קבלת שבת

‫תל‪-‬אביב‬
‫‪16:15‬‬
‫‪17:16‬‬
‫‪1552‬‬
‫זמני‬
‫כניסת‬
‫השבת‬
‫ויציאתה‬
‫גיליון מס'‬
‫גולן‬
‫‪16:12‬‬
‫‪17:10‬‬
‫חיפה‬
‫‪16:03‬‬
‫‪17:13‬‬
‫ירושלים‬
‫‪16:00‬‬
‫‪17:15‬‬
‫באר שבע‬
‫‪16:18‬‬
‫‪17:17‬‬
‫אילת‬
‫‪16:21‬‬
‫‪17:19‬‬
‫פרשת וישלח‬
‫תשע"ה‬
‫י"ד בכסלו ‪6/12/2014‬‬
‫השנה השלושים ואחת‬
‫הסתפקות במועט‬
‫יעקב שולח מתנות לעשו‪ ,‬ותגובתו של עשו ‪" -‬יש לי רב"‪ .‬כשעשו‬
‫רוצה ליתן מתנות ליעקב‪ ,‬תגובתו "כי חנני אלקים וכי יש לי כל"‪.‬‬
‫הרשעים‪ ,‬גם כשיש להם הרבה‪ ,‬הם חיים בתחושה של חסרון‪" .‬יש‬
‫לי רב" פירושו שאין לי הכל‪ ,‬ואני עדיין חסר‪ .‬מי שיש לו מנה רוצה‬
‫מאתיים‪ ,‬כשהשיג מאתיים‪ ,‬אינו מוצא נחת בזה‪ ,‬ומבקש ארבע‬
‫מאות‪ .‬משום כך‪ ,‬אומר המהר"ל‪ ,‬נקרא העני 'אביון'‪ ,‬שלעולם הוא‬
‫תאב לעוד‪ .‬לעומתם הצדיקים‪ ,‬אינם חסרים דבר‪ ,‬ומה שיש להם‬
‫רואים כמתנת חינם ‪" -‬כי חנני אלקים ויש לי כל"‪.‬‬
‫"שלושה הטעימן הקב"ה בעולם הזה מעין עולם הבא‪ :‬אברהם יצחק‬
‫ויעקב‪ .‬אברהם דכתיב‪' ,‬וה' ברך את אברהם בכל'‪ .‬יצחק‪ ,‬דכתיב‬
‫'ואוכל מכל'‪ .‬יעקב‪' ,‬יש לי כל'‪.‬‬
‫שלושה לא שלט בהם יצר הרע‪ ,‬ואלו הם‪ :‬אברהם יצחק ויעקב‪,‬‬
‫דכתיב בהם 'בכל‪ ,‬מכל‪ ,‬כל' " (ב"ב‪ ,‬טז)‪.‬‬
‫היכן נרמז שלא שלט בהם יצר הרע ושהטעימם טעם עולם הבא?‬
‫אלא שכאשר יש לאדם הכל‪ ,‬המשמעות היא שמרכז חייו אינו‬
‫ברכוש אלא ברוח‪ ,‬הוא שמח בחלקו ואינו חסר דבר‪ .‬חייו איכותיים‬
‫ואין בו תאוות ויצרים‪ .‬ממילא הוא טועם טעם עולם הבא גם‬
‫בעולם הזה‪ .‬לעומתו‪ ,‬הרשע שמחמת יצריו חי תמיד בהרגשת חסרון‬
‫והחמצה‪ ,‬לעולם אינו מרוצה ואינו שמח‪ ,‬וחסר לו טעם עולם הבא‪.‬‬
‫"מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא אם לאו‪ .‬כיצד? רבי‬
‫אומר‪' :‬ובטובו'‪ ,‬הרי זה תלמיד‬
‫חכם‪' .‬ומטובו'‪ ,‬הרי זה בור (שממעט‬
‫מתגמוליו של מקום‪ ,‬דמשמע דבר‬
‫מועט כדי חיים – רש"י) א"ל אביי‬
‫לרב דימי‪ :‬והכתיב 'ומברכותך יברך‬
‫את בית עבדך'‪ ,‬בשאלה שאני‪ .‬והכתיב‬
‫'הרחב פיך ואמלאהו'? ההוא בדברי תורה כתיב" (ברכות נ‪,‬א)‪.‬‬
‫לבקש מבקשים מעט‪ ,‬להודות מודים גם על המעט כאילו יש הכל‪.‬‬
‫אך כל זה בצרכים החומריים‪ .‬אך בעניין השלמות הרוחנית‪ ,‬בזה יש‬
‫לבקש הרבה – 'הרחב פיך'‪.‬‬
‫הרשע לעולם ממעט מה שיש לו‪ ,‬ומגדיל מה שחסר לו‪ ,‬ואילו הצדיק‬
‫מגדיל מה שיש לו‪ ,‬וממעט מה שחסר לו‪.‬‬
‫שלמה המלך אמר בחכמתו‪" :‬כל ימי עני רעים‪ ,‬וטוב לב משתה‬
‫תמיד" (משלי טו)‪ .‬ומפרש הגר"א‪ ,‬שהעני הוא מי שנפשו רחבה‪,‬‬
‫שאינו מסתפק במה שיש לו‪ ,‬ואינו מת וחצי תאוותו בידו‪ ,‬ועל כן‬
‫'כל ימיו רעים'‪ .‬אך הצדיק מסתפק במה שיש לו ושמח בחלקו‪,‬‬
‫ועל כן 'טוב לב משתה תמיד'‪" ,‬שתמיד שמח כשמחת השתוי בעת‬
‫המשתה"‪.‬‬
‫כמה עומק נמצא אם כן בעובדה שהשו"ע התחיל ב"שויתי ה' לנגדי‬
‫תמיד"‪ ,‬וסיים ב"טוב לב משתה תמיד"‪ .‬מי שה' לנגדו תמיד‪ ,‬שמח‬
‫כל חייו‪ .‬ומה נפלאה הברכה "שעשה לי כל צרכי"‪ ,‬שיהודי מברך‬
‫בכל בוקר‪.‬‬
‫'מתקן הסיפורים'‪ :‬על החשאיות והמסתוריות שבסיפורי ר' נחמן מברסלב‬
‫האם אפשר לחנך כל תלמיד במערכת החינוך 'על פי דרכו'?‬
‫הרב מרדכי גרינברג ראש ישיבת 'כרם ביבנה'‬
‫קבלת שבת‬
‫עלון תורני לכבוד שבת קודש‬
‫עמ' ‪3‬‬
‫עמ' ‪8‬‬
‫לפרסום מודעות‪052-4295209 :‬‬
‫‪2‬‬
‫כתינוק – אי אפשר‪ .‬ההתעקשות על‬
‫יהודי ישן‬
‫עשיו‪ ,‬החייתי – הוא שעיר‪ .‬יעקב‪ ,‬איש תם‪ ,‬יושב אהלים‪ ,‬חלק כאדם החלקלקות מביאה לידי נחשיות‪.‬‬
‫אחרי עשרים שנים אצל לבן‪ ,‬יעקב‬
‫לעומת החיה‪ ,‬אבל גם חלק כמו הנחש‪.‬‬
‫יעקב נראה כמי שזורם עם המציאות בלי מאבקים‪ ,‬מחליק על מחליט‪ .‬הוא נועץ בנשותיו ושואב כח מהן‬
‫קרקע העולם‪ ,‬כמעט בלתי מורגש‪ .‬את בכורתו הוא קונה מעשיו ומפעולתו בעולם – הקמת המשפחה וצבירת הרכוש‪ .‬עם הכח הזה‬
‫בחלקלקות‪ ,‬אך ככלל הוא מובל יותר מאשר מוביל‪ .‬הוא גדל בבית הוא מחליט להיחלץ ממלכודת הדבש של לבן‪ ,‬ולהיאבק על מקומו‬
‫ובו עשירות ורכוש‪ ,‬והוא ממשיך את התפקוד – רועה את הצאן הנכון בעולם‪ ,‬מקום שקיווה לרכוש ללא מאבק בדרך חלקלקה‪ ,‬וכעת‪,‬‬
‫המשפחתי‪.‬‬
‫משבגר והיה לאיש‪ ,‬הוא מבין שאין דרך כזו‪.‬‬
‫כשמגיעה העת לברכות‪ ,‬נדרשת רבקה למעשה ומובילה את כל החזרה לארץ ישראל מחייבת אומץ – ללכת על המציאות שעיתים‬
‫התהליך‪.‬‬
‫היא מלכלכת – אומץ להיהרג ולהרוג‪ .‬על סיפה של ארץ ישראל‪,‬‬
‫תהליך ההשתלטות על המציאות‪ ,‬הוא אלוקי לגמרי ומובל על ממש לפני המפגש המכריע עם עשיו‪ ,‬שמעולם לא עזב את הארץ‬
‫ידי נבואת רבקה‪ ,‬אך הוא נעשה כאן‬
‫ונראה כמי שקשור בה יותר ובעלים עליה‬
‫תוצאות הרמאות מלוות‬
‫ועכשיו על ידי נפשות פועלות‪ .‬יעקב‪,‬‬
‫מכח בכורתו ומכח מציאותו בה ברצף ‪-‬‬
‫את יעקב כל ימיו‬
‫הנמנע ממאבקים‪ ,‬מופנה על ידי רבקה‬
‫יעקב חוזר על עקביו להביא פכים קטנים‪.‬‬
‫לדרך של רמיה‪ .‬על חששו מתוצאות‬
‫יש לו איזה עניין פעוט שנשכח מאחור‪.‬‬
‫מעשיו (ולא מעצם המעשה)‪ ,‬מבטיחה‬
‫רבקה‪" :‬עלי‪ ‬קללתך בני"‪ .‬בכח נבואתה מתקופת הריונה‪ ,‬עת הלכה היזכרותו בפכים הקטנים מובילה אותו למפגש עם המלאך‬
