬
‫מיוחדת‪ :‬מערכת אומגות (באנגלית‪“ :‬זיפ–ליין”) אדירה‪ ,‬שמאפשרת לא רק ללכת בין צמרות העצים‬
‫אלא גם לעוף ביניהם‪ .‬תאמינו לי‪ ,‬מעוף בין העצים ב”זיפ–ליין” זה אחד הכייפים הכי–הכי שיש וזאת‬
‫חוויה שקשה לתאר! אבל את זה אשאיר לכתבה אחרת‪...‬‬
‫אני עוד חי‬
‫‪15‬‬
‫איך זה שלמרות כל המחלות הזיהומיות הנוראות והרבות שאנחנו מוקפים בהן בעולמנו‪ ,‬נשארנו עדיין‬
‫בחיים? בספרו השני עונה עידן בן ברק על שאלה זו בהרחבה‪ ,‬בשפה פשוטה ומשעשעת‪.‬‬
‫ראיון קצר עם עידן על המערכת החיסונית שלנו‪ ,‬נושא ספרו השני‬
‫מאת‪ :‬זבולון שלו‬
‫ב‬
‫יום מלבורנאי סתווי טיפוסי (הווי אומר המלבורנאי הפשוט לובש ופושט את מעילו בתדירות‬
‫של עשר דקות) קבעתי עם עידן לארוחת צהריים‪ ,‬לדבר על ספרו השני שיצא לפני מספר‬
‫חודשים הנקרא‪ .Why Aren’t We Dead Yet :‬לאחר הליכה קצרצרה בסיטי‪ ,‬לאורך רחוב‬
‫‪ ,Bourke‬הציע עידן הודית נחמדה שהוא מכיר ואני זרמתי (וידוי ‪ -‬אוהב הודיות)‪ .‬לכשהגענו התברר‬
‫כי ההודית הפכה שולחנותיה לוויטנאמית‪ .‬אוהב ווייטנאמיות גם‪ ,‬התוודיתי בפני עידן‪ ,‬וצעדנו פנימה‪.‬‬
‫בואו נדבר על חיידקים‬
‫עידן ואני מכירים כבר מספר שנים‪ ,‬לא הכרות עמוקה ובכל זאת‪ ,‬די‬
‫בהכרותנו זו כדי שאומר כי אני אוהב את הכתיבה של עידן‪ ,‬כי יש בה‬
‫המון הומור‪ ,‬ומה עוד נותר לבקש אם יש לך ביד כתיבה אינטלגנטית‬
‫מהולה בחוש הומור‪ .‬אני מתעכב על ההומור שלא במקרה‪ ,‬כי כבר משם‬
‫הספר‪ ,‬כולל האותיות הקטנות של כותרת המשנה‪The Survivor’s :‬‬
‫‪ ,Guide To The Immune System‬לא יכולתי שלא לנדוד למדריך‬
‫הטרמפיסט לגלקסיה‪ .‬כמובן שרבים מרגישים שלא בנוח עם ספר‬
‫שמטיח בפנינו את המוות כבר בכותרת (יעידו על כך פני המוכרת‬
‫בחנות הספרים כאשר שאלתי אותה אם יש להם את הספר)‪ ,‬ובכל זאת‪,‬‬
‫כותרת המשנה ועטיפת הספר הצבעונית משחררים קריצה קטנה של‬
‫‘אל תהיו כבדים‪ ,‬כולה חיים’‪ ,‬ואכן‪ ,‬יותר מאשר המוות‪ ,‬הספר עוסק‬
‫בעיקר בחיים לצד חיידקים‪ ,‬וירוסים ושאר מרעין בישין‪ .‬כנראה לא‬
‫לחינם זכה הספר לשבחים‪ ,‬גם של מדענים‪ ,‬וביניהם זוכה פרס הנובל‬
‫ הפרופסור פיטר דוהרטי‪.‬‬‫בטרם התיישבנו הזמין עידן מרק פה ‪ Pho‬קלאסי ואני הלכתי על מנה‬
‫אהובה אחרת‪ ,‬עם למון גראס‪ .‬כשהגיעו המנות התחלתי להתארגן‬
‫עם המקלות ועידן כבר הספיק לטעום מהמרק‪‘ .‬זה נהדר‪ ’,‬אמר מייד‪,‬‬
‫‘אתה חייב לטעום’‪ .‬בזמן שאני מארגן לי כף משלי חשבתי על חברה‪,‬‬
‫איתה צברתי הרבה ארוחות צהריים‪ ,‬וזכרתי כמה היא רגישה לעניין‬
‫ה’לטעום’ מצלחת של מישהו אחר‪ ,‬סוג של דאבל דיפ סטייל ג’ורג’‬
‫קוסטנזה‪ ,‬אבל משודרג‪ .‬והנה‪ ,‬אני יושב עם עידן לדבר על ספר‬
‫החיידקים שלו והדבר הראשון שהוא מציע לי זה לטעום מהצלחת‬
‫שלו‪ .‬ומאחר וכבר החלפנו חיידקים היה רק טבעי שנתחיל לדבר‬
‫על העיקר‪ ,‬הספר כמובן‪‘ .‬אז מה’‪ ,‬שאב עידן כמה איטריות‪‘ ,‬שנדבר על‬
‫חיידקים?’ ולא נותר לי אלא להנהן‪.‬‬
‫הספר מסביר מדוע‪ ,‬למרות‬
‫כל המחלות הזיהומיות הנוראות‬
‫שאנחנו מוקפים בהן‪ ,‬אנחנו‬
‫עדיין בחיים‬
‫״ממממ‪...‬״‪ ,‬בלסתי את האיטריות‬
‫במהירות‪ ,‬״‪...‬אז מה אתה יכול‬
‫לספר על הספר השני שלך‪,‬‬
‫שעדיין לא קראתי‪ .‬מאתיים‬
‫עמודים על חיידקים‪ ,‬זה סוג של‬
‫‘המערכת החיסונית פור דאמיס’״?‬
‫״אז קודם כל‪ ,‬לשמחתי ממש בימים‬
‫אלו הספר עומד להיות מתורגם‬
‫גם להולנדית וגרמנית‪ ,‬ויראה שם אור בקרוב‪ .‬לגבי מטרת הספר או קהל היעד ‪ -‬אני מאמין במדע‬
‫פופולרי‪ ,‬שיש דברים שמעניינים את הקהל רחב‪ ,‬שכן מתעניין ב’איך הגוף האנושי פועל’‪ ,‬איך החיידקים‬
‫והמערכת החיסונית שלנו מתנהלים ביניהם ומשמרים אותנו בחיים‪ ,‬אך לא בהכרח יכול או מעונין‬
‫לקרוא מאמרים מדעיים יבשים בשפה מקצועית‪ .‬את כל זה אני מעביר בשפה פשוטה ככל האפשר‪,‬‬
‫ואני מקווה שגם משעשעת לעתים‪ ,‬כי זו כן הייתה הכוונה‪ ,‬שהספר ידבר לאנשים‪ ,‬בין אם מבוגרים‬
‫ובין אם ילדים (שבכל זאת בוגרים מספיק להבין את ההסברים הפשוטים)‪ .‬בסך הכל העניין הוא מאד‬
‫חדש‪ :‬לקח לאנושות הרבה מאד זמן לגלות שבכלל יש דבר כזה שנקרא ׳מערכת החיסון׳‪ .‬כל הקונספט‬
‫הוא בן מאה וקצת שנים‪ .‬עד אז‪ ,‬אף אחד לא שיער שיש לנו בגוף מערכת מאוד מתוחכמת שמגינה‬
‫עלינו‪ ,‬לרוב בהצלחה רבה״‪.‬‬
‫״אני מוכרח להודות שכשדיברת על כל המערכת המופלאה הזו‪ ,‬חשבתי שזה בעצם כמו הווירוסים‬
‫שמנסים לחדור למחשב שלי ומערכת האנטי וירוס שמנסה לבלום אותם‪ .‬איכשהו עם הזמן שניהם‬
‫מתפתחים ולפעמים אני תוהה‪ ,‬או מקווה‪ ,‬שהמערכת החיסונית של המחשב שלי תמיד תהיה צעד‬
‫לפני הווירוסים שמתגנבים״‪.‬‬
‫״אכן יש דמיון בין השניים״‪ ,‬אומר עידן‪ ,‬״בהבדל מהותי אחד‪ ,‬שהווירוסים של המחשב‪ ,‬מאחר וכולם‬
‫הם יציר ידיהם של בני האדם‪ ,‬מתוכנתים לבצע משימה כלשהי‪ ,‬בעוד לווירוסים ולחיידקים שתוקפים‬
‫אותנו אין תודעה‪ .‬הם פועלים עצמאית‪ ,‬ללא כוונה תכליתית כלשהי‪ .‬הספר מסביר מדוע‪ ,‬למרות כל‬
‫המחלות הזיהומיות הנוראות שאנחנו מוקפים בהן‪ ,‬אנחנו עדיין בחיים‪ .‬יש בימינו המון פרסומות שונות‬
‫שדוחפות לנו לפנים מוצרים שונים ומשונים שמבטיחים לנו להשמיד כל חיידק שרק ניתן לחשוב עליו‬
‫בכל מקום שרק ניתן לדמיין ‪ -‬מטבח‪ ,‬שירותים‪ ,‬מעקה של מדרגות נעות‪ ,‬מושב האוטובוס–רכבת‪,‬‬
‫כך שבסופו של דבר‪ ,‬גם אם לא היו לנו מחשבות זדוניות לפני כן‪ ,‬הנה פתאום כל שאנו חפצים הוא‬
‫להשמיד את זה שקם להשמידנו‪ ,‬היפוכונדרים בהתהוות‪ .‬וכאן מגיע הפלא‪ ,‬כי יש את החיים עצמם‪,‬‬
‫ושם לרוב אין צורך בחומרי ניקוי–חיטוי ברמות שהופכות אנשים לכפייתיים ברמות של ‪ ,OCD‬כי לנו‬
‫יש את המערכת החיסונית הטבעית שלנו‪ ,‬עליה מדבר הספר‪ ,‬והמערכת פועלת כמעט בחשאי‪ ,‬מאחורי‬
‫הקלעים‪ ,‬ואנו מבחינים בה רק כאשר משהו ממש משתבש שם‪ .‬בנקודה הזו שווה לציין שהספר הוא לא‬
‫מזן ספרי ה’שפר את בריאותך ע”י‪ ...‬כבר בפתיח אני מבהיר על מה הספר‪ ,‬כי אם הקוראים מחפשים‬
‫בספר טיפים איך לשפר את בריאותם‪ ,‬הנה במשפט אחד כל התורה‪ :‬אכלו היטב‪ ,‬שנו היטב‪ ,‬הניעו את‬
‫גופכם‪ ,‬שתו במידה‪ ,‬אל תעשנו שום דבר חוקי‪ ,‬חסנו עצמכם בחיסונים הקיימים ואל תתרגשו יותר‬
‫מדי מלכלוך‪ .‬הספר בעצם מסביר מדוע‪ ,‬למרות כל המחלות הזיהומיות הנוראות והרבות שאנחנו‬
‫מוקפים בהן‪ ,‬אנחנו עדיין בחיים‪ .‬שם‪ ,‬בהקדמה‪ ,‬אני גם פונה אל כל מתנגדי החיסונים באשר הם‪,‬‬
‫וממליץ להם כבר בשלב זה להיפרד‪ ,‬להניח את הספר בצד‪ ,‬כי אין לספר הזה להציע או לחדש משהו‬
‫בדיון העבש הזה״‪.‬‬
‫כי לא לעולם חוסן‬
‫הספר מחולק לחמישה פרקים ואפילוג‪ ,‬כאשר בכל פרק נותן הספר תשובה‬
‫ברמה שונה לשאלה שבכותרת הספר‪ ,‬כך שבסופו של דבר תהיה בידי‬
‫הקורא תשובה באשר ליחסי הגומלין בין האורגניזם ואותה סביבה שאנו‬
‫קוראים לה המערכת החיסונית‪.‬‬
‫״הפרק הראשון בספר אכן מסביר כי לכל אחד מאיתנו יש מערכת‬
‫חיסונית משוכללת שמורכבת ממספר שכבות של מערכות מיגון כנגד‬
‫זיהום‪ ,‬והפרק סורק את מרכיבי אותה מערכת חיסונית‪ .‬אבל מנין היא‬
‫צצה‪ ,‬המערכת הזו? על כך כבר עונה הפרק השני בספר‪ ,‬שמסביר כי אותה‬
‫מערכת חיסונית מתפתחת מיום היוולדנו‪ ,‬הודות לגירויים כאלה ואחרים‪,‬‬
‫חיצוניים או פנימיים‪ ,‬וכי לאמהות חלק חשוב וגדול בשלב התפתחותי זה‪.‬‬
‫‘הפרק השלישי מרחיב מן המקרה הפרטי של גוף האדם‪ ,‬אל הכלל‪ ,‬במבט‬
‫אבולוציוני‪ .‬לאורך הדורות‪ ,‬המערכת החיסונית שלנו התפתחה‪ ,‬במקביל‬
‫ובהתאמה לשינויים בתנאי הסביבה‪ ,‬מה שביחד יצר את המערכת המתוחכמת‬
‫שיש לנו היום‪ .‬הפרקים הרביעי והחמישי מסבירים איך בני האדם פיתחו‬
‫לאורך הזמן (וממשיכים כיום לפתח) הסברים ותובנות על מחלות‪ ,‬בריאות‬
‫ותהליכים חיסוניים‪ ,‬תגליות שבסופו של דבר איפשרו לנו להנמיך באופן‬
‫ניכר את השפעת המחלות על חיינו ועל ידי כך לשפר משמעותית את תוחלת‬
‫החיים של המין האנושי‪ .‬המחקר בתורת החיסון כולל בתוכו גם לא מעט‬
‫מחלוקות‪ ,‬ולא נפקד מקומן של פאשלות מעניינות‪ ,‬שהן חלק אינטגרלי מכל‬
‫מחקר מדעי‪ .‬האפילוג מציג סקירה קצרה של האופק ‪ -‬מה שהעתיד (אולי)‬
‫צופן בחיקו״‪.‬‬
‫לא יודע אם זה בהשפעת מה שעידן סיפר לי על הספר או בהשפעת ארוחת הצהריים הדשנה‪ ,‬שרק‬
‫קרבה אלי שוב מחשבות אסורות על שנת צהריים‪ ,‬אבל כן הרגשתי קצת יותר בריא ומאמין בחוסן‬
‫גופי להתגבר על כל מכשול‪ ,‬למרות שאי שם בכל זאת צלצל לו פתגם אבותינו כי לא לעולם חוסן‪,‬‬
‫אבל זה כבר חוסן אחר‪ ,‬אולי‪ .‬אז בתקווה שלא אתפגר לפני סוף הספר‪ ,‬כי נשמע שיש למה לחכות‪.‬‬
