"סל צריכה" במשקי בית, לפי עשירוני הכנסה - מודל EIO
דו"ח צדק אקלימי ומדיניות כלכלית מס' – 3יוני 2015 פליטות CO2של "סל צריכה" במשקי בית לפי עשירוני הכנסה - מודל EIO ליזה אניסוב עמיתת מחקר ,האגודה לצדק סביבתי בישראל תלמידה לתואר שני ,בית ספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר אוניברסיטת תל אביב וועידת מדיניות אקלים בישראל 7 ,ביוני 2015 1 א .הקדמה מחקרים רבים בעולם עוסקים בצריכת אנרגיה ופליטות גזי חממה כתוצאה מתהליכי ייצור ודפוסי צריכה של מוצרים ושירותים .1המחקרים מראים כי כ 72%-מהפליטות נגרמות מצריכה של משקי בית 10% ,מצריכה ציבורית ו18%- מהפליטות קשורות להשקעות .2בגלל התרומה המשמעותית של משקי בית לסך הפליטות ,חשוב להבין את התפלגות הפליטות בין מוצרי הצריכה השונים וכיצד היא משתנה בין משקי בית שונים. שימוש באנרגיה (חשמל ,דלקים לחימום/קירור ,מגורים) וצריכת מזון הינם תחומים בעלי השפעה משמעותית יותר במדינות מתפתחות ,בזמן שצריכת סחורות ושימושי תחבורה עולים עם העלייה בהכנסות ,ומהווים חלק משמעותי יותר בתרומתם לפליטות במדינות מפותחות. ב .מסגרת המחקר ויעדיו יעדי המחקר החדש על אומדן כלכלי-חברתי של פליטות גזי חממה בישראל עפ"י "סל צריכה" הם :אומדן ההשפעה האקלימית של צריכה ביתית של משקי בית בישראל ,ובחינה של השונּות בין דפוסי הצריכה של קבוצות סוציו- אקונומיות שונות ,כעשירוני הכנסה ,והשפעתם על כמות הפליטות לאטמוספירה. ניתן להבדיל בין שני סוגים של פליטות גזי חממה :פליטות ישירות ,הנובעות מצריכת דלקים לשימושים ביתיים (הסקה ,תחבורה ,חשמל) ,ופליטות עקיפות ,הנפלטות במהלך ייצור מוצרי צריכה שונים .המחקר מתמקד ב 12-תחומי צריכה עיקריים ,אשר ההוצאה הכספית עליהם מהווה כ 95% -מסך ההוצאות של משקי בית. .1סולר ,גז וחשמל לבית פליטות ישירות .2דלקים לתחבורה פרטית .3דיור (הוצאות על מגורים ואנרגיה גלומה בבנייה) .4מזון (כולל משקאות ומוצרי עישון) .5ריהוט וציוד לבית .6מוצרי טקסטיל ,הלבשה והנעלה .7תחבורה (תחבורה ציבורית ,אווירית ,הוצאות לכלי רכב (פרט לדלק) .8שירותי אירוח ואוכל פליטות עקיפות .9חינוך ,תרבות ובידור .10שירותי בריאות .11מוצרים אחרים .12שירותים אחרים 1 A Reinders, K Vringer, K Blok The direct and indirect energy requirement of households in the European Union Energy Policy, 2003 M Wier, M Lenzen, J Munksgaard Effects of Household Consumption Patterns on CO2Requirements Economic Systems, 2001 EG Hertwich Life cycle approaches to sustainable consumption: a critical review Environmental science & technology, 2005 2 Edgar G.Hertwich, Glen P.Peters. Carbon Footprint of Nations: A Global, Trade-Linked Analysis, 2009 2 תהליך העבודה תרשים מס 1 .מציג את התפלגות ההוצאות של משקי בית בעשירון התחתון ובעשירון העליון ,על פי עשרת תחומי הצריכה העיקריים ,לפי חלוקה של הלמ"ס ( .)2011ניתן להבחין ,כי בעשירון התחתון מרבית ההוצאה הינה על מגורים וצריכת מזון ( 68%מסך ההוצאה החודשית לנפש) ,העשירון העליון מוציא רק מחצית מההוצאה לצרכים אלו ,בעוד שהמחצית השנייה עבור צריכת מוצרים ושירותים אחרים .