לפתיחת הקובץ לחצו כאן
פרויקט סדר משנה לשנה שאלות חזרה לסדר מועד מסכת יומא פרק ראשון משנה א .1מדוע נקראת המסכת מסכת “יומא”? .2באיזה עניין נחלקו רבי יהודה וחכמים במשנתנו? משנה ב .3במה שונה עבודת הכהן הגדול בשבעת הימים שלפני יום כיפור משאר כל הימים? .4מה הכוונה שהכהן הגדול נוטל חלק בראש? משנה ג .5מה היו קוראים הזקנים לפני הכהן הגדול בשבעת הימים שלפני יום כיפור? .6המשנה אומרת שהזקנים אמרו לכהן הגדול “שמא לא למדת” וכי הכהן הגדול לא למד תורה?! משנה ד .7מדוע לא הניחו לכהן הגדול לאכול הרבה בערב יום הכיפורים? משנה ה .8מה עשה הכהן הגדול בעליית בית אבטינס בערב יום הכיפורים? .9מה היתה הסיבה שבגללה השביעו הזקנים את הכהן הגדול? .10מדוע בכו הזקנים לאחר שהשביעו את הכהן הגדול? משנה ו .11מה היה עושה הכהן הגדול בכדי שלא ירדם בליל יום הכיפורים? .12מה אפשר ללמוד מכך שזכריה בן קבוטל היה קורא לפני הכהן הגדול מספר דניאל? משנה ז .13מה עשו פרחי הכהונה בשעה שרצה הכהן לנמנם? .14איך היו מעסיקים את הכהן הגדול? ועד מתי היו צריכים להעסיק אותו? משנה ח .15מה היתה העבודה הראשונה שעשו כל יום במקדש? .16מתי היו מרימים את הדשן ביום כיפור ומדוע? 1 פרויקט סדר משנה לשנה שאלות חזרה לסדר מועד מסכת יומא פרק שני משנה א .1מדוע עשו הכהנים “תחרות ריצה” במקדש? .2מה הסיבה שלא היו מוציאים אגודל בזמן ההגרלה? משנה ב .3מה קרה שבטלו את תחרות הריצה? .4מה הכוונה “פיס”? ומה היה הפיס הראשון? משנה ג .5איך היו קובעים מי מדשן את המזבח הפנימי? .6באר את מחלוקת רבי יהושע ותנא קמא במשנתנו. משנה ד .7מה הסיבה שבפיס השלישי הקפידו על כך שיהיו רק כהנים חדשים שלא זכו בפיס זה מעולם? משנה ה .8מתי היו צריכים עשרה כהנים להקרבת התמיד? .9מדוע היו צריכים שנים עשר כהנים לקרבת התמיד בשבת שבתוך חג הסוכות? משנה ו .10מדוע היו צריכים יותר כהנים להקרבת האיל מאשר להקרבת הכבש? משנה ז .11בכמה כהנים קרב הפר? .12מתי יכול כהן אחד להקריב לבדו כבש או איל? פרק שלישי משנה א .1מה הכוונה “ברקאי”? .2האם מתתיא בן שמואל חולק על תנא קמא? משנה ב .3מדוע התקינו במקדש שצריך לעלות למקום גבוה לראות אם האירו פני השחר? .4מה עשה הכהן הגדול ביום הכיפורים לאחר שראו שהאיר השחר לפני ששחט את התמיד? 2 פרויקט סדר משנה לשנה שאלות חזרה לסדר מועד מסכת יומא משנה ג .5מה המקור לכך שאדם שטהור לגמרי חייב לטבול בשעה שרוצה להיכנס לעזרה? .6איזו טבילה לא טבל הכהן הגדול בקודש במקווה שבעזרה? משנה ד .7המשנה אומרת שבשעה שירד לטבול פרסו לפניו סדין של בוץ – מדוע פרסו את הסדין ומדוע היה עשוי מבוץ? .8מדוע לא מרק הכהן הגדול את שחיטת התמיד? משנה ה .9מדוע הקדימו את הקטרת הקטורת להקרבת אברי התמיד? .10מה היו עושים אם הכהן הגדול היה זקן או אסטניס? משנה ו .11מה מקור השם בית הפרווה? ובאיזה שלב של עבודות היום הלך לשם הכהן? .12במה נחלקו רבי מאיר ותנא קמא? משנה ז .13לכהן היו שני סוגים של בגדי לבן שאותם היה מחליף במהלך היום ,האם לבש את הסוג היקר יותר בבוקר או בבין הערביים? נמק! .14כמה עולים בגדי הלבן? משנה ח .15פרו של הכהן הגדול עמד באופן שראשו לדרום ופניו למערב – מדוע שלא יעמידו את כל ראשו של