‫כּיפה בחאקי‬ ‫לחיילים ‪ ,‬הורים ומה שביניהם‬ ‫עלון אינטרנטי לחיילי הקיבוץ הדתי ׀ גליון מס‪ 12 .‬׀ ניסן תשע“ה‬ ‫אני מבקש‬ ‫לנפץ את המיתוס שהחל להשתרש‬ ‫לאחרונה – לא קיומה של הכיפה ולא היעדרה מהווים שיקול‬ ‫בבחירת מפקדים ובקידומם בצה"ל )‪ (...‬פעמים רבות אינני יודע‬ ‫כלל אם המפקד שבו מדובר הוא חובש כיפה או לא‪ ,‬והדבר כלל‬ ‫אינו מעסיק אותי‪ .‬מגמת העלייה בנוכחותה של הדת בשורות‬ ‫הפיקוד‪ ,‬אם כן‪ ,‬מהווה‬ ‫בעיניי ביטוי לתהליך‬ ‫טבעי ורחב יותר בחברה‬ ‫רב‪-‬גונית ודינאמית"‬ ‫)בין הכיפה לכומתה‪,‬‬ ‫אפילוג‪ ,‬דבר הרמטכ"ל‬ ‫בני גנץ‪(.‬‬ ‫בתקופה האחרונה נפרד‬ ‫צה"ל מהרמטכ"ל רא"ל‬ ‫בני גנץ‪ .‬תקופת פיקודו‬ ‫בפתיחה‬ ‫התאפיינה‬ ‫סוערת סביב פרשיות‬ ‫אשכנזי וגלנט‪ ,‬ונמשכה‬ ‫ביצירת שקט תעשייתי‬ ‫משמעותי שאפשר לצבא‬ ‫להתעצם‪ ,‬להתחזק ולהתמודד עם שלל אתגרים במרחב המזרח‬ ‫התיכון ומחוצה לו‪ .‬גנץ‪ ,‬בדרכו השקטה תוך התייעצות עם‬ ‫מטכ"ל איכותי ולעיתים תוך לקיחת החלטות אמיצות‪ ,‬מסיים ‪4‬‬ ‫שנים משמעותיות מאוד ומשאיר למחליפו‪ ,‬גדי איזנקוט‪ ,‬צבא‬ ‫חזק הנכון למשימות הרבות העומדות לפתחינו‪ .‬לחייל הפשוט‬ ‫ואף לקצין הזוטר נראה שהחלפת רמטכ"ל אינה משפיעה על‬ ‫היום‪-‬יום בשטח‪ ,‬אך כמי שמאמינים שדוגמא אישית היא אבן‬ ‫היסוד למנהיגות‪ ,‬פיקוד והובלת חיילים בשדה הקרב )ולעניות‬ ‫דעתי גם למנהיגות בכלל‪ (...‬נראה שמנהיגותו האנושית של גנץ‬ ‫משמשת השראה למפקדים ולחיילים בשטח‪ ,‬ומבחינה זו‬ ‫אשרינו שזכינו לרמטכ"ל שכזה‪.‬‬ ‫הוויכוח על תופעת ה"הדתה" בצה"ל אינו חדש‪ .‬את התופעה‬ ‫בשמה "הניח על השולחן" ד"ר ראובן גל‪ ,‬מי‬ ‫שעמד בראש מחלקת ההתנהגות של צה"ל‬ ‫)ממד"ה(‪ .‬הספר שערך –"בין כיפה לכומתה"‬ ‫מעורר הדים עד היום‪ ,‬ויעיד על כך הפולמוס‬ ‫סביב הדף הקרבי של אל"מ עופר וינטר‪,‬‬ ‫שהתעורר בעצם ימי איתן‪ .‬הוויכוח הזה‬ ‫נמצא לתחושתי‪ ,‬רק בתחילתו‪.‬‬ ‫כמי שמלווה את בני ובנות הקיבוץ הדתי‬ ‫לקראת השרות ובשרות עצמו‪ ,‬נפגש עם‬ ‫מפקדים בכל הרמות ונחשף גם לחומרים‬ ‫המחקריים בתחום זה‪ ,‬אוכל לומר שאכן‬ ‫חובשי הכיפות הסרוגות נמצאים היום בחוד‬ ‫תנ‬ ‫ועת הקיבוץ‬ ‫דתי‬ ‫ה‬ ‫החנית של צה"ל‪ ,‬ביחידות שלא ידעו דתיים שנים רבות‪ ,‬כגון ‪-‬‬ ‫שייטת ‪ ,13‬קורס טייס‪ ,‬שלדג ומטכ"ל‪ .‬הדבר ניכר מאוד גם על‬ ‫רחבת המסדרים של בה"ד ‪ 1‬וגם בדרג המפקדים הבכיר –‬ ‫מג"דים‪ ,‬מח"טים ומפקדי אוגדות‪ .