העסקה פוגענית - המכללה החברתית
העסקה פוגענית הדרה וניצול שיטתיים בשוק העבודה דניאל מישורי -עורך ראשי ענת מאור -עורכת משנה המכללה החברתית כלכלית והוצאת אחוה Precarious Employment Systematic Exclusion and Exploitation in the Labor Market Edited by Daniel Mishori with Anat Maor זכויות היוצרים במאמרים שמורות למחבריהם ,וזכויות היוצרים בכרך שייכות לעורכים. השימוש במאמרים ובכרך מותר על פי תנאי רישיון CREATIVE COMMONS ישראל ,גרסה .)CC-BY-NC-SA( 2.5מותר לעשות במאמרים שימוש ,לרבות העתקה והורדה מהרשת ,ולמעט שימוש מסחרי ,וכל עוד יאוזכר שם המחבר/ת והפרסום בכרך זה של "העסקה פוגענית" .יצירה נגזרת מותרת רק לאחר קבלת רשות המחבר/ת. ספר זה יצא לאור ע"י המכללה ההחברתית כלכלית בשיתוף עם אחוה הוצאה לאור עימוד ,עיצוב עטיפה והבאה לדפוס: אחוה הוצאה לאור הודפס בישראל Printed in Israel 2012 כל הזכויות שמורות מסת"ב ISBN 978-965-7173-31-2 פרק 9 שומרים טובים מתאפקים מללכת לשירותים? העסקה פוגענית וטכנולוגיות למשמוע עובדים במכרזי כוח אדם של המדינה דפנה תקציר: רובינשטיין* מאמר זה מתמקד בסגנון ההסדרה המקומי בישראל בתחום מכרזים של המדינה לרכישת שירותי כוח אדם .הסבר זה מאתגר את התפיסה הדיכוטומית והבינארית של אי אכיפת חוקי עבודה המקובלת בספרות. במסגרת מאמר זה בכוונתי לעמוד על התרומה האפשרית של ניתוח ארגוני ביקורתי, בעקבות הכתיבה של פוקו על טכנולוגיות למשמוע עצמי ,להבנת העסקה פוגענית בישראל .מתוך מסגרת תיאורטית זו אטען כי אחד המאפיינים של העסקה פוגענית במגזר הציבורי בישראל מתבטא בניסיון להפעיל מנגנונים וטכנולוגיות של משמוע עצמי בקרב עובדים עקיפים של המדינה ,וזאת על ידי ציפיות הנזכרות באופן עקיף במכרזים .דוגמא לכך היא הציפייה שעובדים ממושמעים לא נוטשים את עמדת השמירה כדי ללכת לשירותים .מנגנונים אלו עוברים תהליכי תרגום והעתקת צורה :מהחוזה שהמדינה מכתיבה לקבלן במסגרת המכרז ,אל החוזה האישי הנחתם עם העובד. העסקה פוגענית בישראל מחקרים של כלכלנים על עוני של עובדים בישראל ,מצאו כי בשנים 2004-1989חל גידול במספרם של עובדים עניים והעמקה של עוניים .2נתונים אלו אינם מסבירים מדוע התחזקה מגמה זו. לצד עוני כלכלי ,סובלים עובדים עניים גם משגרת עבודה המאופיינת על ידי חוויות יומיומיות של פוגענות כגון התנכלות תעסוקתית ,3פחד מפיטורים והתעלמות מזכויות העובד שלהם ,4המעוגנות לרוב במשפט העבודה המגן .העסקה פוגענית (employment ,5)precariousמאופיינת בשיעור גבוה של פגיעות בגוף בשל סטנדרטים נמוכים של בטיחות תעסוקתית ,ושכר עבודה הנמוך משכר המינימום החוקי.6 מאפיין נוסף של העסקה פוגענית הוא הסדרי העסקה "לא שגרתיים" כגון העסקה באמצעות חברות כוח אדם .