הפר למערב ואחוריו למזרח? .16לאיזו מטרה שימש הפר? משנה ט .17מה היה תפקידו של הסגן? .18מה היה בתוך הקלפי? משנה י .19מהם שני הדברים שעשה בן קטין לכיור שבמקדש? .20איך ידעו אנשי ירושלים מתי זמן קריאת שמע? משנה יא .21מדוע הזכירו את בית אבטינס לגנאי? .22על מה הזכירו את בית אבטינס לשבח? 3 פרויקט סדר משנה לשנה שאלות חזרה לסדר מועד מסכת יומא פרק רביעי משנה א .1מה הכוונה “טרף” בקלפי? ומדוע היה צריך לטרוף? .2מה עושה הכהן עם הגורלות? משנה ב .3מה היתה המטרה בקשירת הלשון של זהורית על שני השעירים? .4מדוע התוודה הכהן על פרו ,הרי הוא כבר התוודה פעם אחת? משנה ג .5בשביל מה היה צריך למרס את דם שחיטת הפר? .6לאיזה צורך לקח הכהן גחלים במחתה? משנה ד .7מדוע השתמשו רק ביום כיפור במחתה של זהב? .8הבא שני עניינים שמופיעים במשנתנו ,שבהם רואים שהקלו על עבודתו של הכהן הגדול ביום כיפור. משנה ה .9מדוע לפי תנא קמא עלו הכהנים בכל יום דווקא במזרחו של המזבח ולא במערבו? .10מהם שני העניינים שבהם חלק רבי יהודה על תנא קמא? משנה ו .11מדוע הוסיפו ביום כיפור מערכת עצים על גבי המזבח? .12כמה מערכות עצים היו על המזבח ביום כיפור וכמה בשאר ימות השנה? פרק חמישי משנה א .1האם משנתנו מתייחסת לעבודת יום הכיפורים בבית המקדש הראשון או השני? הוכח דבריך! .2לאחר צאתו של הכהן מקודש הקודשים הוא היה מתפלל תפילה קצרה .מדוע שלא יאריך קצת בתפילתו? משנה ב .3מה מקור השם “אבן השתיה”? .4היכן היה נותן הכהן את המחתה בבית ראשון והיכן בבית שני? 4 פרויקט סדר משנה לשנה שאלות חזרה לסדר מועד מסכת יומא משנה ג .5על מה היה הכהן מזה שבע הזאות? .6מדוע הכהן היה צריך לספור “אחת ,אחת ואחת ,אחת ושתיים...אחת ושבע”? משנה ד .7במה נחלקו רבי יהודה וחכמים במשנתנו? .8מה עשה הכהן לאחר הזאת דם השעיר בקדש הקדשים? משנה ה .9הכהן הזה מדם הפר והשעיר על קרנותיו של מזבח הזהב .האם הקיף הכהן את המזבח? .10מה הכוונה “מחטא ויורד”? משנה ו .11מה עשה הכהן עם הדם שנותר לאחר שגמר להזות על קרנות מזבח הזהב? .12האם מותר להנות ללא תשלום משיירי הדם לאחר שיצאו לנחל קדרון? משנה ז .13מה הדין אם שינה הכהן הגדול מסדר העבודות של יום הכיפורים? ומדוע? .14מהי השאלה העקרונית העומדת מאחורי מחלוקת ת”ק ורבי אלעזר ורבי שמעון במשנתנו? פרק שישי משנה א .1אם מת אחד משני השעירים ,מתי לוקחים אחר תחתיו ,ומתי צריך להביא זוג אחר? .2רבי יהודה סובר שבעלי חיים נדחים .איך בא הדבר לידי ביטוי במשנתנו? משנה ב .3על מה היה מתוודה הכהן בשעה שסמך את ידיו על השעיר המשתלח? .4כמה פעמים הזכיר הכהן הגדול את השם המפורש במהלך עבודת יום הכיפור? משנה ג .5מי כשר להוליך את השעיר המשתלח למדבר? ואיך נהגו בענין זה בפועל? משנה ד .6מדוע בנו כבש להולכת השעיר? .7מי מלווה את האדם שהוליך את השעיר עד הסוכה הראשונה ,ומדוע לא המשיכו איתו אותם האנשים עד לסוכה הבאה? 5 פרויקט סדר משנה לשנה שאלות חזרה לסדר מועד מסכת יומא משנה ה .8מה תפקידם של יושבי הסוכה שישבו בעשר הסוכות? .9מדוע לא היו מגיעים עם האדם שהוליך את השעיר עד הצוק? משנה ו .10איך ידעו שהשעיר אכן כיפר על עוונותיהם של ישראל? .11במה נחלקו רבי שמעון ותנא קמא במשנתנו? משנה