‫תרבות ומחשבה יהודית‬
‫כנס‪:‬‬
‫עיונים‬
‫חדשים‬
‫בחסידות‬
‫ברסלב‬
‫ימים שני‪-‬רביעי‪,‬‬
‫ד‪-‬ו בטבת תשע״ז‪4 - 2 ,‬‬
‫בינואר ‪2017‬‬
‫במכון ון ליר בירושלים‬
‫תורתו של רבי נחמן מברסלב זכתה מראשיתה לתהודה‬
‫ניכרת‪ ,‬הרבה מעבר לקבוצת חסידיו המובהקת – קבוצה‬
‫שהייתה מצומצמת בהיקפה עד לעשורים האחרונים‪.‬‬
‫התרחבותה המתמשכת של חסידות ברסלב בימינו והתפשטות‬
‫החצרות השונות המרכיבות אותה היא תופעה חשובה ורבת‬
‫פנים הראויה לדיון‪ .‬אולם הפריחה העכשווית וחסרת התקדים‬
‫של חסידות ברסלב ושל תורתו של רבי נחמן חורגת הרבה‬
‫מעבר לגבולותיה של קבוצה חברתית או דתית זו או אחרת;‬
‫אדרבה‪ ,‬יש לה מופעים רבים הן בתרבות הישראלית והן‬
‫בזרמים שונים של יהדות התפוצות‪ .‬הכנס נועד לבחון את‬
‫התופעה ממגוון נקודות מבט‪ ,‬ולשם כך נבקש לכנס יחדיו‬
‫חוקרים מתחומים שונים לצד רבנים ויוצרים‪.‬‬
‫הגותו של רבי נחמן‪ ,‬יצירתו הספרותית ודמותו האישית‬
‫הפכו לחומרים תוססים בתרבות הישראלית והיהודית‪.‬‬
‫לתופעה זו פנים רבות‪ .‬תורתו של רבי נחמן מעוררת עניין‬
‫גובר בקרב הוגים דתיים שאינם נמנים עם זרם ברסלב‪.‬‬
‫יצירתו הספרותית והגותו מחלחלות אל התרבות הישראלית‬
‫הלא־אורתודוכסית והשפעתן ניכרת במגוון תחומי יצירה‪:‬‬
‫ספרות‪ ,‬שירה‪ ,‬אמנות‪ ,‬תיאטרון וקולנוע‪ .‬במישור המחקרי‬
‫אנו עדים להתרחבות העיסוק ברבי נחמן ובחסידות ברסלב‪.‬‬
‫חוקרים מדיסציפלינות שונות – תרבות ופולקלור‪,‬‬
‫אנתרופולוגיה וסוציולוגיה‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ספרות ומחשבת‬
‫ישראל – מתעניינים בביטוייה הרבים של התופעה ומקדישים‬
‫מחקרים להופעותיה השונות‪ .‬עם תחומי המחקר נמנים‬
‫ניתוח משנתו של רבי נחמן; מעקב היסטורי אחר התפתחותה‬
‫של החסידות בדורות שלאחר רבי נחמן ורבי נתן; בחינה‬
‫רב־תחומית של התופעות הברסלביות העכשוויות; ודיון‬
‫מחודש במקומו של רבי נחמן בעיצובה של המודרניות‬
‫היהודית כאבן יסוד בעיצוב הספרות העברית המודרנית‬
‫וכמקור השראה (ישיר או עקיף) לסופרים יהודים כמו‬
‫קפקא‪.‬‬
‫כתבי רבי נחמן מברסלב הופכים אפוא למוקד המחבר יחדיו‬
‫קבוצות ודמויות הרחוקות אלו מאלו‪ .‬הכנס המתוכנן מזמן‬
‫הזדמנות יוצאת דופן להפגיש חוקרים מדיסציפלינות שונות‪,‬‬
‫אמנים‪ ,‬אנשי רוח ואנשי דת העוסקים במשנתו‪.‬‬
‫בין הסוגיות שיידונו בכנס‪:‬‬
‫‪ .‬אמצב המחקר בתחום יצירתו של רבי נחמן‪ :‬הגות‪,‬‬
‫ספרות‪ ,‬ריטואלים חדשים‪ ,‬הנהגות ועצות‪.‬‬
‫‪ .‬בתולדות הספרות הברסלבית מימי רבי נחמן ועד היום‪.‬‬
‫‪ .‬גרבי נחמן והיצירה היהודית‪ :‬חסידות‪ ,‬השכלה‪ ,‬ספרות‬
‫ויצירה עד ימינו‪.‬‬
‫‪ .‬ד“ברסלבים ישנים” ו”ברסלבים חדשים” – ההתפשטות‬
‫הנוכחית והשלכותיה‪.‬‬
‫‪ .‬האומן‪.‬‬
‫‪ .‬וברסלב באמנות‪ ,‬בספרות ובקולנוע‪.‬‬
‫חוקרות וחוקרים מכל תחומי הדעת מוזמנים לשלוח הצעה להרצאה בכנס‪ .‬את ההצעות (בהיקף של ‪ 750–500‬מילים)‪ ,‬בצירוף‬
‫קורות חיים‪ ,‬יש לשלוח לדוא”ל ‪ ,[email protected]‬עד יום שישי‪ 1 ,‬ביולי ‪.2016‬‬
‫חברי הוועדה האקדמית‪:‬‬
‫פרופ' אברהם יצחק גרין‪ ,‬פרופ’ בועז הוס‪ ,‬ד"ר זוהר מאור‪ ,‬פרופ’ יונתן מאיר‪ ,‬פרופ׳ צבי מרק‪ ,‬פרופ' חביבה פדיה‪ ,‬פרופ’ אמנון רז־‬
‫קרקוצקין‪ ,‬פרופ' אלחנן ריינר‪ ,‬פרופ’ גלילי שחר‪ ,‬דפנה שרייבר‬