‫לדרוש את ה'‪ ,‬היא מתערבת במציאות מתוך אמון בה' וברכותיו‪ ,‬ולמאבק לילי ארוך‪ ,‬מסוכן ומפחיד‪ ,‬בעקבותיו הופך יעקב לישראל‪.‬‬
‫הוא משיל מעליו את עורו הקודם‪ ,‬העוקב את אחיו‪ ,‬העוקב אחר‬
‫אבל להתערבות בדרך הרמיה יש תוצאות‪.‬‬
‫רמאותו של לבן מלווה עשרים משנותיו של יעקב‪ ,‬מגובה בבוטות המציאות‪ ,‬והופך לשר השורה עם אלוקים ואדם‪ .‬אבל מהמאבק הזה‬
‫הוא יוצא צולע‪.‬‬
‫והתנשאות‪' :‬לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה‪'...‬‬
‫"הכר נא" אומרים בניו של יעקב בהביאם את כתונת הפסים הטבולה כמה יפה היא דמותו של המנצח במאבק הזה‪ ,‬של יעקב‪ ‬הלא מושלם‪.‬‬
‫בדם (ושוב דם השעיר 'מתחזה' לדמו של ניצוד)‪" .‬הכר נא" אומרת לא יהודי חדש‪ ,‬יפה בלורית נושא נשק ש'נס לא קרה לו ופך שמן‬
‫תמר ליהודה בהגישה לו את הפתילים‪.‬‬
‫לא מצא'‪ ,‬כי אם ישראל הנושא בחובו את יעקב‪ ,‬ישירות וגבורה‬
‫לא סתם מפגש עם המציאות נדרש כאן‪ .‬דרישה בהכרה יש כאן ישראלית‪ ,‬הזוכרת‪ ,‬מכילה ונבנית גם מפתלתלותה ורכותה של‬
‫– התבוננות ופניות אל המתרחש מתוך התוודעות פנימית עם כל הגלות‪ .‬לא 'שמש העמים' גאה‪ ,‬כי אם אור חמה ואור לבנה המאירים‬
‫הניכר‪.‬‬
‫לעולם באופנים מגוונים‪.‬‬
‫ויעקב אומר‪" :‬עלי‪ ‬היו כולנה"‪ :‬עלי ר"ת‪ ‬עשיו‪ ,‬לבן‪ ,‬יוסף‪ .‬תוצאות גיד הנשה שנפגע אינו גורם לנשיה‪ .‬שלא כיוסף בעתיד‪ ,‬יעקב‪-‬‬
‫הרמאות מלוות את יעקב כל ימיו ומורכבות חייו מזכירה לו אותה ישראל אינו זקוק לנשיית כל עמלו כדי לפרות בארץ‪ .‬תחת השכחה‬
‫כל העת‪.‬‬
‫הוא זוכר בנשמתו ובגופו את היותו בלתי מושלם‪ ,‬את היותו יעקב‬
‫ההליכה לגלות אצל לבן היא חלק מאותו התהליך‪.‬‬
‫וישראל גם יחד‪ ,‬ומתוך שניות זו‪ ,‬הוא נשען על מי שהשלמות שלו‪.‬‬
‫איומו של עשיו להרגו מצריך פעולה‪ ,‬הפעולה הטבעית ליעקב היא עדיין הוא פוחד שמא יהרג ושמא יהרוג‪ ,‬אבל הפחד ‪ -‬מתוקף‬
‫הבריחה‪ .‬בשביל להישאר צריך להיאבק עם הרשע‪ ,‬להילחם‪ .‬יש בזה ישראליותו המתחדשת ‪ -‬לא משתק אותו‪ ,‬אלא מרחיב את‬
‫סיכון – 'ירא שמא יהרג‪ ,‬ירא שמא יהרוג'‪.‬‬
‫אפשרויותיו‪ :‬דורון‪ ,‬זכרון ההתנהגות הגלותית‪ ,‬מלחמה‪ ,‬תוצאת‬
‫לפעולה‬
‫אותו‬
‫שולח‬
‫הוא‬
‫כאשר ה' מצווה את אברהם 'לך לך'‬
‫המאבק עם המלאך‪ ,‬ותפילה‪ ‬שמאז ועד עולם היא עצם יהדותנו‪,‬‬
‫עם‪,‬‬
‫בהקמת‬
‫בעשיה‪,‬‬
‫ידיך‬
‫טבול‬
‫במציאות‪ .‬לך לך אותיות‪ ‬לכלך‪– ‬‬
‫ועליה תפארת יעקב לדור דור‪...‬‬
‫אלה‪.‬‬
‫בכל‬
‫ידיך‬
‫מלכלך‬
‫נמצא‬
‫אתה‬
‫בשינוי המציאות – במהרה‬
‫לתגובות והארות‪:‬‏‪[email protected]‬‬
‫ההסתערות על המציאות מסעירה‪ ,‬אך להישאר לאחריה חלק‬
‫בס"ד‬
‫נועה אריאל פעילה למניעת אלימות במשפחה בציבור הדתי‪ ,‬בובנאית להצגות ילדים ומבוגרים‪ ,‬יצהר‬
‫זווית נשית‬
‫‪3‬‬
‫סודה של ברסלב‬
‫הנסתרים‪ .‬כך הדבר כבר בספר‬
‫נעסוק הפעם לא בסיפור יחיד‪ ,‬אלא באוסף סיפורים‪ ,‬וכוונתי לספר הזוהר‪ ,‬שהסתיר את 'גנזי המלך'‬
‫'כל סיפורי ר' נחמן' שהוציא לאחרונה ידידי ומורי הפרופסור ר' צבי בסיפורי מעשיות ובמשלים‪ ,‬אולם‬
‫מרק (עורך‪ :‬דב אלבוים‪ ,‬מוסד ביאליק‪-‬ידיעות ספרים)‪ .‬אולם לפני אפילו אגדות עם שונות – אלו המכונות‬
‫שאספר על הספר חשוב להקדים כמה דברים על חסידות ברסלב בברסלב 'סיפורי מעשיות שהעולם מספרים' ‪ -‬מכילות את הסודות‬
‫וסיפוריה‪.‬‬
‫שאין לספרם במפורש (ראו בהקדמה ל'סיפורי מעשיות')‪ .‬בשל‬
‫הסיפורים נמצאים בשורש נשמתה של התנועה החסידית‪ .‬אין היותם של הסיפורים חשובים כל כך‪ ,‬צריך להיזהר שלא לפגום בהם‪,‬‬
‫חסידות ללא סיפורים‪ .‬תפקידם של הסיפורים בהוויה החסידית ובשל כך הזהירות הרבה‪.‬‬
‫הוא חשוב ביותר‪ ,‬ובכך עסקנו רבות‬
‫כבר ר' נחמן עצמו ראה את תפקידו‬
‫בטור זה‪ .‬כך הדבר כמובן גם בחסידות‬
‫ב'תיקון סיפורים'‪ ,‬וכך עשה גם כשעיבד‬
‫הקורא בסיפורים שסיפר ר'‬
‫ברסלב‪ .‬אולם‪ ,‬בשונה משאר סיפורי‬
‫מחדש סיפורי עם‪ .‬באחד מסיפוריו‬
‫נחמן חש כי הסיפור מגלה‬
‫החסידים‪ ,‬הסיפור הברסלבי נותר תמיד‬
‫מבחין הגיבור‪ ,‬כי מרכיביו של כיסא‬
‫טפח ומכסה טפחיים‬
‫עטוף סוד ותעלומה‪ ,‬ורב הנסתר בו על‬
‫פלאי אבדו את סדרם‪ ,‬וכי עליו 'לכוון‬
‫הגלוי‪ .‬הקורא בסיפורים שסיפר ר' נחמן‪,‬‬
‫ולהחליף ולסדר כל הדברים כראוי‪..‬‬
‫או שסופרו משמו‪ ,‬חש כי הסיפור מגלה‬
‫עד שעשו כולם הפעולה הראויה להם‪'.‬‬
‫טפח ומכסה טפחיים‪ .‬כך הדבר כבר בקובץ 'סיפורי המעשיות'‪( ,‬מעשה מן מלך ובן שפחה שנתחלפו)‪ .‬באופן פרדוקסלי‪ ,‬זו גם‬
‫שפורסם כמה שנים לאחר פטירתו של ר' נחמן (מאהלוב‪ ,‬תקע"ה)‪ ,‬הסיבה שחסידי ברסלב מיהרו להדפיס ולפרסם את סיפורי רבם‪.‬‬
‫ובו משלים אפופי רמזים‪ ,‬סודות ותעלומות חכמה‪ .‬כך הדבר גם העתקות משובשות של הסיפורים כבר החלו נפוצות בין החסידים‪,‬‬
‫בסיפורים רבים מאוד שיוחסו לר' נחמן‪ ,‬שהופיעו בברסלב לאורך ובשל כך הם מיהרו 'לתקן' ולהדפיס גרסה 'אחראית'‪.‬‬
‫השנים וקובצו כעת בספר 'כל סיפורי ר' נחמן'‪ .‬הקורא בסיפורים סיבה נוספת לסוד העוטף את הסיפורים של ברסלב קשור גם‬
‫נשאר על פי רוב בתחושה שלפניו מופיע רק חלקו של הסיפור‪ ,‬בהיותה של ברסלב חסידות שסבלה מראשיתה התנגדויות קשות‪.‬‬
