‫תארי‪:‬‬
‫מספר‪:‬‬
‫‪ 7‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫ט"ו בכסלו‪ ,‬תשע"ה‬
‫‪/46745‬חוזר‬
‫לכבוד‬
‫תפוצת לקוחות‬
‫א‪.‬ג‪.‬נ‪,.‬‬
‫הנדו‪ :%‬נתוני& לתיאו& הוצאות עודפות לשנת המס ‪2014‬‬
‫להל‪ %‬ריכוז הנתוני& לתאו& הוצאות עודפות לצור הכנת הדוח המתוא& לצרכי מס לשנת המס ‪:2014‬‬
‫‪.1‬‬
‫כללי‬
‫יש לתא הוצאות עודפות מכוח תקנות שהותקנו לפי סעי
‪ 31‬לפקודת מס הכנסה )ניכוי הוצאות‬
‫מסוימות וניכוי הוצאות רכב(‪ ,‬וכ הוצאות למת טובת הנאה שנת מעביד לעובדיו ואשר לא נית לייחסה‬
‫לעובד פלוני‪.‬‬
‫על חבר בני אד לשל מקדמות בשיעור של ‪) 45%‬בחבר בני אד שסעי
‪)3‬ז( לפקודה חל עליו ‪(90% #‬‬
‫מההוצאות העודפות על בסיס שוט
‪.‬‬
‫במקרה שלא שולמו מקדמות‪ ,‬יש לשל בהקד עפ"י תחשיב כדי לחסו' בהוצאות ריבית‪ ,‬הפרשי הצמדה‬
‫וקנסות )במיוחד בחברות מפסידות(‪.‬‬
‫לתשומת לבכ‪ ,‬בחברה מרוויחה המקדמות מתקזזות מחבות המס‪ ,‬בחברה מפסידה מקדמות המס יקוזזו‬
‫רק בעת היווצרות חבות המס‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫כיבודי& במקו& העיסוק‬
‫יותרו בניכוי רק ‪ 80%‬מההוצאות לכיבוד קל )שתייה קרה או חמה‪ ,‬עוגיות וכיוצא באלה( במקו העיסוק‬
‫)מקו שבו מנהל הנישו‪ ,‬דר' קבע‪ ,‬את עיסוקו( של הנישו‪.‬‬
‫לפי חוזר מס הכנסה מס' ‪ ,14/2000‬יוכרו ההוצאות לכיבוד קל ה לאורחי המבקרי במקו העיסוק וה‬
‫לעובדי‪ .‬הוצאות מזו ומשקה אחרות‪ ,‬שאינ כיבוד קל‪ ,‬לא יותרו )לדוגמא‪ :‬ארוחה עסקית הניתנת‬
‫לאורח שאינו תושב חו‪ # .‬ראה סעי
‪ 3‬להל(‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫אירוח‬
‫הוצאות בשל אירוח באר‪ ,.‬אינ מותרות בניכוי כלל‪ ,‬פרט להוצאות אירוח אורחי מחו"ל המותרות בניכוי‬
‫ללא תקרה‪ ,‬במידה שה סבירות ונוהל לגביה הרישו הנדרש )ש האורח והאר‪ .‬ממנה הגיע‪ ,‬מספר ימי‬
‫האירוח ונסיבותיו‪ ,‬הקשר לנישו וסכו ההוצאה(‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.4‬‬
‫מתנות בשל קשר עסקי )ללקוחות וספקי&( ולעובדי& לרגל אירוע אישי‬
‫א( עד ל‪ 210 #‬ש"ח לאד שנה‪.‬‬
‫ב(‬
‫א ניתנה בחו"ל ‪ #‬עד ל‪ 15#‬דולר של ארה"ב לאד לשנה‪.‬‬
‫ג(‬
‫מתנה לעובד לרגל אירוע אישי )חתונה‪ ,‬לידת ילד‪ ,‬בר‪#‬מצווה( תותר בניכוי מבלי שתחשב הכנסת‬
‫עבודה בגבולות הסכומי שבסעי
)א( לעיל )‪ 210‬ש"ח(‪ .‬סכו מעבר לכ' ‪ #‬ייחשב כהוצאה עודפת‪.‬‬
‫)מתנה לעובד לחגי ‪ #‬יש לזקו
שווי למשכורתו(‪.‬‬
‫תשומת לב לכ'‪ ,‬שעשויה לקו חובת ניכוי מס במקור ממתנה שניתנה לנות שירותי )לרבות לעובד שלו(‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫אש"ל באר* לתושב ישראל‬
