‫מיסים א' אור לוי‬ ‫הוצאות‬ ‫על מנת שהוצאה תותר היא נדרש לעבור את תנאי ‪ 17‬רישא)הוצ' הונית‪ ,‬טרום עסקית‪ ,‬אסורה או‬ ‫פרטית לא עוברות את תנאי ‪ 17‬רישא ולכם לא יותרו בניכוי(‪.‬‬ ‫סעיפי ‪ -17‬הוצאות מותרות‬ ‫‪ 17‬רישא‪ -‬ניכויים מותרים‬ ‫המילה לרבות‪-‬נידונה בפס"ד קולנוע רינה‪ ,‬פס"ד גולדברג‪-‬הם אלה שקבעו סוגים מסוימים של הוצאות‬ ‫מותרות‪.‬‬ ‫סעיף ‪)(1)17‬א'(‪ -‬ריבית והפרשי הצמדה‪-‬שני תנאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬ההלוואה שיוצרת את החוב היא לצורכי ייצורה הכנסה פירותית‪.‬‬ ‫‪ .2‬נדרש שיתקיימו יחסי לווה מלווה‪.‬‬ ‫פס"ד החברה לפיתוח טבריה‪-‬הוצ' המימון הותרו בניכוי‬ ‫פס"ד נכסי הכוהנים‪ -‬הוצ' המימון לא הותרו בניכוי‪.‬‬ ‫נכס לא מניב‪:‬‬ ‫•‬ ‫פס"ד אנג'ל‪ -‬ההוצ' לא הותרו בניכוי‪.‬‬ ‫•‬ ‫פס"ד מורן הנדסה‪ -‬לא הותרו בניכוי‪.‬‬ ‫הוצאות מימון בגין חלוקת דיבידנד‬ ‫•‬ ‫פס"ד‪-‬פז גז‪-‬לא הותר‪ ,‬אך כל מקרה ייבדק לגופו‪.‬‬ ‫•‬ ‫פס"ד פי גלילות‪-‬מבחן השקילות הכלכלית‪ -‬כן הותר בניכוי‪.‬‬ ‫הוצא' מימון בגין רכישת מלאי‬ ‫•‬ ‫פס"ד טמבור‪-‬הותר בניכוי‪.‬‬ ‫הלוואות לתשלום מס‬ ‫•‬ ‫פס"ד נקיד‪ -‬טפל הולך אחר העיקר‪-‬לא הותר‬ ‫•‬ ‫פס"ד קופילביץ'‪ -‬לא מתקיים קשר ישיר היא הלוואה לבין המשכורת‪-‬לא הותר בניכוי‪.‬‬ ‫הוצ' מימון בגין הלוואה לתשלום מס הכנסה‪-‬ניכויים‬ ‫•‬ ‫פס"ד הד הקריות‪-‬ניכה ולא העביר)עיכוב כספי מדינה( לא הותר‪.‬‬ ‫לא ניכה ולא העביר )רק כאשר בתום לב(‪.‬‬ ‫•‬ ‫פס"ד שריג אלקטריק‪-‬הותרו בניכוי מכיוון שכרוכים בתהליך ייצור הכנסה של המעביד‪.‬‬ ‫•‬ ‫פס"ד לוריא‪ -‬ערבוב חשבון עסקי\פרטי‪ -‬הותר בניכוי עד גובה הרווחים של העסקים‪.‬‬ ‫סעיף ‪ -(3)17‬תיקונים‪:‬‬ ‫הוצאות תיקונים‪-‬תיקון נכסים אשר משמשים בהשגת הכנסה‬ ‫בפס"ד מרכז החמצן נקבעו ‪ 3‬מבחנים‬ ‫‪ .1‬אופי הכנס שתוקן‪-‬האם הוא טפל‪/‬עיקרי ביחס לנכס בכללותו‪.‬‬ ‫‪ .2‬אופי ההוצאה‪ -‬האם זוהי הוצאה חוזרת\חד פעמית‪.‬‬ ‫‪ .3‬גובה ההוצאה‪-‬ביחס לערך הכנס בכללותו‪.‬‬ ‫•‬ ‫פס"ד הנמל החדש‪-‬הוצאה הונית ולא הותר‪.‬‬ ‫•‬ ‫פס"ד ארטן עוזיהו‪ -‬רק חלק הותר בניכוי)עד גובה שווי של‪"-‬שמירה על הקיים"(‪.‬‬ ‫מיסים א' אור לוי‬ ‫חידוש כלי מלאכה וכלי שרת‬ ‫•‬ ‫פס"ד ענבר היכלי יופי‪-‬ע"פ ס' ‪ 27‬חלק יותר בניכוי‪.‬‬ ‫סעיף ‪ -(4)17‬חובות רעים‪-‬חל רק על נישום שמדווח על בסיס מצטבר‪:‬‬ ‫‪ 3‬תנאים מצטברים להכרה בחוב אבוד‪:‬‬ ‫‪ .1‬הכנסה ממשלח יד‪/‬עסק)פס"ד פינסקר ‪.(42‬‬ ‫‪ .2‬נישום המדווח על בסיס מצטבר‪.‬‬ ‫‪ .3‬הוכח שהחוב אבוד)פס"ד ברנס(‪.‬‬ ‫•‬ ‫פס"ד פינסקר ‪ -42‬הוצ' לא מותרת היות שהסעיף מתייחס רק לעסק או משלח יד‪.‬‬ ‫•‬ ‫פס"ד ברנס‪ -‬דן מהו חוב אבוד‪.‬‬ ‫•‬ ‫פס"ד סוכנות דלק שריון‪ -‬מנותק ממעגל העסקים של החברה‪-‬לא מותר בניכוי‪.‬‬ ‫•‬ ‫פס"ד רחובות הירוקה‪ -‬הוצ' מוכרת‪.‬‬ ‫•‬ ‫פס"ד אביהו הורוביץ'‪ -‬גם חדלת פירעון תהיה חוב אבוד)תוספת לפס"ד ברנס(‪.‬‬ ‫•‬ ‫פס"ד אוגדה השקעות‪.1-‬חברת אחזקה ‪.2‬חברת השקעה‪ .‬חוב של חברת השקעות‬ ‫ייחשב כחוב אבוד‪.‬‬ ‫סעיף ‪ -(5)17‬תשלומי מעביד לקופת גמל‪.‬‬ ‫סעיף ‪)(5)17‬א'(‪ -‬תשלומים לקרן השתלמות לעצמאים‪.‬‬ ‫סעיף ‪ -(6)17‬נזקי טבע‪.‬‬ ‫סעיף ‪ -(7)17‬התקפות מהאוויר‪.‬‬ ‫•‬ ‫פס"ד קולנוע רינה‪-‬לא הותר בניכוי‪-‬הסעיף תומך בבניית מקלטים‪.‬‬ ‫•‬ ‫פס"ד אפ‪-‬שר‪-‬הוצ' בניית המקלט הותרו בניכוי‪.‬‬ ‫•‬ ‫פס"ד גולדברג‪-‬חסרה זיקה בין ההוצאה לבין ייצור ההכנסה ולכן לא הותר בניכוי‪.‬‬ ‫סעיף ‪ -(8)17‬פחת‪.‬‬ ‫סעיף ‪ -(11)17‬הוצאות הכרוכות בתשלום מס‪.