יומא פרק א ה ץהש3י עך הןכג ונפטרו כ ד ךהלכו להםכיי. ואמרו לו, אישי

‫יומא פרק א‬
‫ר עובדיה מברטנורא‬
‫ה‬
‫ת ו ס פ ו ת יום ט ו ב‬
‫ומערבין סממניה‪ :‬והשביעוהו‪ .‬שלא יהא צדוקי לתקן מסכת מדוח[‪ :‬והשביעוהו פי׳ הר״ב שלא יהא צדוקי‬
‫הקטורת על המתתה מבחוץ ולהכניס מבפנים‪ ,‬שהם לתקן הקטורת כר‪ .‬שכאוםה שעה ‪°‬לא יוכל שום אלם‬
‫דורשין כי בענן אראה על הכפורת )שם(‪ ,‬כי בענן עשן לדעת מה שהוא עושה כמו שנאמר )ויקרא ט״‪ (1‬וכל‬
‫הקטורת יבוא ואז אראה על הכפורת‪ .‬ואין הדבר כן‪ ,‬אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר כקדש עד‬
‫צאתו‪ .‬הרמב״ס‪ :‬ואתה שלוחנו‬
‫שהרי הכתוב אומר )שם( ונתן‬
‫כד‬
‫את הקטורת על האש לפני ה׳‪ :‬ץ ה ש ‪ 3‬י ך ן כ ג ונפטרו‬
‫ךהלכו ושליח ב״ד‪ .‬מפרש בגמ׳ דהכי‬
‫הוא פורש ובוכה‪ .‬שחשדוהו להם יי‪ .‬ואמרו לו‪ ,‬אישי כיהן קאמרי ליה משביעין אנו עליך‬
‫על דעתינו ועל דעת ב״ד‪ .‬ולא‬
‫לצדוקי‪ :‬והן פורשין ובוכין‪ .‬גדול‪ ,‬אנו שלוחי בית דין כי‪,‬‬
‫שהוא שלותם ושלית ב״ד לענץ‬
‫על שחשדוהו‪ .‬דאמר מר ןשבת‬
‫צ״ז‪ [.‬החושד בכשרים לוקה בגופו‪ :‬ואתה שלוחנו ושליח‬
‫בית עבודה דקי״ל דהני כהני שלותי‬
‫כז‬
‫ו אם היה חכם דורש‪ .‬בדבר דין ‪ ,‬משביעין אנו עליך במי דרחמנא כינהו ולא שלוחי דידן‬
‫שמו בבית הזה‪ ,‬שלא כמ״ש במשנה ג׳ פ״ד דנדרים‬
‫הלכה כל ליל יוה״כ‪ ,‬שלא יישן‬
‫בס״ד‪ :‬והן פורשין ובוכין‪ .‬פי׳‬
‫ויראה קרי‪ .‬ואם חלמיד הוא ולא‬
‫חכם‪ ,‬שיודע להבין ולשמוע דבר וזשנה דבר מכל מה שאמרנו‬
‫הר״ב דאמר מר החושד בכשרים‬
‫הלכה ואינו יודע לדרוש‪ ,‬דורשין ל ך כ י ז ‪ .‬הוא פורש ובוכה כס‪ ,‬והן לוקה בגופו‪ .‬פירש״י דכתיב‬
‫ו אם הןה )שמות ד׳( והן לא יאמינו לי וגו׳‪.‬‬
‫לפניו‪ :‬באיוב ובעזרא‪ .‬שהן פוךשין ובוכיןל‪:‬‬
‫וכתיב )שם( והנה ידו מצורעת‬
‫דברים המושכים את הלב חכם‪ ,‬דורש לא‪ .‬ואם לאו‪,‬‬
‫כשלג‪ .‬ופירוש כשרים מי‬
‫תלמידי חכמים דוךשין לפניו‪ .‬ואם ךגיל לקרות‪ .‬קורא לב‪ .‬שמעשיו סמומין ושמא אין בלבו‬
‫ה‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ואם לאו‪ ,‬קורץ לפניו‪ .‬ובמה קורץ לפניו‪ .‬באיוב וב‪7‬גזךא‬
‫ובדברי הימיםמ זכריה בן קבוטל אומר‪ ,‬פעמים הךבה קריתי לפניו ?דניאל‪:‬‬
‫פירוש המשניות להרמב״ם‬
‫ה ו א ה י ה ח כ ם ד ו ר ש ו א ״ ל ת ל מ י ד י ח כ מ י ם ד ו ר ש י ן כר‪ .‬א ל ו‬
‫ש ח ש ד ו ה ו כי אסור בתורתנו ל ח ש ו ד ולחשוב מ ח ש ב ה ר ע ה ע ל‬
‫א ד ם שענינו מ ס ו פ ק א ל א לצורך ה כ ר ח י כ מ ו ש ת ר א ה ‪.‬‬
‫ו אם‬
‫מלאכת‬
‫הספרים הנזכרים יש ב ה ם ספורים וחשבונות לזמנים שעברו‬
‫שלמה‬
‫ל ע ל י י ת ב י ת א ב ט י נ ם ‪ .‬ללמדו חפינמ הקטורח וזה לדעמ האומר‬
‫במ״ש בנדרים פ ״ ד סי׳ גי‪.‬‬
