‫"באמת מפוזר ומפורד הוא העם האחד‪ ,‬אבל בכל זה‬ ‫עם אחד הוא‪ ...‬ישנם פלאים בעולם"‬ ‫(הרב קוק‪ ,‬עד דלא ידע)‬ ‫דבר העורכים‬ ‫נכנס ובא לו אדר‪ ...‬ומשנכנס‪ ,‬ההמשך ידוע‪ .‬פורים הינו‬ ‫אחד מכמה מועדים בהם אנחנו חוגגים תשועה מצרה‬ ‫על ידי ה'; אך פורים התייחד משאר החגים בכך‪ ,‬שהוא‬ ‫מאיר על כל חודש אדר‪ ,‬והופך אותו לחודש שכולו חג‪.‬‬ ‫למה בעצם אנחנו מרבים בשמחה? מה פשר העליזות‬ ‫הכפייתית הזו‪ ,‬הקרנבל השלם שנפתח פתאום? בתור‬ ‫תלמידי בית ספר לא היינו צריכים יותר מדי תירוצים‬ ‫כדי להתפרע‪ ,‬אבל תכל'ס ‪ -‬מה הסיבה למסיבה?‬ ‫רובנו נפגשים בפעם הראשונה בשיעור א' בתוכן‬ ‫ובמשמעות העמוקים של פורים‪ ,‬וההכנות בבית‬ ‫המדרש בעיצומן‪ :‬אלו מכינים מערכונים‪ ,‬אלו לומדים‬ ‫מאמרים לפורים; אלו שומעים שיעורים‪ ,‬ואלו מנסים‬ ‫להחליט אם לשתות או לא‪ .‬גם בק"שרים מוגשים לכם‬ ‫מאמרים החוקרים את משמעותו של החג‪ .‬אך לצד כל‬ ‫ההכנות‪ ,‬הלימוד והתוכן ‪ -‬חקוקה בחודש אדר נקודה‬ ‫אחת‪ ,‬ראשונית‪ :‬משנכנס אדר מרבין בשמחה‪ .‬אותה‬ ‫שמחה פשוטה של הילד עם הרעשן‪ ,‬השכן שמקבל את‬ ‫משלוח המנות‪ ,‬האם שמארחת את משפחתה לסעודת‬ ‫פורים ‪ -‬בה טמון סודו של פורים‪ :‬אנחנו חוגגים את‬ ‫קיומנו הפשוט‪ ,‬הגשמי‪ .‬לא את קבלת התורה‪ ,‬אלא את‬ ‫עצם החיים שלנו כבני תורה‪ .‬איננו שמחים בכך שעבד‬ ‫ה' לבדו חופשי; אנו חוגגים את החירות הפשוטה‪,‬‬ ‫שמבטאת את עבודת ה' הכי גדולה‪ .‬אנחנו צריכים‬ ‫להשתחרר מהכבדות שעוטפת לפעמים את שגרתנו‪,‬‬ ‫ובמשך שבועיים לפני החג ‪ -‬להיכנס לזרימה של‬ ‫שמחה‪ ,‬לחוות את ההווה‪.‬‬ ‫אז אם תשתו ואם לא‪ ,‬אנחנו מאחלים לכלל הקוראים‪:‬‬ ‫תזכו לחוות פורים של שמחה פשוטה‪ ,‬שמחה של‬ ‫חירות ממסיכות‪ ,‬שמחה של חיים‪ .‬לחיים!‬ ‫מתניה וצור‬ ‫פורים ‪ /‬הרב ראובן שכטר‬ ‫קיימו עליהם לעשות פורים‪.‬‬ ‫פורים ‪ /‬הרב אריאל ברקאי‬ ‫עניין היין והשמחה בפורים‪.‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫לוח מודעות ‪ -‬אסף שטיין‪2......................................‬‬ ‫הצלצול נועד למורים ‪ -‬יהודה אבקסיס‪5................‬‬ ‫לכו חזו מפעלות ה' ‪ -‬מו"ר הרב צפניה דרורי‪6......‬‬ ‫סיפור ‪ -‬מתניה חנן‪7................................................‬‬ ‫מה המגילה מגלה? ‪ -‬אלעד אדלר‪9..........................‬‬ ‫ראיון עם חוקי ‪ -‬בניה רוזנפלד‪12............................‬‬ ‫שירעיון ‪ -‬יוסף יוגב‪14.............................................‬‬ ‫אמון ואמונה ‪ -‬אופיר איגל‪15.................................‬‬ ‫חידות החודש‪18.....................................................‬‬ ‫תפילה לקראת גיוס ‪ -‬אלמוני‪19..........................‬‬ ‫חייב איניש לבסומי בפוריא ‪ -‬שחר חריטן‪20.........‬‬ ‫מעשה רב ‪ -‬זאב מרזל‪21.........................................‬‬ ‫הכר את החדר ‪ -‬עמיחי נחשוני‪23...........................‬‬ ‫מתקן החלומות ‪ -‬אורי אורבך ז"ל‪24.......................‬‬ ‫פורים ‪ /‬הרב אבי אמיתי‬ ‫מאמרי הראי"ה‪.‬‬ ‫מערכת‬ ‫עורכים ‪ -‬צור רענן‪ ,‬מתניה חנן‪.‬‬ ‫עורך טכני ‪ -‬יוני פרידמן‪.‬‬ ‫איור ‪ -‬יונתן אלישע‪.‬‬ ‫צלם ‪ -‬תמיר ברטוב‪.‬‬ ‫צוות ‪ -‬זאב מרזל‪ ,‬עמיחי נחשוני‪ ,‬בניה רוזנפלד‪ ,‬יוסף‬ ‫יוגב‪ ,‬אסף שטיין‪.‬‬ ‫כותבים ‪ -‬מו"ר הרב צפניה דרורי‪ ,‬אלעד אדלר‪ ,‬אופיר איגל‪,‬‬ ‫שחר חריטן‪.‬‬ ‫לע"נ‬ ‫השר אורי אורבך ז"ל‬ ‫בוגר הישיבה (מחזור ב')‬ ‫נ‪.‬ל‪.‬ב‪.‬ע‪.‬‬ ‫כ"ז שבט תשע"ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫לע"נ‬ ‫אברהם (צוצו) דוידוביץ' ז"ל‬ ‫בוגר הישיבה (מחזור א' ‪ -‬המייסד)‬ ‫חבר הנהלת הישיבה‬ ‫נ‪.‬ל‪.‬ב‪.‬ע‪.‬‬ ‫ד' אדר תשע"ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫הוא למד שני מחזורים מעלי‪ ,‬לתקופה קצרה אף היינו חברותא‪ .‬נזכרתי בימים שהוא היה‬ ‫מורה בבית הספר היסודי בקרית שמונה‪.‬‬ ‫הכל השתבחו‬ ‫ב‪"-‬מורה בחסד‬ ‫עליון"‪.‬‬ ‫בעיניי הוא‬ ‫נשאר מורה עד‬ ‫היום‪...‬‬ ‫בעצב עמוק‪,‬‬ ‫יהודה אבקסיס‬ ‫מורשת‬ ‫‪-‬‬ ‫לע"נ היקר שבאורים אורי אורבך ז"ל‬ ‫אז הם היו בני שבע לערך‬ ‫תלמידים ביסודי על שם הרמב"ם‬ ‫הוא היה רשמית המורה המחנך‬ ‫בדמות מופת כבש את ליבם‪.‬‬ ‫והם שיננו אחריו אלף בית גימל‬ ‫מודה אני לפניך מה טובו אוהליך‬ ‫אשרי יושבי ביתך‪ ...‬ופי יגיד תהילתך‬ ‫מאז הימים עד שלשום ואתמול‬ ‫התחבב על הכל מימין ומשמאל‬ ‫בעיניים בורקות ופני עלם חמודות‬ ‫חיוך לא מש מצנום המידות‬ ‫קסם היה בו במורה‬ ‫קסם של מילים ושורות‬ ‫ענווה שלווה איחוד השורות‬ ‫דרך ארץ וכבוד הבריות‬ ‫לימים שר ללא שררה‬ ‫בן בית נאמן במלכות‬ ‫נקיה מנעל ועד חוט‬ ‫היום בו זך נגנז האור‬ ‫נקרא המורה למרומים‬ ‫וחייו כמסכת ספריו לא נאלמים‬ ‫בנו ְנ ָט ָעם ובנו ינצו פירותיהם‬ ‫נח העט נ"ד אילן בשנותיו‬ ‫ובארון היהודי ימתקו ספריו‪:‬‬ ‫מוקצה‪ ,‬נקודה‪ ,‬אותיות‬ ‫בשבת אורי היאך יזרקו סוכריות?‬ ‫ולא ידענו שהצלצול כה קרוב‬ ‫אורי‪ ,‬כולנו תלמידים‬ ‫משבע עד מאה ועשרים‬ ‫תם השיעור אך לא השיעורים‬ ‫עצוב לנו היום‬ ‫שהצלצול נועד למורים‪...‬‬ ‫לכו חזו מפעלות ה'‬ ‫מו"ר הרב צפניה דרורי‬ ‫מה אומרת לנו המגילה?‬ ‫ההשגחה העליונה ממשיכה‬ ‫תמיד לקיימנו‪ .‬סיפור מגילת‬ ‫אסתר‪ ,‬הוא סיפור הקשר‬ ‫האירועים‬ ‫בין‬ ‫התמידי‬ ‫העולמיים ובין מצבנו הלאומי‬ ‫הפנימי‪ .‬הקשר בין מעשינו‬ ‫ומחדלינו קשור באופן ישיר‬ ‫לעלייתם של כוחות רשע‬ ‫בעולם‪ .‬עם ישראל ימשיך‬ ‫להתקיים למרות הכל‪ .‬מצבנו‬ ‫הירוד לא מסלק מעלינו את‬ ‫ההשגחה העליונה; אהבת ה'‬ ‫לא פוסקת‪ .‬ההשגחה העליונה‬ ‫לקיימנו‪,‬‬ ‫תמיד‬ ‫ממשיכה‬ ‫כאומה שניצבת במרכז חיי‬ ‫העולם ומגלה את הצד האלוקי‬ ‫שבהם‪.‬‬ ‫על מה נתחייב דורם של‬ ‫מרדכי ואסתר כליה? למה המן מתכנן את‬ ‫השמדתם? חכמינו אמרו שהכל החל בגלל‬ ‫השתתפות היהודים בסעודה הגדולה של‬ ‫אחשוורוש; "מפני שנהנו מסעודתו של אותו‬ ‫רשע"‪ .‬באותה סעודה הובאו כלים מכלים שונים‬ ‫מכלי המקדש‪ .‬פרגודי התכלת ‪ -‬בדי מלכות‬ ‫שנצבעו על ידי חלזונות מארץ ישראל ‪ -‬פיארו‬ ‫את כל העמודים והתקרות; בגדי הכהן הגדול‪,‬‬ ‫עטיפות השולחן והמזבח‪ ,‬היוו את עיקר‬ ‫התפאורה‪.‬‬ ‫האם יהודי הגלות חשו בעלבון חגיגת הנצחון‬ ‫הזו‪ ,‬בוז לכל עברם? לא‪ .‬הם נהנו להיות חלק‬ ‫במלכות פרס‪ .‬לא הרתיע אותם הבוז ללאומיותם‪,‬‬ ‫לדתם‪ ,‬לעברם ‪ -‬על זה נתחייבו כליה‪ .‬כיוון שאין‬ ‫דבר נורא יותר מהתכחשות לאומית וחנופה‬ ‫למבזי ישראל ‪ -‬בגללם שנאת ישראל מתגברת‬ ‫בעמים‪.‬‬ ‫החזיון הזה חוזר ועולה לאורך ההיסטוריה‪ .‬כיצד‬ ‫כירכרו יהודי אמריקה סביב אובמה‪ ,‬תרמו‬ ‫לניצחונו‪ ,‬וסופה של ידידות זו בבוז לישראל‪.‬‬ ‫כשעם ישראל בז לכבוד עצמו‪ ,‬המן מציע עשרת‬ ‫אלפים שקל כסף לאוצר המלכות‪ ,‬ואחשוורוש‬ ‫מוכר את היהודים לידי מבקשי‬ ‫נפשם‪ .‬נפילות כאלו היו‬ ‫בלונדון‪ ,‬בברלין ובמוסקבה‪.‬‬ ‫שנאת ישראל התגברה ככל‬ ‫שביקשו היהודים לגלות את‬ ‫נאמנותם לשלטון ‪ -‬מתוך‬ ‫התכחשות לעמם‪ ,‬לעברו‪,‬‬ ‫ולעתידו‪ ,‬כך ביקשו להשמידם‪.‬‬ ‫אחד היה מרדכי‪ .‬הוא ניצב‬ ‫כיהודי נתין נאמן של המלכות‪.‬‬ ‫מציל את המלך מיד רודפיו‪,‬‬ ‫אך אינו מבקש תמורה על זה‪,‬‬ ‫אינו מוכן להחניף; את כבודו‬ ‫היהודי לא ישפיל בהשתחוות‬ ‫לרשעה השולטת‪ .‬הוא בטוח‬ ‫שאלוקיו מנהל את החיים ואת‬ ‫הפוליטיקה‪ .‬גם כשאסתר‬ ‫נלקחת לבית המלך הוא מבין‬ ‫שזה מהלך אלוקי לטובת עם ישראל‪ ,‬ולכן הוא‬ ‫מצווה עליה שלא תגיד את עמה ואת מולדתה‪.‬‬ ‫אבל אסתר הגדילה לעשות‪ ,‬היא ידעה שהכל‬ ‫תלוי בעם ואם עם ישראל יבין שהם בתפילתם‬ ‫יכולים להציל אותה‪ ,‬הם בתפילתם אכן יאפשרו‬ ‫לה להציל את כל האומה‪ .