‫יום עיון‪ :‬טכנולוגיות חדשות למדידת פליטות‪,‬‬ ‫כבסיס לדו שיח ומידע לציבור ‪0202.6.6‬‬ ‫יום העיון ע"ש יזהר נפתח בדברים אודות מר יזהר רשף ז"ל‪ .‬הדברים נישאו מטעם מנכ"לית העמותה‪ ,‬הגב'‬ ‫רונית פיסו‪ ,‬ומטעם יו"ר העמותה היוצא‪ ,‬ד"ר ג'ימי קריקון‪.‬‬ ‫בשם המשפחה דיבר אביו של יזהר ז"ל‪ ,‬מר איתמר רשף‪ .‬איתמר סקר את ההיסטוריה האישית של‬ ‫המשפחה במאבק במפעל המתכות הסמוך לקיבוץ כפר מסריק‪ .‬הוא סיים את דבריו בתובנה לגבי המאבקים‬ ‫הסביבתיים ואמר כי "עם כפית ריבה תופסים יותר זבובים מאשר עם רובה"‪.‬‬ ‫בהמשך נשאו דברים‪ :‬מנהל מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬מר שלמה כץ‪ .‬כץ ייחס ליזהר ז"ל את‬ ‫ההשפעה על החלטתו לסגור את מפעל תעשיות אלקטרוכימיות‪ .‬הוא ציין לטובה את ההשקעה הכספית של‬ ‫מפעל "חוד מתכות"‪ ,‬וכי יש עוד מה לעשות‪ .‬לדבריו‪ ,‬אין ספק היום שצריך לערב בפתרונות סביבתיים‬ ‫למפעלים גם את האקדמיה והארגונים הירוקים‪" .‬השיח עם התעשייה צריך להיות כשיש לנו ביד נשק‪ ,‬וללא‬ ‫פשרות במקרי סכנת חיים"‪ ,‬הוסיף‪ .‬נוסף על עם טכנולוגיות טובות יותר צריך גם לפרסם לציבור הרחב‬ ‫מידע על פליטות מזהמים בצורה ברורה‪ ,‬שקופה‪ ,‬ועדכנית‪ ,‬כדי לאפשר לציבור להשתתף בתהליך קבלת‬ ‫ההחלטות‪.‬‬ ‫לדברי כץ‪ ,‬טענת התעשייה כי אין טעם לדווח מכיוון שהאזרחים הפשוטים אינם מבינים היא טענה מוטעית‪.‬‬ ‫"האזרח יודע לקרוא נתונים בדיוק כמונו"‪ ,‬אמר‪ ,‬והמליץ על מסירת מידע זמין ושקוף ברשת האינטרנט‪.‬‬ ‫מוכתב סדר יום חדש לפיתוח בר קיימא‪ .‬התעשייה ששורדת משברים כלכליים‪ ,‬היא זו שמגלה אחריות‬ ‫ודואגת לסביבה‪ .‬אנשים רוצים להיות חלק מתאגיד שמראה אחריות סביבתית‪ .‬דוגמאות מהארץ‪ :‬אינטל‬ ‫וכאו"ל (כרמל אולפינים)‪.‬‬ ‫"הקואליציה לבריאות הציבור פועלת להגברת המודעות‪ ,‬כנס זה הוא פרי שיתוף פעולה בין ממסד לגופים‬ ‫ירוקים כדי ליצור שפה משותפת וכדי לתת כלים על מנת לפתור את זיהום האוויר במפרץ חיפה ובמקומות‬ ‫נוספים‪ .‬נשתף פעולה להקמת קבוצות ענין לשיפור איכות החיים בחיפה והסביבה"‪.‬‬ ‫כץ הזכיר כי בועדת שפיר הסיקו שיש צורך להקים בחיפה מערכת אזרחית מגיבה‪ :‬בעת ארוע חומ"ס‬ ‫(חומרים מסוכנים) או מלחמה – חשוב שהאזרחים ידעו מה קורה‪ .‬עם זאת‪ ,‬ראשי רשויות לא מקדמים את‬ ‫זה‪ .‬לדעתי ‪ -‬הידיעה מונעת פחד – אם יכירו את התעשיה ומה נעשה כאן וגם את הסכנות ‪ -‬יידעו להתמודד‬ ‫טוב יותר בעת הצורך‪.‬‬ ‫סרטון אודות יזהר ז"ל‪ :‬אודות המאבק שלו‪ ,‬וציטוט שלו אומר‪" :‬אנו חוששים ממה שאנו לא רואים‪ ,‬למשל‬ ‫הדיוקסינים"‬ ‫ד"ר רם חשמונאי ‪– 1‬בהרצאתי אסקור כמה טכנולוגיות שמטרתן להביא לניהול טוב יותר פליטות של‬ ‫מזהמים‪ .‬צריך ניטור פיקח על הגדר‪.‬‬ ‫משנת ‪ '96‬שימשתי יועץ בחברה שסיפקה ייעוץ חיצוני ל‪ – EPA‬במשך ‪ 10‬שנים יזמתי בדיקות לתיקוף‬ ‫שיטה שמבוססת על חישה מרחוק למדידות של פליטות ממקורות לא מוקדיים‪ ,‬מקורות שטח‪ ,‬לגונות‬ ‫ועוד‪ .