‫נפרדתי מעידן‪ ,‬כאשר אני כבר סקרן לגבי הפרויקט הבא‪ ,‬שלפחות כמה אופציות אפויות למחצה‬
‫הסכים עידן לחלוק עמי‪ ,‬אבל על כך כנראה בפעם אחרת‪.‬‬
‫‪Why Aren’t We Dead Yet‬‬
‫‪The Survivor’s Guide to the Immune System - Idan Ben Barak‬‬
‫• עידן בן ברק הוא בעל תואר ראשון ושני במדעי החיים‪ ,‬ודוקטורט בהיסטוריה ופילוסופיה של המדע‪.‬‬
‫מספר ציטוטים מתוך הספר –‬
‫‪“This book is not going to help you make your health choices‬‬
‫‪more informed, your diet more sustaining, your hair more‬‬
‫‪luxuriously radiant, your youthfulness prolonged, your annual‬‬
‫”‪winter less miserable, or your credit card more paid.‬‬
‫‪“Clearly you’re not dead because you haven’t personally‬‬
‫‪encountered moving trucks, or had speeding bullets‬‬
‫”‪inconveniently placed about your person, and so forth.‬‬
‫‪“Note to staunch members of the anti-vaccine movement: Hi‬‬
‫‪there. Been keeping well, have you? That’s lovely. Put this book‬‬
‫‪back on the shelf and walk away. Don’t look back. There is‬‬
‫‪nothing for either of us to be gained by your continuing to read.‬‬
‫‪You may, if you wish, consider me as a brainwashed sheep, or‬‬
‫‪in the pay of Big Pharma, or anything else you choose. I wish‬‬
‫”‪you nothing but joy. Goodbye now.‬‬
‫‪16‬‬
‫על נהרות בבל‪ ,‬שם ישבנו‬
‫מג’יד שוקור ומרשה אמרמן השלימו בימים אלו‪ ,‬ממקום מושבם במלבורן‪ ,‬סרט דוקומנטרי שמחזיר עטרה לראשם של‬
‫מוזיקאים יהודים שנאלצו לעזוב את בגדד לפני יותר מששים שנה‪ ,‬שם היוו את עמוד התווך של המוזיקה העיראקית‪,‬‬
‫כאשר עם השנים תרומתם לתרבות עיראק נמחקה כליל‪ ,‬בעידוד הממסד‪ ,‬מספרי ההסטוריה המקומיים‬
‫מאת‪ :‬זבולון שלו‬
‫ב‬
‫חודשים האחרונים לצערי לא הייתי איש בשורות עבור‬
‫ידידי מג’יד‪ .‬פעם אחר פעם שלחתי אליו מסרים מעציבים‬
‫על פטירתם של מוזיקאים‪ ,‬מאותה קבוצה מופלאה של‬
‫מוזיקאים יהודים‪ ,‬שהגיעו לישראל מעיראק באמצע המאה‬
‫הקודמת ואת חלקם הוא פגש אישית בביקורו בישראל‪ .‬האחרונים‬
‫עליהם כתבתי למג’יד היו אלברט אליאס‪ ,‬שהלך לעולמו בספטמבר‬
‫כשמג’יד ואליאס שאשא יושבים בשוק‬
‫בתל אביב בין קהילת יוצאי עיראק‪ ,‬קל‬
‫לראות כי שני הצדדים מרגישים מאוד‬
‫בנוח‪ ,‬מוקפים במאכלים המסורתיים‪,‬‬
‫קנקן תה ומוזיקה‪ ,‬כמובן‬
‫‪ ,2014‬ומספר חודשים אחריו היה זה סלים אל נור‪ ,‬שנפטר בדצמבר‬
‫‪ .2014‬בסוף מרץ הוזמנתי להקרנת הבכורה של סרט התעודה‬
‫שמג’יד ומרשה טרחו עליו במשך עשר שנים‪ ,‬סרט שמספר את‬
‫סיפורם של מוזיקאים יהודים מעיראק שעזבו–נאלצו לעזוב–גורשו‬
‫מעיראק בשנים שלאחר הקמת מדינת ישראל‪ ,‬גירוש שסיים פרק של‬
‫אלפי שנים במהלכן יהדות בבל פרחה כקהילה עצמאית ובמקביל‬
‫תרמה רבות לתרבות המקומית‬
‫שאימצה אותה אל חיקה‪.‬‬
‫אבל אני קצת מקדים את‬
‫המאוחר‪ .‬על מנת לספר את‬
‫הסיפור במלואו וכהלכתו‪ ,‬אחזור‬
‫לשנת ‪ ,2005‬כאשר קיבלתי‬
‫שיחת טלפון מאדם שהזדהה‬
‫בשם מג`יד שוקור‪ ,‬פליט‬
‫מעיראק שהגיע לאוסטרליה‪,‬‬
‫שביקש להיפגש איתי‪ .‬כעבור‬
‫מספר ימים מג`יד הופיע בביתי‬
‫ובקלאוות בידו‪ .‬התישבנו עם‬
‫כוס קפה שחור (והבקלאוות‬
‫כמובן) ומג`יד החל לשטוח‬
‫בפני סיפור פתלתל ומרתק‪.‬‬
‫מג’יד שוקור‬
‫מג`יד הוא שחקן תאטרון–קולנוע‬
‫עיראקי‪ ,‬מוסלמי‪ ,‬שהגיע עם משפחתו לאוסטרליה לפני יותר מעשר‬
‫שנים‪ .‬כשמגי’ד נמלט מעיראק‪ ,‬הוא שהה זמן מה בלבנון וירדן‪ .‬שם‪,‬‬
‫כך סיפר‪ ,‬החל להתוודע שוב אל השירים העיראקיים המסורתיים‬
‫עליהם גדל‪ .‬עם הזמן התברר לו כי שירים שהיו מוכרים לכולם‬
‫כעממיים‪ ,‬למעשה נכתבו במחצית הראשונה של המאה הקודמת‪ ,‬על‬
‫ידי מוזיקאי יהודי בשם אל כווייתי‪ ,‬שיותר מאוחר הגיע לישראל‪.‬‬
‫בהגיעו לאוסטרליה המשיך מג`יד לחקור את מקורות השירים‬
‫עליהם גדל ולהפתעתו גילה כי אחד מאותם מוזיקאים‪ ,‬נאג’י כהן‪,‬‬
‫שניגן כינור בצעירותו בבגדד‪ ,‬אף חי במלבורן‪ .‬מג’יד חשב כי היה‬
‫רוצה לחלוק את התגלית עם העם העיראקי‪ ,‬למען ידעו ויכירו את‬
‫האחראיים לשירים אותם הם שרים‪ ,‬ובאותה הזדמנות גם לחלוק‬
‫כבוד לאותם מוזיקאים יהודים אשר תרומתם לתרבות העיראקית‬
‫הוסתרה על ידי המשטר במשך עשרות שנים‪ .‬מגי`ד החליט לעשות‬
‫זאת בעזרת סרט דוקומנטרי ולשם כך גייס לעזרתו את מרשה אמרמן‪,‬‬
‫מתמחה בהפקת בסרטים דוקומנטריים‪ ,‬ושניהם יצאו למסע ארוך של‬
‫עשר שנים‪ ,‬במהלכן ליקטו מג`יד ומרשה כל פרור מידע‪ ,‬שיעזור‬
‫להם להשלים את החלקים החסרים בפאזל המרתק של היהודים‬
‫והתרבות העיראקית‪.‬‬
‫ראשית דבר‬
‫אל המוזיקה העיראקית התוודעתי לצערי רק בתחילת שנות‬
‫התשעים‪ ,‬דרך האלבומים של יאיר דלאל‪ ,‬שכבר באלבומו הראשון‬
‫חלק כבוד למוזיקאים העיראקים הוותיקים‪ ,‬שבהגיעם לישראל‬
‫הרכיבו את התזמורת הערבית של רשות השידור בקול ישראל‪,‬‬
‫בהם האיש ממנו למד את תורת הנגינה בעוד‪ ,‬יוסף יעקוב שם–טוב‪.‬‬
‫שם–טוב ניגן עשרות שנים קודם לכן עם מיטב הזמרים בעיראק‬
‫ואף במצריים‪ ,‬ביניהם ראג`ה עבדו‪ ,‬ליילה חלמי והקול של עיראק‬
‫ סלימה מוראד פאשה‪ .‬לשמחתי זכיתי לראות ולשמוע את דלאל‬‫ושם–טוב על במה אחת‪ ,‬זיכרון שאני נוצר עד היום‪ .‬די היה לי‬
‫בקצה חוט זה כדי להמשיך לחפור ולהתחקות אחר אותם‬
‫מקורות מוזיקליים‪ ,‬שהובילו אותי אל חברי קבוצת מוזיקאים‬
‫יהודים עיראקים שמצאו עצמם בישראל‪ ,‬אם למנות חלק‬
‫מהם‪ :‬המלחין ונגן העוד סאלים אל נור‪ ,‬הזמר הנהדר פילפל‬
‫גורג’י‪ ,‬נגן הקאנון אברהם סלמן (שרוב הציבור נהג לקרוא‬
‫לו בטעות זוזו מוסא)‪ ,‬יוסוף זערור‪ ,‬אליאס שאשא ואחרים‪.‬‬
‫מאותה חבורה של מוזיקאים יהודים יוצאי עיראק‪ ,‬שמם של‬
‫האחים סלאח ודאוד אל כוויתי נישא מעל כולם ולמרחקים‪,‬‬
‫אל מחוץ לגבולות עיראק אל רחבי העולם הערבי‪ .‬סאלח ניגן‬
‫והלחין על עוד‪ ,‬בעוד אחיו דאוד ניגן בכינור‪ .‬האחים אל כוויתי‬
‫כתבו וניגנו עבור השמות הגדולים בזמר העיראקי‪ ,‬ביניהם‬
‫מג׳יד שוקור ויאיר דלאל‬
‫סלימה מוראד‪ .‬בשנת ‪ 1933‬הגיעה אליהם בקשה מכוכבת‬
‫אחרת של העולם הערבי‪ ,‬אום כולתום‪ .‬עד אז אום כולתום‬
‫יאיר דלאל‪ ,‬שהביע בפני מג’יד משאלה‪ ,‬יום אחד לנגן יחד עם‬
‫ביצעה שירים של מלחינים מצריים בלבד ובביקורה בעיראק יצר‬
‫מוזיקאים עיראקים בבגדד‪ .‬מטבע הדברים היו למגי`ד חששות‬
‫אחד המקורבים לה קשר עם סלאח אל כוויתי על מנת שילחין שיר‬
‫טרם הגעתו לישראל‪ .‬לא דבר של מה בכך עבור מוסלמי–עיראקי‬
‫עבורה‪ .‬כך נוסף השיר‪( Galbak sacher jalmus ‬ליבך כסלע)‬
‫לנחות בשדה התעופה בישראל‪ .‬אחד הקטעים המשעשעים בסרט‬
‫לרפרטואר הקבוע של אום כולתום‪ .‬ארבע שנים מאוחר יותר הגיע גם‬
‫היה כאשר נהג המונית הסיע את מג`יד ליעדו‪ ,‬רמת גן‪ .‬הנהג הבחין‬
‫מוחמד עבד אל ואהאב לבגדד לעבוד עם סלאח אל כווייתי‪ .‬הצלחת‬
‫באורח שאינו ישראלי וכדרך נהגי המוניות‪ ,‬בלא להתמהמה‪ ,‬שאל‬
‫האחים הביאה אותם במהרה אל חצרו של המלך פייסל‪ ,‬עת הופיעו‬
‫‪ Where you from? ‬ההבעה על פניו של מג`יד הסגירה מתח‬‫בפניו בארועים פרטיים ואחרים‪ .‬בשנת ‪ 1936‬התבקשו האחים‪ ,‬על‬
‫קל‪ ,‬לאחר שניות אמר לו ‪ -‬עיראק‪ .‬הלה המשיך בתחקיר הבטחוני‬
‫ידי המלך‪ ,‬לעמוד בראש הגוף המכונן של הרדיו העיראקי הראשון‪,‬‬
‫ושאל ‪ ,you jude? -‬ושוב פניו של מג`יד זעו עד שאמר‪no, :‬‬
‫שם גם ניגנו לראשונה בטקס חנוכת השידור עם הזמרת המצרייה‬
‫‪ .muslim‬נהג מונית ישראלי‪ ,‬ממוצא טורקי‪ ,‬מתחקר בסקרנות עיראקי‬
‫פייזה אחמד‪ .‬סאלח מונה למנהל‬
‫מוסלמי שבא לעשות סרט על מוזיקאים עיראקים יהודים‪ .‬נפלא‪.‬‬
‫תזמורת הרדיו בה האחים ניגנו‬
‫בהמשך המסע חוזר מג’יד לבגדד‪ ,‬לראשונה שנים לאחר שנמלט‬
‫עד עזיבתם לישראל‪ ,‬לשם‬
‫משם‪ .‬חוזר אל משפחתו‪ ,‬אל אמו‪ ,‬ששרה לו בגעגועים רבים‪ ,‬כמו‬
‫הגיעו חסרי כל‪ .‬זמן מה לאחר‬
‫שרק אם יכולה לשיר לבנה‪ .‬בנוסף לזכרונות המשפחתיים בסרט‪,‬‬
‫הגעתם לישראל‪ ,‬הקימו האחים‬
‫היה מענין לשמוע מבקר מוזיקה מקומי‪ ,‬מבגדד‪ ,‬שסיפר למג’יד על‬
‫אל כווייתי את התזמורת‬
‫הערבית של רשות השידור‪.‬‬
‫בעוד הדיסק של האחים‬
‫אל כוויתי מתנגן ברקע‪,‬‬
‫סיפרתי למג`יד על נכדו‬
‫של דאוד אל כוויתי‪ ,‬דודו‬
‫טסה‪ ,‬ועל העובדה כי הוא‬
‫מוזיקאי מוערך בישראל‬
‫שגם הקליט אלבום שלם של‬
‫אלבר אליאס‬
‫אותם שירים קלאסיים של‬
‫סבו‪ ,‬תחת השם ‘דודו טסה‬
‫והכוויתים’‪ .‬משם התגלגלה‬
‫השיחה אל יאיר דלאל‪ .‬בנוסף לצד המוזיקלי‪ ,‬לפני מספר שנים‬