ווסקו ופדג' טוענות כי 7להסדרה של המדינה יש תפקיד מרכזי במניעת *עו"ד לדיני עבודה ,דוקטורנטית בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. 130 דפנה רובינשטיין הפיכתה של העסקה לא שגרתית להעסקה פוגענית .לפי ווסקו ,המושג "העסקה פוגענית" הוא יחסי ותלוי תרבות .8לפיכך ,בכל מדינה יש להגדיר העסקה פוגענית בהתאם למאפיינים המיוחדים של סגנון ההסדרה המקומי. להעסקה פוגענית ולהתרחבות במספר העובדים העניים בישראל יש שני הסברים מקובלים .לפי ההסבר הראשון ,יש קשר בין הירידה בשיעור העובדים המאורגנים לבין העלייה במספר העובדים המועסקים בשכר מינימום בתנאים של העדר ביטחון תעסוקתי (בישראל מרבית העובדים אינם מאורגנים ואינם מכוסים על ידי הגנה של הסכמים קיבוציים) והעדר ביטוח פנסיוני.9 לפי ההסבר השני ,לאי אכיפת חוקי המגן בישראל יש תפקיד מרכזי בעוני של עובדים.10 ההסבר של אי אכיפה מוצג ,הן על ידי סוכני הבירוקרטיה המדינתית והן על ידי ארגונים לא ממשלתיים (אל"מים) 11לזכויות אדם בישראל ,כהסבר מרכזי להעסקה פוגענית בישראל .12דוגמא לכך אפשר למצוא בדו"ח של עורכי דין ,שנכתב לאחר פרסום הצעת החוק למניעת העסקה פוגענית .הדו"ח קבע: "הממצא המרכזי הוא שבכל משרדי הממשלה ורשויות המדינה נמצאו הפרות זכויות של עובדים מבין אלו שרואיינו וכי בקרב כל העובדים שתשאלנו נמצאה הפרה כלשהי ]....[ .המשמעות הכספית של הפרות אלו יכולה להגיע לסכומים שבין מאות ועד אלפי שקלים לעובד בשנה – סכום כסף המהווה נתח משמעותי מהכנסתו של עובד בשכר נמוך .פעולת קבלני השירותים אינה מוסדרת בחוק [ .]....שדה פרוץ זה הוביל לכך שההעסקה באמצעות קבלני שירותים הפכה להיות החצר האחורית של שוק העבודה הישראלי וזירה מרכזית להעסקה פוגענית של עובדים13". דו"ח זה לא הציע הסבר לאי אכיפת משפט העבודה המגן ,אלא משתמש באי אכיפת החוק כהסבר להעסקה פוגענית של עובדים; בדו"ח נטען ,כי פעולת הקבלנים אינה מוסדרת בחוק .לפי הדו"ח הפעילות של הקבלנים מתעלמת ממשפט העבודה המגן ונודדת לאזור בו לא מתקיימת הסדרה ואכיפה מדינתית .בסיכום ביניים ,אפוא ,לסוכני המדינה ולאל"מים משותפת תפישה בינארית ודיכוטומית של אכיפה .לפי תפישה זו ,ייתכנו שני מצבים – אכיפה של חוקי המדינה או אי אכיפה של חוקי המדינה. הסבר שלישי מאתגר את שני ההסברים מקובלים אלה ,ומתמקד בסגנון ההסדרה המקומי בישראל בתחום מכרזים של המדינה לרכישת שירותי כוח אדם .14הסבר זה מאתגר את התפיסה הדיכוטומית והבינארית של אכיפה על ידי חקר המקרה של תרבות מכרזי כוח האדם של המדינה. לפי הסבר זה ,בפרקטיקות יום-יומיות מתגבשת תרבות ארגונית המסדירה העסקה של עובדים עניים ,גם אם לא באופן ישיר וגלוי לעין .על יד פרקטיקות אלו מסדירים החשבים הכלליים באוצר את פעילות הקבלנים בחוזים ,הנחיות והוראות שונות המהווים חלק ממכרזים לרכישת שירותי כוח אדם .