‫רובוט בא לגן –‬ ‫על העיסוק ברובוטיקה בגן הילדים‬ ‫מלי ניסים‪ ,‬אפרת מירנסקי‪ ,‬יאיר צדוק ויעל קסנר ברוך‬ ‫לפני למעלה משלושים שנה החלו להופיע מיזמים בתחום הרובוטיקה במערכות החינוך‬ ‫ברחבי העולם‪ ,‬ובמערכת החינוך בישראל בכלל זה‪ .‬פרויקטים ברובוטיקה יכולים להוות‬ ‫פלטפורמה טובה ליישום מאפיינים של למידה משמעותית‪ ,‬כגון מציאת עניין ואתגר‪,‬‬ ‫תחושה של שליטה בדרך הלמידה והעצמה אישית‪ .‬כמו כן‪ ,‬העיסוק בפרויקטים בתחום‬ ‫זה תורם לטיפוח כישורים ומיומנויות מסדר גבוה‪ ,‬כגון חשיבה מטה‪-‬קוגניטיבית‪ ,‬פתרון‬ ‫בעיות‪ ,‬יצירתיות ועבודת צוות‪ .‬בעיר אריאל‪ ,‬החל מגני הילדים ועד סוף בית הספר‬ ‫התיכון‪ ,‬מתקיימת תכנית בשם 'רובוטיקה – מגן הילדים ועד התואר'‪ ,‬אשר חושפת‬ ‫ילדים לתחום הרובוטיקה‪ .‬הגננות מלי ניסים ואפרת מירנסקי מספרות במאמר זה על‬ ‫ההתנסות העשירה שחוו כאשר יישמו את התכנית בגניהן‪.‬‬ ‫הקדמה‬ ‫אנו נמצאים בעיצומו של עידן המאופיין‬ ‫בשינויים רבי עוצמה‪ .‬ההתפתחויות‬ ‫המהירות בתחומי הכלכלה‪ ,‬המדע‪,‬‬ ‫הטכנולוגיה והחברה‪ ,‬ועמן המורכבות‬ ‫העולה בצורכי האדם והחברה‪ ,‬מתאפיינות‬ ‫מדעית‪.‬‬ ‫טכנולוגית‬ ‫באוריינטציה‬ ‫השינויים הם אינטנסיביים ומונעים על‬ ‫ידי תגליות מדעיות‪ ,‬פיתוחים טכנולוגיים‬ ‫והתפתחות מהירה של ידע (‪NAEYC,‬‬ ‫‪ .)2012‬ככל שגדלה המורכבות‪ ,‬כך‬ ‫גדל הצורך בפיתוח אוריינות מדעית‪-‬‬ ‫טכנולוגית ומיומנויות חשיבה ברמה גבוהה‪,‬‬ ‫הכוללות חשיבה עצמאית‪ ,‬ביקורתית‬ ‫‪ 36‬עלון דע‪-‬גן ‪ | 8‬תשע"ה ‪2015‬‬ ‫ויצירתית בקרב כלל האוכלוסייה‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬כמו בארצות אחרות בעולם‪,‬‬ ‫מחנכים‪ ,‬חוקרים וקובעי מדיניות מצביעים‬ ‫על החשיבות העליונה בפיתוח מיומנויות‬ ‫חשיבה גבוהות כבר בגיל הרך‪ ,‬בדרך של‬ ‫התנסות אישית שבה הילד בונה לעצמו‬ ‫את תמונת העולם הסובב אותו‪ .‬במקביל‪,‬‬ ‫הספרות החינוכית מצביעה על הצורך‬ ‫בהעמקת קשרי הגומלין בין הילד הלומד‬ ‫לעולם הסובב אותו באמצעות עיצוב‬ ‫סביבות למידה חדישות‪ .‬מאפיינים מסוימים‬ ‫של הלמידה‪ ,‬כגון מציאת עניין ואתגר‬ ‫בחומר הנלמד‪ ,‬היכולת לבצע בחירות‬ ‫אישיות ולהשפיע באמצעותן על הלמידה‪,‬‬ ‫תחושה של שליטה בדרך הלמידה‪ ,‬שימוש‬ ‫בידע אישי קיים לצורכי למידה ונגישות‬ ‫להזדמנויות של אינטראקציה חברתית‪,‬‬ ‫מחזקים את תהליך הלמידה של הילד‬ ‫והופכים אותו למשמעותי עבורו‪ .‬פרויקטים‬ ‫ברובוטיקה יכולים להוות פלטפורמה‬ ‫טובה ליישום מאפיינים אלה‪ ,‬ומחקרים‬ ‫רבים בשנים האחרונות הראו שהעיסוק‬ ‫בפרויקטים כאלה מטפח מיומנויות של‬ ‫פתרון בעיות‪ ,‬יצירתיות ועבודת צוות‪.‬‬ ‫כיום מוצעים לרכישה מגוון מוצרים‬ ‫המאפשרים לילדים להתנסות ברובוטיקה‪.‬‬ ‫מוצרים אלה מספקים ללומד הזדמנויות‬ ‫לעצב ולבנות תוצרים על ידי שימוש‬ ‫בכלים מכווני‪-‬הנדסה‪ ,‬כגון גלגלי שיניים‪,‬‬ ‫מנועים וחיישנים‪ ,‬ולחוות עשייה אישית‪.‬‬ ‫השימוש ברובוטים‬ ‫הרעיון של יצור דמוי אנוש‪ ,‬שהאדם‬ ‫עצמו יצר בשתי ידיו‪ ,‬היה קיים עוד בשחר‬ ‫ההיסטוריה בסיפורים של המיתולוגיה‬ ‫היוונית ובסיפורי אגדה כגון הגולם מפראג‪,‬‬ ‫שבהם לרוב הוצג היצור בזווית שלילית‪.‬‬ ‫המילה 'רובוט' הופיעה לראשונה במחזה‬ ‫שכתב הסופר הצ'כי קארל צ'אפק בשנת‬ ‫‪ ,1921‬ומשמעותה הייתה 'עבדות' או 'עבודת‬ ‫פרך'‪ .‬סופר המדע בדיוני הרוסי אייזיק‬ ‫אסימוב היה הראשון שטבע את המילה‬ ‫'רובוטיקה' בהקשר שבו אנו מכירים אותה‬ ‫כיום‪ ,‬כאשר בשנות ה‪ 40-‬של המאה ה‪20-‬‬ ‫הוא כתב סדרת ספרים שנקראה רובוטים‪.‬‬ ‫בספריו‪ ,‬אסימוב לא ניסה להסביר כיצד‬ ‫פועלים הרובוטים מבחינה טכנולוגית‪ ,‬אלא‬ ‫עסק יותר בשאלות המוסריות והחברתיות‬ ‫שנוגעות לשימוש ברובוטים ועלולות‬ ‫לצוץ בעתיד עקב השימוש בהם‪ .‬בבסיס‬ ‫הספרים‪ ,‬אסימוב העניק לרובוטים אופי‬ ‫חיובי ומטרתם הייתה סיוע לאנושות‪ ,‬אך‬ ‫השאלות שהציג אסימוב נגעו גם למצבים‬ ‫שליליים‪ ,‬למשל‪ ,‬כיצד בני האדם יכולים‬ ‫להשתמש ברובוטים כדי לפגוע זה בזה?‬ ‫הרובוט הראשון שנוצר לצורך שימוש‬ ‫בתחום התעשייה נקרא ‪,Unimate‬‬ ‫ותפקידו היה לשנע פיסות מתכת לוהטות‬ ‫על פס ייצור ולרתכן במקומות המיועדים‪.‬‬ ‫את הרובוט הזה ייצרו מי שנחשבים כיום‬ ‫כאבות הרובוטיקה המודרנית‪ ,‬ג'ורג' דבול‬ ‫וג'וסף אנגלברגר‪ ,‬בשנת ‪ .1956‬חמש שנים‬ ‫מאוחר יותר מכרו השניים את הרובוט‬ ‫לחברת ג'נרל מוטורס‪ .‬במהלך שנות‬ ‫ה‪ 70-‬וה‪ 80-‬של המאה ה‪ 20-‬החל השימוש‬ ‫ברובוטים על פסי הייצור התעשייתיים‪,‬‬ ‫וככל שגדל השימוש ברובוטים כך גם גדל‬ ‫הצורך בהם בתחומים שונים (שוולב‪.)2009 ,‬‬ ‫השימוש ברובוטים בתחום החינוך החל עם‬ ‫עבודתו רבת ההשפעה של סימור פאפרט‬ ‫בשנות ה‪ 70-‬של המאה ה‪ .20-‬פאפרט יצר‬ ‫סביבה לימודית (שפת לוגו)‪ ,‬שבה ילדים‬ ‫יכולים לתכנת בצורה מוחשית בעזרת‬ ‫רובוט ממשי ועל ידי כך לפתח את יכולת‬ ‫החשיבה המופשטת‪ .‬בהמשך‪ ,‬החל משנות‬ ‫ה‪ ,80-‬מיזמים חינוכיים בתחום הרובוטיקה‬ ‫החלו להתפתח כבסיס ללמידה רב‪-‬תחומית‪,‬‬ ‫אך יועדו בעיקר לגילאי בית הספר התיכון‬ ‫ומעלה‪ .‬ככל שהעיסוק ברובוטיקה בחינוך‬ ‫החל לצבור תאוצה ופופולריות‪ ,‬התפרסמו‬ ‫יותר ויותר מחקרים שהראו שגם ילדים‬ ‫צעירים מסוגלים להבין מושגים פשוטים‬ ‫בתכנות מחשבים וברובוטיקה‪ .‬העובדה‬ ‫שכיום הטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת‬ ‫לעסוק ברובוטיקה בעלויות נמוכות יחסית‬ ‫הפכה את העיסוק ברובוטיקה לזמין יותר‬ ‫ומותאם לכל כיס (‪ .)Barker et al., 2012‬כך‪,‬‬ ‫גם בישראל החל להתפתח תחום הרובוטיקה‬ ‫במסגרות החינוך לגילאים השונים‪ ,‬וכיום‬ ‫מתקיימות עשרות תכניות רובוטיקה בכל‬ ‫רחבי ישראל‪ ,‬המיועדות לכל הגילאים‪ ,‬החל‬ ‫מגני הילדים ועד למוסדות להשכלה גבוהה‪.‬‬ ‫למידה באמצעות רובוטים‬ ‫ילדים רואים ברובוטים צעצועים‪ .