‬היא החדירה בכולם‬ ‫את ההכרה בערכם הגדול‪ ,‬בעוצמתם האלוקית‬ ‫ובזה היא גילתה את הכוח האמיתי של האומה‬ ‫שבידה הפקיד האלוקים את הנהגת העולם ואת‬ ‫גורלם שלהם עצמם‪.‬‬ ‫"לכו חזו מפעלות ה'" (תהילים מו‪ ,‬ט)‪ ,‬קוראת‬ ‫אסתר לכל הדורות‪ .‬תראו שכל האירועים בעולם‬ ‫מכוונים לגאולתכם‪ .‬כאילו יוצאים מתוך המגילה‬ ‫פסוקי תהילים‪" ,‬כי לא יבינו אל פעולות ה' ואל‬ ‫מעשה ידיו‪ ,‬יהרסם ולא יבנם" (כח‪ ,‬ה)‪.‬‬ ‫כשהיהודים לא מבינים את פעולות ה' העולם זה‬ ‫יהרסם ולא יבנם‪ .‬אבל כשאנו מבינים שכל מה‬ ‫שנעשה הוא חלק מפעולות ה' ‪ -‬אז יתקיים בנו‬ ‫כמו בימי אסתר "לכו חזו מפעלות ה'"‪ .‬מפעלות‬ ‫אלוקים נורא עלילה‪ ,‬על בני אדם‪.‬‬ ‫מכניסי רחמים‬ ‫מתניה חנן‬ ‫סיפור‬ ‫זה היה עוד יום משעמם במשרד‪ .‬המלאך ‪91‬יג‬ ‫ישב על כיסאו‪ ,‬נשען לאחור‪ ,‬והביט במכונת‬ ‫התפילות המוציאה תפילה אחר תפילה‪.‬‬ ‫כבר מזמן הוא ביקש העברה‪ .‬כולם יודעים‬ ‫ש'המחלקה לקבלת תפילות' זה מבוי סתום‪,‬‬ ‫ולמלאך עם שאיפות כמו שלו עבודה כזו היא‬ ‫תסכול מתמשך‪ .‬עבודתו הסתכמה בקריאת‬ ‫התפילות שבני האדם ("הבכיינים‪ ,‬תלותיים‬ ‫וחסרי יצירתיות" כפי שהיה אוהב לכנותם בליבו)‬ ‫היו מתפללים‪ .‬הוא לא באמת הבין איך המכונה‬ ‫עובדת‪ ,‬אבל כל מלאך טירון יודע שהמחלקה הזו‬ ‫היא עניין בירוקרטי ותו לא‪" .‬לכל תפילה יש את‬ ‫הזכות להיקרא‪ ,‬ללא הבדל דת גזע ומין"‪ ,‬השיעור‬ ‫השני שכל מלאך מתלמד עובר (אחרי "שירת‬ ‫התשבחות" כמובן)‪.‬‬ ‫"התפילות הם דבר קדוש"‪ ,‬היה אומר המרצה‬ ‫הזקן‪ ,‬ששנים של שירות בלטו בתווי פניו‬ ‫החכמות‪ .‬בעיניים בורקות היה עומד בכיתה‬ ‫ומנעים בקולו‪" ,‬זהו הקשר העיקרי של בני‬ ‫האדם‪ ,‬פסגת הבריאה‪ ,‬עם הבורא‪ .‬התפילה‬ ‫נובעת מהאדם‪ ,‬ותפקידנו הוא להפוך אותה‬ ‫לדיאלוג‪ ,‬לשיח"‪ .‬באותו זמן‪ ,‬בכיתה‪ ,‬עיסוק‬ ‫בתפילה נראה בעיניו כפסגת ההתגשמות של‬ ‫מלאך‪ ,‬להיות חלק מנבחרת "מכניסי רחמים"‪.‬‬ ‫"הלוואי שאני אזכה בלוטו" היה כתוב על הנייר‪,‬‬ ‫בפעם השלוש מאות היום‪ .‬הוא לקח את‬ ‫התפילה‪ ,‬וזרק אותה לתוך תיבת "נדחה"‪ .‬חסרי‬ ‫יצירתיות אמרנו?‬ ‫הוא מעולם לא אישר תפילה‪ ,‬ובתפקידו הנוכחי‬ ‫גם לא יאשר‪ .‬לכל התפילות שנפל בגורלם להיות‬ ‫"מאושר" קדמה התרעה‪ .‬מישהו מהחלונות‬ ‫הגבוהים היה שולח שליח‪ ,‬אימייל או במקרים‬ ‫נדירים היה מגיע לוודא את אישורם‪ .‬ההתערבות‬ ‫המקסימלית שהייתה לו היא האפשרות לזרוק‬ ‫לתיבת "לבדיקה" תפילות שחשב שגורלם צריך‬ ‫להשתנות‪ .‬ועדיין‪ ,‬תמיד יהיה מישהו מלמעלה‬ ‫שיחליט‪.‬‬ ‫‪91‬יג היה בין המלאכים המצטיינים במגמה‪ ,‬בכל‬ ‫מבחן קיבל ‪ 90‬ומעלה‪ ,‬תמיד דאג להתחבב על‬ ‫המרצה והתחבר ל'חבר'ה הרציניים'‪ .‬כל המרצים‬ ‫ניבאו לו גדולות‪" .‬אתה?"‪ ,‬אמר לו החונך האישי‬ ‫שלו‪" ,‬לך מתאים להיות במחלקת "ייצור מקרים"‪,‬‬ ‫או אולי‪ ...‬כן‪ ,‬אולי אפילו "מתכנן חלומות‬ ‫נסתרים"‪ ,‬משהו בסגנון"‪ .‬הוא חייך במרירות‪.‬‬ ‫'מעניין איך הוא היה מגיב אם היה רואה אותי‬ ‫עכשיו' חשב‪ ,‬ממש "מייצר מקרים"‪...‬‬ ‫"אלוקים יקר‪ ,‬אבא שוב כעס היום והכאיב‬ ‫לאימא‪ .‬אני מאוד אוהבת אותה ועצוב לי‪ .‬זה לא‬ ‫הוגן‪ .‬הגננת היום אמרה שאתה שומע מה שאני‬ ‫אומרת‪ .‬אז בבקשה תעשה שאבא לא יכעס"‪.‬‬ ‫תפילות מהסוג הזה תמיד עוררו בו רגשות‪.‬‬ ‫שליחת המכתבים ל"בדיקה" נראתה בעיניו‬ ‫כבלתי מספיקה לחלוטין‪ .‬כן‪ ,‬הוא יודע שלא כל‬ ‫בני האדם יכולים להיות מאושרים‪ ,‬כמו שהוכיחו‬ ‫החכמים שלהם באותות ובמופתים‪ .‬ומן הסתם‬ ‫אם הבקשה הזאת תתגשם אז אלף ואחת דברים‬ ‫רעים אחרים יקרו‪ ,‬אבל עדיין‪ ,‬כאב של הזולת‬ ‫תמיד נגע בו‪.‬‬ ‫"יש לי טסט ראשון מחר בבוקר‪ ,‬ואם אני לא‬ ‫אעבור אותו כנראה שכבר לא אוציא רשיון בזמן‬ ‫הקרוב בגלל הגיוס‪ .‬בבקשה תעשה שאני אעבור!‬ ‫אני יודע שאני לא נהג מושלם‪ ,‬אבל באמת שאין‬ ‫לי ברירה"‪.‬‬ ‫שום אימייל‪ ,‬שליח או יונת דואר לא הגיעו‬ ‫לאישור הבקשה‪ ,‬כך שמן הסתם הבחור הזה לא‬ ‫יעבור את הטסט‪ .‬הוא שלח את ידו לעבר תיבת‬ ‫"לבדיקה"‪ ,‬כשלפתע הבזיק בו רעיון‪' .‬למה לא?'‪,‬‬ ‫חשב‪' ,‬למה שבגלל אידיאלים אמיתיים הוא‬ ‫ידפק?'‪ .‬הוא פתח את התיק האישי של המתפלל‪,‬‬ ‫שם היה כתוב ‪" -‬יוסי דוידוב‪ ,‬בן ‪ 19‬מראשון‬ ‫לציון‪ .‬לומד במכינה קדם צבאית ואמור להתגייס‬ ‫ליחידה מובחרת בקרוב"‪ .‬כאשר ראה שהבחור‬ ‫מיועד לתרום גדולות לעם ישראל ("העם הסגולי"‬ ‫כפי שלימדו אותם בבית ספר)‪ ,‬זרק מהר את‬ ‫המכתב ל"מאושר" לפני שיתחרט‪.‬‬ ‫לרגע קט העולם קפא‪.‬‬ ‫וחזר מיד למסלולו‪.‬‬ ‫שום אזעקה לא נשמעה באוויר‪ ,‬המכונה לא‬ ‫התפוצצה‪ ,‬מנכ"ל המשרד לא נפל מהכיסא‪,‬‬ ‫מלחמה גרעינית לא פרצה‪ ,‬והפסוק מהכתובים‬ ‫"אין חדש תחת השמש" המשיך להיות רלוונטי‬ ‫מתמיד‪.‬‬ ‫הוא נשם כמה נשימות להסדיר את נשימתו‪ .‬הכל‬ ‫הסתדר בצורה הטובה ביותר‪ .‬יוסי יעבור מחר‬ ‫את הטסט‪ ,‬יתגייס לצבא ובקצרה ‪ -‬הכל טוב‪.‬‬ ‫‪91‬יג חזר לעבודתו‪ ,‬מנסה לשדר עסקים כרגיל‪,‬‬ ‫והתחיל להתרגל לרעיון שגם בידו לשנות משהו‬ ‫בעולם‪ .‬כמובן שהוא צריך לבחור לעצמו תפילות‬ ‫שלא נראה שישפיעו הרבה‪ ,‬להכין את השטח‬ ‫בפעם הבאה‪ ,‬ולא לעשות זאת בתדירות גבוהה ‪-‬‬ ‫אך נראה שהשיטה יכולה לעבוד‪.‬‬ ‫'ואולי לא?'‪ ,‬השאלה החלה לנקר בראשו‪' .‬אולי‬ ‫כן קרה אסון? אבל לא קרה כלום‪ '...‬הוא העיף‬ ‫שוב פעם מבט לכיוון משרד המנכ"ל‪ ,‬שום תנועה‬ ‫חשודה‪.‬‬ ‫בכל מקרה הוא החליט שבינתיים לא ימשיך‬ ‫באשור תפילות פרטניות‪ ,‬ובנוסף יעקוב אחרי‬ ‫יוסי בשביל לבדוק ששום דבר חריג לא קרה לו‪.‬‬ ‫למחרת‪ ,‬בהפסקת הבוקר שלו הוא נכנס לתוך‬ ‫התוכנה "כדור הארץ"‪ ,‬והסתכל ביוסי שניגש‬ ‫לטסט‪ .‬הוא החזיק לו אצבעות ונשא תפילה‬ ‫קטנה‪ ,‬ובאמת יוסי עבר את הטסט‪ .‬החיוך של‬ ‫יוסי התגמד רק לחיוך של "המלאך הגואל" הפרטי‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫אך הוא ידע שאין זה מספיק‪ ,‬צריך לבדוק איך‬ ‫השינוי הזה משפיע על חייו‪.‬‬ ‫עבר חודש‪ ,‬ויוסי התגייס‪.‬‬ ‫הוא הספיק לסיים טירונות‬ ‫ואימון מתקדם‪ ,‬כשהמלאך‬ ‫שלו מלווה אותו באופן‬ ‫אישי‪.‬‬ ‫"מחלקה ‪ !2‬המ"מ החליט שבעקבות ההצטיינות‬ ‫המחלקתית‪ ,‬כולנו בסוף סוגרים שבת‪ ,‬שבת‬ ‫חברים!"‪ .‬המפקד של יוסי הביט עליו‪ ,‬חייך‪ ,‬ואמר‬ ‫"סתם‪ ,‬עשר דקות כולם על א'!"‪" .‬חמשוש!" צעק‬ ‫מאושר יוסי‪ .‬הוא עלה מהר על מדי א'‪ ,‬והתפלל‬ ‫שתהיה לו "קפיצת הדרך"‪ .‬עוד באותו ערב מצא‬ ‫עצמו יוסי בבית החולים‪ ,‬כשהמכונית בה נסע‬ ‫התנגשה חזיתית ברכב חולף כשיצא לעקיפה‬ ‫מסוכנת‪.‬‬ ‫"‪91‬יג מתבקש להגיע למשרד"‪ .‬הוא כבר הבין את‬ ‫אשמתו‪ .‬מה יעשו לו? יפטרו אותו? אפשר בכלל‬ ‫לפטר מלאכים? הוא לא כל כך הבין בחוקים‬ ‫האלה‪.‬‬ ‫המנהל הביט בו בריכוז‪" .‬מה יש לך להגיד‬ ‫בנושא?"‪.‬‬ ‫אותו עניין דבר אחר‪" .‬מה יהיה איתו? הוא‬ ‫יחיה?"‪.‬‬ ‫המנהל חייך‪" .‬התוכנה שהייתה אצלך במחשב‬ ‫הייתה מפוברקת‪ .‬כיום יוסי באמת בחמשוש‪ ,‬אך‬ ‫ללא רשיון"‪.‬‬ ‫"איך?"‪ ,‬שאל בהתרגשות‪.‬‬ ‫"רצינו ללמד אותך שיעור קטן‪ ,‬שיעור שאנחנו‬ ‫נוהגים ללמד את כל המלאכים הטובים שלנו‪.‬‬ ‫בסופו של דבר לכל מלאך יש נקודת שבירה‪ ,‬ואף‬ ‫אחד לא מצליח להחזיק במשרה הזו יותר מידי‬ ‫זמן‪ .‬והאמת‪ ,‬שלך קצת התארכה‪ .‬אז מה המסר‬ ‫שלמדת?"‬ ‫"לא להתערב בדברים שלא קשורים אלי?"‪.‬‬ ‫"גם"‪ ,‬אמר המנכ"ל‪" .‬אך יש פה מסר הרבה יותר‬ ‫עמוק; הכלל הראשון שמנחה אותנו במחלקת‬ ‫קבלת תפילות‪ ,‬הוא למלא את רצונם של‬ ‫המתפללים"‪.‬‬ ‫"נו? אז מה הבעיה במה שעשיתי?" ‪ -‬התקומם‬ ‫‪91‬יג‪.