‬‬ ‫סעיף ‪ -32‬הוצאות שאין להתיר‬ ‫סעיף ‪ -(1)32‬הוצאה פרטית‪-‬פס"ד פרי‪.‬‬ ‫סעיף ‪ -(2) 32‬הוצאה מעורבת‪-‬משלים ל‪ 17‬רישא‪.‬‬ ‫סעיף ‪ -(3) 32‬סכום הוני‪.‬‬ ‫סעיף ‪ -(4) 32‬עלות השבחה‪-.‬לשם יצירת יתרון מתמיד ולא שמירה על הקיים‪.‬‬ ‫סעיף ‪ -(5) 32‬חוזה ביטוח‪ /‬שיפויים‪.‬‬ ‫סעיף ‪ -(6) 32‬דמי שכירות ותיקונים‬ ‫סעיף ‪ -(7) 32‬תשלומי מס‬ ‫סעיף ‪ -(9) 32‬מענק פרישה או מוות‪-‬פס"ד שלם‪-‬כן בעלי שליטה‪-‬פעילים אקטיביים‪ ,‬וקרוביהם‬ ‫מחזיקים מעל ל‪.10%‬‬ ‫סעיף ‪)(10) 32‬א'(‪ -‬פרמיית ביטוח‬ ‫מיסים א' אור לוי‬ ‫סעיף ‪ -(11) 32‬טובת הנאה‬ ‫•‬ ‫פס"ד וישי ישראל‪ -‬נקבע כי ההוצאה כן מוכרת‪-.‬כשהסעיף חל ההוצאה אינה מוכרת ואין‬ ‫לרשום הכנסה לעובדים‪.‬‬ ‫סעיף ‪ -(12) 32‬רדיו פיראטי‬ ‫סעיף ‪ -(13) 32‬חוב של ביטוח לאומי‬ ‫סעיף ‪ -(14) 32‬פוליסת ביטוח לאובדן כושר עבודה‬ ‫סעיף ‪ -(15) 32‬הוצאות לימודים‬ ‫סעיף ‪ -(16) 32‬הוצאה שמהווה עבירה לפי כל דין‪.‬‬ ‫סעיף ‪-21‬פחת‬ ‫•‬ ‫פס"ד נצבא‪-‬הוצ' הפחת לא הותרו בניכוי‪.‬‬ ‫•‬ ‫פס"ד יעקובי‪ -‬הוצ' הפחת הותרו חלקית‪-‬על פני ‪ 3‬שנים‪.‬‬ ‫•‬ ‫פס"ד רויאל קונספט‪-‬הוצ' לא מוכרת‪.‬‬ ‫•‬ ‫פס"ד צמר פלדה‪ -‬לא הותרו בניכוי‪.‬‬ ‫•‬ ‫פס"ד זלמן קליאוט‪ -‬הוצ' הותרה חלקית)‪.(15%‬‬ ‫סעיף ‪ -18‬סייגים לניכוי הוצאות מסוימות‬ ‫סעיף ‪)18‬א'(‪ -‬תשלומים לעובד‬ ‫•‬ ‫פס"ד דקלה‪-‬הוצ' תוכר רק היא תשולם בפועל‪.‬‬ ‫סעיף ‪)18‬ב'(‪ -‬תשלומים שמשלמת חברת מעטים לבעל שליטה בה‬ ‫סעיף ‪)18‬ב'()‪ -(1‬הפרשי הצמדה‪ -‬חריג‬ ‫סעיף ‪)18‬ג'(‪ -‬ייחוס הוצאה כללית‪.‬‬ ‫•‬ ‫פס"ד פישמן‪-‬דיבי' בין חברתי‪.‬‬ ‫•‬ ‫פס"ד כלל‪ -‬יש לבצע ייחוס להוצאה כללית לפי ‪)18‬ג'(‪.‬‬ ‫•‬ ‫פס"ד פיא‪-‬לרווח הון אין לבצע ייחוס להוצ' כלליות‪.‬‬ ‫סעיף ‪)18‬ה'(‪ -‬תשלומים לתושב חוץ‪.‬‬ ‫נקודות חשובות‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫סעיפים ‪ 17‬ו‪ 32‬עוסקים בשאלה האם ההוצאה מוכרת‪.‬‬ ‫סעיפי ‪ 18‬עוסקים בשאלה מתי ההוצאה מוכרת‪.‬‬ ‫לפני שנדון בסעיף ‪ 18‬ראשית נוודא כי ההוצאה מוכרת בהתאם לסעיפי ‪ 17‬ושאינה‬ ‫נקלעת באחד מסעיפי ‪ 32‬ורק לאחר מכן נדון ב‪.18‬‬ ‫בכל נימוק נציין פס"ד‪.‬‬ ‫חשוב לנמק על בסיס הגיוני‪-‬לא תמיד יש תשובה אחת נכונה תלוי בעניין המתבונן‬ ‫ובנימוק שלכם שיתבסס על סעיפי הפקודה ופס"דים מתאימים‪.‬‬ ‫יהיו בטוחים בעצמכם‪-‬אין סיבה שלא תגרפו את רובן המוחלט של הנקודות בשאלת‬ ‫הוצאות‪.‬‬ ‫מיסים א' אור לוי‬ ‫תקצירי פסדים‬ ‫נושא‬ ‫הוצאות מימון‬ ‫סע'‬ ‫‪(1) 17‬‬ ‫פס"ד נכסי‬ ‫כוהנים‪:‬‬ ‫הוצאות מימון‬ ‫‪(1) 17‬‬ ‫טמבור‬ ‫הוצאות מימון‬ ‫בגין רכישת מלאי‬ ‫‪(1) 17‬‬ ‫פס"ד אנג'ל ע"א‬ ‫‪:425/79‬‬ ‫נכס לא מניב‬ ‫‪(1) 17‬‬ ‫פס"ד מוראן‬ ‫הנדסה ע"א‬ ‫‪:787/86‬‬ ‫נכס לא מניב‬ ‫‪(1) 17‬‬ ‫עיקר‬ ‫הוצאות המימון יותרו רק אם יש הכנסה מאותו מקור בשנת‬ ‫המס‪ .‬החברה לפיתוח טבריה עסקה בפיתוח העיר בעיקר‬ ‫בתחום המלונאות‪ .‬החברה ניהלה את חברת הבת שלה‬ ‫והחזיקה במניותיה‪ .‬החברה לפיתוח טבריה נתנה הלוואה‬ ‫לחברת הבת וחברת הבת לא שילמה לחברת האם ריבית בגין‬ ‫הלוואה זו‪ .‬השאלה שעלתה היא האם הוצאות המימון שנצברות‬ ‫בחברת האם‪ ,‬החברה לפיתוח טבריה‪ ,‬הן הוצאות מוכרות או‬ ‫לא‪ .‬מס הכנסה לא אישר להתיר הוצאה זו בניכוי וטען כי‬ ‫ההלוואה היא לא בגין הון שעזר להשגת הכנסה פירותית‪ .‬בית‬ ‫המשפט העליון קבע כי הוצאות אלה הן הוצאות מוכרות‪ ,‬שכן‬ ‫מדובר בעסק כולל שבין השאר מבצע השקעות בתיירות‬ ‫באמצעות חברות בנות‪ ,‬ולכן מתן הלוואה לצורך השקעה הינה‬ ‫חלק אינטגראלי מפעילות החברה‪.