ללכת אל תוך החשכה - מרכז מדע ודעת תל-חי

‫‪Walking into the dark world‬‬
‫בפתח‬
‫מהות העיוורון‬
‫חושים אחרים‬
‫עיוורים והחברה‬
‫עיוורים במסגרת חינוך‬
‫שוק התעסוקה‬
‫חקר אישי‬
‫נושא החקר של עבודתי הוא חייהם של האנשים העיוורים‪ ,‬הסתגלותם בחברה‪ ,‬התייחסות בני חברה‬
‫אליהם‪ ,‬הקשיים בהם הם נפגשים בתחומים שונים‪ ,‬ואיך הם מצליחים להתגבר על מוגבלותם‪.‬‬
‫העבודה בודקת את הקשיים שעומדים בפניהם ובוחנת איך הם מתמודדים עם המוגבלות שלהם ואיך‬
‫הם משתלבים בחברה‪.‬‬
‫בחרתי בנושא הזה לאחר שהשתתפתי בקורס "אני הוא האחר"‪ .‬השהייה שלי בבית ספר "רננים"‪,‬‬
‫לימדה אותי הרבה דברים חדשים עליהם והתעניינתי בחיים שלהם‪ .‬לכן החלטתי לעשות את עבודת‬
‫הגמר שלי בנושא העיוורון כאחת המוגבלויות שאנשים סובלים ממנה‪.‬‬
‫במקרה חברתה של אמי היא עיוורת‪ ,‬הדבר סקרן אותי עוד ועוד יותר‪.‬‬
‫בחרתי בכותרת ”‪","walking into the dark world‬לצעוד אל תוך עולם אפל" כי המשפט הזה ממחיש‬
‫את העולם האפל של העיוורים‪.‬‬
‫עבודה זו דנה בחיי היום יום של העיוורים ומתמקדת בקשיים שהם חווים‪ :‬בתחום החברתי‪ ,‬בתחום‬
‫האקדמי ובתחום האישי‪ .‬בכל תחום מתחומים אלו עוברים העיוורים מעגל של קשיים בלתי נסבל וללא‬
‫סוף‪.‬‬
‫בעבודה זו סקרתי כמה מאמרים אקדמיים רלוונטיים לנושא וגם ערכתי כמה ראיונות‪ :‬עם אישה עיוורת‬
‫שגרה בכפר מסעדה‪ ,‬עובדת סוציאלית ממג'דל שמס ויועצת במרכז למחוננים בתל חי‪.‬‬
‫העבודה התבצעה בידי אליסאר אבו סאלח‪ ,‬תלמיד כיתה ט'‪ ,‬במסגרת קורס לעריכת עבודות חקר‪,‬‬
‫מרכז מדע ודעת למחוננים במכללת תל חי‪ ,‬תשע"ה ‪.2015‬‬
‫הדיון והמסקנות‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪Walking into the dark world‬‬
‫בפתח‬
‫מהות העיוורון‬
‫חושים אחרים‬
‫עיוורים והחברה‬
‫עיוורים במסגרת חינוך‬
‫שוק התעסוקה‬
‫חקר אישי‬
‫הדיון והמסקנות‬
‫מהות העיורון‬
‫מהו עיוורון ?‬
‫הכלים שמסייעים לעיוורים בקריאה‬
‫הוויקיפדיה מגדירה את העיוורון‪" :‬עיוורון הוא נכות‬
‫המתבטאת בחוסר ביכולת ראייה‪ .‬לעתים הוא מום מולד‬
‫ולעתים נגרם כתוצאה ממחלה או מתאונה‪' .‬עיוור' מוגדר‬
‫כמי שלא יכול לראות אפילו אור‪.‬‬
‫העיוורים נעזרים בכתב ברייל‪ .‬זהו כתב‪ ,‬שסימניו‬
‫מורכבים מנקודות מובלטות ממשטח הדף כלפי מעלה‬
‫והוא מאפשר קריאה של טקסט באמצעות חוש המישוש‪.‬‬
‫אריה גמליאל (‪ )1989‬אומר כי כתב זה משמש עיוורים‪,‬‬
‫אולם מרביתם אינם מעדיפים להשתמש בשיטה זו כי‬
‫אינה מושלמת והיא איננה הדרך הנורמלית לקרוא‪.‬‬
‫גמליאל מוסיף‪ ,‬כי לאחרונה הוגבר השימוש ברשמקול‬
‫ואמצעי עזר אחרים שנועדו לבעלי ראייה מוגבלת‪ .‬היום‪,‬‬
‫לא מעודדים ילדים עם שרידי ראייה ללמוד כתב ברייל כי‬
‫זאת אינה הדרך הנורמלית ללימוד קריאה‪ .‬למעשה‪ ,‬זה‬
‫גרם להם לפיגור בתהליך הקריאה‪ ,‬עד שהם נחשבו‬
‫לאנאלפביתיים‪.‬‬
‫המושג 'לקויי ראייה' מתייחס הן לאנשים עיוורים והן‬
‫לאנשים בעלי לקות ראייה אחרת‪ .‬בישראל ישנם אנשים‬
‫עם לקות ראייה קשה המקבלים ממשרד העבודה והרווחה‬
‫תעודת עיוור"‪.‬‬
‫וליד ג'רג'ורה (‪ )2004‬אומר כי עיוורון מוחלט מלידה‬
‫משפיע על תהליכי קלט‪ ,‬עיבוד ופלט החושים‪ .‬למשל‪,‬‬
‫תינוקות עיוורים מלידה לא יוכלו לפעול מבחינה מוטורית‬
‫כילדים נורמליים‪ .‬כתוצאה מכך הם מפתחים עם השנים‬
‫קשיים משניים כגון‪ :‬חולשת שרירים‪ ,‬ליקוי בתפיסה‬
‫מרחבית ובהבחנה בין ימין לשמאל‪.‬‬
‫כן יש להם קשיים נוספים כמו וויסות חושי‪ ,‬בעיות קשב‬
‫וריכוז‪ ,‬אימפולסיביות‪ ,‬עיכוב התפתחותי‪ ,‬חולשת שרירים‪,‬‬
‫בעיות במיומנות חברתית ותגובות רגשיות מצומצמות‬
‫כתב ברייל‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪Walking into the dark world‬‬
‫בפתח‬
‫מהות העיוורון‬
‫חושים אחרים‬
‫עיוורים והחברה‬
‫עיוורים במסגרת חינוך‬
‫שוק התעסוקה‬
‫חקר אישי‬
‫הדיון והמסקנות‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫תנועה במרחב‬
‫שלמה דשן והילדה דשן (‪ )1990‬אומרים כי בגלל התרבות‬
‫המערבית בארץ‪ ,‬שבה לא נהוג מגע גופני קרוב בין אנשים‪,‬‬
‫עיוורים ממעטים להשתמש בחוש המישוש ועושים זאת רק‬
‫כאשר הם מהלכים ברחוב‪ .‬הם נמנעים ממישוש או ממגע עם‬
‫אחרים כי הם חושבים שזה אינו תרבותי‪.‬‬
‫התרבות משפיעה על הדרך בה העיוור פועל ומפעיל את גופו‬
‫וחושיו‪ ,‬לא פחות מאשר ההשפעה הפיזיולוגית של עיוורון‪.‬‬
‫אנשים עיוורים מיטיבים לתפקד בעזרת חוש הריח הרבה יותר‬
‫מאשר הם נעזרים בחוש המשוש‪.‬‬
‫כאשר הולכים עם עיוורים יש צורך לשלב איתם ידיים ולהנחות‬
‫אותם‪ .‬אך יש אנשים שהדבר דוחה אותם‪ .‬נמצא כי העיוורים‬
‫דוחים מגע גופני‪ ,‬גם כאשר הם זקוקים לו לשם תפקוד וניידות‪.‬‬
‫למרות שעיוורים זקוקים למגע ומישוש של פני אנשים אחרים כדי‬
‫להכיר אותם‪ ,‬הם ימנעו מלעשות זאת‪.‬‬
‫אנשים עיוורים נוהגים באופן כללי להימנע ממגע ומקרבת הגוף‪,‬‬