‫היה יאיר דלאל גם שותף לסרט הדוקומנטרי ‘צ’רלי בגדד’‪ ,‬סרט‬
‫מחווה לכל אותם מוזיקאים וותיקים שהגיעו מעיראק‪ .‬היה מרגש‬
‫לראות את מג`יד צופה בסרט הוידאו‪ .‬בעת הצפיה הגנבתי מבטים‬
‫לכיוונו של מג’יד ‪ -‬הוא נרגש מהמראות והצלילים וניכר היה כי‬
‫עוררו בו געגועים‪.‬‬
‫שנות שלטונו של סדאם חוסיין בהן נתבקשו הוא ואנשי תקשורת‬
‫אחרים להעלים כל זכר לתרומתם של המוזיקאים היהודים‪ ,‬כמו גם‬
‫לאחר תחקיר ראשוני הצליחו מרשה ומג’יד לגייס תקציב ראשוני את תרומתם או קיומם של אמנים מתנגדי משטר אחרים‪ ,‬דוגמת‬
‫שאיפשר להם לנסוע לצלם בישראל‪ ,‬בעיראק ובאירופה‪ .‬בישראל אחמד מוכתר (נגן עוד‪ ,‬שנמלט להולנד ומספר גם הוא בהמשך‬
‫נפגש מג’יד עם רבים מאותם מוזיקאים ותיקים‪ ,‬ואף הצטרף למפגש הסרט על תהליך ההעלמה הממסדי)‪ .‬בהמשך מסע הקסם היהודי‪,‬‬
‫מג’יד מגיע גם להולנד‪ ,‬שם נפגש עם אחמד מוכתר ופרידה מוחמד‬
‫מג’יד חשב כי היה רוצה לחלוק את התגלית‬
‫עלי‪ ,‬זמרת מקאם עיראקית שכיום מתגוררת בהולנד‪ .‬אולי בהשראת‬
‫יאיר דלאל‪ ,‬מצליחים מג’יד ומרשה לארגן מופע משותף‪ ,‬של יאיר‬
‫עם העם העיראקי‪ ,‬למען ידעו ויכירו‬
‫דלאל עם אחמד מוכתר ופרידה מוחמד עלי‪ .‬מטעמים מובנים אמנם‬
‫את האחראיים לשירים אותם הם שרים‪,‬‬
‫המפגש לא יכול היה להתקיים בעיראק‪ ,‬אך כהתחלה גם לונדון‬
‫ובאותה הזדמנות גם לחלוק כבוד לאותם‬
‫מהווה פלטפורמה לאופטימיות‪ .‬וגם כאן‪ ,‬בלונדון‪ ,‬די לראות את‬
‫מוזיקאים יהודים אשר תרומתם לתרבות‬
‫פניהם של האנשים בקהל כדי להבין את גודל הגעגועים והכמיהה‬
‫לכל פרור של תרבות בגדד‪.‬‬
‫העיראקית הוסתרה על ידי המשטר במשך‬
‫בסוף הערב‪ ,‬לאחר הצפייה בסרט ‪On the Banks of the Tigris:‬‬
‫עשרות שנים‬
‫‪ ,the hidden story of Iraqi music‬שמחתי שמג’יד הספיק לפגוש‬
‫ולתעד חלק מאותם מוזיקאים שבחודשים האחרונים עזבו אותנו‬
‫שבועי של חברי הקהילה העיראקית‪ ,‬שהתקבצו מחולון ורמת גן‪ ,‬לעולמים והשאירו בידינו מורשת נפלאה של אלפי שנים‪ ,‬שראוי‬
‫לשיר את אותם שירים עליהם גדלו בעיראק‪ .‬כשמג’יד ואליאס שאשא שתילמד ותועבר לדורות הבאים‪ .‬יצאתי מהאולם מלא הערכה לפועלם‬
‫יושבים בשוק בתל אביב בין קהילת יוצאי עיראק‪ ,‬קל לראות כי של מג`יד ומרשה‪ ,‬שבצעד אמיץ ולא מובן מאליו‪ ,‬במיוחד עבור‬
‫שני הצדדים מרגישים מאוד בנוח‪ ,‬מוקפים במאכלים המסורתיים‪ ,‬מג’יד‪ ,‬החליטו להשיב מעט מכבוד האנשים‪ ,‬המוזיקאים היהודים‪,‬‬
‫קנקן תה ומוזיקה‪ ,‬כמובן‪ .‬מעבר לשמחה הנוגעת של האנשים שהועלם על ידי הממסד העיראקי עם השנים‪ ,‬בנסיון למחוק מסורת‬
‫שלעתים נראה כאילו מבכים בגעגועים את ימי הזוהר של תרבותם עתיקה בת אלפי שנים‪ ,‬בה ישבו יהודים על נהרות בבל‪.‬‬
‫המשותפת‪ ,‬יהודים ומוסלמים‪ ,‬היה משהו מעודד באופטימיות של ‪https://youtu.be/wNXMSXtCfZI‬‬
‫‪On the Banks of the Tigris‬‬
‫פסק זמן‬
‫ר‬
‫‪17‬‬
‫׳תכניות ישראל׳ לצעירים המסיימים תיכון‬
‫גע לפני שאתם מתחילים את החיים האמתיים‪ ,‬בואו לבלות הגר בטלפון‪ 02 9381 4292 :‬ובמייל ‪ [email protected]‬בכדי לקבל‬
‫שנת “גאפ” בישראל! מחלקת “תכניות ישראל” שבפדרציה את כל העדכונים החמים בלייב הצטרפו לקבוצת הפייסבוק‪:‬‬
‫הציונית של אוסטרליה מציעה מגוון רחב של תכניות המיועדות ‪Facebook.com/AUJSIP‬‬
‫לצעירים שמסיימים את לימודי בית הספר השנה‪ ,‬שמעוניינים לבלות‬
‫בין ‪ 5-12‬חודשים בישראל‪ ,‬מה שנקרא בפי כולם ‪ .Gap Year‬אז‬
‫מה זה גאפ? גאפ זוהי שנת “חופש”‪ ,‬מעין התאווררות‪ ,‬אותה לוקחים ‪ IBC‬הינה תוכנית מסע של חברת “טללים” (חברה פרטית) המיועדת‬
‫לצעירים יהודים מאוסטרליה‪ ,‬מניו זילנד ומדרום אפריקה‪ .‬התוכנית‬
‫הצעירים בין סיום הלימודים שלהם ותחילת האוניברסיטה‪.‬‬
‫בעשור האחרון‪ ,‬יותר ויותר תלמידים יהודיים אוסטרליים בוחרים מציעה מגוון רחב של פעילויות חינוכיות וחברתיות כאשר המטרה‬
‫העיקרית היא להצמיח דור חדש של צעירים יהודים המחוברים‬
‫לקחת שנת “גאפ״ בישראל‪ .‬ולמה?‬
‫שחיקה היא אחת מהסיבות העיקריות בגללה לוקחים סטודנטים את לישראל וליהדות תוך שאיפה שבוגריה ייקחו חלק במגוון רחב של‬
‫ההפסקה הזאת לפני שהם ממשיכים ללימודים אקדמאיים‪ .‬ההפסקה פעילויות חברתיות משמעותיות בקהילות האם שלהם‪.‬‬
‫הזו מאפשרת למרבית הצעירים ללמוד עוד על עצמם ומה באמת ב–‪ IBC‬הם רואים כל חניך כאדם בפני עצמו בעל צרכים אינדיבידואלים‬
‫מעניין אותם ואולי לקבל החלטה טובה יותר מה עליהם ללמוד ועל כן שואפים להציע מספר רב של אפשרויות בתחומים השונים‬
‫באוניברסיטה‪ .‬מחקרים מראים גם שמי שלקח שנת “גאפ” מקבל מתוך הבנה שכל אחד יבחר את המסלול המתאים לו ועל כן קיימת‬
‫ציונים טובים יותר בלימודים! אז אם בארץ יש את הצבא שיוצר את אפשרות בחירה בין המסלולים הבאים‪:‬‬
‫מסלול התנדבות‬
‫ההפסקה הזו ‪ -‬פה באוסטרליה יש את ה”גאפ”‪.‬‬
‫כבר כתבנו על תכניות ישראל בעיתוננו בעבר‪ ,‬והפעם נתמקד ב–‪ 3‬הכולל פרק זמן משמעותי של עשייה חברתית למען מדינת ישראל‬
‫תכניות שמציעים מפעילים שונים בכדי למלא את שנת ה”גאפ” במגוון תחומים‪ :‬מסגרות חינוך‪ ,‬עמותות התומכות בילדים עם צרכים‬
‫שלכם‪ ,Israel Highway :‬אביב ו–‪ .IBC‬תכניות אלה הן בנוסף מיוחדים‪ ,‬בעלי מוגבלות‪ ,‬קשישים‪ ,‬בעלי חיים ופרויקטים סביבתיים‪.‬‬
‫לכל תכניות ה”שנת” אותן מציעות כל תנועות הנוער השונות (מלבד ‪ IBC‬מציעה מעל ל–‪ 20‬אפשרויות התנדבות בתחומים השונים‪.‬‬
‫הצופים כרגע‪ .)...‬אז כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול על מסלול הסברה‬
‫הכולל למידה מעמיקה של המצב הגיאו–פוליטי במזרח התיכון‬
‫איך לבלות את שנת הגאפ שלכם‪....‬‬
‫בכלל ובמדינת ישראל בפרט‪ .‬במהלך המסלול‪ ,‬החניכים נפגשים עם‬
‫דמויות משמעותיות הן מהצד הישראלי והן מהצד הערבי וכן רוכשים‬
‫כבר למעלה מ–‪ 50‬שנה‪ ,‬מתמחה אגודת הסטודנטים היהודיים של מיומנויות שיחה‪ ,‬טכניקות עמידה מול קהל במטרה לאפשר לבוגרי‬
‫אוסטרליה‪ AUJS‬בתוכניות לישראל ושולחת מאות של סטודנטים התוכנית לשמש כשגרירים של ישראל בקמפוסים וקהילות האם‪.‬‬
‫לישראל בכל שנה! ב–‪ AUJS‬קיימות שתי תכניות מרכזיות לאלו מסלול זהות יהודית‬
‫שמסיימים את בית הספר‪ :‬אביב ‪ -‬תכנית בת ‪ 5‬חודשים‪ ,‬שבה חיים הכולל לימוד משמעותי בישיבה או במדרשה בירושלים‪ .‬החוויה‬
‫בישראל עם אפשרות הארכה של עד ‪ 10‬חודשים ואקדמי ‪ -‬תכנית בת כוללת התעמקות בטקסטים יהודים והשתתפות בדיונים בנוגע לזהות‬
‫‪ 6‬שבועות‪ .‬במסגרת התוכנית נחשפים המשתתפים לישראל האמיתית‪ .‬היהודית של החניכים‪ .‬בנוסף ללמידה‪ ,‬מציע המסלול סיורים בנושא‬
‫ממגורים בתל אביב וירושלים‪ ,‬התנדבות עם אוכלוסיות שונות של זהות יהודית ומסורת ישראל בירושלים והסביבה מתוך רצון לחשוף‬
‫החברה הישראלית‪ ,‬טיולים ברחבי ישראל במקומות הנסתרים ולא את החניכים למציאות המרתקת בישראל‪.‬‬
‫בהכרח “הרגילים” שהולכים אליהם “בטיול לישראל”‪ ,‬ועד תל אביב מסלול מנהיגות בספורט ‪ -‬מכבי‬
‫אותה תכירו כל כך טוב עד שיהיה בית קפה אהוב שבו תקנו קפה המסלול מאפשר פעילויות ספורט אינטנסיביות לצד קורס מנהיגות‬
‫ומאפה של בוקר‪ .‬בתוכנית עובדים המשתתפים קרוב עם קבוצות מאתגר במטרה ללמד את החניכים להוביל תוכניות ספורט בחזרה‬
‫של ישראלים בני גילם‪ ,‬יש להם הזדמנות לחיות בקיבוץ או לעסוק בקהילות האם ולהבין את כיצד להשתמש בספורט ככלי לשיח‬
‫בהתנדבות ובנוסף לכל הם יוצרים חברויות משמעותיות לכל החיים! משמעותי על ערכים אוניברסאליים ויהודיים‪.‬‬
‫‪ AUJS‬הכניסה לאחרונה מספר אלמנטים חדשים לאביב‪ ,‬מתוך הבנה תוכנית ‪ IBC‬פועלת בשיתוף פעולה מלא עם הפדרציה הציונית‬
‫והכרות של הקהל האוסטרלי ומעצם היותה הארגון האוסטרלי היחידי באוסטרליה ועם הסוכנות היהודית‪ ,‬כשבמהלכה לומדים החניכים‬
‫שמארגן תכניות לישראל! (גם ‪ IBC‬וגם ‪ Israel Experience‬הם לנהל תקציב אישי‪ ,‬לחיות בדירות אופן עצמאי ולהוביל פרויקטים‬
‫ארגונים שאינם אוסטרלים)‪ .‬הבוגרים של התוכניות חוזרים חזרה קבוצתיים והכל בכיף גדול!‬
‫לנהל את האגודה‪ ,‬לוקחים חלק פעיל בעתיד שלהם ושל צעירים התוכנית הבסיסית הינה באורך של ‪ 5‬חודשים אולם יש אפשרות לבחור‬
‫אחרים ונעשים מעורבים בקהילה‪ .‬חלק מהאלמנטים החדשים של גם בתכנית בת ‪ 10‬חודשים‪ ,‬ובת ‪ 7‬חודשים לפי רצונכם‪.‬‬
‫התוכנית הם‪:‬‬
‫התוכנית הבסיסית כוללת פרק זמן משמעותי של התנדבויות ופעילויות‬
‫בקמפוס‬
‫ישראל‬
‫חינוכיות לא פורמאליות בירושלים‪ ,‬בירוחם‪ ,‬בבאר שבע ובטבריה‬
‫סמינר שנועד לעזור למשתתפים ללמוד על הדילמות שסטודנט יהודי וכן טיולי שטח וסיורים ברחבי הארץ מאילת בדרום ועד מטולה‬