נתון בולט נוסף ,הינו ,הוצאה לכלי רכב במשקי הבית: במשקי בית של ה עשירון העליון ההוצאה על כלי רכב משמעותית בהרבה בהשוואה למשקי בית מהעשירון התחתון ( 18%מסך ההוצאה החודשים לעומת . )7%הוצאות אלו כוללות תשלום על רכישת רכב ,קניית דלקים ושמנים התורמים רבות לפליטות ישירות של גזי חממה. 1,725ש"ח 9,579ש"ח 100% תרבות ובידור 90% חינוך 80% בריאות 70% הלבשה והנעלה 60% ריהוט וציוד לבית 50% תחבורה ציבורית 40% הוצאות לכלי רכב 30% חשמל ,מים ,גז ודלק לבית 20% מזון 10% דיור 0% עשירון עליון עשירון תחתון תרשים :1השוואה של הוצאות חודשיות לצריכה ביתית לנפש בין העשירון התחתון והעליון (נתוני שנת .)2011 אומדן כמות הפליטות גזי חממה מצריכה ביתית של משקי בית יבוצע בשלושה שלבים: .1בחירת מתודולוגיה .עלינו לבחור את המודל המתאים ביותר לחישוב הפליטות ,בהתאם למטרות המחקר וזמינות הנתונים בישראל. .2קביעת גבולות מדידה .עלינו לקבוע אילו השלכות סביבתיות (אקלימיות) נאמוד ,אילו גזי חממה יילקחו בחשבון ,האם נתחשב רק בפליטות ישירות או גם בפליטות הנגרמות בעקיפין. .3איסוף הנתונים ,ניתוחם וחישוב הפליטות. 3 ג .מתודולוגיה כדי לקבוע מהי השיטה המיטבית לניתוח פליטות גזי חממה של משקי בית בישראל ,עלינו להבחין בין שתי גישות עיקריות לחישוב פליטות גזי חממה המקובלות בשימוש :4,3 " .1מלמטה למעלה" ,או ( Process Analysisלהלן .)PA " .2למעלה למטה" ,על פי ניתוח סביבתי של לוחות תשומה-תפוקה ( Environmental Input-Output analysisלהלן .) EIO PAהוא מודל שפותח בכדי לאמוד ולנתח את ההשלכות הסביבתיות של מוצרים ושירותים ,מעריסה להריסה ( from .)cradle to graveהמודל עוקב אחר פליטות ושימוש במשאבים לאורך חיי המוצר ,הכולל תהליכי יצור ,שיווק ,הפצה שימוש במוצר והריסתו .הוא לוקח בחשבון את הפליטות הישירות (שריפת דלקים) ואילו ההתחשבות בפליטות עקיפות לרוב מאוד מוגבלת בשיטת הערכה זו. שיטה זו נחשבת כמתאימה לחישוב פליטות של מוצרים בודדים ,אך הניתוח נעשה מורכב מדי כאשר הוא מבוצע לגופים גדולים כמו חברות ,ממשלה או משקי בית. ניתוח EIOמציע גישה חלופית לחישוב השפעות סביבתיות .טבלאות תשומה-תפוקה ( )input-outputהינן לוחות חשבונאות לאומיים ,המתארים את הפעילות הכלכלית במשק המקומי על פי ענפי היצור הקיימים .תשומות ותפוקות מוצגות בצורה של מטריצה סימטרית ,כאשר כל שורה מייצגת ענף ואת החלוקה של התפוקות של אותו ענף בין ענפי תעשייה אחרים ,וצריכה סופית של צרכנים .כל עמודה מתארת את התשומות מענפים השונים בכלכלה ,הנדרשות ליצור תפוקה של הענף .ההעברות בין היצרנים והצרכנים מוצגות במונחים נומינאליים ,בדרך כלל במחירי בסיס ,בניכיון מסים ותשלומים עבור שיווק והובלה .