‬השיטה יישומית לכל סוג פליטה שלא בא מארובה‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬לדעתי‪ ,‬יש חשיבות ודחיפות מיוחדת להשתמש בשיטות אלו‪ ,‬בגלל‪ :‬קירבה בין תעשיה ומגורים‪,‬‬ ‫תעשיה ואזורי מסחר‪ .‬אין הפרדה כמו בארה"ב‪ ,‬שם לא יהיה קניון ליד מכלי דלק‪ ,‬וכאן כן‪ .‬כמו כן‪ :‬צפיפות‬ ‫גבוהה במפרץ חיפה באשדוד‪ ,‬שם יש תעשיות פטרוכימיות וכימיות ובמקומות אחרים‪ ,‬כמו למשל רמת‬ ‫חובב‪ ,‬פיתוח תעשייתי מהמתקדמים בעולם‪ ,‬ועוד‪ .‬לכן אם דולפים חומרים מסוכנים‪ ,‬תרכובות אורגניות‬ ‫נדיפות‪ ,‬תוצרי שריפה ועוד בקרבת תושבים – יש משמעות לגילוי מה וכמה נפלט ומה השפעתו במורד‬ ‫הרוח‪ .‬אני מדבר על דליפות בשגרה כמו גם על ארועי חומ"ס‪.‬‬ ‫עקב פניות של האחים שפיצר‪ ,‬ביצענו גם בישראל ב‪ 2007-‬מחקרים על פליטות בתי הזיקוק ורמת חובב‪.‬‬ ‫מה זה בדיוק מקורות שטח? פליטות לא מוקדיות שהן לא מארובה במפעל‪ ,‬לא תוצרי שריפה‪ ,‬בעיקר‬ ‫חומרים אורגניים ואנאורגניים‪ ,‬הם יכולים לצאת למשל מאתרי פסולת באזורי תעשיה‪ ,‬מאזורי חקלאות‪,‬‬ ‫ועוד‪ .‬מקורות שטח הם לא הומוגניים‪ .‬לא מבחינה מרחבית ולא בסוג החומרים שנפלטים מהם‪ .‬הם משתנים‬ ‫בזמן‪ .‬לכן מומלץ לעשות להם בכל העולם ניטור רציף‪ ,‬כמו שבארה"ב ניטור פליטות מארובות הפך רציף‪ .‬זו‬ ‫הגישה המערכתית המוצעת‪ .‬ניטור פיקח לצד הגדר ‪ -‬מה קורה עם הפליטות‪.‬‬ ‫הגישה הכללית של כלל טכנולוגיות החישה למרחוק – אמצעי חישה מרחוק יוצרים מסך קרניים במורד‬ ‫הרוח ממקור זיהום‪ .‬הקרניים יכולות לזהות ולכמת את החומרים – ולעשות אינטגרציה של החומר במישור‬ ‫אנכי במורד הרוח ממקור השטח‪ .‬קיימות טכנולוגיות רבות‪ ,‬לא מדובר בטכנולוגיה מסוימת‪ .‬אם לוקחים‬ ‫בחשבון את מדידות הרוח – מהירותה וכיוונה ‪ -‬נקבל את מהירות פלומת המזהם‪ .‬מקבלים את השטף שעובר‬ ‫ב"וילון" המדידות‪ ,‬ומתקבל ייצוג נאמן של קצב הפליטה ממקור‬ ‫הזיהום‪.‬‬ ‫בטווח הקצר – אפשר למדוד יום אחד‪ .‬מה היתה הפליטה באותו‬ ‫יום‪ .‬ממדידות של יום אחד או של שבועיים‪ ,‬אי אפשר לדעת מה‬ ‫היו הפליטות במשך שנה או שנים‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬מערכת חישה מרחוק – ‪ - Open Path‬אנליזה וכימות‬ ‫לזיהוי מזהמים‪ .‬המערכת פועלת בטווח שבין אולטרא סגול ועד‬ ‫אינפרא אדום‪ .‬תיאור המערכת‪ :‬יש קופסא ממנה יוצא אור‪,‬‬ ‫שולחים קרן אל מראה עם זווית ישרה שמחזירה את האור‪ .‬הזווית‬ ‫הישרה תחזיר את האור בדיוק להיכן שהוא בא‪.‬‬ ‫בתוך הקופסא יש גלאי או ספקטרומטר‪ .‬מאחר ולכל חומר יש‬ ‫טביעת אצבע בתחום שבין אינפרא אדום לעל סגול ‪ -‬אפשר לכמת‬ ‫מה הריכוז הממוצע בין הגלאי למראה‪ .‬זה נעשה באמצעות כיול ‪-‬‬ ‫שימוש בספריות של מדידות הגזים בכמויות ידועות‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תואר ראשון ושני אונ' עברית‪ ,‬דוקטורט טכניון‪ ,‬עשה גם פוסט דוקטורט – מ ‪ 69-‬עובד עם ‪ EPA‬בצפון‬ ‫קרוליינה ‪ - environ‬בימים אלו אני עוזר ויועץ לתעשיות איך לעשות דברים בצורה יעילה יותר – ובצורה‬ ‫שבאמת תפחית זיהום‬ ‫דוגמה של שלוש מערכות מסוג זה –‬ ‫‪ .1‬לייזר – ‪ – TDLAS – Tunable Diode Lazer‬טובה לגזים כמו מתאן‪ ,‬אמוניה‪ ,H2S ,‬כלומר‬ ‫רשימה מוגבלת של חומרים‪ .