‬‬ ‫ביהמ"ש פסק כי עודף הוצאות המימון ) הוצאות המימון שהיו‬ ‫מעל הכנסות המימון שההלוואה שנתנה ( לא יותרו בניכוי‪ ,‬שכן‬ ‫מדובר בחברת החזקה ומקור ההכנסות הינו ‪ (4)2‬ולכן לא ניתן‬ ‫לקזז כנגד הכנסות אחרות‪.‬‬ ‫לחברה היה מלאי צבעים אשר קנתה אותו באשראי ספקים‬ ‫מחו"ל‪ ,‬ובעקבות זאת נוצרו לחברה הפרשי שער החברה דרשה‬ ‫את הניכיון של הוצאות המימון בגין המלאי שטרם נמכר‪ ,‬פקיד‬ ‫השומה סירב )בטענה כי המלאי לא משמש להכנסה‪-‬אלא בעת‬ ‫מכירתו בלבד(‪,‬ואילו ביהמ"ש קבע שסעיף ‪ 17‬קובע כללים‬ ‫מפורשים ולכן אין צורך לבדוק בכללי החשבונאות)כפי שעשתה‬ ‫טמבור(‪ .‬ביהמ"ש פסק שבמידה וקיימת פעילות עסקית‬ ‫וההלוואות נלקחו למימון הפעילות העסקית ההוצאות תותרנה‬ ‫בניכוי‪).‬במקרה זה החברה איננה יכולה להתקיים ללא מלאי‬ ‫תמידי ולכן ההוצאות כן יותרו(‪.‬‬ ‫ביהמ"ש קבע כי לכסף אין ריח ולכן לא ניתן לעקוב אחריו ומכיוון‬ ‫שהחברה הוציאה כספים שלא לצורך ייצור הכנסתה וכתוצאה‬ ‫מכך נוצר לה חסר במזומנים ולכן נאלצה ללוות כספים למימון‬ ‫פעילותה השוטפת – הוצאות המימון לא יותרו בניכוי‪ .‬ביהמ"ש‬ ‫נוקט בגישה המחמירה לפיה כול עת שלנישום יש נכס לא מניב‬ ‫הוצאות המימון ייוחסו לנכס הזה )כמובן עד לגובה הנכס(‬ ‫"הצורך הצפוי מראש"‪ -‬מדובר בחברה קבלנית אשר רכשה נכס‬ ‫לא מניב‪ .‬פקיד השומה טען כי ע"פ פס"ד אנג'ל ההוצאות אינן‬ ‫מוכרות‪ .‬בית המשפט קבע מבחן מקל הקובע כי הקשר‬ ‫האוטומטית בין ההלוואה לנכס הלא מניב קיים רק כאשר הצורך‬ ‫בלקיחת ההלוואה היה צפוי וידוע מראש במועד רכישת הנכס‬ ‫הלא מניב‪.‬‬ ‫פס"ד שחם‪:‬‬ ‫הוצאות מעורבות‬ ‫‪(1)17‬‬ ‫פס"ד קופילביץ'‪:‬‬ ‫הוצאות מימון – עובדים‬ ‫למקום עבודה‬ ‫‪(1)17‬‬ ‫נישום שעשה שימוש בחשבון בנק אחד לצרכים עסקיים ופרטיים‬ ‫–ביהמ"ש קיבל את עמדת פ"ש ולא התיר לו את ההוצאות שכן‬ ‫מדובר בהוצאה מעורבת שאינה מותרת בהוצאה‪.‬‬ ‫קופלביץ' היה בעלים בחברה וגם עבד בחברה‪ ,‬בעקבות קשיים‬ ‫כלכלים קופלביץ' לקח הלוואה מהבנק והלווה‬ ‫לחברה)שבבעלותו( ללא ריבית‪ ,‬הוא ביקש לנכות את הוצאות‬ ‫המימון שלו)בגין ההלוואה הפרטית( מן המשכורת שקיבל‬ ‫פס"ד‬ ‫החברה לפיתוח‬ ‫טבריה )עליון( ע"א‬ ‫‪191/61‬‬ ‫מיסים א' אור לוי‬ ‫מהחברה בטענה שהההלוואה ממנה את משכורתו‪ .‬ביהמ"ש‬ ‫קיבל את עמדת פ"ש! וקובע שאין קשר בין הוצאות המימון‬ ‫להכנסה ממשכורת‪ ,‬שכן עובדים לא צריכים לתת הלוואות‬ ‫למעסיק כדי לקבל משכורת את המשכורת אתה מקבל בגלל‬ ‫שאתה עובד ולא בגלל ההלוואה לחברה‪.‬‬ ‫הנישומה משכה משיכת יתר לחשבונה הפרטי)שהיה מעורב‬ ‫יחד עם העסק( וביקשה לנכות את הוצאות המימון בגין משיכת‬ ‫היתר מהכנסות החנות‪.‬ביהמ"ש קובע כי כאשר עסק מניב רווחים‬ ‫זכאים בעליו למשוך את הרווחים ולכן הוצאות המימון יותרו‬ ‫בניכוי בתנאי שגובה המשיכות יהיה עד גובה הרווחים )פס"ד זה‬ ‫חל רק על עסק של יחיד(‪.‬‬ ‫מדובר בחברה שלקחה הלוואה לשם חלוקת דיבידנד‬ ‫לבעלי מניותיה‪ .‬החברה טענה שהוצאות המימון הן הוצאות‬ ‫מוכרות שכן המטרה של חלוקת הדיבידנד הייתה לעודד את‬ ‫בעלי המניות להמשיך ולהשקיע בחברה וכתוצאה מכך להגביר‬ ‫את פעילותה העסקית‪ ,‬בנוסף טענה שהיא לא צפתה שיהיה לה‬ ‫חוסר במזומנים‪ -‬לכן ע"פ פס"ד מורן ניתן להתיר את ההוצאה‬ ‫בניכוי‪ .‬מס הכנסה בצידוד בית המשפט העליון קבע כי הוצאות‬ ‫המימון אינן מותרות בניכוי שכן לא קיים קשר ישיר בין ההלוואה‬ ‫שלקחה החברה לבין ייצור ההכנסה של החברה‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫ההכנסה היא אצל בעלי המניות ואילו ההוצאה היא שייכת‬ ‫לחברה‪ .