‫החל מיו ‪ 1‬בינואר ‪ 2011‬סכומי בגי הוצאות בשל ארוחת בוקר‪ ,‬ארוחת צהרי‪ ,‬או ארוחת ערב )אש"ל(‬
‫באר‪ .‬אינ‪ %‬מותרות בניכוי‪.‬‬
‫בג"‪ ,.‬בפסק דינו מיו ‪ 13‬ביולי ‪ 1878/09) 2011‬עו"ד ענת ארז ולהב ‪ #‬לשכת ארגוני העצמאי והעסקי נ'‬
‫שר האוצר ואח'(‪ ,‬הורה לשר האוצר להפעיל את סמכותו ולקבוע סכומי מירביי מעודכני לצור' ניכוי‬
‫הוצאות אש"ל‪ ,‬במסגרת התקנה )כניסוחה קוד לביטולה ביו ‪ 1‬בינואר ‪ ,(2011‬ולהתיר את ניכויי לפי‬
‫הסכומי המעודכני בתקופה שמיו ‪ 1‬במר‪ 2009 .‬ועד ליו ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2010‬מ ההכנסה החייבת במס‬
‫על פי תנאי אותה תקנה‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫הוצאות נסיעה ושהייה בחו"ל‬
‫ההוצאה תותר בניכוי א הנסיעה והשהייה היו הכרחיי לייצור ההכנסה‪.‬‬
‫סכומי ההוצאות שיותרו בניכוי בשנת המס ‪ # 2014‬הינ כדלקמ‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫הוצאות טיסה‬
‫הוצאה עבור כרטיס במחלקת תיירי או עסקי ‪ #‬תותר במלואה‪.‬‬
‫הוצאה עבור כרטיס במחלקה ראשונה ‪ #‬תותר עד לגובה מחיר כרטיס במחלקת עסקי באותה‬
‫טיסה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הוצאות לינה‬
‫בנסיעה אשר כללה עד ‪ 90‬לינות ‪ #‬עבור ‪ 7‬הלינות הראשונות יוכרו כל ההוצאות או ‪ 259‬דולר ללינה‪,‬‬
‫לפי הנמו' )לפי קבלות(‪.‬‬
‫עבור שאר הלינות )החל מהלילה השמיני( בתקופה הנ"ל ‪ #‬א מחיר כל לינה לא עלה על ‪ 114‬דולר‪,‬‬
‫תותר כל ההוצאה‪ .‬א ההוצאה עלתה על ‪ 114‬דולר‪ ,‬יוכרו ‪ 75%‬מההוצאה‪ ,‬א' לא פחות מ‪114#‬‬
‫דולר ולא יותר מ‪ 194#‬דולר ללינה‪.‬‬
‫בנסיעה אשר כללה יותר מ‪ 90#‬לינות ‪ #‬יוכרו ההוצאות לפי קבלות‪ ,‬א' לא יותר מ‪ 114#‬דולר ללינה‬
‫עבור כל הלינות‪.‬‬
‫לעניי זה‪ ,‬ג שתי נסיעות או יותר שלא הייתה ביניה שהייה רצופה בישראל של ‪ 14‬יו לפחות‪,‬‬
‫ייחשבו כנסיעה אחת‪ .‬נראה כי ימי השהייה באר‪ .‬לא יובאו בחשבו מספר הלינות‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הוצאות שהייה )אש"ל(‬
‫א נדרשו הוצאות לינה‪ 73 #‬דולר לכל יו שהייה‪.‬‬
‫א לא נדרשו הוצאות לינה‪ 122 #‬דולר לכל יו שהייה ללא הבדל בתקופת השהייה בחו"ל‪.‬‬
‫נציי‪ ,‬שבפס"ד גריידי )עמ"ה ‪ (9048/05‬נקבע‪ ,‬שהוצאות שהייה בחו"ל שלא הוצאו בפועל‪ ,‬ייחשבו‬
‫להכנסת עבודה של העובד‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫הוצאות בגי‪ %‬שכירת רכב‬