‬רוב‬ ‫הערכות הנמכרות בשוק כוללות חלקים‬ ‫של לגו‪ ,‬כך שהילדים מרגישים שחומרי‬ ‫הלמידה מוכרים להם מחדר המשחקים‬ ‫שבביתם ואינם נרתעים מלהתנסות‪ .‬למידה‬ ‫באמצעות רובוטיקה מאפשרת רכישה‬ ‫וטיפוח של מגוון תחומי ידע ומיומנויות‪:‬‬ ‫‪ .1‬מושגים ועקרונות מדעיים – העיסוק‬ ‫ברובוטיקה מאפשר ללומד לבחון עקרונות‬ ‫מדעיים ומכניים ולהכיר בצורה קונקרטית‬ ‫מושגים מופשטים הקשורים לתכנון‬ ‫ולבניית דגמים הנדסיים‪ .‬כך הלומד מבנה‬ ‫לעצמו רמה גבוהה ותפקודית של הבנה‬ ‫(‪.)Nourbakhsh et al., 2005‬‬ ‫‪ .2‬מיומנויות – העיסוק הטכנולוגי ברובוטיקה‬ ‫מזמן תרגול מיומנויות רבות‪ ,‬כגון מדידות‬ ‫ואומדן‪ ,‬חישובים חשבוניים‪ ,‬עבודה עם ייצוגים‬ ‫דו‪-‬ממדיים ותלת‪-‬ממדיים והעברת רעיונות‬ ‫מורכבים בצורה פשוטה‪.‬‬ ‫‪ .3‬למידה משולבת – העיסוק ברובוטיקה‬ ‫נקשר בתחומי ידע רבים‪ :‬הרובוט בנוי‬ ‫ממנועים‪ ,‬חיישנים ותוכנות פעולה‪ ,‬אשר‬ ‫מתבססים על ידע בתחומי הפיזיקה‪ ,‬הנדסה‪,‬‬ ‫אלקטרוניקה‪ ,‬טכנולוגיה ומדעי המחשב‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬ילד העוסק ברובוטיקה מיישם את‬ ‫השילוב בין כל התחומים הללו ורואה לנגד‬ ‫עיניו כיצד במערכת מורכבת מתקיימת‬ ‫אינטראקציה בין הרכיבים השונים (‪Rogers‬‬ ‫‪.)& Portsmore, 2004‬‬ ‫‪ .4‬יצירתיות – פעולה יצירתית מוגדרת‬ ‫כיכולת ליצור דבר מה – רעיון‪ ,‬פעולה או‬ ‫אובייקט – חדש‪ ,‬מקורי‪ ,‬מיוחד‪ ,‬אשר נתפס‬ ‫כבעל ערך מהותי בנקודת הזמן ובהקשר‬ ‫התרבותי שבהם הוא נוצר (‪.)Standler, 1998‬‬ ‫במהלך העיסוק ברובוטיקה‪ ,‬הלומד מבין‬ ‫שבעולם האמיתי אין רק תשובה אחת נכונה‬ ‫לכל שאלה‪ ,‬ושמציאת פתרונות יצירתיים‬ ‫היא חשובה והכרחית לצורך למידה (‪Beer‬‬ ‫‪ .)et al., 1999‬כמו כן‪ ,‬כדי לענות על הצורך‬ ‫שאותו אמור הרובוט למלא‪ ,‬הלומד מתנסה‬ ‫ומתרגל מיומנויות של המצאה‪ ,‬עיצוב ופתרון‬ ‫בעיות‪.‬‬ ‫‪ .5‬סקרנות ומוטיבציה – מחקרים מראים‬ ‫שלמידה באמצעות רובוטיקה מגבירה את‬ ‫המוטיבציה של הלומד ומשפיעה באופן חיובי‬ ‫על ההנעה שלו ללמידה‪ .‬בנוסף‪ ,‬היא תורמת‬ ‫לסקרנות כלפי עיסוק מדעי ומתמטי גם‬ ‫בעתיד (& ‪Fagin & Merkle, 2003; Rogers‬‬ ‫‪.)Portsmore, 2004‬‬ ‫‪ .6‬עבודת צוות – העיסוק ברובוטיקה ובפיתוח‬ ‫טכנולוגי (הן בחינוך והן בתעשייה) מתרחש‬ ‫לרוב בקבוצות קטנות‪ .‬הילדים נחשפים‬ ‫יחד למטרות‪ ,‬לתכנים‪ ,‬למושגים ולמיומנויות‬ ‫הנדרשות מהן תוך שיתוף פעולה במסגרת‬ ‫לימודית‪-‬חברתית‪ .‬סביר להניח שללא עבודת‬ ‫צוות לא יגיע התוצר לרמת התפקוד הנדרשת‪,‬‬ ‫וכך הילדים לומדים על ערכה של עבודת‬ ‫צוות‪ ,‬הקשבה לאחר‪ ,‬חלוקת תפקידים בתוך‬ ‫קבוצה‪ ,‬למידה שיתופית‪ ,‬חשיבות בחינת‬ ‫הבעיה מכמה היבטים ועוד (‪Nourbakhsh‬‬ ‫‪ .)et al., 2005‬עבודה עם אחרים מובילה‬ ‫לשפה משותפת‪ ,‬התורמת להתפתחות‬ ‫מיומנויות חברתיות בהיבטים שונים‪ :‬הילד‬ ‫לומד לעשות רפלקציה על תהליך החשיבה‬ ‫של הקבוצה (בוחן את התקדמות התהליך‪,‬‬ ‫מגדיר את חלוקת הזמן‪,‬‬ ‫ערכות הלגו‬ ‫לעיסוק ברובוטיקה כוללות‬ ‫אוסף של חלקי לגו רבים‪,‬‬ ‫ביניהם גלגלי שיניים‪,‬‬ ‫צירים‪ ,‬קורות וגומיות‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הערכות כוללות‬ ‫חיישנים‪ ,‬מנועים ונורות‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬הערכות מאפשרות‬ ‫בניית מגוון רחב של דגמים‬ ‫הנדסיים‪ ,‬החל מכלי רכב‪,‬‬ ‫מתקני לונה פארק ומתקני‬ ‫שינוע והרמה ועד רובוטים‬ ‫אוטונומיים מורכבים‬ ‫את המשאבים לפרויקט ומה נדרש כדי‬ ‫להתמודד עם הפרויקט ולהתקדם בביצועו)‬ ‫ולהעמיק בתהליך החשיבה של חברו; הילד‬ ‫לומד לנהל שיחה ודיון – להתאים עצמו לרצון‬ ‫הכלל וגם להגן על דעותיו; ולומד ומתרגל‬ ‫עבודה בשיתוף פעולה‪ .‬כל המיומנויות הללו‬ ‫יסייעו לילד הן בטווח הקרוב והן בטווח הרחוק‪.‬‬ ‫‪ .7‬התפתחות אישית – למרות שהלמידה‬ ‫מתרחשת לרוב בקבוצה‪ ,‬מיומנויות רבות‬ ‫נרכשות ומתפתחות גם ברמה האישית‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬הילד לומד לעשות רפלקציה על‬ ‫תהליך החשיבה האישי שלו ומפתח כשירויות‬ ‫של התמדה‪ ,‬נקיטת יוזמה‪ ,‬לקיחת אחריות‬ ‫ועצמאות‪.‬‬ ‫למידה מבוססת פרויקטים‬ ‫כאמצעי פדגוגי לפיתוח‬ ‫למידה משמעותית‬ ‫למידה מבוססת פרויקטים היא אחת‬ ‫מאבני היסוד הפדגוגיות‪ ,‬המהווה עיקרון‬ ‫מרכזי בטיפוח למידה משמעותית‪ .‬שורשי‬ ‫הרעיון של למידה מבוססת פרויקטים‬ ‫נעוצים במשנתו של דיואי‪ ,‬אשר על פיה‪:‬‬ ‫עלון דע‪-‬גן ‪ | 8‬תשע"ה ‪2015‬‬ ‫‪37‬‬ ‫"הניסיון הוא המכשיר‬ ‫שבעזרתו‬ ‫האחד‪,‬‬ ‫לאדם"‬ ‫העולם‬ ‫מתגלה‬ ‫(דיואי‪ .)1960 ,‬על פי דיואי‪ ,‬למידה‬ ‫מתוך הקשר מתקיימת כאשר הילד נמצא‬ ‫בסביבת למידה עשירה‪ ,‬המשלבת פתרון‬ ‫בעיות עם מצבים אמיתיים‪ .‬במהלך למידה‬ ‫המבוססת על פרויקטים הילד לומד מתוך‬ ‫הקשר משמעותי‪ ,‬חש מחויבות להצלחת‬ ‫עבודתו‪ ,‬לומד לקבל אחריות ושואף לפתח‬ ‫את רעיונותיו‪ .‬בנוסף‪ ,‬משתפרות המיומנויות‬ ‫החברתיות שלו (כגון תקשורת בין‪-‬אישית‬ ‫ועבודת צוות) והמיומנויות האישיות (כגון‬ ‫היכולת ללימוד עצמי‪ ,‬עצמאות בקבלת‬ ‫החלטות ופתרון בעיות) (‪DeFillippi,‬‬ ‫‪ .)2009‬הלמידה הפעילה סביב פרויקטים‬ ‫מאפשרת ללומדים חופש בחירה רב בנוגע‬ ‫לדרך שבה הם מעדיפים ללמוד‪ ,‬לקצב‬ ‫הלמידה שלהם ולבחירת חומרי הלימוד‬ ‫בעלי התרומה הרבה ביותר עבורם‪.‬‬ ‫ילד שניתנה לו ההזדמנות ליצור דבר‬ ‫התואם את צרכיו – לתכנן‪ ,‬לבנות‪,‬‬ ‫להשתמש ולהעריך את פעילותו‪ ,‬נוכח‬ ‫לדעת שחלק גדול מן ההצלחה תלוי‬ ‫בו ורק בו‪ .‬התנסות כזו עשויה להעלות‬ ‫את הדימוי העצמי שלו‪ ,‬לפתח את חוש‬ ‫האחריות שלו ולהגביר את המוטיבציה‬ ‫שלו להצליח (‪.)Mioduser et al., 2009‬‬ ‫סביבות ללמידת רובוטיקה‬ ‫בישראל ובעולם יש חברות רבות המייצרות‬ ‫ציוד וערכות ללימוד רובוטיקה‪ .