הסדרה מדוקדקת זו ,המכתיבה מתי העובד יוכל לצאת לשירותים ,אינה מתאימה להסבר השני המציג את העסקת העובדים כ"שדה פרוץ" המאופיין על ידי אי אכיפה .בפועל ,כפי שאדגים במאמר ,קיימת אכיפה בררנית ,כך שפקידי האוצר יכולים בו זמנית להתנער מאחריות משפטית לעובדי הקבלן כעובדים ישירים ,להם יש לשלם פיצויי פיטורים ופנסיה ,ובה בעת לנסות להסדיר משמוע המגיע עד כדי שליטה על גופם .זאת ,על ידי הכנסת סעיפים הקונסים את הקבלן המעביד בגין העובדים הנוטשים את עמדת השמירה כדי ללכת לשירותים .בסופו של דבר ,הקבלנים מגלגלים את הקנסות על העובדים. שומרים טובים מתאפקים מללכת לשירותים? 131 במסגרת מאמר זה בכוונתי לעמוד על התרומה האפשרית של ניתוח ארגוני ביקורתי ,בעקבות הכתיבה של פוקו על טכנולוגיות למשמוע עצמי ,להבנת העסקה פוגענית בישראל .מתוך מסגרת תיאורטית זו אטען כי אחד המאפיינים של העסקה פוגענית במגזר הציבורי בישראל מתבטא בניסיון להפעיל מנגנונים וטכנולוגיות של משמוע בקרב עובדים עקיפים של המדינה. מנגנונים אלו עוברים תהליכי תרגום והעתקת צורה :מהחוזה שהמדינה מכתיבה לקבלן במסגרת המכרז ,אל החוזה האישי הנחתם עם העובד. טכנולוגיות של משמוע עצמי אצל פוקו וחוקרי ארגונים ביקורתיים כדי לעמוד על חשיבותן של טכנולוגיות למשמוע עצמי כפי שהן באות לידי ביטוי מבחינה ארגונית ,יש להבין את התפיסה של כוח אצל פוקו כמייצר אמת הממסדת ומסדירה פרקטיקות שליטה ומשמוע .15לפי פוקו ,גם כאשר אמצעי דיכוי פועלים את פעולתם הכובלת הם למעשה מצמיחים צורות התנהגות חדשות .יצירה של דפוסי התנהגות חדשים נוצרת על ידי משמעת .משמעת היא ערך של אסטרטגיות ,הליכים וצורות התנהגות הנקשרים לדפוסים מוסדיים מסוימים ואז מחלחלים לאופנים כלליים של חשיבה והתנהגות .משמעת פירושה עמידה בזמנים ,שליטה עצמית ,בתנוחות הגוף ובתפקודים הגופניים ,עידון תשוקות ורגשות מיידיים – כל היסודות הללו הם תוצאותיו של לחץ משמעתי והם בה בעת פעולות המייצרות את הפרט ככפוף לסדרה של הליכים המגיעים אליו מבחוץ ושמטרתם לגרום לו למשמע את עצמו בעצמו .אם כך ,הפרט שבתוך המערכת המפקחת נאלץ להפנים את המבט הממשמע, כך שמי שכפוף לשדה של ראות ויודע זאת מקבל על עצמו את האחריות לאילוצו של הכוח. כך למשל ,עובד עשוי למשמע את עצמו לפעול או להימנע מפעולה ללא הנחייה חיצונית אלא רק מתוך הפנמה של ציפייה להתנהגות מסוימת. דוגמא אחת לטכנולוגיה למשמוע עצמי בתרבות המכרזים הישראלית מכונה על ידי העובדים "קנסות" .כחלק מפרקטיקה זו ממשמעים משרדי המגזר הציבורי בפרוטרוט את התנהגות עובדי הקבלן .