‫בס“ד‬
‫סוגיות‬
‫בהלכות חנוכה‬
‫מסכת שבת‪ ,‬מדף כא ע"א למטה עד דף כד ע"ב במשנה;‬
‫שולחן ערוך אורח חיים‪ ,‬סימנים תרעא עד תרפב‪.‬‬
‫ענייני המועדים‬
‫כסלו תשע"ה | חטיבת הלימוד‪:‬‬
‫סוגיא ראשונה‪:‬‬
‫כבתה‪ ,‬האם זקוק לה להדליקה‬
‫מסכת שבת דף כא ע"א למטה 'אמר רב הונא' עד ע"ב 'לשיעורה'‪ .‬שלש דעות באמוראים‪ ,‬ביחס‬
‫לשתי שאלות‪ :‬האם כתבה זקוק להדליקה‪ ,‬והאם מותר להשתמש באור נרות חנוכה‪ .‬בלימוד זה‬
‫נתמקד בנושא הראשון‪.‬‬
‫א‪ .‬יסוד הדין –‬
‫לדעת רב הונא זקוק לה‪ ,‬לדעת רב חסדא ורב אין זקוק לה‪.‬‬
‫האם נחלקו בשאלה מהו משך הזמן שהנר צריך להיות דלוק? האם מדובר כשקרוב לוודאי יכבה או‬
‫דווקא אם יש סיכוי סביר שלא יכבה? ]עיין גם בחידושי הרמב"ן ד"ה הא דאמרינן‪ ,‬בתוך דבריו‪ .‬וכן – האם‬
‫הטעם שפתילות ושמנים אלו פסולים בשבת‪ ,‬הוא מחשש שיכבו או מסיבה אחרת? רש"י כא ע"א ד"ה שאין‬
‫נמשכין[‪.‬‬
‫מה הגדרת המצווה העולה לפי כל שיטה?‬
‫למ"ד כבתה זקוק לה‪ ,‬למה לא די לקיום המצוה בכך שאם ייכבה אכן ידליק?‬
‫ראה רש"י ד"ה זקוק לה‪ .‬וראה רש"ש ופני יהושע על דבריו‪.‬‬
‫האם למ"ד שאין מדליקים בפתילות ושמנים אלו‪ ,‬מי שהדליק בהם יצא ידי חובה או לא? האם זהו תנאי‬
‫בהגדרת המצווה או דין צדדי? ]מה כוונת רש"י )ד"ה זקוק לה( במילה 'לכתחילה'?[;‬
‫ב‪ .‬הדין בשבת חנוכה –‬
‫קושית הראשונים על דיוק הגמרא משבת שאסור להשתמש לאורה –‬
‫תוס' ד"ה ומותר; חידושי הרמב"ן ד"ה הא דאמרינן‪.‬‬
‫]ראה גם רי"ף דף ט ע"א והגהות חוות יאיר )חו"י( אות א; קרבן נתנאל על הרא"ש אות צ[‪.‬‬
‫לדברי הרמב"ן‪ ,‬האם ההבדל בין שבת לחול מצביע על שוני יסודי בהגדרת המצווה‬
‫או על הבדל בדין צדדי? הגדר‪.‬‬
‫למ"ד כבתה אין זקוק לה‪ :‬כשכבה הנר בערב שבת לפני השקיעה‪ ,‬האם זקוק לה להדליקה?‬
‫תשובת תרומת הדשן סימן קב ]בדבריו מתחדדת הבנת המצווה למ"ד אין זקוק לה[; ט"ז ס"ק ט‪.‬‬
‫ג‪ .‬כיבה המדליק בשוגג או במזיד –‬
‫למ"ד כבתה אין זקוק לה‪ :‬האם במקרים אלו יצטרך להדליק שנית? האם שונה בזה הדין מכבה מאליו?‬
‫תשובת הרשב"א‪ ,‬מובאת בר"ן על הרי"ף דף ט ע"א ד"ה שמע מינה )שים לב גם ללשון 'מסתברא'(‪.‬‬