תזרימי כספים עבור שיווק והובלת המוצרים מגולמות בתוך המודל (לדוגמא, תשלום עבור שירותי הובלה של ענף אחד יוצג כתשומה מענף ההובלה). שילוב בין נתונים כלכליים אלו לבין נתונים סביבתיים של ענפי התעשייה במשק מאפשר ניתוח השלכות סביבתיות ואקלימיות של הצרכן הסופי (משקי בית) ,תוך התחשבות בהשלכות ישירות וגם עקיפות. שיטה נוספת ,המאפשרת ניתוח השלכות ברמה מדויקת ומקיפה ,משלבת את יתרונות שתי הגישות לעיל למודל משולב ( .)Hybrid-EIO-LCAהמודל מאפשר ניתוח מפורט של ההשפעות הסביבתיות הישירות בעזרת מודל ,PAכאשר ההשפעות העקיפות נבדקות דרך יחסי גומלין בין הענפים השונים המתוארים בלוחות תשומות תפוקות. בחירת המודל המתאים לחישוב השלכות סביבתיות תלוי במטרת המדידה ובזמינות נתונים .עדיפות תינתן לניתוח EIO כאשר הוא נעשה לגופים גדולים ,כמו ענף תעשיה ,משקי בית ,צרכן פרטי ממוצע וכו' .שיטת PAעדיפה יותר כאשר מסתכלים על מערכות קטנות כתהליך מסוים ,מוצר בודד או קבוצה קטנה של מוצרים. 3 Pandey, D., Agrawal, M., & Pandey, J. S. (2011). Carbon footprint: current methods of estimation. Environmental monitoring and assessment, 178(1-4), 135-160. 4 T.Wiedmann, J. Minx, Definition of Carbon Footprint, Research & Consulting, 2007 4 לאור יעדי המחקר ,מדידה של השלכות סביבתיות ואקלימיות של משקי בית בישראל ,המהווים צרכנים של סל גדול ומורכב של מוצרים ,ובהתאם לזמינות הנתונים ומקורות מידע בישראל ,המחקר מתבסס על שיטת ניתוח EIOכמודל המתאים ביותר. קביעת גבולות מדידה: פחמן דו חמצני הינו אחד הגורמים העיקריים לאפקט החממה ומהווה את מרבית פליטות גזי החממה בישראל. המתודולוגיה שתוארה לעיל מאפשרת התחשבות בגזי חממה שונים והשפעות סביבתיות אחרות ,אך לצורך הפשטה ובשל מחסור בנתונים מלאים של פליטות גזי חממה בסקטורים השונים ,המחקר מתמקד בפליטות CO2בלבד ואינו לוקח בחשבון גזי חממה נוספים. איסוף נתונים: לצורך חישוב פליטות CO2הנובעות מצריכה פרטית של משקי בית נאספו הנתונים הבאים: .1התפלגות צריכת דלקים במשק ,לפי ענפי כלכלה עיקריים .הנתונים נלקחו ממאגר המידע של הלמ"ס 5 ופרסומים של משרד התשתיות האנרגיה והמים (מנהל הדלק והגז) .מקורות אנרגיה ליצור חשמל לשנת 2006כוללים צריכה של ארבעה מקורות פוסיליים – פחם ,גז טבעי ,מזוטים וסולר .התפלגות דלקים במשק לפי ענפי כלכלה לשנת 2005כוללת צריכה של ארבעה דלקים – מזוטים ,סולר ,קרוסין ונפטא .הצלבה של הנתונים השונים מספקת מידע על צריכת דלקים עבור 42ענפי כלכלה שונים במשק. .2מקדמי פליטות עבור סוגי הדלקים השונים חושבו על פי המתודולוגיה המעודכנת של IPCCלשנת .62006 .3לוח תשומה-תפוקה סימטרי במחירי בסיס עבור שנת .2006לוח זה שימש אותנו לחישוב המקדמים הכוללים. לוחות תשומות-תפוקות מתפרסמות ע"י הלמ"ס והכנתם מתבצעת ע"פ לוחות היצע וביקושים במקבצים של 159 ,65 ,14ו 205 -ענפי כלכלה .7השתמשנו בחלוקה ל 65-ענפי כלכלה וצמצמנו ל 42-ענפים בהתאם לנתונים הזמינים של צריכת דלקים ישירה .