‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת יומא‬
‫פרק ראשון‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬מדוע נקראת המסכת מסכת “יומא”?‬
‫‪ .2‬באיזה עניין נחלקו רבי יהודה וחכמים במשנתנו?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬במה שונה עבודת הכהן הגדול בשבעת הימים שלפני יום כיפור משאר כל הימים?‬
‫‪ .4‬מה הכוונה שהכהן הגדול נוטל חלק בראש?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬מה היו קוראים הזקנים לפני הכהן הגדול בשבעת הימים שלפני יום כיפור?‬
‫‪ .6‬המשנה אומרת שהזקנים אמרו לכהן הגדול “שמא לא למדת” וכי הכהן הגדול לא למד תורה?!‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬מדוע לא הניחו לכהן הגדול לאכול הרבה בערב יום הכיפורים?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .8‬מה עשה הכהן הגדול בעליית בית אבטינס בערב יום הכיפורים?‬
‫‪ .9‬מה היתה הסיבה שבגללה השביעו הזקנים את הכהן הגדול?‬
‫‪ .10‬מדוע בכו הזקנים לאחר שהשביעו את הכהן הגדול?‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬מה היה עושה הכהן הגדול בכדי שלא ירדם בליל יום הכיפורים?‬
‫‪ .12‬מה אפשר ללמוד מכך שזכריה בן קבוטל היה קורא לפני הכהן הגדול מספר דניאל?‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬מה עשו פרחי הכהונה בשעה שרצה הכהן לנמנם?‬
‫‪ .14‬איך היו מעסיקים את הכהן הגדול? ועד מתי היו צריכים להעסיק אותו?‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬מה היתה העבודה הראשונה שעשו כל יום במקדש?‬
‫‪ .16‬מתי היו מרימים את הדשן ביום כיפור ומדוע?‬
‫‪1‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת יומא‬
‫פרק שני‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬מדוע עשו הכהנים “תחרות ריצה” במקדש?‬
‫‪ .2‬מה הסיבה שלא היו מוציאים אגודל בזמן ההגרלה?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מה קרה שבטלו את תחרות הריצה?‬
‫‪ .4‬מה הכוונה “פיס”? ומה היה הפיס הראשון?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬איך היו קובעים מי מדשן את המזבח הפנימי?‬
‫‪ .6‬באר את מחלוקת רבי יהושע ותנא קמא במשנתנו‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬מה הסיבה שבפיס השלישי הקפידו על כך שיהיו רק כהנים חדשים שלא זכו בפיס זה מעולם?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .8‬מתי היו צריכים עשרה כהנים להקרבת התמיד?‬
‫‪ .9‬מדוע היו צריכים שנים עשר כהנים לקרבת התמיד בשבת שבתוך חג הסוכות?‬
‫משנה ו‬
‫‪ .10‬מדוע היו צריכים יותר כהנים להקרבת האיל מאשר להקרבת הכבש?‬
‫משנה ז‬
‫‪ .11‬בכמה כהנים קרב הפר?‬
‫‪ .12‬מתי יכול כהן אחד להקריב לבדו כבש או איל?‬
‫פרק שלישי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬מה הכוונה “ברקאי”?‬
‫‪ .2‬האם מתתיא בן שמואל חולק על תנא קמא?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מדוע התקינו במקדש שצריך לעלות למקום גבוה לראות אם האירו פני השחר?‬
‫‪ .4‬מה עשה הכהן הגדול ביום הכיפורים לאחר שראו שהאיר השחר לפני ששחט את התמיד?‬
‫‪2‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת יומא‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬מה המקור לכך שאדם שטהור לגמרי חייב לטבול בשעה שרוצה להיכנס לעזרה?‬
‫‪ .6‬איזו טבילה לא טבל הכהן הגדול בקודש במקווה שבעזרה?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬המשנה אומרת שבשעה שירד לטבול פרסו לפניו סדין של בוץ – מדוע פרסו את הסדין ומדוע היה עשוי מבוץ?‬
‫‪ .8‬מדוע לא מרק הכהן הגדול את שחיטת התמיד?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬מדוע הקדימו את הקטרת הקטורת להקרבת אברי התמיד?‬
‫‪ .10‬מה היו עושים אם הכהן הגדול היה זקן או אסטניס?‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬מה מקור השם בית הפרווה? ובאיזה שלב של עבודות היום הלך לשם הכהן?‬
‫‪ .12‬במה נחלקו רבי מאיר ותנא קמא?‬