‫שהיא מן העבודוח הקשוח שבמקדש ועוד נבאר בחחלמ מנמוח כי‬
‫שבאותה שעה לא יוכל שוס אדם לדעת מ ה שהוא עושה כמו‬
‫אין הדבר כן אלא כמו שאמרו לשס מלא מפניו כד מפני אינשי‬
‫שנאמר וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקדש ע ד צאתו ומפני‬
‫ע״כ‪ .‬אכן ביד בהלבומ עבודמ יום הכפוריס פ ״ ד כמב שהיא מן‬
‫זה היו משביעין אותו והוא היה בוכה מפני שחשדוהו במינות והן‬
‫העבודומ הקשומ שבמקדש‪ .‬א נ ו ש ל ו ח י ב ״ ד ו כ ר ‪ .‬גמרא לימא‬
‫היו בוטן שחשדוהו כי אסור בחורחנו לחשוד ולחשוב מחשבה רעה‬
‫מ ה ר מיובחא דרב הונא בריה דרב יהושע דאמר הני כהני שלומי‬
‫על אדם שעניינו מ ס ו פ ק אלא לצורך הכרחי כמו שמראה ע״כ‪.‬‬
‫דרחמנא נינהו דאי אמרח שלוחי דידן נינהו מי איכא מידי דאנן לא‬
‫ו א ם ה י ה ח כ ם ד ו ר ש ו א ם ת ל מ י ד ח כ ם ד ו ר ש י ן לפניו‪.‬‬
‫מצינן למעבד ושלוחי דידן מצו עבדי ה ט קאמרי ליה משביעין אנו‬
‫כצ״ל ולשון הרמב״ם ז״ל שם ס ״ א דהלכומ עבודמ יום הכפוריס‬
‫עליך על דעמנו ועל ד ע ח ב״ד ולאו בעבודה קאמרי ליה אלא לענץ‬
‫ואם היה חלמיד דורשים ע ״ כ וכן נראה דגריס ר ״ ע ו״ל וכן‬
‫קבלמ שבועה כלומר לא לפי הממשבה שבלבך אס באמ להערים‬
‫משמע מרש״י ז״ל‪ .‬וכמב ה ר ״ מ דילונזאנו ז״ל שכך גרסמ ה״ר‬
‫בקבלמ השבועה אנו משביעין אותך לפי דעמנו ודעמ ב״ד ועיין‬
‫זכריה בן‬
‫י כ י ן‬
‫לויירו ז״ל ג״כ‪ .‬וכן הגיה ג״כ ה ״ ר יהוסף ז״ל‪.‬‬
‫תפארת ישראל‬
‫זקני כהונה‪ ,‬מסינמ הקטורמ‪ ,‬דענולה קשה הימה‪ .‬כ ג שלא יתן‬
‫הקטורח על הגחלים שנמחחה‪ ,‬חון לק״ק‪ ,‬ויכניס כך כצדוקים‪,‬‬
‫והרי כחינ ונחן הקטורח על האש לפני ה׳‪ .‬כ ד לקחו ממנו רשומ‬
‫לילך ואח״כ מסרוהו לזקני כהונה ללמדו חפינה‪ .‬כ ה זקני ב״ד‪,‬‬
‫שלא יראו בגשתו כשיבבה שחשרוהו‪ .‬ומפרש סדר השבועה‪ ,‬אומרים‬
‫לו וכוי‪ .‬כ ו ובהכרח נשביע אוחך‪ .‬כ ז ר״ל על ד ע ח ב״ד נשביעך‪,‬‬
‫ונ״ל דהיה צריך לענוח אמן על שבועה זו‪ .‬כ ח כל ז׳ ימים‪] .‬וג״ל‬
‫ללהט א״ל מכל וכו‪ /‬להרי ללעת הצדוקים נשבע לבטל המצוה‪ .‬ל ה ט א״ל‬
‫מכל‪ ,‬לבכולל חייל ]ט״ר רל׳׳ט[‪ .‬עור ג״ל לתרן‪ ,‬ללהט קאמרו ליה ואתה‬
‫שלותנו‪ ,‬לאס ישנה אינו כוה״ג שלהן ללהא לא שווינהו שליח‪ ,‬וא״כ גם לפי‬
‫ו ה ש ב י ע ו ה ו ‪ .‬פי׳ הרמב״ם ז״ל לפי‬
‫ב ו ע ז‬
‫על איזה ימים‪ .‬וכשלא ת מ ו מ ממזי כל שנה לבסוף כ א מ ו ט ואטלולי‪.‬‬
‫ו א ס ״ ה בטומא׳ מששו כ ה ״ ג כל שנה‪ .‬מדעושין כן כל שנה כדי‬
‫שיהי׳ נזהר ט פ י ‪ .‬מדרואה צרמו בצדו‪ ) .‬כ ( ןוהא דהוצרט‬
‫להשביעו בכל שנה ולא הוה סגי בשבועה א׳ כשיממנה לכוה״ג‪ .‬ה ״ ט‬
‫להטיל עליו אימה יחירחה בכל שנה‪ .‬והא דהוצרכו להשביעו כלל‪ .‬והרי‬
‫יכלו להעמיד עליו שומר בפשפש ]כגיטין ;״ד ב׳[‪ .‬נ״ל דה״ט שלא‬
‫לביישו‪ .‬והרי בל״ז זהו כבודו שיהי׳ במקום הקודש בצניעות מופלג‬