‫האם יש הידור לחזור ולהדליק למ"ד אין זקוק לה?‬
‫ט"ז ס"ק י בשם מהרש"ל )ופרי מגדים ס"ק י וס"ק א(‪.‬‬
‫מה טעם הדבר‪ ,‬ומה זה מלמד אותנו בהגדרת המצווה?‬
‫עסוקים בתורה – תורה בהעמקה לאנשים עסוקים‬
‫טלפון ‪ | 050-3290318‬מייל‪ © | [email protected] :‬כל הזכויות שמורות‬
‫בס“ד‬
‫סוגיות‬
‫בהלכות חנוכה‬
‫מסכת שבת‪ ,‬מדף כא ע"א למטה עד דף כד ע"ב במשנה;‬
‫שולחן ערוך אורח חיים‪ ,‬סימנים תרעא עד תרפב‪.‬‬
‫ענייני המועדים‬
‫כסלו תשע"ה | חטיבת הלימוד‪:‬‬
‫סוגיא ראשונה‪:‬‬
‫כבתה‪ ,‬האם זקוק לה להדליקה ‪ -‬מקורות‬
‫פני יהושע‪:‬‬
‫אמר רבא מאי טעמא דרב הונא קסבר כבתה זקוק לה‪.‬‬
‫ופירש"י דחיישינן דלמא פשע ולא מתקן לה‪ .‬ולכאורה שפת‬
‫יתר הוא דבפשיטות הו"מ לפרש טפי דחיישינן שמא ישכח‬
‫מלתקן‪ .‬והנראה בזה דרש"י בא ליישב קושיית התוספות‬
‫דמנ"ל דטעמא דרב הונא בשבת משום דמותר להשתמש‬
‫לאורה דלמא בשבת נמי משום דכבתה זקוק לה וכ"ש דאסור‬
‫טפי כיון דבשבת אם כבתה אי אפשר לתקן וכמו שאבאר‬
‫בסמוך בלשון התוספות‪ .‬אלא על כרחך דפשיטא ליה‬
‫לתלמודא דלכו"ע אם כבתה באונס וישכח מלתקן לית לן בה‬
‫כיון דסתמא לא שכיח שיכבה דהא בשבת דעלמא נמי לא‬
‫אסרינן להו משום האי חששא דשמא יכבה ויתבטל שלום‬
‫בית אלא משום שמא יטה‪ .‬ולפי"ז על כרחך דעיקר טעמא‬
‫דרב הונא דאוסר בחול היינו משום שמא יפשע מלתקן משום‬
‫דאתי למיטעי וסבר דכבתה אין זקוק לה ובאמת זקוק לה‬
‫וא"כ לא שייך האי טעמא בשבת כיון דאי אפשר להדליק א"כ‬
‫אם יכבה אנוס הוא וכיון דלא שכיח שיכבה ליכא למיחש ביה‬
‫אלא על כרחך דאיסורא דשבת משום דמותר להשתמש‬
‫לאורה‪ ,‬כן נראה לי ודו"ק‪:‬‬
‫חידושי הרמב"ן‪:‬‬
‫הא דאמרינן כבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה‪ .‬ק"ל‬
‫מנ"ל שמותר להשתמש לאורה דלמא אף בשבת אין מדליקין‬
‫בהן לפי שכבתה זקוק לה ובשבת אי אפשר להזקק לה‪ ,‬ואיכא‬
‫למימר דס"ל לתלמודא כיון דבשבת א"א להזקק לה לא‬
‫חיישינן ומדליקין בכל השמנים דכיון שאפשר שלא יכבו אף‬
‫על פי שפעמים שכבין לא איכפת לן‪ ,‬ושבת למ"ד כבתה זקוק‬