ז .12היכן היו שורפים את הפר והשעיר הנשרפין? .13מאימתי האנשים העוסקים בהוצאת הפר והשעיר הנשרפים מטמאים את בגדיהם? משנה ח .14מדוע היה חשוב לדעת שהשעיר הגיע למדבר? .15איך ידעו בבית המקדש שהשעיר הגיע למדבר? פרק שביעי משנה א .1האם רשאי הכהן הגדול לקרוא בתורה בבגדי הלבן? נמק! .2איזו פרשה קורא הכהן בעל פה? ומדוע הוא קורא אותה בעל פה? משנה ב .3מדוע אי אפשר היה לראות בו זמנית את שריפת הפר והשעיר ואת הכהן הגדול קורא בתורה? .4המשנה אומרת שמעיקר הדין ,רשאי אדם לעזוב את ראיית שריפת הפר והשעיר וללכת ולראות את קריאת הכהן הגדול .ומדוע? הרי בשעה שאדם התחיל לעסוק במצוה מסוימת יש לנו הכלל “אין מעבירין על המצות” ואסור לו לעזוב את המצוה ולעבור למצוה אחרת! משנה ג .5מתי היו מקריבים את שבעת הכבשים? משנה ד .6מה היתה העבודה האחרונה שעשה הכהן הגדול באותו היום במקדש? .7מדוע עשה הכהן הגדול יום טוב? משנה ה .8באלו בגדים נשאלים באורים ותומים? .9מי יכול לשאול שאלה באורים ותומים? 6 פרויקט סדר משנה לשנה שאלות חזרה לסדר מועד מסכת יומא פרק שמיני משנה א .1במשנתנו יש שישה עינויים ביום הכיפורים (אכילה ,שתיה וכו’) ומדוע אם כן אמרו חכמים שיש חמישה? .2לפי רבי אליעזר למי התירו לרחוץ פנים ביום כיפור? ומדוע התירו? משנה ב .3באופן כללי שיעורי אכילה הם “כזית” (לדוגמא – כזית מצה בליל הסדר וכזית חמץ בפסח) .ומדוע אומרת משנתנו שצריך לאכול “ככותבת הגסה” בכדי לעבור על איסור כרת ביום כיפורים? .4אדם שאכל אוכל בשיעור של שלושת רבעי כותבת הגסה ,ושתה תוך כדי אכילתו שיעור של חצי מלא לוגמיו – האם חייב כרת ומדוע? משנה ג .5מי שאכל ושתה כמות גדולה של מאכל או משקה -האם חייב חטאת אחת? .6האם ייתכן שאדם יאכל במזיד מאכל ביום כיפור ,אך לא יתחייב באיסור כרת? פרט! משנה ד .7הבא שני הסברים לדברי המשנה “אין מענים את התינוקות”. .8החל מאיזה גיל צריכים לחנך את התינוקות לצום ביום כיפור? משנה ה .9מדוע מאכילים ביום כיפור עוברה שהריחה? .10מה ההבדל בין ההיתר של חולה לאכול ביום כיפורים לבין אשה מעוברת? משנה ו .11במה נחלקו בענין הכלב השוטה? .12מדוע מותר להטיל סם לתוך פיו של אדם שחושש בגרונו? משנה ז .13האם מותר לחלל שבת בכדי להציל אדם למרות שלא יוכל לחיות אלא לזמן מועט? הוכח דבריך ממשנתנו. .14המשנה אומרת שאם מצאוהו מת לא מפקחים עליו את הגל .איך יודעים אם הוא חי או מת? משנה ח .15מה הסיבה שקרבן חטאת מכפר על החטא שהוא בא עליו? .16מהן העברות שיום הכיפורים לא מכפר עליהם? משנה ט .17מה הכוונה “האומר אחטא ואשוב”? ומה אומרת עליו משנתנו? .18האם יום הכיפורים מכפר על אדם שהזיק את חברו? פרט! 7 פרויקט סדר משנה לשנה תשובות חזרה לסדר מועד מסכת יומא פרק ראשון משנה א “ .1יומא” פרושו -היום .כלומר ,יום הכיפורים. .2האם חוששים שמא תמות אשתו של הכהן הגדול ומתקינים לו אשה אחרת .לדעת רבי יהודה צריך להתקין לו אשה אחרת ,אך חכמים חולקים היות ואם תחשוש למיתת אשתו ,צריך לחשוש שמא תמות גם האשה השניה שהתקינו לו ,ואין לדבר סוף. משנה ב .3באותם שבעת הימים הכהן הגדול זורק את הדם ,מקטיר קטורת ומטיב את הנרות .