‫רק רמז למשהו אחר‪ ,‬לנמשל שאין לגעת בו מפאת עומקו‪ .‬גם ברסלב למדה להתנהל בצנעה‪ ,‬כמעט כקבוצה סודית‪ ,‬לאורך דורות‬
‫כשמופיעים בסיפור הברסלבי מעין 'פירושים' לסיפורים‪ ,‬עדיין רבים‪ .‬בשל כך דאגו בברסלב גם להצניע ולצנזר שמות או אמירות‬
‫נותרת תחושה שמסבירים משל במשל אחר ואילו הפירוש נותר שיכלו לעורר התנגדויות‪.‬‬
‫נעלם וסתום‪.‬‬
‫דווקא הצנזור העצמי‪ ,‬הזהירות וההסתרה‪ ,‬הביאו פעמים רבות‬
‫במהלך אחד מסיפוריו‪-‬חזיונותיו התקשה ר' נחמן בעצמו להבין את למטרה ההפוכה ממה שכיוון ר' נחמן‪ .‬וכך‪ ,‬לאחר דורות של השתקה‬
‫המראה שנגלה לעיניו‪ .‬תוך כדי החיזיון הסיפורי התגלה ה'פירוש' וסוד נשתבשו רבים מן הסיפורים‪ ,‬ונשארו קטועים ועמומים‪ .‬כאן‬
‫לפניו על ידי תעלומה נוספת – זקֵ ן פלאי אוחז בזקנו ומכריז 'הרי זקָ ני בא הספר החדש וממשיך את פעולת תיקון הסיפורים שהחל בה ר'‬
‫הוא פירוש על המעשה'‪ .‬אולם‪ ,‬גם אז לא הצליח ר' נחמן להבין את נחמן‪ .‬כך נבררו בספר הגרסאות מכתבי יד‪ ,‬והוספו השמטות רבות‬
‫האירועים המופלאים שראה בעיני רוחו‪ ,‬ומבקש רמז נוסף‪" :‬ואמר לי שצונזרו‪.‬‬
‫(הזקן)‪' ,‬לך אל החדר הזה ושם תמצא פירוש‪ '.‬והלכתי לשם וראיתי בכך כמובן‪ ,‬לא מתפוגג הקסם של הסוד הברסלבי‪ ,‬והסיפורים עדיין‬
‫החדר ארוך ורחב עד אין קץ וכולו מלא כתבים‪ ,‬ובכל מקום שפתחתי הם משלי משלים מרומזים‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬כעת הסוד אינו קטוע וחסר‪,‬‬
‫ראיתי פירוש על המעשה‪'( ".‬כל סיפורי ר' נחמן'‪ ,‬עמ' ‪.)180‬‬
‫אלא מתוקן ושלם‪ .‬כעת מזמינים הסיפורים את הלומד בהם לחפש‬
‫מדוע‬
‫וההסתרה?‬
‫מדוע נוטים סיפוריה של ברסלב אל הסוד‬
‫את הרמז הבא‪ ,‬ואת אינסוף הכתבים הבאים שיהוו פירוש על אלו‬
‫הצניעו את מרבית הסיפורים לאורך שנים רבות‪ ,‬כשהם מצנזרים‪ ,‬המעשיות‪.‬‬
‫או מקצרים ברמזים ובראשי תיבות הידועים רק למעגל פנימי של‬
‫חסידים בודדים?‬
‫לתגובות והארות‪:‬‬
‫הבריאה‬
‫לסודות‬
‫כמשל‬
‫הסיפור‬
‫לתפיסת‬
‫כמובן‬
‫הדבר קשור‬
‫‪[email protected]‬‬
‫זאב קיציס‪ ,‬ישיבת מעלה גלבוע ואוניברסיטת בר אילן‬
‫מאוצר הסיפור החסידי‬
‫‪4‬‬
‫העופל‬
‫מהו עופל?‬
‫עופל הוא פועל המורה על עליה ורוממות‬
‫כמו "ויעפילו לעלות אל ראש ההר" (במדבר‬
‫יד‪,‬מד)‪.‬‬
‫מן השורש ע‪.‬פ‪.‬ל התפתח השם "עופל" המורה‬
‫על מגדל‪ ,‬כמו בישעיהו לב‪,‬יד‪" :‬כי ארמון נוטש‬
‫המון עיר עוזב עופל ובחן היה בעד מערות עד‬
‫עולם משוש פראים מרעה עדרים"‪ .‬מקובל‬
‫להסביר כי "עופל" הוא מבצר פנימי בתוך‬
‫העיר ו"בחן" הוא מגדל צופים שעל יד השער‪.‬‬
‫וכך אומר הנביא מיכה (ד‪,‬ח)‪" :‬ואתה מגדל‬
‫עדר עופל בת ציון עדיך תאתה ובאה הממשלה‬
‫הראשונה ממלכת לבת ירושלים"‪.‬‬
‫בניה באזור העופל בפסוקים ובממצא‬
‫הארכיאולוגי‬
‫מסופר על המלך יותם כי "הוא בנה את שער‬
‫בית ה' העליון ובחומת העופל בנה לרוב"‬
‫(דבה"י ב‪ ,‬כז‪,‬ג)‪ .‬בהמשך מסופר על המלך‬
‫מנשה (דבה"י ב‪ ,‬לג‪,‬יד)‪" :‬ואחרי כן בנה חומה‬
‫חיצונה לעיר דוד מערבה לגיחון בנחל ולבא‬
‫בשער הדגים וסבב לעופל ויגביהה מאוד וישם‬
‫שרי חיל בכל הערים הבצורות ביהודה"‪.‬‬
‫בחפירות שנעשו מדרום לפינה הדרומית‬
‫מזרחית של הר הבית נמצאו ממצאים‬
‫המיוחסים על ידי החופרת אילת מזר למלך‬
‫יותם באזור המזוהה כעופל‪ .‬טענתה היא‬
‫כי השטח הגבוה בעיר הוקף בביצור איתן‬
‫ועצמאי ובו מכלול הארמון ובניני ממלכה‪.‬‬
‫לפיה העופל משמש‬
‫מצודת מלך משוכללת‬
‫ומבצר‪.‬‬
‫עופל נזכר במצבת מישע מלך מואב בה הוא‬
‫מתאר את מפעלי‬
‫הבניה שביצע בדיבון‬
‫בירתו ובכללם בנייתה‬
‫של חומת העופל‪.‬‬
‫עופל היה גם בעיר‬
‫שומרון‪ ,‬בירת ממלכת‬
‫אלישע‬
‫ישראל‪.‬‬
‫הנביא‪ ,‬בשל מעמדו‬
‫הנכבד‪ ,‬גר ברובע זה‬
‫של העיר‪ ,‬שיש לזהותו‬
‫עם שטח המצודה‬
‫המלכותית שבראש‬
‫תל שומרון (כמובא‬
‫צילם‪ :‬אבי דרור‬
‫במל"ב‪ ,‬ה‪,‬כד)‪.‬‬
‫על פי משמעות זו‪ ,‬מתייחד השם על מקום‬
‫מבוצר בירושלים‪.‬‬
‫מיקום העופל‬
‫את מיקום העופל ניתן ללמוד מתיאור נחמיה‬
‫את בנייתה של חומת ירושלים הקדומה בימי‬
‫שיבת ציון‪ .‬כך לשון הכתוב (נחמיה ג‪,‬כו‪-‬‬
‫כז)‪":‬והנתינים היו יושבים בעופל עד נגד שער‬
‫המים למזרח והמגדל היוצא‪ .‬אחריו החזיקו‬
‫התקועים מדה שנית מנגד המגדל הגדול‬
‫היוצא ועד חומת העופל"‪.‬‬
‫מהקשר הפסוקים‪ ,‬מובן כי המקום סמוך לבית‬
‫המלך העליון‪ ,‬והוא נמצא ככל הנראה מדרום‬
‫לבית ה' בצד מזרח‪.‬‬
‫בפסוקים עצמם‪ ,‬העופל הינו לכאורה שם‬
‫אזור שיושבים בו ועל כן קטע הביצור במקום‬
‫נקרא חומת העופל‪.‬‬
‫מקום זה הוא במיקום אסטרטגי החולש על‬
‫תוואי נחל קדרון למרגלותיו‪ .‬על כן‪ ,‬הגיוני‬
‫לבנות במקום זה בניה מסיבית‪ ,‬בהתאמה‬
‫ובצמוד אל המדרון התלול שתהווה תשתית‬
‫מוצקה למכלולי בניה בתקופות שונות‪.‬‬
‫מצאה‬
‫החופרת‬
‫במקום מכלול בית‬
‫שער אופייני לשערי‬
‫עיר בתקופת הבית‬
‫הראשון ובהם בית‬
‫שער פנימי‪ ,‬מגדל‬
‫מבוא ובית שער‬
‫חיצוני‪ .‬היא מציעה‬
‫לזהותו עם שער‬
‫המים המוזכר בסמוך‬
‫לעופל בחומת נחמיה‪ .‬בחדר הדרומי של בית‬
‫השער נתגלו כארבעים קנקני אגירה‪ .‬חלק מן‬
‫הביצור מצוי מתחת לכביש המחבר בין שער‬
‫האשפות לשער האריות‪ .‬ייתכן כי יש מקום‬
‫לזהות ביצור זה עם "המגדל היוצא" המוזכר‬
‫בנחמיה ג‪.‬‬