‬‬ ‫"השאלה היחידה היא"‪,‬‬ ‫אמר המנכ"ל בשביעות‬ ‫רצון ‪" -‬מי אמר לך‬ ‫שהם יודעים מה הם‬ ‫רוצים?"‪.‬‬ ‫‪Bruce: There were so many. I just gave them all what they want.‬‬ ‫?‪God: Yeah. But since when does anyone have a clue about what they want‬‬ ‫ברוס‪ :‬הם היו כל כך רבים‪ ,‬בסך הכל נתתי להם מה שהם רצו!‬ ‫אלוקים‪ :‬כן‪ ,‬אבל ממתי למישהו יש מושג לגבי מה שהם רוצים?‬ ‫אסתר‪ ,‬הסתר ‪ -‬מה המגילה מגלה?‬ ‫אלעד אדלר‬ ‫עיון במהות מגילת אסתר‬ ‫במקורות אנו מוצאים שתי גישות כלפי מגילת‬ ‫אסתר‪ .‬הגישה הראשונה נופחת בה ממד על זמני‪,‬‬ ‫נצחי‪ .‬לפי הגישה השנייה ‪ -‬המגילה לא הייתה‬ ‫צריכה להיכתב כלל‪.‬‬ ‫שתי גישות ביחס למגילה‬ ‫במסכת מגילה (ז‪ ,).‬חז"ל התלבטו האם לכלול את‬ ‫מגילת אסתר בין כתבי הקודש‪( .‬בשביל שהגמרא‬ ‫תהיה מובנת‪ ,‬הוספתי פירושי מילים ופירוש‬ ‫רש"י בסוגריים);‬ ‫"אמר רב שמואל בר יהודה‪ :‬שלחה להם‬ ‫אסתר לחכמים‪ :‬קבעוני [ליו"ט ולקריאת‬ ‫מגילה] לדורות! שלחו לה‪ :‬קינאה את‬ ‫מעוררת עלינו לבין האומות‪ .‬שלחה‬ ‫להם‪ :‬כבר כתובה אני על דברי הימים‬ ‫למלכי מדי ופרס‪...‬‬ ‫[בסדר מועד שנו‪ ]-‬שלחה להם אסתר‬ ‫לחכמים‪ :‬כתבוני לדורות‪ .‬שלחו לה‪:‬‬ ‫"הלא כתבתי לך שלישים‪ ,‬שלישים ולא‬ ‫רבעים" [בשלושה מקומות בלבד יש‬ ‫להזכיר את מלחמת עמלק ‪ -‬שמות‪,‬‬ ‫דברים ושמואל]‪ .‬עד שמצאו לו מקרא‬ ‫כתוב בתורה "כתב זאת זכרון בספר"‪,‬‬ ‫כתב זאת ‪ -‬מה שכתוב כאן ובמשנה‬ ‫תורה‪ ,‬זכרון ‪ -‬מה שכתוב בנביאים‪,‬‬ ‫בספר ‪ -‬מה שכתוב במגילה‪.‬‬ ‫כתנאי‪ :‬כתב זאת ‪ -‬מה שכתוב כאן‪,‬‬ ‫זכרון ‪ -‬מה שכתוב במשנה תורה‪ ,‬בספר‬ ‫ מה שכתוב בנביאים‪ ,‬דברי רבי יהושע‪.‬‬‫רבי אלעזר המודעי אומר‪[ ...:‬כפי הדעה‬ ‫שראינו לעיל]"‪.‬‬ ‫נסכם‪ :‬ר' יהושע סובר שאין לכלול את המגילה‬ ‫בכתבי הקודש‪ .‬לעומתו ר' אלעזר המודעי סובר‬ ‫שכן‪.‬‬ ‫כהמשך לגישת ר' יהושע‪ ,‬בהמשך הגמרא שם‬ ‫מובאת דעתו של שמואל שמגילת אסתר לא‬ ‫מטמאת את הידיים‪ .‬הגמרא מקשה‪ ,‬ומגיעה‬ ‫למסקנה שהמגילה לא ניתנה בשביל שיכתבו‬ ‫אותה‪ ,‬אלא בשביל שיגרסו אותה בעל פה‬ ‫ויקראוה‪ .‬כלומר‪ ,‬הכתיבה עצמה‪ ,‬הפיכתה של‬ ‫המגילה לחלק ממשי מכתבי הקודש‪ ,‬לא נעשתה‬ ‫ברוח הקודש‪ ,‬כפי שאמר ר' יהושע שהפסוק‬ ‫"כתב זאת זכרון בספר" לא מדבר על המגילה‬ ‫עצמה‪.‬‬ ‫היינו מצפים שחכמינו יחלקו בשאלה‬ ‫ האם להכניס את מגילת אסתר‬‫לתנ"ך‪ ,‬או לא‪ .‬האם היא קצת קדושה‪,‬‬ ‫או קדושה מאוד‪ .‬אבל אנחנו רואים‬ ‫ניגודיות הרבה יותר חדה‪...‬‬ ‫מחלוקת דומה אנו מוצאים בירושלמי (מגילה‬ ‫פרק א') בדיון על מבנה התנ"ך באחרית הימים‪.‬‬ ‫מובאת שם השאלה ‪ -‬אילו ספרים יבטלו לעתיד‬ ‫לבוא‪" .‬ר' יוחנן אמר‪ :‬הנביאים והכתובים עתידין‬ ‫ליבטל‪ ,‬וחמשת ספרי תורה אינן עתידין‪ ...‬ר'‬ ‫שמעון בן לקיש אמר‪ :‬אף מגילת אסתר והלכות‬ ‫אינן עתידין ליבטל"‪.‬‬ ‫אנחנו רואים כאן ‪ 2‬שיטות יסודיות‪:‬‬ ‫שיטת ר' יהושע‪ ,‬ושמואל‪ ,‬שהמגילה‬ ‫היא חול‪ ,‬וכלילתה בתנ"ך היא סוג של‬ ‫'דיעבד'‪ .‬ושיטת ר' אלעזר‪ ,‬וריש לקיש‪,‬‬ ‫שהמגילה היא חלק בלתי נפרד מכתבי‬ ‫הקודש‪.‬‬ ‫הרמב"ם (הלכות מגילה‪ ,‬פ"ב הי"ח) ממשיך את‬ ‫שיטת ריש לקיש ‪" -‬כל ספרי הנביאים וכל‬ ‫הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ‬ ‫ממגילת אסתר‪ ,‬הרי היא קיימת כחמשה חומשי‬ ‫תורה וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין‬ ‫לעולם"‪.‬‬ ‫אנחנו רואים כאן ‪ 2‬שיטות יסודיות‪ :‬שיטת ר'‬ ‫יהושע‪ ,‬ושמואל‪ ,‬שהמגילה היא חול‪ ,‬וכלילתה‬ ‫בתנ"ך היא סוג של 'דיעבד'‪ .‬ושיטת ר' אלעזר‪,‬‬ ‫וריש לקיש‪ ,‬שהמגילה היא חלק בלתי נפרד‬ ‫מכתבי הקודש‪.‬‬ ‫קודש גמור או חול גמור‬ ‫אבקש לשאול כאן ‪ -‬איך נוצרה ניגודיות כה‬ ‫גדולה? היינו מצפים שחכמינו יחלקו בשאלה ‪-‬‬ ‫האם להכניס את מגילת אסתר לתנ"ך או לא‪.‬‬ ‫האם היא קצת קדושה או קדושה מאוד‪ .‬אבל‬ ‫אנחנו רואים ניגודיות הרבה יותר חדה‪ :‬גישה‬ ‫אחת שהמגילה היא חול גמור "ואינה מטמאת‬ ‫את הידיים" (אין לה גדר של כתבי הקודש כלל‪,‬‬ ‫שלא לדבר על תנ"ך)‪ ,‬ומנגד ‪ -‬גישה שטוענת‬ ‫שהמגילה היא כחמישה חומשי תורה‪ ,‬ואינה‬ ‫בטלה לעולם ‪ -‬אפילו כששאר התנ"ך מתבטל‪ .‬מה‬ ‫עומד בבסיס החלוקה החדה הזו?‬ ‫‪...‬המעיין במגילה אינו יכול שלא‬ ‫לראות את ההתגלות האלוקית‬ ‫המלווה את כל סיפור מרדכי ואסתר‬ ‫בשושן‪.‬‬ ‫ננסה לבחון ולהעמיק במהות מגילת אסתר‪,‬‬ ‫ואולי נצליח לפתור את הבעיה‪...‬‬ ‫הבנה פנימית של המגילה‬ ‫במבט ראשוני מגילת אסתר נראית כמגילה‬ ‫'חילונית'‪ .‬אין בה שום אזכור כתוב לאלוקים‪ ,‬וכן‬ ‫לשום מעשה דתי‪ ,‬לבד מכמה אזכורים שבאים‬ ‫כדרך אגב‪ ,‬ולאו דווקא על העם היהודי‪.‬‬ ‫התיאורים הגשמיים שם מפורטים מאוד‪ ,‬ובסך‬ ‫הכל על פי הפשט מובנת מאוד השיטה הראשונה‬ ‫ש'מאנישה' את המגילה ומגדירה אותה כחולין‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬המעיין במגילה אינו יכול שלא לראות את‬ ‫ההתגלות האלוקית המלווה את כל סיפור מרדכי‬ ‫ואסתר בשושן‪ .‬כמובן שרק בעזרת פרשנות חז"ל‬ ‫אפשר להבין את העומק הגדול שיש בסיפור‬ ‫המגילה‪.‬‬ ‫לא נאריך כאן בסוגיית המהלך האלוקי שמלווה‬ ‫את סיפור המגילה‪ ,‬שדשו בו כבר רבים ‪ -‬אך‬ ‫נעמוד על נקודה בפרשנות זו‪.‬‬ ‫חז"ל מאירים את כל המגילה באור ניסי ‪ -‬אלוקי‪,‬‬ ‫וטורחים לתת לכל תופעה ותופעה הסבר על‬ ‫טבעי‪ .‬לצורך העניין ‪ -‬כאשר אסתר אומרת‬ ‫לאחשוורוש‪" :‬איש צר ואויב"‪ ,‬אמירה שעל פי‬ ‫הפשט מכוונת מתחילתה כלפי המן‪ ,‬מסבירים‬ ‫חז"ל (מגילה טז‪ ).‬שאסתר החוותה בידה כלפי‬ ‫אחשוורוש (בתור האיש הצר והאויב)‪ ,‬ובא מלאך‬ ‫והסיט את ידה כלפי המן‪ ,‬כדי שהתכנית‬ ‫האלוקית תדפוק כמו שצריך‪.‬‬ ‫אנחנו ניצבים מול ניגודיות חמורה‪:‬‬ ‫מצד אחד‪ ,‬פשט הפסוקים אינו מזכיר‬ ‫התגלות או סיוע אלוקיים אפילו ברמז;‬ ‫מצד שני‪ ,‬חז"ל בפירושם מעמידים‬ ‫אפילו את ההתרחשות הפשוטה ביותר‬ ‫כמוכוונת אלוקות‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬על פי חז"ל ההתרחשויות במגילה רוויות‬ ‫במלאכים שלוחי ה' שמשפיעים על המאורעות‬ ‫האנושיים‪.‬שוב ‪ -‬אנחנו ניצבים מול ניגודיות‬ ‫חמורה‪ :‬מצד אחד‪ ,‬פשט הפסוקים אינו מזכיר‬ ‫התגלות או סיוע אלוקיים אפילו ברמז; מצד שני‪,‬‬ ‫חז"ל בפירושם מעמידים אפילו את ההתרחשות‬ ‫הפשוטה ביותר כמוכוונת אלוקות‪ .‬מה משמעות‬ ‫השניות הזו במגילה?‬ ‫מגילת אסתר לא תיבטל‬ ‫סיום המגילה ‪ -‬אם נודה על האמת ‪ -‬מרגיש טיפה‬ ‫'תקוע';‬ ‫"וישם המלך אחשוורוש מס על הארץ‬ ‫ואיי הים‪ :‬וכל מעשה תקפו וגבורתו‬ ‫ופרשת גדלת מרדכי אשר גדלו המלך‬ ‫הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים‬ ‫למלכי מדי ופרס‪ :‬כי מרדכי היהודי‬ ‫משנה למלך אחשוורוש וגדול ליהודים‬ ‫ורצוי לרב אחיו דרש טוב לעמו ודבר‬ ‫שלום לכל זרעו‪":‬‬ ‫‪...‬הסוף הוא שמרדכי משנה למלך‬ ‫אחשוורוש בשושן וכולם יודעים את‬ ‫גדלו ותפארתו‪ ... .‬איפה הסיום שאליו‬ ‫ציפינו?‬ ‫ציפייתנו הטבעית היא‪ ,‬שהמגילה תסיים את‬ ‫הסיפור הגלותי הזה‪ ,‬בפסוק ‪" -‬אחר הדברים‬ ‫האלה‪ ,‬היהודים עלו לירושלים‪ ,‬והקימו את בית‬ ‫המקדש כאשר הצהיר כורש"‪ ,‬אולי להוסיף גם‬ ‫איזה "חיו בעושר ואושר"‪ ,‬וכמובן ‪ -‬שמרדכי‬ ‫היהודי הוא המנהיג הבלתי מעורער של עם‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫אך זה לא הסוף‪ .‬הסוף הוא שמרדכי משנה למלך‬ ‫אחשוורוש בשושן וכולם יודעים את גדלו‬ ‫ותפארתו‪ .‬מה הוא עוד עשה? הטיל מס‪ .‬איפה‬ ‫הסיום שאליו ציפינו? איפה הגאולה השלמה‪,‬‬ ‫הבניין הגדול? זה הסוף שאנחנו מקבלים ‪ -‬מרדכי‬ ‫הצליח להיות משנה מלך פרס? לא מרגש מדי‪,‬‬ ‫ובטח שלא מצדיק את ההתעסקות הפרשנית של‬ ‫חז"ל במגילה‪.