‬ערכות הלגו‬ ‫הן הנפוצות ביותר במערכת החינוך בישראל‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫והפעילות באמצעותן‪ ,‬אשר החלה בתחילת‬ ‫שנות ה‪ ,80-‬ממשיכה להוביל בתחום‪ .‬ערכות‬ ‫הלגו לרובוטיקה מבוססות על שילוב‬ ‫של לבני לגו ומערכות בקרה תואמות‪.‬‬ ‫הלגו נחשב לאחד המשחקים הפופולריים‬ ‫ביותר בעולם‪ .‬בסקר שנערך על ידי ‪Time‬‬ ‫‪ Magazine‬נבחר משחק הלגו כמשחק‬ ‫הילדים האהוב והמשפיע ביותר במאה‬ ‫ה‪ 2 .20-‬הייחוד בלבני הלגו‪ ,‬בניגוד ללבני‬ ‫בנייה אחרות‪ ,‬הוא שאפשר להרכיבן כך שהן‬ ‫נתפסות זו בזו בחוזקה ואינן מתפרקות‪.‬‬ ‫ערכות הלגו לעיסוק ברובוטיקה כוללות‬ ‫אוסף של חלקי לגו רבים‪ ,‬ביניהם גלגלי‬ ‫שיניים‪ ,‬צירים‪ ,‬קורות וגומיות‪ .‬בנוסף‪ ,‬הערכות‬ ‫כוללות חיישנים‪ ,‬מנועים ונורות‪ .‬כך‪ ,‬הערכות‬ ‫מאפשרות בניית מגוון רחב של דגמים‬ ‫הנדסיים‪ ,‬החל מכלי רכב‪ ,‬מתקני לונה‬ ‫פארק ומתקני שינוע והרמה ועד רובוטים‬ ‫אוטונומיים מורכבים‪ .‬שפת התכנות שבה‬ ‫הילדים מתנסים היא תוכנה גרפית ידידותית‬ ‫לילדים‪ ,‬המאפשרת גילוי וחקר מתקדמים‪.‬‬ ‫רובוטיקה – מגן הילדים‬ ‫ועד התואר בעיר אריאל‬ ‫מאמר זה מתמקד בשתי מנהלות גנים‬ ‫בעיר אריאל‪ ,‬מלי ניסים ואפרת מירנסקי‪,‬‬ ‫ומתאר את חוויותיהן משנת הניסוי של‬ ‫תכנית הלימודים 'רובוטיקה – מגן הילדים‬ ‫ועד התואר'‪ ,‬מטעם עיריית אריאל וחברת‬ ‫רובוטק (שממנה נרכשו ערכות הרובוטיקה‬ ‫‪ ,)LEGO WeDoTM‬ובשיתוף אוניברסיטת‬ ‫אריאל (שבמעבדותיה מבקרים הילדים‬ ‫פעמים מספר במהלך השנה)‪ 3 .‬התכנית‬ ‫היא יוזמה של מנהלת אגף החינוך של‬ ‫העירייה‪ ,‬גב' אילנה נולמן‪ ,‬והיא תכנית‬ ‫עירונית ראשונה מסוגה בישראל‪,‬‬ ‫שמתחילה בגני חובה ומגיעה עד‬ ‫לסטודנטים‪ .‬לתכנית הוגדרו שלוש מטרות‬ ‫על‪ :‬מחקר‪ ,‬יישום בפועל ותרומה לקהילה‪.‬‬ ‫הרעיון המרכזי של התכנית הוא לקרב‬ ‫את הילדים אל העולם המדעי‪-‬טכנולוגי‬ ‫של ימינו‪ ,‬לחשוף אותם לחשיבה בין‪-‬‬ ‫תחומית‪ ,‬לוגית‪ ,‬אנליטית ומתמטית‪ ,‬לטפח‬ ‫אצלם ערכים (כגון שיתוף פעולה‪ ,‬עבודת‬ ‫צוות‪ ,‬ערבות הדדית‪ ,‬הקשבה‪ ,‬סבלנות‬ ‫וסובלנות) ולהקנות להם ידע ומיומנויות‬ ‫ובפתרון‬ ‫בטכנולוגיה‬ ‫במתמטיקה‪,‬‬ ‫בעיות בהקשר לשאלות מחיי היומיום‪.‬‬ ‫שלב הניסוי בגני החובה החל בשנת‬ ‫תשע"ד בגני הילדים של מלי ואפרת‪,‬‬ ‫בברכתן של המפקחות אולי קורן וזהורית‬ ‫שטאל‪ .‬את התכנית בגני הילדים מובילה‬ ‫מנהלת אשכול הפיס‪ ,‬ילנה ליכטרמן‪,‬‬ ‫יחד עם המחלקה הפדגוגית של חברת‬ ‫רובוטק‪ .‬כל ערכת רובוטיקה כוללת לבני‬ ‫לגו‪ ,‬חיישנים ומנוע המאפשרים בניית ‪12‬‬ ‫דגמים פשוטים הלקוחים מעולמו של הילד‪.‬‬ ‫אחד מרגעי השיא של שנת לימודים‬ ‫זו היה ביקור במחלקת הרובוטיקה של‬ ‫אוניברסיטת אריאל‪ .‬כחלק משיתוף‬ ‫הפעולה בין עיריית אריאל לאוניברסיטת‬ ‫אריאל‪ ,‬יצאו ילדי הגנים לביקור‬ ‫במעבדות הרובוטיקה באוניברסיטת‬ ‫אריאל‪ .‬המדריכים הציגו לילדים דגמים‬ ‫שונים של רובוטים‪ ,‬הדגימו את פעולתם‪,‬‬ ‫נתנו לילדים להתנסות בהפעלת רובוטים‬ ‫והסבירו על אופן הפעלתם ותרומתם‬ ‫לאדם‪ .‬כמו כן‪ ,‬בסיום שנת הלימודים‬ ‫ולסיכום הפרויקט‪ ,‬נערך יום קהילתי שבו‬ ‫הוצגה התכנית 'רובוטיקה – מגן הילדים‬ ‫ועד התואר'‪ ,‬וכל קהילת אריאל הוזמנה‬ ‫לצפות בתצוגת הרובוטים שיצרו הילדים‬ ‫בכל המסגרות החינוכיות שבהן התקיימה‬ ‫התכנית בעיר‪ .‬כך נחשפו גם ההורים‬ ‫לפועלם של הילדים‪.‬‬ ‫בזכות הצלחת התכנית בשנת תשע"ד‪,‬‬ ‫היא הוכנסה בשנת תשע"ה לכל גני החובה‬ ‫בעיר‪ ,‬כאשר לשתי הגננות החלוצות‬ ‫מקום נכבד בהנחיית עמיתותיהן הגננות‪.‬‬ ‫תכנית רובוטיקה בגן ערבה‬ ‫גן ערבה באריאל‪ ,‬בניהולה של הגננת מלי‬ ‫ניסים‪ ,‬הוא גן טרום‪-‬חובה וחובה ממלכתי‬ ‫המונה ‪ 29‬ילדים‪ .‬בגן ארבעה אנשי צוות‬ ‫– גננת אם‪ ,‬גננת משלימה‪ ,‬סייעת וסייעת‬ ‫משלימה‪ 20 .‬מילדי הגן צפויים לעלות בשנה‬ ‫הבאה לכיתה א'‪ .‬בשנת תשע"ד השתתף גן‬ ‫ערבה בשלב הניסוי של התכנית 'רובוטיקה‬ ‫– מגן הילדים ועד התואר'‪ .‬להלן תיאורה‬ ‫של מלי את חוויותיה משנת פעילות זו‪.‬‬ ‫‪http://www.legoeducation.us/eng/categories‬‬ ‫‪/products/elementary/lego-education-wedo‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪http://time.com/3089384/influential-toys/‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪http://www.ariel.muni.il/?CategoryID=469&ArticleID=1216‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 38‬עלון דע‪-‬גן ‪ | 8‬תשע"ה ‪2015‬‬ ‫כגננת‪ ,‬אני מאמינה במתן‬ ‫הזדמנויות רבות לילדים‪,‬‬ ‫והתנסות בבניית דגמים‬ ‫היא חלק מהזדמנויות אלה‪.‬‬ ‫הבנייה מאפשרת לילדים‬ ‫לרכוש ידע על תכונותיהם‬ ‫הפיזיקליות של העצמים‪,‬‬ ‫לחוש אותם באופן בלתי‬ ‫אמצעי ולהרחיב את‬ ‫הידע על יחסים במרחב‪.‬‬ ‫באמצעות בניית דגמים‬ ‫הילדים מפתחים יכולות‬ ‫מוטוריות‪ ,‬חברתיות ושכליות‬ ‫ומשלבים בין המתמטיקה‬ ‫לחיי הגן‪ ,‬שכן הפעילות‬ ‫נעשית בקבוצות ומחייבת‬ ‫תקשורת מילולית בין‬ ‫הילדים ויכולת עבודה‬ ‫בצוות‬ ‫איך הכל התחיל?‬ ‫התחום הטכני היה קרוב ללבי מאז ומתמיד‪.‬‬ ‫כילדה אהבתי להרכיב דגמים מסוגים שונים‪,‬‬ ‫ובהמשך הדרך‪ ,‬במסגרת שירותי הצבאי‪,‬‬ ‫המשכתי להתפתח בתחום המחשבים‪.‬‬ ‫אני מאמינה שיש חשיבות רבה לפיתוח‬ ‫הכישורים הללו גם אצל הילדים בגני‪ .‬כחלק‬ ‫מתהליך הלמידה בגן אני מעודדת את ילדי‬ ‫הגן לבנות דגמים במשחקי הרכבה שונים‪.‬‬ ‫כגננת‪ ,‬אני מאמינה במתן הזדמנויות רבות‬ ‫לילדים‪ ,‬והתנסות בבניית דגמים היא חלק‬ ‫מהזדמנויות אלה‪ .‬הבנייה מאפשרת לילדים‬ ‫לרכוש ידע על תכונותיהם הפיזיקליות של‬ ‫העצמים‪ ,‬לחוש אותם באופן בלתי אמצעי‬ ‫ולהרחיב את הידע על יחסים במרחב‪.