‬נראה כי לא רחוק היום שבו‬ ‫מחצית מחברי פורום מטכ"ל יהיו חובשי כיפה‪.‬‬ ‫האם יש לראות בתהליך זה‬ ‫דבר המאיים על אופיו של‬ ‫הצבא? מהלך מתוכנן של‬ ‫השתלטות? תהליך שיש‬ ‫לפחד ממנו?‬ ‫מוקי צור‪ ,‬חבר קיבוץ עין גב‬ ‫כתב‪ ,‬בהתייחסו לתופעה ‪-‬‬ ‫"מה שמכונה היום 'הדתה'‬ ‫התפוררות‬ ‫אלא‬ ‫אינו‬ ‫ההגמוניה של ההתיישבות‬ ‫ודמוקרטיזציה‬ ‫העובדת‪,‬‬ ‫החברה‬ ‫שעוברת‬ ‫הישראלית"‪ .‬ואכן‪ ,‬תוצאותיו‬ ‫של המחקר מעידות על‬ ‫מהלך טבעי של החלפת‬ ‫האליטות של ההתיישבות‬ ‫העובדת באליטות של‬ ‫הציונות הדתית‪ .‬המחקר מעיד על תהליך היסטורי מורכב‪ ,‬אך‬ ‫הוא אינו מצביע בשום אופן על כך שזהו מהלך מתוכנן‪ .‬על‬ ‫החברה הישראלית להשתחרר מהפחד המלווה את הדברים‬ ‫ולראות בנו‪ ,‬חובשי הכיפות הסרוגות‪ ,‬שותפים מלאים לדרך‬ ‫הערכית הציונית בבניית חברה ומדינה וצבא איכותיים‪.‬‬ ‫בשנים הקרובות יש לשער שהצבא ימשיך להיות כור ההיתוך‬ ‫המפגיש בין כלל מרכיבי החברה הישראלית‪ ,‬ובתוך קלחת זו‬ ‫עלינו‪ ,‬אנשי הקיבוץ הדתי‪ ,‬מוטלת המשימה להמשיך להוות סמן‬ ‫ערכי להתנדבות‪ ,‬שאיפה למצויינות‪ ,‬חיזוק ערכי הסובלנות‬ ‫והחברות‪ .‬על אף מיעוטנו באוכלוסיה – בע"ה‪ ,‬ימשיך המשקל‬ ‫הסגולי של בנינו ובנותינו להוות סמן לערכים ולהשפעה‬ ‫משמעותית על הסביבה‪.‬‬ ‫בעקבות צוק איתן‬ ‫הקיץ של שנת ‪ 2014‬נראה רחוק ובלתי נראה כמעט‪ ,‬אך האירועים‬ ‫של צוק איתן מלווים רבים‪ ,‬בישובים שחוו את הקסמים והפצמר"ים‬ ‫ובקרב החיילים שלחמו שם‪ .‬חוויות מסוג זה אינן חולפות ונשכחות‬ ‫במהרה ויש שהן משאירות גם סימנים שאינם נמחים עם השנים‪.‬‬ ‫"שיח לוחמים ‪ -‬פרקי הקשבה והתבוננות"‪ ,‬הוא קובץ שיחות ועדויות‬ ‫של חיילים מקיבוצים מכל הזרמים‪ ,‬שכונס‪ ,‬נערך ויצא לאור לאחר‬ ‫מלחמת ששת הימים‪ ,‬בעריכת אברהם שפירא‪ .‬מהדורה ראשונה של‬ ‫הספר הודפסה באוקטובר ‪.1967‬‬ ‫עורכי הקובץ היו חברי התנועה הקיבוצית‪ ,‬שלימים נתפרסמו איש‬ ‫איש בתחומו‪ :‬אברהם שפירא )פצ'י(‪ ,‬איש קבוצת יזרעאל‪ ,‬מוקי צור‬ ‫מעין גב‪ ,‬עמוס עוז מקבוצת חולדה‪ ,‬יריב בן אהרון מגבעת חיים‬ ‫)מאוחד(‪ ,‬אבישי גרוסמן מעין שמר‪ ,‬עמרם הישראלי מגבעת חיים‬ ‫איחוד )שהיה בין היוזמים והמניעים מאחורי הפרויקט( ורבים אחרים‪ .‬קובץ העדויות נערך בשיטה של שיחות בנושאים שונים אך‬ ‫קרובים‪ .‬השיחות הוקלטו חודשיים לאחר תום המלחמה והובאו כמעט כלשונן בספר‪ .‬הרקע לשיחות הללו היו ההלם והאבל הכבדים‬ ‫שפקדו את התנועה הקיבוצית‪ ,‬משהתברר המחיר הכבד בהרוגים ובפצועים בני הקיבוצים במלחמה‪ :‬כרבע מכלל הנופלים במלחמת‬ ‫ששת הימים היו בני קיבוצים‪ .