ובשאר כל הימים הוא לא חייב לעשות את העבודות הללו. .4זכותו של הכהן הגדול ליטול ראשון מנה יפה מהקרבנות הנאכלים ,ואפילו אם לא הקריב את הקרבן. משנה ג .5הזקנים היו קוראים לפניו בכל יום את סדר עבודת הכהן הגדול ביום כיפורים כפי שמופיע בפרשת אחרי מות. .6בזמן בית שני היו כהנים גדולים שלא היו ראויים לכך ,אך היו קרובים למלכות והיו קונים את הכהונה בכסף. משנה ד .7המאכל מביא את השינה ,ולא רצו שהכהן הגדול ירדם בליל יום הכיפורים .שמא יראה קרי ויפסל לעבודה. משנה ה .8בית אבטינס היו אחראים על פיטום הקטורת ,ולימדו אותו את מלאכת חפינת הקטורת. .9השביעו אותו שלא יעשה בעבודת הקטורת כצדוקים. .10הזקנים בכו היות וחשדו בו שהוא צדוקי ,והחושד בכשרים לוקה בגופו. משנה ו .11הכהן הגדול היה דורש בדברי הלכה ,ואם לא היה חכם היו דורשים תלמידי חכמים בפניו .ואם רגיל לקרוא בכתבי הקודש היה קורא. .12ניתן ללמוד מכך שהיו כהנים גדולים שלא רק שלא ידעו לקורא בכתבי הקודש ,אלא שאפילו לא הבינו את לשון הקודש ,ולכן היה צריך לקרוא לפניהם מספר דניאל שכתוב בחלקו בארמית .שהשפה הארמית היתה השפה המדוברת. משנה ז .13פרחי הכהונה היו משמיעים רעש באמצעות אצבעותיהם. .14היו מעסיקים אותו ע”י שהיו קוראים לפניו שירים ומזמורים .והיו צריכים לעשות כך עד שיעלה עמוד השחר. משנה ח .15העבודה הראשונה היתה תרומת הדשן ,שהיו מרימים את הדשן מעל המזבח ומניחים את הדשן במזרחו כבש 8 פרויקט סדר משנה לשנה תשובות חזרה לסדר מועד מסכת יומא המזבח. .16היו מרימים את הדשן כבר בחצות הלילה .והיו עושים כן היות והכהן הגדול היה צריך לתרום את הדשן ,ורצו להקל עליו כדי שינוח בין עבודה זו לעבודת היום המתחילה מיד כשעולה עמוד השחר. פרק שני משנה א .1התחרות היתה כדי לקבוע מי יזכה לתרום את המזבח .ומי שיגיע ראשון לארבע אמות העליונות של הכבש הוא זה שיזכה לתרום את המזבח. .2מפני הרמאים שחששו שיוציאו אגודל ועוד אצבע רחוקה ממנו ,ויגרמו לכך שהממונה יטעה ויספור אותן כשניים. משנה ב .3בטלו את התחרות כאשר קרה שאחד דחף את חברו ונשברה רגלו ,וראו שבאים בכך לידי סכנה. .4פיס הכוונה להגרלה ,שהיו מקיימים בין הכהנים של אותו המשמר בכדי לקבוע מי יזכה בעבודה מסויימת במ�ק דש .והפיס הראשון היה עבור תרומת הדשן. משנה ג .5הכהן שהסתיימה בו מספר ההגרלה זוכה ושוחט את התמיד ,והכהן שנמצא שלישי מימנו זוכה לדשן את המזבח הפנימי. .6ר’ יהושע סובר שצריך להקריב את אברי התמיד בדרך הילוכו של הכבש בחייו .כלומר הראש ,הרגל ,החזה וכו’. ואילו ת”ק סובר שהגדול שבאברים קרב תחילה. משנה ד .7הפיס השלישי היה עבור עבודת הקטורת שהיתה חביבה על הכהנים מפני שהיא גורמת לעשירות ,ולכן הקפידו שלכל אחד תהיה הזדמנות לזכות בעבודה חביבה זו. משנה ה .8בחג הסוכות בתמיד של שחר היה כהן שאחז בצלוחית המים לניסוך המים. .9הקרבן היה קרב בתשעה כהנים ,ולכן היו מתווספים שני כהנים ובידם בזיכי לבונה ,וכהן שאוחז בצלוחית המים. משנה ו .10הכבש הוא בן שנתו ואילו האיל הוא בן שנתיים ,והוא גדול יותר וכבד יותר מהכבש .ולכן צריכים שני כהנים לקרבים ,ושנים לסולת ושנים ליין. משנה ז .11עשרים וארבעה כהנים. .12רק בקרבנות ציבור צריכים כהנים רבים לקחת חלק בהקרבה ,אך הקרבת קרבן יחיד יכולה להתבצע אפילו על ידי כהן אחד. 9 פרויקט סדר משנה לשנה תשובות חזרה לסדר מועד מסכת יומא פרק שלישי משנה א “ .1ברקאי” מלשון הברקה .