‬‬ ‫סוף המגילה משאיר לנו משימה‬ ‫שהרלוונטיות שלה קריטית אל הדור‬ ‫שלנו‪ .‬משימתנו ‪ -‬לכתוב את פרק יא'‬ ‫של מגילת אסתר‪ .‬אנחנו צריכים‬ ‫להמשיך את המהלך האלוקי שנמצא‬ ‫במגילה‪.‬‬ ‫תם ולא נשלם‬ ‫אנסה להציע כיוון להבנת הסיום‪:‬‬ ‫מגילת אסתר מסתיימת במין אקורד צורם ‪" -‬לא‬ ‫לילד הזה התפללנו"‪ .‬ופה בדיוק אנחנו נכנסים‪.‬‬ ‫למה? כי זה נכון‪ .‬הסוף של המגילה הוא לא סוף‬ ‫שמח של דיסני‪ .‬עם ישראל לא עלה לארץ‬ ‫בהמוניו‪ ,‬מרדכי היהודי רצוי "לרוב" אחיו בלבד‪.‬‬ ‫אמנם ‪ -‬זו בדיוק האנושיות של המגילה‪ ,‬וזו‬ ‫הסיבה שהיא משאירה לנו פתח כל כך גדול‬ ‫לעתיד‪.‬‬ ‫טמון כאן מסר עמוק ‪ -‬ההסתר הוא‬ ‫שמביא את הקדושה‪ .‬הסתמיות‪,‬‬ ‫הסיום הלא שלם‪ ,‬החוסר הזועק‬ ‫בקריאת שם ה' ‪ -‬הוא שחשוב לנו כל‬ ‫כך‪ ,‬כי מתוכו תתגלה קדושה אמיתית‪,‬‬ ‫תורה אמיתית‪ ,‬שנובעת מצמא‬ ‫ומאהבה‪.‬‬ ‫סוף המגילה משאיר לנו משימה שהרלוונטיות‬ ‫שלה קריטית אל הדור שלנו‪ .‬משימתנו ‪ -‬לכתוב‬ ‫את פרק יא' של מגילת אסתר‪ .‬אנחנו צריכים‬ ‫להמשיך את המהלך האלוקי שנמצא במגילה‪.‬‬ ‫קודם כל בעלייה לארץ ישראל‪ ,‬ובבניית המקדש‬ ‫(משימה שרלוונטית מאין כמוה היום)‪ .‬לאחר‬ ‫מכן‪ ,‬לאחר הגאולה השלימה עלינו להמשיך‬ ‫ולראות את המציאות האלוקית בכל יום ויום‪,‬‬ ‫בפשטות‪ ,‬כפי שהיא מופיעה במגילת אסתר‪,‬‬ ‫עמוקה אך נסתרת‪ .‬במגילה‪ ,‬גם לאחר הנס‬ ‫הגדול‪ ,‬עם ישראל עדיין לא מצליח ליישם את‬ ‫המשימה הזאת‪ .‬תפקידנו הוא להביא את העולם‬ ‫לתיקון מושלם וסופי‪ .‬זו פעולה קשה מאוד ‪-‬‬ ‫ולכן‪ ,‬גם לעתיד לבוא כשהמשיח יגיע‪ ,‬אנחנו‬ ‫צריכים להמשיך את המהלך הזה לתיקון יומיומי‬ ‫של המציאות‪.‬‬ ‫לא סתם יש כזה הסתר במגילה מצד אחד‪ ,‬וכזה‬ ‫קודש מצד שני‪ :‬טמון כאן מסר עמוק ‪ -‬ההסתר‬ ‫הוא שמביא את הקדושה‪ .‬הסתמיות‪ ,‬הסיום הלא‬ ‫שלם‪ ,‬החוסר הזועק בקריאת שם ה' ‪ -‬הוא‬ ‫שחשוב לנו כל כך‪ ,‬כי מתוכו תתגלה קדושה‬ ‫אמיתית‪ ,‬תורה אמיתית‪ ,‬שנובעת מצמא‬ ‫ומאהבה‪" .‬הדור קיבלוה בימי אחשוורוש"‪.‬‬ ‫כולי תפילה שנזכה לכתוב את פרק יא' של מגילת‬ ‫אסתר בימי הפורים האלה הבאים עלינו לטובה!‬ ‫ראיון עם חוקי רייס‬ ‫בניה רוזנפלד‬ ‫היו מוכנים לפגוש אותו כפי שמעולם לא פגשתם ‪ 833 -‬מילים עם חוקי רייס‬ ‫כללי‬ ‫שמי עמיחי רייס (מכונה בפי רוב חוקי)‪ ,‬משיעור‬ ‫ח' (השיעור של שטיינר‪ ,‬האיש והאגדתא)‪ .‬נשוי‬ ‫לתמר‪ ,‬ואבא לעמית ‪ -‬בן שנה‪ .‬במקור אני מאלון‬ ‫שבות‪ ,‬למדתי בנווה שמואל‪ ,‬וכיום גר בשכונה‬ ‫גימל‪ .‬כיום אני מראה את פרצופי שעות בודדות‬ ‫בשבוע בישיבה‪ ,‬ובשאר הזמן מלמד‪ ,‬בעיקר בבית‬ ‫ספר עוזיאל‪ ,‬כמורה למשנה ולגמרא‪.‬‬ ‫לימוד בישיבה‬ ‫תקופת בנייה מדהימה וזכות גדולה‪ ,‬לעצור‬ ‫ולהסתכל פנימה‪ .‬לקחת חלק משרשרת דורות‬ ‫ארוכה שכולה שאיפה לדבוק בדבר ה'‪.‬‬ ‫תוכן הלימוד‬ ‫חשוב שאדם ילמד את מה שליבו חפץ‪ ,‬אך חשוב‬ ‫לזכור לא להתפזר לכל הכיוונים‪ .‬נראה לי‬ ‫שבעיקר בשיעור א' יש רצון ללמוד במהירות‬ ‫גבוה מאוד כדי להספיק לגעת בכמה שיותר‬ ‫ספרים ולא לפספס דברים חשובים שהייתי צריך‬ ‫לדעת‪ .‬בעיה זו גדולה בעיקר בספרי האמונה‪ .‬כך‬ ‫עשיתי אני בשיעור א'‪ ,‬כשלמדתי במהירות את‬ ‫מסילת ישרים והקדמות הרמב"ם למשנה וכמעט‬ ‫כלום לא נשאר לי מזה‪ ,‬וכשלמדתי את שניהם‬ ‫בשנית בצורה מעמיקה יותר‪ ,‬הדברים נחקקו בי‬ ‫והפנמתי הרבה יותר‪" .‬לא עליך המלאכה‬ ‫לגמור‪."...‬‬ ‫עבודת המידות‬ ‫בעבר חשבתי שצריך להקדיש זמן רב יותר‬ ‫ללימוד עבודת המידות‪ ,‬בצורה מפורטת‪ ,‬והיה לי‬ ‫קשה עם זה שלומדים כל היום רק גמרא ואפילו‬ ‫אמונה‪ ,‬מבלי להתעסק בעבודת ה'‪ ,‬המטרה‬ ‫שלשמה בעיקר מגיעים לישיבה‪ .‬גם כיום אני‬ ‫חושב שזה הדבר העיקרי שאדם נדרש לו בחייו‪,‬‬ ‫אלא שהצורה בה עובדים על המידות היא לא רק‬ ‫בדרך שחשבתי‪ .‬אם מוכנים לגשת ללימוד‪,‬‬ ‫ובעיקר לאמונה‪ ,‬לא כרכישת ידיעות חיצוניות‬ ‫שצריך לקנות‪ ,‬אלא מתוך הבנה שאנו באים‬ ‫לפגוש תורה שדרכה הקב"ה ברא את העולם‪,‬‬ ‫תורה שמחוברת לכל מסגרות החיים‪ ,‬ניתן וראוי‬ ‫שיחול שינוי פנימי בלומד‪( .‬כמובן שצריך‬ ‫להתאמן ללמוד בצורה כזאת‪ ,‬וזו לא החלטה‬ ‫פשוטה)‪ .‬כמובן שלא באתי לצאת כנגד חשבון‬ ‫נפש‪ ,‬אך גם חשבון נפש צריך לעשות בשמחה‬ ‫וברוחב דעת‪ ,‬ולא בהלקאה עצמית‪.‬‬ ‫הרב קוק‬ ‫אני אוהב ללמוד את דבריהם של רבנים רבים‪,‬‬ ‫אך לגבי הרב קוק אני מרגיש שהוא העניק לי‬ ‫במתנה משקפיים חדשים לראות דרכם כל דבר‬ ‫במציאות בצורה שונה‪ .‬גם משום שכיום אנחנו‬ ‫חיים בדורות שזכינו ב"ה לחיות בארץ ישראל‪,‬‬ ‫ופתאום עם ישראל מתעורר לחיים ועולות‬ ‫סוגיות שאחרים לא דיברו עליהם‪ ,‬ובטח שלא‬ ‫מתוך מבט על המציאות כמו שהיא‪ .‬וגם משום‬ ‫שאני מרגיש שהיחס שלו לכל צדדי המציאות ‪-‬‬ ‫הכלל והפרט‪ ,‬הקודש והחול‪ ,‬האדם ואלוקיו ‪-‬‬ ‫שקול בפלס וכולל הכל‪.‬‬ ‫אני יודע שזה נשמע קיצוני‪ ,‬אבל אני לא יודע‬ ‫איך חיי היו נראים ללא תורתו‪.‬‬ ‫תובנה משמעותית‬ ‫אחת התובנות המשמעותיות בחיי (מלבד הידיעה‬ ‫שעדיף להיות בחדר שקרוב לבית מדרש‪ ,‬ולא כזה‬ ‫שאחרי שנ"צ אתה צריך לגרור רגליים עם עיניים‬ ‫טרוטות במעלה הישיבה) היא שאדם צריך‬ ‫להתרכז ולהיות קשור נפשית לדבר שבו הוא‬ ‫מתעסק באותו זמן‪ .‬זה נכון לישיבה בכלל‪ ,‬לסדר‪,‬‬ ‫להפסקה‪ ,‬למישהי שאתה יוצא איתה לדייט וכו'‪.‬‬ ‫פוליטיקה‬ ‫הפעם נראה לי שאצביע לבית היהודי‪ .‬חבל לבזבז‬ ‫קולות כל פעם על עלה ירוק או על העבודה‬ ‫(ברוטציה של כל שנתיים מפלגה אחרת ‪ -‬בקצב‬ ‫הבחירות בישראל‪.)...‬‬ ‫נראה לי שהגיע הזמן שנראה אחרים בעין קצת‬ ‫יותר טובה‪ .‬לא הגיוני שלפני בחירות כל מי שלא‬ ‫חושב כמונו‪ ,‬אוטומטית הופך לעוכר ישראל‪ ,‬כך‬ ‫שבאופן מעשי כולם יוצאים מהבחירות עם ‪70‬‬ ‫סיבות שהתפרסמו לעיני כל‪ ,‬למה הם הכי‬ ‫רשעים על פני הגלובוס‪...‬‬ ‫באופן כללי אני חושב שהדבר הכי חשוב לחיזוק‬ ‫כיום בעם ישראל הוא אחדות! בלי לטשטש את‬ ‫ההבדלים‪ ,‬ועם הבנה שמותר לחלוק‪ ,‬ואפילו‬ ‫לחשוב שאחרים טועים‪ ,‬אבל לא להפוך את כולם‬ ‫לרשעים‪ ,‬ולייחס להם מניעים נוראים‪.‬‬ ‫פורים‬ ‫החג בה"א הידיעה‪ .‬הזדמנות לשחרר הכל ולגלות‬ ‫כמה אתה אוהב את ה'‪ ,‬ואת החברים שלומדים‬ ‫לצידך‪ .‬מומלץ לא לשתות בערב יותר מידי‪ ,‬מה‬ ‫שמביא לכך שקמים בבוקר עם כאב ראש מטורף‬ ‫ולא רוצים לגעת באלכוהול כל הסעודה‪ .‬הרב‬ ‫דרורי ישלים את שאר העצות בשיחה השנתית‪...‬‬ ‫פעמיים השנה כבר יצא‬ ‫לו לשאול בטעות תלמיד‬ ‫מתוך כעס "מה אתה‪,‬‬ ‫דפוק?"‪ .‬באחד המקרים‬ ‫נאלץ להתנצל בפני פלוני‬ ‫מול כל הכיתה‪ ,‬וכשאמר‬ ‫שהוא מתנצל בפני פלוני‬ ‫על שקרא לו כך‪ ,‬שאלו‬ ‫התלמידים‪" :‬אה‪ ,‬גם‬ ‫לפלוני קראת כך?" ‪-‬‬ ‫פאדיחה‪ ...‬בכל זאת‪ ,‬מורה‬ ‫חדש‪.‬‬ ‫כשהיה קטן היה רחפן‬ ‫ברמות‪ .‬פעם בכמה זמן‬ ‫הייתה אמו מוציאה‬ ‫סנדוויצ'ים‬ ‫מהילקוט‬ ‫מעופשים כשכל השכונה‬ ‫מריחה‪ ,‬וזה מלבד כל‬ ‫המעילים שנשכחו להם‬ ‫בבית ספר‪.‬‬ ‫היה לו את אותה חברותא בסדר עיון בשיעורים ב'‪ ,‬ד' וה' ‪-‬‬ ‫אלעד שלוש (אח של ברק)‪ .‬הכירו את הסברות של השני כל‬ ‫כך טוב‪ ,‬כך שבסוף היו מעבירים שלוש שעות של ויכוח ללא‬ ‫מילים כשרק בסופן היה אחד מוכן להודות שטעה בדרך‬ ‫ולשטוף לשני את הכלים בארוחת צהריים (היו אוכלים גם‬ ‫מאותה צלחת‪.)...‬‬ ‫היה רוצה ללמוד משחק‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬תמיד בהצגות בני‬ ‫עקיבא ‪ /‬בית הספר גילם‬ ‫את דמות החנון‪ .‬כנראה‬ ‫כי הרגיש שצריך איזון‪...‬‬ ‫עובד כיום ב‪)!( 6-‬‬ ‫מקומות עבודה שונים‪.‬‬ ‫מס הכנסה בדיוק בודקים‬ ‫האם זה חוקי (‪ )...‬ורוצים‬ ‫לפתוח מחלקה מיוחדת‬ ‫רק בשבילו‪.