‬‬ ‫באמצעות בניית דגמים הילדים מפתחים‬ ‫יכולות מוטוריות‪ ,‬חברתיות ושכליות ומשלבים‬ ‫בין המתמטיקה לחיי הגן‪ ,‬שכן הפעילות‬ ‫נעשית בקבוצות ומחייבת תקשורת מילולית‬ ‫בין הילדים ויכולת עבודה בצוות‪ .‬הבנייה‬ ‫מזמנת לילדים הנאה וחוויות הצלחה‪.‬‬ ‫בהמשך לפעילות זו‪ ,‬ומתוך רצון לפתח‬ ‫ולהרחיב את התחום המדעי והמתמטי בגן‬ ‫ולחשוף את הילדים לעולם הטכנולוגיה‪,‬‬ ‫החלטתי להוביל מהלך פדגוגי ללימוד‬ ‫הרובוטיקה בגן‪ ,‬תחום חדשני שיעלה את‬ ‫המוטיבציה של הילדים ללמידה‪ .‬בשיתוף‬ ‫אשכול הפיס ומחלקת החינוך באריאל‪,‬‬ ‫גן ערבה נבחר להוביל את הניסוי העירוני‬ ‫בנושא רובוטיקה בתכנית 'רובוטיקה – מגן‬ ‫מוצר‪2182,0--‬קוביות‪-‬מוצקות‪http://www.nirgalim.co.il/-‬‬ ‫הילדים ועד התואר'‪ .‬ההחלטה לחשוף את‬ ‫הילדים לתכנית חדשנית זו נבעה מהאמונה‬ ‫שלי שתחום הרובוטיקה משמש שער לעולם‬ ‫המדע ובסיס ללימוד טכנולוגיה ברמה‬ ‫גבוהה‪ .‬בנוסף‪ ,‬רציתי שהילדים ילמדו‪ ,‬דרך‬ ‫תחום הרובוטיקה‪ ,‬שהמחשב יכול לשמש גם‬ ‫ככלי עבודה ולא רק למשחקים או להנאה‪.‬‬ ‫שלב ראשון – רכישת מיומנויות‬ ‫בתחילת התהליך בנו הילדים דגמים‬ ‫דו‪-‬ממדיים מסוגים שונים באמצעות‬ ‫משחקי בנייה בצורות גיאומטריות שונות‬ ‫והמשחק האדריכל הצעיר‪ 4.‬לאחר מכן הם‬ ‫המשיכו לדגמים תלת‪-‬ממדים באמצעות‬ ‫‪6‬‬ ‫משחקי הרכבה כגון קליקס‪ 5,‬קונקס‬ ‫ולייזי‪ 7.‬מה שמאפיין את כל הדגמים הנבנים‬ ‫במשחקים אלה הוא הצורך לקרוא את‬ ‫הדגם מתכנית גרפית המוצגת בכרטיסיות‪,‬‬ ‫מה שמצריך פיתוח היכולת לקרוא ייצוגים‬ ‫חזותיים דו‪-‬ממדיים ולהמירם לבניית‬ ‫גופים תלת‪-‬מימדיים‪ .‬הילדים למדו לקרוא‬ ‫את הדגם מכרטיסייה‪ ,‬לתכנן את שלבי‬ ‫העבודה ולהרכיב על פי הוראות גרפיות‪.‬‬ ‫בהמשך עברו הילדים מבנייה לפי הדגמים‬ ‫המוצעים במשחקים השונים לבנייה לפי‬ ‫דגמים שהם עצמם תכננו‪ .‬את הדגמים‬ ‫הם תכננו‪ ,‬בנו ולבסוף גם תיעדו בציור‪.‬‬ ‫את כל הדגמים שהילדים תכננו ותיעדו‬ ‫בציור אספתי ושמרתי בקלסר לבנייה‬ ‫חוזרת של הדגם על ידי ילדים אחרים‬ ‫בגן‪ .‬שמירת הדגם ובנייתו על ידי החברים‬ ‫בגן העצימה את הילד שתכנן את הדגם‬ ‫והעניקה לו חוויית הצלחה ותחושת סיפוק‪.‬‬ ‫שלב שני – הכרת עולם הרובוטיקה‬ ‫בשלב זה נחשפו הילדים לעולם הרובוטיקה‬ ‫ולמדו על הנושא באופן תיאורטי‪ .‬ניהלנו דיון‬ ‫בגן סביב השאלות‪ :‬מהו רובוט? לשם מה‬ ‫צריך רובוטים? יחד הגענו למסקנה שרובוט‬ ‫הוא מערכת טכנולוגית מעשה ידי אדם‪,‬‬ ‫שנועדה לבצע משימות שונות בהתאם‬ ‫לצרכיו של האדם‪ .‬למשל‪ ,‬משימות בתנאים‬ ‫קיצוניים (טמפרטורה גבוהה‪ ,‬קרינה‪ ,‬חוסר‬ ‫חמצן וכו'‪ .‬לדוגמה‪ ,‬רובוט שנשלח למאדים‬ ‫כדי להביא דגימות)‪ ,‬משימות המסכנות חיי‬ ‫אדם (למשל פירוק פצצות ומטעני חבלה)‪,‬‬ ‫משימות הדורשות כוח רב (שאותן יכול‬ ‫לבצע גרר או מנוף)‪ ,‬משימות תעשייתיות‬ ‫שגרתיות (למשל מילוי וסגירה של בקבוקים‪,‬‬ ‫שבהן הרובוט מחליף ידיים עובדות)‬ ‫ומשימות של משחק והנאה‪ .‬במהלך הדיונים‬ ‫נחשפו הילדים לשימוש הרב ברובוטים בחיי‬ ‫היומיום והבינו את הצורך בשימוש בהם‪.‬‬ ‫את הדיונים חיזקנו על ידי צפייה בסרטונים‬ ‫והבאת רובוטים לגן‪ ,‬דוגמת הרובוט המנקה‪.‬‬ ‫לאחר הלימוד התיאורטי עברנו להמחשה‬ ‫של עולם הרובוטים‪ .‬ראינו סוגים שונים של‬ ‫רובוטים ולמדנו שכדי שהרובוט יפעל עליו‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.aspx‬האדריכל‪-‬הצעיר‬ ‫‪http://www.clicstoys.com/en/‬‬ ‫‪http://www.knex.com/‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪http://www.lepao.com.tw/‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫עלון דע‪-‬גן ‪ | 8‬תשע"ה ‪2015‬‬ ‫‪39‬‬ ‫לקבל פקודות ברורות‪ .‬כדי להמחיש זאת‬ ‫שיחקנו במשחק הרובוט האנושי‪ :‬משחק‬ ‫זוגות שבו ילדי הגן תכננו ובנו מסלול שעל‬ ‫ה'רובוט האנושי' לעבור ובסופו לבצע‬ ‫פעולה (להרים חפץ‪ ,‬לשבת על כיסא וכו')‪.‬‬ ‫אחד הילדים היה הרובוט ועל הילד המנחה‬ ‫היה לכוון אותו להגיע מנקודת ההתחלה של‬ ‫המסלול לנקודת הסיום ולבצע את הפעולה‪.‬‬ ‫בשלב זה למדנו גם שללא מקור כוח‬ ‫(חשמל או סוללות) הרובוט לא יכול לעבוד‪.‬‬ ‫שלב שלישי – התחלת עבודה‬ ‫דרך פרויקט הרובוטיקה‬ ‫הצלחנו לפתח יכולת שימוש‬ ‫בידע טכנולוגי‪ .‬השתמשנו‬ ‫בטכנולוגיה ככלי לפיתוח‬ ‫תהליכי חשיבה‪ ,‬יכולת תכנון‪,‬‬ ‫התמצאות במרחב‪ ,‬פתרון‬ ‫בעיות‪ ,‬יצירתיות ולמידה‬ ‫שיתופית והרחבנו את הידע‬ ‫בנושאים שונים‪ .‬כל זה נעשה‬ ‫במקביל לפעילות השוטפת‬ ‫בגן וכחלק ממנה‬ ‫מכאן הייתה הדרך לבניית דגמי הרובוטים‬ ‫פשוטה‪ .‬כך נכנסו הילדים לשלב השלישי‬ ‫בתהליך הלמידה – התנסות מעשית‪.‬‬ ‫הילדים עבדו בקבוצות קטנות (שלושה‬ ‫ילדים) וקראו יחד את ההוראות לבניית‬ ‫הדגם שהופיעו במחשב בצורה גרפית‬ ‫ומותאמת לילדים‪ .‬בשלב זה‪ ,‬מיומנות‬ ‫קריאת הוראות גרפיות ויישומן בפועל‬ ‫כבר הייתה מוכרת לילדים מפעילות‬ ‫הרכבת הדגמים‪ ,‬כך שמלאכת ההרכבה‬ ‫הייתה קלה עבורם‪ .‬בתחילת הדרך ליוויתי‬ ‫את תהליך העבודה של הילדים‪ .‬בדגם‬ ‫הראשון שהילדים הרכיבו ישבתי עם כל‬ ‫קבוצה בנפרד לכל אורך הפעילות‪ .‬לאחר‬ ‫שדרך העבודה הוטמעה‪ ,‬הילדים עבדו‬ ‫באופן עצמאי ואני תיווכתי על פי הצורך‪.‬‬ ‫שלב רביעי – רכישת מיומנויות‬ ‫נוספות ותרגולן‬ ‫במהלך ההתנסות בבניית הדגמים של‬ ‫ערכות הלגו הילדים פיתחו מיומנויות נוספות‪:‬‬ ‫• פתרון בעיות – במהלך העבודה התעוררו‬ ‫בעיות מגוונות ועל הילדים היה למצוא‬ ‫להן פתרונות‪ :‬איך לחבר בין החלקים‬ ‫השונים? מדוע הרובוט אינו פועל? כיצד‬ ‫לתקן את הנדרש להפעלת הרובוט?‬ ‫• מיומנויות מתמטיות – במהלך העיסוק‬ ‫ברובוטיקה שילבנו את נושאי הליבה‬ ‫בתחום המתמטי בצורה אינטגרטיבית‪.‬‬ ‫הילדים התנסו בנושאים כמו מושג המספר‪,‬‬ ‫ספירה ומנייה‪ ,‬אומדן‪ ,‬תפיסה חזותית‬ ‫של גופים וצורות במרחב וגיאומטריה‪.