שהבריקו השמים והאיר השחר. .2לדעת הרמב”ם יש כאן מחלוקת ,האם מחכים עד שיאירו כל פני המזרח ,או שניתן כבר לשחוט את התמיד שה�ת חיל להאיר השחר .אך ישנה גם דעה שאין במשנה שתי דעות ,ומתתיא בן שמואל הוא לא תנא ,אלא הממונה על הפייסות במקדש ,והוא היה שואל את הכרוז שהכריז “ברקאי” האם האיר כל פני המזרח עד שבחברון. משנה ב .3התקינו לעלות למקום גבוה משום מעשה שהיה שטעו וחשבו שכבר עלה השחר ושחטו את קרבן התמיד וכו’ .4הורידו את הכהן הגדול לבית הטבילה ,ושם היה טובל לפני שחיטת התמיד. משנה ג .5לומדים שחייב טבילה מטבילת הכהן הגדול ביום כיפורים .שאם הכהן הגדול צריך לטבול בשעה שמחליף מבגדי לבן לבגדי זהב למרות שהבגדים קודש ,וכן צריך לטבול בשעה שנכנס מההיכל לדביר ומהדביר להיכל למרות ששני המקומות קודש ,הרי שקל וחומר שישראל שרוצה להכנס לעזרה חייב טבילה שהרי הוא בא ממקום של חול למקום של קודש ,וממקום שלא חייב כרת למקום שחייב כרת. .6הטבילה הראשונה שטבל הכהן לפני שחיטת התמיד. משנה ד .7בפרסו את הסדים משום צניעות .הסדין היו עשוי בוץ ,בכדי להזכיר לכהן שעבודת היום היא בבגדי לבן שאף הם עשויים מבוץ. .8ביום כיפור כל העבודה נעשית על ידי הכהן הגדול ,ולכן עליו להספיק למהר ולקבל את דם השחיטה בכלי לאחר השחיטה. משנה ה .9בקטורת כתוב “בבוקר בבוקר” ואילו בקרבן התמיד כתוב “בבוקר” ,ולכן היא קודמת לאברים. .10היו מפיגים את הקור של מי המקוה ,על ידי הטלת חתיכות של ברזל מלובן לתוך מי המקוה. משנה ו .11פרווה היה שמו של אדם שבנה את הלשכה ועל כן היא נקראת של שמו .ולקחו לשם את הכהן לאחר שהקרבת התמיד של השחר ,לפני שמתחיל את העבודות המיוחדות של יום הכיפורים. .12אם מקדש הכהן ידיו ורגליו לפני שפושט את בגדי הזהב .ר”מ סובר שקודם פושט בגדיו ,שהקידוש הוא לכבוד הבגדים שילבש ,ואילו ת”ק סובר שקודם יקדש ידיו ורגליו ,שהקידוש הוא משום פשיטת בגדי הזהב. משנה ז .13את הבגדים היותר יקרים לבש הכהן בשחר .ולומדים דין זה מכך שכתוב ארבע פעמים “בד” בעבודת השחר, ללמד שבגדי הלבן צריכים להיות מהמובחר שבבדים. 10 פרויקט סדר משנה לשנה תשובות חזרה לסדר מועד מסכת יומא .14לדעת רבי מאיר עשרים מנה ,ולדעת חכמים שלושים מנה .ואם רצה יכול להוסיף על חשבונו. משנה ח .15חששו שהפר יעשה צרכיו ,ואם אחוריו במזרח ,הרי שיש בך בזיון למזבח שנמצא במזרח. .16הפר כיפר על פשעיו ועוונותיו של הכהן הגדול ושל ביתו. משנה ט .17הסגן היה צריך למלא את מקומו של הכהן הגדול אם ארע לכהן פסול. .18בקלפי היו שני גורלות ,על אחד לד’ ואחד לעזאזל. משנה י .19בן קטין התקין שנים עשר ברזים לכיור .ועשה מוכני לכיור ,שהוא גלגל של עץ שמשקע את הכיור בבור של מים על מנת שלא יפסלו המים בלינה. .20בשעה שזרחה החמה יצאו ניצוצות מנברשת הזהב שעשתה הילני המלכה ,וכך ידעו שהגיע זמן קריאת שמע. משנה יא .21בית אבטינס לא רצו לגלות מהו העשב המכונה “מעלה עשן” שהיה גורם לעשן הקטורת לעלות כלפי מעלה כמקל ,ולא להתפזר לצדדים. .222על כך שמעולם לא יצאה מביתם כלה מבושמת ,כדי שלא יחשדו בהם שהיו משתמשם בסממני הקטורת לב�י שום נשותיהם ,לקיים את הכתוב “והייתם נקיים מד’ ומישראל”. פרק רביעי משנה א “.1טרף” הכוונה ערבב את הגורלות ,ויש המפרשים שהכהן היה “טורף” כלומר חוטף את הגורל מבלי שישיה לו זמן לראות מה הוא נוטל .