‫וביחידות ןכמ״ש תוי״ט תמיד פ״ז מ״א[‪ .‬ותו דפן לא יחוש לשומר‬
‫שבפשפש דקטיר מבחוץ‪ .‬ותו משום דאסור השומר עכ״פ מדרבנן לזון‬
‫עיניו מק״ק ןכפסתיס כ״ו אי[ דמדאו׳ רק שלא לצורך אסור‪ .‬ומדרבנן‬
‫אסי׳ לצורך‪ .‬ומה שהקשה בני הרב המאוה״ג מהו׳ ברוך יצחק‬
‫שליט״א‪ .‬א״כ למה המירו לגלל הפרוכמ להראות הכרוני׳ המעורין‬
‫זנ״ז ]טומא נ״ל א׳[‪ .‬נ״ל כיון דלצורך רק מדרננן אסור‪ .‬א״כ לצורך‬
‫גדול להראות חגמ ה ק נ ״ ה לישראל לא גזרו[‪ ) ,‬ג ( ןולפעג״ד דקראו‬
‫לפניו‪ .‬דוקא הנן ג׳‪ .‬משוס דידוע נחכממ ]רהעטאריק[ ]היא המודיעה‬
‫כל הכללים הנצרטס ללורש ברבים באיזה אופן יוכל אלס לכבוש ע״י לבדו‬
‫אוזן ולב שומעיו‪ .‬להטותם לשמוע לבדו[‪ .‬שע״י ג׳ מיני דינור ישנסו‬
‫ציונים‬
‫א י ש י כה״ג‪ .‬מיי׳ פ״א‬
‫מ ה ׳ עבודת יוה״כ ה״ו‪.‬‬
‫ו א ם ה י ה חכם‪ .‬י״ת‬
‫ע״ב מיי׳ פ ״ א מה׳‬
‫עבודת יוה׳׳כ ה״ח‪.‬‬
‫שינויי נ ו ס ח א ו ת‬
‫ו ה ש ב י ע ו ה ו בד׳ נאפולי‬
‫)ונפטרו(‬
‫השביעוהו‪.‬‬
‫בט״א ליתא‪ .‬ו א מ ר ו ל ו‬
‫במשבי״ר א מ ר ו ל ו ‪ ,‬בד״נ‬
‫ובט״ק ובט״מ ו א ו מ ר י ם‬
‫לו‪ .‬ו ש ל י ח ב ״ ד בד״נ‬
‫וגט״ק ושלוח‪ ..‬משביעין‬
‫א נ ו עליך בט״מ א׳‬
‫משביעיןאותך‪ .‬ששכן‬
‫ובט״ק‬
‫גל״ נ‬
‫שמו‬
‫ובמשבי״ר ששיכן א ת‬
‫)מה(‬
‫מכל‬
‫שמו‪.‬‬
‫ש א מ ר נ ו נל״נ ליתא‪,‬‬
‫אשר‬
‫מכל‬
‫בט״ק‬
‫אמרנו‪ .‬והנה המלה א ש ר‬
‫אינה מצויה במשנה‪ .‬ה ו א‬
‫פ ו ר ש במשבי״ר ו ה ו א ‪. .‬‬
‫ו א ם ה י ה ח כ ם בט״מ‬
‫חכם‪,‬‬
‫א׳ א ם ה ו א‬
‫במשב״ב א ם ה ו א היה‬
‫)לאו(‬
‫ואם‬
‫חכם‪.‬‬
‫ת ל מ י ד י ח כ מ י ם בל״נ‬
‫ו א ס ת ל מ י ד ח כ ם וליתא‬
‫ועי׳ רש״י‪ ,‬במש׳ ל׳ פיזרא‬
‫ו א ם ת ״ ח ה ו א ‪ ,‬בט״א‬
‫ואם לאו ת ״ ח הוא‪.‬‬
‫ק ו ר ץ בל״נ קודאין וכן‬
‫בסמוך‪ ) .‬ו ב מ ה ק ו ר ץ‬
‫ל פ נ י ו ( בט״מ א׳ ליתא‬
‫כ״ז ומלת ל פ נ י ו לימא גם‬
‫בט״א‪ .‬ק ב ו ט ל כ כ י ״ ק‬
‫ק ב ו ט ר וכ״ה בפי׳ ר״ח‬
‫בגמ׳ וברינוב״א‪.‬‬
‫ועי׳‬
‫פ ע מ י ם ה ר ב ה בט״מ‬
‫א׳ ה ר ב ה פ ע מ י ם ‪.‬‬
‫תוספות‬
‫חדשים‬
‫שם ו ה ש ב י ע ו ה ו כ ר ‪ .‬זה‬
‫היה רק בעי״כ הרמב״ם‬
‫בתנורו פ״א מהל׳ עי״כ‬
‫אבל לא ביאר מי היו‬
‫שהשביעוהו גס העתיק ל׳‬
‫המשנה ואמה שלוחנו כו׳‬
‫ובגמרא משמע שאמרו על‬
‫לעתינו ס ׳ כמ״ש המי״ט‬
‫כאן ונ״ל שזקני ג״ל‬
‫השביעוהו מלאמרי׳ מכל‬
‫מה שאמרנו לך והזקני‬
‫כהונה לא אמרו לו כלום‬
‫רק למלי סלר חסינה‬
‫מכ״ש להרמב״ס שלא‬
‫הביא כלל מזקני כהונה‬
‫כלום כנ״ל א״כ ע״כ קאי‬
‫אזקני ב״ל )מהנ״ל(‪.‬‬
‫תוס׳ ר ע ק ״ א‬
‫לעת הצלוקיס יהי׳ עבולתו פסולה מדאינו כוה״ג כלל[‪ .‬כ ט על‬
‫ה ]אות הן במשנה‬
‫ו ה ש ב י ע ו ה ו הפר״ח בם׳‬
‫שחשדוהו‪ .‬ל דהחושד בכשרים לוקה בגופו ]ש״ס הכא[‪ .‬ואף‬
‫מים חיים בפ״א מהלכות‬