‫נתקבל בהן בקמפוס‪ ,‬בנוגע לישראל‪ ,‬ליהדות‪ ,‬לציונות ולאנטישמיות‪ .‬בצפון‪ .‬הזדמנות נהדרת ללמוד על האוכלוסייה המגוונת‪ ,‬התרבות‬
‫הסמינר הזה יאפשר לכם להיות מוכנים יותר טוב לעתידכם בקמפוס‪ .‬הישראלית והקשר המיוחד שבין מדינת ישראל ליהודי העולם‪.‬‬
‫סביבה‬
‫אפשרויות הבחירה הן בעיקר בחלק החינוכי של התוכנית ולא בחלק‬
‫בסביבה‬
‫ישראל‬
‫שעשתה‬
‫המדהימים‬
‫השיפורים‬
‫על‬
‫ילמדו‬
‫המשתתפים‬
‫הבלתי פורמאלי שלה‪.‬‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬על היכולת להקים חיים מלאים במדבר ועל חמשת החודשים הנוספים של התוכנית‪ ,‬לכל מי שהחליט להאריך את‬
‫ההתמודדות עם משאבי טבע מוגבלים‪.‬‬
‫השהות‪ ,‬מחולקים לחודשים של יולי–אוגוסט בהם החניכים בוחרים‬
‫אומת הסטארט אפ‬
‫מבין ‪ 4‬אפשרויות‪ :‬תכנית מרווה של צה״ל‪ ,‬התנדבות במד״א‪ ,‬התנדבות‬
‫בפעם הראשונה באביב‪ ,‬ילמדו המשתתפים על החדשנות וההמצאות עם הקהילה האתיופית בישראל ופעילות התנדבות בחקלאות וחינוך‬
‫שישראל כל כך ידועה בהן‪ .‬חברות ההי טק הגדולות בעולם מבוססות בשיתוף עם ניצנה שבנגב‪ .‬שלושת החודשים האחרונים של התוכנית‬
‫בישראל והמשתתפים יסיירו במקומות שבהם הכל קורה וילמדו הינם במסגרת מכינת “קול עמי” אשר הוקמה תוך כדי שיתוף פעולה‬
‫מאיפה הכל מתחיל!‬
‫של ‪ IBC‬והסוכנות היהודית במטרה להביא למפגש אמיתי בין‬
‫אפשרויות הארכה בישראל‬
‫ישראלים וצעירים יהודים מחו״ל ולעורר לימוד ושיח סביב הערכים‬
‫באביב יש מספר אפשרויות של הארכת השהות בישראל בתוכניות המשותפים לנו כיהודים‪ .‬הפעילות במכינה מגוונת ומאתגרת וכוללת‬
‫כמו‪ :‬שביל ישראל‪ ,‬חווית שירות צבאי של ‪ 3‬חודשים‪ ,‬התנדבויות לימודים ברמה גבוהה‪ ,‬ניווטים‪ ,‬מד״סים‪ ,‬קרב מגע‪ ,‬הכרות מעמיקה‬
‫בקיבוץ או במסגרות אחרות כמו במגן דוד אדום‪.‬‬
‫עם החברה הישראלית וכו׳‪ ...‬‬
‫אקדמי‬
‫לפרטים נוספים ניתן לפנות לאלקנה בר איתן‪ ,‬מנהל התוכנית במייל‪:‬‬
‫תכנית זו של ‪ 6‬שבועות המתחילה בין אמצע דצמבר לסוף ינואר ‪[email protected] -‬‬
‫היא תכנית נהדרת לאלו שלא מעוניינים בשנת “גאפ” ומתחילים‬
‫ללמוד בשנה הבאה באוסטרליה‪ ,‬כיוון שהתוכנית מתאימה בדיוק‬
‫לזמן תחילת הסמסטר ב–‪ .2016‬בתוכנית זו יבלו המשתתפים עם תוכנית “‪ ”Israel Highway: Do It Your Way‬היא תוכנית‬
‫משתתפים אוסטרלים מכל רחבי היבשת ויכירו חברים שיישארו גאפ חדשה בת חמישה חודשים המיועדת למסיימי תיכון בגילאים‬
‫‪ 17-20‬ממדינות דוברות אנגלית‪ .‬התוכנית מאפשרת למשתתפים‬
‫להם לכל החיים!‬
‫במסגרת אקדמי יטיילו המשתתפים בכל הארץ‪ ,‬מצפת והגולן ועד לבחור בעצמם את סוג החוויה הישראלית שלהם‪ :‬בין אם תבחר לבצע‬
‫לאילת והים האדום‪ ,‬יתנדבו בירושלים ויצאו לבתי קפה של תל אביב‪ .‬התנדבות בתל אביב‪ ,‬לטעום מחיי הקיבוץ‪ ,‬לטייל בנופיה המרהיבים‬
‫תהיה להם גם אפשרות להתנדב עם אוכלוסיות שונות של ישראל של ישראל או לעסוק בספורט‪ ,‬הכל לפי בחירתך‪ .‬מי שמפעיל את‬
‫(לדוגמה בארגון “הצל ליבו של ילד”) ‪ ,‬להיות יחד עם סטודנטים התוכנית הוא ארגון שנקרא ‪ Israel Experience‬המפעיל תכניות‬
‫לישראל כבר משנת ‪.1958‬‬
‫שעושים שנת “גאפ” בעצמם ולהכיר המון ישראלים בני גילם‪.‬‬
‫במסגרת התוכנית יסיירו המשתתפים בכל האתרים הנחשקים‪ ,‬יגלו‬
‫‪www.aujs.com.au/programs‬‬
‫תכנית ‪IBC‬‬
‫תכנית אביב‬
‫‪Israel Highway‬‬
‫לעומק מה מושגים כמו יהדות או ציונות מציינים עבורם‪ ,‬יבינו לעומק‬
‫את הסכסוך הערבי–ישראלי‪ ,‬יתחברו לשורשים היהודיים שלהם בטיול‬
‫מורשת מיוחד לברלין ופולין ויחוו את ישראל דרך הרגליים בטיולי‬
‫שטח עוצרי נשימה‪ .‬כל אלה יאפשרו למשתתפים לחוות את ישראל‬
‫לעומק‪ ,‬לספוג אותה ולחוות חוויה ישראלית אמתית‪.‬‬
‫התוכנית מתחלקת לשלושה מעגלים מרכזיים דרכם עובר המשתתף‬
‫במהלך חמשת החודשים‪:‬‬
‫אני והזהות שלי‬
‫מעגל המוקדש להגדרה עצמית‪ .‬המשתתפים יבלו חודש בירושלים‪,‬‬
‫יסיירו בכל האתרים המעניינים ויחקרו סוגיות כמו זהות יהודית‪,‬‬
‫ציונות‪ ,‬הקונפליקט‪ ,‬הסברה בעידן המודרני ועוד‪ .‬בסיום המעגל‬
‫ישתתפו בטיול של חמישה ימי הישרדות שבו ישנו תחת כיפת‬
‫השמיים‪ ,‬יבשלו על מדורות וגם ינווטו בעצמם‪.‬‬
‫אני והקהילה שלי‬
‫הפוקוס הוא על הקהילה של המשתתף‪ .‬המשתתפים יגורו בדירות‬
‫משותפות בתל אביב למשך תקופה משמעותית שבה הם ינהלו את‬
‫הבית בעצמם כולל בישולים‪ ,‬ניקיונות וכו’ במסגרת תקציב שאותו‬
‫הם יקבלו‪ .‬במהלך הימים יתנדבו המשתתפים במגוון רחב של ארגונים‬
‫מתחומים שונים כגון‪ :‬בתי תמחוי‪ ,‬עבודה עם אנשים עם מוגבלויות‪,‬‬
‫עבודה‪ ‬עם פליטים אפריקאים וכו’‪ .‬במהלך התקופה ישתתפו החניכים‬
‫בגדנ”ע ויקבלו טעימה מחיי הצבא‪.‬‬
‫אני והדרך שלי‬
‫בחלק הזה יוכלו המשתתפים לבחור בין ארבעה מסלולים (‪:)Highways‬‬
‫ספורט‬
‫במסלול זה ילכו המשתתפים באותם השבילים שהספורטאים הישראלים‬
‫הולכים‪ ,‬במכון ווינגייט לספורט‪ .‬שם יעסקו במדעי הספורט‪ ,‬בתזונה‬
‫ובכושר גופני‪.‬‬
‫קיבוץ‬
‫המשתתפים יחוו את החיים בקיבוץ כולל עבודה בענפים השונים‪.‬‬
‫שביל ישראל‬
‫המשתתפים יכירו את ישראל דרך הרגליים בטיולים לאורך שביל‬
‫ישראל החוצה את המדינה (יפתח עם מינימום של ‪ 15‬משתתפים)‬
‫קרן היסוד‬
‫התנדבות בכפרי הנוער של קרן היסוד‪.‬‬
‫התוכנית תסתיים בטיול מים לים ‪ -‬מים התיכון לכינרת ‪ -‬שבסיומו‬
‫יתקיים ה”סיכום” בו יבנו המשתתפים רפסודות איתן יחצו את הכינרת‬
‫יחד עם כל משתתפי התוכניות השונות‪...‬‬
‫‪www.israelhighway.com‬‬
‫פייסבוק‪.”Israel Highway - Do It Your Way“ :‬‬
‫לשאלות והרשמה‪:‬‬
‫‪NSW- Mark: [email protected]‬‬
‫‪VIC – Jake: [email protected]‬‬
‫‪General: [email protected]‬‬
‫לסיכום‪ :‬כל התוכניות המוצעות הן אטרקטיביות ומושקעות‪ .‬ההבדלים‬
‫הם במפעילים שלהם וקצת בסגנון ובאפשרויות הבחירה‪.‬‬
‫אביב היא תוכנית שטובה לאלו שלא ביקרו הרבה פעמים בישראל‪ ,‬אין‬
‫בסיס קבוע ממנו יוצאים לפעילויות השונות ואין אפשרויות בחירה‬
‫אולם היא עמוסה בטיולים‪ ,‬מפגשים ואפשרויות לימוד‪.‬‬
‫בתוכנית ‪ IBC‬יש אפשרויות בחירה אולם רק בצד החינוכי של‬
‫התוכנית ולא בצד הלא פורמאלי‪ ,‬כשהמגורים המשותפים הם בירוחם‪,‬‬
‫בטבריה או בבאר שבע‪ .‬יש אפשרויות לתוכניות שונות לפי רצונכם‪.‬‬
‫התוכנית ‪ Israel Highway‬היא תוכנית חדשה וזו לה שנתה הראשונה‪,‬‬
‫הבחירה היא בחלק הלא פורמאלי של התוכנית ולא בצד החינוכי‬
‫שלה‪ .‬יש אפשרות לנסיעה לברלין ולפולין (לא חובה)‪ ,‬המגורים‬
‫המשותפים הם בתל‪-‬אביב ובמידה ורציתם להאריך את השהות אתם‬
‫יכולים לעשות זאת תוך הצטרפות לתוכנית אחרת‪.‬‬
‫אז שיהיה לכולכם בהצלחה ומקווים שעזרנו בבחירה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫דף הנוער‬
‫כדור הארץ ע ל ק צ ה‬
‫הגבול‬
‫הינכם מוזמנים להצטרף אלינו בכתיבת כתבות מעניינות במדור זה‬
‫של בני הנוער‪ .‬אנא כתבו אלינו ל‪[email protected] :‬‬
‫שלנו על הקצה‬
‫ג’ימי פינק‪ ,‬כיתה י’‪ ,‬בית‪-‬ספר קינג דויד‬
‫כ‬
‫ולנו‪ ,‬אני ואתם‪ ,‬צריכים לצמצם את כמות הזיהום בעולם‪ .‬בני האדם הם שזיהמו את‬
‫האוויר והאדמה וזאת האחריות שלנו להפחית את כמות האשפה והפסולת‪ .‬הייצור הגובר‬
‫של מכוניות ומפעלים שפולטים גזים רעילים ועשן‪ ,‬מזיק לכדור הארץ‪ .‬לא רק אנשים‬
‫משפיעים על איכות הסביבה לרעה‪ ,‬אלא יש גורמים נוספים לנזק‪ .‬לדוגמא‪ ,‬קרני השמש חודרות‬
‫דרך החור באוזון וההתחממות גורמת לכך שהקרחונים נמסים‪ .‬כתוצאה‪ ,‬מפלס המים עולה וגורם‬
‫לשטפונות‪ .‬תופעות הטבע האלה קשורות למעשים שלנו‪ .‬אנחנו מסכנים גם את בעלי החיים וגם‬
‫את האנושות כולה‪ .‬רק אנחנו יכולים להציל את כדור הארץ ועלינו לצמצם את הזיהום עכשיו!‬
‫לשינוי‬
‫מאת‪ :‬מאיה לופלר‪ ,‬כיתה י’‪ ,‬בית‪-‬ספר קינג דויד‬
‫ל‬
‫בני האדם יש תאוריות רבות לגבי היעוד של כדור הארץ‪ .‬אני חושבת שאנחנו פה כדי‬
‫לשמור על הסביבה‪ .‬באופן אירוני‪ ,‬בשנים האחרונות אנחנו עושים את ההפך‪ .‬במקום להגן‬
‫על העולם שבו אנו חיים‪ ,‬המין האנושי משמיד אותו בהדרגה‪ .‬אנחנו מבזבזים את המשאבים‬
‫שלנו ובקצב הזה עד שנת ‪ 2089‬כל מקורות הדלק התת קרקעיים ימוצו‪ .‬המכוניות שלנו‬
‫והמפעלים בהם אנו עובדים פולטים גזים רעילים לאטמוספירה וגורמים לחור בשכבת האוזון‪ ,‬ובכך‬
‫תורמים להתחממות כדור הארץ‪ .‬שכבת האוזון היא ההגנה הטבעית היחידית שיש לנו ואנחנו הורסים‬
‫אותה‪ .‬אין מספיק אנשים שמבינים שאיכות הסביבה תלוייה בנו‪ .‬אנחנו על הקצה וחייבים להעלות את‬