‬כל קופסה יכולה למדוד רק גז אחד‪.‬‬ ‫‪ .2‬בתחום האולטרא סגול יש מערכת ‪ - UV DOAS‬מערכת טובה לנוקסים ‪ NOx‬סוקסים ‪SOx‬‬ ‫ולחומרים ארומטיים כגון‪ :‬בנזן טולואן וקסילנים‪.‬‬ ‫‪ – Open-Path Fourier Transform Infrared (OP/FT-IR) .3‬זו מערכת ‪ FTIR‬בה אתמקד‪ ,‬יש‬ ‫לה גיוון באינפרא אדום‪ .‬היא מכסה תחום רחב – מ‪ 2-15‬מיקרון ספקטראלי‪ .‬זה ספקטרום בליעה של כל‬ ‫החומרים בבת אחת ובאנליזה שאדגים אח"כ נעשה זיהוי ותיעוד של החומרים האלו‪ .‬זו השיטה שיזמתי‬ ‫תיקוף שלה – ‪ .10 OTM‬יש דו"ח של ‪ EPA‬על שיטה זו‪ .‬הרעיון‪ :‬למה להשתמש בקרן אחת כשאפשר‬ ‫להשתמש ביותר קרניים? ככל שישלחו קרניים רבות יותר לכיוונים רבים יותר – ניתן יהיה לקבל מידע‬ ‫מרחבי רב יותר רב על פלומת המזהמים‪ .‬בכל פעם שמודדים ריכוז אפשר ללכת לארכיון הספקטראלי‬ ‫ולראות אם החומרים נמצאים או לא‪.‬‬ ‫לשיטה זו יש שלוש תת שיטות‪:‬‬ ‫‪ -1‬כימות מזהמים על ידי יצירת מסך אנכי – כמו בהתחלה‪ ,‬יש שיטה של סריקת קרניים אופקיות‬ ‫לזיהוי מקורות פליטה‪ .‬אם מדובר למשל באתר פסולת‪ ,‬אפשר לזהות בו מוקדי פליטה על המשטח‪.‬‬ ‫יש שיטה "פלומה רדיאלית" – מדידה לאורך הגדר ‪ -‬יצירת פרופיל מזהמים על הקרקע ‪ -‬וחישוב‬ ‫לאחור – לפי כיווני רוחות מאיפה בא הזיהום‪.‬‬ ‫בהקשר זה‪ ,‬מקרה מעניין הוא תקדים מ‪ 7.2009-‬כאשר ה‪ EPA‬דרש מתעשיית תנורי הקוק‬ ‫בארה"ב (מייצרים קוק לתעשיית הפלדה) לפי חוק אוויר נקי לבדוק עצמה‪ .‬בתעשיית הקוק‬ ‫מבשלים פחם‪ ,‬וכל הגזים נפלטים לאוויר‪ .‬אנשי ה‪ EPA-‬גילו עם מערכת של ‪ DOAS‬שנפלטות‬ ‫מאחד המפעלים רמות גבוהות של בנזן במורד הרוח‪ ,‬למרות שהמפעל הראה מצידו שהוא מחשב‬ ‫לפי הספר את הפליטות עם פקטורי הפליטה הנכונים‪ .‬למזלנו ל‪ EPA‬יש סמכות – גם אם הכל מצד‬ ‫המפעל מתבצע לפי הספר – לדרוש מ התעשייה לבצע עוד סקרים לבדוק אם יש להם פליטות‬ ‫חריגות‪ .‬הם נדרשו להשתמש ב‪ – 10 OTM‬שנעשה בחודש שעבר – סיפקו ‪ FTIR‬ונסיון שרכשו‬ ‫דווקא בארץ והשתתפו בפרוייקט זה בבאפלו ניו יורק‪.‬‬ ‫על השיטה‪ :‬מספר קרניים אנכיות – קיימת פלומה‪ ,‬אינטגרציה של חתך – מהירות וכיוון רוח – נותן את‬ ‫שטף המזהם בחתך אנכי‪ .‬מתקבל מידע על קצב הפליטה מהמקור‪ .‬שיטה זו יושמה בעשרות פרויקטים‬ ‫בארה"ב‪ .‬לפעמים מבצעים את הבדיקות במשך ‪ 3‬שבועות‪ ,‬לפעמים ‪ 7‬שבועות‪ .‬בגלל מגבלת הזמן אין‬ ‫מענה אבסולוטי על כמה טון נפלט בשנה‪ .‬צריך לעשות עוד משהו כדי לקבל מידע – לא רק לעשות‬ ‫אקסטרפולציה של המודל‪ .‬אפשר ליצור מודל רציף – ויהיה אפשר לקבל תחזית מה הפליטות בשנה‪ .‬זה‬ ‫השימוש בכל טכנולוגיות האופן פאת'‪.‬‬ ‫‪ -Open Path FTIR .2‬לשיטה זו יש פיי לוטים ברמת חובב‪ ,‬אשדוד‪ ,‬והיא הכי רלוונטית לתעשיות‬ ‫הפטרוכימיות‪ .