‫לה דינו שוה לחול למ"ד כבתה אין זקוק לה כשם שבחול‬
‫מותר להדליק בשמנים הללו ואם כבו אין זקוק לה אף בשבת‬
‫כן לדברי הכל‪ ,‬ואין מחזרין להדליק בפתילות ושמנים אחרים‪,‬‬
‫שבשבת לדברי הכל כבתה אין זקוק לה ואין לך בה אלא מצות‬
‫הדלקה בלבד‪ .‬אבל קשיא לן מה שפי' רבינו הגדול ז"ל ש"מ‬
‫כבתה אין זקוק לה מדקאמר מדליקין בהן בשבת דאי כביא לא‬
‫מצי מדליק לה‪ ,‬ולפי פירושנו אין ראיה משבת דלכ"ע אין‬
‫זקוק לה אלא מחול מדלא חיישינן דלמא פשע כדפרש"י ז"ל‪,‬‬
‫ולפי דברי רבינו אלפסי ז"ל יש לדחוק ולומר דהא דאמרינן‬
‫קסבר מותר להשתמש לאורה לאו דוקא על כרחין אלא אפשר‬
‫דסבר מותר להשתמש לאורה‪ ,‬ומשום דלא ליפלוג אדרב‬
‫חסדא אלא בחדא אמרינן הכי כלומר בדכבתה ודאי פליגי‬
‫בלהשתמש לאורה לא פליגי דמותר הוא‪.‬‬
‫תרומת הדשן סימן קב‪:‬‬
‫שאלה‪ :‬הא דקיימא לן בנר חנוכה כבתה אין זקוק לה‪ .‬אם‬
‫כבתה בע"ש קודם קבלת שבת‪ ,‬שהרי צריכים לדלוק מבעוד‬
‫יום זקוק לה כה"ג או לאו?‬
‫תשובה‪ :‬יראה דאין זקוק לה אפילו כה"ג‪ .‬ואף על גב דכתב‬
‫במרדכי שם דמצות נר חנוכה מסוף שקיעת החמה ואילך‪,‬‬
‫והיינו צאת הכוכבים ולא קודם‪ ,‬משום דשרגא בטיהרא מאי‬
‫אהני ליה‪ .‬וא"כ עיקר מצות נר חנוכה אינה בשעת הדלקה‬
‫מבעוד יום‪ ,‬אלא בשיהוי הדלקה שלאחר חשיכה היא קיום‬
‫המצוה‪ .‬ולכך היינו יכולין לומר דאם כבתה קודם התחלת קיום‬
‫המצוה זקוק לה‪ .‬אמנם מדמברכינן מבעוד יום אקב"ו להדליק‬
‫נר חנוכה‪ ,‬ואף על גב דאכתי ליכא מצוה‪ ,‬ע"כ היינו טעמא‬
‫דמשום דא"א בענין אחר חשיבא הכשר מצוה‪ .‬כדפירשו‬
‫התוספות הכשר מצות דכיבוד אב ואם בשמעתא דעליה בריש‬
‫יבמות )דף ו' ע"א בד"ה שכן(‪ ,‬שחוט לי בשל לי אכתי ליכא‬
‫מצוה עד אחר זמן שמאכילו לאביו‪ .‬ואפ"ה בעי למימר התם‬
‫דלידחי ל"ת שיש בו כרת‪ .‬הא קמן דחשיב קיום העשה בהכשר‬
‫מצוה כמו במצוה עצמה‪ ,‬ולכך מברכינן עליה‪ .‬ולהכי נמי אי‬
‫כבתה אין זקוק לה‪ ,‬שהרי כבר הותחלה המצוה בהכשר‪ .‬ונראה‬
‫להביא ראיה לזה מדשרי רב התם להדליק בחנוכה בין בחול בין‬
‫בשבת בפתילות ושמנים דאסרו חכמים להדליק בשבת‬