היה צורך לטרוף ,היות ולא רצו שהכהן יקח בכוונה את הגורל שכתוב עליו של שם בימינו, לפי שסימן טוב היה להם שעלה הגורל של שם בימינו. .2את הגורל שעלה בימין מניח הכהן על השעיר שנמצא לימינו ,ואת הגורל שהעלה בשמאל נותן על השעיר של�ש מאלו. משנה ב .3בכדי שלא יתערבבו עם השעירים האחרים. .4הווידוי הראשון היה על חטאי הכהן הגדול וביתו ,ואילו הווידוי השני היה על עוונות אחיו הכהנים. משנה ג .5המירוס נועד בכדי למנוע את קרישת הדם בזמן שהכהן הגדול הלך להקטיר את הקטורת. .6הגחלים נועדו לעבודת הקטורת. 11 פרויקט סדר משנה לשנה תשובות חזרה לסדר מועד מסכת יומא משנה ד .7אם היו משתמשים בכל יום במחתה של זהב הוא היה נהרס מחום הגחלים ,והתורה חסה על ממונם של ישראל. .8בכל יום המחתה היתה כבדה ,ואילו ביום כיפור היתה קלה ודופנה היה עשוי מחומר דק .בכל יום היד של המחתה היתה קצרה ,ואילו ביום כיפור היתה ארוכה בכדי שיוכל לשים אותה תחת זרועו. משנה ה .9מזרחו של המזבח היה בצד ימינו של הכהן שעלה בכבש ,וכל פניות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך הימין. .10רבי יהודה סובר שגם בשאר ימות השנה עלה הכהן הגדול במרכזו של הכבש ולא רק ביום כיפור .וכן סובר רבי יהודה שבכל ימות השנה קידש הכהן הגדול את ידיו ורגליו בקיטון של זהב. משנה ו .11המערכה הנוספת שמשה את הכהן הגדול לגחלים לקטורת שהוא מכניס לקודש הקדשים. .12לדעת ר”מ ארבע מערכות בשאר ימות השנה ,וחמש ביום כיפור .לפי רבי יוסי שלוש בשאר ימות השנה וארבע ביום כיפור ,ולפי רבי יהודה בכל יום שתים וביום הכיפורים שלוש. פרק חמישי משנה א .1בבית שני .בבית המקדש הראשון לא היו שתי פרוכות שמבדילות בין הקודש לקודש הקודשים ,אלא היה כותל בעובי של אמה אחת. .2הכהן לא האריך בתפילתו כדי שלא לגרום לאנשים לפחד ולחשוש שהוא מת .היות והיתה מסורת שכהן גדול שאינו הגון או שמשנה מעבודת הקטורת הרי הוא מת שם. משנה ב .3מאבן זו הושתת העולם .והרמב”ם מבאר שיסוד העולם הוא עבודת בית המקדש. .4בבית ראשון היה מניח בין שני בדי הארון ובבית שני הניח על גבי אבן השתיה. משנה ג .5על הכפורת של ארון העדות. .6הכהן היה מונה קודם “אחת” ,שמא ישכח וימנה את ההזאה הראשונה כחלק משאר ההזאות. משנה ד .7האם היו בהיכל כן אחד או שנים? .8לקח הכהן מדם הפר והזה על הפרוכת בהיכל מחוץ לקדש הקדשים. משנה ה .9בענין זה נחלקו ת”ק ורבי אליעזר במשנתנו. 12 פרויקט סדר משנה לשנה תשובות חזרה לסדר מועד מסכת יומא .10לפי תנא קמא במשנתנו הכהן היה מחטא ויורד ,כלומר נותן את הדם על קרנות המזבח מלמעלה למטה ,על מנת שלא ילכלך הדם את בגדיו. משנה ו .11הכהן הזה מהדם על המזבח עצמו שבע פעמים ,ולאחר מכן היה שופך את שיירי הדם בנקב הפונה למערב שהיה בקרן הדרומית מערבית של מזבח העולה. .12לא ,יש דין מעילה בשיירי הדם ,ולכן אסור להנות מהם ללא תשלום. משנה ז .13אם שינה מהסדר ,עליו לחזור ולעשות שוב על פי הסדר .