המשמוע משתרע על מגוון התנהגויות לא צייתניות של העובד, למרות שהעובד אינו מוגדר באופן רשמי כ"עובד" על ידי מוסדות וסוכני המדינה.16 מנגנוני המשמוע מתחילים במכרזי המדינה ובחוזה העבודה עם הקבלן הזוכה במכרז. למכרז ולחוזה מצורפת טבלה העוסקת במגוון של סנקציות כלכליות שיופעלו בתגובה להתנהגות לא ממושמעת של העובד מזווית ראייתה של המדינה. כדי להמחיש את השלכותיה של פרקטיקה זו ,אשתמש בתלונות שהגיעו לקו הפתוח של ההסתדרות ולאגודה לזכויות האזרח .להסתדרות הגיעו תלונות ממאבטחים ברשויות מקומיות כי הם מגבילים את עצמם במספר הפעמים שבהם הם עוזבים את עמדת השמירה מתוך חשש כי יואשמו בהפקרת משמרתם וכי יקבלו קנס שיקוזז ממשכורתם .משמוע עצמי זה הוביל לכך שבמהלך יום עבודה שומרים רבים התאפקו ולא הלכו לשירותים ,וזאת כי בהסכם שלהם עם הקבלן נקבעו פיצויים מוסכמים על נטישת משמרת בגובה של ₪ 50לשעה .עבור עובד המשתכר שכר מינימום של כ ₪ 18 -לשעה מדובר בסנקציה כלכלית חזקה. עובדת ענייה שהועסקה באבטחת מוסדות חינוך בעיריית נתניה התלוננה על קנסות פוגעניים שונים שדרדרו את שכרה אל מתחת לשכר המינימום .17עובדת זו התקבלה לעבודה על ידי קבלן שירותי אבטחה שזכה במכרז של אחד מהגופים הציבוריים שעליהם חל חוק חובת המכרזים – החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי .למכרז הוצמדו 132 דפנה רובינשטיין תנאי סף להשתתפות ,שעוגנו בחוזה עם קבלן שירותי כוח האדם .בחוזה זה עם הקבלן, הופיעה טבלה שאפשרה להטיל על הקבלן סנקציות כלכליות שונות בגין הפרות חוזה העשויות להיגרם על ידי העובדים .למשל ,נזכרו בטבלה 28סוגי הפרות חוזה מצד הקבלן, שעלולות להיגרם על ידי התנהגות העובדים ,וביניהן זניחת עמדת השמירה .הפרות אלו הוגדרו בפרוטרוט בטבלה שצורפה למכרז ,וביחס לכל אחת מהן הוצגה הסנקציה הכספית. על נספח זה הקפידו להחתים את הקבלן .כך למשל ,כשבחוזה של המוסד הציבורי עם הקבלן מופיע "קנס" של ₪ 50בגין איחור או נטישת משמרת של העובד ,מופיע "קנס" זהה בחוזה העבודה של העובד או העובדת עם קבלן השמירה. כמו בטבלה זו (המוצמדת לחוזה עם הקבלן) ,בחוזה העבודה האישי הסטנדרטי עליו הוחתמו כל עובדי הקבלן ,הופיעה טבלה כמעט זהה .חתימה של העובדים על טבלה זו בטאה את הסכמתם למנגנוני משמוע עצמי על ידי ידיעה ,כי כל התנהגות לא ממושמעת מצידם תוביל לקנסות שינוכו משכרם. ההשוואה של החוזה של החברה למשק וכלכלה עם חוזה העבודה האישי של העובדת עם הקבלן מלמדת כי הסנקציות הכלכליות שהטילה החברה למשק וכלכלה על הקבלנים לפי חוזה העבודה עמה ,תורגמו ,כמעט במדויק ,לחוזה העבודה האישי של עובדי הקבלן.18 פרקטיקה זו הובילה לניכוי שיטתי של קנסות פוגעניים משכרם .תרגום זה מבטא שימוש לרעה ופרשנות רחבה של זכות משפטית המעוגנת בחוק הגנת השכר -אחד החוקים המרכזיים במשפט העבודה המגן .