‬בתוך הקיבוצים נוצר מצב קשה של אלם ושתיקה מצד אחד‪ ,‬מועקות קשות מצד אחר‪ ,‬ורצון חזק לפרוק‬ ‫אותן בדרכים של שיח אינטימי מצד שני‪ .‬ביוזמת מחלקת הנוער של איחוד הקיבוצים התארגנו רושמי השיחות והמנחים ומפעל איסוף‬ ‫העדויות יצא לדרך‪.‬‬ ‫בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה יצאו לאור בישראל עשרות אלבומי ניצחון ובה התרפק חלק מהציבור הישראלי על גודל‬ ‫הניצחון ועל השיבה לשטחי יהודה ושומרון‪ ,‬פתח "שיח לוחמים" דרך חשיבה שונה וצורת הסתכלות אחרת על המצב החדש שנוצר‬ ‫באזור‪ ,‬והביא גם לבחינה ביקורתית ראשונה של "קידוש" המלחמה בציבור הישראלי‪.‬‬ ‫בעקבות ”צוק איתן“ יזמו מספר לוחמים מגדוד ‪" 50‬שיח לוחמים" מודרני‪ ,‬עברו בין חיילי הגדוד והקליטו את דבריהם‪ .‬הדברים‬ ‫שפורסמו בעיתון במחנה חושפים במעט את הקשיים‪ ,‬המראות וההתמודדות שחוו חיילים קרביים צעירים במהלך הלחימה ברצועת‬ ‫עזה‪ .‬מבחינות רבות אין זה דומה כלל לשיח הלוחמים שלאחר ‪ ,67‬אך יש בזה כדי להצביע על ההתמודדות ביום שאחרי‪.‬‬ ‫בשיחות שקיימתי עם לוחמים בני הקיבוץ הדתי לאחר ”צוק איתן“‪ ,‬למדתי על החשיבות הגדולה בתמיכה של החברים ביחידה בכל‬ ‫אחד ואחת‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנה חשיבות גדולה לעודד את הבנים והבנות לדבר על הדברים‪ ,‬לשתף ולא לשמור בבטן‪ .‬חלק מדברים אלו עושה‬ ‫צה"ל‪ .‬אך לא פעם מצאתי עצמי כמדובב הראשון של החבר‘ה‪ .‬בקשר אותו אנו מקיימים עם רכזי ועדות הקשר והצעירים בקיבוצינו‪,‬‬ ‫חידדנו את המודעות לשיח עם חיילינו לאחר הלחימה‪.‬‬ ‫ביום העיון שקיימה התנועה במכון למחקרי בטחון לאומי התיחסו חלק מהמרצים לעובדה שמערכה מסוג כזה‪ ,‬היא מערכה‬ ‫א‪-‬סימטרית וקשה מאוד לבחון את תוצאותיה בהכרעה ברורה לאחד הצדדים‪ ,‬בעיקר כאשר האויב הוא ארגון טרור‪.‬‬ ‫רבים שואלים האם ישראל ניצחה? במלחמות של ימינו בהן אין הכרעה ברורה התשובה היא כנראה סוביקטיבית‪ .‬אך ניתן בעזרת‬ ‫שלושה מדדים לבחון שאלה זו ‪-‬‬ ‫"הראשון – עמידה ביעדים שנקבעו ע"י הדרג המדיני השני כפיית הפסקת אש והשלישי‪ -‬הכרעה במפגשים הטקטיים–אופרטיביים‪.‬‬ ‫לדברי אודי דקל חוקר במכון למחקרי בטחון לאומי‪ ,‬ישראל השיגה את שלושת היעדים הללו‪."...‬‬ ‫גם ביום העיון של אתר בארות בנגב שנערך לא מכבר בעלומים עסק המושב האחרון בהיבט אחר של המערכה‪-‬בחוסן הישובים בזמן‬ ‫צוק איתן‪ .