‫מצפון מזרח לשער נמצאו שרידי בנין ממלכתי‬
‫בו נתגלו שרידי שנים עשר קנקני אגירה‪ .‬על‬
‫אחד הקנקנים נתגלתה כתובת עברית חרותה‬
‫ובה כתוב "לשר האו‪ ."...‬הכתובת מתייחסת‬
‫ככל הנראה לאחד משרי הממשלה (אולי‬
‫שר האופים או שר האורוות)‪ .‬שרידים אלו‬
‫מעידים ללא ספק על צביונו הממלכתי של‬
‫המקום הקשור לבית המלך‪ .‬מימי שלמה ועד‬
‫ימי חזקיהו בו יושבים מלכי בית דוד‪.‬‬
‫מרגש לסייר בימים אלו במבנים מלכותיים‬
‫אלו ולקבל "דרישת שלום חמה" מאחד משרי‬
‫ממלכת יהודה מסוף ימי הבית הראשון‪ ,‬מעל‬
‫העיר ולמרגלות בית ה'‪.‬‬
‫הרב יצחק לוי‪ ,‬ר"מ בישיבת הר עציון‬
‫מקומו של עולם‬
‫‪5‬‬
‫הפעלת חממה רובוטית בשמיטה‬
‫שאלה‬
‫לאחרונה נשאלתי על הפעלת חממה רובוטית בשנת‬
‫השמיטה‪ .‬מדובר במכונה שעושה את כל תהליך הגידול‬
‫בעצמה‪ :‬תחילה היא שותלת את השתילים במגשים גדולים‬
‫שיש בהם אדמה‪ .‬לאחר מכן היא מעבירה את העציצים‬
‫במסוע אל חממת גידול‪ ,‬שם המערכת בודקת האם יש צורך‬
‫בהשקיה או בדישון‪ ,‬ומוסיפה בצורה אוטומטית‪ .‬לאחר‬
‫שהירקות גדלים‪ ,‬המכונה חותכת ואורזת אותם‪ .‬התוצר‬
‫הוא שקית שבתוכה ירקות עליים‪ ,‬ללא מגע יד אדם‪.‬‬
‫המשתלה עצמה מכוסה בגג של חממה‪ ,‬ועל האדמה יש‬
‫כיסוי ניילון עבה‪ ,‬ובמקומות מסוימים יש אף ריצוף ובטון‪.‬‬
‫המגשים שבתוכם נשתלים השתילים מכילים ‪ 468‬ליטר‪,‬‬
‫ומשקלם הוא בין ‪ 300‬ל‪ 400-‬ק"ג‪ .‬מגשים אלו נמצאים כל‬
‫הזמן על מסוע‪ .‬מחוברים להם גלגלים בתחתיתם‪ ,‬ומידי‬
‫פעם ‪ 6‬עובדים מרימים את המגש‪.‬‬
‫תשובה‬
‫א‪ .‬גידול על מצע מנותק בחממה‬
‫גידול על "מצע מנותק" הוא גידול על גבי מצע המנותק‬
‫מן הקרקע ‪ -‬למשל‪ ,‬עציץ המונח על גבי יריעות פלסטיק‬
‫(בדרך כלל פוליאתילן)‪ ,‬כשמעליו ‪ -‬חממה או גג‪ .‬לדעת‬
‫החזון איש (כב‪,‬א; כו‪,‬ד)‪ ,‬הזורע בשביעית בעציץ שאינו‬
‫נקוב בתוך בית יש לו על מה לסמוך (הרחבה בענין זה‬
‫מצויה בספרנו 'שמיטה ‪ -‬הלכה ממקורה' עמ' ‪.)84-87‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬ניתן להתיר לזרוע בשמיטה בעציצים הנמצאים‬
‫בתוך חממות‪ ,‬שהרי החממות מכוסות גם על ידי גג וגם על‬
‫ידי מחיצות‪ ,‬והן נחשבות כבית‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם עציצים גדולים נחשבים מנותקים‬
‫מהקרקע?‬
‫בשביל ליצור מצע מנותק לכאורה די לשים יריעת‬
‫פלסטיק על אדמת החממה‪ ,‬לשים מעליה אדמה ולזרוע‬
‫בתוכה‪ .‬בצורה כזו ישנו מצע המנתק בין האדמה שבה‬
‫מגדלים ובין הקרקע‪ .‬אולם למעשה אין זה פשוט כל כך‪.‬‬
‫הרא"ש בתשובותיו (שו"ת הרא"ש ב‪,‬ד) מחדש שעציץ‬
‫שאינו נקוב פטור מערלה רק אם הוא ִמטלטל‪ ,‬אבל אם הוא‬
‫קבוע‪ ,‬הרי שהוא נחשב כמחובר לקרקע וחייב בערלה‪ .‬לאור‬
‫זאת‪ ,‬ישנם פוסקים רבים שכתבו שעל העציצים להיות‬
‫בגודל שמאפשר לטלטל אותם‪.‬‬
‫במקרה שלנו העציץ גדול מאוד‪ ,‬והוא מכיל מעל ‪ 400‬ליטר‪,‬‬
‫ובוודאי שאדם לא יכול להרימו‪ .‬אך מסתבר שלמרות זאת‬
‫יש סיבה טובה להקל‪ :‬כל סיבת החומרה היא שהעציץ הופך‬
‫להיות כחלק מן האדמה מחמת קביעותו‪ .‬אולם‪ ,‬אם העציץ‬
‫נוסע על מסילה‪ ,‬אי אפשר לראות אותו כבטל אל הקרקע‬
‫(עיינו רמב"ם כלים ג‪,‬א שכתב כך לגבי טומאה וטהרה; וכן‬
‫משמע מראיית הרא"ש בתשובתו)‪.‬‬
‫לכן למעשה מותר לזרוע (באופן המבואר לעיל) גם בעציצים‬
‫גדולים יותר מ‪ 330-‬ליטר‪ ,‬אם הם נוסעים על מסוע ואינם‬
‫עומדים במקום קבוע‪ ,‬כמו במקרה של החממה הרובוטית‪.‬‬
‫ג‪ .‬פעולות חקלאיות על ידי רובוטים‬
‫גם לּו היינו אוסרים את הזריעה בעציצים המדוברים‬
‫מצד גודלם וקביעותם‪ ,‬יש לדון האם אפשר להתיר‬
‫את הזריעה מטעמים אחרים‪.‬‬
‫‪ .1‬פעולה בגרמא ‪ -‬באופן‬
‫פשוט‪ ,‬איסורי השביעית‬
‫מוטלים על האדם העושה‬
‫אותם ‪" -‬שדך לא תזרע וכרמך‬
‫לא תזמור" (ויקרא כה‪ ,‬ד)‪ .‬אולם בנוסף ללאווים‪ ,‬התורה‬
‫מצווה גם על שביתת הארץ ‪" -‬ושבתה הארץ שבת לה' "‪.‬‬
‫אחת ההשלכות האפשריות למצוות העשה היא היחס‬
‫לפעולה שנעשית בגרמא‪ .‬דהיינו‪ :‬המלאכה לא מתבצעת‬
‫על ידי האדם המפעיל את המכונה באופן ישיר‪ ,‬אלא‬
‫הלחיצה של האדם על כפתור ההפעלה תגרום לפעולה‬
‫מסוימת‪ ,‬שתגרום גם היא לפעולה נוספת‪ ,‬ורק היא‬
‫תבצע את המלאכה‪ .‬במקרה זה אין עשייה ישירה של‬
‫אדם‪ ,‬אך הארץ איננה שובתת (עיינו בכך בהרחבה‬
‫בספרנו 'הלכה ממקורה ‪ -‬שמיטה')‪.‬‬
‫כאשר המלאכה נעשית על ידי רובוט באופן אוטומטי‪,‬‬
‫והאדם נדרש רק ללחוץ על כפתור פעם בכמה שבועות‪,‬‬
‫יתכן שהדבר קל יותר מגרמא ואף המחמירים יסכימו‬
‫להקל (ובפרט אם הלחיצה תיעשה ע"י גוי)‪ .‬מאידך‪,‬‬
‫כיוון שזו הדרך הרגילה לעשות מלאכות אלו (בטכניקה‬
‫של רובוט) מסתבר שדווקא אין להגדיר פעולות אלו‬
‫כגרמא‪ .‬זאת ועוד‪ :‬הרובוט עובד רק על ידי הוראה‬
‫ופעולה של יהודי‪ ,‬שבלעדיה הרובוט לא היה פועל‪ ,‬ואם‬
‫כך יש כאן מימד חמור יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬פעולה על ידי מכונה ‪ -‬נקודה נוספת שיש לבחון היא‬
‫היחס למעשה המכונה‪ .‬מן התורה אסורות רק ארבע‬
‫מלאכות בשביעית ‪ -‬זריעה‪ ,‬זמירה‪ ,‬קצירה ובצירה‪,‬‬
‫ושאר המלאכות קרויות "תולדות" ואסורות רק מדברי‬
‫חכמים‪ ,‬אף שבשבת גם תולדות אסורות מן התורה‬