‫דמוכרחיס היו‪ ,‬א פ ״ ה בכו לכבודו‪ ,‬שיראה שנדמה להם שחשדוהו‬
‫עיה״כ הקשה דמאי מהני‬
‫בחנם‪ .‬והוצרכו להשביעו‪ ,‬מדאסרה מורה שלא יהי׳ אדם במקדש‬
‫השבועה הא לפי דעתם‬
‫היו טועים הפרושים והם‬
‫בשעח ה ק ט ר ה ) ב ( ‪ .‬ל א בליל יו״כ שלא יישן דראה קרי‪.‬‬
‫אנוסים בדעתם ואפשר‬
‫ל ב אחר הדרשה ל ג ‪ .‬שהן דברים המושטן הלב ויסירו שינה‬
‫שהיו נשבעים לשקר כרי‬
‫מעיניו)ג(‪.‬‬
‫לקיים מצות הקטורת‬
‫שיטתם‬
‫כתקונה לפי‬
‫נ י מ ו ק י ה ג ר י ׳ ׳ ב פ״א ו קריתי לפניו ב ד נ י א ל ‪ .‬נ״ב בירושלמי איתא תני במשלי ובתהלים ס ׳ ע״ש‪ .‬לסי״ו כל כתובים בכלל ט נתמיה בכלל עזרא כמ״ש בסנהלדן‪.‬‬
‫ותירץ דכיון שהיו יודעים‬
‫ולסי״ז שסיר כתב הרמב״ס בעיו״כ בכתבי הקולש‪.‬‬
‫דמשביעים לכל כה ״ג‬
‫איכא מאן רחמירא ליה שבועה ולא היה מכנים עצמו בכך‪ .‬וע״ש עוד תירץ בע״א‪] .‬אות ו[ בתוי״ט ר״ה ו ה ש ב י ע ו ה ו ‪ .‬ל א יכול שום א ד ם ל ד ע ת ‪ .‬הקשה בספר הנ״ל אמאי צריך‬
‫להשביעו הא היו יכולים לראות לפני ולפנים דרך פשפש כדפרכינן בסוגיא רגיטין דף נ״ר ע״ב ודילמא דחזינא דרך פשפש‪ .‬וצ״ל דתקנתא דשבועה עדיפא דמהני אף לאותו שנה‬
‫משא׳׳כ לראותו דרך לול עכ״ל‪.‬‬
‫מלאכת‬
‫שלמה‬
‫יומא פרק א‬
‫והריס ונאמר נהרממ הקומץ והריס מ ה להלן מלא קומצו אף כאן‬
‫אין פמומ ממלא קומצו‪ .‬כ י ו ם ה כ פ ו ת י ם מ ח צ ו ת וכוי‪ .‬ירוש׳‬
‫א ״ ר מנא לא מסמברא דא אלא יה״כ מאשמורמ הראשונה וברגלים‬
‫ממצומ שלא יבואו לידי צמאון ע״כ‪ .‬כפיי ד ״ ע ד ל ביה״כ‬
‫ממצומ משוס חולשא דכהן גדול‪ .‬אמר המלקט במוס׳ כמבו‬
‫שיש גרסא אמרס דגרסינן משום מולשא דכהן הדיוט וכמבמיו בארך‬
‫כיז‬
‫כדלקמן פ ״ ג מ״ה‪ ,‬שתפוג צנחן וה״נ ר״ל דיוציא א״ע מהשינה‪ .‬א ו ל ם‬
‫כערוך פי׳ שהוא לשון שעשוע ושחוק[‪.‬‬
‫ל ז ר״ל שיחקרר על הרצפה‬
‫של שיש‪ ,‬שישח עליו שלא בפישוט ידים ורגלים‪ .‬ובשעח שחייחו‬
‫נושק הרצפה‪ ,‬ונסמך על אגודלי י ד ו ‪ ,‬וזוקף ועומד‪ ,‬וזה נקרא‬
‫קידה‪ ,‬ואין כל אדם יכול לעשוח כן ]ועי׳ רש ״י)מגילה כ׳׳נ ג׳( אמנם‬
‫נ״ל דרק הכה״ג היה קידמו שסומך א״ע על גודלי ידיו‪ ,‬אבל פי׳ מלת‬
‫קידה אינו רק שעומד ושוחה א״ע עד שטוחה פניו בקרקע וחוזר תוקף‬
‫א״ע באיוה אופן שיכול‪ ,‬דאי לא תימא הכי הא דכתיב ותקול בת שבע‬
‫שלמה‬
‫ברפ״ד דמסכת תמיד בשס הראב״ד ז״ל‪ .‬וביד פ ׳ שגי מהלכות‬
‫תוס׳ רעק׳׳א‬
‫ממידין ומוספין סי׳ י״א‪ .‬ויש לחמוה דבמתני׳ מנן וברגלים‬
‫מאשמורמ הראשונה ושם כמב וברגלים מממלמ שליש אמצעי של‬
‫מהלכות תמידין כתב‬
‫משיעלה עמוד השחר‬
‫ועי׳ מ״ש בגליון ספ״ב‬
‫דמגילה‪] .‬אות ח[ שם‬
‫אשמורמ הראשונה דהיינו ממלמ שליש אמצעי ומימה שלא דבר בזה‬
‫ברע״כ ר״ה ת ו י מ י ן את‪.‬‬
‫לילה ואפשר שהוא ז״ל רוצה לפרש מאשמורמ הראשונה מסוף‬
‫מהרי״ק ז״ל‪.‬‬
‫תפארת ישראל‬