‬‬ ‫יש סרט גנוז היטב‬ ‫שמתעד אותו ואת אחיו‬ ‫ה')‬ ‫(שיעור‬ ‫אביעד‬ ‫מקללים אחד את השני‬ ‫בפלמית‪ ,‬כמובן בקללות‬ ‫לייט (אגב‪ ,‬לייט בארמית‬ ‫= קללה)‪ .‬אביעד ‪ -‬סליחה‬ ‫על ההלשנה‪.‬‬ ‫בעבר היה עם משפחתו בשליחות‬ ‫בבלגיה ‪ 3‬שנים‪ .‬דיבר ודיברתי את‬ ‫שפת המקום ‪" -‬פלמית" בצורה‬ ‫שוטפת‪ ..‬בהמשך ניסו הוא ואחיו‬ ‫לשכוח בכח את השפה המגעילה‬ ‫והצליחו די טוב ‪ -‬יצורים‪...‬‬ ‫יוסף יוגב‬ ‫רבותי ההיסטוריה חוזרת‬ ‫מילים‪ :‬חיים חפר‬ ‫לחן‪ :‬שמואל פרשקו‬ ‫רבותי‪ ,‬ההיסטוריה חוזרת‬ ‫שום דבר לא אבד‪ ,‬לא נשכח‪.‬‬ ‫עוד נזכור‪ ,‬תחת גשם עופרת‬ ‫איך בסוריה צעד הפלמ"ח‪.‬‬ ‫אל עלמין אף אותך לא נשכחה‪,‬‬ ‫עת אל שדות הדרום הרחבים‪,‬‬ ‫אל הנגב פלוגונת נשלחה‪-‬‬ ‫עם מקלות כתחליף לרובים‪.‬‬ ‫ומספרת הסבתא לנכד‪:‬‬ ‫כל מקום שלפעול בו נחוץ‪,‬‬ ‫שם אומרים לפלמ"חניק ללכת‪,‬‬ ‫וחייו הם כפקק בקיבוץ‪.‬‬ ‫יריות בקהיר עת נשמעו‬ ‫עת מבית איים האסון‪,‬‬ ‫אל העיר חברינו נקראו‬ ‫וקורא להם שם ‪ -‬ה"סזון"‪.‬‬ ‫ומסיימת הסבתא לנכד‪,‬‬ ‫ויושבת כפופה למולו‪:‬‬ ‫כן‪ ,‬הכושי יכול כבר ללכת‪,‬‬ ‫כי הכושי עשה את שלו‪.‬‬ ‫ההיסטוריה חוזרת‬ ‫רבותי‪ ,‬הסבתא מספרת על תולדות הפלמ"ח מהקמת ועד לפירוקו; ראשיתו‬ ‫של הפלמ"ח ב‪ 15-‬במאי ‪ 1941‬עת השתתפו עשרות חברי פלמ"ח (פלוגות מחץ)‬ ‫במערכה בסוריה ובלבנון במלחמת העולם השנייה‪ .‬פעולתם הראשונה‬ ‫במערכה הייתה הפלגתם לפעולה בלבנון של כ"ג יורדי הסירה (נראה לי שיש‬ ‫רחוב בעיר על שמם)‪.‬‬ ‫לא הרבה יודעים אבל משה דיין שלחם בפלמ"ח איבד את עינו אז במערכה‬ ‫לכיבוש סוריה ולבנון‪.‬‬ ‫הפלמ"ח השתתף בקרב אל‪-‬עלמין במצרים‪ ,‬בו נעצרה גרמניה בדרכה לארץ‬ ‫ישראל והמזרח התיכון כולו‪ ,‬ושקבע את גורל היישוב בתקופת המלחמה‪.‬‬ ‫עניינו המיוחד הוא שמפקדי הפלמ"ח פעלו לקראתו בלא מעט אומץ‪ ,‬זאת כפי‬ ‫שמתואר "עם מקלות כתחליף לרובים" ‪ -‬מחסור באמצעי תשלום לרכישת‬ ‫נשק הולם לקרב‪ .‬לימים כונתה הכוננות לפלישה לארץ ישראל "מאתיים ימי‬ ‫החרדה"‪.‬‬ ‫ממשיכה הסבתא לספר לנו שכל דבר שהיה נצרך לעשות חברי הפלמ"ח עשו ‪-‬‬ ‫"חייו הם כפקק בקיבוץ" ‪ -‬זהו אדם עם מקצוע לא מוגדר שמציבים בסידור‬ ‫עבודה כשמישהו נעדר‪.‬‬ ‫היריות בקהיר מדברות על רצח הלורד מוין (בריטי) על ידי הלח"י‪ ,‬אז ארגון‬ ‫ההגנה צד את אנשי האצ"ל והלח"י ומסר אותם לבריטים‪ ,‬זה מה שנקרא‬ ‫"סזון" ‪ -‬בצרפתית עונת הציד‪.‬‬ ‫ולבסוף‪ ,‬היום זה כבר לא היה עובר מסך‪ ,‬המשפט הגזעני האהוב‪" ,‬כן הכושי‬ ‫יכול כבר ללכת כי הכושי עשה את שלו" שמתאר בפשטות את כאבם של‬ ‫חברי הפלמ"ח על פירוקו בידי דוד בן גוריון (ראש הממשלה אז) על פי החלטה‬ ‫שהתקבלה בעיצומה של מלחמת העצמאות שבמדינתנו יהיה צבא אחד ‪ -‬צבא‬ ‫הגנה לישראל‪.‬‬ ‫חוץ מזה‪ ,‬ברכותיי ממלכתיים‪ ,‬יש לנו רק צבא אחד‪ .‬אבל סתם שתדעו‬ ‫שסבתא שלי הייתה בכלל בהגנה‪.‬‬ ‫גירסה מומלצת‬ ‫יפה ירקוני מחזירה את‬ ‫ההיסטוריה‪ .‬הביצוע המקורי‪.‬‬ ‫שווה הצצה‬ ‫ביצוע מערב שירה נעים‬ ‫לשמיעה‪ .‬מזהים מי זאת‬ ‫ששרה מימין?‬ ‫אמון ואמונה‬ ‫אופיר איגל‬ ‫לאן האדם מסוגל להגיע‬ ‫קיימות גישות הסוברות כי אמונה מושתתת‬ ‫בעיקר על הרגשה ‪ /‬תקווה למשהו‪ .‬האמונה‪ ,‬על‬ ‫פי גישות אלו אינה דבר מוחלט‪ ,‬כמו שלפעמים‬ ‫אנחנו מאמינים למישהו‪ ,‬ומתברר בסוף שהוא‬ ‫משקר‪.‬‬ ‫לשיטתי ‪ -‬אמונה אינה הרגשה ערטילאית כלשהי‬ ‫בדבר קיום הבורא‪ ,‬אלא זוהי הכרה פנימית‪,‬‬ ‫ודאית ומוחלטת בהימצאות בורא העולם‪.‬‬ ‫ההשאלה ממושג האמונה ‪" -‬אני מאמין שכך וכך‬ ‫יקרה‪( ...‬כי אני לא בטוח בדבר זה)" היא השאלה‬ ‫שגויה‪ .‬אין הדבר כך באמונה‪ .‬אדם מאמין לא רק‬ ‫חושב‪ ,‬או מרגיש‪ ,‬או משער שישנה השגחה‬ ‫עליונה‪ ,‬אלא יש לו ודאות מוחלטת בכך‪ ,‬מתוך‬ ‫הסתכלות אמיתית ולא משוחדת על המציאות‪.‬‬ ‫אמונה מלשון אמת‪ ,‬שהיא אמיתית וקיימת‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬אבקש להציע הסתכלות רחבה יותר או‬ ‫לפחות פן נוסף במושג האמונה‪ .‬אמונה מלשון‬ ‫אמון בה'‪.‬‬ ‫אנו נצרכים לאמון בסיטואציות רבות בחיינו‪,‬‬ ‫בחיי זוגיות‪ ,‬בעסקים‪ ,‬בין חברים וכו'‪ .‬עיקר‬ ‫האמונה בנוי על אמון‪ ,‬אמון שבין הקב"ה לעם‬ ‫ישראל ולהיפך‪ .‬זוהי מערכת דו‪-‬צדדית‪.‬‬ ‫אנסה להציג את שני הצדדים השונים‪ ,‬אך‬ ‫המשלימים לאמון המדובר‪.‬‬ ‫האמון של הקב"ה באדם‬ ‫הרמב"ם בהלכות תשובה מפרט מהם חמשת‬ ‫דעות המינות‪:‬‬ ‫"חמשה הן הנקראים מינים‪ )1 :‬האומר‬ ‫שאין שם אלוה ואין לעולם מנהיג‪)2 ,‬‬ ‫והאומר שיש שם מנהיג אבל הן שנים או‬ ‫יותר‪ )3 ,‬והאומר שיש שם רבון אחד‬ ‫אבל שהוא גוף ובעל תמונה‪ )4 ,‬וכן‬ ‫האומר שאינו לבדו הראשון וצור לכל‪)5 ,‬‬ ‫וכן העובד כוכב או מזל וזולתו כדי‬ ‫להיות מליץ בינו ובין רבון העולמים ‪-‬‬ ‫כל אחד מחמשה אלו הוא מין" (הלכות‬ ‫תשובה‪ ,‬פ"ג‪ ,‬ה"ז)‪.‬‬ ‫הראב"ד מזדעק על דברי הרמב"ם לגבי הדעה‬ ‫השלישית שהקב"ה הוא בעל גוף בהגדרת מין‪:‬‬ ‫"והאומר שיש שם ריבון אחד אלא שהוא‬ ‫גוף ובעל תמונה‪ .‬אמר אברהם‪ :‬ולמה‬ ‫קרא לזה מין? וכמה גדולים וטובים ממנו‬ ‫הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו‬ ‫במקראות ויותר ממה שראו בדברי‬ ‫האגדות המשבשות את הדעות‪".‬‬ ‫הראב"ד משיג על דברי הרמב"ם ואומר שהיו‬ ‫גאונים שאכן סברו שדברי ההגשמה שבמקרא‬ ‫ובאגדה נאמרו כפשוטם‪ ,‬ואל לנו להגדירם כדברי‬ ‫מינות‪ .‬עם זאת הוא סובר כדעת הרמב"ם שאין‬ ‫לקב"ה גוף באומרו שהאגדות משבשות את‬ ‫הדעות‪.‬‬ ‫האדם מסוגל לשנות בתוך העולם‬ ‫ומחוצה לו‪ ,‬בדברים שלעתיד ובדברים‬ ‫שקדמו לו‪ .‬הוא מסוגל לגעת‬ ‫בשורשים הכי עמוקים‪ ,‬לא רק של‬ ‫היהדות אלא של היצירה כולה‪.‬‬ ‫השם משמואל כותב על מחלוקת זו‪:‬‬ ‫"כידוע שכפי הפסק של הסנהדרין למטה‬ ‫כן פוסקין למעלה וכבש"ס (בבא מציעא‬ ‫נט‪ ):‬שהקב"ה אומר נצחוני בני‪ .‬ואיתא‬ ‫בספרים גדולה מזה‪ ,‬שבשעה שכתב‬ ‫הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ג ה"ז)‬ ‫שהאומר שהקב"ה יש לו חס וחלילה גוף‬ ‫ותמונה נקרא מין‪ ,‬היו אז כמה כתות‬ ‫שנתגרשו מגן עדן מפני שהלכו בזו‬ ‫המחשבה‪ ,‬אך כשכתב הראב"ד "ולמה‬ ‫קרא לזה מין וכמה גדולים וטובים ממנו‬ ‫הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו‬ ‫במקראות ויותר ממה שראו בדברי‬ ‫האגדות המשבשות את הדעות"‪ ,‬הכניסו‬ ‫שוב את כל אלו לגן עדן" (שם משמואל‬ ‫בראשית פרשת וישב)‪.‬‬ ‫מכאן אנו עדים לכוחו העצום שיש לאדם‪ .‬הוא‬ ‫מסוגל לשנות בתוך העולם ומחוצה לו‪ ,‬בדברים‬ ‫שלעתיד ובדברים שקדמו לו‪ .‬הוא מסוגל לגעת‬ ‫בשורשים הכי עמוקים‪ ,‬לא רק של היהדות אלא‬ ‫של היצירה כולה‪ .‬הקב"ה נתן באדם אמון מוחלט‬ ‫להשפיע על סדרי בראשית העליונים ביותר‪.‬‬ ‫אמון זה מצד הקב"ה ‪ -‬ניתן לראותו בשיאו בזמן‬ ‫בריאת האדם הראשון‪:‬‬ ‫"אמר ר' סימון בשעה שבא הקדוש ברוך‬ ‫הוא לבראת את אדם הראשון‪ ,‬נעשו‬ ‫מלאכי השרת כיתים כיתים‪ ,‬וחבורות‬ ‫חבורות‪ ,‬מהם אומרים אל יברא‪ ,‬ומהם‬ ‫אומרים יברא‪ ,‬הדא הוא דכתיב (תהלים‬ ‫פה) חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו‪,‬‬ ‫חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים‪,‬‬ ‫ואמת אומר אל יברא שכולו שקרים‪,‬‬ ‫צדק אומר יברא שהוא עושה צדקות‪,‬‬ ‫שלום אומר אל יברא דכוליה קטטה‪ ,‬מה‬ ‫עשה הקדוש ברוך הוא‪ ,‬נטל אמת‬ ‫והשליכו לארץ הדא הוא דכתיב (דניאל‬ ‫ח) ותשלך אמת ארצה‪ ,‬אמרו מלאכי‬ ‫השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבון‬ ‫העולמים מה אתה מבזה תכסיס‬ ‫אלטיכסייה שלך‪ ,‬תעלה אמת מן הארץ‪,‬‬ ‫הדא הוא דכתיב (תהלים פה) אמת‬ ‫מארץ תצמח" (בראשית רבה פרשת‬ ‫בראשית פרשה ח)‪.