‬מכאן‪ ,‬דיבידנד לא ייחשב כהוצאה מוכרת‪ .‬בית המשפט‬ ‫קבע מספר חריגים‪ ,‬וכל מקרה צריך להיבחן לגופו‪.‬‬ ‫פס"ד שרה לוריא‬ ‫עמ"ה ‪294/85‬‬ ‫הוצאות מימון בעסק של‬ ‫יחיד )מול משיכה(‬ ‫‪(1)17‬‬ ‫פס"ד פז‪-‬גז ע"א‬ ‫‪:9391/01‬‬ ‫הוצאות מימון בחברה‬ ‫בגין חלוקת דיבידנד‬ ‫‪(1)17‬‬ ‫בע"א ‪8301/04‬‬ ‫פשמ"ג נ' פי‬ ‫גלילות‪:‬‬ ‫הוצאות מימון בחברה‬ ‫בגין חלוקת דיבידנד‬ ‫‪(1)17‬‬ ‫פס"ד נקיד‪:‬‬ ‫הוצאות מימון בגין‬ ‫תשלומים למ"ה‬ ‫‪(1)17‬‬ ‫מנתונים המאזניים משנים קודמות עולה כי בשנים הראשונות‬ ‫החברה השתמשה בעודפיה לצורך מימון נכסיה הפירותיים‬ ‫ובהמשך השנים היא נטלה הלוואות לצורך חלוקת הדיבידנד‪.‬‬ ‫בית המשפט קבע את מבחן השקילות הכלכלית כחריג לפס"ד‬ ‫פז גז‪ .‬מבחן זה קובע כי ההוצאות היו מותרות בניכוי אילו הסדר‬ ‫היה הפוך‪ ,‬דהיינו הדיבידנד היה מחולק מההון העצמי וההלוואה‬ ‫הייתה משמשת לפעילות עסקית‪ .‬כיוון ששני המצבים שקולים‬ ‫מבחינה כלכלית‪ ,‬ההוצאה תותר בניכוי‪.‬‬ ‫בפס"ד נדונה השאלה מה דין הוצאות מימון בגין תשלום‬ ‫מ"ה?)האם ניתן להתיר הוצאות מימון בגין הלוואה שנלקחה‬ ‫לתשלום מס הכנסה(‪,‬ביהמ"ש קבע שהוצאות אלו אינן מותרות‬ ‫לניכוי מאחר והוצאות אלו מוצאות לאחר ייצור ההכנסה ולא‬ ‫במהלך ההכנסה‪ .‬ביהמ"ש פוסק – כי הולך הטפל אחרי העיקר‬ ‫וע"כ מאחר והוצאה אינה מותרת בניכוי מימונה כמובן שאינו‬ ‫מותר בניכוי‪.‬‬ ‫פס"ד הד הקריות‪:‬‬ ‫הוצאות מימון בגין‬ ‫חובות על ניכויים‬ ‫‪(1)17‬‬ ‫‪ 2‬סוגים של חובות‪:‬‬ ‫‪ .1‬אם מדובר בחוב שנוצר כתוצאה מסכומים שנוכו‬ ‫לעובדים אך לא הועברו לפ"ש )מה שקרא ניכה ולא‬ ‫העביר(‪ .‬מכיוון שמדובר בעבירה פלילית הוצאות המימון‬ ‫לא יותרו בניכוי‪.‬‬ ‫‪ .2‬תשלומי ניכויים שהתבררו בעקבות מחלוקת בין פ"ש‬ ‫לנישום )מה שנקרא לא ניכה ולא העביר( כלומר החוב‬ ‫נוצר בעקבות ביקורת ניכויים והוספת או הגדלת‬ ‫משכורות העובדים )כגון טובות הנאה שלא מוסו ולא‬ ‫נחשבו כמשכורת(‪ ,‬במקרה זה ישנן ‪ 2‬אפשרויות‬ ‫לפעולה‪:‬‬ ‫מיסים א' אור לוי‬ ‫פס"ד סריג‬ ‫אלקטריק‬ ‫הוצאות רבית והצמדה‬ ‫‪(1)17‬‬ ‫בפס"ד ענבר‬ ‫היכלי היופי‬ ‫חידוש כלי מלאכה וכלי‬ ‫שרת‬ ‫‪(3)17‬‬ ‫פס"ד הנמל‬ ‫החדש ע"א‬ ‫‪:339/60‬‬ ‫שיפור ותיקון נכסים‬ ‫‪(3)17‬‬ ‫בלו צליבי‪:‬‬ ‫שיפור ותיקון נכסים‬ ‫‪(3)17‬‬ ‫א‪ .‬אם ניתן לדרוש את הוצאות השכר בשנה שאליה הן‬ ‫שייכות הוצאות המימון לא יותרו בניכוי‪) .‬ע"מ למנוע‬ ‫כפל של החזר מס – מאחר והוצאות אלו הינן‬ ‫הוצאות שכר ומותרות לניכוי בשנה הרלוונטית וע"כ‬ ‫שם ההכנסה החייבת קטֵ נה ולכן כאן הוצאות אלו‬ ‫לא יותרו(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אם אי אפשר לתקן את השומה של המעביד לאותה‬ ‫שנה מאחר והשומה סגורה )לא ניתן לשנות בה‬ ‫כלום( במקרה כזה ניתנת האפשרות למעביד‬ ‫לדרוש את ההוצאה בשנה הבאה בה השומה‬ ‫פתוחה‪ - ,‬במקרה הזה הוצאות המימון מותרת‬ ‫בניכוי‪.‬‬ ‫ביהמ"ש קבע כי יש להתיר בניכוי את הוצאות הריבית והפרשי‬ ‫ההצמדה משום שהם חיוניים בתהליך ייצור ההכנסה של‬ ‫המעביד‪ ,‬ללא קשר לשאלה אם הולכים אחורה לשנות מס‬ ‫פתוחות או שמבקשים את ההוצאה בשוטף‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬נקבע‬ ‫כי יש להגביל את גובה ההכרה בהוצאות המימון עד גובה‬ ‫ההכנסות הפטורות שיש לנישום מכוח סעיף ‪ (24)9‬לפקודה‪,‬‬ ‫כלומר אם לנישום יהיה החזר מס באותה שנת מס ויהיו לו‬ ‫הפרשי הצמדה וריבית פטורים ממס‪ ,‬הוצאות מימון בגין חובות‬ ‫מס הכנסה ניכויים לא יותרו בניכוי‪ .‬בית המשפט קובע כי‬ ‫הוצאות המימון לא יוכרו עד גובה הכנסות המימון הפטורות ממס‬ ‫מכוח סעיף ‪ (24)9‬וכל מה שמעבר יוכר‪.