‫משנה ז‬
‫‪.13‬לכהן היו שני סוגים של בגדי לבן שאותם היה מחליף במהלך היום‪ ,‬האם לבש את הסוג היקר יותר בבוקר או‬
‫בבין הערביים? נמק!‬
‫‪ .14‬כמה עולים בגדי הלבן?‬
‫משנה ח‬
‫‪.15‬פרו של הכהן הגדול עמד באופן שראשו לדרום ופניו למערב – מדוע שלא יעמידו את כל ראשו של הפר למערב‬
‫ואחוריו למזרח?‬
‫‪ .16‬לאיזו מטרה שימש הפר?‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬מה היה תפקידו של הסגן?‬
‫‪ .18‬מה היה בתוך הקלפי?‬
‫משנה י‬
‫‪ .19‬מהם שני הדברים שעשה בן קטין לכיור שבמקדש?‬
‫‪ .20‬איך ידעו אנשי ירושלים מתי זמן קריאת שמע?‬
‫משנה יא‬
‫‪ .21‬מדוע הזכירו את בית אבטינס לגנאי?‬
‫‪ .22‬על מה הזכירו את בית אבטינס לשבח?‬
‫‪3‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת יומא‬
‫פרק רביעי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬מה הכוונה “טרף” בקלפי? ומדוע היה צריך לטרוף?‬
‫‪ .2‬מה עושה הכהן עם הגורלות?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מה היתה המטרה בקשירת הלשון של זהורית על שני השעירים?‬
‫‪ .4‬מדוע התוודה הכהן על פרו‪ ,‬הרי הוא כבר התוודה פעם אחת?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬בשביל מה היה צריך למרס את דם שחיטת הפר?‬
‫‪ .6‬לאיזה צורך לקח הכהן גחלים במחתה?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬מדוע השתמשו רק ביום כיפור במחתה של זהב?‬
‫‪ .8‬הבא שני עניינים שמופיעים במשנתנו‪ ,‬שבהם רואים שהקלו על עבודתו של הכהן הגדול ביום כיפור‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬מדוע לפי תנא קמא עלו הכהנים בכל יום דווקא במזרחו של המזבח ולא במערבו?‬
‫‪ .10‬מהם שני העניינים שבהם חלק רבי יהודה על תנא קמא?‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬מדוע הוסיפו ביום כיפור מערכת עצים על גבי המזבח?‬
‫‪ .12‬כמה מערכות עצים היו על המזבח ביום כיפור וכמה בשאר ימות השנה?‬
‫פרק חמישי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬האם משנתנו מתייחסת לעבודת יום הכיפורים בבית המקדש הראשון או השני? הוכח דבריך!‬
‫‪ .2‬לאחר צאתו של הכהן מקודש הקודשים הוא היה מתפלל תפילה קצרה‪ .‬מדוע שלא יאריך קצת בתפילתו?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מה מקור השם “אבן השתיה”?‬
‫‪ .4‬היכן היה נותן הכהן את המחתה בבית ראשון והיכן בבית שני?‬
‫‪4‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת יומא‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬על מה היה הכהן מזה שבע הזאות?‬
‫‪ .6‬מדוע הכהן היה צריך לספור “אחת‪ ,‬אחת ואחת‪ ,‬אחת ושתיים‪...‬אחת ושבע”?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬במה נחלקו רבי יהודה וחכמים במשנתנו?‬
‫‪ .8‬מה עשה הכהן לאחר הזאת דם השעיר בקדש הקדשים?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬הכהן הזה מדם הפר והשעיר על קרנותיו של מזבח הזהב‪ .‬האם הקיף הכהן את המזבח?‬
‫‪ .10‬מה הכוונה “מחטא ויורד”?‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬מה עשה הכהן עם הדם שנותר לאחר שגמר להזות על קרנות מזבח הזהב?‬
‫‪ .12‬האם מותר להנות ללא תשלום משיירי הדם לאחר שיצאו לנחל קדרון?‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬מה הדין אם שינה הכהן הגדול מסדר העבודות של יום הכיפורים? ומדוע?‬
‫‪ .14‬מהי השאלה העקרונית העומדת מאחורי מחלוקת ת”ק ורבי אלעזר ורבי שמעון במשנתנו?‬
‫פרק שישי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬אם מת אחד משני השעירים‪ ,‬מתי לוקחים אחר תחתיו‪ ,‬ומתי צריך להביא זוג אחר?‬
‫‪ .2‬רבי יהודה סובר שבעלי חיים נדחים‪ .‬איך בא הדבר לידי ביטוי במשנתנו?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬על מה היה מתוודה הכהן בשעה שסמך את ידיו על השעיר המשתלח?‬
‫‪ .4‬כמה פעמים הזכיר הכהן הגדול את השם המפורש במהלך עבודת יום הכיפור?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬מי כשר להוליך את השעיר המשתלח למדבר? ואיך נהגו בענין זה בפועל?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .6‬מדוע בנו כבש להולכת השעיר?‬