‬מתאימה לשימוש מיידי לניטור על הגדר‪ ,‬ושיטת ‪.OTM10‬‬ ‫היתרון שלה‪ :‬יש מגוון רחב של חומרים אורגנים ואי אורגנים שאפשר למדוד‪ ,‬ובזמן קצר – זמן תגובה‬ ‫של שניות‪ .‬על כל קרן – מתעכבים בין חצי דקה לדקה – אוספים נתונים לאורך זמן‪ ,‬וכך אפשר לפתח‬ ‫שושנת ריכוזים‪ .‬יחד עם כיווני הרוחות ‪ -‬אפשר לדעת מאיפה בא הזיהום‪ .‬מספר רב של קרניים נותן‬ ‫יישום של שיטת ‪ . OTM10‬לשיטה יש סף גילוי (מודרייט)‪ .‬הראינו בפילוטים שעשינו שאפשר לגלות‬ ‫מספר רב של חומרים‪.‬‬ ‫‪ – TO16 .3‬זו שיטה מוכרת על ידי ה‪ EPA-‬והיא תקפה כמו ‪ .15– 17‬אנשים בדרך כלל לא מכירים‬ ‫אותה‪ ,‬ולא יודעים בכלל מה זה ‪ .Open Path FTIR‬השיטה עברה ביקורת חמורה וחריפה מהשיטות‬ ‫הרגילות ‪ ,‬וכיול והיא קבילה בבית משפט‪ .‬לא אכנס למדוע לא משתמשים בה‪.‬‬ ‫דוגמה מקרן במראה מס' ‪ 7‬ברמת‬ ‫חובב ‪ -‬התמקמנו בין מפעלים‪ ,‬אני‬ ‫אציג לכם שני ספקטרומים‪ .‬מה‬ ‫שקרה‪ ,‬במהלך הבדיקה‪ ,‬כיוון הרוח‬ ‫השתנה‪ ,‬ואז הגיעו למכשירים שלנו‬ ‫קוקטיילים חדשים של חומרים‪.‬‬ ‫אפשר לראות חפיפה בין ירוק‬ ‫(מתאנול) לכחול‪ ,‬חפיפה מושלמת‪,‬‬ ‫אז לא רואים‪ .‬אמוניה נראית בקו‬ ‫הסגול‪ .‬האמוניה חופפת לקו הכחול‪.‬‬ ‫יש גם אצטון באזור אחר של‬ ‫הספקטרום‪ .‬כל אלו ניתנים לכימות‬ ‫סימולטני‪ .‬שעה אח"כ בכיוון רוח‬ ‫שונה – רואים בצד הימני חפיפה של‬ ‫שלושה חומרים – סופרפוזיציה –‬ ‫לכן הספקטרום פי שלוש יותר גבוה – אבל לכל חומר יש בליעה במקום אחר של הספקטרום – למשל‪:‬‬ ‫איזופרופאנול – חפיפה‪ ,‬אצטון – חפיפה מוחלטת‪ ,‬אי אצטט‪ ,‬אפשר להפריד אותם במחשב באנליזה מולטי‬ ‫פרמטרית‪ .‬אנו השתמשנו בשיתוף פעולה‪.‬‬ ‫דוגמה נוספת מארה"ב‪ – OTM10 :‬השתמשנו בשני‬ ‫מכשירי ‪OP-FTIR‬במשך שבועיים למדידות זיהום אוויר‬ ‫מסביב ללגונה של קידוח‪ ,‬כפי שרואים היה משטח של מים‬ ‫שחורים‪ .‬יש נפט על המים וזה מקור הזיהום‪ .‬הרוח נשבה‬ ‫מכאן (ראה שקף) ושני המישורים האנכיים האלו במורד‬ ‫הרוח איפשרו מדידה‪.‬‬ ‫נסרקו גם מדידות רקע‪ .‬כשכיוון הרוח השתנה –סדר‬ ‫המישורים השתנה‪ .‬אחרי השבועיים – קיבלנו מגוון נתונים‬ ‫משתי התחנות‪ :‬נמדד מתאנול‪ ,‬מתאן שהוא גז חממה‪,‬‬ ‫קסילנים‪ .‬יש גם מדידות של טוטאל אלקאנים וחומרים‬ ‫ספציפיים‪ .‬הנתונים כאן הם בגרמים לשניה‪ ,‬אלו קצבי‬ ‫פליטה בשימוש ‪.OTM10‬‬ ‫דוגמה‪ :‬פיילוט של יום וחצי בבתי הזיקוק בחיפה – נערך במימון של מחוז חיפה‬ ‫במשרד להגנת הסביבה‪ .‬הוצב מגדל עם מראות לצד המפעל‪ .‬ביום וחצי של‬ ‫מדידות אפשר להפיק נתונים רבי משמעות שיכולים להשפיע להפחתת מזהמים‪.‬‬ ‫מספק נתונים חד משמעיים ברזולוציה מרחבית טובה‪ .‬מדדנו שם במישור אנכי‬ ‫במורד הרוח של חוות המכלים ומסוף מילוי המכליות של בתי הזיקוק בחיפה‪ .‬קרן‬ ‫אחת שלחנו במורד הרוח ממכל של מזוט‪.‬‬ ‫יכלנו לדעת לפי המדידות שלנו שזה מכל של חומרים כבדים‪ .‬תוכלו להתרשם‬ ‫בשקף‪:‬‬ ‫בספקטרום הכחול – זה מה שמדדנו‪ .‬מצוים מגוון חומרים‪ ,‬לא אכנס לזה‪ ,‬אך יש טביעת אצבע של סך‬ ‫פחמימנים שמודדים וזה הספקטרום הכחול‪ .