‬‬ ‫• הכרת תחום הרובוטיקה והפיזיקה – תוך‬ ‫כדי עבודה פגשו הילדים מושגים מתחום‬ ‫הרובוטיקה‪ ,‬כמו מנוע‪ ,‬חיישן‪ ,‬ציר‪ ,‬גלגלי‬ ‫שיניים‪ ,‬גלגל פיקה וגלגלת‪ .‬בנוסף‪ ,‬מתוך‬ ‫הלמידה הפעילה וההתנסות למדו הילדים‬ ‫על תהליכים פיזיקליים הקשורים בתנועה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬הם הבחינו ששילוב גלגלי השיניים‬ ‫מביא לתמסורת של תנועה‪ .‬בעקבות‬ ‫תגלית זו ערכנו דיון בשאלה‪ :‬האם יש קשר‬ ‫בין גודל גלגלי השיניים המשולבים למהירות‬ ‫הסיבוב של הדגם? הילדים העלו השערות‪,‬‬ ‫בדקנו אותן וראינו שלגודל גלגלי השיניים‬ ‫המשולבים אכן יש השפעה על מהירות‬ ‫‪ 40‬עלון דע‪-‬גן ‪ | 8‬תשע"ה ‪2015‬‬ ‫הסיבוב‪ .‬דוגמה מעניינת נוספת ללמידה‬ ‫התרחשה בעת העיסוק בדגם הציפורים‪.‬‬ ‫אחת מתוך שתי הציפורים לא הייתה‬ ‫מחוברת‪ ,‬וכתוצאה מכך‪ ,‬עם הפעלת המנוע‬ ‫הסתובבה רק ציפור אחת‪ .‬ערכנו דיון כיצד‬ ‫לסובב את הציפור שאינה מסתובבת וכאן‬ ‫פגשו הילדים את רעיון הגלגלת והרצועה‪.‬‬ ‫הילדים התנסו ולמדו שצורת החיבור של‬ ‫הגלגלות בעזרת הרצועות משפיעה על‬ ‫כיוון התנועה‪ .‬גם הלמידה על חיישנים‬ ‫נעשתה בעקבות התנסות פעילה תוך כדי‬ ‫בניית דגמי התנין והציפור‪ .‬הילדים למדו‬ ‫שחיישן התנועה משמש לציפור ולתנין‬ ‫כעיניים‪ .‬כלומר‪ ,‬כאשר החיישן בתנין מזהה‬ ‫תנועה – התנין סוגר את פיו‪ ,‬וכאשר החיישן‬ ‫בציפור מזהה תנועה – הציפור מצייצת‪.‬‬ ‫• למידת עמיתים – כל בנייה של דגם בוצעה‬ ‫בשיתוף פעולה בין חברי הקבוצה‪ ,‬החל‬ ‫משלב בחירת הדגם לבנייה באמצעות דיון‬ ‫קבוצתי ועד פעילות הבנייה עצמה‪ .‬הילדים‬ ‫זיהו יחד‪ ,‬על מסך המחשב‪ ,‬את החלקים‬ ‫הנדרשים להרכבה‪ ,‬השתמשו בשפה‬ ‫מילולית כדי להסביר זה לזה אילו חלקים‬ ‫נדרשים‪ ,‬חיפשו את החלקים בתוך הערכה‬ ‫ועזרו זה לזה להרכיבם‪ .‬בסיום ההרכבה ביצעו‬ ‫הילדים בקרת ביצוע כדי לוודא שהדגם‬ ‫שהורכב אכן מתאים לזה המוצג במחשב‪.‬‬ ‫• למידה בין‪-‬תחומית – תוך כדי בנית הדגמים‬ ‫שילבנו למידה בתחומי ידע נוספים‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫כשקבוצה בנתה דגמי ציפורים‪ ,‬הרחבנו את‬ ‫הידע בנושא ציפורים החיות בארץ ישראל‪,‬‬ ‫וכשהורכב דגם הסביבון למדנו על סביבונים‬ ‫בעולם בכלל ובתרבות היהודית בפרט‪.‬‬ ‫• עבודה בסביבה מתוקשבת – כל‬ ‫תהליך העבודה נעשה בעזרת תוכנת‬ ‫המחשב שמגיעה עם הערכה‪ .‬עם סיום‬ ‫ההרכבה תכנתו הילדים עצמם את‬ ‫הרובוטים בשפה המותאמת לגיל הגן‬ ‫באמצעות אייקונים מצוירים‪ ,‬ולמדו שלכל‬ ‫אייקון יש משמעות לפעילות הרובוט‪.‬‬ ‫שלב חמישי – רפלקציה וסיכום‬ ‫קבוצות הילדים פעלו במשך כל השבוע‪,‬‬ ‫כך שבכל יום עבדו שתי קבוצות ולפעמים‬ ‫אף יותר‪ ,‬וזאת במקביל לפעילות השוטפת‬ ‫בגן‪ .‬המוטיבציה של הילדים הייתה גבוהה‪,‬‬ ‫ומאחר שכל קבוצה הרכיבה דגם אחר‪,‬‬ ‫החשיפה לדגמים השונים גרמה לילדים‬ ‫לרצות להתנסות בהרכבת דגמים נוספים‪.‬‬ ‫במהלך הביקור במעבדות הרובוטיקה‬ ‫באוניברסיטת אריאל הילדים הביעו‬ ‫עניין‪ ,‬שיתפו פעולה עם המדריכים‬ ‫וענו לשאלותיהם תוך הפגנת ידע‪.‬‬ ‫הפעילות הייתה המשך טבעי לנעשה‬ ‫בגן וחיזקה את הנלמד בגן‪ .‬אין ספק‬ ‫שלילדים זו הייתה חוויה נפלאה‪.‬‬ ‫את תהליך העבודה של הילדים לאורך‬ ‫השנה תיעדתי על ידי צילום תמונות‬ ‫וסרטונים‪ .‬בסוף השנה ערכנו בגן תערוכה תודות‬ ‫להורים‪ ,‬שבה הוצגו כל דגמי הרובוטים‬ ‫שנבנו על ידי קבוצות הילדים‪ ,‬הדגמים‬ ‫שנבנו ממשחקי ההרכבה השונים והדגמים‬ ‫שתוכננו על ידי הילדים‪ .‬בנוסף צפו ההורים‬ ‫בסרטון שערכתי מהסרטונים שבהם‬ ‫צולמו הילדים עוסקים בהרכבת הרובוטים‬ ‫והדגמים‪ .‬לאור התלהבות ההורים ורצונם‬ ‫להיות חלק מפרויקט חדשני זה‪ ,‬השנה‬ ‫(שנתו השנייה של הפרויקט)‪ ,‬מדי יום שישי‬ ‫מגיעים לגן הורים של שני ילדים לפעילות‬ ‫משותפת של הרכבת רובוט עם ילדם‪.‬‬ ‫דרך פרויקט הרובוטיקה הצלחנו לפתח‬ ‫יכולת שימוש בידע טכנולוגי‪ .‬השתמשנו‬ ‫בטכנולוגיה ככלי לפיתוח תהליכי חשיבה‪,‬‬ ‫יכולת תכנון‪ ,‬התמצאות במרחב‪ ,‬פתרון‬ ‫בעיות‪ ,‬יצירתיות ולמידה שיתופית והרחבנו‬ ‫את הידע בנושאים שונים‪ .‬כל זה נעשה‬ ‫במקביל לפעילות השוטפת בגן וכחלק‬ ‫ממנה (זאת בניגוד לחוגים הפועלים בגן‬ ‫פעם או פעמיים בשבוע‪ ,‬שאז מפסיקים ילדי‬ ‫הגן את פעילותם השוטפת ומתפנים לחוג)‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬ניתן היה לראות שהילדים שמחו‬ ‫והתלהבו כשראו שהדגמים שבנו מקבלים‬ ‫'חיים'‪ .‬שילוב הבנייה בלבני לגו‪ ,‬האהובות‬ ‫על הילדים‪ ,‬עם חיישנים ומנועים‪ ,‬העניק‬ ‫לילדים חוויה לימודית מאתגרת‪ ,‬מהנה‬ ‫ומשמעותית‪ .‬תחושת ההצלחה‬ ‫בהרכבת הרובוטים העצימה את‬ ‫תחושת הביטחון והערך העצמי‬ ‫של הילדים‪ ,‬ואפשרה לכל‬ ‫ילד וילד בגן – גם לילדים עם‬ ‫קשיים וגם לבעלי יכולות גבוהות‬ ‫– למצות את הפוטנציאל הגלום‬ ‫בהם‪ .‬הפרויקט היה הצלחה גדולה‬ ‫גם מבחינת הילדים וגם מבחינתי‪.‬‬ ‫ברצוני להודות לגב' אולי קורן המפקחת‪,‬‬ ‫לגב' אילנה נולמן‪ ,‬ראש מנהל החינוך‬ ‫באריאל ולגב' שוש שמיר‪ ,‬מנהלת מחלקת‬ ‫גני ילדים באריאל על האמון ועל שנתנו לי את‬ ‫האפשרות להגשים חלום ולהכניס את תחום‬ ‫הרובוטיקה לגן‪ .‬תודה לגב' ילנה ליכטרמן‪,‬‬ ‫מנהלת אשכול הפיס באריאל‪ ,‬על האמון‪,‬‬ ‫התמיכה‪ ,‬הייעוץ והליווי של תהליך הטמעת‬ ‫נושא הרובוטיקה בגן‪ .‬תודה לגב' עינת‬ ‫רון מחברת רובוטק על התמיכה הטכנית‪.‬‬ ‫תכנית רובוטיקה בגן דולב‬ ‫גן דולב באריאל‪ ,‬בניהולה של הגננת אפרת‬ ‫מירנסקי‪ ,‬הוא גן טרום‪-‬חובה וחובה ממלכתי‬ ‫המונה ‪ 28‬ילדים‪ ,‬ביניהם ילדה המשולבת מגן‬ ‫שפתי‪ .‬מחצית מילדי הגן הם דוברי רוסית‬ ‫כשפת אם‪ .‬בגן ארבעה אנשי צוות – גננת‬ ‫אם‪ ,‬גננת משלימה‪ ,‬סייעת וסייעת משלימה‪.‬‬ ‫‪ 16‬מילדי הגן צפויים לעלות בתום השנה‬ ‫לכיתה א'‪ .