‫כי הם התנסו בדחייה גופנית‪ .‬על פי כמה עדויות של עיוורים הם‬
‫חוו דחיה מקרב האנשים שאחזו בהם על מנת לקבל עזרה‪.‬‬
‫עיוורים מדווחים‪ ,‬כי אנשים באוטובוס מפנים מקום עבורם אך לא‬
‫יושבים לידם‪ .‬העיוורים אומרים כי הם מרגישים שאנשים‬
‫מתרחקים מהם כי אולי הם מפחדים להדבק בעיוורון‪.‬‬
‫מקל מיוחד לעיוורים‬
‫‪Walking into the dark world‬‬
‫בפתח‬
‫מהות העיוורון‬
‫חושים אחרים‬
‫עיוורים והחברה‬
‫עיוורים במסגרת חינוך‬
‫שוק התעסוקה‬
‫חקר אישי‬
‫הדיון והמסקנות‬
‫הסתייעות בחושים אחרים‬
‫שלמה דשן והילדה דשן (‪ )1990‬אומרים כי בני אדם מוכנים לקבל‬
‫הפעלה רחבה יותר של חושי הראייה והשמע‪ ,‬מאשר של חושי‬
‫המישוש והריח‪ ,‬אשר בהם עשויים להסתייע העיוורים‪ .‬יכולת‬
‫השמיעה המעולה של אנשים עיוורים עשויה להוביל לשיפור‬
‫דרמטי בקבלתם בחברה‪.‬‬
‫אנשים עיוורים הינם זהירים ושומרים על חוש‬
‫השמע שלהם ממוסיקה רעשנית ורמקולים‬
‫בחתונות ומסיבות‪ ,‬כי זה עלול לגרום להם לנזק‬
‫בחוש השמע ואפילו לשבש את יכולתם להבחין‬
‫באותות קוליים‪ ,‬ובכך נפגע כושר התמצאותם‪.‬‬
‫בחברה שלנו ראיה ושמיעה לגיטימיים הרבה יותר מאשר הפעלת‬
‫חוש המישוש והריח‪ ,‬אשר עליהם יש מגבלות תרבותיות רבות‬
‫מאד‪ .‬היחס הזה מעודד את העיוורים לפתח את יכולת השמיעה‬
‫למקסימום‪.‬‬
‫אנשים רואים לא יודעים עד כמה חשוב חוש‬
‫השמע לעיוורים‪ .‬הם לא יודעים שהוא חשוב‬
‫ביותר גם להם‪ .‬הם אינם מודעים לנזקים‬
‫שעלולים להיגרם לחוש זה בגלל רעש ואינם‬
‫מודעים לעובדה שהרעש פוגע ביכולת התפקוד‬
‫של העיוורים‪.‬‬
‫עיוורים גם מפתחים רגישות לשינויים דקים בנעימת הדיבור‪,‬‬
‫המעידים על הבדלים במצב הרוח או העמדה של הדובר‪.‬‬
‫עורכי המחקר מזכירים מקרה של אישה עיוורת שהצילה את‬
‫שכניה מניסיון פריצה בעזרת חוש השמע החזק שלה‪.‬‬
‫דשן ודשן טוענים שהדרך בה מפעילים העיוורים את החושים‬
‫שלהם עלולה לגרום לאי הבנות אצל הרואים‪ .‬בגלל העיוורון‪,‬‬
‫נוצרת תדמית כאילו יש להם רגישות גבוהה יותר ויכולת גבוהה‬
‫יותר להשתמש בחושים‪.‬‬
‫שיפור ותרגול החושים מגביר את רגישותם ולכן‬
‫מעודדים עיוורים להפעיל את חוש השמע שלהם‬
‫אפילו יותר מהפעלת חוש המישוש והריח‪ ,‬גם‬
‫בגלל נורמות של תרבות‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪Walking into the dark world‬‬
‫בפתח‬
‫מהות העיוורון‬
‫חושים אחרים‬
‫עיוורים והחברה‬
‫עיוורים במסגרת חינוך‬
‫שוק התעסוקה‬
‫חקר אישי‬
‫הדיון והמסקנות‬
‫שלמה דשן והילדה דשן (‪ )1990‬קובעים כי חוש‬
‫המישוש הוא טבעי‪ ,‬גלוי ונראה לעין אבל חוש הריח אינו‬
‫גלוי ומתלווה בדרך כלל לחוש המישוש ולכן אין יחס‬
‫חברתי שלילי כלפי הפעלתו כפי שקיים בחוש המישוש‪.‬‬
‫לכן אנשים עיוורים משפרים את תפקודם בעזרת חוש‬
‫הריח הרבה יותר מאשר בעזרת חוש המישוש‪.‬‬
‫דשן ודשן מספרות שבגלל שאינם יכולים לראות את בני‬
‫הזוג ולמשש כי זה לא כל כך מקובל בתרבות שלנו‪,‬‬
‫העיוורים מייחסים חשיבות לריח הגוף‪ .‬לגבי בחירת בן‬
‫זוג ‪ -‬יש עיוורים שסומכים על הרואים שיעשו זאת‬
‫עבורם‪ .‬כאשר אנשים עיוורים לא כפופים לסביבת‬
‫הרואים‪ ,‬חוש הריח מבוטא באופן מלא יותר‪.‬‬
‫באחד המקרים אישה עיוורת אמרה שהיא יכולה לזהות‬
‫אנשים שעוברים על פניה לפי הריח שלהם אפילו אם לא‬
‫דברו כלל‪.‬‬
‫אנשים נוטים לקשר בין עיוורון לחרשות ללא סיבה‪ .‬אין‬
‫באמת קשר פיזיולוגי ביניהם‪.‬‬
‫העיוור שומע את התפוח האדום ושולח את היד ישר אליו‬
‫‪Blind people smile , even if they‬‬
‫‪haven’t seen smile before‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪Walking into the dark world‬‬
‫בפתח‬
‫מהות העיוורון‬
‫חושים אחרים‬
‫עיוורים והחברה‬
‫עיוורים במסגרת חינוך‬
‫שוק התעסוקה‬
‫חקר אישי‬
‫הדיון והמסקנות‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫הסתגלות העיוורים לחברה‬
‫התמודדותם עם הסביבה‬
‫אריה גמליאל (‪ )1989‬אומר כי בעבר הילדים העיוורים היו‬
‫בפנימיות ולהורים בכלל לא היה חלק בחינוך ובגידול שלהם‪.‬‬
‫כאשר ילדים עיוורים הולכים לבית ספר רגיל‪ ,‬הם גרים בבית‬
‫ההורים וההורים צריכים להתנהג אליהם כמו לילדים רגילים‪.‬‬
‫לחלק מהם היה קל‪ ,‬חלק פנו לאנשי מקצוע שונים כדי לקבל‬
‫יעוץ‪ .‬לא כל ההורים הצליחו בכך וחלק השאירו את המשימה‬
‫לאנשי המקצוע בלבד‪.‬‬
‫גמליאל אומר כי המטרה העיקרית היא שכל ילד יהיה מסוגל‬
‫להגיע לבית הספר בכוחות עצמו וזה אפשרי בעזרת שני‬
‫גורמים‪ :‬הראשון הוא מדריך הניידות ‪ /‬המורה המשקם;‬
‫הגורם השני והכי חשוב הם ההורים‪ .‬לפעמים ההורים‬
‫מסרבים להרשות לילדיהם העיוורים ללכת לבית הספר לבדם‬
‫מתוך הגנת יתר וחשש לאי הסתגלות מצד הילד‪ .‬דאגות אלה‬
‫עשויות להיעלם בעזרת פסיכולוג‪ ,‬עובד סוציאלי או יועץ‬
‫שיקום‪ .‬מצד שני‪ ,‬ההורים לא רוצים בכך‪ ,‬הם רוצים‬
‫אינטגרציה‪ ,‬הם רוצים שהילד שלהם ישתלב במערכת החינוך‬
‫הכללית בלי שום תנאי‪.‬‬
‫וליד ג'רג'ורה (‪ )2004‬קובע כי במקביל ליישום הגישות‬