‫ל ד ב ח ו ד הכהניס הזריזים‪ .‬ל ה מחבר אצבע האמצעי הארוך לראש‬
‫האגודל‪ ,‬ושומטו מהר בכח לחוך כף היל דעי״ז נשמע קול זירוז‪.‬‬
‫ל ו ר״ל הצטנן מ ע ט פ ע ם אי‪ ,‬כדי להסר השיגה‪ ,‬דהחמימוח‬
‫מרפה הגוף‪ ,‬ומפיל עליו חבלי שינה‪ ] .‬ו מ ל ת פ ג לשון הוצאה הוא‬
‫מלאכת‬
‫ז‬
‫ב ו ע ז‬
‫דמחדדו מחשבומ השומעים‪ .‬לשמוע בחביגו׳ דברי המדבר‪ .‬אס כשהס‬
‫על דרך חקירה ולימוד ןדידאקטיש‪ .‬בעלעהרענל בל״אן‪ .‬או על דרך‬
‫הערמ ורביבמ ההרגשומ‪ .‬נפאטהעטיש‪ .‬ריהרענד גל״א[‪ .‬או ע״י נעימות‬
‫שעשוע סיפורים יפים‪] .‬עסטהעטיש‪ ,‬אונטערהאלטענד[ בל״א‪ .‬ובלמי ספק‬
‫גס דרשומ הכוה״ג ביו״כ היו בא׳ מאלו או מכל הג׳ ביחד‪ .‬ולהט‬
‫בקריאה שאחר דרשמו‪ .‬בקשו למשוך גם לבו בג׳ אלו‪ .‬דהנה באיוב זחו‬
‫מחשבותיו להתפלא בעסקי החקירות‪ .‬ובקריאח עזרא‪ .‬בקשו לרכך לבבו‬
‫והרגשותיו‪ .‬לחשוב בכמה עמל ויגיעה ועוני בנו אז המקדש ועי״ז‬
‫יחאמץ בכל כח לידע כמה צריך לדקדק בענייני עבודחו‪ .‬לבלי להפסיד‬
‫בל יגיעה אבוחיו‪ .‬ובקריאח דברי הימים ישחעשע מחשבוחיו בסיפורי‬
‫מעשיוח ומלחמוח ועניינים שוני׳‪ .‬וע׳׳י שיעסקו ויטרדו מחשבותיו בג׳‬
‫אלו‪ .‬בהשכלה‪ .‬וברחמנוח‪ .‬ובעונג‪ .‬חעוף שינה מעיניו[‪.‬‬
‫אפיס ארצה‪ ,‬ו ט ס״ד שאשה חלשה תוכל לעשות מה שעושה הכוה״ג דרב‬
‫מבד׳‪ .‬אלא ע״כדרק הכה״ג זקף א״ע בכוח על אגודליו[‪ .‬ל ח ןבעשעפטיגען[‪ ,‬שענו ע מ ו שידם ומשבמומ שבשיד מעלומ שבמהלים דכמיב בהו אס‬
‫ה׳ לא יבנה ביח‪ ,‬שוא עמלו בוניו בו‪ ,‬לומר הזהר שלא תטרמ בחנם‪ .‬אבל לא הטריחוהו הרבה‪ ,‬שיקרא הוא לבדו כבממלמ הלילה‪ ,‬מדכבר קרב‬
‫לאור היום‪ ,‬צריך לחזקו להעבודה‪ .‬ל ט של ממיד‪ .‬מ מרוממ הדשן‪ ,‬שהכהן מורס בכל יום מלוא ה מ ח ח ה מגחלים שבמזבח‪ ,‬ונוחנן במזרח‬
‫הכבש‪ ,‬ונבלעים במקומן‪ .‬וזו עבודה ראשונה שבכל יום‪ ,‬ואח״כ הכהנים מסירין מהמזבח הדשן שנחרבה‪ .‬מ א ל ק ד א ח הגבר‪ .‬מ ב מדמוטל‬
‫על הבוה״ג לבד כל עבודמ היום‪ ,‬לכן ה ש ט מ ו למרום מרומח הדשן‪ ,‬ואח״כ מסנין הכהניס ה א ב ד ס שלא נחעכלו מבערב‪ ,‬וגורפין האפר‬
‫להחפוח ]כפ״ג דחמיד[ ואח״כ מ ס ד ד ן הד׳ מערכוח שעשו היום ע ״ ג המזבח ]כדלקמן פ׳׳ל מ״ו[‪ ,‬ואח״כ מעלין הב׳ גזירי עצים למזבמ‪ ,‬ובמוך‬
‫הזמן שיעשו עבודוח הרבוח הללו יגיע זמן השחיטה של חמיד !כרפ״ג[ וע״י שישחט החמיל בהשכמה‪ ,‬לא יצטרך ה כ ו ה ״ ג לבהל א ״ ע בעבודח‬
‫היום אח״כ זא״ז מבלי לנוח קצה בין א׳ להברחה‪ .‬מ ג דנפישי ישראל‪ ,‬ונפישי קרבנוח שיביאו עולוח ראייה ושלמי חגיגה ושמחה‪ ,‬וצדך ג״כ‬
‫זמן רב לפנוח דשן הרב לחפוח‪ ,‬והוא גל אפר גדול שבאמצע מזבח‪ ,‬לכן ה ש ט מ ו יוחר‪ .‬מיהו כיו״ט לא הסירו האפר מהמזבח ל ג מ ד ‪ ,‬רק‬
‫גרפוהו לפפוח‪ .‬מ ד והוא בסוף שליש הא׳ של הלילה‪ .‬מ ה ברגל‪ .‬מ ו ל ה ק ד ב קרבנוחיהן מיד אחר הממיד‪ ,‬ולהט לא היו יכולין לקבוע‬