‫המודעות ולצמצם את הנזק לפני שנחצה את הגבול ויהיה מאוחר מידי‪ .‬אם כולנו נתאחד למען כדור‬
‫הארץ‪ ,‬נהפוך את היוצרות ונהיה על קצה פריצת דרך אמיתית‪ .‬יש תקווה לעולם טוב יותר ‪ -‬אנחנו‬
‫רק צריכים לרצות את זה‪.‬‬
‫מיומנה מיומנו של מי‬
‫של תלמידה שחי על הקצה‬
‫מיתר גבעוני‪ ,‬כיתה י’‪ ,‬בית‪-‬ספר ביאליק‬
‫איתמר ברונר‪ ,‬כיתה ח’‪ ,‬בית‪-‬ספר ביאליק‬
‫ני חיה על הקצה! אני רק בכיתה י’ וכבר עושה שלוש בגרויות‪ .‬נוסף על השעות שאני‬
‫‘מבזבזת’ בבית הספר‪ ,‬אני גם משתתפת במחזמר בבית ספרי‪ .‬יש לנו חזרות פעמיים בשבוע‪,‬‬
‫במקרה הטוב‪ ,‬וארבע חזרות לעיתים קרובות‪ .‬אני נהנית מאוד אבל צריך להשקיע הרבה‪.‬‬
‫בלי קשר לבית הספר אני מדריכה וחניכה בתנועת הצופים הישראלים במלבורן‪.‬‬
‫אז כן‪ ,‬ההורים שלי בקושי רואים אותי בבית‪ ,‬אבל להיות בת נוער זה לא קל גם לי‪ ...‬עכשיו יהיה קצת‬
‫חופש לשם שינוי ואולי אני אמצא שנייה או שתיים לנשום‪ .‬אני חיה על הקצה‪ ,‬אבל אני לא אפול‪ ,‬כי‬
‫מסביבי יש את כל האנשים שאוהבים אותי וששומרים עליי שלא אפול‪.‬‬
‫יום אני צריך לצאת לגלוש במקום הכי מסוכן בעולם! אני הולך לקרוע את הגלים ולנצח‬
‫בתחרות הזאת‪ .‬מי שינסה לעצור אותי יתמודד עם התוצאות‪ .‬אני מתאמן לתחרות הזאת‬
‫כבר חודשיים‪ .‬חודשיים של אימונים מפרכים לגמרי‪ ,‬אז אני הולך בטוח לנצח‪ .‬אוקיי‪ ,‬רגע של‬
‫רצינות‪ .‬אני מפחד לגמרי‪ .‬בבטן שלי יש נשרים‪ ,‬לא פרפרים‪ .‬האמת היא שאני לא מוכר כגולש‬
‫מקצועי ואני מתחרה מול האיש הכי מפורסם בתחום‪ .‬אני מפחד אבל יודע שאני יכול‪ .‬חיכיתי‬
‫הרבה זמן לרגע הזה‪ .‬הגיע הזמן להוכיח כמה אני טוב‪ .‬הנה אני בא‪.‬‬
‫א‬
‫ה‬
‫‪CRIME STOPPERS‬‬
‫לדיווח על פשע‬
‫אנא חייגו ‪1800 333 000‬‬
‫לדיווח בעברית חייגו ‪131450‬‬
‫‪ETON PROUDLY SUPPORTING CRIME STOPPERS‬‬
‫דוש‬
‫‪19‬‬
‫מאת‪ :‬זבולון שלו‬
‫ל‬
‫פני כמה ימים‪ ,‬בלילה‪ ,‬בא לי חלום מוזר‪ .‬לא דאגתי כי ככה זה חלומות בדרך כלל‪ .‬ובכל‬
‫זאת‪ ,‬בארוחת הבוקר הבנתי שהיה בחלום הזה מסר‪ ,‬שזה לא במקרה שהחלום בא לי ביום‬
‫האהבה‪ .‬כמו תמיד‪ ,‬כשאני שמח‪ ,‬גם הפעם הרמתי את החצוצרה שלי והתחלתי לחצרץ‬
‫ביני לבין עצמי‪ .‬כשהייתי ילד חשבו שאני פלא מוזיקלי ושלחו אותי לקונסרבטוריון‪ ,‬שם‬
‫הבינו שאין פלא‪ ,‬אבל אני עדיין אוהב לנשוף מדי פעם בבית‪ ,‬במיוחד כשאני מקשיב לכל מיני‬
‫להקות מריאצ’י מכסיקניות‪ ,‬ובגלל זה‪ ,‬כשהבנתי מה החלום אמר‪ ,‬הכי טבעי היה לי להזמין מקום‬
‫לערב‪ ,‬במסעדה מכסיקנית‪ .‬איך שאלונה חזרה מהחדר כושר אמרתי‪‘ ,‬נשמה‪ ,‬מקווה שאין לך תכניות‬
‫להערב כי אנחנו יוצאים’‪ .‬אלונה קצת התפלאה‪ ,‬לפי זה שלא אמרה כלום‪,‬‬
‫אבל זה בסדר‪ ,‬חשבתי‪ ,‬העיקר שבסוף אמרה ‘סבבה’‪ ,‬אפילו לא שאלה לאן‪.‬‬
‫אני אוהב שהיא סומכת עלי‪.‬‬
‫בערב הגענו למסעדה‪ ,‬שהייתה כמו שמסעדה מכסיקנית צריכה להיות‪ ,‬מאוד‬
‫צבעונית‪ .‬מעל כל שולחן הייתה תלויה פיניאטה קטנה ואני כבר דימיינתי‬
‫איך אני מפצח אותה וחוזר הביתה עם הסוכריות‪ .‬בינתיים‪ ,‬בלי שאלונה שמה‬
‫לב‪ ,‬הגנבתי דיבור לאחד המלצרים ונראה היה שהוא מבין ענין‪ .‬אחרי כמה‬
‫סנגריות שסידרו לי את הראש הזמנתי קורונה עם המנה העיקרית‪ ,‬ובפנים‬
‫קורנות הסתכלתי עליה‪ ,‬על אלונה‪ .‬חיכיתי שתגמור גם היא את השלוק מהסנגריה שלה‪ ,‬ואז אמרתי‬
‫לה‪‘ ,‬נשמה‪ ,‬את יודעת אני אוהב אותך‪ ,‬האהבה שלך זה כמו חצוצרות בשבילי (והיא יודעת כמה אני‬
‫אוהב את החצוצרה שלי)‪ ,‬זה‪’...‬‬
‫אבל‪ ,‬לא כמו שהתכננתי‪ ,‬עוד לפני שהספקתי לגמור את המשפט אלונה אמרה‪‘ ,‬דוש’ (ככה היא‬
‫קוראת לי בשם חיבה כי אני קורא לה נשמה‪ .‬אמרה שברוסית דושה זה נשמה‪ ,‬אז היא קיצרה לי לדוש‬
‫וכשהיא כועסת אז זה גם דוש בג‪ ,‬שזה בטח גם משהו ברוסית)‪‘ ,‬מה נהיה עם כל החצוצרות האלה ‘דושדוש‪ ,‬זה ט”ו בשבט היום‪ ,‬לא ט”ו באב‪ ,‬אם ממש תרצה אז ולנטיינס עוד כמה ימים’‪.‬‬
‫עכשיו‪ ,‬ועוד מצטט לי שירים? אתה יודע שמזמן כבר קשרתי חצוצרות‪ ,‬אז בוא נרגיע‪ ,‬טוב? תכף גם ‘טוב נו‪ ,‬לא חשוב‪ ,‬הרגיש לי יום אהבה היום‪ ,‬מה זה משנה התאריך עכשיו? העיקר אני אוהב אותך’‪.‬‬
‫‘נכון‪ ,‬באמת לא משנה‪ ,‬ואני מאוד אוהבת אותך‪ ,‬ו‪ ...‬הרי דיברנו על זה‪ ,‬טוב לנו יחד איך שאנחנו‪ ,‬אז‬
‫תביא לי איזה תזמורת של מכסיקנים עם ‘אמורה מיס אמורה’ או משהו’‪.‬‬
‫בוא נשאיר את זה ככה’‪ .‬ומיד אחרי שאמרה את זה הסנגריה שלה פגשה את הקורונה שלי‪ .‬לפעמים אני‬
‫באמת לא יודע למה היא נשארת אתי‪ .‬פעם‪ ,‬אני זוכר‪ ,‬לפני שנהיינו זוג‪ ,‬אמרה שהחלום שלה לפגוש‬
‫מישהו שיש לו תפיחה גדולה בחשבון הבנק ובמכנסיים‪ ,‬שזה באמת לא הרבה לבקש‪ ,‬אמרה‪ .‬אבל אם‬
‫יש משהו שאני כן יודע זה שאין לי אף אחת מהתפיחות‪ ,‬לא בבנק ולא במכנסיים (וזה היא בעצמה‬
‫אמרה לי)‪ .‬טוב‪ ,‬לא צריך לחפור עכשיו‪ ,‬העיקר היא איתי ואנחנו ביחד וזהו‪ .‬לקראת סוף הארוחה‬
‫המלצר הביא שרביט אל השולחן ואמר לנו כי נהוג לפצח את הפיניאטה בסוף הארוחה‪ ,‬מסורת של‬
‫המסעדה‪ .‬ראיתי שאלונה התלהבה מהרעיון אז אמרתי לה ‘בכבוד’‪ ,‬והיא כיבדה את הפיניאטה בזרוע‬
‫נטויה‪ ,‬אפילו שתיים‪ .‬הלהקה ניגנה ברקע את ‘לה קוקרצ’ה’ ואני חיכיתי שהפיניאטה כבר תפער פיה‪.‬‬
‫במכה החמישית הרימה הפיניאטה ידיים ושלל צבעוני של סוכריות נשרו אל השולחן וגם עלי‪ ,‬ממש‬
‫כמו בבר מצווה בבית כנסת‪ .‬מבין הסוכריות נפלה גם קופסא קטנה‪ ,‬ואני כבר חשבתי איך אני מעלים‬
‫אותה לפני שאלונה תגלה אותה‪ .‬מכל הסנגריות והקורונות התגובות שלי היו איטיות עוד יותר מהרגיל‬
‫וכך יצא שהקופסא נחתה בידיה‪ .‬זהו‪ ,‬חשבתי‪ ,‬הטבעת נפלה‪ .‬להפתעתי אלונה שמחה על ההפתעה‪ ,‬היא‬
‫רכנה לעברי‪ ,‬חיבקה והדביקה לי נשיקות ואז שמה את הטבעת על האצבע‪‘ .‬תודה דוש‪ ,‬הטבעת נהדרת‪,‬‬
‫מאוד!’‪ .‬משכתי בכתפי‪ ,‬מחזיר חיבוק משלי‪ ,‬לוחש לה על האוזן‪‘ ,‬אוהב אותך נשמה‪ ,‬ט”ו בשבט שמח’‪.‬‬
‫טוב‪ ,‬זה באמת קצת הוציא לי את האויר מהגלגלים‪ ,‬לא הבנתי למה אמרה את זה‪ ,‬אבל לא לקחתי‬
‫את זה אישית (ככה המאמנת האישית לימדה אותי‪ ,‬זה לפני שהיא התאבדה)‪ ,‬במקום זה לקחתי‬
‫נשימה עמוקה ויצאתי לשרותים‪ ,‬לפנות מקום לקורונה הבאה‪ .‬בדרך‪ ,‬לפני שיקרה אסון בלתי הפיך‪,‬‬
‫אמרתי למלצר שיבטל את השלישיה עם ה’בסה מה מוצ’ו’ שסיכמנו‪ ,‬שאפילו לא יתקרבו לשולחן‪,‬‬
‫אמרתי לו‪ .‬כשחזרתי מהשרותים אלונה חייכה אליי את החיוך המלאכי שלה שאני כל כך אוהב‪ ,‬אז‬
‫חשבתי אולי אני בכל זאת אנסה שובפם‪ ,‬בדרך אחרת‪ ,‬להסביר לה מה שניסיתי להגיד קודם‪‘ .‬את‬
‫יודעת‪ ,‬היה לי אתמול חלום מוזר’‪ ,‬סיפרתי‪‘ ,‬ואחרי שחשבתי בבוקר על החלום‪ ,‬הבנתי שזה היה רמז‬
‫שאולי הגיע הזמן ש‪ ...‬נתחתן’‪ .‬אני חושב שהפעם זה בא לה יותר טוב מהחצוצרות‪ ,‬היא הסתכלה‬
‫עלי בעיניים היפות שלה‪‘ ,‬זה כל כך מתוק‪ ,‬רוצה לספר לי מה היה בחלום?’‬
‫‘לא זוכר הרבה’‪ ,‬תפסתי את ההזדמנות בקרניים‪‘ ,‬אבל אני זוכר שהייתי באיזה חדר בבית ואז הלכתי‬
‫לחדר אמבטיה ושם ניסיתי להתאבד‪ .‬כבר חתכתי קצת ופתאום את הופעת בחדר אמבטיה ובזכותך‬
‫ניצלתי‪ ,‬רק שאז בדיוק הרגשתי שיש לי פיפי אז קמתי לשרותים ואחר כך כבר לא חזרתי לחלום‪,‬‬
‫אז זה כל מה שאני זוכר’‪.‬‬
‫היא הניחה יד מלטפת על היד שלי‪‘ ,‬אתה יודע שאומרים פולואו יור דרימס‪ ,‬אז אני שמחה שבמקרה‬
‫הזה לא פעלת להגשמת החלום‪ ,‬אבל אני עדיין לא מבינה איך מהחלום הנורא הזה כן הבנת‪ ,‬שאנחנו‬
‫צריכים להתחתן?’‬
‫‘חשבתי שזה אומר שאם אני לבד‪ ,‬בלעדייך‪ ,‬אז אני כאילו בסכנת חיים‪ ,‬ואת הצלת אותי‪ .‬וגם חשבתי‬
‫שזה לא במקרה שזה בא לי ביום אהבה‪ ,‬החלום הזה’‪.‬‬
‫‘יום אהבה?’‬
‫‘נו‪ ,‬ט”ו‪’...‬‬
‫מיתה‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ט‬
‫"א‬
‫מ‬
‫‪20‬‬
‫אוסטרליה‪,‬‬
‫החיים על הקצה‬
‫מאת‪ :‬דורון רוט‬
‫מאת‪ :‬אריאלה רוזינגר‬
‫יתה טובה‪ ,‬סרטם של שרון מימון וטל גרניט‪ ,‬הוא דרמה–קומית שחורה‪ ,‬שמטלטלת את‬
‫הצופים בין דמע לצחוק‪ .‬הסרט יצא ב–‪ ,2014‬וזכה לביקורות אוהדות ולשבחים‪ ,‬שאני באופן‬
‫אישי מצטרפת אליהם בפה מלא‪ .‬על תפקידו בסרט זה‪ ,‬זכה זאב רווח בפרס “אופיר” כשחקן‬
‫הטוב ביותר‪ .‬הסרט נוגע בנקודת הקצה שבה הכבוד העמוק לחיים‪ ,‬ואהבת החיים‪ ,‬מתלכדים עם חופש‬
‫הבחירה למות‪ .‬הסרט מציג משחק מופת של שחקנים נפלאים‪ ,‬שמצליחים להוציא את המיטב מעצמם‬
‫וזה מזה‪ .‬זאב רווח‪ ,‬לבנה פינקלשטיין‪ ,‬עליזה רוזן‪ ,‬אילן דר‪ ‬ורפי תבור‪ ,‬מרתקים את הצופה אל המסך‬
‫ברצף של סצינות מדויקות‪ ,‬ששוזרות חוכמה‪ ,‬כנות‪ ,‬אומץ‪ ,‬הומור‪ ,‬וחמלה‪ ,‬של‬