ולומדים זאת מכך שכתוב “והיתה זאת לכם חוקת עולם” שכל מקום שנאמר בו “חוקה” אינו אלא לעכב. .14האם כל הזאה והזאה היא מצוה בפני עצמה כפי שסוברים ר”א ור”ש ,או שכל ההזאות יחדיו מהוות כפרה ,ואם נשפך הדם באמצע ההזאות קודם שנשלמה הכפרה ,צריך להתחיל ולהזות מחדש. פרק שישי משנה א .1אם מת השעיר לפני שהגריל הכהן ,יקח שעיר אחר כבן זוג לשני ,אבל אם כבר היתה ההגרלה ,צריך להביא זוג אחר. .2רבי יהודה אומר שאם נשפך דם השעיר הנשחט קודם שגמר הכהן את כל ההזאות ,צריך להביא זוג אחר ולערוך הגרלה מחדש ,והשעיר המשתלח נדחה ועליו למות .כלומר ,השעיר המשתלח נחשב “בעלי חיים” היות והוא לא נשחט ,ובכל זאת הוא נדחה. משנה ב .3על עוונות בני ישראל. .4עשר פעמים. משנה ג .5הכל כשרים להוליכו ,אפילו ישראלים .אך נהגו הכהנים להוליכו. משנה ד .6עשו את הכבש בכדי למנוע מאנשים מלתלוש את שערו של השעיר. .7היו מלווים אותו יקירי ירושלים שהיו מנכבדי העיר .וליוו אותו רק עד הסוכה הראשונה היות והסוכה היתה רחוקה מירושלים אלפיים אמה ,שהוא תחום שבת וגם ביום כיפור אסור לעבור את תחום השבת. משנה ה .8יושבי הסוכה הציעו לאדם שהוליך את השעיר לחם ומים ,וכן היו מלווים אותו עד לסוכה הבאה. .9מהסוכה האחרונה ועד הצוק היו שני מילים שהם ארבעת אלפים אמה ,ומותר ללכת רק עד קצה התחום ,כלומר 13 פרויקט סדר משנה לשנה תשובות חזרה לסדר מועד מסכת יומא מיל אחד. משנה ו .10אם לשון של זהורית היה מלבין סימן הדבר שנתכפרו עוונותיהם של ישראל. .11התורה אומרת שהאיש שמשלח את השעיר מטמא בגדים .לדעת ת”ק הוא מטמא בגדים ברגע שיצא מחוץ לחומת ירושלים ,ואילו ר”ש סובר שהוא מטמא רק משעה שדוחף את השעיר מהצוק. משנה ז .12היו שורפים אותם בבית השרפה ,כלומר בבית הדשן שהיה מחוץ לירושלים. .13נחלקו בענין זה ת”ק ור”ש .לדעת ת”ק הם מטמאים מרגע שיצאו מחוץ לחומת העזרה ,אך ר”ש סובר שהם מטמאים רק משעה שהאש אחזה כבר ברובם של הפר והשעיר. משנה ח .14אסור היה לכהן הגדול להתחיל בעבודה אחרת עד שידע שהשעיר הגיע למדבר. .15לדעת ת”ק היו מעמידים צופים בכל הדרך עד הצוק ,וכאשר ראה הצופה שסמוך לצוק שדחפו את השעיר מהצוק הוא הניף סודר על מנת לסמן לחברו ,וחברו לחברו עד שהגיעו למקדש .רבי יהודה סובר ברגע שהגיע השעיר למדבר כבר נעשתה מצוותו ,ולכן היו מחשבים את משך הזמן שלוקח ללכת מירושלים ועד לתחילת המדבר .ור’ ישמעאל סובר שהיו רואים לפי הלשון של זהורית שהיתה במקדש ,שאם הלשון הפכה לבן היה בכך סימן שנתכפרו עוונותיהם של ישראל. פרק שביעי משנה א .1כן .למרות שהקריאה בתורה לא נחשבת עבודה ,מותר לכהן ללבוש את בגדי הלבן במקדש גם שלא בזמן עבודה. .2הכהן קורא בעל פה את פרשת “בעשור לחודש השביעי” שבחומש פקודים .והוא קורא בעל פה היות וצריך לגלול הרבה מפרשת אמור ועד לפרשת פנחס ,ומשום כבוד הציבור לא ממתינים זמן כה רב אלא קורא מיד בעל פה. משנה ב .3מלאכת שניהם נעשתה באותו הזמן. .4כאן לא מדובר שהאנשים עוסקים במצוה ,אלא בראייתה .