‫‪.7‬מי מלווה את האדם שהוליך את השעיר עד הסוכה הראשונה‪ ,‬ומדוע לא המשיכו איתו אותם האנשים עד לסוכה‬
‫הבאה?‬
‫‪5‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת יומא‬
‫משנה ה‬
‫‪ .8‬מה תפקידם של יושבי הסוכה שישבו בעשר הסוכות?‬
‫‪ .9‬מדוע לא היו מגיעים עם האדם שהוליך את השעיר עד הצוק?‬
‫משנה ו‬
‫‪ .10‬איך ידעו שהשעיר אכן כיפר על עוונותיהם של ישראל?‬
‫‪ .11‬במה נחלקו רבי שמעון ותנא קמא במשנתנו?‬
‫משנה ז‬
‫‪ .12‬היכן היו שורפים את הפר והשעיר הנשרפין?‬
‫‪ .13‬מאימתי האנשים העוסקים בהוצאת הפר והשעיר הנשרפים מטמאים את בגדיהם?‬
‫משנה ח‬
‫‪ .14‬מדוע היה חשוב לדעת שהשעיר הגיע למדבר?‬
‫‪ .15‬איך ידעו בבית המקדש שהשעיר הגיע למדבר?‬
‫פרק שביעי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬האם רשאי הכהן הגדול לקרוא בתורה בבגדי הלבן? נמק!‬
‫‪ .2‬איזו פרשה קורא הכהן בעל פה? ומדוע הוא קורא אותה בעל פה?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מדוע אי אפשר היה לראות בו זמנית את שריפת הפר והשעיר ואת הכהן הגדול קורא בתורה?‬
‫‪.4‬המשנה אומרת שמעיקר הדין‪ ,‬רשאי אדם לעזוב את ראיית שריפת הפר והשעיר וללכת ולראות את קריאת הכהן‬
‫הגדול‪ .‬ומדוע? הרי בשעה שאדם התחיל לעסוק במצוה מסוימת יש לנו הכלל “אין מעבירין על המצות” ואסור לו‬
‫לעזוב את המצוה ולעבור למצוה אחרת!‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬מתי היו מקריבים את שבעת הכבשים?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .6‬מה היתה העבודה האחרונה שעשה הכהן הגדול באותו היום במקדש?‬
‫‪ .7‬מדוע עשה הכהן הגדול יום טוב?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .8‬באלו בגדים נשאלים באורים ותומים?‬
‫‪ .9‬מי יכול לשאול שאלה באורים ותומים?‬
‫‪6‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת יומא‬
‫פרק שמיני‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬במשנתנו יש שישה עינויים ביום הכיפורים (אכילה‪ ,‬שתיה וכו’) ומדוע אם כן אמרו חכמים שיש חמישה?‬
‫‪ .2‬לפי רבי אליעזר למי התירו לרחוץ פנים ביום כיפור? ומדוע התירו?‬
‫משנה ב‬
‫‪.3‬באופן כללי שיעורי אכילה הם “כזית” (לדוגמא – כזית מצה בליל הסדר וכזית חמץ בפסח)‪ .‬ומדוע אומרת משנתנו‬
‫שצריך לאכול “ככותבת הגסה” בכדי לעבור על איסור כרת ביום כיפורים?‬
‫‪.4‬אדם שאכל אוכל בשיעור של שלושת רבעי כותבת הגסה‪ ,‬ושתה תוך כדי אכילתו שיעור של חצי מלא לוגמיו –‬
‫האם חייב כרת ומדוע?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬מי שאכל ושתה כמות גדולה של מאכל או משקה ‪ -‬האם חייב חטאת אחת?‬
‫‪ .6‬האם ייתכן שאדם יאכל במזיד מאכל ביום כיפור‪ ,‬אך לא יתחייב באיסור כרת? פרט!‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬הבא שני הסברים לדברי המשנה “אין מענים את התינוקות”‪.‬‬
‫‪ .8‬החל מאיזה גיל צריכים לחנך את התינוקות לצום ביום כיפור?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬מדוע מאכילים ביום כיפור עוברה שהריחה?‬
‫‪ .10‬מה ההבדל בין ההיתר של חולה לאכול ביום כיפורים לבין אשה מעוברת?‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬במה נחלקו בענין הכלב השוטה?‬
‫‪ .12‬מדוע מותר להטיל סם לתוך פיו של אדם שחושש בגרונו?‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬האם מותר לחלל שבת בכדי להציל אדם למרות שלא יוכל לחיות אלא לזמן מועט? הוכח דבריך ממשנתנו‪.‬‬
‫‪ .14‬המשנה אומרת שאם מצאוהו מת לא מפקחים עליו את הגל‪ .‬איך יודעים אם הוא חי או מת?‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬מה הסיבה שקרבן חטאת מכפר על החטא שהוא בא עליו?‬
‫‪ .16‬מהן העברות שיום הכיפורים לא מכפר עליהם?‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬מה הכוונה “האומר אחטא ואשוב”? ומה אומרת עליו משנתנו?‬