‫אנשים בשלים‪.‬‬
‫הסרט מספר את סיפורה של קבוצת דיירים בדיור מוגן בירושלים‪( ,‬בית אבות‬
‫לעצמאיים) הדיירים רוצים לעזור לחברם החולה במחלה סופנית‪ ,‬ולבקשתו מנסים‬
‫לעזור לו למצוא את מותו בשלווה‪ .‬הם מתמודדים עם השאלה המוסרית של הזכות‬
‫להמתת חסד‪ ,‬ועם שאלות מעשיות‪ :‬כיצד לבצע המתת חסד? להפתעתם‪ ,‬השמועה‬
‫בדבר המתת החסד מתפשטת בבית האבות ומחוצה לו‪ ,‬וחברי הקבוצה מתלבטים כל‬
‫אחד בדרכו‪ ,‬לגבי הזכות או החובה שלהם לעזור למבקשים למות‪ .‬העלילה מקפלת‬
‫בתוכה את המורכבות של הנושא דרך הדמויות השונות הנכנסות ויוצאות מהסיפור‪ ,‬ודרך הצצה עקיפה‪,‬‬
‫מבלי משים‪ ,‬על היבטים מעשיים‪ ,‬מוסריים‪ ,‬משפחתיים‪ ,‬וחברתיים הכרוכים בהמתת חסד‪ .‬יותר מכל‪ ,‬הסרט‬
‫נוגע בהמתת החסד‬
‫כהתרחשות אנושית‬
‫רבת עוצמה‪ ,‬אישית‪,‬‬
‫חד פעמית וייחודית‪,‬‬
‫ובהחלט בלתי הפיכה‬
‫עבור כל הנוגעים‬
‫בדבר‪.‬‬
‫סרט‬
‫אם עדיין לא צפיתם‪,‬‬
‫בהחלט שווה לצפות!‬
‫מיטב האביב‬
‫מאת‪ :‬זבולון שלו‬
‫ק‬
‫שה לברור רק כמה מערימת הדיסקים החדשים שמגיעים תמיד עם האביב הארץ הישראלי‬
‫ובכל זאת‪ ,‬על קצה המזלג‪ ,‬כמה מאלו שראויים לאוזן קשבת‬
‫יצחק קלפטר ‪ -‬המיטב‬
‫את קלפטר אין הרבה צורך להציג ודי ברשימת הלהיטים כדי להריץ כל חובב מוזיקה ישראלית‬
‫לרכוש את הדיסק הכפול ולהקשיב שוב ושוב לשירים שהנעימו את‬
‫פסקול חיינו שנים רבות‪ ,‬מימי ‘כוורת’‪‘ ,‬שיחות סלון’‪‘ ,‬צליל מכוון’‪,‬‬
‫ואלבומי הסולו של קלפטר‪.‬‬
‫שלום חנוך ‪" -‬המקרה והטעות"‬
‫גם שלום חנוך שחרר לקראת בוא האביב אלבום‬
‫אולפן חדש‪ ,‬עליו עבד עם שותפו הקבוע‪ ,‬משה‬
‫לוי‪ ,‬שהפעם חזרו לשתף פעולה עם לואי להב‪,‬‬
‫שאחראי לרבים מאלבומיו המצליחים של חנוך‬
‫בעבר‪ ,‬כולל זה של להקת תמוז‪.‬‬
‫קטב מרירי ‪" -‬של בני תמותה"‬
‫אלבומם החדש של קטב מרירי מורכב מלחנים‬
‫לשירים מתוך ספר השירים ‘אביבה‪-‬לא’ של שמעון‬
‫אדף‪ .‬האלבום‪ ,‬כמו גם ספר השירים‪ ,‬לא תמיד‬
‫קלים לעיכול‪ ,‬טקסטואלית ומוזיקלית‪ ,‬ובכל זאת שווים כל רגע‪.‬‬
‫חוה אלברשטיין ‪" -‬סרנדה"‬
‫אחרי עשרות שנות פעילות ואלבומים‪ ,‬חווה אלברשטיין חוזרת לבסיס‪,‬‬
‫רק היא והגיטרה לאורך כל ‪ 14‬שירי האלבום‪ .‬אין כאן הרבה הפתעות‬
‫וקסמים‪ ,‬למי שמכיר ואוהב את יצירתה של חווה‪ ,‬זו אותה החבילה‪,‬‬
‫בעיקר קולה של חווה ונגינת הגיטרה שלה‪.‬‬
‫שי צברי‪" - ‬שחרית"‬
‫שי צברי כבר מסתובב שנים רבות בשטח‪ ,‬אך רק עתה זכה רשמית להוציא את אלבום הסולו הראשון‬
‫שלו‪ ,‬שמשלב רוק ואתניות‪ ,‬פיוטים תימניים וגרוב אלקטרוני‪ ,‬והכל מגובה בקולו המשובח של צברי‪.‬‬
‫אני בטוח שכמעט כל אחד יוכל למצוא באלבום צלילים שידברו אליו‪ ,‬ולא נותר אלא לקוות שלאלבום‬
‫השני לא נצטרך לחכות כל כך הרבה שנים‪.‬‬
‫וסטרליה‪ ,‬החיים על הקצה” (‪ ,)Australia - Life on the edge‬היא‬
‫סדרת תעודה שהופקה על ידי סוכנות התיירות של ממשלת אוסטרליה‪,‬‬
‫על מנת למשוך תיירים זרים ומקומיים כאחד‪ ,‬והנותנת להם נקודת מבט‬
‫נוספת ומרתקת על האוצרות התיירותיים‬
‫החבויים באוסטרליה ולא תמיד גלויים לעיני כל‪ .‬זו סדרה משעשעת‬
‫ומרגשת‪ ,‬מוגשת על ידי ארבעה חוקרים נלהבים‪ .‬הסידרה היא למעשה‬
‫מסע נפלא לאורך חופי אוסטרליה‪ ,‬באוויר‪ ,‬ביבשה‪ ,‬בים ואפילו‬
‫בצוללת! כאשר המטרה כמובן היא לגלות את ליבה של היבשת‪.‬‬
‫בכל אחד מפרקי הסדרה‪ ,‬שעוברת דרך סידני‪ ,‬חופי ויקטוריה‪ ,‬פרת’‪,‬‬
‫קימברליז‪ ,‬הגרייט ברייר ריף ועד דרווין‪ ,‬חושפת הסדרה נופים‪ ,‬מבנים‪,‬‬
‫אנשים וסיפורים מדהימים של יבשת‪ ,‬שהיא כמובן גם האי הגדול בעולם‪.‬‬
‫הסדרה מגלה את ההוד האמיתי של החופים ומציעה נקודת מבט מרתקת‬
‫המספרת את הסיפור האוסטרלי בצורה מעוררת תיאבון אצל כל חובב טיולים‪.‬‬
‫אז אם אתם מארחים בקרוב אורחים באוסטרליה‪ ,‬זאת הזדמנות טובה‬
‫לרכוש את הסדרה ברשת חנויות ‪ ABC‬או ‪ ,iTunes‬לצפות בעצמכם‬
‫וכמובן לשלוח למבקרים עתידיים‪ ,‬על מנת שיוכלו להתרשם מיופייה‬
‫ומעוצמתה של אוסטרליה רגע לפני שיחוו זאת בעצמם‪.‬‬
‫אתר הסדרה ‪Australia - Life on the edge‬‬
‫‪http://natgeotv.com.au/tv/australia-life-on-the-edge‬‬
‫פרויקט רוזי ‪ -‬גרהם סימסיון‪,‬‬
‫אחוזת בית ספרים מוצאים לאור‪.‬‬
‫מאת‪ :‬רונית ברס‬
‫“ה‬
‫פרויקט של רוזי” הוא מסע חיפוש עצמי של דון טלימן‪ ,‬שלוקה בתסמונת אספרגר‪ ,‬המחפש‬
‫בת זוג‪ .‬טלימן‪ ,‬פרופסור לגנטיקה באוניברסיטה במלבורן‪ ,‬מחליט להעביר בין מועמדות‬
‫לזוגיות שאלון מדעי‪ ,‬בכדי למצוא בת זוג אידיאלית‪ .‬טלימן הוא האספרגר הטיפוסי‪ :‬חכם‪,‬‬
‫סרקסטי‪ ,‬לא מבין בדיחות וסלנג ומאד מילולי‪ .‬יהיר‪ ,‬פרפקציוניסט עד כדי חוסר רגישות‪,‬‬
‫נטול כישורים חברתיים ומתקשה להתמודד עם שינויים‪ .‬הוא שומר על אורח חיים טקסי וקבוע עם הקפדה‬
‫על לוח זמנים מדויק‪ ,‬שחריגה ממנו מחריפה את סימפטומי האספרגר‪ .‬הקשרים‬
‫שלו מוגבלים לשכנה בת ‪ 80‬חולת אלצהיימר שעברה לבית אבות‪ ,‬וזוג פסיכולוגים‪.‬‬
‫במסע החיפוש מגיעה למשרדו של טילמן רוזי‪ ,‬המסמלת את כל מה שטילמן לא מחפש‬
‫בבחורה‪ :‬עובדת בבר‪ ,‬לבושה ברשלנות‪ ,‬מסתובבת באזורים מפוקפקים‪ ,‬רגשית ונטולת‬
‫הגיון‪ ,‬צמחונית‪ ,‬לא מדייקת בזמנים ובלגניסטית המוציאה את טילמן מהשגרה הקבועה‬
‫שלו ומשבשת את עולמו‪ .‬השיבוש לוקח אותו למסע בבחינת שאלון עצמי של זהות‪.‬‬
‫תסמונת אספרגר הפכה בשנים האחרונות לתחום פופולארי במדיה‪ ,‬כאשר הגיבורים‪,‬‬
‫לוקיי האספרגר‪ ,‬מקבלים לגיטימציה ללקות החברתית שלהם‪.‬‬
‫גם ב–‪ BONES‬גם ב–‪ HOUSE‬וגם ב ‪ BIG BANG THEORY‬הגיבורים לוקים באספרגר‪ .‬לכאורה‪,‬‬
‫זוהי הצצה נפלאה אל תוך עולם האספרגר ומציאת חיוביות גם בלקות‪ .‬כך גם מתחיל הספר‪ ,‬בהרצאה‬
‫שנותן טילמן לקבוצת הורים המתקשים לראות את‬
‫היתרונות של ילדיהם על פני “הנורמאליות”‪.‬‬
‫הנורמאליות בעיניו של טילמן‪ ,‬מוצגת בתור משעממת‪,‬‬
‫בנאלית‪ ,‬טיפשית‪ ,‬אינפנטילית ונחותה‪ .‬החיסרון הבולט‬
‫בסרטים וגם בספר הוא שהלקות החברתית מוצגת כיתרון‬
‫וכחוסר הרגישות‪ ,‬עד כדי אכזריות (למשל בהאוס) שם‬
‫היא מוצגת בתור שעשוע‪ .‬ההומור והשעשוע לדעתי‬
‫מטשטשים את גבול ההזדהות של הקוראים‪ .‬הבנה של‬
‫תסמונת האספרגר היא מבורכת‪ ,‬ההזדהות בעייתית‪.‬‬
‫לזכותו של הסופר יאמר שהדמות של טילמן משעשעת‬
‫יותר מאשר אכזרית‪ .‬וכמו בסרטים שציינתי‪ ,‬האהבה‬
‫מנצחת‪ .‬דווקא מתוך הכרות ארוכת שנים עם לוקי אספרגר‪,‬‬
‫אני סבורה שהגיבורים האמתיים הם דמויות המשנה‪,‬‬
‫שהאהבה או החברות המסורה שלהם עוזרות להם שוב‬
‫ושוב להתגבר על הצורך בקשר הדדי‪ ,‬על הצורך לעמוד‬
‫בציפיות לא ריאליות‪ ,‬על ההשפלה‪ ,‬ולפעמים האכזריות‪,‬‬
‫המופנית כלפיהם ולהישאר בתמונה בכל זאת‪ .‬הספר‬
‫כתוב באופן קליל‪ ,‬סוחף ומשעשע‪ .‬המסתורין נשמר‬
‫עד אמצע הספר והסוף האופטימי והמאוד “רוזי” סוגר‬
‫קצוות מהר מידי ובאופן לא מספק‪ .‬מומלץ בתור ספר לקריאה קלה והכרות שטחית עם תסמונת אספרגר‬
‫או למישהו שהוא אספרגר ומחפש לגיטימציה‪.‬‬
‫בעקבות הצלחת הספר יצא גם ספר ההמשך ‪ ,The Rosie Effect -‬שם דון ורוזי כבר נשואים והפעם‬
‫נמצאים בפני אתגר חדש‪ ,‬רוזי בהריון!‬
‫‪21‬‬
‫מתכונים על קצה הלשון‬
‫כ‬
‫מאת‪ :‬נטלי תכלת‬
‫בר מגיל מאוד קטן למדו הילדים שלי שאימא אוהבת לבשל‬
‫ולאפות‪ ,‬ועוד יותר לגוון‪ .‬לכן השאלה הנפוצה אצלנו בבית‬
‫היא‪“ :‬מה אוכלים היום?”‪ .‬שלא תבינו לא נכון‪ ,‬הם אכלנים‬
‫טובים‪ ,‬אבל בכל זאת‪ ,‬אתגר ‪ -‬לארבעה ילדים ובעל יש טעמים שונים‬
‫ומעבר להעדפות האישיות של כל אחד מהם‪ ,‬כולם הפכו למבקרי‬
‫מזון במטבח שלי‪ .‬כך יוצא שמנה אחת יכולה להיות טעימה‪ ,‬חריפה‪,‬‬
‫חמוצה ואולי אף מלוחה‪ .‬והקטנצ’יק שתמיד מנוזל‪ ,‬בכלל לא מבין‬
‫על מה הם מדברים‪ ,‬והרי נאמר כי ‘על טעם ועל ריח אין להתווכח’‪.‬‬
‫כבר לפני שנים טענו כי הפקעות של כל טעם נמצאות באזור‬
‫שונה בלשון ונוצר מיפוי של אזורי טעם‪ ,‬המתחלקים לחמישה‬
‫טעמים בסיסיים‪ :‬מלוח‪ ,‬מתוק‪ ,‬חמוץ‪ ,‬מר וטעם ‘אוממי‘‪)Umami( ‬‬
‫שפירושו ביפנית “טעים”‪ .‬הטעם המלוח והמתוק מתרכז בקצה‬
‫ובמרכז הלשון‪ ,‬הטעם המר מורגש בקצה הלשון הפנימי והטעם‬
‫החמוץ ‪ -‬בצדי הלשון‪ .‬הטעם ה ‘אוממי‘ הוא טעם החלבונים‪,‬‬
‫שמורגש לדוגמא במונוסודיום גלוטמאט‪ .‬כמובן שמחקרים אחרים‬
‫כבר הספיקו לטעון שזה לא נכון‪ .‬אז לענייננו‪ ,‬לפני שלא נוכל‬
‫יותר להבדיל בין הטעמים‪ ,‬הנה מספר מתכונים לטעמים השונים‪:‬‬
‫• מוזגים מעל בעדינות דרך מרכז הכוס את האספרסו ומפזרים‬
‫מעט פירורי שוקולד ולסיום בוזקים מעט אבקת קקאו לשתייה‪.‬‬