המקדמים הכוללים חושבו על פי חלוקה חדשה ל 42-ענפי כלכלה. .4נתוני הוצאות על תצרוכת משקי בית בחלוקה לעשירוני הכנסה נלקחו מסקר הוצאות משקי בית של הלמ"ס לשנת .2006המרנו את ההוצאות למחירי בסיס על מנת להתאים לנתוני לוח תשומה-תפוקה המיוצג במחירי בסיס. 5 התפלגות צריכת דלקים במשק לפי ענפי כלכלה -שנת ,2005למ"ס 6 Eggleston, H. S., Buendia, L., Miwa, K., Ngara, T., & Tanabe, K. (2006). IPCC guidelines for national greenhouse gas inventories. Institute for Global Environmental Strategies, Hayama, Japan. 7 לוחות תשומה-תפוקה ,למ"סhttp://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=965 , 5 לוחות תשומה תפוקה: בבסיס המודל לחישוב לוחות תשומה-תפוקה עומדת ההנחה כי הסחורות השונות במשק נמכרות לא רק לצרכן הסופי אלא גם לידי הפירמות השונות לשימושי ביניים ויצור עתידי .לוחות תשומה-תפוקה נבנות על פי לוחות היצע וביקוש ומספקות מידע על העברות בין ענפי הכלכלה השונים בערכים נומינאליים .אחד מהלוחות נקרא "לוח תשומה תפוקה סימטרי" בו סך העמודה שווה לסך השורה .הלוח הסימטרי מהווה פלטפורמה לחישוב של המטריצה ההפוכה של Leontiefוהמקדמים הכוללים .המקדמים הכוללים מאפשרים ניתוח של ההשפעות הישירות והעקיפות של ייצור יחידת תפוקה לשימושים סופיים .לוח תשומות תפוקות סימטרי מוצג במחירי בסיס ,כלומר בניכוי מסים ומתחי שיווק והובלה. טבלה מס1 . ענפים קונים סה"כ תפוקות ענפים מוכרים שימושי ביניים שימושים סופיים שימושי ביניים 1 2 תשומות ראשוניות 3 4 סה"כ תשומות כל שורה בטבלה מס 1 .מציגה חלוקת תפוקות של ענף כלכלי .סך התפוקה של כל ענף מתחלק לשימושי ביניים (ריבוע - )1אלה תשומות המשמשים בתהליכי היצור של ענפי כלכלה שונים ,ושימושים סופיים (ריבוע – )2מוצרים הנרכשים ע"י הצרכן הסופי (צרכנים פרטיים ,ציבוריים ,ייצוא והשקעה). ריבועים 3ו 4-מציגים את החלוקה של תשומות ראשוניות בין ענפי כלכלה ושימושים סופיים .תשומות ראשוניות אלה מורכבים מיבוא ומרכיבי ערך מוסף. מחקרים בארץ עשו שימוש בלוחות תשומות לאומיים רק בהיבט מיסוי על פליטות פחמן בארץ .נבחנו השפעות התרחישים השונים להפחתת פחמן דו חמצני על השיווי משקל הכלכלי במשק ,על הרווחה החברתית ,על הביצועים כלכליים של הסקטורים השונים בעזרת מטריצת החשבונות החברתיות ( SAMשמהווה הרחבה ללוחות תשומה- תפוקה) .8אך לא נמצא תיעוד בספרות למחקר שעוסק בניתוח תרומתם של הצרכנים הסופיים על פליטות גזי חממה בארץ לפי מודל כלכלי -סביבתי .EIO 8 Faitelson H.(2010) "Greenhouse Gases Abatement Policy Alternatives for the ,Israeli Economy: A General Equilibrium Analysis." Master's thesis University of Haifa, Israel פרופ' מרדכי שכטר ,ד"ר רוסלנה פלטניק ,גב' הלנה פייטלסון .ניתוח השפעת תמריצים כלכליים להפחתת גזי חממה במודל שווי- משקל כללי דינאמי של המשק הישראלי ,אוניברסיטת חיפה ,מרכז לחקר משאבי הטבע והסביבה2011 , Palatnik, Ruslana, and Mordechai Shechter. "Can climate change mitigation policy benefit the Israeli economy? A computable general equilibrium analysis." (2008). 6 אנליזת EIO לוח תשומה-תפוקה מתאר את המסחר בין היצרנים השונים במשק ובין היצרנים לצרכנים הסופיים .