‬בשנת תשע"ד הצטרף גן דולב‬ ‫לשלב הניסוי של התכנית 'רובוטיקה – מגן‬ ‫הילדים ועד התואר'‪ .‬להלן תיאורה של‬ ‫אפרת את חוויותיה משנת פעילות זו‪.‬‬ ‫איך הכל התחיל?‬ ‫את ערכת הרובוטיקה הראשונה קיבלתי‬ ‫במהלך חופשת הקיץ‪ ,‬טרם פתיחת שנת‬ ‫הלימודים‪ .‬העיתוי היה מצוין‪ ,‬מכיוון שכך‬ ‫הייתה לי הזדמנות להכיר את הערכה‬ ‫לעומק‪ .‬ישבתי בהתרגשות ופתחתי את‬ ‫הקופסה כמו ילד קטן שפותח אריזת מתנה‪.‬‬ ‫בפנים היו פזורים חלקי לגו שונים ומשונים‪.‬‬ ‫בשלב זה עוד הייתי נרגשת ומסוקרנת‬ ‫לדעת כיצד מכל החלקים הזעירים ייבנה‬ ‫לו רובוט‪ .‬אולם‪ ,‬כשנכנסתי לתוכנה חשכו‬ ‫עיניי‪ .‬על המסך הופיעו אייקונים מוזרים‬ ‫שלא הבנתי את משמעותם‪ .‬לקחתי נשימה‬ ‫ופניתי למדריך למורה‪ .‬החוברת נראתה‬ ‫לי מאוד לא ידידותית ולא הצלחתי להבין‬ ‫את ההגיון שבה‪ .‬בשלב זה נתקפתי חרדה‬ ‫והצטערתי שלקחתי על עצמי את המשימה‬ ‫שנראתה פתאום מאוד גדולה על מידותיי‪.‬‬ ‫לא אמרתי נואש והתקשרתי למלי‪ ,‬מנהלת‬ ‫גן ערבה‪ ,‬שהצטרפה אף היא לתכנית‬ ‫הניסוי‪ .‬מלי‪ ,‬שידועה ביכולותיה הטכנולוגיות‪,‬‬ ‫ניסתה לנחם אותי ואמרה שגם לה קשיים‬ ‫בהבנת התוכנה והמדריך‪ ,‬אך נתנה לי‬ ‫כלים ראשוניים להתחלת העבודה‪ .‬אך‬ ‫ללא הועיל‪ .‬ישבתי ובהיתי במסך המחשב‪,‬‬ ‫אובדת עצות ממש‪ .‬לפתע נזכרתי שבסלון‬ ‫עלון דע‪-‬גן ‪ | 8‬תשע"ה ‪2015‬‬ ‫‪41‬‬ ‫ביתי יושבים להם שלושת ילדיי‪ ,‬שלהם ידע‬ ‫טכנולוגי שלא מבייש אף עובד אינטל‪ .‬מיד‬ ‫התיישבו השלושה מול מסך המחשב‪ ,‬חיטטו‬ ‫בערכה ואמרו‪" :‬אמא‪ ,‬מה הבעיה? זה הכי‬ ‫פשוט בעולם!"‪ .‬וכך‪ ,‬ישבנו יחד ופתרנו את‬ ‫תעלומת התוכנה וגילינו את סודותיהם של‬ ‫האייקונים‪ ,‬שפתאום נראו כל כך ידידותיים‬ ‫וקלים להבנה‪ .‬לאחר שהרכבנו את החלק‬ ‫האחרון ברובוט היינו במתח – האם הוא‬ ‫יפעל? גררנו את הפקודות על מסך‬ ‫המחשב לפי הדגם המוצג לחצנו על 'הפעל'‬ ‫ו‪ ...‬הרובוט קם לתחייה! ההתרגשות הייתה‬ ‫עצומה ואני צהלתי מאושר כמו ילדה קטנה‪.‬‬ ‫באותו יום ישבנו במשך שעות ארוכות ובנינו‬ ‫דגם אחר דגם‪ ,‬ובכל פעם ההתרגשות‬ ‫הייתה גדולה כמו בפעם הראשונה‪.‬‬ ‫לאחר שצלחתי את פוביית הטכנולוגיה‬ ‫התפניתי לאתגר הבא‪ ,‬החלק הפדגוגי‬ ‫– כיצד מלמדים רובוטיקה בגן הילדים?‬ ‫ממה מתחילים? כיצד מסבירים לילדים‬ ‫על החיישנים‪ ,‬על המנוע? פתחתי שוב‬ ‫את המדריך למורה‪ ,‬אלא שהפעם הוא‬ ‫נראה הרבה יותר מובן‪ ,‬ובעזרתו יכולתי‬ ‫גם להכין את התכנית עבור הילדים‪.‬‬ ‫שלב ראשון – רכישת מיומנויות‬ ‫בתחילת השנה נתתי לילדים להתנסות‬ ‫במשחקי הרכבה שונים‪ ,‬הן הרכבה חופשית‬ ‫והן הרכבה לפי דגם‪ .‬בשלב הראשון התנסו‬ ‫הילדים בהרכבת פאזלים ובקריאת 'טקסט‬ ‫‪ 42‬עלון דע‪-‬גן ‪ | 8‬תשע"ה ‪2015‬‬ ‫חזותי'‪ .‬תרגלנו את שלבי העבודה השונים‪:‬‬ ‫מיון החלקים לפי צבע‪ ,‬הרכבת המסגרת‬ ‫וכו'‪ .‬לאחר מכן עברנו להרכבה מתוך הערכה‬ ‫‪8‬‬ ‫של האדריכל הצעיר והמשחק מלבנים‪,‬‬ ‫שבהם נדרשו הילדים לעבוד עם טקסט‬ ‫גרפי ולעקוב אחר שלבי ההרכבה והבנייה‪.‬‬ ‫במקביל התנסו הילדים בבנייה במרכז‬ ‫הבנייה‪ ,‬בנייה שהייתה מותאמת לנושאים‬ ‫שנלמדו באותה עת בגן‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כשלמדנו‬ ‫על הכוורת בנו הילדים כוורות‪ ,‬כשתכננו‬ ‫להעלות הצגה הם בנו במה ותפאורה‬ ‫מהקוביות‪ ,‬וכשלמדנו את שיר הפרש של‬ ‫ביאליק בנו הילדים סוסים והיו פרשים‪.‬‬ ‫כמו כן שכללו הילדים מיומנויות של‬ ‫עבודת צוות‪ .‬דרך הלמידה על עולמן של‬ ‫הדבורים למדו הילדים כיצד מצליחות‬ ‫הדבורים לייצר דבש בזכות עמלן הקשה‬ ‫ועבודת הצוות‪ .‬כך‪ ,‬עבודת הצוות באה‬ ‫לידי ביטוי בתחומים שונים בגן‪ :‬עריכת‬ ‫שולחן האוכל‪ ,‬סידור כיסאות המפגש‬ ‫ועוד‪ .‬בהמשך‪ ,‬כאשר החלו הילדים לעסוק‬ ‫בהרכבת הרובוטים‪ ,‬עבודת הצוות באה‬ ‫לידי ביטוי בחלוקת התפקידים בין הזוגות‪:‬‬ ‫היו ילדים שקבעו שאחד מבני הזוג מחפש‬ ‫את החלקים והשני מרכיב‪ ,‬והיו ילדים‬ ‫שקבעו שלאחר כל שלב בבנייה מתחלפים‬ ‫בתפקידים‪ .‬הייתה אף עבודת צוות בין‬ ‫הזוגות השונים – אם אחד הזוגות לא הצליח‬ ‫להרכיב את אחד החלקים זוג אחר סייע לו‪.‬‬ ‫בהתחלה חששתי מאוד‬ ‫שהעיסוק ברובוטיקה יגזול‬ ‫זמן ניכר מהלמידה בגן‬ ‫ולא יותיר לי זמן לנושאים‬ ‫שאליהם אני מחויבת‪ ,‬כגון‬ ‫שפה‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬נושא‬ ‫שנתי ומדעים‪ .‬עד מהרה‬ ‫נוכחתי לגלות שהתכנית‬ ‫משמשת קרקע פורייה‬ ‫לקידום כל הנושאים‬ ‫הנלמדים בגן‬ ‫שלב שני – הכרת עולם הרובוטיקה‬ ‫לאחר תרגול מיומנויות אלו חילקתי את‬ ‫הילדים לקבוצות דיון הטרוגניות‪ ,‬מאחר‬ ‫שרציתי שבכל קבוצה יהיו ילדים צעירים‬ ‫ובוגרים‪ ,‬בנים ובנות‪ .‬פתחנו את הנושא‬ ‫מתוך שיח עם הילדים על הידע המוקדם‬ ‫שלהם על רובוטים‪ .‬לאחר מכן הכרנו סוגי‬ ‫רובוטים הקיימים בעולם ואת התועלת‬ ‫שהם מביאים לאדם‪ :‬ברפואה‪ ,‬בשירות‬ ‫המשטרה‪ ,‬בבית‪ ,‬בחלל‪ ,‬בתעשייה ועוד‪.‬‬ ‫הצגתי לילדים סרטונים הממחישים את‬ ‫תרומת הרובוט בכל אחד מהתחומים‪.‬‬ ‫בשלב הבא פתחנו את ערכות הלגו‬ ‫ונתתי לילדים להתנסות באופן חופשי‬ ‫‪http://www.danieli-lagan.com/shop/Product.asp?productid=554&catcode=238‬‬ ‫‪8‬‬ ‫בבנייה מתוך החלקים שבערכה‪ .‬לאחר‬ ‫ההתנסות התמקדנו בחלק של המנוע‪,‬‬ ‫מכיוון שהוא רכיב עיקרי ברוב דגמי‬ ‫הרובוטים‪ .‬את בניית הרובוטים התחלנו‬ ‫כשהרגשתי שהילדים בשלים לכך‬ ‫ומוכנים מבחינת הבנת מושגי הבסיס‪.‬‬ ‫שלב שלישי – התחלת עבודה‬ ‫בהתחלה נתתי לכל ילד ערכת בנייה‪,‬‬ ‫וכל ילד בנה את הרובוט שלו לפי הנחיות‬ ‫התוכנה‪ .‬אולם מהר מאוד הבנתי שבדרך‬ ‫זו אני לא מקדמת את המטרה של שיתוף‬ ‫פעולה ועבודת צוות‪ .‬לכן חילקתי את‬ ‫הילדים לזוגות‪ ,‬ולפעמים גם לשלישיות‪,‬‬ ‫וכל קבוצה בנתה יחד את הדגם‪ .‬במהלך‬ ‫הבנייה שוחחנו על התהליכים והמללנו‬ ‫אותם‪ .