‬דוגמאות טובות לעמידה האיתנה אנו מוצאים בסעד ועלומים‪ ,‬קיבוצים שבחרו להמשיך ולהתמודד עם המציאות הקשה‪,‬‬ ‫להפעיל את המערכות הקהילתיות‪ ,‬לצד הפוגות ופעילויות שהתבצעו גם מחוצה לו באזורים שקטים יותר‪ .‬לצד האמירה הקהילתית‬ ‫–אנחנו נשארים כאן‪ ,‬ניתנה האפשרות לצאת ולהתאוור בידיעה שהבית נשאר במקומו על אף הרוחות והסערות ובפועל הקאסמים‬ ‫והאיום הממשי על החיים‪.‬‬ ‫לאחר ”צוק איתן“ מדברת המדינה בהובלת רח"ל‪)-‬רשות חרום לאומית( על תוכניות פינוי מסודרות בשעת חרום‪ .‬השאלה האם פינוי‬ ‫הוא ביטוי של חולשה או שמא מוכנות המייצרת גמישות למקבלי ההחלטות בידיעה שהאזרחים מוגנים‪ ,‬היא דילמה שאין עליה תשובה‬ ‫מוחלטת‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם מהדברים שהוצגו בכנס ניכר שיישובינו בעוטף משמשים כדוגמא והשראה לקהילות חזקות‪ ,‬מלוכדות‪ ,‬בעלות‬ ‫תושייה וחוסן ובע"ה מקווים שלא נזדקק לדברים הללו בעתיד‪ .‬לתחושתי פינוי מתוכנן אותו מכינים בזמן שגרה‪ ,‬תוך הכנת ישוב קולט‬ ‫וסגירת כלל התיאומים מבעוד מועד‪ ,‬היא בהחלט תוכנית שיש להערך אליה‪ ,‬לאור התחזיות וההערכות לדמותה של המערכה הבאה‬ ‫איתה נצטרך להתמודד‪ .‬היערכות מוקדמת כזו אינה ביטוי לחולשה אלה להפך מעידה על מחשבה וחוסן ונותנת בטחון לתושבים‬ ‫ולמדינה‪.‬‬ ‫שרות בנות בצבא‬ ‫כיפה בחאקי שמה לה כמטרה לעדכן את הציבור במהלך‬ ‫הדרמטי לו אנו עדים בשנים האחרונות בציונות הדתית ‪ -‬יותר‬ ‫ויותר בנות בוחרות להתגייס לצבא‪ .‬יותר מכך‪ ,‬ע"פ נתוני ראש‬ ‫אכ"א ישנם אחוזים לא מבוטלים של בנות שהצהירו הלכו‬ ‫לשירות לאומי ואחר כך ביטלו את ההצהרה והתגייסו לצה"ל‪ .‬יש‬ ‫לציין שרק ‪ 30%‬מהאולפנות מאפשרות לקיים מפגשים של‬ ‫אלומה לקראת השרות ובכל זאת הבנות מצביעות ברגליים‪.‬‬ ‫מספרת שרון בריק‪-‬דשא מרכזת תחום "משרתות באמונה"‬ ‫בעמותת אלומה המסייעת בכל שנה למאות בנות דתיות בהכנה‬ ‫לגיוס לצה"ל‪.‬‬ ‫עמותת אלומה שהיא‬ ‫פרח מלבלב שצמח‬ ‫בקיבוץ הדתי‪ ,‬עובדת‬ ‫עם מחלקת הבטחון של‬ ‫התנועה באופן צמוד‬ ‫ומסייעת לנו לכוון את‬ ‫ליעדים‬ ‫הבנות‬ ‫כיום‬ ‫מתאימים‪.‬‬ ‫יושבות הבנות של‬ ‫אלומה בתוך הבקו"ם‪ -‬מיטב והקשר עם גורמי המיון‬ ‫והגיוס הוא זמין‪ ,‬מהיר ורציף‪.‬‬ ‫זו הזדמנות לציין ולהעריך את פרוייקט משלוח המנות של‬ ‫עמותת אלומה שהופך כבר למסורת בשנים האחרונות‪ ,‬במסגרתו‬ ‫מגיעות שליחות אלומה למעל ‪ 600‬חיילות בכל פינה בארץ עם‬ ‫חבילה מפנקת ומחזקת שהיא ביטוי של ליווי ותמיכה בבת‬ ‫הדתייה‪ .