‫הסכו שיותר בניכוי יהיה הסכו שהוצא בפועל בגי שכירת רכב לפי קבלות‪ ,‬א' לא יותר‬
‫מ‪ 57 #‬דולר ליו‪.‬‬
‫לפי עמדת רשות המיסי‪ ,‬סכו זה כולל את כל ההוצאות לרכב‪ ,‬לרבות דלק‪ ,‬שירותי וכל הוצאה‬
‫אחרת‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫הוצאות בשל חינו ילדי&‬
‫לגבי התרת הוצאות לחינו' ילדי בשל שהייה בחו"ל בתקופה רצופה העולה על ‪ 10‬חודשי‪:‬‬
‫הוצאות אלו יותרו בניכוי )ג בשל תקופת ‪ 10‬החודשי הראשוני( בשל ילדי שטר מלאו לה‬
‫‪ 18‬שנה בשנת המס‪ ,‬בסכו שלא יעלה על ‪ 649‬דולר לחודש לכל ילד‪ .‬המנהל רשאי להגדיל את‬
‫הסכו האמור בהתחשב במקו המגורי ובתנאי הלימוד‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫הוצאות עסקיות אחרות‬
‫הוצאות עסקיות אחרות שנעשו בחו"ל כגו‪ :‬טלפוני‪ ,‬אירוח ספקי או לקוחות וכיוצ"ב )כנגד‬
‫קבלות( מותרות בניכוי באותו אופ שהיו מותרות בניכוי‪ ,‬אילו הוצאו בישראל‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫הגדלת סכומי& לגבי ארצות מסוימות‬
‫קביעת מס הכנסה קובעת רשימת מקומות בה יותרו בניכוי ‪ 125%‬מסכומי הוצאות הלינה‬
‫והשהייה הרגילות המותרות בניכוי‪.‬‬
‫להל רשימת המקומות לגביה נית לדרוש בשנת ‪ 2014‬הוצאות לינה ושהייה מוגדלות ל‪125%#‬‬
‫מההוצאות הרגילות‪:‬‬
‫אוסטרליה‬
‫אוסטריה‬
‫איטליה‬
‫איסלנד‬
‫אירלנד‬
‫אנגולה‬
‫בלגיה‬
‫גרמניה‬
‫דובאי‬
‫דנמרק‬
‫ח‪.‬‬
‫הולנד‬
‫הונג‪#‬קונג‬
‫הממלכה‬
‫המאוחדת‬
‫)בריטניה(‬
‫טיווא‬
‫יוו‬
‫יפ‬
‫לוקסמבורג‬
‫נורווגיה‬
‫ספרד‬
‫עומא‬
‫פינלנד‬
‫צרפת‬
‫קאטר‬
‫קוריאה‬
‫קמרו‬
‫קנדה‬
‫שבדיה‬
‫שווי‪.‬‬
‫עדכו‪ %‬סכומי&‬
‫הסכומי הנקובי לעיל בדולרי מתואמי בכל ‪ 1‬בינואר של כל שנה בהתא לשיעור עליית המדד‬
‫בארצות הברית )לפי מדד "ידוע"(‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.7‬‬
‫הוצאות לינה וארוחת בוקר‬
‫א‪.‬‬
‫לגבי הוצאות לינה שהוציא נישו בישראל או באזור‪ ,‬במרחק של ‪ 100‬ק"מ ומעלה ממקו העיסוק‬
‫העיקרי או מקו המגורי‪ :‬הוצאות יוכרו עד לתקרה המתייחסת להתרת הוצאה בשל לינה בחו‪.‬‬
‫לאר‪ .‬החל מהלינה השמינית ‪ #‬ראה סעי
‪6‬ב' לעיל )לינה שעלותה נמוכה מ‪ # $114#‬כל ההוצאות‪,‬‬
‫לינה שעלותה גבוהה מ‪ $114#‬תותר ‪ 75%‬מההוצאה בלבד א' לא פחות מ‪ $114#‬ולא יותר מ‪$194 #‬‬
‫והכל בשקלי חדשי לפי השער היציג של הדולר כפי שפורס לאחרונה לפני מועד הלינה(‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫לינה במרחק של פחות מ‪ 100#‬ק"מ ממקו העיסוק העיקרי או מקו המגורי לא תותר בניכוי כלל‪,‬‬
‫זולת א שוכנע פקיד השומה שהלינה הייתה הכרחית לייצור ההכנסה של הנישו‪.‬‬