‫מתוק ‪ -‬מיני פבלובה‬
‫קינוח מרשים ומתוק בקלי קלות‪ .‬הקוץ היחיד במנה הוא שצריך‬
‫להכין מיד לפני ההגשה‪ .‬הטיפ שלי ‪ -‬אני מכינה את הקרם מראש‪,‬‬
‫מכניסה לשק הזילוף ושומרת במקרר‪ .‬כשמגיע זמן הקינוח אני‬
‫חריף ‪ -‬טעים‬
‫התלבטתי איזה מתכון לכתוב לכם‪ ,‬האם ללכת על משהו חריף?‬
‫משהו משולב טעמים? ואז זה בא‪ ,‬כל כך רחוק מישראל‪ ,‬אחד‬
‫הדברים שאנחנו התגעגענו אליו הוא הפיתות הבשרניות‪ ,‬התפוחות‬
‫והריחניות‪ .‬הנה מתכון קל לפיתות אמיתיות‪ .‬רוצו לנסות!‬
‫חמוץ ‪ -‬נתחי עוף בלימון‬
‫מרכיבים‪:‬‬
‫למשרה העוף‪ :‬חזה עוף חתוך לקוביות‪ 1 ,‬כף סויה‪ 1 ,‬כף רוטב‬
‫צ’ילי מתוק‬
‫לבלילה‪ 1 :‬כוס קמח תופח (או כוס קמח רגיל וכפית אבקת אפיה)‪,‬‬
‫מרכיבה את הפבלובות בחמש דקות‪.‬‬
‫מרכיבים‪:‬‬
‫בסיסי מרנג שקונים מוכנים בכל סופר‪ 250 ,‬מ”ל שמנת להקצפה‪ ,‬כוס‬
‫חלב‪ ,‬חבילת אינסטנט פודינג וניל (של אוסם במחלקות הכשרות)‪,‬‬
‫פירות טריים שאתם אוהבים חתוכים (תותים‪ ,‬אוכמניות‪ ,‬קיווי ועוד)‪,‬‬
‫רוטב (קנוי או שמכינים בבית)‬
‫פיתות‬
‫מרכיבים‪:‬‬
‫‪ 3‬וחצי כוסות קמח‪ 1 ,‬כפית מלח‪ 2 ,‬כפיות סוכר‪ 2 ,‬כפיות שמרים‬
‫יבשים‪ 2 ,‬כפות שמן זית‪ ,‬כוס ורבע מים פושרים‬
‫אופן ההכנה‪:‬‬
‫• נפו את הקמח לתוך קערת המיקסר‪ .‬הוסיפו את הסוכר והשמרים‬
‫אופן ההכנה‪:‬‬
‫קורט מלח‪ ¾ ,‬כוס מים קרים‬
‫לרוטב‪ 1 :‬לימון סחוט טרי‪ 5 ,‬כפות מים‪ 3 ,‬כפות רוטב צ’ילי מתוק‪,‬‬
‫‪ 2‬כפות סילאן‬
‫אופן ההכנה‪:‬‬
‫• לערבב את העוף עם הסויה והצ’ילי‪ .‬להשרות כחצי שעה‬
‫במקרר‪.‬‬
‫• לחמם שמן לטיגון עמוק (להבה בינונית)‪.‬‬
‫• להכין את הבלילה ‪ -‬לערבב את הקמח עם המלח ולהוסיף את‬
‫המים בהדרגה תוך ערבוב עד לקבלת בלילה סמיכה‪ .‬לטבול כל‬
‫קוביית עוף בבלילה ולטגן עד להזהבה‪.‬‬
‫• לחממם את כל מרכיבי הרוטב במחבת ווק על להבה נמוכה‪ .‬להוסיף‬
‫את העוף‪ ,‬לערבב כמה דקות ולהגיש חם על מצע אורז לבן‪.‬‬
‫מר ‪ -‬קפוצ׳ינו אייריש קרים‬
‫לקראת החורף הכינו לכם קפוצ’ינו בטעמים‪:‬‬
‫מרכיבים‪:‬‬
‫‪ 2‬כפיות ליקר אייריש קרם אספרסו קצר כוס חלב מוקצף‬
‫אופן ההכנה‪:‬‬
‫• מוזגים לקנקן הקצפה את הליקר והחלב ומקציפים‬
‫עד לקבלת משקה חם אותו מוזגים לכוס זכוכית גבוהה‪.‬‬
‫• מקציפים במיקסר שמנת מתוקה עם חלב ואינסטנט פודינג עד‬
‫שהקרם יציב‪.‬‬
‫• מעבירים את הקרם לשק זילוף עם צנתר (לא חובה) ומזלפים על‬
‫בסיסי המרנג בצורת ספירלה מבחוץ כלפי פנים ליצירת “תלולית”‪.‬‬
‫ממשיכים כך עם כל הבסיסים‪.‬‬
‫• על כל פבלובה מניחים פירות שאוהבים ומקשטים בסירופ‬
‫אהוב‪.‬‬
‫להכנת רוטב פירות יער‪ :‬שמים בסיר חצי כוס סוכר‪ ,‬פירות יער‬
‫חתוכים (תותים‪ ,‬אוכמניות) ומבשלים על הגז עד להמסה של הסוכר‬
‫(זה קורה מהר)‪ .‬לקרר ולעטר את הפבלובות לפני ההגשה‪ .‬ניתן‬
‫לטחון או להשאיר חתיכות פרי ולוותר על הפירות הטריים במתכון‪.‬‬
‫מלוח ‪ -‬מאפינס גבינות ובזיליקום‬
‫מרכיבים (ל‪ 12-‬מאפינים)‪:‬‬
‫‪ 2‬וחצי כוסות קמח תופח‪ 1 ,‬כף סוכר‪ 1/3 ,‬כוס עלי בזיליקום טריים‬
‫קצוצים‪ ¾ ,‬כוס חלב‪ ,‬ביצה אחת‪ 2 ,‬שיני שום כתושות‪ ½ ,‬כוס שמן‬
‫קנולה‪ ½ ,‬כוס גבינת צ’דר מגוררת‪ ½ ,‬כוס גבינת פרמזן מגוררת‪,‬‬
‫‪ 100‬גרם גבינת פתה מפוררת‬
‫אופן ההכנה‪:‬‬
‫• חממו את התנור ל–‪ 170‬מעלות‪ .‬סדרו ניירות אפייה בתבנית‬
‫שקעים בנפח של שליש כוס‪.‬‬
‫• ערבבו בקערה קמח‪ ,‬סוכר ובזיליקום‪.‬‬
‫• הוסיפו לאמצע הקערה חלב‪ ,‬ביצה‪ ,‬שמן‪ ,‬שום גבינת פרמזן וצ’דר‪.‬‬
‫ערבבו עד לקבלת תערובת אחידה‪ .‬הוסיפו מעט פלפל ומלח‪ .‬קפלו‬
‫פנימה ‪ 2/3‬מגבינת הפטה‪ .‬חלקו את התערובת שווה בין השקעים‪.‬‬
‫• פזרו מעל את שארית גבינת הפטה‪ .‬הכניסו את התבנית‬
‫ל–‪ 20-22‬דקות או עד להזהבה‪.‬‬
‫וערבבו היטב‪ .‬הוסיפו שמן זית והתחילו ללוש במיקסר עם וו‬
‫לישה במהירות נמוכה‪ .‬הוסיפו את המים והמלח והמשיכו ללוש‬
‫עוד ‪ 10‬דקות‪.‬‬
‫• העבירו את הבצק למשטח מקומח וחלקו לכדורים בגודל שווה‪.‬‬
‫רדדו עם מערוך כל כדור לעיגול בעובי של חצי ס”מ‪ .‬העבירו‬
‫בזהירות לתבנית מרופדת בנייר אפייה להתפחה של ‪ 30-40‬דקות‬
‫(מכוסה במגבת דקה)‪.‬‬
‫• חממו תנור ל–‪ 220‬מעלות‪ .‬לפני שמכניסים את התבנית לתנור‬
‫הופכים בעדינות כל פיתה‪ .‬אופים כ–‪ 8-10‬דקות או עד שהפיתות‬
‫תופחות מאוד ומזהיבות קלות‪.‬‬
‫• מוציאים מהתנור ומכסים במגבת מטבח כדי שלא יתייבשו‪.‬‬
‫בתאבון‪.‬‬
‫* נטלי תכלת היא בעלת עסק קייטרינג‪:‬‬
‫‪www.Natalie.catering‬‬
‫‪22‬‬
‫תמונות מאירועי הקהילה‬
‫מכינים חומוס ליום העצמאות ב׳מאונט סקופוס׳‬
‫שבט הבונים דרור‬
‫ל״ג בעומר‬
‫ל״ג בעומר‬
‫פעולה בשבת‬
‫מכינים חומוס ליום העצמאות ב׳מאונט סקופוס׳‬
‫פעולה בפרת׳‬
‫תמונות מטקס יום הזיכרון‪ ,‬טקס יום העצמאות ופסטיבל המשפחות במלבורן‬
‫יפעת סלע‬
‫בדוכן ‪E‬תון‬
‫בפסטיבל‬
‫להקת ׳הבית׳‬
‫הצופים מרימים דגל‬
‫בפעם הראשונה‬
‫מתנדבי הפסטיבל‬
‫ניב ארז שרה את התקווה‬
‫שליחי הסוכנות ׳תופסים׳ שולחן‬
‫׳קשקשתא׳ סידני ביום העצמאות‬
‫שבט הצופים העבריים‪ ,‬מלבורן‬
‫טקס יום הזיכרון‬
‫מסדר ראשון‬
‫‪23‬‬
‫קיץ של אלופים‬
‫מאת‪ :‬בועז בן‪-‬ימי‬
‫ריקט‬
‫ק‬
‫של אסנדון‪ ,‬על שימוש בחומרים בלתי חוקיים‪ ,‬הפסידה אסאדה את‬
‫אלופי עולם! איזה כיף! אושר כפול ומכופל‪ ,‬כאשר את כל ‪ 37‬התביעות כאשר בית הדין זיכה את כל השחקנים מכל האשמות‪,‬‬
‫אליפות העולם בקריקט של “יום אחד” אירחו אוסטרליה מחוסר ראיות‪ .‬אם השחקנים אכן קיבלו או לא קיבלו חומרים אסורים‬
‫וניו זילנד במשותף ושתיהן הגיעו לגמר‪ .‬מספרי הצופים לא נדע כנראה לעולם‪ ,‬שכן לא היו ראיות ישירות המוכיחות מה‬
‫היו מרשימים‪ ,‬במיוחד במשחקים של נבחרות הודו‪ ,‬פקיסטן ובנגלדש‪ ,‬קיבלו‪ .‬בהצהרה של אסאדה הובהר כי הוכח ששחקנים קיבלו מאות‬
‫זריקות של חומרים כאשר לא היה להם מושג‬
‫ובאופן בולט בהתמודדויות ביניהן‪ .‬סה”כ הגיעו‬
‫מה כללו זריקות אלה‪ ,‬וכאשר האחראים הכחישו‬
‫כמליון צופים למשחקים‪ ,‬ממוצע של ‪ 21,071‬נבחרת הכדורגל של אוסטרליה‬
‫כמובן שעשו שימוש בחומרים אסורים‪ .‬כך או‬
‫למשחק‪ .‬במשחק הגמר ב–‪ MCG‬היו יותר מ–‪93,000‬‬
‫צופים‪ .‬אוסטרליה הייתה סיימה את משחקי ההכנה כך‪ ,‬התוצאה היוותה כישלון משפיל לאסאדה‪,‬‬
‫במיטבה והלכה והשתפרה למוקדמות גביע העולם‪ .‬נגד שתצטרך לשקול היטב את מעשיה לאחר‬
‫לאורך הטורניר עד להופעה גרמניה נתנה הנבחרת תצוגה הפרסומת הפומבית לפרשה והעלות האדירה‬
‫המרשימה במשחק הגמר‪ ,‬מרשימה ואמנם סיימה בתיקו‪ ,‬של כל ההליך שהניב מאום‪ .‬ואם אין בכך די‪,‬‬
‫בה הנחילה לניו זילנד את אך היו לה אופציות רבות לנצח הרי ממש לאחרונה פרסמה אסאדה את שמות‬
‫כל השחקנים שהואשמו‪ ,‬דבר שלחלוטין אינו‬
‫ההפסד הראשון בטורניר‬
‫מקובל וכעת נמצא הנושא בבדיקה‪.‬‬
‫ובהפרש ניכר‪ .‬משחק הגמר היה משחקו‬
‫האחרון של הקפטן מייקל קלארק בטורניר חוץ מפרשת אסנדון היו בחדשות כמה וכמה אירועים אחרים בהם‬
‫ה”יום אחד”‪ ,‬ואיזו דרך לפרוש זו הייתה‪ ,‬קלארק בשיאו‪ .‬המחליף נתפסו שחקני פוטי ורוגבי עם סמים והואשמו אף במכירת סמים‪ .‬כך‬
‫המתבקש לתפקיד הקפטן הוא סטיב סמית’‪ ,‬שנתן גם הוא הופעה או כך השנים האחרונות לא הוסיפו שם טוב לספורט הזה‪.‬‬
‫מאד מרשימה במהלך הטורניר כולו‪.‬‬
‫כדורגל‬
‫פוטי‬
‫ליגת הפוטי נפתחה וכרגיל מבטיחה הרבה‪ .‬והפעם עם תוצאות מאד‬
‫מפתיעות‪ .‬קבוצות הצמרת נחלו כמה הפסדים מפתיעים‪ ,‬לרבות‬
‫הות’ורן וסידני‪ ,‬וקבוצות אחרות מפתיעות לטובה‪ ,‬בייחוד אסנדון‪,‬‬
‫הבולדוגס ומערב סידני‪ .‬קרלטון מפתיעה לרעה ונמצאת בתחתית‬
‫הטבלה ועתידו של ניק מולטהאוס‪ ,‬ששבר את שיא המשחקים בתור‬
‫מאמן‪ ,‬אינו בטוח‪.‬‬
‫ואם כבר מזכירים את אסנדון אזי חייבים לדבר על ההשפלה הגדולה‬
‫של אסאדה (ארגון ההגנה בפני שימוש בחומרים אסורים בספורט)‪,‬‬
‫שלאחר שנים של ניהול משפט והגשת ‪ 37‬כתבי אישום נגד שחקנים‬
‫מלבורן‬
‫בית מרקחת‬
‫במקום רוקח דובר עברית הנותן עיצה לגבי תרופות‬
‫מקבילות באוסטרליה‪.‬‬
‫‪Corner Hawthorn & North Roads2‬‬
‫‪East Brighton ph. 03 9596 8500‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מרפאות שיניים‬
‫* דר’ סיגל יעקובסון‪ ,‬למבוגרים וילדים‪ .‬במרפאתנו‬
‫מתבצעים טיפולי שיניים כללים ושיקום הפה‪.‬‬
‫‪.03-95272273‬‬
‫‪281 Orrong road. North Caulfield‬‬
‫* דר’ אלכס גויכמן (בוגר אוניברסיטת ת’’א)‪ ,‬מתמקצע‬
‫ברפואת שיניים כללית‪ ,‬שתלים‪ ,‬שיקום מתקדם‬
‫ואסתטיקה דנטאלית‪ .‬לפרטים וקביעת תור‪:‬‬
‫‪03-95277278‬‬
‫‪,Balaclava Dental Care‬‬