‫(מו"ק ג‪,‬א‪ ,‬רמב"ם שמיטה ויובל א‪,‬ב‪-‬ג)‪.‬‬
‫מתי פעולה מסוימת נחשבת כאב‪ ,‬ומתי היא נחשבת‬
‫כתולדה? הרב צבי פסח פרנק (הר צבי או"ח א‪,‬רח)‪,‬‬
‫סבור שזריעה על ידי מכונה נחשבת כתולדה ולא כאב‪,‬‬
‫וממילא הדבר לא אסור מן התורה אלא מדרבנן בלבד‪,‬‬
‫וניתן להקל בו בשמיטה במקרים רבים‪.‬‬
‫בניגוד לכך‪ ,‬דעת החזון איש (שביעית כה‪,‬לח) היא‬
‫שרק שינוי באיכות התוצאה של המלאכה הופך אותה‬
‫לתולדה‪ .‬בזריעה באמצעות מכונה אין כל שינוי באיכות‬
‫הזריעה‪ ,‬וממילא זהו אב מלאכה גמור שאסור גם‬
‫בשביעית‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬קשה להתיר את הדברים בגלל הגדרת פעולת‬
‫הרובוט כ"גרמא" או כ"תולדה"‪ ,‬אך כאמור‪ ,‬במקרה‬
‫שלנו אין אנו זקוקים להיתרים אלו‪ ,‬שכן מדובר בפעולה‬
‫שנעשית על גבי מצע מנותק‪ ,‬וממילא אין בה כלל בעיה‬
‫של הפרת שביתת הקרקע‪.‬‬
‫הרב יוסף צבי רימון‪ ,‬ראש 'מרכז הלכה והוראה' ור"מ בישיבת הר עציון‬
‫משו"תת בהלכה‬
‫ד‪ .‬סיכום‬
‫ניתן להתיר את הגידול בחממה הרובוטית בשמיטה‪,‬‬
‫שכן הגידול נעשה תחת גג ובתוך עציצים שנחשבים‬
‫כמצע מנותק כיוון שהם נמצאים על מסוע‪ .‬לרווחא‬
‫דמילתא‪ ,‬הלחיצה על המכונה תיעשה על ידי גוי‪.‬‬
‫ניתן להזמין את ספרו של הרב יוסף צבי רימון‬
‫שמיטה ‪ -‬הלכה ממקורה‬
‫בטלפון ‪02-5474542/7‬‬
‫מייסודה של הסתדרות הפועל המזרחי בא"י‪ .‬יוצא לאור ע"י מכון "צומת"‪.‬‬
‫"שבת בשבתו" באינטרנט‪ ,zomet.org.il :‬למנוי באנגלית בדוא"ל‬
‫נא לפנות ל‪ [email protected] :‬עריכה‪ :‬מכון "צומת" אלון שבות‪ ,‬גוש עציון ‪,90433‬‬
‫טל' ‪ ,02-9931442‬פקס' ‪www.zomet.org.il [email protected] 02-9931889‬‬
‫הוצאת העלון ניתמכת ע"י משרד החינוך והתרבות‬
‫להפצה ולמודעות מסחריות‪ :‬גל אורן ‪BSD‬‬
‫הבונים ‪ 11‬רמת גן ‪ ,51462‬טל' ‪ ,03-6133555‬פקס' ‪,03-6133699‬‬
‫דוא"ל ‪ ,[email protected]‬הפצה‪ :‬מקור ראשון ‪ 052-6070999‬יוסי‬
‫מייסודה של‪:‬‬
‫הסתדרות הפועל המזרחי‬
‫כתיבה ועריכה‪:‬‬
‫מכון 'צומת'‬
‫ניהול מסחרי‪ :‬לאור מבית‪:‬‬
‫לפרסום מודעות‪052-4295209 :‬‬
‫‪6‬‬
‫המילה ְׁשרִ יר מוכרת כיום היטב לכל דובר עברית‪,‬‬
‫וכל ילד יודע מה הכוונה כשאומרים לו "לעשות‬
‫שרירים" – אך במקורה פירושה היה ככל הנראה‬
‫אחר‪ ,‬ואילו השרירים שבגוף כונו בשמות חלופיים‬
‫רבים‪.‬‬
‫בפרשתנו מסופר על מאבק יעקב במלאך‪ ,‬שבסופו‬
‫נגע המלאך בכף ירך יעקב‪ .‬מפרש ר' יעקב בעל‬
‫הטורים שעשה כן המלאך כדי "לראות אם הוא‬
‫מלאך כמותו‪ ,‬אם היו לו קפצים‪ ,‬שהמלאכים אין להם‬
‫קפצים"‪ .‬בתלמוד הירושלמי אכן מובא ש"המלאכים‬
‫אין להן קפיצין" – ובדרך כלל מבינים שהכוונה היא‬
‫שאין להם פרקים ברגליהם‪ .‬כך למשל מפרש רש"י‬
‫ביחזקאל על הפסוק "ורגליהם רגל ישרה" (א‪,‬ז) –‬
‫"שאין להם קפיצים‪ ,‬ארכובות לכוף את שוקיהם‪,‬‬
‫לפי שאין להם ישיבה ולא שכיבה"‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬בעקבות דברי חז"ל היו שקראו לשרירי‬
‫הגוף בשם "קפץ" או "קפיץ"‪ ,‬שהרי הם מתכווצים‬
‫ומתפשטים (והשוו ללשון "קפץ את ידו" במשמע‬
‫כיווץ וסגר)‪ ,‬וכן מאפשרים תנועה וקפיצה‪.‬‬
‫אחר שניתן לשריר‪ ,‬ונעשה בו שימוש נרחב‬
‫שם ֵ‬
‫בתקופת ההשכלה‪ ,‬הוא לא אחר מ"עכבר"‪ .‬כך למשל‬
‫כתב ברוך לינדא בספרו "ראשית לימודים" (נדפס‬
‫ברית מילה‬
‫מצוות ברית המילה מאתגרת ללא ספק את מדעי‬
‫הפסיכולוגיה והסוציולוגיה במדינת ישראל‪ .‬קשה‬
‫למצוא תופעה שהיחס אליה בחברה הישראלית‬
‫הוא מורכב יותר‪ .‬מצד אחד – חוסר הבנה ואפילו‬
‫רתיעה כלפיה; ומצד שני – תחושת מחויבות‪,‬‬
‫חוצת מגזרים‪ ,‬ליישם אותה למרות הכול‪.‬‬
‫בתביעת החיים הבסיסית של האדם גנוזה‬
‫השאיפה לשלמות נצחית‪ ,‬אם תרצו נוכל לכנות‬
‫זאת‪" :‬השאיפה לא‪-‬לוהים"; השאיפה לא להסתפק‬
‫במסגרת החיים המוגבלים של העולם הזה‪ ,‬אלא‬
‫להותיר חותם במציאות גם לאחר המוות‪.‬‬
‫מכיוון שבחיים עלי האדמות‪ ,‬המוגבלים בממדי‬
‫הזמן והמקום‪ ,‬אין יכולת לממש זאת באופן מלא‪,‬‬
‫ִמיתרגמת עוצמה זו לדחף הפסיכולוגי של הנטייה‬
‫המינית‪ .‬היצר המיני בעומקו הוא הרצון להוליד‬
‫ילדים‪ ,‬להופיע בהמשך הדורות באינסוף נפשות‪,‬‬
‫תחושות‪ ,‬מעשים ומקומות‪ ,‬להתחבר לשרשרת‬
‫הדורות – לחיות חיי נצח‪ .‬יצר המין הוא הבריח‬
‫של האישיות וממילא השליטה עליו היא המפתח‬
‫לשליטה אישיותית‪-‬כללית‪ ,‬אתגר לא פשוט עקב‬
‫העוצמה האדירה שבה הוא מתגלה בנפש‪ ,‬כדברי‬
‫הרב קוק (אורות הקודש‪ ,‬ג‪ ,‬רצח)‪" :‬יצרא דעריות‬
‫(יצר המין) יוכל ללפף את האדם‪ ...‬מפני שהוא נעוץ‬
‫בנטיית המשך החיים של‬
‫הדורות כולם‪ .‬ולעומת זה‬
‫בקדושה‪ ,‬יכולים לעלות על‬
‫ידי קדושת הברית למדרגת‬
‫דוגמא של צדיק בכל הדורות"‪.‬‬
‫כדי לממש את הרצון האנושי להגיע לשלמות‪ ,‬כדי‬
‫לחלץ את הממדים הגופניים מן המוגבלות שלהם‪,‬‬
‫יש צורך לקלף את השכבות החיצוניות של גסות‬
‫החומר‪.‬‬
‫ברית המילה מאפשרת להביא את הגוף לנגיעה‬
‫במוחלט ובנצח‪ .‬במצוות המילה אנו מסירים‬
‫את הערלה הפיזית מאיבר ההולדה של האדם‪,‬‬
‫ופעולה זו הנה ביטוי להסרת "הקליפה" הגופנית‬
‫וחשיפת הממד הערכי המצוי בבשר‪ּ" .‬ונְ ַמ ְל ֶּתם‪,‬‬
‫ֵאת ְּב ַשׂר ָע ְר ַל ְת ֶכם; וְ ָהיָ ה ְלאֹות ְּב ִרית‪ֵּ ,‬בינִ י‬