‫דעלמא‪ .‬ומפרש הטעם משום דקסבר אסור להשתמש לאורה‬
‫וכבתה אין זקוק לה‪ .‬פי' דאי הוה סבר כבתה זקוק לה‪ ,‬לא הוי‬
‫שרי להדליק באותם פתילות ושמנים שאסרו חכמים להדליק‬
‫בשבת‪ ,‬לפי שאינם נמשכין אחר האור‪ .‬דחיישינן דילמא כבתה‬
‫והוא יזקוק לה‪ ,‬ודילמא פשע ולא מדלק בה‪ .‬והכי סבר רב הונא‬
‫התם דאסור להדליק באותם פתילות ושמנים משום דקסבר‬
‫כבתה זקוק לה‪ .‬והשתא ע"כ יש להוכיח דאפי' בנ"ד כשכבתה‬
‫אין זקוק לה‪ ,‬דאמאי שרי רב להדליק בשבת בחנוכה באותם‬
‫פתילות ושמנים‪ ,‬ליחוש דילמא כבתה אחר קבלת שבת שהיא‬
‫צריכא להיות קודם בה"ש‪ ,‬וכל זמן משך בין השמשות אכתי‬
‫ליכא קיום מצוה לדעת מרדכי דלעיל‪ .‬ואיהו לא מצי להדליק‬
‫משקבל שבת כ"ש בין השמשות‪ ,‬ונמצא בטל מן המצוה וטפי‬
‫איכא למיגזור בהכי דודאי לא מצי להדליקה‪ ,‬ממאי דגזרינן‬
‫דילמא פשע ולא מדליק לה‪ .‬והכי איתא בתוספות דגזרינן‬
‫דילמא כבתה בשבת ולא מצי מדליקה‪...‬‬
‫עסוקים בתורה – תורה בהעמקה לאנשים עסוקים‬
‫טלפון ‪ | 050-3290318‬מייל‪ © | [email protected] :‬כל הזכויות שמורות‬
‫בס“ד‬
‫סוגיות‬
‫בהלכות חנוכה‬
‫מסכת שבת‪ ,‬מדף כא ע"א למטה עד דף כד ע"ב במשנה;‬
‫שולחן ערוך אורח חיים‪ ,‬סימנים תרעא עד תרפב‪.‬‬
‫ענייני המועדים‬
‫כסלו תשע"ה | חטיבת הלימוד‪:‬‬
‫סוגיא ראשונה‪:‬‬
‫כבתה‪ ,‬האם זקוק לה להדליקה ‪ -‬העולה מלימודינו‬
‫שולחן ערוך אורח חיים סימן תרעג סעיף ב‪:‬‬
‫הדלקה עושה מצוה‪ .‬לפיכך אם כבתה קודם שעבר זמנה אינו זקוק לה‪ ,‬ואפילו כבתה בערב שבת קודם קבלת שבת שעדיין הוא מבעוד יום‪,‬‬
‫אינו זקוק לה‪ .‬וכן אם לאחר שהדליקה בא לתקנה וכיבה אותה בשוגג‪ ,‬אינו זקוק לה‪.‬‬
‫הגה‪ :‬ואם רוצה להחמיר על עצמו ולחזור ולהדליקה‪ ,‬אין לברך עליה‪.‬‬
‫א‪ .‬יסוד הדין –‬
‫הגמרא מקשרת בין האיסור להדליק בפתילות ושמנים בחנוכה לבין השאלה אם כבתה זקוק לה‪.‬‬
‫מסתבר שאף פתילות ושמנים אלו אכן דולקים על הרוב‪ ,‬או פעמים רבות‪ ,‬כשיעור הנצרך )וכן נראה בחידושי הרמב"ן‪ ,‬שכתב 'דכיון שאפשר‬
‫שלא יכבו אף על פי שפעמים שכבין'(‪ ,‬דאי לאו הכי לא היו סוברים רב חסדא ורב שיוצאים בהם כלל ידי חובה‪ ,‬דהרי זה כמי שלא שם שיעור‬