‬כמו כן‪ ,‬בדגמים מסוימים ניסינו‬ ‫להשוות בין פעולת הרובוט לפעילות הגוף‬ ‫שלנו‪ :‬בעיטה‪ ,‬סיבוב של ציר‪ ,‬קימה מישיבה‬ ‫לעמידה וכו'‪ ,‬וערכנו דיון לגבי איברי הגוף‬ ‫המשתתפים בכל פעולה‪ .‬ההשוואה‬ ‫בין גוף הילדים למבנה הרובוט סייעה‬ ‫מאוד לילדים להבין את פעולת הרובוט‪.‬‬ ‫שלב רביעי – רכישת מיומנויות‬ ‫נוספות ותרגולן‬ ‫ההתנסות בערכות הלגו והשימוש בידע‬ ‫הטכנולוגי שהצטבר תוך כדי ההתנסות תרמו‬ ‫גם לפיתוח תהליכי חשיבה מסוגים שונים‪:‬‬ ‫• פתרון בעיות – כיצד נדע איזה מלבן‬ ‫מתאים? הילדים הציעו למנות את מספר‬ ‫הבליטות במלבן או למדוד ולהשוות‬ ‫אורכים‪ .‬בעיה נוספת נוצרה לאחר בניית‬ ‫רובוט הסביבון – לא הצלחנו להפעיל אותו‪.‬‬ ‫הילדים הציעו פתרונות שונים על מנת‬ ‫להתגבר על הבעיה‪ :‬הם בדקו את החיבור‬ ‫בין המחשב למנוע‪ ,‬בדקו שוב את פקודות‬ ‫המחשב ולבסוף הצליחו להפעילו‪.‬‬ ‫• יכולות תכנון – רצינו להמציא משחק‬ ‫בעיטה למטרה באמצעות רובוט הבועט‬ ‫לשער‪ .‬על הילדים היה לתכנן את קוטר‬ ‫טבעות המטרה כך שלרובוט הבועט תהיה‬ ‫אפשרות אמיתית לבעוט למטרה‪.‬‬ ‫• יצירתיות – ביום ירושלים ניסו הילדים‬ ‫לבנות רובוט של טחנת קמח כייצוג לאחד‬ ‫מציוני הדרך הראשונים של העיר ירושלים‬ ‫מחוץ לחומות העיר העתיקה – טחנת הרוח‬ ‫במשכנות שאננים שיזם משה מונטיפיורי‬ ‫בשנת ‪.1857‬‬ ‫• מוטוריקה עדינה – בניית דגמי הרובוטיקה‬ ‫חיזקה את תחום המטוריקה העדינה אצל‬ ‫הילדים מאחר שאילצה אותם להתמודד‬ ‫עם אחיזה והרכבה של חלקיקים קטנים‪.‬‬ ‫• למידת עמיתים – לאחר כל בנייה של רובוט‬ ‫הציגו חברי הקבוצה במפגש את הרובוט‬ ‫שבנו והסבירו על מאפיינים מעניינים שלו‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬ברובוט סביבון הסבירו על החיישן‬ ‫וחשיבותו בהפעלת הסביבון‪ .‬כמו כן‪ ,‬במהלך‬ ‫התכנית התנסו הילדים בשיתופי פעולה עם‬ ‫חבריהם ובעבודת צוות‪ .‬הם סייעו לילדים‬ ‫מתקשים‪ ,‬פתרו בעיות תוך ניהול שיח וחילקו‬ ‫ביניהם את עבודת ההרכבה‪ .‬הילדים נחשפו‬ ‫לדרכי חשיבה שונות ולקבלת דעות אחרות‬ ‫ומגוונות‪.‬‬ ‫שלב חמישי – רפלקציה וסיכום‬ ‫בהתחלה חששתי מאוד שהעיסוק‬ ‫ברובוטיקה יגזול זמן ניכר מהלמידה בגן‬ ‫ולא יותיר לי זמן לנושאים שאליהם אני‬ ‫מחויבת‪ ,‬כגון שפה‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬נושא שנתי‬ ‫ומדעים‪ .‬עד מהרה נוכחתי לגלות שהתכנית‬ ‫משמשת קרקע פורייה לקידום כל הנושאים‬ ‫הנלמדים בגן‪ .‬בתחום המתמטיקה‪ ,‬הילדים‬ ‫הרחיבו את עולם המושגים לגבי צורות‬ ‫הנדסיות‪ ,‬גדלים‪ ,‬מנייה‪ ,‬מושגי יחס ועוד‪,‬‬ ‫ותרגלו מיומנויות של אומדן ומדידה‪ .‬בתחום‬ ‫השפה נדרשו הילדים לתאר את החלקים‬ ‫שעליהם להרכיב בדיוק ובבהירות‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫הם נדרשו להבחין ולדייק בתיאור של מלבן‬ ‫לבן צר או ריבוע קטן אדום‪ ,‬שאותם היה‬ ‫עליהם להניח מעל המלבן הירוק הרחב‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬לפני כל בנייה של דגם צפו הילדים‬ ‫בסרטון אנימציה הקשור לרובוט ובעקבות‬ ‫הסרטון ערכנו שיח‪ :‬מה הרגיש הטייס‬ ‫כשהמדחף התקלקל? מה אנחנו יודעים על‬ ‫אריות? בשלב מתקדם יותר כתבו הילדים‬ ‫סיפורים בעקבות הסרטונים‪ ,‬וכך נוצרה לנו‬ ‫אסופת ספרונים מאוירים‪ .‬בתחום המדעים‪,‬‬ ‫הילדים פיתחו הבנה של תהליכים מדעיים‬ ‫שונים‪ :‬מה קורה כשבועטים בכדור כבד‬ ‫בהשוואה לכדור קל? כיצד משתנה תזוזת‬ ‫הרובוט על משטחים שונים? מה קורה‬ ‫כשמפעילים כוח או לחץ על הרובוט? ומה‬ ‫השפעת מהירות המנוע על תנועת הרובוט?‬ ‫באותה תקופה למדנו את הנושא‬ ‫השנתי 'מסביב לעולם'‪ ,‬וקישרנו את‬ ‫דגמי הרובוט השונים לכל מדינה שבה‬ ‫ביקרנו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בפתיחת הנושא בנינו‬ ‫את הרובוט הטייס‪ ,‬כשביקרנו בברזיל‬ ‫בנינו את הרובוטים של הבועט לשער‪,‬‬ ‫השוער והמעודדים‪ ,‬וכשטסנו לאפריקה‬ ‫בנינו את הרובוטים של הקוף והאריה‪.‬‬ ‫על מנת שתהיה המשכיות ושימוש ברובוטים‬ ‫לצורכי למידה שונים בגן‪ ,‬המציאו הילדים‪,‬‬ ‫בתיווכי‪ ,‬משחקים שונים שיכולים לקדם‬ ‫למידה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬השתמשנו ברובוט בועט‬ ‫לשער כדי לקדם את הידע על האותיות‪:‬‬ ‫בט"ו בשבט‪ ,‬הילדים ציירו עץ גדול ובמקום‬ ‫עלים הדביקו עליו אותיות‪ .‬בכל פעם‬ ‫שהכדור פגע באות על הילדים היה לומר‬ ‫את שמה‪ .‬כמו כן‪ ,‬השתמשנו בסרט מדידה‬ ‫כדי למדוד איזו קבוצה בועטת הכי רחוק‪.‬‬ ‫בחנוכה‪ ,‬הילדים ציירו משטח עם עיגולים‬ ‫בגדלים שונים כאשר לכל עיגול מספר (כמו‬ ‫בקליעה למטרה)‪ ,‬והפעילו עליו את רובוט‬ ‫הסביבון‪ .‬כל קבוצה קיבלה נקודות (בלבני‬ ‫די ג'י) בהתאם למספר המצוין בעיגול שעליו‬ ‫נחת הסביבון‪ .‬כשלמדנו על החיישן קישרנו‬ ‫אותו לחושים בגוף האדם‪ :‬נתתי לילדים‬ ‫לגעת בכוס תה פושרת ולהשוות את‬ ‫התחושה למגע בכוס מים עם קרח‪ ,‬מיששנו‬ ‫מרקמים שונים – משטחים מחוספסים‪,‬‬ ‫דוקרים‪ ,‬בדי קטיפה וכו'; שיחקנו במשחק‬ ‫פרה עיוורת ובמהלכו טעמנו מאכלים בעלי‬ ‫טעם ומרקם שונה‪ .‬כך הבינו הילדים שגם‬ ‫לרובוט יש חיישנים שבעזרתם הוא פועל‪.‬‬ ‫החלק המעניין ביותר היה לראות את‬ ‫החיבור של הבנים לפרויקט בהשוואה‬ ‫לבנות‪ .‬בהתחלה הבנות גילו פחות עניין‪,‬‬ ‫ואילו הבנים היו מאוד נלהבים‪ .‬הם גם גילו‬ ‫הבנה מהירה יותר של התהליכים ופעלו‬ ‫בפחות הססנות‪ .‬לעומתם‪ ,‬הבנות גילו‬ ‫פחות ביטחון וחלקן אף לא רצו להשתתף‬ ‫כחלק מהקבוצה‪ .‬כדי לקרב אותן ולרתום‬ ‫אותן לבנייה נתתי להן בשלב הראשון‬ ‫תפקידים‪ ,‬כגון מיון וסידור החלקים‪ ,‬איתור‬ ‫חלקים בתוך הקופסה‪ ,‬וראיתי שבמקום‬ ‫הזה מאוד נוח להן‪ .‬בהמשך הן החלו לגלות‬ ‫יותר ביטחון‪ ,‬והתעוררו בהן הסקרנות והרצון‬ ‫לקחת חלק פעיל בבנייה‪ .