‬‬ ‫מדובר סלון כלות‪ ,‬אשר ביקש לנכות כהוצאה חידוש של שמלות‬ ‫כלה המושכרות לכלות‪ .‬הנישומה טענה כי מדובר בחידוש של‬ ‫רכוש קבוע שתדירות ההתבלות שלו גבוה מהרגיל‪ ,‬ולכן כל‬ ‫קנייה או ייצור של שמלה חדשה במקום זו שהתבלתה צריכה‬ ‫להיות הוצאה מוכרת בהתאם לסעיף ‪ .(3)17‬פ"ש טען כי לא‬ ‫מדובר ברכוש קבוע וכל קנייה או ייצור של שלמה חדשה הינה‬ ‫רכישה של נכס הון חדש‪ .‬ביהמ"ש קבע כי יש לפעול בהתאם‬ ‫לסעיף ‪ 27‬הקובע כי בעת החלפת נכס ישן בחדש חלק מהפסד‬ ‫ההון שנוצר ממכירת הנכס הישן יהווה הוצאה מוכרת‪ -‬הפסד‬ ‫פירותי‪.‬‬ ‫מדובר בחברה אשר מחליפה מנועים למשאיותיה בתדירות‬ ‫גבוהה האם ההחלפה נחשבת לתיקון או השבחה? )הוני או‬ ‫פירותי(‪ .‬ביהמ"ש קבע כי לבחון האם מדובר בהוצאה גדולה‬ ‫יחסית לערך הנכס כולו אזי זוהי הוצאה הונית‪ ,‬בנוסף יש לבחון‬ ‫האם מדובר ברכישה של יחידה העומדת בפני עצמה אם כן זו‬ ‫הוצאה הונית במקרה הנידון מבחינה מכאנית מנוע הינו יחידה‬ ‫עצמאית‪ .‬מבחן נוסף שקבע ביהמ"ש מהי תדירות ההוצאה –‬ ‫כלומר אם מחליפים את החלק כול שנה זוהי הוצאה שוטפת‪.‬‬ ‫ביהמ"ש פסק כי שיפוץ מנוע )אוברול( הינו תיקון שכן מדובר‬ ‫בתהליך שכולל פירוק של מנוע לגורמים ניקוי והחלפת חלקים‬ ‫פגומים ביהמ"ש מציין בהערת אגב כי כול תיקון ברכב ניתן לומר‬ ‫עליו כי מדובר בהשבחה אך ורק השבחה של מכונית שלא‬ ‫התקלקלה יכול ויהווה השבחה הונית‬ ‫מיסים א' אור לוי‬ ‫פס"ד ארטן‬ ‫עוזיהו‪:‬‬ ‫שיפור ותיקון נכסים‬ ‫‪(3)17‬‬ ‫ע"א ‪ 43/61‬מרכז‬ ‫החמצן נ' פשמ"ג‪:‬‬ ‫חידוש מלאי בסיסי‬ ‫שמירה על הקיים או‬ ‫יצירת יתרון מתמיד‬ ‫‪(3)17‬‬ ‫פס"ד רחובות‬ ‫הירוקה‬ ‫חוב אבוד בעסק‬ ‫‪(4)17‬‬ ‫פס"ד דלק שיריון‬ ‫‪:404/62‬‬ ‫חוב אבוד בעסק‬ ‫‪(4)17‬‬ ‫פס"ד אוגדה‬ ‫השקעות נ' פ"ש‬ ‫ע"א ‪:937/90‬‬ ‫חוב אבוד בעסק‬ ‫‪(4)17‬‬ ‫ביהמ"ש קובע שאם הנכס הוזנח תק' ארוכה ועכשיו עלות התיקון‬ ‫גבוהה ובמידה והיו מבצעים תיקונים כול שנה באופן שוטף הם‬ ‫היו מותרים בניכוי אזי גם תיקון גדול יותר בניכוי )לא להתבלבל‬ ‫עם נכס חדש שנרכש ואז בוצע השיפוץ – אז השיפוץ יהוון לעלות‬ ‫הנכס( בנוסף קבע ביהמ"ש כי הוצאות בניית הגלרייה לא‬ ‫מותרות בניכוי שכן מדובר ביצירת נכס הון חדש‪ ,‬בנוסף לא‬ ‫הותרו הוצאות תיקונים במקום שבו נהרס חלק מהמבנה ונבנה‬ ‫חלק חדש במקומו‪ -‬לגבי ציפוי המדרכה בגרנולית ביהמ"ש קבע‬ ‫שיש לחלק את ההוצאה ל‪ -2‬החלק המייצג את ההוצאה הדרושה‬ ‫לתיקון סדקים במדרכה מאותם חומרים בהם הייתה עשויה קודם‬ ‫יותרו בניכוי‪ ,‬לגבי החלק העודף המייצג הוצאה להשבחת‬ ‫המדרכה – מדובר בשיפור ולכן לא יותר בניכוי‬ ‫ביהמ"ש קבע שאין להתיר חידוש כאשר מדובר בהוצאה הונית‬ ‫כדי לבדוק האם מדובר בהוצאה הונית או במלאי בסיסי יש לבחון‬ ‫את אורך חיי הנכס דהיינו את תדירות בליית הנכס‪ .‬במקרה‬ ‫הנידון ביהמ"ש קובע שהמיכלים אינם מלאי בסיסי שכן תדירות‬ ‫ההתבלות נמוכה ואורך החיים ארוך וע"כ יש כאן ר"ק‪ .‬נקבעו‬ ‫שלושה מבחנים על מנת להבחין בין תיקון לשמירה על הקיים‬ ‫לבין יצירת יתרון מתמיד‪ .1:‬אופי הנכס שתוקן‪ -‬האם הוא טפל או‬ ‫עיקרי ביחס לנכס בכללותו ‪ .2‬אופי ההוצאה‪ -‬האם זוהי הוצאה‬ ‫חוזרת או חד פעמית‪ .3 .‬גובה ההוצאה‪ -‬ביחס לערך הנכס‬ ‫בכללותו‪.‬‬ ‫החברה העניקה הלוואה לחברה קשורה שלה‪ .‬חברה זו עוסקת‬ ‫ביזמות קבלנות בניין ופיתוח נדל"ן‪ .‬החברה הקשורה לא החזירה‬ ‫את החוב והיא ביקשה שהחוב יוכר לה כחוב רע‪ .‬חברת רחובות‬ ‫הירוקה סיווגה את ההלוואה כרכוש שוטף במאזן ולא כרכוש‬ ‫קבוע‪ ,‬ולכן השאלה הנשאלת היא מדובר בהשקעה הונית או‬ ‫הוצאה פירותית‪ .