מידע זה יכול לשמש אותנו על מנת לנתח את הקשרים בין זרמי כסף בענפי כלכלה שונים והשלכות סביבתיות של השימושים הסופיים .ניתן למדוד השלכות סביבתיות עקיפות ,כלומר את האנרגיה הגלומה בשימוש סופי של מוצרים ,דרך ניתוח תזרימי תשומות (בערכים פיזיים או נומינליים) ,בין ענפי כלכלה שונים שנדרשו להפקת אותו מוצר. אנליזת ,)Environmentally-extended input-output Analysis) EEIOהינו מודל מקובל בעולם לניתוח השלכות סביבתיות כתוצאה מצריכה ביתית .לראשונה ,נעשה שימוש במודל זה על ידי .9Herendeen and Bullardכדי לחשב צריכת אנרגיה של משקי הבית הם השתמשו בלוחות תשומות-תפוקות לאומיים ,נתוני צריכת אנרגיה בענפי כלכלה שונים ונתוני צריכה של משקי בית (ע"פ סקרי הוצאות לתצרוכת של משקי בית) .המחקר הראה כי מגורים ,שימושי תחבורה וצריכת מזון הינם תחומי צריכה עיקריים בארה"ב ונורבגיה .כמו כן ,המחקר כלל ניתוח השפעת ההכנסה על שימושי אנרגיה .צריכת אנרגיה ישירה מתייצבת עם העלייה בהכנסות ,כאשר צריכת אנרגיה עקיפה עולה ,כלומר עבור משקי בית עניים עיקר צריכת אנרגיה נובעת מצריכת דלקים ועבור אוכלוסיות עשירות כשני שליש מצריכת האנרגיה מקורה ברכישת סחורות ושירותים. מודל EEIOמקשר בין הפעילות הכלכלית במשק לשימושים אנרגטיים ומאפשר ניתוח השלכות סביבתיות של הצריכה הסופית ,בעזרת לוחות תשומות תפוקות .על מנת לחשב השלכות סביבתיות הגלומות במוצרי צריכה סופית יש לחשב את הפליטות של ענפי הכלכלה במשק. הפליטות הישירות של ענפי הכלכלה מחושבים על ידי מכפלה בין כמויות צריכת דלקים במשק (נתוני למ"ס) לבין מקדמי הפליטה המתאימים לכל סוג דלק .את סך הפליטות הישירות הנגרמות בכל ענף נחלק בסך התפוקה של אותו ענף על מנת לחשב את האינטנסיביות הישירה של כל ענף ( ,10)direct intensityאשר מראה את כמות הפליטות שנגרמות מיצור תפוקות בשווי כספי של ₪ 1בענף מסוים. כדי לחשב את סך ההשפעות הסביבתיות של כל ענף ,ישירות ועקיפות ,נשתמש במקדמים הכוללים 11 שמתארים את יחסי תשומות תפוקות בין הענפים השונים. 𝐹 = 𝑓(𝐼 − 𝐴)−1 𝑓 מציג אינטנסיביות ישירה של ענף ,ו F -הוא וקטור של האינטנסיביות הכוללת ) F .(total intensity vectorמייצג את סך הפליטות (או השלכות הסביבתיות אחרות) ,ישירות ועקיפות (שיכולות לנבוע מענפי כלכלה שונים) ,הדרושות לייצור תפוקה שעלותה ₪ 1לצרכנים הסופיים על ידי ענף מסוים. Bullard, C, W., III, Herendeen, R. A. Energy impact of consumption drcisions, Proc. IEEE 1975 9 Herendeen, R.A. Total Energy Cost of Household Consumption in Norway, 1973. Energy 1978 Herendeen, R.A.; Tanaka, J. Energy Cost of Living, Energy 1976 10 חלוקה של האנרגיה הנצרכת בענף בסך התפוקה שלו ,תיתן את הדרישות האנרגטית ( ,)energy intensityמדד שמשמש בהרבה מחקרים בעולם 11 לוח מקדמים כוללים מתפרסם ע"י הלמ"ס יחד עם לוחות ביקושים ושימושים 7 מכפלה בין האינטנסיביות של ענף/קטגורית צריכה מסוימת וההוצאה של משקי בית הקשורה לאותו ענף ,תיתן את סך הפליטות הנובעות מצריכה סופית של מוצרים מאותו ענף .