‫הטיפוליות השונות‪ ,‬ניתנת הדרכה להורים בהתאם‬
‫לממצאי ביקור הבית והיעדים הטיפוליים הנגזרים מהם‪,‬‬
‫במטרה לבסס תמיכה מובנית ויעילה יותר בתפקודו של‬
‫התלמיד בסביבתו הטבעית‪.‬‬
‫הדרכת ההורים על‪-‬ידי המרפא בעיסוק כוללת‪ ,‬באופן סדיר‬
‫ועקבי‪ ,‬הנחיות שיטתיות לתרגילים‪ ,‬מטלות ותפקודים‬
‫הניתנים ליישום במסגרת הבית ו\או הקהילה‪ .‬המטרות‬
‫העיקריות של ההנחיות האלה כוללות שיפור טווח הקשב‬
‫והריכוז‪ ,‬ניצול יעיל יותר של סדר היום במסגרת הבית‬
‫לתרגול הדפסה וזיהוי תבניות ברייל‪ ,‬שיפור יכולת הזיכרון‬
‫השמיעתי של התלמיד‪ ,‬שיפור פונקציות קוגניטיביות של‬
‫מיון‪ ,‬השוואות וסדרתיות אצל התלמיד באמצעות הכללה‬
‫והעברה למגוון רב של תפקודים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪Walking into the dark world‬‬
‫בפתח‬
‫מהות העיוורון‬
‫חושים אחרים‬
‫עיוורים והחברה‬
‫עיוורים במסגרת חינוך‬
‫שוק התעסוקה‬
‫חקר אישי‬
‫הדיון והמסקנות‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫הסתגלות העיוורים למסגרות חינוך והשכלה גבוהה‬
‫א‪ .‬הסתגלות העיוורים במסגרת בתי הספר‬
‫אריה גמליאל (‪ )1989‬אומר שבשנים האחרונות היחס לעיוורים‬
‫במדינת ישראל השתנה‪ .‬בעבר למדו הילדים העיוורים במסגרות‬
‫חינוך נפרדות אבל מאז ‪ 1960‬הם עברו לחינוך המשולב‪ .‬הם‬
‫לומדים ביחד כבר מגן הילדים‪ ,‬לומדים אותו חומר ומכינים אותם‬
‫שיעורי בית‪ .‬אבל יש בשילוב זה בעיות רבות‪ ,‬חלק מהעיוורים היו‬
‫רוצים לחזור למסגרות של עיוורים בלבד‪.‬‬
‫גמליאל מציין כי ילדים עיוורים משתדלים לכתוב‬
‫באותיות דפוס‪ .‬התהליך הזה מסורבל ביותר ופוגע‬
‫בפעילויות רבות‪ ,‬כמו הכנת שיעורי בית וסיום‬
‫הבחינה בזמן‪ .‬מכונת כתיבה גם היא איננה פותרת‬
‫את הבעיה וגם אינה בגדר לימודי חובה‪ .‬המצב ילך‬
‫ויחמיר ככל שיגבר השימוש במחשבים בבתי‪-‬הספר‪.‬‬
‫המצב בארץ השתנה‬
‫המחשבים נדירים למדי אצל עיוורים ככלל ואצל‬
‫ילדים עיוורים‪ .‬אם בעיית הקנית מיומנות ההדפסה‬
‫לא תיפתר במהרה‪ ,‬יימצאו הילדים העיוורים מחוץ‬
‫למעגל לימודי חיוני נוסף‪.‬‬
‫גמליאל מזכיר‪ ,‬כי בישראל בתחילה למדו העיוורים בתל אביב בבית‬
‫ספר מיוחד שבו היו תלמידים רגילים‪ ,‬אבל העיוורים למדו בכיתות‬
‫נפרדות ורק אחר כך נכנסו לכיתות רגילות‪ ,‬בדרך כלל בבית ספר‬
‫תיכון‪ .‬ההורים בירושלים לא הסכימו לכך ודרשו שכל ילד ילמד בבית‬
‫ספר רגיל בשכונה שלו‪.‬‬
‫בגלל שילדים עיוורים למדו ואף גרו בתוך בתי ספר נפרדים‬
‫לעיוורים‪ ,‬שהיו גם פנימיות והם המשיכו לחיות בהם כל החיים‪,‬‬
‫בבתי הספר הרגילים לא ידעו בכלל מה זה עיוור ומה הצרכים‬
‫שכרוכים בכך‪ .‬הם התייחסו לעיוור כאל מסכן‪ ,‬שאינו יכול לרכוש‬
‫השכלה‪.‬‬
‫‪Walking into the dark world‬‬
‫בפתח‬
‫מהות העיוורון‬
‫חושים אחרים‬
‫עיוורים והחברה‬
‫עיוורים במסגרת חינוך‬
‫וליד ג'רג'ורה (‪ )2004‬אומר כי לסובלים מעיוורון קשה להצליח בביצוע‬
‫מטלות מורכבות במהלך רכישת מיומנות בכתב ברייל או בכתב רגיל‪.‬‬
‫הם אינם מצליחים לשמור על קצב למידה יעיל ומתקשים להפנים‬
‫תכנים ותהליכים מורכבים במהלך ההוראה הפורמלית‪ .‬על פי מדיניות‬
‫חינוכית המיושמת לגביהם הם מועברים לכיתות המקבילות לכיתות‬
‫החינוך המיוחד בבתי הספר הרגילים שמתאימות לרמת תפקודם‬
‫ולגילם הכרונולוגי‪ .‬כיתות אלה מקבלות תמיכה מקצועית מקיפה‬
‫בהערכה ובטיפול על ידי הצוות הרב‪-‬מקצועי כמו מרפאים בעיסוק‪,‬‬
‫מרפאים בדיבור‪ ,‬מטפלים במוסיקה ובפסיכודרמה‪.‬‬
‫התפקיד של אנשי החינוך‬
‫ג'רג'ורה אומר כי תפקידם של אנשי החינוך והשיקום‪ ,‬העובדים עם‬
‫אוכלוסיית תלמידים בעלי ליקויי‪-‬ראייה שונים ועיוורון‪ ,‬מתמקד בהוראת‬
‫שיטות ואסטרטגיות פעולה שישמשו כפיצוי תפקודי לילדים במהלך‬
‫התמודדותם עם מטלות לימודיות‪ ,‬וההתייחסות לצרכים פסיכו‪-‬‬
‫סוציאליים של תלמידים לשם שיפור תפקודם בבית‪ ,‬בבית הספר‬
‫ובקהילה‪.‬‬
‫יש שיטות שונות לטיפול באוכלוסיית התלמידים הסובלים מליקויי‪-‬ראייה‬
‫ומעיוורון‪ ,‬ובכללם התלמידים הסובלים מליקויים התפתחותיים‬
‫ותפיסתיים נלווים‪.‬‬
‫שוק התעסוקה‬
‫חקר אישי‬
‫הדיון והמסקנות‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫קשיים במערכת החינוך הרגילה‬
‫אריה גמליאל (‪ )1989‬טוען‪ ,‬כי לא כל הילדים בעלי‬
‫מוגבלויות יסתדרו בבית הספר הרגיל‪ ,‬כל ילד יגיב לפי‬
‫המבנה הנפשי שלו‪ .‬אחדים מן הצעירים הללו התנסו‬
‫בקשיים שונים בנסותם להיטמע בשני התחומים ‪-‬‬
‫החברתי והלימודי בחברת התלמידים‪ .‬זה קרה כי הם‬
‫נאלצו להתגבר על הקשיים ולהצליח בזמן שהם‬
‫נמצאים במערכת שלא הייתה מודעת היטב לצרכיהם‪.‬‬
‫מי שלא הצליח להסתגל‪ ,‬היה מאד אומלל‪.‬‬
‫גמליאל אומר כי בעבר לא היו אנשי מקצוע לטפל‬
‫בילדים עם מוגבלות‪ ,‬האנשים שעבדו עם ילדים‬
‫עיוורים היו מתנדבים‪ .‬בשנות החמישים של המאה‬
‫הקודמת המצב השתנה ויותר אנשים ניגשו למקצועות‬