‫ֵּובינֵ ֶיכם" (בראשית יז‪,‬יא)‪ .‬האפשרות להגיע‬
‫לשלמות‪ ,‬ליצור‪ ,‬כביכול‪" ,‬ברית" בינינו לבין‬
‫א‪-‬לוהים‪ ,‬תלויה בטוהר הנטייה המינית‪ .‬מצוות‬
‫המילה היא ביטוי לכך שאנו רואים ביצר המין את‬
‫הממד הפנימי הגנוז בתוכו‪ ,‬ולא רק את הקליפה‬
‫החושנית לבדה‪ .‬המילה ערלה בתורה משמעותה‬
‫"אטימות"‪ .‬כאשר אנו מסירים את ערלת הבשר‬
‫אנו מסירים למעשה את ערלת הלב‪ ,‬אנו מסירים‬
‫את האטימות הנפשית‪.‬‬
‫הרב חגי לונדין‪ ,‬ר"מ בישיבת ההסדר בשדרות ובמכון מאיר‬
‫ראי"ה בהירה‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫עכברים בגוף האדם‬
‫בברלין בשנת ‪:)1788‬‬
‫"והנה ספרו החוקרים‬
‫את העכברים בגוף האדם‬
‫ומצאו כחמש מאות‬
‫במספר"‪.‬‬
‫מדוע נקרא השריר בשם עכבר? אין זאת אלא‬
‫תרגום של שמו הלועזי‪ ,muscle ,‬שפירושו המילולי‬
‫בלטינית הוא "עכבר קטן"‪ .‬בעולם העתיק כונה‬
‫השריר בשפות רבות בשם עכבר‪ ,‬וכפי שמסביר ברוך‬
‫לינדא שם‪" :‬תוארו כצורת העכבר‪ ,‬ויוכל להכווץ‬
‫ולהתפשט כמו העכבר"‪ .‬ובכן‪ ,‬כשם שעכבר המחשב‬
‫קיבל בימינו את שמו מהדמיון לָ עכבר‪ ,‬כך לפני שנים‬
‫כונה השריר באותו השם‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬סופרים אחרים בחרו שמות שונים‬
‫כחלופה עברית ל‪ ,muscle-‬וביניהם השם שריר‬
‫(ואגב‪ ,‬בחלק מהמילונים הצורה היא ָׁשרִ יר ולא‬
‫ְׁשרִ יר)‪ .‬מקור השריר במילה היחידאית בספר איוב‪,‬‬
‫"הּנֵ ה נָ א‬
‫הבאה בתיאור החיה הקרויה "בהמות"‪ִ :‬‬
‫כֹחֹו ְב ָמ ְתנָ יו‪ ,‬וְ אֹנֹו ִּב ְׁשרִ ירֵ י ִב ְטנֹו"‪ .‬הפרשנים שם‬
‫הסבירו ש"שרירי בטנו" פירושו הטבּור‪ ,‬הקרוי‬
‫במקרא "שורר" או "ׁשֹר" (למשל בשיר השירים‬
‫ז‪,‬ג‪" :‬שררך אגן הסהר") – אך גם היו שהשתמשו‬
‫במליצת המקרא לתיאור השרירים שבבטן‪ ,‬וכך‬
‫נוצר המשמע החדש של השריר והוא שריר וקיים‬
‫עד ימינו אנו‪.‬‬
‫יעקב עציון‬
‫בא לידי ביטוי‬
‫‪7‬‬
‫יוסף איתן‪ ,‬מרבני מכון וע"ה‬
‫כתב‪ :‬הרב‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רפואה והלכה‬
‫בחסות‬
‫להיות בריא ולהישאר בריא‬
‫‪8‬‬
‫סיימת את המשפט הקודם‬
‫והם כבר דואים קדימה לעבר‬
‫לפני שבוע פגשתי מכר ותיק לאחר שנים שלא הנושא הבא‪ ,‬וכאלו שגם אחרי‬
‫התראינו‪ .‬אחרי שעברנו את שלב החיבוקים כמה חזרות איטיות לא בטוח‬
‫והטפיחות ההדדיות על השכם‪ ,‬התפנינו לעדכונים על שיבינו‪ .‬המערכת הבית‪-‬ספרית כוללת בעייתיות‬
‫כל מה שהחמצנו מאז המפגש הקודם‪ .‬כשהתעניינתי מובנית של 'מיטת סדום' חינוכית‪ ,‬של מורה העומד‬
‫לגבי הבכור שלו‪ ,‬שלפי חשבוני התחיל השנה כיתה מול עשרות תלמידים ומוטל עליו ללמד אותם כאחד‪.‬‬
‫א'‪ ,‬הופתעתי לגלות שהוא כלל לא לומד בבית ספר‪ .‬בעיה דומה קיימת כמעט בכל משפחה ברוכת ילדים‬
‫" 'הום סקולינג'‪ ,‬קוראים לזה‪ ",‬הטעים האב הגאה מבלי כאשר סביב שולחן השבת מתקבצים פעוטות בני‬
‫לנסות להסתיר את שביעות רצונו‪" ,‬מה לא שמעת? שנתיים לצד מתבגרים בני שבע‪-‬עשרה כשלכל אחד‬
‫הטרנד הכי חם היום‪ .‬סוף סוף הורים קלטו שלשלוח תחומי עניין‪ ,‬רמה ושפה משלו‪ .‬כיצד יצליחו ההורים‬
‫את הילד שלהם להצטופף בכיתה אחת עם עוד ‪30‬‬
‫לחבר ולעניין את כולם‬
‫ילדים ולספוג בסיטונאות‬
‫בשיח המשותף? ועוד לא‬
‫את מה שמאכילים שם‬
‫המערכת הבית‪-‬ספרית כוללת‬
‫אמרנו מילה על אירועים‬
‫את כולם זה פשוט‬
‫המוניים כמו ליל‪-‬סדר‬
‫לא בעייתיות מובנית של 'מיטת סדום'‬
‫עובד‪ .‬לפחות לא כשמדובר‬
‫מרובה משפחות וכדו'‪.‬‬
‫חינוכית‬
‫בחינוך‪ ,‬שכידוע לא עובד‬
‫אם יש מי שציפה שאחרי‬
‫בשלשות‪ .‬תבין‪ ,‬אני רוצה‬
‫כל זה נבוא להציע נוסחה‬
‫לתת לילד שלי את הטוב ביותר ‪ -‬בדיוק את מה‬
‫שמתאים לו! מערכת בית הספר פשוט לא מסוגלת שתפתור את הבעיה‪ ,‬צר לנו לאכזב‪ .‬כמו רבים מאתגרי‬
‫החיים‪ ,‬זו אינה בעיה מתמטית שיש בסופה פתרון‬
‫לספק את הסחורה הזו‪"...‬‬
‫חד‪-‬משמעי (מ‪.‬ש‪.‬ל)‪ .‬זוהי משימה מורכבת שעלינו‬
‫לא יכולנו להאריך בשיחה‪ ,‬אבל כשנפרדנו חשבתי על להתמודד איתה בחוכמה באופן המיטבי האפשרי‪.‬‬
‫כך שיש חיזוק מעניין לדבריו מסיפורם של התאומים‬
‫המפורסמים בעולם‪ .‬הם גדלו באותו בית ובאותה הצעד הראשון הוא המודעות לכך שיש בפנינו גן מלא‬
‫סביבה‪ ,‬ישבו על אותו ספסל לימודים וספגו חינוך פרחים בצבעים וגבהים שונים‪ ,‬ושכל אחד מהם זקוק‬
‫זהה‪ ,‬ובכל זאת יום אחד באופן מפתיע נפרדו דרכיהם‪ .‬להשקיה במזון חינוכי ובקצב אחר‪.‬‬
‫עשיו יוצא לתרבות רעה‪ ,‬ותאומו‪ ,‬יעקב‪ ,‬מתגלה כאיש הצעד השני הוא לפתח דרכים שיאפשרו מתן‬
‫תם יושב אוהלים‪ .‬כיצד נוצר כזה פער? האם עד היום התייחסות שונה לילדים שונים‪ .‬כאשר מדובר בבית‬
‫אף אחד לא הרגיש בהבדל ביניהם?‬
‫הספר זה ייתכן בדרך של חלוקה למגמות ולהקבצות‪,‬‬
‫הרש"ר הירש‪ ,‬מגדולי חכמי ישראל במאה ה‪ ,19-‬מציע שיעורי עזר פרטניים לזקוקים לכך‪ ,‬הטלת משימות‬
‫תשובה מעניינת לתעלומה‪ .‬הוא תולה את האשמה מורכבות מדרגות קושי שונות בהתאם ליכולות‬
‫בחינוכם האחיד‪ .‬גם עשיו‪ ,‬כך הוא טוען‪ ,‬היה יכול התלמידים ועוד‪ .‬ההכרה בכך שיש 'אינטלגנציות‬
‫להישאר מחובר לרוח הטובה של בית אברהם ואף מרובות' מזמינה להשתמש בכלים ובסגנונות למידה‬