‬מתאים יותר לבוטאן עם ‪ 4‬פחמנים‪ N-butane .‬הוא חומר קל‪.‬‬ ‫מראה שלישית שלנו הלכה למסוף המילוי‪ .‬קיבלנו בה טביעת אצבע שונה שדומה לאוקטאן – שהוא פחמימן‬ ‫כבד‪ .‬כל התוצאות האלו הגיעו באותה הדקה‪ .‬ראינו הבדל בין החומרים שהמכלים פולטים‪.‬‬ ‫כימתנו את קצבי הפליטה בבוקר יום המדידות האחרון – ואפשר לראות מגוון רחב של גרמים לשניה במשך‬ ‫שלוש ארבע שעות מדידות ליד המסוף‪ .‬בכל פעם שנכנסה מכלית היתה קפיצה אדירה של קצבי הפליטה‪.‬‬ ‫בשעה שהמסוף ריק‪ -‬ואין מילוי – המדידות הן בסביבות ‪ 20-30‬גרם לשניה שנפלטים מכל המכלים בחוות‬ ‫המיכליות‪ .‬כשנכנסת משאית וממלאת במילוי עילי – אפשר לראות קפיצה אדירה בקצבי הפליטה‪.‬‬ ‫הפלומה הממוצעת ‪ -‬היו לנו ‪ 203‬גרם לשניה מהאזור הזה מתורגמים ל‪ 731‬ק"ג לשעה כשאנו מחשיבים את‬ ‫מסוף המילוי‪ .‬כשלא מחשיבים את מסוף המילוי – זה יורד לבין ‪ 60-100‬ק"ג לשעה‪ .‬אם נשווה את בית‬ ‫הזיקוק שלנו לבתי זיקוק שעשו בעולם מדידות חישה מרחוק – למשל‪ ,‬במחוז אלברטה שבקנדה – בית‬ ‫זיקוק שגודלו דומה לזה שבחיפה פולט סה"כ כ‪ 1300 -‬ק"ג לשעה‪ ,‬ואני מזכיר שכאן – רק בחלק אחד של‬ ‫בית הזיקוק נפלטים בסביבות ‪ 700‬ק"ג לשעה‪ ...‬שתי נקודות – אם נטפל בבעיות המילוי העלי‪ -‬הפליטות‬ ‫יורדות לבין ‪ 60-100‬וזה בסדר גודל – טנק פארם של ‪ 130‬אותו סדר גודל של מה שקורה בישראל‪ .‬דבר‬ ‫שני – הפליטות מאזור העיבוד – איפה שמיושם ‪ LDAR‬הן פחות מ‪ 20 %‬מסה"כ הפליטות הלא מוקדיות‬ ‫מבית הזיקוק‪.‬‬ ‫דוגמה נוספת‪ :‬השתמשנו במערכת ‪ – UVDOAS‬באתר תעשיה כדי למדוד פליטות של כספית‪ .‬מיקמנו‬ ‫אותה על מגדל מים קיים ‪ -‬מדדנו במשך ‪ 8‬שבועות עם ‪ 3‬קרני אופן פאת' – ומיפינו את הפלומה – יש מהגג‬ ‫פליטות לא מוקדיות‪ .‬כל ‪ 4‬דקות התקבל דיווח של קצבי פליטה‪,‬‬ ‫כך שבסוף יכלנו להעריך מה הפליטות‪ .‬יש גלאים שמודדים‪ .‬הנה הפלומה האנכית‪:‬‬ ‫כיום מוצע חוק חדש למגזר תעשייתי זה‪ ,‬וקבצי פליטה שנתיים‪.‬‬ ‫]‪Flux [kg/day‬‬ ‫עוד דוגמה ‪ -‬אנו מבצעים כיום פרוייקט בטיוואן – שלושה חודשים –מערכת לייזר ‪ OTM10‬בחוות מיכלים‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫ישום שיטה זו לא למדידות – בכל בתי הזיקוק – אלא להתמקד בתקופת זמן מוגבלת וחיייבים אחרי סקר‬ ‫כזה לשים את הסקרים האלו בהקשר של מדידות לזמן ארוך‪ 6 :‬שבועות עד ‪ 6‬חודשים‪.‬‬ ‫בגרף המצורף ניתן לראות קורלציה‬ ‫בין המדידה של ריכוז מזהמים‬ ‫‪900‬‬ ‫הפליטה‬ ‫בניטור על הגדר לבין קצבי‬ ‫‪800 y = 0.88x‬‬ ‫‪2‬‬ ‫שמדדנו בסקר של חודשיים‪.‬‬ ‫‪700 R = 0.49‬‬ ‫‪600‬‬ ‫יש קשר ישיר בין ניטור על הגדר‬ ‫‪500‬‬ ‫לבין קבצי הפליטה‪ .‬היישום של זה‪:‬‬ ‫‪400‬‬ ‫אפשר למדוד ריכוז ממוצע לאורך‬ ‫‪300‬‬ ‫הגדר‪ -‬ולראות מה קצב פליטה‬ ‫‪200‬‬ ‫מאותו האתר‪.‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪400‬‬ ‫] ‪Fenceline Concentration [mg/m‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪0‬‬ ‫התקנה על הגדר שיכולה לשים את כל המדידות האלו בהקשר של פליטות ארוכות טווח – מדידות לזמן‬ ‫ארוך‪.‬‬ ‫דוגמה למדידות חד מימדיות‪ :‬שולחים קרניים לבין ‪ 3-5‬מראות – והנתונים יוצרים פרופיל מזהמים לאורך‬ ‫קו המדידה‪ .‬עם שימוש בכיווני רוחות‪ ,‬ניתן לגלות מהו אזור הפליטה‪.‬‬ ‫יתרונות ניטור רציף בקו גדר המפעל – תומך ב ‪ - LDAR‬אפשר ללכת עם המצלמה ולחפש דליפה‪ .‬חוסך‬ ‫כסף‪ ,‬ועוזר לבטיחות בעבודה‪ .‬השיטות על הגדר יכולות לכוון לאזור הפליטה ולא לסתם ברז‪ ,‬צריך סניפרים‬ ‫ומצלמות ששימושיות יותר באזורים של מפעלים פטרוכימיים‪.‬‬ ‫דוגמה ליישום בבית זיקוק בטקסס – היה שם בית זיקוק שגובל בשכונות מגורים‪ .‬כשמדדו בסביבה ‪,1,3‬‬ ‫בוטאדיאן – בקרבת המפעל לפני חמש שנים גילו ריכוזים גבוהים שלו בשכונות מגורים ובבתי ספר‪ .‬ה‪-‬‬ ‫‪ EPA‬חייבו את בית הזיקוק לעשות מדידות ‪ OP-FTIR‬עם ארבע מראות‪ .‬מתברר שבעזרת השיטה מצאו‬ ‫ברז פתוח – הראו עם המצלמה ‪ -‬סגרו ברז ונסגר‪ .‬בשורה התחתונה – אחרי ‪ 4‬שנים שהמערכת עובדת שם‪,‬‬ ‫הריכוז הסביבתי השנתי ירד מ‪ 4ppb‬למתחת ל‪ .1‬כמובן שהתעשייה הכי שמחה מזה‪ ,‬למרות התנגדותם‬ ‫הראשונית הם גילו שהם חוסכים חומר גלם‪ .‬הם מיצרים ‪ ,1,3‬בוטאדיאן‪ .‬כאשר עושים קורלציה עם מדידות‬ ‫שטף – אפשר לקבל שטפי פליטה שנתיים ‪ .‬אותו בית הזיקוק טען שלא רק שהריכוז ירד פי ‪ ,4‬לפי‬ ‫החישובים שלהם‪ ,‬אלא שהשטף ירד בפקטור של ‪!30‬‬ ‫אם בודקים קורלציה בין ניטור לאורך הגדר לשטפי פליטה‪ .‬מקבלים מידע על תאונות וכו'‪.‬‬ ‫בצורה זו אם יש ברז פתוח – או דליפה חריגה רשלנית‪ ,‬יש טיפול מידי – שאינו תלוי ב‪ LDAR‬שם יעברו‬ ‫‪ 3-6‬חודשים עד שיבקרו שוב‪ ,‬ובינתיים העובדים נחשפים‪ ,‬הסביבה נחשפת ‪ ,‬יש ירידת ריכוזים במורד‬ ‫הרוח‪ .‬זה עובד‪.‬‬ ‫אירועי חומרים מסוכנים ‪ -‬ארועי חירום‪ .‬דוגמאות מישראל לתאונות – מה כמה נפלט ואיך לפנות –‬ ‫כשיודעים מה נפלט ומה קצב פליטה ‪ -‬אפשר לחשב מודל זיהום – ואז להנחות לסגור חלונות – או יותר‬ ‫קרוב למפעל – לברוח –ואפילו שפלומה נראית שהולכת לשמיים הרבה מהרעלים הולכים לקרקע‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬אין מה לחכות לטכנולוגיות שייושמו במקומות אחרים‪ .‬בואו נהיה אור לגויים‪ .‬בחיפה יש קרון של‬ ‫א‪.‬ש – שמבצע מדידות במפרץ חיפה – מערכת ‪ FTIR‬שעושה פילוטים‪ .‬אני עובד בארץ ובעולם והשיטה‬ ‫מראה ירידה משמעותית של ריכוזים‪ .‬הגיע הזמן לעבור לשלב הבא – ולא לחכות שיעשו בעולם‪ .‬דוגמה של‬ ‫פרויקטים בארץ – ברמת חובב אשדוד וחיפה‪ .‬צריך סקרי פליטות קצרי מועד‪ -‬והכי חשוב – צריך התקנות‬ ‫קבע כאלו לא רק ‪ - FTIR‬גם ‪ UV‬ולייזר‪ .‬זה ה"רובה" שלנו‪ .‬חייב להיות ניטור רצוף גם של מקורות בלתי‬ ‫מוקדים‪.‬אנו יודעים שמאזורי תעשיה גדולים כאלו – הארובות לפעמים בטלות בשישים‪.‬‬ ‫שאלה מהקהל‪ :‬האם סופות אבק ממסכות? גשם וכו'?‬ ‫תשובה‪ :‬כשיורד מבול גשם זה באמת מפריע לרגישות המדידה‪ .