‫שנוגעים בתחום המוגבלות‪.‬‬
‫‪Walking into the dark world‬‬
‫בפתח‬
‫מהות העיוורון‬
‫חושים אחרים‬
‫עיוורים והחברה‬
‫עיוורים במסגרת חינוך‬
‫לא היו אנשי מקצוע‬
‫בגלל המדיניות של הממשלה לעזור לאוכלוסיות‬
‫מיוחדות‪ ,‬נוצר מצב שבו יש הרבה יותר אנשי מקצוע‬
‫שעוזרים ונותנים שירותים‪ ,‬מאשר ילדים עיוורים‪.‬‬
‫לפעמים התחוללו ביניהם וויכוחים מאד קשים והם גם‬
‫התערבו יותר מדי בעבודתם של המורים‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות הקימו אנשי המקצוע בירושלים פורום שבו‬
‫הם מתייעצים זה עם זה וחלק מהבעיות נפתרו‪.‬‬
‫המורה המיוחדת‬
‫גמליאל טוען שהדמות החשובה ביותר לילד העיוור‬
‫היא המורה המיוחדת‪ .‬מורות אלו מבקרות אצל כל‬
‫הילדים ונותנות עד שש שעות עזר שבועיות לכל ילד‪.‬‬
‫מורות אלו עוברות מרחקים גדולים בגלל הלוגיסטיקה‬
‫של העברת עזרי הלימוד המיוחדים‪ ,‬לכן הן גם מאוד‬
‫לא מרוצות מההסדר הנוכחי‪ .‬המורות טוענות שבית‬
‫ספר מרכזי לעיוורים יאפשר לתת שירות יעיל יותר‬
‫ומקיף יותר‪.‬‬
‫שוק התעסוקה‬
‫חקר אישי‬
‫הדיון והמסקנות‬
‫כאשר הילדים נמצאים במערכת רגילה ומסתייעים‬
‫במורת שילוב מיוחדת‪ ,‬לעיתים היא לא באמת‬
‫עושה את מה שהיא צריכה לעשות‪ .‬היא לא‬
‫עובדת עם הילד העיוור על הבעיות המיוחדות‬
‫שלו אלא לוקחת על עצמה את תפקיד צוות‬
‫המורים הרגילים‪ .‬היא בוחנת את הילד וגם נותנת‬
‫לו ציון‪ .‬היא עוזרת לילד בכל תחום שהוא‬
‫מתקשה‪ ,‬ואז התוצאה לכך שאף על פי שהילד‬
‫נמצא פיזית בחדר הכיתה‪ ,‬הוא איננו תלמיד בה‪.‬‬
‫רוב המורים הרגילים ועובדי בתי‪-‬ספר אינם‬
‫יודעים כיצד להתייחס לתלמידים עיוורים או‬
‫מיוחדים‪ .‬אם מורים אלה יקבלו הכשרה מתאימה‬
‫הם יוכלו להתמודד עם ילדים אלה גם אם אינם‬
‫יודעים ברייל‪ ,‬או כיצד להשתמש במכשירים‬
‫המיוחדים שמשתמשים בהם הילדים העיוורים‪.‬‬
‫הדבר החשוב במיוחד לתלמיד העיוור בבית ספר‬
‫הוא שיתוף הפעולה בין המורה המחנכת ומורת‬
‫השילוב‪ ,‬שצריכה לשים את טובת התלמיד לנגד‬
‫עיניה ולהקנות לו את המיומנויות שהוא צריך‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪Walking into the dark world‬‬
‫בפתח‬
‫מהות העיוורון‬
‫חושים אחרים‬
‫עיוורים והחברה‬
‫עיוורים במסגרת חינוך‬
‫קשיים בלימוד מדעי הטבע ומדעים מדויקים‬
‫גמליאל אומר גם שאין הבדל בין ילד עיוור לבין ילד הרואה‬
‫מבחינת הקנית מיומנויות הקריאה‪ ,‬הכתיבה והחשבון‪ .‬אלא‬
‫הדבר הולך ונעשה קשה עבור ילדים העיוורים בנושאים כמו‬
‫מתמטיקה מתקדמת‪ ,‬המדעים המדויקים או במקצועות כמו‬
‫כלכלת בית‪ ,‬מלאכה‪ ,‬וחינוך גופני‪ .‬הבעיה לגבי מתמטיקה היא‬
‫שהחברה לא מקנה לעיוורים את הכלים והאמצעים ללמוד את‬
‫המקצוע‪.‬‬
‫במקצועות כמו ביולוגיה‪ ,‬פיסיקה וכימיה המצב עוד יותר חמור‪.‬‬
‫אנשים חושבים שבגלל המספר הנמוך של ביולוגים‪ ,‬פיסיקאים‬
‫וכימאים שהם עיוורים‪ ,‬העיוורים לא מסוגלים ללמוד את‬
‫המקצוע‪ .‬נכון שעיוור איננו יכול להסתכל במיקרוסקופ‪ ,‬אבל‬
‫אפשר לעודד עיוורים כמו רואים להפיק תועלת מהשכלה מגוונת‬
‫אם יפתחו מכשירים שיעזרו להם בלימודים של המקצועות‬
‫האלה‪ .‬ככל שיגדל מספר העיוורים שלומדים מקצועות אלה‪ ,‬כן‬
‫יוכלו להגדיל את מעורבותם בו‪.‬‬
‫שוק התעסוקה‬
‫חקר אישי‬
‫הדיון והמסקנות‬
‫אריה גמליאל (‪ )1989‬מרחיב‪ ,‬כי היום לא נותנים‬
‫לעיוורים להשתמש בציוד מסוכן‪ ,‬כמו שאר התלמידים‬
‫הרואים‪ .‬הפתרון הוא פשוט ללמד את כולם את כללי‬
‫הזהירות כשהם משתמשים בהם‪.‬‬
‫קשיים בשיעורי ההתעמלות‬
‫בעיה נוספת קיימת גם בשיעור ההתעמלות‪ .‬תלמידים‬
‫עיוורים לא זוכים לעידוד להיות חלק בפעילות‬
‫ספורטיבית‪ .‬המורים צריכים לפחות לתת לילד עיוור‬
‫לחוש מה הוא כדורסל‪ ,‬כיצד לכדרר ולתת להם‬
‫ההזדמנות לפתח כושר גופני כלשהו‪ ,‬כדי שלא יסבלו‬
‫מאוחר יותר מכושר גופני ירוד‪ .‬שכן יש מגוון רחב של‬
‫פעילויות גופניות שעיוורים יכולים לעשות‪.‬‬
‫טלי היימן‪ ,‬נצן אלמוג ואתי גודר (‪ )2006‬קובעות כי‬
‫הממצאים מצביעים על מספר קשיים בקרב תלמידים‬
‫עם לקות ראייה בהסתגלות חברתית כמו חוסר‬
‫מסוגלות פיזית או פיתוח רגשי נחיתות בהשוואה‬
‫לתלמידים ללא לקות‪ .‬לכן תלמידים אלה עלולים‬
‫לחוות אי מקובלות חברתית‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪Walking into the dark world‬‬
‫בפתח‬
‫מהות העיוורון‬
‫חושים אחרים‬
‫עיוורים והחברה‬
‫עיוורים במסגרת חינוך‬
‫ריבוי הקשיים דורש התייחסות מערכתית מיוחדת‬
‫אריה גמליאל (‪ )1989‬טוען כי ריבוי הקשיים שמהם‬
‫סובלים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬תלמידים בעלי עיוורון מלידה דורש‬
‫ביצוע הערכות ואבחונים של אנשי מקצוע שונים‪ ,‬כגון‬
‫הערכת פסיכולוג חינוכי ואבחוני שפה ותקשורת הנערכים‬
‫בידי קלינאיות תקשורת‪ .‬מרפאים בעיסוק אחראים על‬
‫ביצוע הערכה של רמת העצמאות התפקודית בחיי היו‪-‬יום‪,‬‬
‫הערכת יכולת אינטגרציה סנסורית‪ ,‬תפיסה מרחבת‪,‬‬