‬בתוך החבילה מכתב אישי מהורי החיילת והחבילה‬ ‫נמסרת אישית לידי כל חיילת ‪.‬‬ ‫בנות כותבות מהשטח‬ ‫עינת בוגרת שנת שרות במסלול היג"ל בבית שמש התעקשה להיות פרמדיקי"ת‬ ‫למרות וכנגד כל הסיכויים‪ .‬לאחר מסלול הכשרה ממושך‪ ,‬מקצועי ומפרך סיימה‬ ‫לא מכבר בהצלחה את הכשרתה והוצבה כפרמדיקי"ת על סטי"ל בחיל הים ‪ -‬זהו‬ ‫התפקיד המבצעי היחידי בשייטת הסטילי"ם הפתוח לבנות )להוציא כמובן את‬ ‫בוגרות קורס חובלים( וגם הוא חדש יחסית‪" .‬אני מפליגה ומדריכה חובשים בשגרה‪,‬‬ ‫אני יוצאת להפלגות ומהווה את הסמכות הרפואית הבכירה בספינה‪ .‬ישנם לוחמים‬ ‫חובשים העוזרים לי ‪ .‬בתחילה חששתי מגודל האחריות אבל עכשיו אני שמחה שזה‬ ‫התפקיד שלי‪ ".‬השירות בשייטת ‪ 3‬הוא מורכב הוא כרוך לעיתים בהפלגות ארוכות‬ ‫שרובן מבצעיות תוך ניתוק של כמה שבועות מהחוף‪" .‬העובדה שאני הסמכות‬ ‫הרפואית הבכירה בסביבה נותנת גם הרבה אתגר וסיפוק בתפקיד הזה"‪.‬‬ ‫שרית בוגרת מכינת יונתן כותבת לנו‪-‬‬ ‫"צבא או שירות לאומי? בשבילי זו לא היתה כל כך דילמה‪ ,‬בכיתה יב'‪ ,‬למדתי באולפנה אך אחותי הגדולה כבר הייתה במכינת צהלי‬ ‫והתגייסה לקורס מכי"ם של מג"ל וזה ללא ספק הקל עליי מאד‪.‬‬ ‫ידעתי שאני רוצה להתגייס לשירות משמעותי ולתרום כמה שיותר‪ ,‬רציתי להגיע למצבי קיצון ולחוות חוויות "צבאיות" אך מעל הכל‬ ‫ידעתי שאני חייבת שנה לפני‪ ,‬רציתי לקחת שנה בחיים ולהקדיש אותו לפיתוח אישי כך שאגיע לצה"ל מוכנה יותר מבחינת "מי אני‬ ‫בכלל ומי אני כבת דתיה בפרט" כך הגעתי למכינת יונתן בקיבוץ עלומים‪.‬‬ ‫למדתי במכינה על עצמי‪ ,‬על החברה‪ ,‬מהי עבודת כפיים ובעצם שבשביל תוצאות צריך לעבוד‪ .‬לאורך כל השנה למדתי‪ ,‬חקרתי‪ ,‬עבדתי‪,‬‬ ‫כך שבסוף השנה באמת הרגשתי מוכנה לצבא‪ ,‬הרגשתי שהתעסקתי בעצמי מספיק ועכשיו תורי לתת‪ ,‬לתת את כל מה שלמדתי‪ ,‬לתת‬ ‫את כל מה שיש לי ובהתחלה באמת לא ידעתי כמה אני אקבל‪.‬‬ ‫לאחר הרבה בירורים‪ ,‬מיונים‪ ,‬טלפונים ופקסים התגייסתי לקורס מכי"ם של מג"ל‪ ,‬זו לא היתה האופציה הראשית שלי‪ ,‬אך חשבתי שאם‬ ‫זה מה שקיבלתי‪ ,‬כנראה שזה איפה שאני צריכה להיות‪ .‬התגייסתי עם החברה הכי טובה שלי מהמכינה ושובצנו באותה המחלקה‬ ‫בטירונות‪ ,‬היינו שם אחת בשביל השניה לאורך כל הדרך ומהר מאד הפכנו למותג‬ ‫במחלקה‪ ,‬היינו "הדוסות"‪.‬‬ ‫הרבה חיילים וחיילות חילונים היו בהלם מאתנו ‪ -‬שאנחנו כל כך "נורמאליות" וכל‬ ‫כך מדברות בגובה עיניים‪ .