‬עד סוף השנה‪,‬‬ ‫עלון דע‪-‬גן ‪ | 8‬תשע"ה ‪2015‬‬ ‫‪43‬‬ ‫רוב הבנות כבר לקחו חלק משמעותי‬ ‫בבניית הרובוטים‪ .‬מאוחר יותר הבנתי‬ ‫שחוסר החיבור של הבנות לדגמי הרובוטים‬ ‫נבע כנראה מכך שרוב הדגמים שאובים‬ ‫מתוך עולמם של הבנים‪ ,‬כמו‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫דגמים מעולם הכדורגל והטיסה‪ .‬לסיכום‪,‬‬ ‫כיום אני מאמינה שפיתוח יכולות שימוש‬ ‫בידע הטכנולוגי כבר מהגיל הרך הוא צעד‬ ‫מתבקש לאור המציאות המתקדמת של‬ ‫העולם הטכנולוגי‪ .‬בעולם שבו אנו חיים‬ ‫כיום‪ ,‬לטכנולוגיה הסובבת אותנו חשיבות‬ ‫מרובה‪ .‬תכנית הרובוטיקה משקפת את‬ ‫העולם הטכנולוגי המתקדם שלתוכו גדלים‬ ‫הילדים‪ ,‬ואני מאמינה שהיא תאפשר להם‬ ‫להשתלב בעולם זה ביתר קלות‪.‬‬ ‫תודות‬ ‫אני רוצה להודות לאנשי מחלקת‬ ‫החינוך באריאל על שנתנו לי את‬ ‫בפרויקט‬ ‫חלק‬ ‫לקחת‬ ‫ההזדמנות‬ ‫מאתגר זה‪ ,‬ולילדי גן דולב שאפשרו לי‬ ‫לגלות ביחד איתם את עולם הרובוטים‪.‬‬ ‫סיכום כללי‬ ‫התכנית ללימודי רובוטיקה מיועדת לכלל‬ ‫הילדים‪ ,‬והיא מזמנת מגוון רחב של‬ ‫משימות המאפשרות לכל ילד לממש את‬ ‫כישוריו היחודיים‪ .‬נושא הרובוטים מסקרן‬ ‫ומציב אתגרים הן בלמידת הידע המדעי‪-‬‬ ‫‪ 44‬עלון דע‪-‬גן ‪ | 8‬תשע"ה ‪2015‬‬ ‫טכנולוגי הנדרש לצורך בניית הרובוט‬ ‫והפעלתו‪ ,‬הן בפיתוח רובוט העונה‬ ‫לצרכים שונים של האדם והן במיומנויות‬ ‫חשיבה גבוהות‪ ,‬כגון פתרון בעיות‬ ‫מדעיות וטכנולוגיות וחשיבה ביקורתית‪.‬‬ ‫התכנית מזמנת למידה התנסותית‬ ‫וחווייתית והבניית ידע באמצעות למידה‬ ‫פעילה מבוססת פרויקטים‪ .‬למידה‬ ‫מבוססת פרויקטים מעבירה‪ ,‬במידה‬ ‫רבה‪ ,‬את האחריות לתהליך הלמידה‬ ‫אל הילדים‪ ,‬וכך יש בכוחה להניע את‬ ‫הלמידה ולתמוך בדרכי התפתחותה‪.‬‬ ‫אפרת ומלי נכנסו לפרויקט זה‬ ‫ממקומות שונים לגמרי – האחת עם‬ ‫חשש כבד והאחרת עם רקע רחב‬ ‫בתחום‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬שתיהן הצליחו‬ ‫להפוך למנחות המלוות את תהליכי‬ ‫הלמידה של ילדי הגן על ידי יצירת‬ ‫המותאמות‬ ‫ופעילויות‬ ‫הזדמנויות‬ ‫לרמתם‪ .‬כל אחת מהן‪ ,‬בתהליך הלמידה‬ ‫שבנתה‪ ,‬הצליחה לאפשר לילדים‬ ‫התנסות במיומנויות ולמידה של תחומי‬ ‫דעת רבים ומגוונים‪ .‬אין ספק שהידע‪,‬‬ ‫הכלים והמיומנויות שרכשו הילדים‬ ‫ישאירו בהם חותם גם בטווח הרחוק‬ ‫יותר‪ ,‬ויקלו על השתלבותם כבוגרים‬ ‫בעולם המשתנה ומתפתח בקצב מואץ‪.‬‬ ‫עד סוף השנה‪ ,‬רוב הבנות‬ ‫כבר לקחו חלק משמעותי‬ ‫בבניית הרובוטים‪ .‬מאוחר‬ ‫יותר הבנתי שחוסר‬ ‫החיבור של הבנות לדגמי‬ ‫הרובוטים נבע כנראה‬ ‫מכך שרוב הדגמים‬ ‫שאובים מתוך עולמם‬ ‫של הבנים‪ ,‬כמו‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫דגמים מעולם הכדורגל‬ ‫והטיסה‬ ‫רשימת ספרות‬ .‫ ביה"ס לחינוך של האוניברסיטה העברית‬:‫ ירושלים‬.‫ המקורות למדע החינוך‬:‫ נסיון וחינוך‬.)1960( '‫ ג‬,‫דיואי‬ .‫ המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון‬:‫ אריאל‬.‫ מבוא לרובוטיקה‬.)2009( '‫ נ‬,‫שוולב‬ Barker, B.S., Nugent, G., Grandgenett, N. and Adamchuk, V. (Eds.), (2012). Robots in K-12 education: A new technology for learning. Hershey PA: IGI Global. Beer, R.D., Chiel, H.J. and Drushel, R.F. (1999). Using robotics to teach science and engineering. Communications of the ACM, 42(6), 85-92. DeFillippi, R.J. and Milter, R.G. (2009). Problem-based and project-based learning approaches: Applying knowledge to authentic situations, in Armstrong, S.J. and Fukami, C.V. (Eds.), The SAGE handbook of management learning, education and development. London: Sage Publications Ltd. Fagin, B. and Merkle, L. (2003). Measuring the effectiveness of robots in teaching computer science. Proceedings of the 34rd SIGCSE technical symposium on computer science education. Retrieved from: http://portal.acm.org/citation.cfm?id=611994& coll=GUIDE&dl=GUIDE&CFID=11715560&CFTOKEN=40703716 Mioduser, D., Levy, S.T. and Talis, V. (2009). Episodes to scripts to rules: Concrete-abstractions in kindergarten children's explanations of a robot's behavior. International Journal of Technology and Design Education, 19(1), 15-36. National Association for the Education of Young Children (NAEYC) & Fred Rogers Center. (2012). Technology and interactive media as tools in early childhood programs serving children from birth through age 8. Retrieved from: http://issuu.com/naeyc/ docs/ps_technology_issuu_may2012/1?e=0 Nourbakhsh, I., Crowley, K., Bhave, A., Hamner, E., Hsium, T., Perez-Bergquist, A., Richards, S. and Wilkinson, K. (2005). The robotic autonomy mobile robots course: Robot design, curriculum design, and educational assessment. Autonomous Robots, 18(1), 103-127. Rogers, C. and Portsmore, M. (2004). Bringing engineering to elementary school. Journal of STEM Education, 5(3), 17-28. Standler, R.B. (1998). Creativity in Science and Engineering. MIT Encyclopedia of Cognitive Science. Retrieved from: http:// cognet.mit.edu/MITECS. [email protected] :‫ דוא"ל‬,‫ מנהלת גן ערבה באריאל‬,‫מלי ניסים‬ [email protected] :‫ דוא"ל‬,‫ מנהלת גן דולב באריאל‬,‫אפרת מירנסקי‬ .‫ המרכז ללימודים אקדמיים‬,‫טק‬-‫ סגן דיקן ביה"ס דן ללימודי היי‬,‫ד"ר יאיר צדוק‬ [email protected] :‫דוא"ל‬ ‫גן ומנהלת‬-‫ עורכת עלון דע‬,‫ דוקטורנטית במגמה להוראת המדעים‬,‫יעל קסנר ברוך‬ .‫ אוניברסיטת בר אילן‬,‫ בית הספר לחינוך‬,‫גן‬-‫אתר מרכז דע‬ [email protected] :‫דואל‬ 45 2015 ‫ | תשע"ה‬8 ‫גן‬-‫עלון דע‬