‫ניידות והתמצאות במרחב ומיומנויות קוגניטיביות שונות‪.‬‬
‫תחומי אבחון מגוונים אלה מדגישים את חשיבות העבודה‬
‫המשולבת של הצוות הרב‪-‬מקצועי במסגרת החינוכית עם‬
‫תלמידים הלוקים בעיוורון ומחזקים את הנחת היסוד לגבי‬
‫הצורך ביישום דרכי עבודה כוללניות לטיפול בתלמידים‬
‫אלה‪.‬‬
‫שוק התעסוקה‬
‫חקר אישי‬
‫הדיון והמסקנות‬
‫ב‪ .‬הסתגלות הסטודנטים העיוורים בהשכלה גבוהה‬
‫טלי היימן‪ ,‬ניצן אלמוג ואתי גודר (‪ )2006‬מצאו כי ‪80%‬‬
‫מהסטודנטים שלמדו בין השנים ‪ 2001 -1992‬למדו‬
‫בחוגים בתחומי מדעי הרוח והחברה‪ ,‬ו‪ 13%‬למדו בתחום‬
‫המדעים‪ .‬הקשיים העיקריים שהיו להם הם השגת חומר‬
‫לימודי מותאם לצרכיהם‪ ,‬איתור מידע ושימוש בספריה‪.‬‬
‫הסטודנטים אף דיווחו על קשיים בקריאה מהלוח‪ ,‬כתיבת‬
‫עבודות והגשת מבחנים‪.‬‬
‫יתכן גם שסטודנטים עם לקות ראייה יתקשו בהבנת‬
‫טקסטים מילוליים באמצעות הקשבה לטקסטים‪ ,‬יתקשו‬
‫בהבנת חומרי הלמידה והם איטיים יותר בעיבוד החומר‪.‬‬
‫קשיים עם המנחים באוניברסיטאות‬
‫היימן‪ ,‬אלמוג וגודר מוסיפות שסטודנטים עם לקות ראייה‬
‫אמרו שהם לא נתקלו בקשיים ביצירת קשר עם המנחה‪,‬‬
‫מרכז ההוראה או סטודנטים אחרים‪ ,‬חוץ מאלה שהתלוננו‬
‫על קשיים בתקשורת עם המשגיחים בבחינה שלפעמים‬
‫לא באים מהתחום שנבחנים בו ואז מקריאים את השאלות‬
‫בצורה לא נכונה‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪Walking into the dark world‬‬
‫בפתח‬
‫מהות העיוורון‬
‫חושים אחרים‬
‫עיוורים והחברה‬
‫עיוורים במסגרת חינוך‬
‫שוק התעסוקה‬
‫חקר אישי‬
‫הדיון והמסקנות‬
‫ההתאמות שסטודנטים מקבלים‬
‫טלי היימן‪ ,‬ניצן אלמוג ואתי גודר (‪ )2006‬אומרות כי במוסדות להשכלה‬
‫גבוהה בישראל ניתנות התאמות לסטודנטים עם לקות ראייה כמו הגדלת‬
‫טפסי הבחינה‪ ,‬תוספות זמן‪ .‬בחינות בעל‪-‬פה ועוד‪.‬‬
‫ישנם בעלי תפקידים שמספקים יעוץ והכוונה לסטודנטים אלה‪ ,‬וניתן סיוע‬
‫והתאמות בלמידה לסטודנטים עם צרכים מיוחדים‪ .‬כדי לקבל התאמות‬
‫מיוחדות נדרש אישור רפואי על הלקות ועל חומרת המוגבלות‪.‬‬
‫היימן‪ ,‬אלמוג וגודר מפרטות את ההתאמות שניתנות היום‪" :‬הטיפול‬
‫בצרכיהם של סטודנטים אלו מורכב ודורש חשיבה יצירתית ומשאבים רבים‪.‬‬
‫מערך הייעוץ מציע לסטודנטים אלה שירותי עזר מגוונים כדוגמת הכוונה‬
‫ללמידה ולבחירת קורסים‪ ,‬התאמות ייחודיות‪ ,‬הנחיה אישית או קבוצתית‬
‫במיומנויות למידה‪ ,‬תגבור שיעורים‪ ,‬הגדלת הנגישות למרכיבי הלמידה‬
‫השונים‪ .‬במסגרת ההתאמות לסטודנטים עם צרכים מיוחדים הסטודנטים עם‬
‫לקות ראייה יכולים להיעזר בחונך להקראת חומר הלימוד‪ ,‬להכנת המטלות‬
‫או להיעזר בקלטות שמע של יחידות הלימוד בקורס‪ .‬הסטודנטים רשאים‬
‫להקליט את המפגשים‪ ,‬להביא מלווה שירשום את תוכן המפגש‪ ,‬להכתיב‬
‫למשגיח את תשובות המבחן או להקלידן במחשב ולקבל תוספות זמן‬
‫בחינות"‪.‬‬
‫יש גם פתרונות טכנולוגיים לתלמידים אלה‬
‫כגון קלטות שמע של יחידות הלימוד‪,‬‬
‫התאמת תנאי הבחירה והגשת מטלות‬
‫מוקלטות‪.‬‬
‫בית ספר לעיוורים בישראל‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪Walking into the dark world‬‬
‫בפתח‬
‫מהות העיוורון‬
‫חושים אחרים‬
‫עיוורים והחברה‬
‫עיוורים במסגרת חינוך‬
‫שוק התעסוקה‬
‫חקר אישי‬
‫הדיון והמסקנות‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫תעסוקת העיוור‬
‫מוכנות מקומות העבודה להעסיק עיוורים‬
‫חוק "איסור אפליית עובד בשל היותו אדם עם מוגבלות" קובע כי‪:‬‬
‫החוק אוסר על אפליית עובדים בשל היותם אנשים עם מוגבלויות‪,‬‬
‫כל עוד הם כשירים לבצע את עבודתם‪ .‬כמו כן‪ ,‬אוסר החוק על‬
‫אפליית עובד בשל היותו בן משפחה של אדם עם מוגבלות‪.‬‬
‫המעסיק מחוייב לבצע במקום העבודה התאמות לצרכיו של העובד‬
‫בכדי לאפשר את העסקתו‪.‬‬
‫בתי הדין לעבודה רשאים‬
‫לפסוק (בהתאם לשיקול דעתם)‬
‫פיצוי של עד ‪ 50,000‬ש"ח‪ ,‬ללא‬
‫הוכחת נזק‪ ,‬לעובדים שהופלו‬
‫בשל מוגבלותם!‬
‫על מעסיקים נאסר להפלות עובדים שהם אנשים עם‬
‫מוגבלות‪ ,‬בשל מוגבלותם‪ ,‬כל עוד הם כשירים לבצע‬
‫את העבודה‪.‬‬
‫האיסור חל לגבי כל אחד מהתחומים הבאים‪ :‬קבלה‬
‫לעבודה‪ ,‬תנאי עבודה‪ ,‬קידום בעבודה‪ ,‬הכשרה או‬
‫השתלמות מקצועית‪ ,‬פיטורים או פיצויי פיטורים‪,‬‬
‫הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה‬
‫מעבודה‬
‫הזכאים להכלל בחוק זה הם‪ :‬עובד שהוא אדם‬
‫מוגבלות וכמו כן‪ ,‬האיסור חל לגבי עובד שהוא בן‬
‫משפחה של אדם עם מוגבלות‪.‬‬
‫מימוש החוק‬
‫אם נדרשות התאמות לצרכיו של העובד בכדי לאפשר‬
‫את העסקתו‪ ,‬המעסיק מחוייב לבצען (כל עוד לא‬
‫מדובר בנטל בלתי סביר)‪.‬‬
‫‪Walking into the dark world‬‬
‫בפתח‬
‫מהות העיוורון‬
‫חושים אחרים‬
‫עיוורים והחברה‬
‫עיוורים במסגרת חינוך‬
‫התאמות אלה כוללות‪ ,‬ביו השאר‪ :‬התאמות פיזיות של מקום‬
‫העבודה והציוד שבו (כגון רמפה לכיסא גלגלים)‪ ,‬דרישות‬