‫הוצאות לארוחת בוקר הכלולות במחיר הלינה יותרו בניכוי‪.‬‬
‫הוראות אלו לא יחולו על הוצאות לינה שהוציא הנישו במסגרת השתתפות בכנס בתחו עיסוקו‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫הוצאות ביגוד‬
‫הוצאות שהוציא נישו לרכישת ביגוד )לרבות נעליי( בעבורו או בעבור עובדו‪ ,‬שנועדו לשמש לצורכי‬
‫עבודה ונית לזהות בה באופ בולט השתייכות לעסקו של הנישו או שעל פי די קיימת החובה ללבוש‬
‫את הביגוד‪ ,‬יותרו בניכוי במלוא א לא נית להשתמש בביגוד שלא לצורכי עבודה )כדוגמת סרבל טיסה‪,‬‬
‫חלוק אחיות‪ ,‬גלימה של עורכי די‪ ,‬קסדה וכיו"ב(‪ .‬במקרה בו מדובר בביגוד שנית להשתמש בו ג שלא‬
‫לצורכי עבודה )כדוגמת חליפת מדי ייצוגית להופעת עורכי די( יותרו לניכוי ‪ 80%‬בלבד מההוצאה‪.‬‬
‫על פי עמדת רשות המיסי‪ ,‬במקרה בו מעביד מממ ביגוד עבור עובדיו אשר אינ עומדי בקריטריוני‬
‫הנ"ל‪ ,‬ייחשב הדבר כטובת הנאה ששוויה ייזק
להכנסת העובד‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫הוצאות החזקת טלפו‪ %‬שאינו נייד במקו& המגורי&‬
‫לא יותרו בניכוי הוצאות בשל החזקת טלפו שאינו נייד במקו מגוריו של הנישו או של בעל השליטה‬
‫בנישו‪ ,‬אלא א כ הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה‪ ,‬כי בית המגורי משמש את עיקר עסקו או‬
‫משלח ידו של הנישו‪ .‬במקרה זה‪ ,‬ההוצאות שיותרו הינ כדלהל‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫שיחות טלפו‪ %‬שאינו נייד באר*‬
‫‪(1‬‬
‫א ההוצאה לא עלתה על ‪ 29,900‬ש"ח לשנה‪ ,‬יותרו בניכוי‪ ,‬הנמו' מבי ‪ 80%‬מהוצאות‬
‫החזקת הטלפו או חלק מההוצאות העולה על ‪ 2,400‬ש"ח‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫במקרה בו ההוצאה עולה על ‪ 23,900‬ש"ח לשנה יותר בניכוי חלק ההוצאות העולה על ‪4,800‬‬
‫ש"ח בלבד‪.‬‬
‫במקרה בו מקו המגורי שימש את עיקר העיסוק בחלק מהשנה בלבד‪ ,‬יותרו חלק מההוצאות‬
‫הנ"ל באופ יחסי לתקופת השימוש‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫נית לסכ את הטיפול בהוצאות החזקת טלפו שאינו נייד בטבלה כדלקמ‪:‬‬
‫ב‪.‬‬
‫סכו& הוצאות החזקת הטלפו‪ %‬בשנה בש"ח‬
‫‪0 # 2,300‬‬
‫הסכו& שיותר בניכוי בש"ח‬
‫‪0‬‬
‫‪2,300 # 11,500‬‬
‫סכו ההוצאה פחות ‪2,300‬‬
‫‪11,500 # 23,400‬‬
‫סכו ההוצאה כפול ‪80%‬‬
‫מעל ‪23,400‬‬
‫סכו ההוצאה פחות ‪4,700‬‬
‫שיחות טלפו‪ %‬לחו"ל‬
‫ההוצאה תותר במלואה‪ ,‬א נוהל רישו כנדרש )תארי'‪ ,‬שעה‪ ,‬יעד השיחה‪ ,‬פרטי מקבלה‪ ,‬מש'‬