‫‪ .18‬האם יום הכיפורים מכפר על אדם שהזיק את חברו? פרט!‬
‫‪7‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת יומא‬
‫פרק ראשון‬
‫משנה א‬
‫‪“ .1‬יומא” פרושו ‪ -‬היום‪ .‬כלומר‪ ,‬יום הכיפורים‪.‬‬
‫‪.2‬האם חוששים שמא תמות אשתו של הכהן הגדול ומתקינים לו אשה אחרת‪ .‬לדעת רבי יהודה צריך להתקין לו‬
‫אשה אחרת‪ ,‬אך חכמים חולקים היות ואם תחשוש למיתת אשתו‪ ,‬צריך לחשוש שמא תמות גם האשה השניה‬
‫שהתקינו לו‪ ,‬ואין לדבר סוף‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪.3‬באותם שבעת הימים הכהן הגדול זורק את הדם‪ ,‬מקטיר קטורת ומטיב את הנרות‪ .‬ובשאר כל הימים הוא לא‬
‫חייב לעשות את העבודות הללו‪.‬‬
‫‪ .4‬זכותו של הכהן הגדול ליטול ראשון מנה יפה מהקרבנות הנאכלים‪ ,‬ואפילו אם לא הקריב את הקרבן‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪.5‬הזקנים היו קוראים לפניו בכל יום את סדר עבודת הכהן הגדול ביום כיפורים כפי שמופיע בפרשת אחרי מות‪.‬‬
‫‪ .6‬בזמן בית שני היו כהנים גדולים שלא היו ראויים לכך‪ ,‬אך היו קרובים למלכות והיו קונים את הכהונה בכסף‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬המאכל מביא את השינה‪ ,‬ולא רצו שהכהן הגדול ירדם בליל יום הכיפורים‪ .‬שמא יראה קרי ויפסל לעבודה‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .8‬בית אבטינס היו אחראים על פיטום הקטורת‪ ,‬ולימדו אותו את מלאכת חפינת הקטורת‪.‬‬
‫‪ .9‬השביעו אותו שלא יעשה בעבודת הקטורת כצדוקים‪.‬‬
‫‪ .10‬הזקנים בכו היות וחשדו בו שהוא צדוקי‪ ,‬והחושד בכשרים לוקה בגופו‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪.11‬הכהן הגדול היה דורש בדברי הלכה‪ ,‬ואם לא היה חכם היו דורשים תלמידי חכמים בפניו‪ .‬ואם רגיל לקרוא בכתבי‬
‫הקודש היה קורא‪.‬‬
‫‪.12‬ניתן ללמוד מכך שהיו כהנים גדולים שלא רק שלא ידעו לקורא בכתבי הקודש‪ ,‬אלא שאפילו לא הבינו את לשון‬
‫הקודש‪ ,‬ולכן היה צריך לקרוא לפניהם מספר דניאל שכתוב בחלקו בארמית‪ .‬שהשפה הארמית היתה השפה‬
‫המדוברת‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪.13‬פרחי הכהונה היו משמיעים רעש באמצעות אצבעותיהם‪.‬‬
‫‪ .14‬היו מעסיקים אותו ע”י שהיו קוראים לפניו שירים ומזמורים‪ .‬והיו צריכים לעשות כך עד שיעלה עמוד השחר‪.‬‬
‫משנה ח‬
‫‪.15‬העבודה הראשונה היתה תרומת הדשן‪ ,‬שהיו מרימים את הדשן מעל המזבח ומניחים את הדשן במזרחו כבש‬
‫‪8‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת יומא‬
‫המזבח‪.‬‬
‫‪.16‬היו מרימים את הדשן כבר בחצות הלילה‪ .‬והיו עושים כן היות והכהן הגדול היה צריך לתרום את הדשן‪ ,‬ורצו‬
‫להקל עליו כדי שינוח בין עבודה זו לעבודת היום המתחילה מיד כשעולה עמוד השחר‪.‬‬
‫פרק שני‬
‫משנה א‬
‫‪.1‬התחרות היתה כדי לקבוע מי יזכה לתרום את המזבח‪ .‬ומי שיגיע ראשון לארבע אמות העליונות של הכבש הוא‬
‫זה שיזכה לתרום את המזבח‪.‬‬
‫‪ .2‬מפני הרמאים שחששו שיוציאו אגודל ועוד אצבע רחוקה ממנו‪ ,‬ויגרמו לכך שהממונה יטעה ויספור אותן כשניים‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪.3‬בטלו את התחרות כאשר קרה שאחד דחף את חברו ונשברה רגלו‪ ,‬וראו שבאים בכך לידי סכנה‪.‬‬
‫‪.4‬פיס הכוונה להגרלה‪ ,‬שהיו מקיימים בין הכהנים של אותו המשמר בכדי לקבוע מי יזכה בעבודה מסויימת במ�ק‬
‫דש‪ .‬והפיס הראשון היה עבור תרומת הדשן‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪.5‬הכהן שהסתיימה בו מספר ההגרלה זוכה ושוחט את התמיד‪ ,‬והכהן שנמצא שלישי מימנו זוכה לדשן את המזבח‬
‫הפנימי‪.‬‬
‫‪.6‬ר’ יהושע סובר שצריך להקריב את אברי התמיד בדרך הילוכו של הכבש בחייו‪ .‬כלומר הראש‪ ,‬הרגל‪ ,‬החזה וכו’‪.‬‬
‫ואילו ת”ק סובר שהגדול שבאברים קרב תחילה‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪.7‬הפיס השלישי היה עבור עבודת הקטורת שהיתה חביבה על הכהנים מפני שהיא גורמת לעשירות‪ ,‬ולכן הקפידו‬