‫התפקיד‪ ,‬שעות העבודה‪ ,‬מבדקי קבלה לעבודה‪ ,‬הכשרה‬
‫והדרכה‪ ,‬נוהלי עבודה‪.‬‬
‫המעסיק רשאי להגיש בקשה להשתתפות המדינה במימון‬
‫ההתאמות‪.‬‬
‫במקרה של אפליית עובד בשל מוגבלותו‪ ,‬ניתן לתבוע את‬
‫המעסיק‪.‬‬
‫בית המשפט רשאי לפסוק לעובד שהופלה פיצוי של עד‬
‫‪ 50,000‬ש"ח ללא הוכחת נזק‪.‬‬
‫עובדים שהופלו בשל היותם אנשים עם מוגבלויות‪ ,‬זכאים‬
‫לסיוע מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות‪.‬‬
‫שוק התעסוקה‬
‫חקר אישי‬
‫הדיון והמסקנות‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪Walking into the dark world‬‬
‫בפתח‬
‫מהות העיוורון‬
‫חושים אחרים‬
‫עיוורים והחברה‬
‫עיוורים במסגרת חינוך‬
‫שוק התעסוקה‬
‫חקר אישי‬
‫חוק איסור אפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה‪,‬‬
‫תשנ"ג‪*1993-‬‬
‫הגדרות‬
‫‪ .1‬בחוק זה – "עיוור" ‪ -‬מי שמחזיק או זכאי להחזיק‬
‫בתעודת עיוור לפי חוק שירותי הסעד‪ ,‬תשי"ח‪;1958-‬‬
‫"מקום ציבורי" ‪ -‬כל מקום הפתוח לקהל הרחב‪ ,‬לרבות‬
‫משרדי הממשלה והשלטון המקומי‪ ,‬בתי מלון‪ ,‬אכסניות‪,‬‬
‫מתקני קמפינג‪ ,‬מסעדות‪ ,‬בתי קפה‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬קולנוע‪,‬‬
‫אולמות ומתקני ספורט;‬
‫"כלב נחייה" ‪ -‬כלב מאולף המסייע לעיוור לנוע ממקום‬
‫למקום‪.‬‬
‫מקום ציבורי ותחבורה ציבורית‬
‫(א) לא תוגבל זכותו של עיוור להיכנס למקום‬
‫ציבורי ולהשתמש בכל מתקן המצוי בו‪ ,‬ולא תוגבל‬
‫זכותו להשתמש בתחבורה ציבורית‪ ,‬בשל היותו‬
‫מלווה בכלב נחייה‪.‬‬
‫(ב) לא ייגבה מעיוור כל תשלום‪ ,‬במישרין או‬
‫בעקיפין‪ ,‬בעד הכניסה למקום ציבורי‪ ,‬בעד השימוש‬
‫במתקן המצוי בו‪ ,‬או בעד השימוש בתחבורה‬
‫ציבורית‪ ,‬בשל היותו מלווה בכלב נחייה‪.‬‬
‫פורסם ס"ח תשנ"ג מס' ‪ 1410‬מיום ‪ 27.1.1993‬עמ' ‪( 48‬ה"ח‬
‫תשנ"ב מס' ‪ 2135‬עמ' ‪.)382‬‬
‫כלב נחייה‬
‫הדיון והמסקנות‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪Walking into the dark world‬‬
‫בפתח‬
‫מהות העיוורון‬
‫חושים אחרים‬
‫עיוורים והחברה‬
‫עיוורים במסגרת חינוך‬
‫שוק התעסוקה‬
‫חקר אישי‬
‫הדיון והמסקנות‬
‫החקר האישי‬
‫ראיון עם האישה העיוורת‬
‫מייסון היא בת ‪ 42‬שנה‪ ,‬גרה בכפר מסעדה‪ ,‬רמת הגולן‪.‬‬
‫היא סטודנטית באוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬לומדת לתואר‬
‫במדעי רוח וחברה‪ ,‬לפעמים היא מקיימת הרצאות בבתי‬
‫ספר על קבלת האחר‪.‬‬
‫מייסון מספרת שהיא עברה קורס ניידות בעזרת מקל‪-‬‬
‫עיוורים‪ ,‬שעוזר ומנחה אותה איך ללכת‪ .‬היא לומדת‬
‫באוניברסיטה והיא נוסעת לבדה באוטובוס‪ ,‬עם המקל‬
‫בלבד‪.‬‬
‫היא לא יכולה לבשל אבל היא עושה הרבה דברים אחרים‪:‬‬
‫היא יכולה לשטוף כלים‪ ,‬היא מפנה את הכביסה ותולה‬
‫אותה‪ ,‬היא גם מקפלת את הבגדים‪ ,‬מתקלחת ומתלבשת‬
‫לבדה‪.‬‬
‫מה הם הקשיים שעימם נפגשת בחיים‪ .‬האם היו‬
‫לך קשיים בבית ספר? האם היום יש לך חברים‪,‬‬
‫האם הרגשת שאת מיוחדת?‬
‫מייסון‪" :‬היו לי קשיים בילדות כי לא היתה לי‬
‫מודעות ולא היתה לבית הספר מודעות‬
‫לעיוורון‪ .‬גם לחברה לא הייתה מודעות מה זה‬
‫עיוורון בכלל‪.‬‬
‫בגיל בית ספר לא היו לי הרבה חברים אבל עכשיו‬
‫יש לי הרבה חברים ואני חברותית מטבעי‪.‬‬
‫בהיותי בבית הספר כן הרגשתי שאני לבד ולא‬
‫הייתה לי תמיכה בבית הספר‪ .‬המועצה גם לא‬
‫דאגה עבורי לשירותים נגישים"‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪Walking into the dark world‬‬
‫בפתח‬
‫מהות העיוורון‬
‫חושים אחרים‬
‫עיוורים והחברה‬
‫עיוורים במסגרת חינוך‬
‫האם רצית ללמוד מקצוע מסוים ולא יכולת בגלל המוגבלות?‬
‫"כן‪ ,‬רציתי ללמוד חינוך מיוחד‪ ,‬אבל בגלל החובה ללמוד קורס‬
‫סטטיסטיקה‪ ,‬דבר שהיה קשה לי‪ ,‬שיניתי מסלול למדעי רוח וחברה‪.‬‬
‫אני גם נעזרת במקראה שקוראת עבורי את החומר הלימודי וגם נעזרת‬
‫במחשב עם תוכנה קולית מיוחדת לעיוורים"‪.‬‬
‫האם רצית לעבוד במקום מסוים ולא יכולת בגלל המוגבלות?‬
‫"כן‪ ,‬מדובר בכל סוגי העבודה‪ .‬מקומות העבודה מציבים קשיים‬
‫לקבלת אנשים עיוורים‪ .‬מקומות תעסוקה ככלל לא מעסיקים אנשים עם‬
‫מוגבלויות"‪.‬‬
‫האם תכננת חיים אחרים מהחיים שלך עכשיו?‬
‫"לא‪ ,‬נולדתי עיוורת‪ ,‬זה הגורל שלי אבל אני מרוצה מהחיים שלי"‪.‬‬
‫למה לא התחתנת עד עכשיו?‬
‫"כי בחברה שלנו קשה למצוא בן זוג בגלל המגבלות "‪.‬‬
‫האם את מרגישה שאנשים מרחמים עליך בגלל מגבלותיך?‬
‫"כן‪ ,‬בעבר היו אנשים שריחמו עליי אבל עכשיו יש מודעות למוגבלות‬
‫ועכשיו אנשים מתייחסים באופן שונה לעומת ההתייחסות בעבר לבעל‬
‫המוגבלות"‪.‬‬
‫שוק התעסוקה‬
‫חקר אישי‬
‫הדיון והמסקנות‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫האם האנשים מסביבך הגבילו אותך במקרים‬
‫מסוימים ?‬
‫"לא‪ ,‬לפעמים אבל לא תמיד‪ ,‬כי אני בעלת אישיות‬
‫חזקה ובעלת כוח רצון"‪.‬‬
‫האם האוניברסיטה שבה את לומדת נותנת‬
‫התאמות לבעלי צרכים מיוחדים?‬