לדוגמא ,כדי לחשב פליטות הקשורות לקניית חולצה, נשתמש בהכפלה של מחיר ששולם על אותה חולצה במדד אינטנסיביות של ענף "מוצרי הלבשה". בכל קטגוריית צריכה ,מכפלה בין ההוצאה של משקי בית עבור מוצרים מאותה קטגוריה במקדם אינטנסיביות של הענף המייצר מוצרי צריכה בקטגוריה זו ,תיתן את סך הפליטות הנגרמות ע"י משק הבית כתוצאה מצריכת מוצרים בקטגוריה זו. ד .ממצאים תוצאות המודל מספקות לנו תמונה על פליטות CO2שניתן לייחס לצריכת ביתית של משקי בית בישראל .תרומתם של משקי בית לפליטות גזי חממה עומדת על ממוצע של 4.696טון CO2לנפש בשנה .מרבית הפליטות נובעות מצריכת אנרגיה ישירה – חשמל ודלקים לבית ואילו פליטות עקיפות מהוות בממוצע 30%מסך הפליטות. ניתן להבחין בכמה הבדלים מהותיים בפליטות משקי בית לפי רמת הכנסה .תרשים 2מציג את סך הפליטות CO2של משקי בית לפי עשירוני הכנסה ,ואת כמויות הפליטות הישירות והעקיפות .רואים כי כמות פליטות CO2גדלה עם ההכנסה וכך גם חלקן של הפליטות העקיפות מסך הפליטות .עבור עשירון תחתון הפליטות הישירות מהוות 73%מסך הפליטות ואילו העשירון העליון תורם לפליטות דרך צריכת דלקים ישירה ,66%כלומר בעלי הכנסה גבוהה יותר תורמים לפליטות דרך צריכת מוצרים ושירותים יותר מבעלי הכנסה נמוכה. פליטות שנתיות של CO2לנפש סטנדרטית לפי עשירוני הכנסה 9.00 8.00 7.787 7.00 6.304 6.00 5.18 5.545 4.25 5.092 3.84 5.00 3.59 4.534 4.276 3.21 2.611 2.054 3.02 3.976 2.87 4.00 3.536 2.53 1.709 1.503 1.328 1.251 1.107 8 7 6 5 4 3.136 2.28 2.778 2.03 3.00 2.00 1.002 0.861 0.752 3 2 1 1.00 0.00 10 9 סה"כ פליטות CO2 פליטות ישירות פליטות עקיפות תרשים :2פליטות CO2בשנה לנפש סטנדרטית ,לפי עשירוני הכנסה 8 פליטות CO2לפי סוגי צריכה עיקריים 0.00% 100.00% 90.00% 80.00% 70.00% 60.00% 50.00% 40.00% 30.00% 20.00% 10.00% 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 שירותים מוצרים מזון תחבורה מגורים חשמל ודלקים לבית תרשים :3פליטות ,O2לפי עשירוני הכנסה ,בחלוקה למוצרים ושירותי צריכה תרשים 3מציג תמונה יותר ברורה על מאפייני צריכה של קבוצות סוציו-אקונומיות שונות וההשפעה הסביבתית שלהם. בעשירונים התחתונים מרבית הפליטות נגרמות מצריכת חשמל ומזון (כ )64%-ואילו בעלי הכנסה גבוהה תורמים יותר לפליטות באמצעות צריכת מוצרים ושירותים .גם החלק היחסי של פליטות מתחבורה גדל עם ההכנסה .תוצאות דומות ניתן לראות במחקרים אחרים ,אשר מראים כי תחבורה וצריכת מוצרים ושירותים מהווים חלק גדול יותר בטביעת רגל פחמנית של משקי בית במדינות מפותחות ,ואילו מזון והחזקת דירה משמעותיים יותר במדינות מתפתחות. 