‬דהיינו האם ההשקעה בחברה הקשורה הינה‬ ‫השקעה מוכרת מכוח סעיף ‪ .(4)17‬בית המשפט קבע כי מדובר‬ ‫בחוב רע היות שזהו עיסוקה של החברה וחלק אינטגראלי הוא‬ ‫לבצע השקעות בנדל"ן בין אם במישרין בעצמה ובין אם בעקיפין‬ ‫באמצעות חברות קשורות‬ ‫החברה הלוותה הלוואה לחברת הבת שלה‪ .‬בין שתי החברות‬ ‫מתקיימים קשרים עסקיים הדוקים‪ .‬חברת הבת נקלעה לקשיים‪,‬‬ ‫ולכן לא הצליחה להשיב את ההלוואה‪ .‬חברת שריון טענה כי‬ ‫מדובר בחוב אבוד מכוח סעיף ‪ .(4)17‬מס הכנסה טוען כי אולי‬ ‫יהיה ניתן להכיר כהפסד הון וזאת בשל העובדה שהחברה הינה‬ ‫חברה עסקית רגילה ולא חברה שעוסקת במתן הלוואות‪.‬‬ ‫ביהמ"ש קבע כי מקרה זה מנותק ממעגל העסקים של החברה‪,‬‬ ‫ולכן לא מדובר בסעיף ‪.(4)17‬‬ ‫חברת אחזקה\חברת השקעה‪-‬יש צורך להבחין בין שתי סוגים‪:‬‬ ‫חברות אחזקה‪ -‬מאופיינות כמחזיקות בחברות אחרות לטווח‬ ‫ארוך יחסית‪ ,‬והפעילות בחברות המוחזקות אינן תכופות ‪ .‬חברות‬ ‫השקעה‪ -‬מאופיינות כחברות המשקיעות בחברות בנות‪ ,‬כלומר‬ ‫עיסוקן הוא סחר במניות של חברות והשקעות‪ .‬מדובר בחברות‬ ‫שסוחרות במניות )השקעה לזמן קצר(‪ ,‬משביחות את המניות‬ ‫הנרכשות ולבסוף מוכרות אותן תוך פרק זמן סביר‪ .‬ביהמ"ש בדק‬ ‫וקבע שהחברה לא עוסקת במימון או במתן הלוואות וזאת לאחר‬ ‫שבחן את פעילותה במשך ‪ 5‬שנים בהן היא השקיעה רק ב‪4‬‬ ‫חברות‪ ,‬היא לא מכרה אף השקעה ולכן לא ניתן לומר שהיא‬ ‫מיסים א' אור לוי‬ ‫פס"ד קולנוע רינה‬ ‫ע"א ‪:406/72‬‬ ‫עידוד בניית מקלטים‬ ‫‪(7)17‬‬ ‫פס"ד אפ‪-‬שר‬ ‫עמ"ה ‪:316/88‬‬ ‫עידוד בניית מקלטים‬ ‫‪(7)17‬‬ ‫פס"ד גולדברג‬ ‫זוהר‪:‬‬ ‫דרישת הוצאה פרטית‬ ‫לבניית מקלט‬ ‫‪(7)17‬‬ ‫פס"ד ימיר עמ"ה‬ ‫‪:13/90‬‬ ‫הפרשה לביקורת‬ ‫‪(11)17‬‬ ‫פס"ד אדם‬ ‫גבירול‪:‬‬ ‫קיזוז דמי שכירות‬ ‫‪(12)17‬‬ ‫פס"ד מולר‬ ‫טקסטיל‬ ‫פס"ד נצבא‬ ‫רכישת נכס במט"ח‬ ‫‪21 + (8)17‬‬ ‫קרקע )הוצאה הונית(‬ ‫בבניין‬ ‫‪21 + (8)17‬‬ ‫פס"ד יעקבי‬ ‫הוצאות פחת‬ ‫‪21 + (8)17‬‬ ‫פס"ד ע"א‬ ‫‪ 158/57‬צמר‬ ‫פלדה‬ ‫האם הנכס משמש‬ ‫בייצור הכנסה?‬ ‫‪21 + (8)17‬‬ ‫סוחרת בהשקעות ולכן אין מדובר כאן בחוב אבוד בעסק או‬ ‫במשלח יד‪.‬‬ ‫ביהמ"ש פסק שמטרת הסעיף עידוד בניית מקלטים ולכן רק‬ ‫נישום אשר נקט בעצמו אמצעי זהירות כלומר בנה בעצמו את‬ ‫המקלט ההוצאה תותר‪.‬‬ ‫חברת בנייה אשר ביקשה כהתרת הוצאה את בניית המקלטים‪,‬‬ ‫פ"ש טען שהבנייה נעשתה כי היא חייבת ולא מפני הרצון‬ ‫להתגונן‪ ,‬ביהמ"ש לא מקבל את עמדת פ"ש וקובע כי אם‬ ‫המחוקק היה רוצה הוא היה מבטל את הסעיף ולכן כול עוד‬ ‫הסעיף בתוקף ההוצאה תותר ללא קשר האם קיימת חובה או‬ ‫רשות בבניית מקלטים‪.‬‬ ‫רו"ח שעבד מהבית ובנה מקלט וביקש להתיר את עלויות הבנייה‬ ‫כהוצאה מהעסק‪ ,‬ביהמ"ש העליון קבע שנכון שסעיפי המשנה‬ ‫באים להרחיב את העיקרון הקבוע בסעיף ‪ 17‬רישא אך בכול‬ ‫זאת צריכה להיות זיקה בין ההוצאה לבין מקור ההכנסה זיקה‬ ‫כזאת קיימת כאשר מדובר בהוצאה הונית‪ ,‬אולם הוצאה פרטית‬ ‫שאין קשר בינה לבין ייצור ההכנסה ולא כלום ההוצאה לא תותר‪.‬‬ ‫ביהמ"ש קבע בהסתמכו על פס"ד ארקיע שע"מ שההפרשה‬ ‫תותר בניכוי צריכה להיות התחייבות לצד ג' וכידוע חברה עורכת‬ ‫את דוחותיה השנתיים רק לאחר תום שנת המס שאליה‬ ‫מתייחסים הדוחות ולכן במהלך השנה היא לא חייבת לאף גוף‬ ‫חיצוני )צד ג'( כול חוב זולת כלפי עצמה‪ .‬ביהמ"ש קבע כי‬ ‫ההוצאה תותר בשנת המס שבה מבוצע השירות)רשויות המס‬ ‫ורו"ח הגיעו להסכמה כי שכ"ט המשולם עבור הביקורת יותר‬ ‫בשנת המס שנערכה הביקורת עם התשלום בוצע בזמן סביר‪-‬אין‬ ‫הגדרת זמן מדוייקת(‪.