‬‬ ‫הקב"ה יוצק בבריאה כולה‪ ,‬ובאדם בפרט‪ ,‬את‬ ‫האמת‪ .‬האמת האמונית‪ .‬הוא אינו מקשיב‬ ‫למלאכים שמפרטים את החסרונות והסתירות‬ ‫הפנימיות שבחיי האדם‪ .‬אלא‪ ,‬הוא נותן לאדם‬ ‫את האפשרות להתגבר על אותן חסרונות‬ ‫וסתירות‪ ,‬וללכת בדרך הישר‪ .‬האמת לא נשארת‬ ‫במובן האידיאלי המנותק והעליון‪ ,‬אלא יורדת‬ ‫ארצה ‪ -‬להיות מסורה בידי האדם‪ .‬זוהי תמצית‬ ‫האמון של הקב"ה באדם‪.‬‬ ‫הדבר האובייקטיבי ביותר בעולם‪ ,‬ללא שום‬ ‫אפשרות לשינוי‪ ,‬הוא הזמן‪ .‬בצבא מזמזמים כל‬ ‫הזמן לחיילים המבואסים את המשפט "עוד לא‬ ‫נברא האדם שיעצור את הזמן"‪ .‬אך אין הדבר כך!‬ ‫לבית הדין נתון הכוח לשנות את הזמן‪ .‬כיצד?‬ ‫לפני שתיקן הלל את החישוב הקבוע לשנים‬ ‫המעוברות ומספר הימים בכל חודש‪ ,‬הדיינים‬ ‫קבעו את התאריכים על סמך עדות החודש‪ .‬על‬ ‫פי קביעתם‪ ,‬עם ישראל חג את הפסח‪ ,‬ועל פי‬ ‫קביעתם עם ישראל צם ביום כיפור! במבט‬ ‫חיצוני זה מעורר תמיהה עצומה ‪ -‬יכול להיות‬ ‫שכיום כל החגים שאנו חוגגים אינם בזמנם!‬ ‫מספיק שהם טעו ביום אחד‪ ,‬וכבר הכל זז‬ ‫ממקומו הנכון! אמנם‪ ,‬במבט אמוני אנו מבינים‬ ‫כי הקב"ה נתן ביד חכמים את הכוח לקבוע את‬ ‫הזמנים‪ .‬אם הם קבעו שהחודש הזה הוא ‪ 29‬יום‬ ‫ולא ‪ ,30‬אפילו אם הם מגלים בדיעבד שאולי‬ ‫טעו‪ ,‬הזמן נשאר כמו שנקבע‪ .‬כלומר‪ :‬הדיינים‬ ‫יוצרים את הזמן‪ ,‬זה לא שאנו חוגגים כיום‬ ‫בזמנים שגויים‪ ,‬אלא החגים קבועים בזמנים אלו‬ ‫כי כך קבעו חכמים‪.‬‬ ‫האמון של האדם בקב"ה‬ ‫האמון שבין אדם לבוראו בא לידי ביטוי בשיאו‬ ‫אצל אברהם אבינו‪ ,‬גדול המאמינים‪ ,‬בניסיון‬ ‫עקידת יצחק‪ .‬אנו עדים לאמון מוחלט שנתן‬ ‫אברהם בקב"ה‪ ,‬לא רק לגבי גורלו עצמו‪ ,‬אלא אף‬ ‫על גורל בנו‪ .‬הקב"ה ציווה על אברהם להקריב‬ ‫את בנו והוא מיד רץ למלאכה‪ ,‬בלי שהיות ובלי‬ ‫תהיות‪ .‬זוהי אמונה "עיוורת" מתוך ראייה פקוחה‬ ‫של המציאות‪ .‬מתוך ההכרה במציאות ה' בעולם‪,‬‬ ‫אברהם פיתח את אמונתו עד לכדי התמסרות‬ ‫מוחלטת לקב"ה‪.‬‬ ‫בכל אדם טבועה האמונה‪ ,‬הכרת‬ ‫האמת‪ .‬כמובן שיש דרגות שונות של‬ ‫אמונה‪ ,‬האמונה שבגויים היא לא כמו‬ ‫האמונה שבישראל ‪ -‬וגם בתוכנו יש‬ ‫מאמינים גדולים יותר‪ .‬ככל שאדם‬ ‫מאמין יותר‪ ,‬מדרגתו עולה‪ ,‬אמונו‬ ‫בקב"ה גובר‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת לאמון זה היא עשרת הרוגי מלכות‪.‬‬ ‫עשרה תנאים שהוצאו להורג על ידי השלטון‬ ‫הרומאי בארץ ישראל‪ ,‬על התעקשותם לקיים‬ ‫מצוות וללמוד תורה למרות האיסור‪ .‬הם הפכו‬ ‫לסמל של עמידה גאה ומסירות נפש שאין כמותה‬ ‫כנגד גזירות השמד‪.‬‬ ‫ניתן להביא אינסוף דוגמאות לכל אורך הדורות‬ ‫של הליכה איתנה בדרך ה' למרות המכשולים‬ ‫שעלו בחיי רבים מהעם‪.‬‬ ‫האמון הזה לא קיים אך ורק בישראל‪ .‬הוא קיים‬ ‫גם בשאר האומות‪ .‬אנשים שיוצאים למלחמות‬ ‫עקובות מדם בגלל דתם מראים את אמונם‬ ‫המלא באל‪ .‬אמנם על פי אמונתנו‪ ,‬דרכם לא‬ ‫נכונה‪ ,‬אבל שורש הדברים קיים בצורה אמיתית‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬בכל אדם טבועה האמונה‪ ,‬הכרת האמת‪.‬‬ ‫כמובן שיש דרגות שונות של אמונה‪ ,‬האמונה‬ ‫שבגויים היא לא כמו האמונה שבישראל ‪ -‬וגם‬ ‫בתוכנו יש מאמינים גדולים יותר‪ .‬ככל שאדם‬ ‫מאמין יותר‪ ,‬מדרגתו עולה‪ ,‬אמונו בקב"ה גובר‪.‬‬ ‫שינוי בטבע‬ ‫הרב קוק‪ ,‬בספרו מידות הראי"ה מדבר על‬ ‫היכולת של המאמין הגדול לשנות את הטבע;‬ ‫"כשם שהיכולת והגבורה (של האמונה)‬ ‫מצטיירת בתחילה בדמיון הקודש‪ ,‬ככה‬ ‫הולכת היא ומתעלה בשכל ובפועל עד‬ ‫'ותגזר אומר ויקם לך'" (מידות הראי"ה‪,‬‬ ‫אמונה‪ ,‬ט')‪.‬‬ ‫הרב קוק מציג כמה דרגות שונות של אמונה‪,‬‬ ‫ואומר שברגע שאדם מגיע לדרגה של "אמונה‬ ‫גדולה"‪ ,‬אותו אדם מסוגל להשפעות ממשיות‪,‬‬ ‫כדוגמת משה בקריעת ים סוף ויהושע שעצר את‬ ‫המאורות בשעת המלחמה באמורי‪ .‬אותן‬ ‫ההשפעות‪ ,‬כמו שראינו מדברי השם משמואל‪,‬‬ ‫מתקיימות הן בעולם הזה וכן למעלה ממנו‪.‬‬ ‫יש להדגיש כי אדם המביע אמון מוחלט בקב"ה‬ ‫לא יכול לעשות ככל העולה על רוחו‪ .‬כמובן‬ ‫שישנה השגחה תמידית בכל מעשה‪ ,‬ואין הקב"ה‬ ‫"עוצם את עיניו" כתוצאה מהאמון באדם‪ .‬אלא‬ ‫שהאדם‪ ,‬בגלל האמון המוחלט שנותן בקב"ה ‪-‬‬ ‫הוא בעצם רוצה את רצונותיו של ה'‪ ,‬וממילא ‪-‬‬ ‫כל עוד הוא עושה את פעולותיו מתוך התורה‪,‬‬ ‫מתוך המצע האלוקי שירד לעולם‪ ,‬האדם יוכל‬ ‫להשפיע בסדרי הטבע ‪ -‬כי זהו גם רצונו של ה'‪.‬‬ ‫האדם נברא בצלם‪ ,‬כלומר הקב"ה קישר את‬ ‫עצמו לאדם על ידי הנשמה שהיא כלי לקבלת‬ ‫האלוקות‪ .‬האמונה נותנת לאדם את האפשרות‬ ‫להעצים את הקישור לקב"ה‪ ,‬ולהוציא מן הכוח‬ ‫אל הפועל את תוכן הנשמה שבו; האמון שלו בה'‬ ‫והאמון של ה' בנו‪ .‬במצב זה‪ ,‬רצונו ורצון ה' הם‬ ‫היינו הך‪.‬‬ ‫"קודשא בריך הוא ואורייתא וישראל חד הוא"‪,‬‬ ‫כאשר האדם מביע אמון מוחלט בקב"ה‪ ,‬כלומר‬ ‫מאמין בו‪ ,‬שם את רצונו כרצון האלוקי‪ ,‬כל‬ ‫פעולה שיעשה תהיה מכוח הקב"ה ‪ -‬מכוח‬ ‫התורה ‪ -‬מכוחו שלו‪ .‬שלושתם גלומים במושג‬ ‫האמונה‪ .‬הם קשורים בקשר עצמותי וטבעי‪ ,‬זוהי‬ ‫לא הגשמה‪ ,‬אלא הצגת החיבור האידיאלי‬ ‫בתפארתו ובמלוא עוזו‪.‬‬ ‫‪...‬עם ישראל הפגין את קישורו הפנימי‬ ‫לארץ ולתורה‪ .‬התורה מפעמת בליבם‬ ‫של ישראל והם מפעמים בליבה של‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫דוגמא לקשר שבין עם ישראל לתורת ישראל‬ ‫ניתן להביא מנס המן במדבר‪ .‬הקב"ה מצווה את‬ ‫משה שני ציווים‪ -‬לקיחת המן בכל יום‪ ,‬וביום‬ ‫השישי לקיחה כפולה עבור שבת‪ .‬משה בדברו אל‬ ‫העם מעביר רק את הציווי הראשון‪ .‬ביום השישי‬ ‫מזדעקים ראשי המטות ואומרים למשה כי העם‬ ‫לקח כפול ולא כפי שנצטווה! משה הסביר להם‬ ‫שזה בדיוק היה הציווי שנצטוו‪ ,‬עבור שבת קודש‪.‬‬ ‫כלומר ‪ -‬העם ליקט מנה כפולה של מן באופן‬ ‫כמעט אינסטינקטיבי‪ ,‬ללא שהצטוו על כך‬ ‫מפורשות ‪ -‬ומעשה זה היה מותאם באורח פלא‬ ‫לרצון האלוקי‪ .‬מכאן אנו רואים שהתורה בנויה‬ ‫על כך שעם ישראל יקבל אותה ושהם חלק ממנה‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת לכך היא שהמדינה שלנו קמה על‬ ‫ידי חברה חילונית‪ .‬לא היה ציווי חד משמעי לכל‬ ‫העם לעלות לישראל ולהקים מדינה‪ .‬עם ישראל‬ ‫הפגין את קישורו הפנימי לארץ ולתורה‪ .‬התורה‬ ‫מפעמת בליבם של ישראל והם מפעמים בליבה‬ ‫של התורה‪.‬‬ ‫הקב"ה נותן בנו אמון מלא שנגיע על‬ ‫ידי כך לרבדים העמוקים ביותר‬ ‫ולמדרגות הכי גבוהות לתיקון העולם‬ ‫במלכות ש‪-‬די‪ ,‬ולא חלילה להיפך‪.‬‬ ‫פורים וכיפורים‬ ‫את שני הצדדים המשלימים לאמון ניתן לראות‬ ‫גם ביום כיפור וגם בפורים‪ .‬יום הכיפורים מייצג‬ ‫את האמון שנותן העם בקב"ה‪ .‬עם ישראל כולו‪,‬‬ ‫דתיים וחילונים כאחד‪ ,‬שמים את מבטחם ביד‬ ‫הקב"ה‪ .‬מתפללים ונותנים בקב"ה אמון מוחלט‬ ‫בגורל חייהם‪ .‬בפורים לעומת זאת‪ ,‬בא לידי ביטוי‬ ‫אמונו של הקב"ה בנו‪ .‬אנו מצווים לשתות‪,‬‬ ‫להוריד את כל המחסומים ולהציג את תכולתנו‬ ‫האמיתית‪ .‬הקב"ה נותן בנו אמון מלא שנגיע על‬ ‫ידי כך לרבדים העמוקים ביותר ולמדרגות הכי‬ ‫גבוהות לתיקון העולם במלכות ש‪-‬די‪ ,‬ולא חלילה‬ ‫להיפך‪.‬‬ ‫ישראל לא רק שומרים על הארץ‬ ‫ועובדים את ה'‪ ,‬אלא הם מקיימים‬ ‫ממש את העולם ‪ -‬מכוח האמון‬ ‫המוחלט שיש ביצירת האדם‪ ,‬האמון‬ ‫שנותן לנו כוח להיות מקיימי עולמות‪.‬‬ ‫ניתן להראות עוד דוגמאות רבות מכל הענפים‬ ‫השונים בדת היהודית‪ ,‬מהתורה שבכתב‪,‬‬ ‫מפסיקת ההלכה‪ ,‬מהמדרשים‪ ,‬מהאגדות‬ ‫ומהאקטואליה בת ימינו‪ .‬הנושא כל כך מסקרן‪,‬‬ ‫כי ניתן לראות אותו בכל רובד ובכל דבר בתורה‬ ‫בפרט‪ ,‬ובעולם בכלל‪ .