‫שלכל אחד תהיה הזדמנות לזכות בעבודה חביבה זו‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .8‬בחג הסוכות בתמיד של שחר היה כהן שאחז בצלוחית המים לניסוך המים‪.‬‬
‫‪ .9‬הקרבן היה קרב בתשעה כהנים‪ ,‬ולכן היו מתווספים שני כהנים ובידם בזיכי לבונה‪ ,‬וכהן שאוחז בצלוחית המים‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪.10‬הכבש הוא בן שנתו ואילו האיל הוא בן שנתיים‪ ,‬והוא גדול יותר וכבד יותר מהכבש‪ .‬ולכן צריכים שני כהנים‬
‫לקרבים‪ ,‬ושנים לסולת ושנים ליין‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪ .11‬עשרים וארבעה כהנים‪.‬‬
‫‪.12‬רק בקרבנות ציבור צריכים כהנים רבים לקחת חלק בהקרבה‪ ,‬אך הקרבת קרבן יחיד יכולה להתבצע אפילו על‬
‫ידי כהן אחד‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת יומא‬
‫פרק שלישי‬
‫משנה א‬
‫‪“ .1‬ברקאי” מלשון הברקה‪ .‬שהבריקו השמים והאיר השחר‪.‬‬
‫‪.2‬לדעת הרמב”ם יש כאן מחלוקת‪ ,‬האם מחכים עד שיאירו כל פני המזרח‪ ,‬או שניתן כבר לשחוט את התמיד שה�ת‬
‫חיל להאיר השחר‪ .‬אך ישנה גם דעה שאין במשנה שתי דעות‪ ,‬ומתתיא בן שמואל הוא לא תנא‪ ,‬אלא הממונה על‬
‫הפייסות במקדש‪ ,‬והוא היה שואל את הכרוז שהכריז “ברקאי” האם האיר כל פני המזרח עד שבחברון‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪.3‬התקינו לעלות למקום גבוה משום מעשה שהיה שטעו וחשבו שכבר עלה השחר ושחטו את קרבן התמיד וכו’‬
‫‪ .4‬הורידו את הכהן הגדול לבית הטבילה‪ ,‬ושם היה טובל לפני שחיטת התמיד‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪.5‬לומדים שחייב טבילה מטבילת הכהן הגדול ביום כיפורים‪ .‬שאם הכהן הגדול צריך לטבול בשעה שמחליף מבגדי‬
‫לבן לבגדי זהב למרות שהבגדים קודש‪ ,‬וכן צריך לטבול בשעה שנכנס מההיכל לדביר ומהדביר להיכל למרות‬
‫ששני המקומות קודש‪ ,‬הרי שקל וחומר שישראל שרוצה להכנס לעזרה חייב טבילה שהרי הוא בא ממקום של‬
‫חול למקום של קודש‪ ,‬וממקום שלא חייב כרת למקום שחייב כרת‪.‬‬
‫‪ .6‬הטבילה הראשונה שטבל הכהן לפני שחיטת התמיד‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪.7‬בפרסו את הסדים משום צניעות‪ .‬הסדין היו עשוי בוץ‪ ,‬בכדי להזכיר לכהן שעבודת היום היא בבגדי לבן שאף הם‬
‫עשויים מבוץ‪.‬‬
‫‪.8‬ביום כיפור כל העבודה נעשית על ידי הכהן הגדול‪ ,‬ולכן עליו להספיק למהר ולקבל את דם השחיטה בכלי לאחר‬
‫השחיטה‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬בקטורת כתוב “בבוקר בבוקר” ואילו בקרבן התמיד כתוב “בבוקר”‪ ,‬ולכן היא קודמת לאברים‪.‬‬
‫‪.10‬היו מפיגים את הקור של מי המקוה‪ ,‬על ידי הטלת חתיכות של ברזל מלובן לתוך מי המקוה‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪.11‬פרווה היה שמו של אדם שבנה את הלשכה ועל כן היא נקראת של שמו‪ .‬ולקחו לשם את הכהן לאחר שהקרבת‬
‫התמיד של השחר‪ ,‬לפני שמתחיל את העבודות המיוחדות של יום הכיפורים‪.‬‬
‫‪.12‬אם מקדש הכהן ידיו ורגליו לפני שפושט את בגדי הזהב‪ .‬ר”מ סובר שקודם פושט בגדיו‪ ,‬שהקידוש הוא לכבוד‬
‫הבגדים שילבש‪ ,‬ואילו ת”ק סובר שקודם יקדש ידיו ורגליו‪ ,‬שהקידוש הוא משום פשיטת בגדי הזהב‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪.13‬את הבגדים היותר יקרים לבש הכהן בשחר‪ .‬ולומדים דין זה מכך שכתוב ארבע פעמים “בד” בעבודת השחר‪,‬‬
‫ללמד שבגדי הלבן צריכים להיות מהמובחר שבבדים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת יומא‬
‫‪ .14‬לדעת רבי מאיר עשרים מנה‪ ,‬ולדעת חכמים שלושים מנה‪ .‬ואם רצה יכול להוסיף על חשבונו‪.‬‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬חששו שהפר יעשה צרכיו‪ ,‬ואם אחוריו במזרח‪ ,‬הרי שיש בך בזיון למזבח שנמצא במזרח‪.‬‬
‫‪ .16‬הפר כיפר על פשעיו ועוונותיו של הכהן הגדול ושל ביתו‪.‬‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬הסגן היה צריך למלא את מקומו של הכהן הגדול אם ארע לכהן פסול‪.‬‬
‫‪ .18‬בקלפי היו שני גורלות‪ ,‬על אחד לד’ ואחד לעזאזל‪.‬‬
‫משנה י‬