‬‬ ‫ביהמ"ש קבע שהכוונה בסעיף – "דירת קבע" – היא דירה‬ ‫בבעלות הנישום שהוא התגורר בה בעבר בטרם עבר דירה‬ ‫לצורך עבודתו‪ .‬מכיוון שבמקרה בנדון אין קשר בין השכרת‬ ‫הדירה בנתניה לבין שכירות הדירה בנהריה ביהמ"ש לא התיר‬ ‫לנכות את ההוצאה‪.‬‬ ‫יש לתרגם את עלות הרכישה במועד הרכישה לש"ח ואם ישנם‬ ‫הפרשי שער עד למועד ההפעלה הם יהוונו לעלות‬ ‫מדובר בחברה שביקשה להתיר בניכוי פחת בגין ריצוף משטח‬ ‫חניה לאוטובוסים‪ .‬בית המשפט קבע כי היות שנכס מסוג זה לא‬ ‫מצוין בתקנות‪ ,‬הוצאות הפחת לא יותרו בניכוי‪ .‬בנוסף מדובר על‬ ‫חלק מקרקע שעליה אין פחת‪.‬‬ ‫מדובר בחברה שדרשה להתיר בניכוי הוצאות פרסומת‪.‬‬ ‫לטלוויזיה‪ .‬מס הכנסה טען כי מדובר בהוצאה הונית ולא בשמירה‬ ‫על הקיים ולכן אין להתיר את ההוצאה בניכוי‪ ,‬בנוסף טען כי‬ ‫בתקנות הפחת לא מצוין הוצאות בפחת בגין פרסומות‪ .‬לאחר‬ ‫דיונים בבית משפט‪ ,‬הוחלט כי ניתן להכיר בהוצאה חלקית של‬ ‫הפחת‪ ,‬דהיינו בהוצאות פחת בגין ‪ 3‬שנים בלבד‪ .‬ניתן לראות כי‬ ‫מס הכנסה שינה את גישתו לעומת פס"ד נצבא והסכים להתיר‬ ‫בניכוי הוצאות פחת שלא מופיעות בתקנות‪.‬‬ ‫חבר בעלת מפעל לייצור צמר פלדה חתמה עם חברה מתחרה כי‬ ‫היא איננה תפעיל את מעפילה ואילו שתי החברות יתחלקו‬ ‫ברווחים של החברה המתחרה)שתפעיל את נכסיה( האם חברת‬ ‫צמר פלדה רשאית ליהנות מהוצאות הפחת בגין נכס שאינו‬ ‫בשימוש‪,‬ביהמ"ש בחן את המקרה וקבע כי לעניין פחת הכוונה‬ ‫מיסים א' אור לוי‬ ‫פס"ד א‪ .‬פריד את‬ ‫מ‪ .‬פריד‬ ‫דמי שכירות מראש‬ ‫ממתי הנכס החל בייצור‬ ‫הכנסה‬ ‫סיווג נכס היכול לשמש‬ ‫בכמה אופנים המובאים‬ ‫בפקודה )מנופים וכדו'(‬ ‫בפס"ד קולנוע‬ ‫רינה‬ ‫פס"ד ורד פרי‬ ‫סיווג נכס לעניין פחת‬ ‫‪21 + (8)17‬‬ ‫הוצ' לא מותרות‬ ‫‪32‬‬ ‫פס"ד בורוק ע"א‬ ‫הוצ' לא מותרות‬ ‫‪32‬‬ ‫פס"ד מולר‬ ‫טקסטיל‬ ‫הוצ' לתשלומי מס‬ ‫‪(7)32‬‬ ‫פס"ד עוקבה‬ ‫ביטוח חיים של בעל‬ ‫שליטה‬ ‫‪(10)32‬‬ ‫פס"ד נאור מכאלי‬ ‫הוצ' מוגזמות – רכב‬ ‫מפואר‬ ‫הוצ' מוגזמות – העברת ‪30‬‬ ‫כספים בין חברות אחיות‬ ‫בצורת דמי ניהול‬ ‫פס"ד זלמן‬ ‫קליאוט‬ ‫פס"ד פ‪.‬ה‬ ‫החזקות‬ ‫‪21 + (8)17‬‬ ‫בביטוי "המשמשים בייצור הכנסתו" הינה לכלייה ובלייה של‬ ‫הנכס תוך כדי "קריעתו" )למעט שפל עונתי או שביתת עובדים‬ ‫וכדו'(‬ ‫ביהמ"ש קבע כי המשכיר זכאי לפחת החל מאותו יום בו נכנס‬ ‫חוזה השכירות לתוקף ללא קשר לשימוש השוכר‪.‬‬ ‫‪21 + (8)17‬‬ ‫זלמן הינו נישום בעל מנופים‪ .‬את אחד ממנופיו הרכיב על‬ ‫משאית ומנוף אחר הרכיב על טרקטור‪ .‬הנישום ביקש להתיר‬ ‫בניכוי את הוצאות הפחת בהתאם למשאית )‪ .(20%‬מס הכנסה‬ ‫טען כי שוכר המשאית היה קבלן בניין‪ ,‬שהשתמש במשאית‬ ‫לצרכי בניה‪ ,‬לכן עבור רכוש המשמש לצרכי בניה יש להתיר‬ ‫פחת בגובה ‪ .15%‬בית המשפט קבע כי לאור העובדה שמי‬ ‫שהשתמש בפועל בציוד הנ"ל‪ ,‬היה קבלן בניין‪ ,‬ההוצאה תוכר‬ ‫בהתאם ל‪ 15% -‬פחת‪ .‬כלומר נקבע כי יש לסווג את הנכס לפי‬ ‫השימוש בפועל ולא לפי שם הנכס‬ ‫נקבע כי הולך הטפל אחרי העיקר – למשל הוספת ציפוי לקירות‬ ‫בבניין תחשב חלק מהקירות ולכן יינתן פחת של בניין‪.‬‬ ‫ובמסגרת הסעיף נכתב במפורש שהוצאות לשמירה על הילדים‬ ‫וכן הוצאות נסיעה למקום העבודה לא מותרות בניכוי‬ ‫הוצאות נסיעה למקום העבודה – נקבע כי הם לא יותרו בניכוי‬ ‫)הוצאה לשם ייצור הכנסה ולא בייצור הכנסה – עדיין לא התחלת‬ ‫לייצר הכנסה(‪.‬‬ ‫נקבע כי הס' חל גם לגבי מס ששולם בחו"ל דהיינו גם הוא לא‬ ‫יותר בניכוי‪) .‬ניתן בעדו זיכוי במקרים מסוימים(‪ .