‬אבל רוב הזמן‪ ,‬למעלה מ‪ 98%‬קיימות‬ ‫אצלינו מדידות תקפות‪ .‬לא כל המידע באותה רמת איכות אבל יש מידע חיוני‪ .‬לא פתרון שבא להחליף אלא‬ ‫להשלים‪ .‬כדי לסגור דברים בעלי חשיבות בשעת חירום – אי אפשר לסמוך רק על זה אבל יש סיכוי‬ ‫שמערכת זו תעזור בשעת חירום‪.‬‬ ‫שאלה – למה לא לחבר מערכות כאלו ללווינים?‬ ‫תשובה‪ :‬אנו רוצים למדוד איפה שהזיהום – מה שהולך למעלה יגיע מדולל יותר‪ .‬רוצים מדידה בגובה‬ ‫האנשים ועד האלף מטר הראשונים ועל פני הקרקע‪ -‬איפה שחיים ונושמים‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬איך מתוך מדידת ריכוז מחשבים קצב פליטה?‬ ‫תשובה‪ :‬כל המדידות שלנו נעשות ממוצעות בזמן זה‪ .‬העובדה שמודד כל שניה – לא עושה חישוב קצב‪.‬‬ ‫עושים ‪ 20-30‬דקות – מודדים שטף‪ ,‬רוצים אינטרפרטציה מה פליטות יומיות‪ .‬מהירות וכיוון רוח יתנו קצב‪.‬‬ ‫מהירות וכיוון רוח ממוצע‪ ,‬גם מרחבי וגם זמני לחישוב הזמן ‪ .‬אנו יודעים שיש עיכוב בין מקור לזה – אבל‬ ‫מטרתינו – פליטות שנתיות – מתקזז במיצוע הנתונים – מקבלים גרדיינטים אופקיים וורטיקאליים‪.‬‬ ‫שאלה (ג'ימי)‪ :‬ואם יש שינוי טכני במפעל?‬ ‫תשובה‪ :‬כשיש שינוי טכני – צריך לחזור ולבדוק בדיקות תקופתיות כיוון הרוח השתנה – חומרים שונים‪.‬‬ ‫כמות המידע שמערכות כאלו יספקו גם על שינויים מהירים וגם ארוכי זמן בקוקטייל הגזים וגם בקצבי‬ ‫הפליטה – כמו בבתי הזיקוק–יכולנו לקשר את השיאים של הפליטות עם חניה של מיכליות במסוף‪ .‬אחרי‬ ‫המחקר המתואר שארך יום וחצי היה טיפול בבעיה זו –ויכול להוריד בסדר גודל‪ .‬כמות האינפורמציה –‬ ‫ממגוון חומרים מרחבי ורזולוציה יעזור כפיתרון לבעיות‬ ‫צריכים לשים בהקשר של ניטור רציף‪ .‬אדבר מאוחר יותר איך עושים סקרים סביבתיים בהקשר של ניטור‬ ‫רציף כדי לדעת כמה נפלט לאורך זמן‪.‬‬ ‫ד"ר מוטי דותן‪ -‬אסיוויז'ן – עוסק בעיבוד תמונה ובמצלמות תרמיות‪.‬‬ ‫אזיווויז'ן – היא חברה שמיישמת טכנולוגיה של עיבוד תמונה וסנסורים – למערכות שמסתכלות על תופעות‬ ‫שונות – ומיישמת תוכנות כדי לפענח מה רואים‪ .‬אזיו = ינשוף‪ .‬אנו אוהבים להתסכל באורכי הגל שאלוהים‬ ‫לא אפשר לנו לראות בעין‪.‬‬ ‫בתחום האינפרא אדום – נדבר על מצלמות שרואות שלושה תחומים‪ 8-12 ,5-8 ,3-5 :‬מיקרון‪.‬‬ ‫המצלמה הספציפית שאדגים עליה היא של ‪ ,FLIR SYSTEMS‬חברה אמריקאית שעושה מצלמות‬ ‫תרמיות‪ ,‬אבל יש גם של יצרנים אחרים‪ .‬החברה מכרה בעולם ‪ 1000‬מצלמות כאלו‪ ,‬אבל בישראל קיימת‬ ‫רק אחת בבית הזיקוק שבאשדוד‪...‬לדעתי יש מקום לעוד כאלו בארץ‪.‬‬ ‫מצלמות תרמיות מבוססות על גלאי שרואה בתחומים מסויימים‪ :‬אחד מהם לדוגמא הוא התחום בין ‪8-12‬‬ ‫מיקרון‪ .‬המצלמה מכוונת למזהמים מסוימים נניח גזים‪ .‬לגזים אלו יש עקום בליעה‪ ,‬בתחום זה הגזים‬ ‫בולעים אור‪ .‬אם ניקח מצלמה ונשים עליה פילטר צר שמתלבש על רוחב הפס בו הגז הזה נבלע‪ ,‬אז משמעות‬ ‫הדבר תהיה שכשנסתכל דרך המצלמה על גז – המצלמה תבלע אורך גל מסויים ‪ -‬ולא נראה אותו אלא את‬ ‫מה שהוא מסתיר‪ .