‬זה נוגע לכולנו ורק מגדיל‬ ‫את האחריות שלנו בתור עם סגולה‪ ,‬להאיר את‬ ‫הדרך לכל העמים‪ .‬כאשר האדם פועל מתוך‬ ‫ישרות אמונית על סמך המסורת‪ ,‬הוא מסוגל‬ ‫לשנות סדרי בראשית וכן סדרים רוחניים‪ .‬ישראל‬ ‫לא רק שומרים על הארץ ועובדים את ה'‪ ,‬אלא‬ ‫הם מקיימים ממש את העולם ‪ -‬מכוח האמון‬ ‫המוחלט שיש ביצירת האדם‪ ,‬האמון שנותן לנו‬ ‫כוח להיות מקיימי עולמות‪.‬‬ ‫ומכאן ניתן ללמוד נופך חדש לגמרי לגבי שירות‬ ‫במסגרת ההסדר‪ .‬זוהי לא רק אימרה יפה שאני‬ ‫לומד בשביל כולם‪ ,‬אלא שמתוך התורה והחיבור‬ ‫אליה ‪ -‬אנו מקיימים ושומרים ‪ -‬לא רק על‬ ‫המדינה‪ ,‬אלא על כל הבריאה כולה‪ ,‬ומה‬ ‫שלמעלה ממנה; הן בשירות הצבאי עצמו‪ ,‬והן‬ ‫בשנות הלימוד‪.‬‬ ‫שנזכה!‬ ‫בפינה זו נשאל אתכם כמה שאלות מאתגרות מדי חודש‪ ,‬את‬ ‫הפתרונות תגישו לחיים בומש ‪ -‬הפותרים נכונה יפונקו‪...‬‬ ‫והחידות להפעם‪ :‬כמה אתם מכירים את הרב דרורי?‬ ‫‪ ‬על שם מי נקרא הרב דרורי?‬ ‫‪ ‬כמה זוגות חיתן הרב דרורי עד היום?‬ ‫‪ ‬מהו המאכל האהוב על הרב דרורי?‬ ‫בהצלחה!‬ ‫אדם כלוא בתוך עצמו‪,‬‬ ‫אובד עצות בדמיונו‪.‬‬ ‫מחשבותיו כמו בוערות באש‪,‬‬ ‫הפחד מובן והחשש אף קיים‪,‬‬ ‫דם ליבו רותח גועש‪.‬‬ ‫אותך לאבד בין גלי הים‪.‬‬ ‫מסעות רבים נערמו מעליי‪,‬‬ ‫הגלים הגדולים מאיימים לסחוף‪,‬‬ ‫חלומות ריקים רדפו אחריי‪.‬‬ ‫רק שלא נגיע חבולים לחוף‪.‬‬ ‫אך רק בפנייך אמצא מזור‪,‬‬ ‫אנא ה' אבא יקר!‬ ‫את לי אי של שקט‪,‬‬ ‫שמור עלינו מכל משמר‪.‬‬ ‫אי שם בשחור‪.‬‬ ‫אל נא תנסנו בניסיונות קשים‪,‬‬ ‫כוח להמשיך אמצא אצלך‪,‬‬ ‫סלח לנו על מעידות ופגמים‪.‬‬ ‫לאורך תמיד אני הולך‪.‬‬ ‫כי גם כשקשה ונופלים לפעמים‪,‬‬ ‫בכל מקום בו אהיה‪,‬‬ ‫שמים אנחנו מבטחינו באבא הרחום‪,‬‬ ‫מבקש אני אותך לבטא‪.‬‬ ‫היושב במרומים‪...‬‬ ‫את אמיתית כל כך וטהורה‬ ‫ואני בסך הכל משתדל להיות תלמיד ישיבה‪.‬‬ ‫חייב איניש לבסומי בפוריא‬ ‫שחר חריטן‬ ‫בטעמי מצוות חג הפורים‬ ‫ארבע מצוות היום בחג הפורים הן קריאת מגילה‪,‬‬ ‫מתנות לאביונים‪ ,‬משלוח מנות וסעודת החג‪.‬‬ ‫ברצוני לעסוק במאמר זה בשלוש המצוות‬ ‫האחרונות‪.‬‬ ‫בתודעה שלנו‪ ,‬החג המקביל לחג הפורים הוא חג‬ ‫החנוכה (חג שאינו כתוב בתורה‪ ,‬אומרים בו 'על‬ ‫הנסים'‪ ,‬ועוד)‪ ,‬אך בעוד שבחנוכה עיקר המצוות‬ ‫הן רוחניות יותר ‪ -‬אמירת הלל והדלקת נרות‪,‬‬ ‫בפורים המצוות עוסקות בעיקר בגשמיות‪.‬‬ ‫גדרי המצוות‬ ‫הרמב"ם פסק (הלכות מגילה פ"ב הט"ז) לגבי‬ ‫מתנות לאביונים‪ ,‬שניתן לתת לעניים כסף‪ ,‬ואין‬ ‫חובה לתת אוכל ממש‪ .‬הטעם לפי הרמב"ם (פ"ב‬ ‫הי"ז) הוא‪ ,‬שמטרת החג היא שמחה‪ ,‬ואין מצווה‬ ‫גדולה מלשמח עניים‪ .‬לגבי משלוח מנות נראה‬ ‫שאין לתת כסף או חפצים אלא מאכלים בלבד‪.‬‬ ‫‪...‬בפורים‪ ,‬הגיע המן‪ ,‬ואותו לא עניין‬ ‫האם אתה מתייוון או יהודי‪ .‬המטרה‬ ‫היחידה של המן הייתה להרוג את כל‬ ‫היהודים ‪ -‬כולל היהודים שהשתתפו‬ ‫במשתים של המלך אחשוורוש והיו‬ ‫חלק אינטגרלי מתרבות המדינה‪.‬‬ ‫אוכל? למה לא יוצאים ידי חובה בנתינת ספר‬ ‫חדש‪ ,‬או דיסק מעניין?‬ ‫נחזור רגע להבדל העקרוני בין מצוות חנוכה ‪-‬‬ ‫שעיקרן ברוחניות‪ ,‬לבין מצוות פורים‪ ,‬שעיקרן‬ ‫גשמיות‪.‬‬ ‫את חג החנוכה אנחנו חוגגים על כך שניסו‬ ‫לעקור מאיתנו את הבסיס הרוחני שלנו‪ .‬טימאו‬ ‫את ההיכל‪ ,‬גזרו גזירות שאסרו עלינו לשמור‬ ‫שבת‪ ,‬לקיים מצוות ברית מילה וללמוד תורה‪.‬‬ ‫מטרת היוונים הייתה להשכיח מאיתנו את‬ ‫יהדותנו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בפורים‪ ,‬הגיע המן‪ ,‬ואותו‬ ‫לא עניין האם אתה מתייוון או יהודי‪ .‬המטרה‬ ‫היחידה של המן הייתה להרוג את כל היהודים ‪-‬‬ ‫כולל היהודים שהשתתפו במשתים של המלך‬ ‫אחשוורוש והיו חלק אינטגרלי מתרבות המדינה‪.‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬לא רק את אלה ששמרו על המסורת‬ ‫היהודית‪ ,‬אלא גם את אותם היהודים שהתערבבו‬ ‫והתבוללו‪ ,‬והיו חלק מהעם בשושן‪ .‬הדבר היחיד‬ ‫שעניין את המן הוא עצם היותם שייכים לעם‬ ‫היהודי‪ ,‬ולכן הרצון שלו להשמיד אותנו הוא כללי‬ ‫הרבה יותר מאשר גזרותיו של אנטיוכוס שהיוו‬ ‫את הרקע למלחמת חנוכה‪ ,‬שהרי אנטיוכוס לא‬ ‫גזר להרוג את היהודים אלא אסר על קיום‬ ‫המצוות‪.‬‬ ‫ניתן להבין‪ ,‬שזאת הסיבה לכך שעיקר מצוות‬ ‫משלוח מנות‪ ,‬הוא בשליחת אוכל‪ .‬המטרה כאן‬ ‫היא להזכיר לנו את הניסיון לבטל את עצם‬ ‫הגשמיות שלנו כעם ישראל‪ .‬בפורים לא ניסו‬ ‫לבטל את רוחנו כעם ישראל אלא את עצם‬ ‫קיומנו‪ ,‬חיבורנו לחיים‪ ,‬ומשלוח המנות מזכיר ‪-‬‬ ‫אנחנו עם חי‪ ,‬שלם וקיים‪ ,‬שמחובר לחיים‪,‬‬ ‫שאוכל ושמח בסעודתו‪.‬‬ ‫נבאר‪ :‬למצוות משלוח מנות ישנם שני טעמים ‪-‬‬ ‫הראשון‪ ,‬כדי לאפשר לכל אדם לעשות משתה‬ ‫בכבוד בחג הפורים‪ .‬קיימים אנשים בחברה שלנו‬ ‫שמתביישים לפשוט יד ולבקש‪ ,‬ומצוות משלוח‬ ‫מנות כוללת אף אותם; לכן‪ ,‬מצווה זו אינה בגדר‬ ‫מתנות לאביונים (שו"ת תרומת הדשן סימן קיא)‪.‬‬ ‫הטעם השני הוא להראות לחברו אהבתו וחיבתו‬ ‫אליו (שו"ת חתם סופר‪ ,‬אורח חיים סימן קצו)‪.‬‬ ‫לפי הטעם הראשון באמת אפשר לצאת ידי חובה‬ ‫על ידי נתינת כסף‪ ,‬שהרי המקבל יכול ללכת‬ ‫ולקנות בעצמו את הסעודה‪ ,‬אך לפי הטעם השני‪,‬‬ ‫צריך לשלוח דווקא אוכל‪ ,‬מפני שכך גדלה הנאת‬ ‫האדם המקבל‪.‬‬ ‫במהלך השנה השכרות נחשבת למכשול גדול‬ ‫ואילו בפורים מדובר במצוה‪ .‬מה נשתנה פתאום‬ ‫בחג הפורים? עם השאלה הזו כבר התמודד‬ ‫ה"באור הלכה" בסימן תרצה;‬ ‫אני רוצה להציע טעם שלישי למצוות משלוח‬ ‫מנות‪ .‬נשאל ‪ -‬מדוע לתת לחבר שלי דווקא‬ ‫"ואם תאמר האיך יחייבו חז"ל מה שנזכר‬ ‫בתורה ובנביאים בכמה מקומות‬ ‫סעודת פורים‬ ‫השיכרות למכשול גדול? ויש לומר מפני‬ ‫שכל הניסים שנעשו לישראל בימי‬ ‫אחשוורוש היו על ידי משתה‪ ,‬כי בתחלה‬ ‫נטרדה ושתי על ידי משתה ובאה אסתר‪,‬‬ ‫וכן עניין המן ומפלתו היה על ידי משתה‪,‬‬ ‫ולכן חייבו חכמים להשתכר עד כדי‬ ‫שיהא נזכר הנס הגדול בשתיית היין‪".‬‬ ‫מסביר כאן ה"באור הלכה" שהסיבה שבפורים יש‬ ‫מצווה להתבשם היא שכל הניסים המסופרים‬ ‫בסיפור המגילה סובבים סביב המשתים השונים‬ ‫שהיו שם‪.‬‬ ‫‪...‬כאשר אדם מתחיל לשתות הוא‬ ‫מגלה את ה"אני הפנימי" שלו‪ ,‬את מה‬ ‫שהוא באמת שואף להיות‪ ,‬ולא רק מה‬ ‫שמוכתב לו על ידי החברה ומה‬ ‫שמצפים ממנו להיות‪.‬‬ ‫לדעתי ישנו טעם נוסף‪ .‬כאשר אדם שותה‪ ,‬הוא‬ ‫עובד בעיקר על הצד הגשמי שלו‪ .‬ובפורים‪ ,‬כמו‬ ‫שכבר אמרנו‪ ,‬מודגש עניין הגשמיות יותר‬ ‫מהרוחניות‪ .‬אחד הפחדים הגדולים ביותר שלנו‬ ‫כאשר אנחנו ניגשים לשתות הוא שנדבר שטויות‬ ‫בזמן שאנחנו מבושמים‪ ,‬שנגיד דברים שאנחנו‬ ‫עלולים להתחרט עליהם לאחר מכן‪ .‬הפתגם‬ ‫הידוע קובע‪" :‬נכנס יין יצא סוד"‪ .‬יש נטייה‬ ‫לפרש‪ ,‬שכאשר אנחנו מתחילים לשתות ‪ -‬אנחנו‬ ‫מתחילים לגלות את סודותינו‪ ,‬ובדרך כלל‬ ‫משייכים משפט זה לשוטים‪ .‬הרב קוק ב'איגרת‬ ‫הפורים' מציע הסבר אחר לחלוטין‪:‬‬ ‫"נכנס יין יצא סוד‪ ,‬ומאוד אנו צריכים‬ ‫בחיינו‪ ,‬שסודות הנעלמים יצאו ויתגלו‪.‬‬ ‫על ידי גלויים של הסודות נכיר את‬ ‫עצמנו‪ ,‬נכיר את מה שחבוי בקרבנו‪,‬‬ ‫בשעה שאנחנו נבוא לאותה הבחינה של‬ ‫"לבסומי עד דלא ידע" ניפטר לפחות‬ ‫לשעה מכל אותן הידיעות המטעות‬ ‫אותנו‪ ,‬המוליכות אותנו כשבויים ואין‬ ‫לפדות‪ ,‬כאסירים ואין להתיר‪ ,‬והידיעות‬ ‫המטעות הללו הן מסתירות ממנו את‬ ‫היסוד"‪.‬‬ ‫מתוך דברי הרב קוק עולה שכאשר אדם מתחיל‬ ‫לשתות הוא מגלה את ה"אני הפנימי" שלו‪ ,‬את‬ ‫מה שהוא באמת שואף להיות‪ ,‬ולא רק מה‬ ‫שמוכתב לו על ידי החברה ומה שמצפים ממנו‬ ‫להיות‪ .‬כאשר אדם שותה הוא מסוגל להגיע‬ ‫לבירור אמיתי עם עצמו מה חבוי בקרבו ומה‬ ‫השאיפות שלו‪.