‫שמן כראוי‪] .‬וכן דייק הפנ"י מדכתב רש"י טעם האיסור בהם בשבת משום שמא יטה ולא שמא יכבו[‪ .‬ואם כן אין כוונתם להגדיר את‬
‫המצווה כמתקיימת בכך שהנר דולק רגע אחד‪ ,‬אלא הקלו שכאשר הדליק נר שראוי לדלוק כשיעור ‪ -‬די בזה‪ ,‬ואין עליו להתאמץ יותר‪.‬‬
‫לפי זה‪ ,‬המחלוקת בין האמוראים אינה האם המצווה בהדלקה של רגע אחד או שיש לה שיעור‪ ,‬אלא עד כמה צריך להתאמץ על מנת‬
‫שידלק הנר כשיעור הרצוי‪.‬‬
‫יש לשאול‪ :‬למ"ד כבתה זקוק לה‪ ,‬הפירוש הוא שצריך להדליק אם כבה‪ .‬ולמה פסלו שמנים ופתילות אלו‪ .‬ביאר רש"י שמא יפשע ולא‬
‫ידליק‪ .‬ואם כן היא גזירה חדשה מעבר לצורך להדליק אם כבה‪ .‬ובפשטות )וכן כתב הרש"ש( אחר שגזרו כך חז"ל‪ ,‬מי שידליק באלו לא יצא‬
‫ידי חובתו‪) .‬ומה שכתב רש"י 'לכתחילה' יש לבאר כמו 'מתחילה'(‪.‬‬
‫]הקשו אחרונים למה לא כתב רש"י 'שמא יפשע' דמשמע מזיד‪ ,‬ולא חשש לאופן שישכח בשוגג‪] .‬וכן הלשון בעוד ראשונים[‪ .‬תירץ‬
‫הרש"ש דמשום שמא ישכח בשוגג לא מסתבר שיבטלו חז"ל מצווה וודאית עתה )למי שאין לו אלא פתילות ושמנים אלו(‪ ,‬אך משום שמא‬
‫יפשע ולא ידליק מובן שיתקנו חז"ל אופן המביא לקיומה‪ .‬עוד תירץ דלשון יפשע כוללת גם שכחה‪ .‬הפני יהושע תירץ שהחשש אינו‬
‫מהעובדה שהנר לא ידלק‪ ,‬אלא מכך שאנשים שחייבים בהדלקה לא ידליקו‪ .‬וצ"ע[‪.‬‬
‫ב‪ .‬הדין בשבת חנוכה –‬
‫התקשו הראשונים איך דייקה הגמרא מדברי רב הונא שאסר פתילות ושמנים אלו בשבת‪ ,‬שאסור להשתמש לאורה‪ ,‬הרי אף אם מותר‪ ,‬כיון‬
‫שסבר שכבתה זקוק לה להדליקה‪ ,‬הא אינו יכול להדליק בשבת‪ .‬כתבו תוס' שאכן מעצם הדין אין לדייק‪ ,‬אלא מלשונו של רב הונא‪ .‬אבל‬
‫הרמב"ן למד דבשבת כיון שא"א להדליק וודאי כבתה אין זקוק לה לכולי עלמא‪ .‬לדבריו לכאורה המצווה ביום חול היא שיהיה נר דלוק‬
‫למשך זמן‪ ,‬ובשבת המצווה להדליק רגע אחד נר שראוי לדלוק משך זמן‪ .‬נראה לבאר בדעתו‪ ,‬שגם ביום חול הדין היסודי הוא ההדלקה‬
‫עצמה‪ ,‬אך ישנו דין נוסף שמחויב לדאוג שיהיה נר דולק‪ ,‬ואם לא קיים דין זה פגע בעצם המצווה‪ .‬אך בשבת‪ ,‬כיון שאי אפשר להדליק‪ ,‬אין‬