חוק הגנת השכר מתיר ניכויים מהשכר של עובד במקרים מוגדרים ,כגון חובות על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד .19קבלנים משתמשים לעיתים לרעה בזכות משפטית זו ,תוך ניצול חולשתם היחסית של העובדים העניים מולם. יתר על כן ,הקנסות הפוגעניים שמטילה המדינה על הקבלנים במכרז ,הובנו על ידי קבלנים רבים כמאפשרים העתקה לחוזה העבודה האישי של העובדים ,כמו גם למגוון הסדרים לגלגול סיכונים עסקיים אל כתפי העובדים .מעסיקים החלו מחתימים עובדים על שטרות ערבות ,על הסכמתם למשיכת כספים על ידי המעביד מחשבון הבנק הפרטי שלהם כאוות נפשו ,20על הסכמתם לשלם דמי תקופת הכשרה ,על תשלום הוצאות הכרוכות בבלאי של כלי עבודה ,ועל כיסוי הוצאות של לקוחות שלא שלמו .21מן הממצאים עולה אם כך ,כי תרבות המכרזים במגזר הציבורי בישראל טפחה בצילה פרקטיקה של קנסות פוגעניים בעלי מראית עין חוקית. מראית העין החוקית לקנסות הובילה לכך שעובדים רבים החלו למשמע את עצמם ולהימנע מללכת לשירותים ,אחרת הדבר יפורש כזניחת עמדת השמירה. לסיכום ,לפי פוקו וחוקרי ארגונים ביקורתיים ,גם כאשר אמצעי דיכוי פועלים את פעולתם הכובלת על עובדים הם למעשה מצמיחים צורות התנהגות חדשות .יצירה של דפוסי התנהגות חדשים נוצרת על ידי משמעת .אחד המאפיינים של העסקה פוגענית במגזר הציבורי בישראל מתבטא בניסיון להפעיל מנגנונים וטכנולוגיות של משמוע בקרב עובדים עקיפים של המדינה. מנגנונים אלו עוברים תהליכי תרגום והעתקת צורה :מהחוזה שהמדינה מכתיבה לקבלן במסגרת המכרז ,אל החוזה האישי הנחתם עם העובד. תרבות מכרזים זו מובילה לכך שלפחות בחלק מהמקרים שומרים מעדיפים להתאפק מללכת לשירותים כדי לא לקבל קנס וכדי להיחשב עובדים ממושמעים ו"טובים" .המשמוע שמתחיל בחוזה העבודה של קבלן השמירה במכרז עם המדינה מחלחל אל חוזה העבודה של העובד. שומרים טובים מתאפקים מללכת לשירותים? 133 בסופו של דבר משמוע זה של תפקוד גופני ,המפגין שליטה עצמית בצורך גופני בסיסי ,הוא תוצאה של לחץ משמעתי מחוזה העבודה ,שגורמת לשומרים למשמע את עצמם ולהימנע מללכת לשירותים .המיסוד של המשמוע בהסדרים משפטיים מעניק לפרטיקות גופניות אלו מראית עין חוקית ומעלים את השרירותיות הטמונה בהוראות אלו. לפיכך ראוי כי מחקרים בעתיד על דפוסי העסקה פוגענית בישראל יעסקו גם בקשר בין פעולות מסחריות כגון חתימה על מכרז לבין משמוע עצמי של עובדים ,גם בפעולות גופניות יומיומיות ובסיסיות כמו הצורך לצאת לשירותים בזמן העבודה. הערות 2זוסמן צבי (" :)2004שחיקת השכר הנמוך ועוני גובר במשפחות עובדות :ישראל ."2002–1989הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2004מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית ,המכון הישראלי לדמוקרטיה .פרופ’ זוסמן כיהן בעבר כמשנה לנגיד בנק ישראל .