‫‪322 Carlisle St. Balaclava‬‬
‫פן מקצועי‬
‫‪ - Fan-tastic‬פניסטית מקצועית תסדר את שערך בזמן‬
‫ובמקום הנוח לך‪ .‬מחירים אטרקטיביים!‬
‫לפרטים עינת בטלפון‪.0421814344 :‬‬
‫נהיגה‬
‫* אודי‪ ,‬מורה לנהיגה מקצועי‪ ,‬עם הרבה סבלנות‪.‬‬
‫שיעורים באנגלית ובעברית‪ ,‬על רכב אוטומטי‪.‬‬
‫מחירים נוחים‪ .‬טלפון לפרטים‪.0413654400 :‬‬
‫* עומר‪ ,‬מורה לנהיגה בעברית ואנגלית‪ .‬ליווי צמוד‬
‫והדרכה לפני הטסט‪ .‬פרטים בטלפון‪.0402336474 :‬‬
‫עורכי–דין‬
‫* חיים גירון‪ ,‬בעל רישיון לעיסוק במשפטים באוסטרליה‬
‫ובישראל‪ .‬מתמחה בייעוץ מסחרי ועסקי‪ ,‬עריכת חוזים‪,‬‬
‫הקמת חברות‪ ,‬שותפויות‪ ,‬ליווי לאנשי עסקים‪ ,‬צוואות‬
‫ועוד‪ .‬פרטים בטלפון‪:‬‬
‫‪,0433994705 ,03-90105452‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫* רונן עצמון‪ ,‬עורך דין בעל ‪ 17‬שנות ניסיון‪ ,‬מתמחה‬
‫בחוק מסחרי‪ ,‬דיני חוזים‪ ,‬קנייה ומכירה של עסקים‪,‬‬
‫ליטיגציה‪ ,‬גביית חובות‪ ,‬חוקי תאגידים וקניין רוחני‪.‬‬
‫‪03-85325335 ,0412818540‬‬
‫ליגת הכדורגל נמצאת לקראת סיום והפעם‪ ,‬בניגוד לשנים קודמות‪,‬‬
‫אין קבוצה אחת או שתיים דומיננטיות מעבר לשאר‪ .‬לפחות כל חמש‬
‫הקבוצות הראשונות עם מספר נקודות דומה וכל אחת ניצחה והפסידה‬
‫לחלק מחברותיה לצמרת הטבלה‪ .‬פרשה שהתגלתה לאחרונה ומיד‬
‫השפיעה על דירוג הקבוצות למשחקי הגמר היא החלטת פדרצית‬
‫הכדורגל האוסטרלית (‪ )FFA‬כי פרת’ עברה את תקרת השכר‬
‫המותרת על פי התקנון‪ ,‬על כן פרת’ נפסלה מלהשתתף במשחקי‬
‫הגמר והקבוצה שבמקום השביעי תתפוס את מקומה‪ .‬פרת’ עתרה‬
‫לפדרציה לשימוע לגבי הסמכות לקבלת החלטה זו‪ ,‬אך לבסוף חזרה בה‬
‫ויצאה בהצהרה שהיא מכירה בסמכות ומקבלת את העונשים שהוטלו‬
‫* בעז בן ימי מתמחה במשפט מסחרי ‪ -‬חוזים‪ ,‬בתי‬
‫משפט‪ ,‬גביית חובות ובדיני משפחה ‪ -‬הסכמי ממון‪,‬‬
‫חלוקת רכוש‪ ,‬מזונות וילדים‪.‬‬
‫לפרטים‪Waterson Legal :‬‬
‫‪ [email protected], 0413628400‬‬
‫עיצוב גרפי‬
‫‪ - FERRY DESIGN‬העסק שלך יצמח יותר בעזרת‬
‫תקשורת חזותית‪-‬עיצוב גרפי מתקדם והדפסה באיכות‬
‫מעולה‪ .‬פרטים בטלפון‪.03-95321166 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪www.ferrydesign.com.au‬‬
‫מיתוג ותקשורת חזותית‬
‫סטודיו רוזינגר‪ ,‬פיתוח כלים ומסרים שיווקיים‪,‬‬
‫עיצוב והפקה של כל אמצעי המיתוג נסיון עשיר במגוון‬
‫מדיומים‪ :‬עיצוב אתרי אינטרנט‪ ,‬הפקות דפוס‪,‬‬
‫עיצוב והפקת אריזות ומדבקות למוצרים‪,‬‬
‫שילוט פנים וחוץ‪ ,‬עיצוב תערוכות‪ ,‬ביתנים‬
‫ועיצוב מיתקני תצוגה‪.‬‬
‫פרטים בטלפון‪1300 735 456 ,0434 633 313 :‬‬
‫‪,[email protected]‬‬
‫‪www.rosinger.com.au‬‬
‫עליה‪ ,‬לרבות הרחקה ממשחקי הגמר והקנסות הכספיים‪ .‬הקבוצה‬
‫שהייתה מדורגת במקום השביעי היא בריסבן‪ ,‬שתפסה את מקומה‬
‫של פרת’‪ .‬ואולם‪ ,‬למרות הקרבה בין חמשת הקבוצות הראשונות‪,‬‬
‫השתיים שהגיעו לגמר הן שתי הראשונות‪‘ ,‬מלבורן ויקטורי’ ו’סידני’‪,‬‬
‫ששתיהן ניצחו את חצאי הגמר בצורה משכנעת‪‘ :‬ויקטורי’ את יריבתה‬
‫העירונית ‘סיטי’ בדרבי מהנה ו’סידני’ את ‘אדלייד’‪ .‬בעת כתיבת‬
‫שורות נותרו עוד ארבעה ימים לפני משחק הגמר שישוחק במלבורן‪.‬‬
‫נבחרת הכדורגל של אוסטרליה סיימה את משחקי ההכנה למוקדמות‬
‫גביע העולם‪ .‬נגד גרמניה נתנה הנבחרת תצוגה מרשימה ואמנם‬
‫סיימה בתיקו‪ ,‬אך היו לה אופציות רבות לנצח‪ .‬במשחקה האחרון‬
‫נגד מקדוניה‪ ,‬לא הפגינה הנבחרת תצוגה מרשימה והמשחק הסתיים‬
‫ללא שערים‪.‬‬
‫משחקי המוקדמות‪ ,‬לגביע העולמי‪ ,‬באסיה יכללו ‪ 40‬קבוצות‪ .‬הסיבוב‬
‫הראשון (נוק אאוט) בין ‪ 12‬נבחרות המדורגות ‪ 35-46‬באסיה כבר‬
‫נערך‪ ,‬ושש קבוצות עלו לסיבוב הבתים‪ .‬ההגרלה של הבתים ומשחקי‬
‫הסיבוב הראשון בהם נערכה ב–‪ 14‬באפריל ואוסטרליה הוגרלה בבית‬
‫לא קשה עם ירדן‪ ,‬טג’יקיסטן‪ ,‬קירגיסטן ובנגלדש‪ ,‬נבחרות שחלקן‬
‫מהוות סימן שאלה‪ .‬המשחק הראשון יתקיים בתאריך ‪ 16‬ליוני‬
‫והאחרון ב–‪ 29‬למרץ ‪ .2016‬סה”כ יש ‪ 5‬קבוצות בכל אחד משמונת‬
‫הבתים‪ .‬שמונה הראשונות וארבע מהשניות הטובות ביותר (לפי‬
‫מספר נקודות והפרש שערים) עולות לסיבוב הבא בו יהיו שני בתים‬
‫של ‪ 6‬קבוצות‪ .‬בשלב השני שתי הקבוצות הראשונות מכל בית יעלו‬
‫לגביע העולמי‪ .‬לשתי השלישיות תינתן הזדמנות נוספת‪ ,‬הן ישחקו‬
‫בינהן והמנצחת או שתעלה גם כן או שתתחרה מול קבוצה מדרום‬
‫אמריקה על הכרטיס האחרון (תלוי בהקצבת המקומות הסופית של‬
‫פיפ”א)‪ .‬לאוסטרליה יש‪ ,‬אם כך‪ ,‬מסע ארוך לפני שמקומה בגביע‬
‫העולם יובטח‪ .‬הפעם‪,‬‬
‫כל ‪ 12‬הקבוצות שעולות לשלב השני עולות גם אוטומטית לאליפות‬
‫אסיה הבאה‪.‬‬
‫יעוץ עסקי‬
‫חברת יועצים עסקיים המתמחה למעלה מ‪ 10-‬שנים‬
‫בייעוץ בתחום הניהול והמכירות‪.‬‬
‫רוצים לעשות חשיבה ביחד? לקבל עוד זווית ראייה ?‬
‫אתם מוזמנים לפנות בטלפון מס’ ‪ 0424618664‬או‬
‫לאימייל ‪[email protected]‬‬
‫מאמנת אישית‬
‫עדנה פרמן‪ ,‬מאמנת אישית לשיפור הישגים אישיים‬
‫ומקצועיים‪ ,‬בעברית ואנגלית‪.‬‬
‫מתמחה באימון מנהלים‪ ,‬אימון עסקי ואיזון לחיים‪.‬‬
‫פרטים בטלפון‪.0414935511 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שרותי עריכה‪ ,‬הגהה ותרגום‬
‫טליה אלטון‪ ,‬שירותי עריכה‪ ,‬הגהה ותרגום בעברית‬
‫ובאנגלית‪ .‬פרטים‬
‫בטלפונים‪,03 95027489 ,0419564127 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫תרגום‬
‫* אסתר קופלי‪,‬מתרגמת מוסמכת עברית ‪ -‬אנגלית‬
‫מטעם ארגון המתרגמים האוסטרלי ‪NANTI‬‬
‫‪ 16‬שנות ניסיון ‪ ,‬כל סוגי התרגום‪.‬‬
‫שרות אישי‪,‬מהיר ודיסקרטי‪.‬‬
‫‪02-93694522,0408961631‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪www.aust.com.il/translator‬‬
‫אוכל ביתי‪ ‬‬
‫קוסקוס טוניסאי ביתי‪ :‬קוסקוס‪ ,‬מרק‪ ,‬קציצות בשר‪,‬‬
‫ו‪ 2-‬סלטים‬
‫*אפשרות צמחוני (עם שעועית)‪ .‬‬
‫‪ $13‬מנה בשרית‪ $10 ,‬מנה צמחונית‬
‫להזמנות‪ :‬מרגלית בטלפון‪0448404137 :‬‬
‫תכשיטים‬
‫למכירה תכשיטים עם יופי ועם אופי‬
‫עודפי יבואן של תכשיטי מעצבים ‪ -‬במחירים מגוחכים!‬
‫המלאי מוגבל וחד‪-‬פעמי‪ .‬צרו קשר‪:‬‬
‫יפעת בטלפון‪0408440042 :‬‬
‫או במייל‪[email protected] :‬‬
‫פסיכולוגיה‬
‫* אריאלה רוזינגר‪ ,‬פסיכולוגית רשומה בישראל‬
‫ובאוסטרליה‪ .‬דוברת עברית‪ ,‬מעל ‪ 20‬שנות ניסיון טיפולי‬
‫עם ישראלים‪ .‬טיפול בנושאי יחסים‪ ,‬הסתלגות למעבר‪,‬‬
‫הורות‪ ,‬זוגיות‪ ,‬לחצים ודאגות‪ ,‬פרידה‪ ,‬אבל‪ ,‬משברי‬
‫חיים‪ ,‬מעבר לפנסיה והתפתחות אישית לאורך החיים‪.‬‬
‫אינטרנט‬
‫מדקייר משתתף במימון עם הפניית רופא‪ .‬טלפון‬
‫* גל ברס הוא יועץ מנוסה לשיווק באינטרנט‬
‫לפרטים‪.0421006114 :‬‬
‫‏‪www.get-business-online.com‬‬
‫‏‪[email protected]‬‬
‫* חגי אבישר ‪ -‬יעוץ פסיכולוגי ליחידים ולזוגות‪ .‬החזר‬
‫לפרטים נוספים‪07-33432237 :‬‬
‫נכבד ממדיקר‪ .‬עזרה בנושאי משפחה‪ ,‬יחסים‪ ,‬הסתגלות הרצאות וסדנאות‬
‫למעבר‪ ,‬קריירה‪ .‬אימון במיומנויות מקדמות הצלחה‬
‫* הרצאות וסדנאות לילדים‪ ,‬הורים ומורים בתחומים‬
‫ומימוש מטרות בחיים‪.‬‬
‫הבאים‪ :‬למידה‪ ,‬אינטליגנציה רגשית והורות בהנחיית‬
‫פרטים נוספים באתר‪:‬‬
‫רונית ברס‪ .‬להזמנת הרצאה או סדנא או לפרטים‬
‫‪www.positivepsychologymelbourne.com.au‬‬
‫נוספים‪0427765014 /07-33432237 :‬‬
‫טלפון לפרטים‪0403352056 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫בריסבן‬
‫ראית חשבון‬
‫‪Guy Biran | Partner‬‬
‫‪JM Partners Pty Ltd | CPAs & CAs | Tax Experts‬‬
‫‪www.jmpartners.com.au 1300303799‬‬
‫יואב אורן‪ ,CPA ,‬פרטים בטלפונים‪:‬‬
‫‪.0400286759 ,03-90295309‬‬
‫‪[email protected],au‬‬
‫* מתרגמת עברית לאנגלית‪ :‬תעודות הגירה‪ ,‬משפטנות‪,‬‬
‫נישואין‪ ,‬קורות חיים‪ .‬שירות יעיל ודיסקרטי‪NANTI ,‬‬
‫נילי ‪0421250392 ,02-93710934‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שעורי יוגה והפעלות לילדים בסידני‬
‫מורה מוסמך ליוגה לילדים ואמן בלונים‪ ,‬מציע שיעורי‬
‫יוגה לילדים בקבוצות קטנות ו‪/‬או הפעלות בלונים‬
‫בשמחות‪ .‬לפרטים‪ :‬שלומי אלמוסלינוס‪,‬‬
‫בטלפון‪0420650153 :‬‬
‫ובמייל‪[email protected] :‬‬
‫‪www.shlomishaked.com‬‬
‫סידני‬
‫בי”ס לילדים דוברי‪/‬מביני עברית‬
‫‘’מגלים ומבלים’’ בעברית עם גלית ‪-‬‬
‫לימוד‪ ,‬טיפוח וחיזוק כל מיומנויות השפה בשיטה‬
‫חווייתית ואינטראקטיבית‪.‬‬
‫גלית‪ ,‬מ‪.‬א בהוראת שפות וחינוך ‪0405-440448‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪Ph: 03 95769311‬‬