‫אומו הזמן עצמו למרוממ הדשן‪ .‬ו א פ ש ר שגס אכולהו קאי‪ ,‬דביה״כ הי׳ אז העזרה מלאה מישראל שבאין לראוח עבודח הכוה״ג‪ ,‬מ מ י מצוה‬
‫היא ]טומא ד״ע ע״א[‪ .‬ואע״ג דלעולם לא נפממו ש ע ד עזרה ע ד קודם שחיטמ הממיד ]כתמיד פ״ג מ״![‪ .‬י״ל דאז מ פ נ י הצורך פחמו וחזרו‬
‫ונעלום ]כחוס׳ עירונץ ד״ב סע״א[‪ .‬א׳׳נ י״ל לבשער טדי נכנסו‪.‬‬
‫בין רב‪ .‬וכ׳׳כ רש״י‬
‫וסיים ובלבד שלא יפחות‬
‫ממלא קומץ דילפינן לה‬
‫בגז׳׳ש והרים את הדשן‬
‫מוהרים ממנו בקמצו‬
‫עכ״ל והוא סוגיא ערוכה‬
‫פ״ב דף כ׳׳ד ע״א ושם‬
‫פירש״י דהגז״ש רק לענין‬
‫דלא יפחות מאומד מלא‬
‫קומץ ואם רצה להוסיף‬
‫למימר‬
‫דליכא‬
‫יוסיף‬
‫דווקא קאמר דהא לא‬
‫אפשר לפשוט ברמץ‬
‫ידיו‬
‫רותחות‬
‫גחלים‬
‫ודברי‬
‫עכ״ל‪.‬‬
‫לקמץ‬
‫הרע״ב שסתם בין רב בין‬
‫מעט דמשמע דאין שיעור‬
‫בדבר תמוה דהא אינו‬
‫גם‬
‫מקומץ‪.‬‬
‫פחות‬
‫בפ״ב מהל׳‬
‫הרמב״ם‬
‫תמירין לא הביא שיעור‬
‫דקומץ וכבר תמה בוה‬
‫המ״ל שם‪.‬‬
‫תפארת‬
‫ירושלים‬
‫פ׳׳א תורע״א אות ח כהרע״כ‬
‫ר״ה תורמין א ת בין‬
‫ר ב ובי׳כ ד ש ״ י וסיים‬
‫ובלבד ש ל א יפחות‬
‫ק ו מ ץ וכוי‬
‫ממלא‬
‫ו ד ב ר י הרע״ב ש ס ת ם‬
‫בץ רב בץ מעט‬
‫ד מ ש מ ע דאין שיעור‬
‫ב ד ב ר ת מ ו ה וכו־ גם‬
‫הרמב״ם בפ״ב מה״ת‬
‫ל א ה ב י א שיעור ד ק ו מ ץ ו כ ב ר ת מ ה ב ז ה ה מ ש נ ה ל מ ל ך שם‪ .‬יש ליישב ד ב ד ה ס זס״ל לרמב״ם ורע׳׳ב דבדימא זו נדחה מהלכה משום דקשיא להו קושי׳ סוס׳ יומא)כד‪ (.‬בד״ה‬
‫מתרומת מעשר וכו׳ וז״ל וא״מ ואמאי לא מיבעיא ליה אי ילפינן מתלה כו׳ א״נ י״ל דילסינן מרומה קמייסא דנהי לתרומת מעשר יש מרומה גדולה קודם לה מ ״ מ בלוים דמשמעי קרא‬
‫זהו היא תרומה קמייתא רחייבינהו קרא לאפוקי תלה שיש תרומה גלולה קולמת עכ״ל‪ .‬ה ד דאע״ג דבעצמותו יש לה תרומה קודם לה מ ״ מ אנן במר דמשמעי קרא אולמן‪ .‬וטון שכן לתנא‬
‫רבי ר״י לס״ל למשונה ביאה זו של חלה מכל ביאות שבתורה לבעלמא כתיב ט תבואו ט יביאך ובאן כתיב בבואכם לומר מיל כשנכנסו קולם טבוש וסילוק‪ ,‬והוא ב ס ס ד פ׳ שלח מובא‬
‫בתוס׳ נלה )מז( ואיתא שם לבמרומה ומעשר לא נתחייבו אלא לאחר טבוש וחלוקה )ועיי״ש בתו׳ ל״ה ל״ג(‪ ,‬ה ד בסלה למשסעי קרא שהוא קולס טבוש וחלוקה כלכסיב בבואכם היא‬
‫תרומה קמייתא שאין תרומה קולמת לה שפיר ילפינן תרומת הלשן מחלה שאין לה שיעור‪ .‬ור״ח לס״ל לבעינן מלא קומצו צ״ל ללית ליה לתנא ר ב ד ר״י ומשוס האי טעמא לא יליף מתלה‬
‫כחירץ תו׳ שס‪ .‬אבל לחנא לבי ר״י דש מקום ללמוד מחלה טפי עליפא מללמור מקטורח כמ״ש חוס׳ גסה״ל הנ״ל בכלי שיהיה להס ממיל נשער הזול והמוכר שרוצה לישא וליתן בהם היטב‪.‬‬
‫הלכתא‬
‫ג ב י ר ת א כ ל ל א ד פ ד ק א׳‬