ולכן לא חל כאן הכלל שאין מעבירין על המצות ,ומותר להפסיק לראות מצוה אחת ולעבור לראות מצוה אחרת. משנה ג .5לפי רבי אליעזר מקריבים אותם יחד עם עם אילו ואיל העם ,ואילו לפי ר”ע היו מקריבים אותם עם התמיד של שחר. 14 פרויקט סדר משנה לשנה תשובות חזרה לסדר מועד מסכת יומא משנה ד .6הטבת הנרות. .7הוא עשה יו”ט על כך שיצא בשלום מהקודש ולא ארע לו פסול או תקלה אחרת. משנה ה .8בשמונה בגדים. .9או מלך או סנהדרין או מי שהציבור צריכים לו. פרק שמיני משנה א .1אכילה ושתיה נחשבים כעינוי אחד ,ששתיה בכלל אכילה. .2למלך ולכלה .הכלה צריכה שלא תתגנה על בעלה וכל שלושים יום לאחר החתונה נחשבת האשה לכלה .ובמלך נאמר “מלך ביופיו תחזינה עיניך”. משנה ב .3ביום כיפור לא כתוב לשון “אכילה” אלא לשון “עינוי” .כלומר יש חובה להתענות ,ואדם שאוכל פחות מכותבת בגסה ,דעתו לא מתיישבת עליו ,והוא עדיין נחשב כמתענה למרות אכילתו. .4לא חייב כרת ,מכיון שהמשנה קבעה כי “האוכל ושותה אין מצטרפין”. משנה ג .5אם האכילה או השתיה היו בהעלם אחד ,ורק לאחר שסיים לאכול נודע לו שעבר איסור ,הרי שחייב רק חטאת אחת .אך אם נודע לו על האיסור תוך כדי האכילה ,וחזר ושכח ,הרי שחייב שתי חטאות. .6כן .במקרה של פיקוח נפש ,וכן אם אכל מאכל או שתה משקה שאינו ראוי לאכילה( .אמנם במקרה של פיקוח נפש מותר לכתחילה ,ואילו אם אכל מאכל שלא ראוי לאכילה הוא עובר על איסור דרבנן) משנה ד .7יש מפרשים כי “אין מענים” ,הכוונה שאין חיוב למנוע מהם מאכל .ויש מפרשים שהכוונה היא שאסור למנוע מהם מאכל ,כלומר שאסור למנוע מהם מאכל ולגרום להם לעינוי לפני הזמן שחכמים קבעו במשנה. .8הגיל תלוי בבריאותו של הילד .אם הילד בריא ,מחנכים אותו שנתיים לפני הגיעו לחיוב מצוות ( 11לבנים ו 10 לבנות) .אך אם הוא חלש ,יש לחנכו רק שנה אחת לפני הגיעו לחיוב מצוות. משנה ה .9אם היא לא תאכל יש בכך סכנה לה ולעובר. .10במקרה של חולה יש לשאול את הרופאים האם יש לחולה סכנה במקרה שלא יאכל ,ורק אם אין רופאים הרי שמאכילים אותו עלפי עצמו. 15 פרויקט סדר משנה לשנה תשובות חזרה לסדר מועד מסכת יומא משנה ו .11מי שנשכו כלב שוטה .ת”ק אוסר להאכילו מחצר הכבד של הכלב שנשכו ,משום שמדובר ברפואה עממית לא בדוקה .ואילו רבי מתיא בן בחרש מתיר ,שלדעתו מדובר ברפואה גמורה ולכן מותר להשתמש בו במקום של פיקוח נפש. .12מי שחושש בגרונו יכול להגיע לידי מצב של פיקוח נפש ,ויש כאן ספק נפשות ,שמא תתגבר המחלה ותסכן את החולה .ואפילו ספק פיקוח נפש דוחה את השבת. משנה ז .13מותר לחלל את השבת ,שהרי משנתנו אומרת “מצאוהו חי מפקחין עליו את הגל” ,והכוונה לאדם שיחיה רק לזמן מועט לאחר הצלתו. .14צריך לבדוק בחוטמו ,אם הוא נושם. משנה ח .15הקרבן מכפר מכיון שיחד עם הקרבן צריך גם להתחרט ולהתוודות על החטא ,ולקבל על עצמו שלא לשוב על אותו העוון לעולם. .16אם עבר עברה שעונשה במזיד הוא כרת או מיתת בית דין (שאז צריך יחד עם תשובה ויום כיפורים ,גם יסורים) וכן מי שעשה מעשה שיש בו חילול השם .וכן אם אומר אחטא ויום הכיפורים מכפר ,ועברות שבין אדם לחברו אם לא ריצה את חברו. משנה ט .17מי שאומר “אחטא ואשוב” ,הוא אדם שעובר עברה וסומך על התשובה שיעשה לאחר מכן .וביחס לאדם כזה אומרת המשנה ,שלא מאפשרים לו מהשמים לחזור בתשובה. .18אין יום הכיפורים מכפר על עברות שבין אדם לחברו אלא אם כן ריצה את חברו .ולכן אם הזיק את חברו עליו לשלם לו על הנזק ולבקש את סליחתו ,ורק אז יום הכיפורים מכפר. 16
© Copyright 2024