נתונים עם מגמה דומה :אחדות לאה ורפאלה כהן (" )2001עוני ואי שוויון בחלוקת הכנסות" .המוסד לביטוח לאומי – סקירה שנתית .2000ירושלים ,המוסד לביטוח לאומי. 3הגדרה מופיעה אצל אלמוג שולמית (" :)2005התנכלות תעסוקתית" ,עבודה חברה ומשפט יא .229-251 :אלמוג מבחינה בין התנכלות תעסוקתית המכוונת לעובד הבודד לבין העסקה פוגענית המכוונת כנגד קבוצת עובדים. מבחינה תיאורטית ,כפי שמאמר זה ידגים ,העסקה פוגענית אינה נעצרת ברמת העובדים כקבוצה אלא משליכה על העובד הבודד .כך ,הפרקטיקות של תרבות המכרזים מטשטשות בין האבחנה המקובלת בין ניתוח של יחסי עבודה ברמת המקרו לדיון ברמת המיקרו ,המשתקפת בהבחנה של אלמוג. 4ביחס לחוויה היומיומית של עובדים עניים :ארנרייך ברברה ( )2004כלכלה בגרוש -איך (לא) להסתדר באמריקה הוצאת בבל. Newman, Katherine S. (1999). No Shame in My Game. Russell Sage Foundation and Knopf; Rogers, Jackie Krasas. (2000) Temps: The Many Faces of the Changing Workplace. A comparative study of temporary clerical workers and temporary employment. Cornell University Press Munger Frank (2002) (Ed.) Laboring Below the Line: The New Ethnography of Poverty, Low-Wage Work and Survival in the Global Economy. Russel Sage Foundation. אצל Whiteניתן למצוא דיון במאפיינים של :השפלה /סטיגמטיזציה ( ,)37פחד מפיטורים ( )33והשתקה (.)9 White Lucie E. (1990). Subordination, Rhetorical Survival Skills and Sunday Shoes: Notes on the Hearing of Mrs. G. Buffalo Law Review 38 (1): 1-58. 5שנהב ,יהודה ,יוסי דאהן ( .]2001[ )2004הקדמה למהדורה העברית .בתוך :ברברה ארנרייך .כלכלה בגרוש -איך (לא) להסתדר באמריקה הוצאת בבל .גם אצל קתרין ניומן ולואי ואקאן. 6בנוסף ,העסקה פוגענית מאופיינת על ידי אי ביטחון תעסוקתי ,היעדר ביטוח פנסיוני ,נגישות נמוכה להכשרה מקצועית. 7 Fudge, Judy and Leah F. Vosko(2003) Gender Paradoxes and the Rise of Contingent Work: Towards a Transformative Political Economy of the Labor Market, Pp: 183-209 In: Wallace Clement and Leah F. Vosko (Eds.), Changing Canada: Political Economy as Transformative, Montreal: McGill-Queen’s University Press. מכיוון שמרבית העובדים בישראל אינם מאורגנים לא דנו בשאלה האם עובדים מאורגנים סובלים מהעסקה פוגענית .דיון בשאלה זו מצריך מאמר נפרד. 8 Vosko, Leah F. (2004). Confronting the Norm: Gender and the International Regulation of Precarious Work. Law Commission of Canada. 9קריסטל טלי ,ינון כהן וגיא מונדלק ( )2005גידול אי השוויון בשנים 2003-1970והאיגוד המקצועי .