‫ידיע ל ה ו י ש מ ה ש נ כ ת ב בין ב ׳ כ פ ל י ח צ י ע ג ו ל י ם כ ז ה » (( ה ו א מ ה‬
‫ש ה ו ב א במם׳ ז ו ש ל א מ ע נ ץ י ה ״ כ ו ה צ ב ת י א ו ת ן ה ל כ ו ת ל ב ת ה ב ח צ י ע ג ו ל‬
‫כ א ל ה ‪ ,‬ל מ ע ן אם ירצה א ד ם ל ח ז ו ר ביום ה ק ד ו ש י ה ״ כ ה ג ״ ב ש ל י ו מ א‬
‫ב מ ר ו צ ה אז יכול ל ד ל ג כ ל ה ה ל כ ו ת ה א ל ה ‪.‬‬
‫משנה א ו׳ י מ י ם ק ו ד ם י ה ״ כ מ פ ר י ש י ן כ ״ ג מ ב י ת ו ל ל ש כ ת ו ש ב מ ק ד ש‬
‫]והיא ה י ת ה בנויה ב ק ו ד ש ו פ ת ו ח ה ב ח ו ל ד א ז ה י א ח ו ל גמור ו מ ו ת ר ל י ש ב‬
‫ו ל י ש ן בה[ ודבר זה ק ב ל ה מ מ ש ה רבינו‪ ,‬ו מ פ ר י ש י ן א ו ת ו מ א ש ת ו כ ל ז״י‬
‫ש מ א תמצא אשתו נדה אחר שיבעלנה תוך כדי שתרד מ ה מ ט ה ותדיח‬
‫פניה ש ל מ ט ה ‪ ,‬ו י ט מ א ז׳ ימים‪ ,‬ו ל א י כ ו ל ל ע ב ו ד ב י ה ״ כ ‪ ,‬והרי אין ה ע ב ו ד ה‬
‫כ ש ר ה א ל א בו‪ .‬ו מ ת ק נ י ן ל ו כה׳׳ג א ח ר ת ח ת י ו ש א ם יארע ב ו פ ס ו ל‬
‫ש י ת ט מ א ‪ ,‬יעבור ה א ח ר ת ח ת י ו ב י ה ״ כ ‪ ,‬בין ש א י ר ע ב ו ה פ ס ו ל ק ו ד ם ת מ י ד‬
‫ד ש ח ר בין ש א י ר ע א ח ר ש ה ק ר י ב קרבנו‪ ,‬ו ז ה ה א ח ר א ״ צ ח נ ו ך א ל א נכנם‬
‫תחתיו ועבודתו מחנכתו ומחחיל מ ה ע ב ו ד ה שפסק בה הראשון‪ ,‬ולאחר‬
‫יוה׳׳כ חוזר ה ר א ש ו ן ל ע ב ו ד ת ו ו ה ש נ י עובר‪ ,‬ו כ ל מ צ ו ת כ ה ו נ ה ג ד ו ל ה עליו‪,‬‬
‫אלא שאינו עובד ובעבד עבודתו כשירה וכשמת הראשץ השני מתמנה תחתיו‪.‬‬
‫משנה ב ג ד ה בז׳ ימים א ל ו מזין ע ל י ו מ א פ ר ה פ ר ה בג׳ ל ה פ ר ש ת ו ‪ ,‬ו ב ז ‪/‬‬
‫ש ה ו א ע י ה ״ כ ש מ א נ ט מ א ב מ ת ו ל א י ד ע ו א ם ח ל יום ש ב ת בג׳ א ו בז׳ ש ל ו‬
‫נ ד ח ה ההזייה‪ .‬ו כ ל ז ״ י מרגילין א ו ת ו ב ע ב ו ד ו ת ‪ ,‬זורק ה ד ם ו מ ק ט י ר‬
‫ה ק ט ו ר ת ו מ ט י ב הנרות ו מ ק ט י ר אברי ת מ י ד ע ל ה מ ז ב ח ‪ ,‬כ ד י ש י ה א רגיל‬
‫ב ע ב ו ד ה ביה״כ‪ ,‬ומוסרין ל ו זקנים מ ז ק נ י ב ״ ד וקורין ל פ נ י ו ו מ ל מ ד י ן א ו ת ו‬
‫ע ב ו ד ת היום וסידורה ו א ״ ל א י ש י כ ה ״ ג קרא א ת ה בפיך‪ ,‬ש מ א ש כ ח ת א ו‬
‫ש מ א ל א ל מ ד ת ד ב ר זה‪ ,‬ו ע י ה ״ כ ב ש ח ר י ת ה י ו מ ע מ י ד י ן א ו ת ו ב ש ע ר‬
‫ה מ ז ר ח ומעבירין לפניו פרים ואילים ו כ ב ש י ם כ ד י ש י ה י ה מ כ י ר ורגיל‬
‫ב ע ב ו ד ה ‪ .‬כ ל ז ״ י ל א ה י ו מונעין מ מ נ ו מ א כ ל ו מ ש ק ה ‪ ,‬ע י ה ״ כ ע ם ח ש י כ ה‬
‫ל א ה י ו מניחין א ו ת ו ל א כ ו ל ה ר ב ה ש ה מ א כ ל מ ב י א א ת ה ש י נ ה ‪ .‬ו ל א ה י ו‬
‫מ נ י ח י ן א ו ת ו ל י ש ן ש מ א יראה קרי‪ ,‬ו ל א ה י ו מ א כ י ל י ן א ו ת ו דברים‬
‫המרגילין ל ש כ ב ת זרע בביצים ו ח ל ב ]ועי׳ ב ר מ ב ״ ם ה ל ׳ ע ב ו ד ת י ה ״ כ ש כ ׳‬