‬‬ ‫מודגש כאן שוב היסוד הגשמי של החג‪ :‬הדרך אל‬ ‫גילוי הפנימיות‪ ,‬אל הבירור הנפשי עוברת בהכרח‬ ‫בשתיית יין ‪ -‬מעשה שבדרך כלל נתפס כשיא‬ ‫הגשמיות וההתענגות‪ .‬נראה שבפורים ‪ -‬דווקא זו‬ ‫הדרך להגיע לגבהים רוחניים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬קיימת האמירה ש"כיפורים כ‪-‬פורים"‪.‬‬ ‫אולי כך אפשר להסביר את הדמיון בין הימים ‪-‬‬ ‫והשוני ביניהם‪ :‬יום כיפור הוא יום שחלק‬ ‫משמעותי בו הוא חשבון נפש בין כל אדם לעצמו‬ ‫על מעשיו‪ .‬חשבון הנפש הזה נובע מתוך התעלות‬ ‫רוחנית שיש בהכנה שלנו ליום כיפור‪ ,‬ולכן אנחנו‬ ‫נוטים לעלות מדרגה ולהתפלל בכוונה גדולה‬ ‫יותר ביום כיפור‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יש את פורים‪,‬‬ ‫שגם בו ראינו שיש עניין של חשבון נפש‪ ,‬אך‬ ‫בפורים חשבון הנפש מתחיל דווקא מכך שאנחנו‬ ‫שותים‪ ,‬דווקא מהגשמיות‪ ,‬מפני שזה העניין‬ ‫המיוחד של פורים ‪ -‬הניסיון להשמיד את הגוף‬ ‫שלנו‪ ,‬והניצחון שלנו על המן‪ .‬זאת הסיבה‬ ‫שאנחנו נותנים מתנות לאביונים‪ ,‬זאת הסיבה‬ ‫שאנחנו שולחים משלוח מנות וזאת הסיבה‬ ‫שאנחנו עושים סעודה ושותים בה ‪ -‬מקדשים‬ ‫בחג הפורים דווקא את עניין הגשמיות‪ ,‬ועל ידי‬ ‫כך מצליחים בשעת סעודת הפורים להגיע לבירור‬ ‫אמיתי ולחשבון נפש‪ ,‬כל אחד עם עצמו‪.‬‬ ‫כמו שמי שמכין את עצמו בצורה‬ ‫נכונה ‪ 40‬יום לפני יום כיפור מגיע‬ ‫מוכן הרבה יותר‪ ,‬כך ראוי גם בפורים ‪-‬‬ ‫שנלמד ונכין את עצמנו לחג בצורה‬ ‫הטובה ביותר‪.‬‬ ‫אני רוצה לסיים בקריאה לכולנו להכין את עצמנו‬ ‫כראוי לפורים‪ .‬לפעמים יש נטייה לחשוב שפורים‬ ‫הוא חג רק של שמחה‪ ,‬ומתוך האווירה העצומה‬ ‫שקיימת בישיבה אנחנו נצליח להתעלות‪ .‬זה נכון‬ ‫חלקית‪ ,‬כמו שביום כיפור מעצם היותנו בישיבה‬ ‫אנחנו מתעלים‪ .‬אך כמו שמי שמכין את עצמו‬ ‫בצורה נכונה ‪ 40‬יום לפני יום כיפור מגיע מוכן‬ ‫הרבה יותר‪ ,‬כך ראוי גם בפורים ‪ -‬שנלמד ונכין‬ ‫את עצמנו לחג בצורה הטובה ביותר‪.‬‬ ‫מעשה רב‬ ‫זאב מרזל‬ ‫היום נדבר על הרב מנחם מנדל (מורגנשטרן)‬ ‫מקוצק‪ .‬ידוע גם בכינוי "הקוצקר"‪.‬‬ ‫הקוצקר נולד ב‪ 1787-‬בעיירה גוריי שבפולין‪ .‬על‬ ‫אף היותו אחד מהבולטים שבאדמו"רי החסידות‪,‬‬ ‫אביו דווקא היה מהמתנגדים‪( .‬לשם האיזון ‪-‬‬ ‫סביו מצד אמו‪ ,‬היה רבי דוד היילפרין‪ ,‬מתלמידי‬ ‫הבעל שם טוב)‪ .‬לאחר שנישא‪ ,‬בגיל ‪( 20‬שיעור‬ ‫ב'‪ ,‬אהמ אהמ…)‪ ,‬נסע ללמוד אצל החוזה‬ ‫מלובלין‪ .‬עם הזמן התקשר למייסד חסידות‬ ‫פשיסחא‪ ,‬רבי יעקב יצחק מפשיסחא‪ ,‬שנודע‬ ‫בכינוי "היהודי הקדוש"‪ .‬ר' שמחה בונים‬ ‫מפשיסחא היה תלמידו‪ ,‬ולאחר מותו‪ ,‬ממלא‬ ‫מקומו ‪ -‬ואיתו המשיך הקוצקר‪.‬‬ ‫הקוצקר למד בחברותא עם הרב יצחק מאיר‪,‬‬ ‫לימים מייסד חסידות גור ומחבר ספר חידושי‬ ‫הרי"ם (סבו של ה'שפת אמת')‪ .‬לאחר פטירת ר'‬ ‫שמחה בונים‪ ,‬נוצרה התלבטות מי ימשיך ‪-‬‬ ‫הרי"ם או הקוצקר‪ .‬לאחר שהסתגרו יחד בחדר‪,‬‬ ‫החליטו יחד כי הקוצקר ימשיך את דרכו של‬ ‫רבם‪ .‬דרכו של הקוצקר הייתה ייחודית‪ ,‬נוקשה‬ ‫ותובענית במיוחד‪ .‬הקוצקר דגל בחיי פשטות‬ ‫ואמת גמורה‪ ,‬גם אם זה כולל התנגשות עם‬ ‫הסביבה‪ ,‬דבר שקרה לא פעם ‪ -‬תושבי העיירות‪,‬‬ ‫שבנותיהם היו נשואות לחסידי הקוצקר‪ ,‬הגיעו‬ ‫לא פעם לעוני רב‪ ,‬בעוד בעליהן ישבו ללמוד‪ .‬רוב‬ ‫התושבים לא אהבו זאת… אך הקוצקר בשלו‪.‬‬ ‫עוד הוסיף ואמר "די לי בשלוש מאות צעירים‬ ‫שיחבשו עלה כרוב לראשם ויחגרו חבל פשוט‬ ‫למתנם‪ ,‬יעלו עמי על הגגות‪ ,‬ונצעקה יחדיו‪ ,‬ה'‬ ‫הוא האלוקים"‪ .‬הקוצקר לא אהב כשפנו אליו‬ ‫בבקשות לתפילה‪ ,‬למשל על פרנסה וכד'‪ ,‬וכן לא‬ ‫התרשם מסיפורי מופתים‪ ,‬עליהם אמר אותות‬ ‫ומופתים ‪ -‬באדמת בני חם (הקוצקר התאפיין‬ ‫במשפטים רבים‪ .‬כולם קצרים ונוקבים‪.‬‬ ‫המפורסם שבהם "אין שלם מלב שבור")‪.‬‬ ‫הקוצקר נהג להסתגר בחדרו‪ ,‬מה שגרם להמון‬ ‫שבא לראות אותו לפנות (לפעמים הקוצקר אמר‬ ‫להם בעצמו לעשות כך) לאחד מתלמידיו‬ ‫הבולטים ‪ -‬הרב מרדכי יוסף ליינר (האדמו"ר‬ ‫מאיזביצה‪ ,‬בעל ה"מי שילוח")‪ .‬אט אט‪ ,‬התגודדו‬ ‫עוד ועוד אנשים סביב האדמו"ר מאיזביצה‪,‬‬ ‫שהיה מאיר פנים ונוח יותר מהקוצקר הנוקשה‬ ‫והדורש‪ .‬כל שנה‪ ,‬בשמחת תורה‪ ,‬נתן הקוצקר‬ ‫לאדמו"ר מאיזביצה את ההקפה של יוסף (כשמו)‪.‬‬ ‫בשנת ה'ת"ר לא עשה זאת‪ .‬בצאת החג‪ ,‬עזב‬ ‫האדמו"ר מאיזביצה ועבר לטומושוב ‪ -‬עם כל‬ ‫החסידים שהתאחדו בהנהגתו‪ .‬עם הזמן‪ ,‬הקוצקר‬ ‫הסתגר יותר ויותר‪ ,‬עד פטירתו ב‪ -‬כ"ב שבט‬ ‫ה'תרי"ט‪ .‬לפני מותו אמר "כל מי שיניח את‬ ‫ראשו בתורה‪ ,‬הנני ערב בעדו שיהיה ממנו בזה‬ ‫ובבא"‪ .‬בלווייתו‪ ,‬ספד אותו הרי"ם בפסוק‬ ‫"הצדיק אבד ואין איש שם על לב"‪ .‬לאחר‬ ‫פטירתו‪ ,‬המשיכו חלק מהחסידים בהנהגת בנו‪,‬‬ ‫רבי דוד‪ ,‬אך הרוב המשיכו עם הרי"ם‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬אין ספרים אותם כתב הקוצקר‪ .‬מסופר כי‬ ‫שרף (או הורה לשרוף) את הספרים שכתב‪.‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬הוא מצוטט לא פעם בספרים‬ ‫אחרים‪ ,‬למשל בספר "שם משמואל"‪ ,‬שנכתב על‬ ‫ידי נכדו‪ ,‬וכן אצל ה"שפת אמת"‪ ,‬שאומנם נכתב‬ ‫על ידי הרב יהודה אריה לייב‪ ,‬אך המאמרים שם‬ ‫הינם בשם הרי"ם (סבו של המחבר)‪ ,‬ובהתחשב‬ ‫בכך שהיו חברים‪ ,‬גם הקוצקר מצוטט שם לא‬ ‫מעט‪ .‬בנוסף‪ ,‬ספרים רבים נכתבו על חסידות‬ ‫קוצק באופן כללי (ביניהם "עמוד האמת"‪" ,‬אמת‬ ‫מקוצק תצמח" ועוד)‪.‬‬ ‫אני באופן אישי‪ ,‬ממליץ לחפש ב"ויקיציטוט" על‬ ‫הקוצקר‪ .‬יש שם עשרות משפטים אותם אמר או‬ ‫שנאמרו עליו‪.‬‬ ‫תודה למתניה חנן על ההצעה‪ .‬פתוח לעוד‪ .‬מרזל‬ ‫קיברו של הקוצקר (שלישי משמאל‪,‬‬ ‫מודגש)‪ ,‬שניים מבניו‪ ,‬חותנו ונכדו‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫"חציו לה' (בישיבה) חציו לכם (בצבא)"‪ -‬נאמר על חדר ‪!42‬‬ ‫‪ .1‬אביחי‬ ‫טוביאנה (א'‪ ,‬אלעד)‬ ‫הספרדי היחיד בחדר הזה‪ ,‬דואג‬ ‫לייצג את השחור בגאווה ע"י‬ ‫מאכלים אקזוטיים‪ .‬קול הזמיר‬ ‫שלו העניק לו את תואר "נעים‬ ‫זמירות חדר ‪( "40‬מזל שהחלון‬ ‫בממ"ד ממוגן)‪ .‬אני חושב שהוא‬ ‫גם יכול ללמד את החדר קצת‬ ‫מסל"ש ; )‬ ‫‪ .4‬מתן‬ ‫בירנבוים (א'‪ ,‬מודיעין)‬ ‫אין על בירנבוים‪ ,‬באמת‪ .‬הבחור‬ ‫הגיע לחדר והחליט שמישהו צריך‬ ‫לקחת על עצמו את תפקיד‬ ‫המד"סניק‪ .‬החבר'ה משיעור ב'‬ ‫יודו לך כשיגיע הבוחן מסלול‪.‬‬ ‫לא מעט פעמים גם מנעים את‬ ‫האווירה לצלילי הגיטרה‪.‬‬ ‫‪ .2‬יניב‬ ‫סוויל (ב'‪ ,‬אלעזר)‬ ‫סוויל דואג לחטא ולרענן איפה‬ ‫שצריך לחטא ולרענן‪ .‬אם בית‬ ‫לתפארת‪ .‬ד"א‪ ,‬הקונדיטור‬ ‫המדופלם הזה פשוט יודע‬ ‫להוציא לכולם את העיניים‪.‬‬ ‫סוויל‪ ,‬כשאתה מתגייס‪ ,‬אל תגיד‬ ‫למפקדים שלך שאתה יודע‬ ‫לבשל! (אגב‪ ,‬שמעתי שבצבא‬ ‫ביצים זה נטו לבישול ולא‬ ‫לשימוש כשעון מעורר)‪.‬‬ ‫‪ .5‬דניאל יעקובסון‬ ‫(ב'‪ ,‬גב"ש)‬ ‫ראשי התיבות של שמו הם ‪,DJ‬‬ ‫תכלס‪ ...‬אדם טוב כזה צריך‬ ‫למצוא איך לעזור לאחרים‪ ,‬אז‬ ‫הוא מנכ"ל הגמ"ח החדרי‪ .‬חוץ‬ ‫מזה הוא מסייע לסוויל בהאכלת‬ ‫החדר‪.‬‬ ‫‪ .3‬דניאל‬ ‫זקס (א'‪ ,‬מודיעין)‬ ‫למרות שהוא ישראלי כבר‬ ‫מספיק זמן‪ ,‬דטרויט עדיין בדם‬ ‫שלו בכל מה שקשור לספורט‪.‬‬ ‫יעיד כל מי שהתקרב אליו‬ ‫כשהגיע הסופרבול‪ .‬הג'וקר של‬ ‫החדר ‪ -‬כי מישהו צריך להיות ‪.):‬‬ ‫אם תהיתם‪ ,‬הוא הקורבן של‬ ‫מעשה הקונדס הנ"ל‪ .‬אוהב אותך‬ ‫צעירוס!‬ ‫‪ .6‬אוהד פישפדר‬ ‫(ב'‪ ,‬כפ"ס)‬ ‫אוהד פישפדר‪ ,‬או בלשון העם‬ ‫"פיש" גם עוזב כדי להגן על‬ ‫המולדת‪ .‬בראיון קצר עם חבר‬ ‫חדר הבנתי שאת האוכל שלו‪,‬‬ ‫הוא אוגר לתקופות צנע בארון‬ ‫שלו‪.‬‬