‫לרתום את כוחותיו הגדולים למענה‪ .‬אך נפשו היתה שונים כדי לקלוע ליכולת הקיבול של התלמידים‬
‫שונה משל יעקב‪ .‬ממילא הוא היה זקוק לחינוך מותאם השונים‪ .‬המשימה המוטלת על המורה אינה קלה‪.‬‬
‫הפיתוי להתמקד בקבוצת המצטיינים (או לחילופין‪,‬‬
‫ולמזון רוחני שונה משל אחיו‪:‬‬
‫החלשים לימודית) ולכוון לשם את חיציו‪ ,‬גדולה‪ .‬אך‬
‫המושיב את יעקב ועשיו על ספסל לימודים אחד‬
‫אם הוא שואף באמת לפתח ולגדל את כל תלמידיו‪,‬‬
‫ובאותם הרגלי החיים מחנך אותם כאחד לחיי‬
‫עליו להקפיד לוודא כל הזמן שאינו מאבד אף אחד‬
‫לימוד ומחשבה – מובטח לו שאת האחד מהם הוא‬
‫בדרך‪.‬‬
‫מקלקל‪ .‬יעקב ישאב ממעיין החוכמה בחפץ גובר‬
‫כאשר מדובר במשפחה‪ ,‬המשימה‪ ,‬במידת מה‪,‬‬
‫והולך‪ ,‬ואילו עשיו רק יצפה ליום בו ישליך מאחורי‬
‫קלה יותר‪ .‬אם יש שני הורים הם יכולים לחלק את‬
‫גבו את הספרים הישנים‪ ,‬ויחד איתם תעודת חיים‬
‫ההתייחסות לילדים השונים ביניהם‪ .‬ישנם דברים‬
‫גדולה‪ ,‬שהכיר אותה רק באופן חד צדדי‪( .‬רש"ר‬
‫שמתאימים כמעט לכל גיל (סיפור‪ ,‬שירה משותפת‬
‫הירש‪ ,‬בראשית כה‪,‬כז)‬
‫וכדו')‪ ,‬כשכל ילד יכול לשאוב מהם את מה שמתאים‬
‫החכם באדם הרי כבר קבע שתנאי בסיסי להצלחת לו‪ ,‬ומעבר לזה יש לדאוג להעניק לכל אחד מן הילדים‬
‫החינוך הוא התאמתו לנפשו הייחודית של התלמיד – את מרחב ההתייחסות והזמן המותאם אליו‪.‬‬
‫"חנוך לנער על פי דרכו" (משלי כב‪,‬ו)‪.‬‬
‫עלינו לזכור תמיד שאומנם יושבים מולנו כמה וכמה‬
‫הבעיה היא שבמציאות‪ ,‬החלום היפה של 'חינוך אישי' זוגות עיניים‪ ,‬אבל מאחוריהם נמצאות נשמות שונות‬
‫ו'ממוקד מטרה' הוא כמעט בלתי אפשרי‪ .‬מורה שזוכה שזכאיות לחיוך וליחס שאין דומה לו‪.‬‬
‫להגיע לכיתה שיש בה 'רק' עשרים וחמישה תלמידים‬
‫הרי הוא בר‪-‬מזל‪ .‬לא נדיר שיגלה שרשימת השמות‬
‫לתגובות‪ ,‬חומרי העשרה והצטרפות לרשימת‬
‫חוצה גם את רף השלושים‪ .‬חלקם מבריקים ואחרים‬
‫תפוצה‪milatova.org.il :‬‬
‫מתקשים מאוד‪ .‬יהיו ביניהם מהירי קליטה שטרם‬
‫הרב יוני לביא‪ ,‬מנהל מוקד הנוער 'חברים מקשיבים' ‪www.makshivim.org.il‬‬
‫העיניים‬
‫בגובה‬
‫משלושים יוצא אחד‬
‫‪9‬‬
‫בגמרא (ר"ה‪ ,‬טז‪,‬ב) נאמר‪" :‬ארבעה דברים מקרעין‬
‫גזר דינו של אדם‪ ,‬אלו הן‪ :‬צדקה‪ ,‬צעקה‪ ,‬שינוי השם‪,‬‬
‫ושינוי מעשה‪ ...‬שינוי השם‪ ,‬דכתיב‪..' :‬שרי אשתך לא‬
‫תקרא את שמה שרי כי שרה שמה' "‪.‬‬
‫ובבראשית רבה (מד‪,‬יב)‪ ,‬מצינו‪" :‬אברם לא מוליד‪,‬‬
‫אברהם מוליד‪ ...‬שרי לא תלד‪ ,‬שרה תלד"‪.‬‬
‫הרמב"ם (הלכות תשובה‪ ,‬ב‪,‬ד) למד מכאן עקרון חשוב‬
‫בהלכות תשובה‪" :‬מדרכי התשובה להיות השב צועק‬
‫תמיד לפני ה' בבכי ובתחנונים‪ ...‬ושמנה שמו‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותם המעשים"‪.‬‬
‫בעל ערוך השולחן (אבה"ע קכט‪,‬יב) מדגיש כי "שינוי‬
‫ע"פ 'באהלי שם' מעובד בידי ישראל רוזנברג‬
‫שם‬
‫באהלי‬
‫שינוי והוספת שם לחולה‬
‫שם היה שינוי שם ממש‪ ...‬ולא כנהוג אצלנו שמוסיפין‬
‫שם‪ ,‬והרי בתורה ראינו גם כן שינוי שמות ולא הוספת‬
‫שם"‪.‬‬
‫אף על פי כן‪ ,‬מצינו שכאשר חלה רבם של בני‬
‫היישוב הישן‪ ,‬הרב חיים זוננפלד‪ ,‬הוסיפו לו את‬
‫השם יוסף‪ ,‬ומסופר ש"זמן קצר אחרי הוספת השם‬
‫חל שינוי פתאומי במצבו‪ ,‬עבר את שעת ה'משבר'‪,‬‬
‫ואחרי כמה שבועות החלים לגמרי"‪( .‬האיש על‬
‫החומה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪)212‬‬
‫מעניין שגם לבר הפלוגתא של הרב זוננפלד‪ ,‬הלא‬
‫הוא הרב קוק‪ ,‬הוסיפו בעת חוליו שם‪ ,‬יחזקיהו‪.‬‬
‫אלא שמכיוון שלא קם מחוליו זה‪ ,‬לא נשתמר שם‬
‫זה ואף לא נכתב במצבתו‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫חידה לוישלח‬
‫מפרשתנו ומפרשה נוספת בתורה ניתן ללמוד שאחרון הוא‬
‫לא תמיד אחרון‪.‬‬
‫מַ ה הֵ ן שתי הפרשיות מֵ הֵ ן ניתן ללמוד זאת?‬
‫תשובה לפרשת ויצא‬
‫החידה היתה‪:‬‬
‫שתי מילים אנו בפרשה‬
‫מילים זהות כמעט‪,‬‬
‫בחילוף אות אחת‪.‬‬
‫האחת ‪ -‬הסיבה לאחת התולדות‪,‬‬
‫השניה ‪ -‬הגורם לקנאה ותחרות‬
‫ויחדיו ‪ -‬אנו איחול פופולרי נאות‪.‬‬
‫"החידון והחוויה" מארגנת חידונים לבר‪/‬בת מצווה‪ ,‬למשפחה‪,‬‬
‫לקהילה‪ ,‬לבית הספר או לעיר כולה‪.‬‬
‫לפרטים נוספים בקרו באתר שלנו‪" :‬החידון והחוויה"‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‏‬
‫יואב שלוסברג‪ ,‬מנכ"ל החידון והחוויה‬
‫החידה השבועית‬
‫הפתרון‪:‬‬
‫שתי המילים שמהוות יחדיו איחול‬
‫פופולרי נאות הן "אושר ועושר"‪.‬‬
‫המילה האחת היא אושר‪" :‬וַ ּתֹאמֶ ר לֵ ָאה‬
‫ְּב ָ ְׁאשרִ י ִּכי ִאׁ ְּשרּונִ י ָּבנֹות ִּוַתקְ רָ א ֶאת ְׁשמֹו ָ ֵׁאשר" (בראשית ל‪,‬יג)‬
‫השניה‪ -‬עושר‪ .‬העושר גרם לקנאה בין יעקב ללבן‪ ,‬כך אומרות‬
‫בנותיו‪"ִּ :‬כי כָ ל הָ ע ֶֹׁשר ֲא ֶׁשר הִ ִּציל ֱאֹלקים מֵ ָאבִ ינּו לָ נּו הּוא ּולְ בָ נֵ ינּו"‬
‫(שם לא‪,‬טז) ‪.‬‬
11
‫‪12‬‬
‫נישואין פרטיים ‪ -‬עוון פלילי?‬
‫רוחות בחירות מנשבות בחלל עולמנו‪ .‬אני מנחש‪ ,‬בעת‬
‫כתיבת השורות‪ ,‬כי במישור הפוליטי הפנימי זה הנושא אשר‬
‫יעסיק אותנו בשבועות הקרובים‪ .‬בשל העדר חוש נבואי‬
‫ארשה לעצמי לדלג על נושא מתסיס זה‪ .‬אפנה לפינה שולית‬