מכון ון ליר. 134 דפנה רובינשטיין 10מחקרים על אי אכיפה ועוני :גוטליב דניאל וניצה קלינר קסיר ( )2004העוני בישראל ואסטרטגיה מוצעת לפרסומו :הרחבת תעסוקה ושינויים במערכת הרווחה ,בנק ישראל; גוטליב דניאל ,פלוג קרנית וניצה קלינר קסיר ( )2001הצעה לשינוי המדיניות בנושא שכר מינימום.1-34 ,www.bankisrael.gov.il , חוקרים נוספים מציגים את אי האכיפה כמשליכה על זכויות האדם של עובדים בישראל .למשל בתחום הגהות התעסוקתית :מונדלק ,גיא ( )1002בטיחות וגהות תעסוקתית – תפקידו של הכלל המשפטי בראייה מערכתית .ספר מנחם גולדברג ( )363-402הוצאת סדן. 11את התרגום של המושג NGOלמושג אל"מים (ארגונים לא ממשלתיים) השאלתי מ :גורדון ,ניב ( .)2005זכויות אדם ומרחב חברתי :כוחה של האגודה לזכויות האזרח בישראל .סוציולוגיה ישראלית ז (.23-44 :)1 12יובל רכלבסקי ,מושב בנושא :העסקה פוגענית ב’כנס שדרות לחברה’ ,נובמבר .2004 13נועם אבחסרה ,אבישי בניש ,נטע בקר ,זיו כהן (עורכים) :דו"ח הפרת זכויות עובדי קבלן במשרדי הממשלה בדגש על עובדי הניקיון .הקליניקה לרווחה תעסוקתית ,המרכז לחינוך משפטי קליני לזכויות אדם ולאחריות חברתית ,הפקולטה למשפטים ,האוניברסיטה העברית.2006 , 14רובינשטיין דפנה ,אורלי בנימין וערן גולן (" )2008דרך המלך :העצמה פוליטית של עובדים עניים בצל תרבות המכרזים " בתוך העצמה ומשפט עורכים גיא מונדלק ומימי אייזנשטדט ,הוצאת נבו. 15שרה מילס ( )2005מישל פוקו ,הוצאת רסלינג Foucault, management and organization theory, from Panopticon to Technologies of the Self, edited by Alan MCkinlay and Ken Starkey, Sage Publication, 1998. 16מחלקות משאבי אנוש ונציבות שירות המדינה כלל אינן סופרות כ"עובדים" את העובדים המועסקים ע"י קבלני שירותים במסגרת מכרזים. 17נספח א’ לחוזה עבודה אישי בין ליאת (שם בדוי) לבין בן בטחון ( )1989בע"מ מיום 27.12.04 18למקרה אחר בו חברת ניכתה שכר מהעובד ולאחר מכן התגוננה בטענה כי עלות הקנס שהטילה על העובד הייתה עלות הקנס שהטיל עליה הלקוח -דמ’ (ת"א) 2445/05וינר נ’ מוקד נאמן אבטחה ושמירה בע"מ מיום .10.505 19סעיף 25א ( )6לחוק הגנת השכר .ישנם אף קבלנים המחתימים את העובד עם הכניסה לתפקיד על שטר חוב. למשל במקרה של התלונה שהתקבלה במשרדי האגודה לזכויות האזרח הוחתמה העובדת על שטר חוב כדי שלא תועלה נגדה הטענה בעתיד ,כי ניכויי הקנסות הפוגעניים היו מנוגדים לחוק הגנת השכר. 20חברת השמירה מחתימה את עובדיה על טפסים מעין אלו המאפשרים לה למשוך כספים מחשבונו של העובד לפי שיקול דעתה .ראו עוד אתר עיתון הארץ – 4.7.06רותי סיני "עובדי השמירה הוחתמו על אישור להוצאת כסף מחשבונם" 21לפי תלונות שהוגשו לקו הפתוח של ההסתדרות בנובמבר .2004למשל במקרים שבהם לקוח ברח ולא שילם לשומר בחניון מנוכה משכר העובד הסכום אותו הלקוח היה אמור לשלם.
© Copyright 2024