‫"כן‪ ,‬הקראה והכתבה בבחינות‪ ,‬הארכת זמן‪,‬‬
‫נותנים שעות פרטניות לסיוע בחומר הלימודי "‪.‬‬
‫האם קרה שרצית ללמוד במקום אחר וסרבו‬
‫בגלל המוגבלות שלך ?‬
‫"לא"‪.‬‬
‫האם את מגדירה עצמך כמאושרת בחיים שלך ?‬
‫"כן"‪.‬‬
‫מה את צופה לעתיד שלך ?‬
‫"אני רוצה לסיים את הלימודים שלי וללמוד עוד‬
‫הנחית קבוצות‪ ,‬כדי לעבוד עם קבוצות ולתמוך‬
‫בהם"‪.‬‬
‫‪Walking into the dark world‬‬
‫בפתח‬
‫מהות העיוורון‬
‫חושים אחרים‬
‫עיוורים והחברה‬
‫עיוורים במסגרת חינוך‬
‫שוק התעסוקה‬
‫חקר אישי‬
‫הדיון והמסקנות‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫ראיונות עם עובדים סוציאליים‬
‫חנאן אבו‪-‬סאלח‪ ,‬עובדת בשירותים החברתיים במג'דל שמס‪:‬‬
‫האם מקומות העבודה מוכנים לקבל אנשים עיוורים או אנשים עם‬
‫מוגבלות ?‬
‫האם יש הבדל בין אישה עיוורת לבין גבר עיוור ?‬
‫"בעבר לא העסיקו אנשים עם מוגבלויות בחברה שלנו אבל‬
‫לאחרונה החל פרויקט "תעסוקה נתמכת" בשיתוף עם מחלקות‬
‫הרווחה‪ .‬הפרויקט נועד לשלב אנשים בעלי מוגבלויות‪ ,‬לרבות‬
‫אנשים עיוורים‪ ,‬נכים וכו' בשוק העבודה‪ .‬השירות מאתר מקומות‬
‫עבודה ומלווה את בעלי המוגבלות המועסקים לאורך תקופת‬
‫העסקתם"‪.‬‬
‫"לאישה עיוורת וגם לאישה שאינה עיוורת עוזרים יותר מאשר‬
‫לגבר עיוור‪ .‬כי בחברה מתייחסים לאישה כאל יותר חלשה‬
‫ולגבר כאל יותר חזק‪.‬‬
‫"מצד שני בתרבות כמו שלנו גבר עיוור יכול למצוא אישה או‬
‫חברה אבל לאישה עיוורת קשה למצוא גבר שירצה להתחתן‬
‫איתה"‪.‬‬
‫האם יש תנאים מיוחדים לאנשים עיוורים במקומות הציבורים כמו‬
‫חניות ומקומות לשבת?‬
‫"כל מי שחי בכפרים אצלנו ברמת הגולן רואה‪ ,‬כי לא כל המקומות‬
‫הציבוריים מוכנים לאנשים עם מוגבלויות כמו‪ :‬מקומות חניה‪,‬‬
‫נגישות כניסה‪ ,‬מעקים לאחיזה וכו'"‪.‬‬
‫ציפי מולד‪ ,‬יועצת במרכז למחוננים בתל‪-‬חי‪:‬‬
‫‪Walking into the dark world‬‬
‫בפתח‬
‫מהות העיוורון‬
‫חושים אחרים‬
‫עיוורים והחברה‬
‫עיוורים במסגרת חינוך‬
‫שוק התעסוקה‬
‫חקר אישי‬
‫הדיון והמסקנות‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫הדיון‬
‫עבודה זו דנה בחיים היום‪-‬יומיים של העיוורים‪ .‬העבודה‬
‫בודקת את הקשיים שעומדים בפניהם ובוחנת איך הם‬
‫מתמודדים עם המוגבלות שלהם ואיך משתלבים‬
‫בחברה‪.‬‬
‫בפתח העבודה מוגדר העיוורון כנכות שעשויה להיות‬
‫מולדת או נגרמת בעת תאונה או מחלה מסוימת‪ .‬עיוורון‬
‫מוחלט מלידה פוגע בקליטת מסרים מהסביבה‪ .‬פגיעות‬
‫זו משליכה על עוד תחומים בחיי העיוור‪.‬‬
‫יש בעבודה התייחסות מיוחדת להשתלבות העיוורים‬
‫בתחום הלימודי‪ ,‬שתופס מקום מרכזי לאורך העבודה‪,‬‬
‫מתחילת בית הספר עד האקדמיה‪.‬‬
‫בהמשך הוצגו הקשיים שעומדים בפני העיוורים ואיך הם‬
‫מתמודדים איתם‪ .‬הוצגה התמודדותה של אישה עיוורת‬
‫מהישוב מסעדה ברמת הגולן‪ ,‬ורואיינו שני עובדים‬
‫סוציאליים‪.‬‬
‫בסקירה הספרותית בעבודה זו נמצא‪ ,‬כי עיוורים נעזרים בכתב‬
‫ברייל אבל כתב זה אינו מושלם ורוב העיוורים אינם מעדיפים שיטה‬
‫זו‪ .‬לכן לסובלים מעיוורון קשה להצליח בביצוע מטלות מורכבות‬
‫במהלך רכישת מיומנות בכתב ברייל או בכתב רגיל‪.‬‬
‫הדרך שבה מפעילים העיוורים את החושים שלהם עלולה לגרום‬
‫לאי הבנות אצל הרואים‪.‬‬
‫לכן עיוורים אינם משתמשים באפשרות של זיהוי אנשים ומצבים‬
‫בעזרת מגע בגלל התרבות המערבית בארץ שבה לא נהוג מגע‬
‫גופני קרוב בין אנשים‪ .‬כתוצאה מכך עיוורים נעזרים בריח הגוף‪.‬‬
‫כדי שכל ילד עיוור יהיה מסוגל להגיע לבית ספר בכוח עצמו הוא‬
‫נעזר בשני גורמים‪ :‬הראשון הוא מדריך הניידות ושני הוא ההורים‪.‬‬
‫בעבר למדו ילדים עיוורים במסגרות חינוך נפרדות אבל עכשיו הם‬
‫עברו לחינוך המשולב‪.‬‬
‫ילדים עיוורים משתדלים לכתוב באותיות דפוס‪ .‬התהליך הזה‬
‫מסורבל ביותר ופוגע בפעילויות רבות‪.‬‬
‫‪Walking into the dark world‬‬
‫בפתח‬
‫מהות העיוורון‬
‫חושים אחרים‬
‫עיוורים והחברה‬
‫עיוורים במסגרת חינוך‬
‫רוב המורים הרגילים ועובדי בתי‪-‬ספר אינם יודעים כיצד‬
‫להתייחס לתלמידים עיוורים או מיוחדים‪.‬‬
‫בעבר לא היו אנשי מקצוע אשר הוכשרו לטפל בילדים עם‬
‫מוגבלות‪ ,‬האנשים שעבדו עם ילדים עיוורים היו מתנדבים‪.‬‬
‫היום נוצר מצב שבו יש הרבה יותר אנשי מקצוע שעוזרים‬
‫ונותנים שירותים‪ ,‬מאשר ילדים עיוורים‪.‬‬
‫המורה המיוחדת היא הדמות החשובה ביותר לילד העיוור‬
‫אבל לפעמים היא לוקחת על עצמה את תפקיד המורים‬
‫האחרים‪.‬‬
‫שוק התעסוקה‬
‫חקר אישי‬
‫הדיון והמסקנות‬
‫לפי המחקר התברר שרוב הסטודנטים שסובלים‬
‫מעיוורון למדו בחוגים בתחומי מדעי הרוח‬
‫והחברה‪ .‬רק חלק קטן מהם למדו בתחום‬
‫המדעים‪.‬‬
‫יתכן גם שסטודנטים עם לקות ראייה יתקשו‬
‫בהבנת טקסטים מילוליים באמצעות הקשבה‬
‫לטקסטים‪ ,‬יתקשו בהבנת חומרי הלמידה והם‬
‫איטיים יותר בעיבוד החומר‪.‬‬
‫במוסדות להשכלה גבוהה בישראל ניתנות‬
‫התאמות לסטודנטים עם לקות ראייה‪.‬‬
‫לילדים עיוורים יש קשיים בלימוד מדעי הטבע ומדעים‬