9 פליטות עקיפות ,עשירון תחתון מזון ,משקאות ומוצרי עישון מגורים ריהוט וציוד לבית תעשיית טקסטיל ,מוצרי הלבשה, נעליים ,עור ומוצריו תחבורה (פרט לדלק) 4%3% 4% 8% 4% 4% 6% 3% 45% שירותי אירוח ואוכל חינוך ,תרבות ובידור שירותי בריאות 19% מוצרים אחרים שירותים אחרים תרשים :4פליטות עקיפות (בלי צריכת חשמל ודלקים) ,עשירון תחתון פליטות עקיפות ,ממוצע מזון ,משקאות ומוצרי עישון מגורים ריהוט וציוד לבית 5%4% 5% 33% תעשיית טקסטיל ,מוצרי הלבשה, נעליים ,עור ומוצריו תחבורה (פרט לדלק) 10% שירותי אירוח ואוכל 8% 16% חינוך ,תרבות ובידור 9% שירותי בריאות 6% 4% מוצרים אחרים שירותים אחרים תרשים :5פליטות עקיפות (בלי צריכת חשמל ודלקים) ,משק בית ממוצע 10 פליטות עקיפות ,עשירון עליון מזון ,משקאות ומוצרי עישון מגורים ריהוט וציוד לבית 22% 5%4% תעשיית טקסטיל ,מוצרי הלבשה, נעליים ,עור ומוצריו תחבורה (פרט לדלק) 6% 11% 14% 4% שירותי אירוח ואוכל חינוך ,תרבות ובידור 13% שירותי בריאות 6% 15% מוצרים אחרים שירותים אחרים תרשים :6פליטות עקיפות (בלי צריכת חשמל ודלקים) ,עשירון עליון תרשימים 4-5מציגים התפלגות פליטות עקיפות בין מוצרי צריכה ושירותים השונים .גם כאן רואים כי במשקי בית בעלי הכנסה נמוכה מרבית הפליטות נובעות מצריכת מזון ומגורים ואילו קבוצת משקי בית במעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר תרומתם לפליטות גבוהה יותר מצריכת שירותים ומוצרים. 11 מקורות נתונים לוחות תשומה-תפוקה שמפרסמת הלשכה המרכזית לססטיסטיקה http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=965 התפלגות צריכת דלקים במשק לפי ענפי כלכלה, http://www.cbs.gov.il/energy/new_energy/new_enr_menu_statistics_2005.html דיווח פליטות שמפרסם המשרד להגנת הסביבה (מפל"ס) http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx פליטות משריפת דלקים ,לפי צרכן דלק ,למ"סhttp://147.237.248.50/shnaton65/st27_06.pdf . סקר הוצאות משקי בית ,למ"ס נספחים נספח .1בניית לוחות תשומה-תפוקה הבסיס לבניית לוחות תשומות תפוקות היא ההבנה כי מכירת מוצרים מתבצעת לא רק לצרכן הסופי (משקי בית) אלא גם לחברות אחרות בענפי כלכלה שונים לשימושים עתידיים. מכירת מוצרים על ידי ענפי יצור שונים מתחלקת לשתי קטגוריות .האחת ,מוצרים שמשמשים לצריכה על ידי משקי בית ,היא נקראת "צריכה סופית" .עבור ענף iצריכה סופית תהיה 𝑖𝑦 .השנייה ,מוצרים שנמכרים לענפי יצור אחרים לשימוש בתהליכי ייצור ,היא נקראת "ביקושי ביניים" .עבור ענף iכמות המוצרים שנמכרים לענף jיהיה 𝑗𝑖𝑥 .מכאן ניתן להציג את סך התפוקה של סקטור iכסכום של צריכה סופית וביקושי ביניים: 𝑖𝑦 𝑥𝑖 = ∑ 𝑥𝑖𝑗 + 𝑗 סך התפוקות של סקטור מסוים שווה לסך התשומות לאותו סקטור .כעת נרשום את סך התפוקות ותשומות לענף j בצורה הבאה: 𝑗𝑥 𝑗𝑖𝑎 = 𝑗𝑖𝑥 כאשר 𝑗𝑖𝑎 מוגדר כ"מקדם טכנולוגי" ומייצג דרישות של ענף יצור iלתשומות מענף jבתהליך היצור .לדוגמא ,אם ענף i הוא "תעשיית הלבשה" וסקטור jהוא "גידול כותנה" 𝑎𝑖𝑗 ,היא כמות ממוצעת של כותנה שנדרשת לייצור חולצה אחת. או במונחי כסף ,זה ערך שקלי של כותנה שנדרשת לייצר חולצה בשווי .₪ 1מכאן ,ניתן לרשום: 𝑖𝑦 𝑥𝑖 = ∑ 𝑎𝑖𝑗 𝑥𝑗 + 𝑗 חישוב זה נעשה לכלל המשק ,מתקבלת מטריצה של תשומות תפוקות ב n-ענפי כלכלה שקיימים במשק ומייצגת את קשרי הגומלין בין הענפים השונים ובינם לבין הצריכה הסופית .