‫‪.19‬בן קטין התקין שנים עשר ברזים לכיור‪ .‬ועשה מוכני לכיור‪ ,‬שהוא גלגל של עץ שמשקע את הכיור בבור של מים‬
‫על מנת שלא יפסלו המים בלינה‪.‬‬
‫‪ .20‬בשעה שזרחה החמה יצאו ניצוצות מנברשת הזהב שעשתה הילני המלכה‪ ,‬וכך ידעו שהגיע זמן קריאת שמע‪.‬‬
‫משנה יא‬
‫‪.21‬בית אבטינס לא רצו לגלות מהו העשב המכונה “מעלה עשן” שהיה גורם לעשן הקטורת לעלות כלפי מעלה‬
‫כמקל‪ ,‬ולא להתפזר לצדדים‪.‬‬
‫‪.222‬על כך שמעולם לא יצאה מביתם כלה מבושמת‪ ,‬כדי שלא יחשדו בהם שהיו משתמשם בסממני הקטורת לב�י‬
‫שום נשותיהם‪ ,‬לקיים את הכתוב “והייתם נקיים מד’ ומישראל”‪.‬‬
‫פרק רביעי‬
‫משנה א‬
‫‪“.1‬טרף” הכוונה ערבב את הגורלות‪ ,‬ויש המפרשים שהכהן היה “טורף” כלומר חוטף את הגורל מבלי שישיה לו זמן‬
‫לראות מה הוא נוטל‪ .‬היה צורך לטרוף‪ ,‬היות ולא רצו שהכהן יקח בכוונה את הגורל שכתוב עליו של שם בימינו‪,‬‬
‫לפי שסימן טוב היה להם שעלה הגורל של שם בימינו‪.‬‬
‫‪.2‬את הגורל שעלה בימין מניח הכהן על השעיר שנמצא לימינו‪ ,‬ואת הגורל שהעלה בשמאל נותן על השעיר של�ש‬
‫מאלו‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬בכדי שלא יתערבבו עם השעירים האחרים‪.‬‬
‫‪ .4‬הווידוי הראשון היה על חטאי הכהן הגדול וביתו‪ ,‬ואילו הווידוי השני היה על עוונות אחיו הכהנים‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬המירוס נועד בכדי למנוע את קרישת הדם בזמן שהכהן הגדול הלך להקטיר את הקטורת‪.‬‬
‫‪ .6‬הגחלים נועדו לעבודת הקטורת‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת יומא‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬אם היו משתמשים בכל יום במחתה של זהב הוא היה נהרס מחום הגחלים‪ ,‬והתורה חסה על ממונם של ישראל‪.‬‬
‫‪.8‬בכל יום המחתה היתה כבדה‪ ,‬ואילו ביום כיפור היתה קלה ודופנה היה עשוי מחומר דק‪ .‬בכל יום היד של המחתה‬
‫היתה קצרה‪ ,‬ואילו ביום כיפור היתה ארוכה בכדי שיוכל לשים אותה תחת זרועו‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬מזרחו של המזבח היה בצד ימינו של הכהן שעלה בכבש‪ ,‬וכל פניות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך הימין‪.‬‬
‫‪.10‬רבי יהודה סובר שגם בשאר ימות השנה עלה הכהן הגדול במרכזו של הכבש ולא רק ביום כיפור‪ .‬וכן סובר רבי‬
‫יהודה שבכל ימות השנה קידש הכהן הגדול את ידיו ורגליו בקיטון של זהב‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬המערכה הנוספת שמשה את הכהן הגדול לגחלים לקטורת שהוא מכניס לקודש הקדשים‪.‬‬
‫‪.12‬לדעת ר”מ ארבע מערכות בשאר ימות השנה‪ ,‬וחמש ביום כיפור‪ .‬לפי רבי יוסי שלוש בשאר ימות השנה וארבע‬
‫ביום כיפור‪ ,‬ולפי רבי יהודה בכל יום שתים וביום הכיפורים שלוש‪.‬‬
‫פרק חמישי‬
‫משנה א‬
‫‪.1‬בבית שני‪ .‬בבית המקדש הראשון לא היו שתי פרוכות שמבדילות בין הקודש לקודש הקודשים‪ ,‬אלא היה כותל‬
‫בעובי של אמה אחת‪.‬‬
‫‪.2‬הכהן לא האריך בתפילתו כדי שלא לגרום לאנשים לפחד ולחשוש שהוא מת‪ .‬היות והיתה מסורת שכהן גדול‬
‫שאינו הגון או שמשנה מעבודת הקטורת הרי הוא מת שם‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מאבן זו הושתת העולם‪ .‬והרמב”ם מבאר שיסוד העולם הוא עבודת בית המקדש‪.‬‬
‫‪ .4‬בבית ראשון היה מניח בין שני בדי הארון ובבית שני הניח על גבי אבן השתיה‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬על הכפורת של ארון העדות‪.‬‬
‫‪ .6‬הכהן היה מונה קודם “אחת”‪ ,‬שמא ישכח וימנה את ההזאה הראשונה כחלק משאר ההזאות‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬האם היו בהיכל כן אחד או שנים?‬
‫‪ .8‬לקח הכהן מדם הפר והזה על הפרוכת בהיכל מחוץ לקדש הקדשים‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬בענין זה נחלקו ת”ק ורבי אליעזר במשנתנו‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת יומא‬
‫‪.10‬לפי תנא קמא במשנתנו הכהן היה מחטא ויורד‪ ,‬כלומר נותן את הדם על קרנות המזבח מלמעלה למטה‪ ,‬על‬