‫מדויקים כי אינם יכולים לעמוד בתנאים של המקצועות האלו‬
‫ואין להם כלים מתאימים כדי ללמוד את החומרים‪.‬‬
‫בגלל המוגבלות שלהם‪ ,‬תלמידים עיוורים לא זוכים לעידוד‬
‫לקחת חלק בפעילות ספורטיבית‪.‬‬
‫ריבוי הקשיים שמהם סובלים‪ ,‬בדרך כלל תלמידים בעלי‬
‫עיוורון מלידה‪ ,‬דורש ביצוע הערכות ואבחונים של אנשי‬
‫מקצוע שונים‪.‬‬
‫האם עיוורים חולמים? איך הם חולמים ?!!‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪Walking into the dark world‬‬
‫בפתח‬
‫מהות העיוורון‬
‫חושים אחרים‬
‫עיוורים והחברה‬
‫עיוורים במסגרת חינוך‬
‫על פי חוקי מדינת ישראל קיים איסור על‬
‫"אפליית עובד בשל היותו אדם עם מוגבלות"‬
‫וזה אומר שאנשים עיוורים יכולים לעבוד‬
‫בכל סוגי עבודה‪.‬‬
‫חוק שני הוא "איסור אפליית עיוורים‬
‫המלווים בכלבי נחייה"‪ ,‬על פי חוק זה מותר‬
‫לעיוורים להכניס כלב נחייה למקומות‬
‫ציבוריים‪.‬‬
‫שוק התעסוקה‬
‫חקר אישי‬
‫הדיון והמסקנות‬
‫הממצאים העיקריים מהחקר האישי שבוצע בעבודה זו‪:‬‬
‫הריאיון עם האישה העיוורת‪ :‬היא רצתה ללמוד חינוך‬
‫מיוחד אבל היא שינתה מסלול בגלל החובה ללמוד קורס‬
‫סטטיסטיקה שהיא לא יכולה ללמוד בו‪.‬‬
‫היא גם אמרה שאינה יכולה לעבוד כלל כי מקומות עבודה‬
‫לא מוכנים לקבל אנשים עיוורים‪.‬‬
‫היום היא לומדת באוניברסיטה הפתוחה והיא סיפרה‬
‫שאוניברסיטה זו נותנת התאמות לבעלי צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫בראיונות שעשיתי עם אנשים שעובדים בחברה ועוסקים‬
‫באנשים עיוורים‪ ,‬מצאתי‪ ,‬כי הרעיון המרכזי של כולם הוא‬
‫שלאישה עיוורת יש מעמד נחות לעומת גבר עיוור‪ .‬גבר‬
‫עיוור ימצא הזדמנויות עבודה‪ ,‬זוגיות וקבלה מהחברה‬
‫יותר מהאישה‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪Walking into the dark world‬‬
‫בפתח‬
‫מהות העיוורון‬
‫חושים אחרים‬
‫עיוורים והחברה‬
‫עיוורים במסגרת חינוך‬
‫שוק התעסוקה‬
‫חקר אישי‬
‫הדיון והמסקנות‬
‫מסקנות וסיכום‬
‫לפי מה שמצאתי במאמרים ומה שחקרתי בחקר האישי שלי‬
‫התברר שלאנשים עיוורים יש הרבה קשיים בתחום האקדמי‪,‬‬
‫בתחום החברתי ובתחום אישי ‪.‬‬
‫בתחום האקדמי נמצא‪ ,‬שלעיוורים יש קשיים בתחומים‬
‫מסוימים שהם לא יכולים ללמוד‪ .‬יש להם גם בעיות‬
‫בהתארגנות בבית הספר וגם עם אנשי המקצוע שעוזרים‬
‫להם‪.‬‬
‫בתחום החברתי קיימים לא פחות קשיים ואף בעיות נוספות‪.‬‬
‫אנשים עיוורים לא זוכים להרבה חברים בגלל שמתייחסים‬
‫אליהם באופן חריג‪.‬‬
‫גם מקומות העבודה לא מוכנים להעסיק אנשים עיוורים למרות‬
‫שזה בניגוד לחוק בישראל‪ ,‬שאומר במפורש שאנשים עם‬
‫מוגבלויות יכולים וזכאים לעבוד בכל סוגי העבודה‪.‬‬
‫בתחום האישי לאנשים עיוורים קשה למצוא בן זוג שירצה‬
‫להתחתן איתם‪ ,‬אך המצב שונה בין גברים לנשים; לנשים יותר‬
‫קשה במיוחד בחברה הערבית‪.‬‬
‫בנוסף למה שנאמר יש עוד הרבה קשיים ובעיות לאנשים‬
‫עיוורים‪ .‬מצד שני ‪ -‬המוסדות השונים במדינה התחילו‬
‫בגיוס משאבים ובהצבת פתרונות שונים על מנת לעזור‬
‫לאנשים עם מוגבלויות ובפרט לעיוורים‪.‬‬
‫למרות כל זאת ‪ -‬הם עדין רחוקים מלספק את כל מה‬
‫שמגיע להם או מה שהם זקוקים לו ובעיקר בכפר קטן‬
‫כמו זה שאני גרה בו‪.‬‬
‫למדתי בעבודה זו כי החיים של העיוורים מאוד מסובכים;‬
‫מצד אחד הם תלויים באחרים ומצד שני האחרים לא‬
‫מתייחסים אליהם בהתאם‪ .‬האנשים בסביבתם לא‬
‫משקיעים את כל המאמצים כדי לעזור להם במציאת כלים‬
‫שבעזרתם יתגברו על המוגבלות שלהם‪.‬‬
‫לעיוורים צריך להיות ביטחון עצמי ולא להתייאש‪ ,‬למרות‬
‫הקשיים שיש להם כדי להתקדם‪.‬‬
‫אני פונה לחברה ובמיוחד לאנשים ללא מוגבלויות‬
‫להתייחס לאנשים עם מוגבלויות כאל אנשים רגילים‪ ,‬לא‬
‫להסתכל על המוגבלות שלהם ולעזור להם להרגיש‬
‫כאנשים נורמליים‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪Walking into the dark world‬‬
‫בפתח‬
‫מהות העיוורון‬
‫חושים אחרים‬
‫עיוורים והחברה‬
‫עיוורים במסגרת חינוך‬
‫שוק התעסוקה‬
‫חקר אישי‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫דשן‪ ,‬ש‪ ,.‬דשן‪ ,‬ה‪" ,)1990( .‬תרבות וחושי הגוף‪ :‬המקרה של העיוורים"‪ ,‬בתוך מגמות‪ ,‬כרך‬
‫ל"ב‪ ,‬חוברת ‪510-521 ,4‬‬
‫היימן‪ ,‬ט‪ , .‬אלמוג‪ ,‬נ‪ , .‬גודר‪ ,‬א‪" ,)2006( .‬סטודנטים עם לקות שמיעה וסטודנטים עם לקות‬
‫ראייה‪ ,‬קשיים‪ ,‬התמודדות ודרכי סיוע באוניברסיטה" בתוך‪ :‬סוגיות בחינוך מיוחדות בשיקום‪,‬‬
‫‪33-44 :)2(21‬‬
‫גמליאל‪ ,‬א‪ " ,)1989( .‬שילוב ילדים עיוורים בבתי‪-‬הספר בישראל — ניתוח קליני"‪ ,‬בתוך‬
‫סחי''ש‪ :‬סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום‪ ,‬חוברת ‪87-97 ,6‬‬
‫ג'רג'ורה‪ ,‬ו‪ ")2004( .‬כתב ברייל וכתב רגיל‪ :‬השלכות חינוכיות וטיפוליות ‪ -‬תיאוריה ויישום"‪,‬‬
‫בתוך כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק‪ ,‬כרך ‪ , 13‬חוברת ‪H195-H208. ,4‬‬
‫הדיון והמסקנות‬
‫ביבליוגרפיה‬