‫ו ח ל ב ח ם ‪ ,‬ו ל א ידענא מ נ ״ ל לרבינו ה א ‪ ,‬ד ה ג מ ר א מזכיר ח ל ב ס ת ם ד מ ש מ ע‬
‫צונן ד ו מ י א דביצים וגבינה‪ ,‬ו ע י ׳ א ר ״ ח ת ר ״ ח ‪ ,‬ד ה ג י ׳ ה מ ג ״ א ב ס ק ״ ו ב ש ם‬
‫ה ר מ ב ״ ם כן‪ ,‬ו צ ״ ל ד נ ו ד ע לרבינו כ ן ע ״ פ ח כ מ ת ה ר פ ו א ה [ ‪ .‬ו מ ש ו ם ד ב ב י ת‬
‫ש נ י פ ר ח ש ו ר ש פ ו ר ה ר א ש ו ל ע נ ה ש ל ה א פ י ק ו ר ס ו ת בישראל‪ ,‬ו י צ א ו‬
‫ה צ ד ו ק ץ י מ ״ ש ‪ ,‬ש א י נ ם מ א מ י נ י ם ב ת ש ב ע ״ פ ‪ ,‬והיו אומרין ש ק ט ו ר ת ש ל‬
‫י ה ״ כ מ נ י ח י ן א ו ת ה ע ל ה א ש ב ה י כ ל ח ו ץ לפרוכת‪ ,‬ו כ ש י ע ל ה ע ש נ ה מ כ נ י ס‬
‫א ו ת ה לפנים ל ק ״ ק ]והרי ה ק ב ל ה מ ל מ ד נ ו דקרא ד ב ע נ ן א ר א ה ע ל הכפורת‪,‬‬
‫ל א ו אענן ד ק ט ו ר ת קאי‪ ,‬ש י ה י ה ה כ ה ן ב כ נ י ס ת ו ל ק ״ ק נראה מ י ד בענן‪,‬‬
‫ויהיה מ נ י ח ה ק ט ו ר ת ע ל ה א ש מ ח ו ץ ל ק ״ ק בהיכל‪ ,‬א ל א ה כ ו נ ה אענן ש ל‬
‫נס‪ ,‬ש ה י ה רובץ ת מ י ד ע ל ה כ פ ו ר ת ‪ ,‬א ב ל ה ק ט ו ר ת ‪ ,‬א ד ר ב ה יתן ע ל ה א ש‬
‫לפנים ב ק ״ ק ל פ נ י הארון‪ ,‬ו כ מ ״ ש ונתן א ת ה ק ט ו ר ת ע ל ה א ש לפני ה׳[‬
‫ולפי שהיו חוששין בבית שני ש מ א כה״ג נוטה ל צ ד אפיקורסות והוא‬
‫צדוקי‪ ,‬ה י ו מ ש ב י ע י ן א ו ת ו ע י ה ״ כ ו א ו מ ר י ם לו‪ ,‬א י ש י כ ה ״ג א נ ו ש ל ו ח י‬
‫ב ״ ד ו א ת ה ש ל ו ח נ ו ו ש ל י ח ב ״ ד ‪ ,‬מ ש כ י ע י ן אנו ע ל י ך ב מ י ש ש כ ן ש מ ו ב ב י ת‬
‫זה‪ ,‬ש ל א ת ש נ ה ד ב ר ש א מ ר נ ו ל ך ו ה ו א פ ו ר ש ו ב ו כ ה ש ח ש ד ו ה ו לאפיקורס‪,‬‬
‫ו ה ן פורשין ובוכין ד ש מ א ח ש ד ו ה ו בכשרים‪.‬‬
‫משנה ו ז ח כ ל ל י ל י ה ״ כ כה׳׳ג כ ש ה ו א ח כ ם י ו ש ב ודורש‪ ,‬ו א ם ה י ה רק‬
‫ת ל מ י ד מ ב י ן ל ש מ ו ע ה ד ר ש ה ד ו ר ש י ם לפניו‪ ,‬א ם ה י ה רגיל ל ק ר ו ת ] א ח ר‬
‫ה ד ר ש ה ‪ ,‬כ ע ״ ר ז צ ו ק ״ ל ב ת פ א ר ת [ קורא‪ ,‬ו א ם ל א ו ק ו ר ץ לפניו ב כ ת ב י‬
‫ק ו ד ש כבאיוב‪ ] ,‬מ כ א ן ש מ ו ת ר ל ל מ ו ד א י ו ב ב ש ב ת [ ו ב ע ז ר א ו ב ד ה ״ י‬
‫ו ב ד נ י א ל ‪ ,‬כ ד י ש ל א יישן‪ ,‬ב ק ש ל ה ת נ מ נ ם פ ר ח י כ ה ו נ ה ן ו ה ר מ ב ״ ם כ׳ לוים‬
‫ו ל א ידענא ל מ ה ש י נ ה רבינו ל ש ו ן ה מ ש נ ה ‪ ,‬ו א פ ש ר ד ז ה ו מ ע נ י ן ה ש י ר‬
‫וראוי ל ע ב ו ד ת הלויים[ מ כ י ן ל פ נ י ו ] ו ב ר מ ב ״ ם כ׳ אותו[ ב א צ ב ע צרדה‪,‬‬
‫ואומרים ל ו אישי כ ה ״ ג ‪ .‬ע מ ו ד ו ה צ ט נ ן מ ע ט ע ל ה ר צ פ ה ‪ ,‬כ ד י ל ה ס י ר‬
‫השינה‪ ,‬ו מ ת ע ם ק ץ ע מ ו ע ד ש מ ג י ע ז מ ן ש ח י ט ה ש ל ת מ י ד ד ש ח ר כ ל ק מ ן‬
‫רפ״ג‪ ,‬ו ק ו ד ם לדה כ ח צ ו ת ה ל י ל ה מ פ י ם י ן ל ת ה ״ ד ‪ ,‬כ ר פ ״ ב ע ״ ש ומםדרין‬
‫המערכה ומדשנין המזבח ע ד שיגיעו ל ש ח י ט ת התמיד‪.‬‬