מודל תשומות-תפוקות פותח על ידי הכלכלן וסילי 12 12 לאונטייף בשנות ה30- ,בהמשך הוא הציג הרחבה של המודל לניתוח השלכות סביבתיות מצריכת סחורות ושירותים .13נציג את התפוקות במשק במשוואה הבאה: 𝑦 𝑥 = 𝐴𝑥 + כאשר Xהוא וקטור של nמוצרים וסך התפוקה שלהם. Yהוא וקטור של nמוצרים וסך הצריכה הסופית שלהם. Aהיא מטריצת nXnשל מקדמי טכנולוגיה של המשק. כך Ax ,יהיה וקטור של שימושי ביניים במשק. צורה אחרת של המשוואה: 𝑦 𝑥 = (𝐼 − 𝐴)−1 (𝐼 − 𝐴)−1ידוע כמטריצה הפוכה של לאונטייף ,היא מאפשרת ניתוח של ההשפעות הישירות והעקיפות של ייצור יחידת תפוקה על שימושים סופיים. WW Leontief. Structure of American economy, 1919-1929, 1941 12 13 Wassily Leontief Environmental Repercussions and the Economic Structure: An Input-Output Approach The Review of Economics and Statistics Vol. 52, No. 3 (Aug., 1970), pp. 262-271 13 מקדמי פליטה של ענפי כלכלה במשק CO2 intensity (טון CO2למיליון )₪ 2281.19 384.98 221.89 172.81 163.44 131.18 103.48 83.77 83.67 83.32 81.47 67.67 61.71 59.49 52.28 52.05 50.34 50.11 42.84 40.24 40.16 36.99 35.83 31.87 31.43 31.40 31.03 30.27 28.97 28.39 27.66 27.56 23.43 23.32 21.61 19.38 18.25 17.90 15.37 10.66 2.65 0.00 ענף כלכלי -מקור חשמל מים מוצרי כרייה וחציבה אחרים זיקוק נפט ומוצריו ,הפקת נפט גולמי וגז טבעי ,וכריית פחם מוצרים מינרליים אל-מתכתיים נייר וקרטון ,ומוצריהם תעשיית כימיקלים ומוצרים כימיים תעשיית מוצרי מזון ,משקאות וטבק חקלאות שירותי אירוח ואוכל תעשיית מוצרי פלסטיק וגומי תעשיית טקסטיל ,מוצרי הלבשה ,נעליים ,עור ומוצריו ארגונים קהילתיים וחברתיים ,ושירותי דת רהיטים פעילויות בנכסי דלא-ניידי תעשיית מתכת בסיסית ומוצרי מתכת רכיבים אלקטרוניים פעילויות תרבות וספורט ,ובילוי הפנאי מכירה ,אחזקה ותיקון של כלי רכב מנועיים ,אופנועים ואופניים ומסחר סיטוני הוצאות כלליות ושירותי בנק זקופים שירותי תברואה תעשיית מוצרים לנמ"א שירותי רווחה וסעד (מלכ"רים ,ציבוריים ועסקיים) בניה ועבודות הנדסה אזרחית מנועים חשמליים ואביזרים לחלוקת חשמל תעשיית כלי הובלה שירותי בריאות (מלכ"רים ,ציבוריים ועסקיים) הובלה יבשתית ,ימית ואוירית ,שירותים לתחבורה ,אחסנה ,מגרשי חניה ומסופי מטען שירותי חינוך (מלכ"רים ,ציבוריים ועסקיים) שירותי תקשורת שירותים ציבוריים מכונות וציוד ,מכונות משרדיות ומכונות לעיבוד נתונים אוטומטי ציוד תקשורת אלקטרוני שירותים עסקיים אחרים ציוד תעשייתי לבקרה ולפיקוח ,וציוד רפואי ומדעי שירותים אישיים אחרים ושירותים למשק הבית על ידי פרטיים תכנה ומחקר שירותי דואר ובלדרות השכרה של מכונות וציוד ,של טובין אישיים וטובין למשק הבית בנקאות ,ביטוח ומוסדות פיננסיים אחרים בעלות על בתי מגורים יהלומים 14 פרויקט מחקר ומדיניות צדק אקלימי ומדיניות כלכלית נערך בתמיכת קרן רוזה לוקסמבורג The Climate Justice and Economy Policy project is supported by the Rosa Luxemburg Stiftung לפרטים נוספים ,מוזמנים לפנות אלינו: האגודה לצדק סביבתי www.aeji.org.il 15
© Copyright 2024