‫מנת שלא ילכלך הדם את בגדיו‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪.11‬הכהן הזה מהדם על המזבח עצמו שבע פעמים‪ ,‬ולאחר מכן היה שופך את שיירי הדם בנקב הפונה למערב‬
‫שהיה בקרן הדרומית מערבית של מזבח העולה‪.‬‬
‫‪ .12‬לא‪ ,‬יש דין מעילה בשיירי הדם‪ ,‬ולכן אסור להנות מהם ללא תשלום‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪.13‬אם שינה מהסדר‪ ,‬עליו לחזור ולעשות שוב על פי הסדר‪ .‬ולומדים זאת מכך שכתוב “והיתה זאת לכם חוקת‬
‫עולם” שכל מקום שנאמר בו “חוקה” אינו אלא לעכב‪.‬‬
‫‪.14‬האם כל הזאה והזאה היא מצוה בפני עצמה כפי שסוברים ר”א ור”ש‪ ,‬או שכל ההזאות יחדיו מהוות כפרה‪ ,‬ואם‬
‫נשפך הדם באמצע ההזאות קודם שנשלמה הכפרה‪ ,‬צריך להתחיל ולהזות מחדש‪.‬‬
‫פרק שישי‬
‫משנה א‬
‫‪.1‬אם מת השעיר לפני שהגריל הכהן‪ ,‬יקח שעיר אחר כבן זוג לשני‪ ,‬אבל אם כבר היתה ההגרלה‪ ,‬צריך להביא זוג‬
‫אחר‪.‬‬
‫‪.2‬רבי יהודה אומר שאם נשפך דם השעיר הנשחט קודם שגמר הכהן את כל ההזאות‪ ,‬צריך להביא זוג אחר ולערוך‬
‫הגרלה מחדש‪ ,‬והשעיר המשתלח נדחה ועליו למות‪ .‬כלומר‪ ,‬השעיר המשתלח נחשב “בעלי חיים” היות והוא לא‬
‫נשחט‪ ,‬ובכל זאת הוא נדחה‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬על עוונות בני ישראל‪.‬‬
‫‪ .4‬עשר פעמים‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬הכל כשרים להוליכו‪ ,‬אפילו ישראלים‪ .‬אך נהגו הכהנים להוליכו‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .6‬עשו את הכבש בכדי למנוע מאנשים מלתלוש את שערו של השעיר‪.‬‬
‫‪.7‬היו מלווים אותו יקירי ירושלים שהיו מנכבדי העיר‪ .‬וליוו אותו רק עד הסוכה הראשונה היות והסוכה היתה רחוקה‬
‫מירושלים אלפיים אמה‪ ,‬שהוא תחום שבת וגם ביום כיפור אסור לעבור את תחום השבת‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪.8‬יושבי הסוכה הציעו לאדם שהוליך את השעיר לחם ומים‪ ,‬וכן היו מלווים אותו עד לסוכה הבאה‪.‬‬
‫‪ .9‬מהסוכה האחרונה ועד הצוק היו שני מילים שהם ארבעת אלפים אמה‪ ,‬ומותר ללכת רק עד קצה התחום‪ ,‬כלומר‬
‫‪13‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת יומא‬
‫מיל אחד‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .10‬אם לשון של זהורית היה מלבין סימן הדבר שנתכפרו עוונותיהם של ישראל‪.‬‬
‫‪.11‬התורה אומרת שהאיש שמשלח את השעיר מטמא בגדים‪ .‬לדעת ת”ק הוא מטמא בגדים ברגע שיצא מחוץ‬
‫לחומת ירושלים‪ ,‬ואילו ר”ש סובר שהוא מטמא רק משעה שדוחף את השעיר מהצוק‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪ .12‬היו שורפים אותם בבית השרפה‪ ,‬כלומר בבית הדשן שהיה מחוץ לירושלים‪.‬‬
‫‪.13‬נחלקו בענין זה ת”ק ור”ש‪ .‬לדעת ת”ק הם מטמאים מרגע שיצאו מחוץ לחומת העזרה‪ ,‬אך ר”ש סובר שהם‬
‫מטמאים רק משעה שהאש אחזה כבר ברובם של הפר והשעיר‪.‬‬
‫משנה ח‬
‫‪ .14‬אסור היה לכהן הגדול להתחיל בעבודה אחרת עד שידע שהשעיר הגיע למדבר‪.‬‬
‫‪.15‬לדעת ת”ק היו מעמידים צופים בכל הדרך עד הצוק‪ ,‬וכאשר ראה הצופה שסמוך לצוק שדחפו את השעיר‬
‫מהצוק הוא הניף סודר על מנת לסמן לחברו‪ ,‬וחברו לחברו עד שהגיעו למקדש‪ .‬רבי יהודה סובר ברגע שהגיע‬
‫השעיר למדבר כבר נעשתה מצוותו‪ ,‬ולכן היו מחשבים את משך הזמן שלוקח ללכת מירושלים ועד לתחילת‬
‫המדבר‪ .‬ור’ ישמעאל סובר שהיו רואים לפי הלשון של זהורית שהיתה במקדש‪ ,‬שאם הלשון הפכה לבן היה בכך‬
‫סימן שנתכפרו עוונותיהם של ישראל‪.‬‬
‫פרק שביעי‬
‫משנה א‬
‫‪.1‬כן‪ .‬למרות שהקריאה בתורה לא נחשבת עבודה‪ ,‬מותר לכהן ללבוש את בגדי הלבן במקדש גם שלא בזמן עבודה‪.‬‬
‫‪.2‬הכהן קורא בעל פה את פרשת “בעשור לחודש השביעי” שבחומש פקודים‪ .‬והוא קורא בעל פה היות וצריך לגלול‬
‫הרבה מפרשת אמור ועד לפרשת פנחס‪ ,‬ומשום כבוד הציבור לא ממתינים זמן כה רב אלא קורא מיד בעל פה‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מלאכת שניהם נעשתה באותו הזמן‪.‬‬
‫‪.4‬כאן לא מדובר שהאנשים עוסקים במצוה‪ ,‬אלא בראייתה‪ .‬ולכן לא חל כאן הכלל שאין מעבירין על המצות‪ ,‬ומותר‬