‫השיחה‪ ,‬נושאה ומחירה המשוער(‪ .‬להבדיל מהוצאות טלפו באר‪ ,.‬אי חובה שמקו המגורי‬
‫ישמש את עיקר עסקו של הנישו‪.‬‬
‫‪ .10‬הוצאות החזקת טלפו‪ %‬נייד‬
‫ניכוי ההוצאות בשל החזקת רדיו טלפו נייד מוגבל כדלקמ ‪:‬‬
‫•‬
‫לא יותרו בניכוי הוצאות החזקת רדיו טלפו נייד המשמש בייצור הכנסה בסכו של ‪ 1,260‬ש"ח‬
‫בשנה )‪ 105‬ש"ח לחודש( או מחצית מההוצאות‪ ,‬לפי הנמו'‪.‬‬
‫•‬
‫על א
האמור לעיל‪ ,‬הוצאות מעביד בשל רדיו טלפו נייד‪ ,‬שהועמד לרשות עובד‪ ,‬כמשמעותו‬
‫בתקנות מס הכנסה )שווי השימוש ברדיו טלפו נייד(‪ ,‬התשס"ב‪ ,2002#‬יותרו במלוא‪.‬‬
‫יש לוודא שעובד שהטלפו הנייד הועמד לרשותו )למעט רדיו טלפו שנית להתקשר ממנו למקו העבודה‬
‫בלבד( חוייב בשווי שימוש חודשי בגובה מחצית מההוצאה החודשית או ‪ 105‬ש"ח‪ ,‬לפי הנמו'‪ ,‬והכל בניכוי‬
‫סכו ההוצאה החודשית ששיל העובד בשל אותו רדיו טלפו נייד‪.‬‬
‫•‬
‫לא יותרו בניכוי הוצאות החזקת רדיו טלפו נייד שהוצאו בייצור הכנסת עבודה )משכורת(‪.‬‬
‫•‬
‫"רדיו טלפו נייד" ‪ #‬למעט רדיו טלפו נייד המותק באופ קבוע במרכזיה במקו עסקו או משלח‬
‫ידו של הנישו‪.‬‬
‫•‬
‫יצוי‪ ,‬כי לעניי מס ער מוס‪ -‬נקבע בתקנה ‪ 18‬לתקנות מס ער' מוס
‪ ,‬התשל"ו‪ 1976#‬ובהוראת‬
‫פרשנות ‪ 1/98‬של אג
המכס ומע"מ‪ ,‬כי מקו בו יכול העוסק לקבוע במדויק את השימוש היחסי‬
‫במכשיר הסלולארי לצרכי העסק ושלא לצרכי העסק‪ ,‬יפעל בהתא וינכה את מס התשומות בגי‬
‫רכישת הטלפו ובגי השימוש השוט
בו בהתא ליחס כאמור‪ .‬מקו בו לא יכול העוסק לקבוע‬
‫במדויק את השימוש היחסי במכשיר‪ ,‬ועיקר השימוש בטלפו הסלולארי הוא לצרכי עסק‪ ,‬רשאי‬
‫העוסק לנכות שני שלישי ממס התשומות‪ ,‬ואילו‪ ,‬כאשר עיקר השימוש בטלפו הסלולארי הוא‬
‫שלא לצרכי העסק‪ ,‬רשאי העוסק לנכות רבע ממס התשומות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .11‬הוצאות החזקת רכב‬
‫א‪.‬‬
‫אופ‪ %‬החישוב‪ :‬יש לתא הוצאות החזקת רכב‪ ,‬בהתא לתקנות מס הכנסה )ניכוי הוצאות רכב(‪,‬‬
‫התשנ"ה ‪ 1995 #‬כדלקמ‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫הוצאות החזקת רכב בשל רכב שהמעביד העמיד לרשות עובדו )רכב צמוד( תותרנה בניכוי‬
‫במלוא‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫הוצאות החזקת רכב )שאינו אופנוע שסיווגו ‪ L3‬או מסוג רכב שנקבע לגביו אחרת ‪ #‬ראה‬
‫בהמש'(‪ ,‬שהוצאו בייצור הכנסה שאינה הכנסת עבודה )רכב של עצמאי או רכב חברה שאינו‬
‫צמוד א' אינו רכב תפעולי(‪ ,‬תותרנה בניכוי לפי הגבוה מבי‪:‬‬
‫•‬
‫סכו הוצאות החזקת הרכב )כהגדרת בתקנות( בניכוי שווי השימוש ברכב כפי שנקבע‬