‫פגם באחריותו כאשר אינו מדליק נר שכבה‪.‬‬
‫הרי"ף כתב שמכך שמדליקים בהם בשבת מוכח שכבתה אין זקוק לה‪ .‬תמה הרמב"ן )לשיטתו( שמשבת אין להוכיח לחול‪ ,‬דבשבת לכו"ע‬
‫כבתה אין זקוק לה‪ .‬החוות יאיר הגיה שאין כוונת הרי"ף דווקא משבת‪ ,‬אלא אף מחול‪] .‬הקרבן נתנאל על הרא"ש הביא אפשרות שמ"ד‬
‫כבתה אין זקוק לה סובר כן דווקא בשבת אבל בחול מודה דזקוק לה‪ ,‬ודחאה[‪) .‬עוד יש לומר דדוקא משבת יש ראיה שכבתה אין זקוק לה להדליקה אם כבתה‪,‬‬
‫דאילו מכח ההיתר להדליק בהן בחול היינו אומרים שאמנם לא גזרו חז"ל שמא יכבה ויפשע‪ ,‬אך להדליק אם כבה עדיין צריך‪ ,‬ומשבת מוכח שאף אם כבה אינו צריך להדליק(‪.‬‬
‫כתב תרומת הדשן שאף אם כבה בערב שבת לפני קבלת שבת‪ ,‬אין זקוק להדליקה‪ .‬וביאר שקיום המצווה נעשה‪ ,‬ומברכים עליו‪ ,‬אף בהכשר‬
‫שמביא לו‪ ,‬למרות שעניין ותוכן קיום המצווה לא אירע בפועל‪ .‬ע"ש‪ .‬והיינו שמעשה הדלקת הנר הוא מעשה המצווה עליו תיקנו לברך‬
‫למ"ד אין זקוק לה )ולרמב"ן‪ ,‬בשבת אף למ"ד זקוק לה(‪ ,‬אע"פ שמטרתה היא אכן היות הנר דלוק משך זמן‪.‬‬
‫הט"ז חלק‪ ,‬דלעולם אם כבה לפני זמן החיוב חייב להדליק שנית‪ .‬אמנם בערב שבת הגדירו חז"ל שזמן קיום המצווה אינו משקיעת החמה‬
‫אלא מקבלת שבת‪ ,‬וכיון שדלק רגע אחד אחרי קבלת שבת אינו זקוק לה‪ ,‬אבל אם כבה לפני כן וודאי זקוק לה‪.‬‬
‫ג‪ .‬כיבה המדליק בשוגג או במזיד –‬
‫כתב הרשב"א בתשובה‪ ,‬שמסתבר שהיכא שכיבה אותה בשוגג דינו ככבה מאליו‪ ,‬וכגון בשעה שבא לתקנה‪ .‬אבל אם כיבה במזיד זקוק לה‬
‫)וכן מדכתב 'מסתברא' לגבי שוגג‪ ,‬נראה שסבר שיש בזה קצת חידוש(‪ .‬מבואר שאף למ"ד אין זקוק לה ישנו מרכיב של אחריות שלא לכבות‬
‫הנר במזיד‪ .‬ואף בשוגג היה מקום לומר ש'אדם מועד לעולם' ומשום כך זו אחריותו‪ ,‬וחידש הרשב"א שאינו כמזיד‪.‬‬
‫לפי זה מובנים דברי המהרש"ל שיש הידור להדליק אם כבה גם להלכה דכבתה אין זקוק לה‪ ,‬דסוף סוף יש עליו אחריות לגבי הנר‪.‬‬
‫עסוקים בתורה – תורה בהעמקה לאנשים עסוקים‬
‫טלפון ‪ | 050-3290318‬מייל‪ © | [email protected] :‬כל הזכויות שמורות‬