‫להפסיק לראות מצוה אחת ולעבור לראות מצוה אחרת‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪.5‬לפי רבי אליעזר מקריבים אותם יחד עם עם אילו ואיל העם‪ ,‬ואילו לפי ר”ע היו מקריבים אותם עם התמיד של‬
‫שחר‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת יומא‬
‫משנה ד‬
‫‪ .6‬הטבת הנרות‪.‬‬
‫‪ .7‬הוא עשה יו”ט על כך שיצא בשלום מהקודש ולא ארע לו פסול או תקלה אחרת‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .8‬בשמונה בגדים‪.‬‬
‫‪ .9‬או מלך או סנהדרין או מי שהציבור צריכים לו‪.‬‬
‫פרק שמיני‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬אכילה ושתיה נחשבים כעינוי אחד‪ ,‬ששתיה בכלל אכילה‪.‬‬
‫‪.2‬למלך ולכלה‪ .‬הכלה צריכה שלא תתגנה על בעלה וכל שלושים יום לאחר החתונה נחשבת האשה לכלה‪ .‬ובמלך‬
‫נאמר “מלך ביופיו תחזינה עיניך”‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪.3‬ביום כיפור לא כתוב לשון “אכילה” אלא לשון “עינוי”‪ .‬כלומר יש חובה להתענות‪ ,‬ואדם שאוכל פחות מכותבת‬
‫בגסה‪ ,‬דעתו לא מתיישבת עליו‪ ,‬והוא עדיין נחשב כמתענה למרות אכילתו‪.‬‬
‫‪ .4‬לא חייב כרת‪ ,‬מכיון שהמשנה קבעה כי “האוכל ושותה אין מצטרפין”‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪.5‬אם האכילה או השתיה היו בהעלם אחד‪ ,‬ורק לאחר שסיים לאכול נודע לו שעבר איסור‪ ,‬הרי שחייב רק חטאת‬
‫אחת‪ .‬אך אם נודע לו על האיסור תוך כדי האכילה‪ ,‬וחזר ושכח‪ ,‬הרי שחייב שתי חטאות‪.‬‬
‫‪.6‬כן‪ .‬במקרה של פיקוח נפש‪ ,‬וכן אם אכל מאכל או שתה משקה שאינו ראוי לאכילה‪( .‬אמנם במקרה של פיקוח‬
‫נפש מותר לכתחילה‪ ,‬ואילו אם אכל מאכל שלא ראוי לאכילה הוא עובר על איסור דרבנן)‬
‫משנה ד‬
‫‪.7‬יש מפרשים כי “אין מענים”‪ ,‬הכוונה שאין חיוב למנוע מהם מאכל‪ .‬ויש מפרשים שהכוונה היא שאסור למנוע‬
‫מהם מאכל‪ ,‬כלומר שאסור למנוע מהם מאכל ולגרום להם לעינוי לפני הזמן שחכמים קבעו במשנה‪.‬‬
‫‪.8‬הגיל תלוי בבריאותו של הילד‪ .‬אם הילד בריא‪ ,‬מחנכים אותו שנתיים לפני הגיעו לחיוב מצוות (‪ 11‬לבנים ו ‪10‬‬
‫לבנות)‪ .‬אך אם הוא חלש‪ ,‬יש לחנכו רק שנה אחת לפני הגיעו לחיוב מצוות‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬אם היא לא תאכל יש בכך סכנה לה ולעובר‪.‬‬
‫‪.10‬במקרה של חולה יש לשאול את הרופאים האם יש לחולה סכנה במקרה שלא יאכל‪ ,‬ורק אם אין רופאים הרי‬
‫שמאכילים אותו עלפי עצמו‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת יומא‬
‫משנה ו‬
‫‪.11‬מי שנשכו כלב שוטה‪ .‬ת”ק אוסר להאכילו מחצר הכבד של הכלב שנשכו‪ ,‬משום שמדובר ברפואה עממית לא‬
‫בדוקה‪ .‬ואילו רבי מתיא בן בחרש מתיר‪ ,‬שלדעתו מדובר ברפואה גמורה ולכן מותר להשתמש בו במקום של‬
‫פיקוח נפש‪.‬‬
‫‪.12‬מי שחושש בגרונו יכול להגיע לידי מצב של פיקוח נפש‪ ,‬ויש כאן ספק נפשות‪ ,‬שמא תתגבר המחלה ותסכן את‬
‫החולה‪ .‬ואפילו ספק פיקוח נפש דוחה את השבת‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪.13‬מותר לחלל את השבת‪ ,‬שהרי משנתנו אומרת “מצאוהו חי מפקחין עליו את הגל”‪ ,‬והכוונה לאדם שיחיה רק‬
‫לזמן מועט לאחר הצלתו‪.‬‬
‫‪ .14‬צריך לבדוק בחוטמו‪ ,‬אם הוא נושם‪.‬‬
‫משנה ח‬
‫‪.15‬הקרבן מכפר מכיון שיחד עם הקרבן צריך גם להתחרט ולהתוודות על החטא‪ ,‬ולקבל על עצמו שלא לשוב על‬
‫אותו העוון לעולם‪.‬‬
‫‪.16‬אם עבר עברה שעונשה במזיד הוא כרת או מיתת בית דין (שאז צריך יחד עם תשובה ויום כיפורים‪ ,‬גם יסורים)‬
‫וכן מי שעשה מעשה שיש בו חילול השם‪ .‬וכן אם אומר אחטא ויום הכיפורים מכפר‪ ,‬ועברות שבין אדם לחברו‬
‫אם לא ריצה את חברו‪.‬‬
‫משנה ט‬
‫‪.17‬מי שאומר “אחטא ואשוב”‪ ,‬הוא אדם שעובר עברה וסומך על התשובה שיעשה לאחר מכן‪ .‬וביחס לאדם כזה‬
‫אומרת המשנה‪ ,‬שלא מאפשרים לו מהשמים לחזור בתשובה‪.‬‬
‫‪.18‬אין יום הכיפורים מכפר על עברות שבין אדם לחברו אלא אם כן ריצה את חברו‪ .‬ולכן אם הזיק את חברו עליו‬
‫לשלם לו על הנזק ולבקש את סליחתו‪ ,‬ורק אז יום הכיפורים מכפר‪.‬‬
‫‪16‬‬