‫בתקנות השווי )אפשרות ראשונה(;‬
‫•‬
‫‪ 45%‬מהוצאות החזקת הרכב )אפשרות שנייה(‪.‬‬
‫דהיינו‪ ,‬יש לתא& את הנמו מבי‪ :%‬סכו& שווי השימוש ברכב או ‪ 55%‬מס הוצאות החזקת‬
‫הרכב‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫לגבי רכבי מסוימי‪ ,‬האחוז שיוכר לפי האפשרות השנייה יהיה גבוה יותר מ‪45%#‬‬
‫כדלקמ‪:‬‬
‫לגבי אוטובוס ציבורי או מונית ‪90% #‬‬
‫לגבי רכב סיור או רכב מדברי ‪80% #‬‬
‫לגבי רכב להוראת נהיגה ‪ 77.5% #‬ובלבד שבבעלות הנישו רכב כאמור אחד בלבד‪ ,‬ולגבי מי‬
‫שבבעלותו רק שני כלי רכב כאמור‪ ,‬שרק אחד מה בלבד הוא רכב אוטומטי ‪.68% #‬‬
‫‪(4‬‬
‫ב‪.‬‬
‫לגבי הוצאות החזקת אופנוע שסיווגו ‪) L3‬בעל מנוע בנפח של מעל ‪ 125‬סמ"ק ובעל הספק‬
‫מעל ‪ 33‬כ"ס( שהוצאו בייצור הכנסה שאינה הכנסת עבודה‪ ,‬האחוז שיוכר לגבי האפשרות‬
‫השנייה יהיה ‪ 25%‬מס' הוצאות החזקת האופנוע‪.‬‬
‫הגדרת רכב אינה כוללת "רכב תפעולי"‪ /‬על כ‪ %‬לא יחושב בגינו תיאו& של הוצאות החזקת רכב‪.‬‬
‫"רכב תפעולי"‪ ,‬רכב שנתקיימו בו‪ ,‬להנחת דעתו של פקיד השומה‪ ,‬אחד מאלה‪:‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪(1‬‬
‫רכב ביטחו )כהגדרתו בתקנות התעבורה( המשמש בפעילות מבצעית או ביטחונית בלבד;‬
‫‪(2‬‬
‫רכב שלא הועמד לרשות עובד כלשהו של המעביד‪ ,‬המשמש רק לצורכי המעביד או בעל‬
‫משלח‪#‬היד‪/‬עסק ואשר בתו שעות העבודה אינו יוצא מחו‪ .‬למקו העיסוק‪ ,‬והכול בלבד‬
‫שמקו העיסוק של המעביד או של בעל משלח היד‪/‬עסק אינו במקו מגוריו‪.‬‬
‫סוגי הוצאות החזקת רכב ה‪ %‬רשימה "סגורה" של הוצאות שהוגדרו בתקנות כדלקמ‪:%‬‬
‫רישוי‪ ,‬ביטוח מקי
‪ ,‬ביטוח חובה‪ ,‬דמי שכירות‪ ,‬דלק‪ ,‬שמני‪ ,‬הוצאות תיקו ואחזקה‪ ,‬הוצאות חניה‬
‫שלא במקו העיסוק הקבוע‪ ,‬אגרה לכביש חוצה ישראל ופחת לפי סעי
‪ 21‬לפקודת מס הכנסה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ד‪.‬‬
‫רישו& פחת בטופס י"א ‪ /‬לגבי חברה‪ ,‬יש להקפיד שבטופס י"א )פחת לצורכי מס( ירש פחת נצבר‬
‫מלא לפי שיעור פחת שנתי‪ ,‬כנדרש בתקנות )בד"כ ‪ ,(15%‬מיו רכישת כלי הרכב )ג א לא נדרש‬
‫מלוא הפחת בפועל(‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫הוצאות חניה שלא במקו& העיסוק הקבוע‪ ,‬שהוצאו בייצור הכנסה יתווספו ל"הוצאות החזקת‬
‫רכב" ויותרו בניכוי על פי התקנות‪.‬‬
‫הוצאות חניה במקו העיסוק הקבוע או בסמו' לו‪ ,‬יותרו בדר' כלל במלוא )בא מדובר בתשלו‬
‫על בסיס קבוע ולא בתשלו לפי שעות חניה בפועל(‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫שינוי בשיעורי הפחת לרכבי& מסויימי& ‪ #‬בתיקו שפורס בק"ת ‪ 6892‬מיו ‪ 24‬במאי ‪,2010‬‬