‬מע"מ תשומות‬ ‫שלא הותר בקיזוז יותר בניכוי‪.‬‬ ‫יותר במקרה שהחברה היא המוטבת וגם זה איש מפתח וגם‬ ‫הוא לא בעל שליטה מהותי )מעל ‪(10%‬‬ ‫‪30‬‬ ‫בית המשפט קובע כי אל לו למנהל רשות המיסים להתערב‬ ‫בניהול עסקי הנישום ומתיר לו בניכוי את ההוצאה‬ ‫בית המשפט פסק כי בכל תיאורי המנהלים נראה כי ישנה‬ ‫הגזמה סביב מורכבות הפעילות כאשר היה מדובר בגביית דמי‬ ‫שכירות והשגחה על הנכס ולכן מדובר בהוצאה מוגזמת ע"פ‬ ‫סעיף ‪ 30‬שלא תותר בניכוי‪.‬‬ ‫בית המשפט העליון נתפס במילה הרשומה שולמו לזכאי להם‬ ‫ולא מתיר את ההוצאות לחברה שכן היא שילמה לצד ג' שישלם‬ ‫להם‪.‬‬ ‫בית המשפט העליון קבע כי המאפיין את ההוצאות המפורטות‬ ‫בסעיף הינו היותם תשלומים מתחום יחסי עובד ומעביד בהם‬ ‫קיים פער זמן בין יצירת החיוב )ודאי או מותנה( לבין מימוש‬ ‫החיוב בפועל‪ ,‬בית המשפט קובע כי ההוצאה מותרת על בסיס‬ ‫מזומן מ‪ 2‬טעמים‪:‬‬ ‫‪(1‬השגת התאמה בין מועד ההכרה בהוצאה למעביד לבין מועד‬ ‫ההכרה בהכנסה לעובד )ולבין מועד העמידה בהוצאה לפועל של‬ ‫המעביד וזאת בין היתר למניעת תכנוני מס‪(.‬‬ ‫‪ (2‬תכלית סוציאלית והיא הבטחת זכויות העובד וקבלת‬ ‫תשלומים המגיעים לו ע"י כך שההוצאה לא מותרת כל עוד‬ ‫המעביד לא שילם את התשלום לעובד או לקופת גמל לטובתו‪.‬‬ ‫במקרה הנדון קובע בית המשפט כי מענק יובל נכלל במשגרת‬ ‫הביטוי "והוצאות אחרות וכיוצא באלה" ולכן הסעיף חל עליו‪.‬‬ ‫בית המשפט פסק כי תשלומים אחרים יפורש פשוטו כמשמעו‬ ‫ככולל כל תשלום אחר‪ ,‬בית המשפט מציין שמטרת המחוקק‬ ‫הייתה לסתום פרצה שהייתה קיימת והיא נוצלה ע"י בעלי‬ ‫השליטה‪.‬‬ ‫פס"ד ון הרטן‬ ‫סוציאליות לעובדים –‬ ‫תשלום דרך צד ג'‬ ‫‪)18‬א(‬ ‫פס"ד דקלה‬ ‫בעליון‬ ‫סוציאליות לעובדים –‬ ‫מענק יובל )לעובד לאחר‬ ‫‪ 20‬שנה(‬ ‫‪)18‬א(‬ ‫פס"ד וייצמן‬ ‫תעשיות ומסחר‬ ‫תשלומים לבעלי שליטה‬ ‫– הוצ' שכירות מבנים‬ ‫וציוד‬ ‫‪)18‬ב(‬ ‫מיסים א' אור לוי‬ ‫פס"ד מורצקי רוזן‬ ‫תשלומים לבעלי שליטה‬ ‫– תשלום במזומן לאחר‬ ‫שנת המס‬ ‫‪)18‬ב(‬ ‫פס"ד פישמן‬ ‫ייחוס הוצאה כללית‬ ‫‪)18‬ג'(‬ ‫פס"ד כלל‬ ‫ייחוס הוצאה כללית‬ ‫‪)18‬ג'(‬ ‫פס"ד פיא‬ ‫ייחוס הוצאה כללית‬ ‫‪)18‬ג'(‬ ‫בית המשפט העליון קיבל את עמדת פקיד השומה וקבע כי‬ ‫הסעיף חל רק על חברות המדווחות על בסיס מצטבר והוא אינו‬ ‫חל על חברות המדווחות על בסיס מזומן‬ ‫סעיף ‪) 18‬ב‪ (1‬שסעיף ‪)18‬ב( לא יחול על הכנסות פטורות בידי‬ ‫בעל השליטה‬ ‫מדובר בחברה שקיבלת דיבידנד מחברה ישראלית אחרת‪.‬‬ ‫החברה טענה כי דיבידנד בין חברתי אינו נחשב להכנסה ולכן אין‬ ‫ליישם את סעיף ‪)18‬ג'(‪ ,‬דהיינו יש לייחס את ההוצאות הכלליות‬ ‫להכנסות מעסק בלבד‪ .‬בית המשפט המחוזי קבע שההכנסות‬ ‫מדיבידנד בין חברתי הם הכנסות מועדפות היות שהן פטורות‬ ‫ממס מכוח סעיף ‪)126‬ב'( ולכן יש לייחס להן הוצאות כלליות‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬קבע בית המשפט כי ההוצאות המיוחסות לדיבידנד הן‬ ‫הוצאות לא מוכרות בעת מכירת מניות חברת הבת ‪.‬‬ ‫המקרה דן בשאלה האם יש לבצע ייחוס להוצאה כללית כנגד‬ ‫הכנסה מדיבידנד‪ .‬בית המשפט קבע כי בשל העובדה שהכנסה‬ ‫מדיבידנד בין חברתי פטורה ממס מכוח סעיף ‪)126‬ב'(‪ ,‬יש לבצע‬ ‫ייחוס להוצאה כללית בהתאם לסעיף ‪)18‬ג'(‪.‬‬ ‫הפס"ד דן בשאלה האם יש לבצע ייחוס להוצאה כללית כנגד‬ ‫הכנסה מרווח הון‪ .‬בית המשפט קבע כי בניגוד לסעיף ‪ 89‬הקובע‬ ‫שדין רווח הון הוא כדין הכנסה חייבת‪ ,‬לרווח הון אין לבצע ייחוס‬ ‫להוצאות כלליות וזאת כיוון שלרווח הון קיימת הוצאת ספציפית‬ ‫שמוכרת בהתאם להגדרת תמורה בסעיף ‪ 88‬לפקודה‪.‬‬