‫במקצת בחקיקת 'דת ומדינה' אשר צדה את עיני בימים‬
‫האחרונים‪ .‬ידיעה תקשורתית סיפרה על יזמה של ח"כ‬
‫עליזה לביא (בשיתוף עמותת 'עתים' ו'מבוי סתום') לבטל‬
‫סעיף שנחקק זה עתה הגוזר שנתיים מאסר על רבנים או‬
‫מנהלי טקס אחרים‪ ,‬וכן על בני הזוג עצמם‪ ,‬שיערכו טקס‬
‫נישואין ללא רישום כנדרש‪.‬‬
‫ואומר במשפט הפתיחה‪ :‬אני מסכים לדרישה זו בפה מלא‪...‬‬
‫נישואין בפקודה‬
‫ואסביר; לפקודת הנישואין והגירושין נוספו השנה (תשע"ד)‬
‫שני סעיפים; האחד מוכר כ'חוק צוהר לפתיחת איזורי‬
‫הרישום' והוא נחקק לאחר 'מלחמת עולם' מול המימסד‬
‫הרבני‪-‬שמרני‪ ,‬ובעיקר החרדי‪ .‬וזו לשונו‪" :‬בני זוג יהודים‬
‫המבקשים להינשא‪ ,‬רשאים להירשם לנישואין אצל כל‬
‫רב שמונה כרושם נישואין‪ ...‬בלא קשר למקום מגוריהם‬
‫או למקום עריכת הנישואין"‪ .‬הכל יודעים שסעיף זה נועד‬
‫לעקוף רבנויות שהקשו על גרים להינשא‪ ,‬אך נופפו בנימוק‪:‬‬
‫להקל על סטודנטים להירשם במקום לימודיהם ולא‬
‫מגוריהם‪ ,‬כדי‪ ...‬לחסוך את עלות וזמן הנסיעה‪.‬‬
‫התיקון השני 'הוגנב' מתחת לראדאר התקשורתי והציבורי‪.‬‬
‫סעיף ‪ 7‬הוא דרקוני לטעמי‪" :‬כל שאינו דואג לרישום‬
‫הנישואין או הגירושין שלו‪ ,‬או לרישום הנישואין או‬
‫הגירושין שהוא סידר לאחר‪ ,‬דינו מאסר שנתיים"‪ .‬ועדת‬
‫השרים לענייני חקיקה תדון (דנה?) בביטול סעיף זה‪ ,‬ואני‬
‫'מחזיק אצבעות' ליוזמי הביטול‪.‬‬
‫ואפרש שיחתי; אין זה סוד שקיימת ירידה במספר הזוגות‬
‫היהודיים המתחתנים בישראל ברבנויות השונות‪ .‬לא‬
‫מצאתי מספרים מעודכנים לשנים האחרונות‪ ,‬אבל המגמה‬
‫מוכרת‪ .‬ירידה זו היא גם ביטוי לתרבות המערבית בכלל‪,‬‬
‫ולמתירנות בפרט‪ ,‬אך זו איננה סוגייתנו להיום‪ .‬די אם‬
‫אחזור על קריאתי הנרגשת לפני שלשה שבועות‪ ,‬בפרשת‬
‫חיי‪-‬שרה‪ ,‬שהיתה גם כותרת הרשימה‪" :‬משפחה ‪ -‬זה הכל‬
‫בחיים"‪ .‬הפעם אנו מתכוונים לאלו שנישאים כדת משה‬
‫וישראל אך לא נרשמים ברבנות‪ .‬אלו עתידים להיכלא‬
‫לשנתיים‪ ,‬ל"ע‪ ,‬יחד עם רבותיהם‪-‬משיאיהם הפליליים‪.‬‬
‫אידאולוגיה או אינטרס‬
‫נישואין פרטיים כדת משה וישראל באים משני כיוונים;‬
‫הקבוצה היותר גדולה‪ ,‬כנראה‪ ,‬הם המפגינים נגד קשר עם‬
‫הרבנות‪ .‬יש בלבם כנגד המימסד הרבני‪ ,‬והם טוו לעצמם‬
‫חדש!‬
‫אידאולוגיית אנטי‪ .‬אינני יודע‬
‫אם הם‪ ,‬או רובם‪ ,‬נרשמים ב'מירשם‬
‫הזוגיות' הקיים בישראל‪ ,‬המוכר לענייני ממון וחובות‬
‫משפחה בין בני הזוג (כמעט?) לכל דבר וענין‪ .‬או שמא‪ ,‬הם‬
‫נשארים פורמאלית כרווקים‪ ,‬למרות היותם נשואים כהלכה‪.‬‬
‫חוששני‪ ,‬ובעצם בטוחני‪ ,‬כי קבוצה 'אידיאולוגית' זו לא‬
‫תישבר מכח סעיף 'שנתיים מאסר' בשל אי קיום טקס מוצהר‬
‫ברבנות‪ .‬אדרבה‪ ,‬חוק מסוג זה רק ימריץ נוספים להלך בדרך‬
‫הפגנתית זו של 'זכויות הפרט'‪ ,‬ואי מעורבות הרשות הרבנית‬
‫בחייהם‪ .‬הם ימצאו את הדרך בנקל לעקוף את הסעיף‪ ,‬או‬
‫לטעון שלא היה בכלל 'מסדר קידושין' אלא רק 'מדריך' או‬
‫'מנחה'‪ .‬אינני רואה גם הרכב שופטים שישלחו למאסר את‬
‫בני הזוג בעוון זה‪ .‬חלק מהם יוותר על 'דת משה וישראל' ולא‬
‫יכנע לרבנות‪ .‬יתכן שהפתרון הוא לחייב מינהלית להירשם‬
‫כזוגיות‪ ,‬ובעת פירוד חלילה‪ ,‬בסכסוך גירושין‪ ,‬יתברר בנקל‬
‫שהם זקוקים לגט פיטורין כדת משה וישראל‪.‬‬
‫הקבוצה השניה‪ ,‬המצומצמת אך הקשוחה יותר לדעתי‪ ,‬הם‬
‫בעלי האינטרס הממוני המשמעותי‪ ,‬והוא אופייני לנישואין‬
‫שניים‪ .‬כדי לא לאבד זכויות בביטוח הלאומי‪ ,‬פנסיה וכד'‪,‬‬
‫מעדיפים אלמנים ואלמנות‪ ,‬גרושים וגרושות‪ ,‬להישאר‬
‫בסטאטוס זה‪ .‬לא נראה לי כי הסעיף שנחקק ידחוף אותם‬
‫להנשא ברבנות‪ .‬אדרבה‪ ,‬ההיבט הממוני יגרום לרבים מהם‬
‫לוותר על נישואין כהלכה ולחיות חיי זוגיות בלתי‪-‬מוסדרים‪.‬‬
‫הללו גם לא יירשמו במירשם הזוגיות‪ ,‬מאותן סיבות‪ ,‬ודומה כי‬
‫שום שוט 'פלילי' לא ישנה את התמונה‪.‬‬
‫מעבר לשידול חינוכי ו'אחריות ציבורית' הדרך היחידה‪,‬‬
‫והצודקת‪ ,‬היא לנטרל את הסיבה; לדאוג שבעלי זכויות‬
‫כספיות שנישאו לא יאבדו זכויותיהן‪ ,‬או לפחות שלא תהיה‬
‫'מפולת' כספית כבדה‪ .‬בהקשר זה זכורה לטוב ח"כ שולי‬
‫מועלם ('הבית היהודי') אשר נלחמה בשם אלמנות צה"ל‪ ,‬ואכן‬
‫לגביהן החריגו את התקנות והן (כמעט ש)לא מאבדות זכויות‬
‫בהינשאן‪ .‬סוף דבר‪ ,‬גם אם אני תומך פה ושם ב'חקיקה דתית'‪,‬‬
‫אבל לא 'עם הראש בקיר'‪...‬‬
‫הרב ישראל רוזן ראש מכון 'צומת'‬
‫נקודת מבט‬
‫ענישת 'נישואין פרטיים'‬
‫יגרום לזוגיות ללא נישואין‬
‫ספרי הרב ישראל רוזן‬
‫בחצוצרות בית ה' ‪ 50 -‬מאמרי הלכה‬
‫וטכנולוגיה ‪ 600‬עמ' * ‪₪ 60‬‬
‫ואוהב גר ‪ -‬הלכה‪ ,‬אגדה ופולמוס‬
‫ספר שופטים בגובה חז"ל ‪( -‬מהד' חדשה)‬
‫כל ספר כ‪ 350-‬עמ' ‪₪ 50‬‬
‫אתרי סגולה ‪ /‬נקודת מבט ‪₪ 40 -‬‬
‫המחיר כולל משלוח‬
‫להזמנות ומשלוח‪ :‬מכון צומת ‪02-9932111‬‬
‫מנורת ‪ 3W LED‬חדישה מפיקה אור עוצמתי לשנים רבות‬
‫צריכת חשמל אפסית מתקפל ונייד )כ‪ 500 -‬גרם(‬
‫חזק וגמיש ‪ -‬גוף המנורה ממתכת‬
‫בטיחותי ‪ -‬ללא חלקי זכוכית המנורה ניתנת לתליה על הקיר‬
‫מתאים למתח החשמל בכל העולם‬
‫להזמנות חייגו למכון צומת‪ 02-993-2111 :‬לרכישה דרך האתר‪www.zomet.org.il :‬‬
‫רק ‪92x3‬‬
‫ש”ח‬
‫סה”כ ‪ 276‬ש”ח כולל דמי משלוח‬