‬לקחנו על עצמנו להיות שליחות‪ ,‬לקחת את השירות שלנו‬ ‫ולהפוך אותו למשהו משמעותי בכל רגע ורגע‪ ,‬הבנו שאם אנחנו רוצות או לא‪ ,‬אנחנו‬ ‫שליחות של הציבור הדתי ורצינו לייצג אותו בכבוד‪ .‬כמו כל דתי היינו מקבלות זמן‬ ‫תפילה על המסדר בוקר אך תמיד‪ ,‬תמיד היינו קודם מנקות עם כולם ורק אז הולכות‬ ‫לזמן תפילה‪ ,‬וכך זה היה בכל דבר‪ .‬פיתחתי עם עצמי תאוריה שאני פועלת בה עד‬ ‫היום‪ ,‬אני לא אומרת שהדרך שלי נכונה או צודקת‪ ,‬יכול להיות שיש הרבה דתיים‬ ‫ודתיות שלא מסכימים איתי‪ ,‬אך אני שלמה עם דרכי ועם מעשיי‪ .‬התאוריה שלי היא‬ ‫כזו‪ :‬אני מאמינה‪ ,‬שעצם היותי דתיה הופך אותי לסמל בצבא‪ ,‬סמל של הציבור הדתי‬ ‫ועליי באמת לייצגו בכל מעשיי ולכן אני חושבת כבן אדם‪ ,‬אפילו לפני הדת‪ ,‬שעלינו להקפיד על "בין אדם לחברו" ואז "בין אדם‬ ‫למקום"‪ ,‬לדעתי אני עושה קידוש השם הרבה יותר גדול כאשר אני פועלת בדרך ארץ מאשר אם הייתי מקפידה על תפילות ‪ 3‬פעמים‬ ‫ביום‪ .‬מנגד יש לא מעט חיילים וחיילות שיגידו שזה לוותר על הדת וכדומה אך לדעתי הדת שלי באה לידי ביטוי במעשי ובהתנהלות‬ ‫היומיומית שלי‪.‬‬ ‫לאחר הקורס מכי"ם שובצתי בבסיס טירונים מחוה אלון ושם פיקדתי על עולים חדשים מכל העולם‪ .‬במחווה אלון יש לא מעט בנות‬ ‫דתיות והאמת היא שאני לא יודעת בדיוק מה הסיבה‪ ,‬יכול להיות שדתיות מחפשות את החינוך הזה יותר אבל אין לדעת‪ .‬לאחר שני‬ ‫מחזורי טירונות החלטתי שאני רוצה לצאת לקצונה ולהמשיך את שירותי בצהל‪ ,‬הרגשתי ששנתיים זה לא מספיק שיש לי עוד מה לתת‬ ‫ושדווקא כאן מבמסגרת הצבאית אני מצליחה לתרום את המקסימום שלי‪ .‬לאחר מלחמות לא קלות והרבה הרבה עבודה קשה שלי‬ ‫ושל מפקדיי הצלחתי לצאת לקצונה‪.‬‬ ‫חשוב לי לציין שמתוך ארבע עשרה בנות שהיו במכינה‪ ,‬כיום שמונה מאיתנו משרתות כקצינות בצה"ל‪ .‬נראה כי לא במקרה יצאנו‬ ‫מאותה המכינה‪.‬‬ ‫ברוך השם סיימתי קורס קצינים וכיום אני משרתת כמפקדת מחלקה במחווה אלון‪ ,‬חזרתי לאותו הבסיס אך אני נמצאת כמפקדת‬ ‫מחלקה בקורס נתיב‪ ,‬קורס אשר בסופו יש לחיילים אפשרות להתגייר‪.‬‬ ‫אני מרגישה שאני מצליחה לתרום ולתת מעצמי את כל מה שביכולתי במהלך השירות שלי ומשתדלת להפוך את השירות שלי‬ ‫לשליחות ותרומה לעם ישראל‪".‬‬ ‫הדוגמאות מהשטח מדברות בעד עצמן ועם רוחות האביב ופסח בפתח נאחל לכל חיילינו‬ ‫המשך שרות משמעותי צאו לשלום ושובו בשלום‬ ‫זיו כרמל‬