‫הוחל
הסעי
בתקנות הפחת משנת ‪ 1941‬לגבי רכב‪ ,‬ובי היתר הוגדלו שיעורי הפחת לגבי כלי הרכב‬
‫הבאי‪ :‬מונית ‪) 25%‬במקו ‪ (20%‬ונקבעו שיעורי פחת ספציפיי לרכב סיור ורכב מדברי )‪(20%‬‬
‫ורכב היברידי )‪.(25%‬‬
‫ז‪.‬‬
‫הגדלת הזקיפה של שווי השימוש ברכב ‪/‬‬
‫‪(1‬‬
‫השיטה הלינארית ‪ /‬חלה על רכבי& שנרשמו לראשונה מיו& ‪ 1‬בינואר ‪ 2010‬ואיל‬
‫רפורמת "המיסוי הירוק" קבעה לעניי שיטת זקיפת שווי שימוש ברכב לעובד כדלקמ‪:‬‬
‫שינוי שיטת זקיפת שווי שימוש ברכב צמוד שמקבל עובד שכיר ממעבידו משיטה של‬
‫סכומי קבועי לפי ‪ 7‬קבוצות מחיר לשיטה של אחוז ממחיר המחירו של הרכב )שיטה‬
‫ליניארית(‪ .‬השיטה הליניארית חלה רק על רכבי שנרשמו לראשונה מיו ‪ 1‬בינואר ‪ .2010‬על‬
‫כלי רכב שנרשמו לפני אותו מועד‪ ,‬תמשי' לחול שיטת קבוצות המחיר‪.‬‬
‫שיעור שווי השימוש החודשיי& שנקבע לשנת ‪ 2014‬ואיל הינו ‪ 2.48%‬ממחיר הרכב )למעט‬
‫אופנוע שסיווגו ‪ L3‬אשר שווי השימוש החודשי שלו הינו בשנת ‪ (3 920 #2013‬כמו כ‪ ,‬נקבעה‬
‫תקרה לזקיפת שווי שימוש שעומדת בשנת ‪ 2013‬על שווי רכב של ‪.3 506,580‬‬
‫בנוס
תבוצע הפחתה בזקיפת שווי השימוש‪ ,‬בס' של ‪ 560‬ש"ח לחודש‪ ,‬לכלי רכב היברידיי&‪,‬‬
‫ללא קשר למועד רכישת )לפני או אחרי ‪ 1‬בינואר ‪ .(2010‬הפחתה זו נקבעה כהוראת שעה עד‬
‫לסו
שנת ‪.2014‬‬
‫עוד נציי‪ ,‬שרשות המסי מפרסמת את המחיר לצרכ ואת סכומי שווי השימוש לדג‪ ,‬באתר‬
‫רשות המסי באינטרנט‪ ,‬בכתובת הבאה‪:‬‬
‫‪ ./https://www.shaam.gov.il/mm-usecar‬המידע באתר מובא במתכונת של שאילתא‬
‫לחיפוש לפי קוד תוצר וקוד דג )בהתא לשיטת הקודי של משרד הרישוי‪ ,‬כפי שאלה‬
‫מוטבעי על גבי רישיו הרכב(‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪(2‬‬
‫השיטה הישנה )קבוצות מחיר( ‪ /‬חלה על רכבי& שנרשמו לראשונה עד ‪ 31‬בדצמבר ‪2009‬‬
‫•‬
‫להל נתוני על סכו השווי בשנת ‪ 2013‬לגבי כלי רכב שנרשמו עד ‪ 31‬בדצמבר ‪2009‬‬
‫)ש"ח לחודש(‪:‬‬
‫קבוצת מחיר‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫אופנוע ‪L3‬‬
‫שווי השימוש‬
‫בשנת ‪2012‬‬
‫‪2,680‬‬
‫‪2,910‬‬
‫‪3,740‬‬
‫‪4,490‬‬
‫‪6,210‬‬
‫‪8,050‬‬
‫‪10,350‬‬
‫‪890‬‬
‫בא סכו השווי שנזק
לעובד עולה על סכו ההוצאות שיש לתא בגי אותו כלי‬
‫רכב‪ ,‬אזי לא נית לקזז את הסכו השלילי כנגד סכו חיובי מכלי רכב אחר‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫הרשקובי*‪ ,‬אשכנזי‪ ,‬כ* ושות'‬
‫רואי חשבו‪%‬‬
‫‪8‬‬