‬כלומר‪ :‬אם נסתכל על בנין וביני לבין הבנין נמצא הגז‪ ,‬המצלמה תראה את הבניין רק דרך‬ ‫אורך הגל של הגז‪ -‬אז תהיה הסתרה‪ .‬זה ייראה למעשה כאילו אנו רואים גז בעצמו‪ .‬המצלמה היא מצלמה‬ ‫ידנית קטנה‪ ,‬קלה‪ -‬והמפעיל שמשתמש בה – לא זקוק לשום אמצעי מיוחד באנרגיה או חצובה‪ .‬המצלמה‬ ‫יכולה להתנייד איתו בשטח‪ .‬טעינה מספיקה ליום שלם‪.‬‬ ‫נחזור לתחומים – בכל תחום שהמצלמה רואה ניתן לראות כימיקלים אחרים‪ .‬למשל ‪ 8-12‬טובה לגזים כמו‬ ‫‪ .SF6‬מראה דגמי מצלמות‪ :‬לדוגמה ‪. - GF320‬‬ ‫למה בכלל כדאי לעצור דליפות? אובדן חומר‪ ,‬הפסדי כסף‪ ,‬בטיחות‪ ,‬סביבה‪...‬‬ ‫הבעייתיות בשיטה הקיימת‪ :‬בבית זיקוק ממוצע יש לנו כ‪ 130,000‬שסתומים‪ 325,000 ,‬מחברים‪1000 ,‬‬ ‫אטמים‪ ,‬ו‪ 100‬קומפרסורים‪ .‬כל נקודה כזו מועמדת לדליפת גז‪ .‬איך נגדיל את היעילות בבדיקה? אם נלך עם‬ ‫סניפר על מתקן שיש בו סדר גודל זה‪ ,‬עד שנגיע לנקודת דליפה ספציפית בסבב יכולה לעבור שנה‪ .‬איך‬ ‫מצמצמים את הזמן הזה ?הרי ב‪ LDAR‬אנו עוברים עם סניפר מנקודה לנקודה‪ ,‬ולא יודעים לכוון את‬ ‫עצמנו למחברים מסוימים‪ ,‬איפה כדאי להתחיל ואיפה לא‪ 98% .‬מהעבודה בסניפר לא תגלה כלום‪ ,‬והיא‬ ‫מבוזבזת‪ 2% .‬של דליפות הן מנקודות מסוימות‪.‬‬ ‫שיטת המצלמה‪ :‬שיטה שאושרה על ידי ‪ EPA‬ועובדים איתה הרבה בארה"ב‪ .‬הנסיון מלמד שברוב הדליפות‬ ‫– דליפות גבוהות מגיעות מאחוז מאוד קטן של מקורות‪ .‬אם נצלם עם מצלמה ונגלה איתה קודם דליפות‬ ‫גדולות – זו שיטה שתשלים את הפעולה עם הסניפר‪ :‬נוכל לאחר מכן לעבור עם סניפר ולבדוק באזורים‬ ‫בהם ראינו עם המצלמה שיש דליפות‪ .‬נוכל להגדיל יעילות עבודה בקצב גבוה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ -‬מצלמות עם פילטר של ‪ 3-5‬מיקרון – רואות את הגזים שבשקף‪ .‬בין היתר בנזן טולואן וכדומה‪.‬‬ ‫יישומים ‪ -‬לראות דליפות בצנרת של תחנות דלק ‪ ,‬גלויים או נסתרים‪ .‬כשבחנתי את המצלמה לראשונה‪,‬‬ ‫יצאתי לסיבוב ותתפלאו לדעת כמה דליפות ראיתי !‬ ‫דוגמה אחרת – אטמי פלאנג'ים שעברו בדיקה עם סניפרים‪ .‬יש שם שתי דליפות‪ .‬הסניפר מצא רק אחת‪.‬‬ ‫בעזרת המצלמה ניתן לראות עוד דליפה שלא מצאו‪ .‬זה נעשה ב‪.2005‬‬ ‫חסרון של המצלמה ‪ -‬המצלמה לא מודדת כמויות‪.‬‬ ‫דוגמה נוספת‪ :‬מיכלי אחסון –המצלמה רואה את הדליפה‪ ,‬ולפעמים היא גם רואה את גובה החומר במכל‪.‬‬ ‫דוגמה לדליפה מצינור שקבור באדמה – הצינור בקרקע‪ ,‬לא קרוב לפני השטח‪ .‬אין מעליו צמחיה כי יש‬ ‫בעיה בצינור שקבור‪ ,‬הוא דולף‪ .‬בצילום ממסוק עם המצלמה רואים דליפה ממנו‪.‬על פני השטח לא רואים‬ ‫כלום‪ .‬במצלמות אלו אפשר גם לראות מרחוק ‪ -‬לא חייבים להתקרב למקום כדי לראות‪ .‬אפשר גם לצלם‬ ‫מ‪ 400‬מטר‪ .‬אני יכול לראות ממאות מטרים – למשל לעמוד ליד גדר של בית הזיקוק‪....‬‬ ‫עלות המצלמות – עשרות אלפי דולרים‪.‬‬ ‫בחו"ל קיימים לקוחות רבים‪ ,‬למשל קונוקופיליפס – בתי זיקוק בעולם‪.‬‬ ‫דוגמה – גז החממה ‪ .SF6‬אחת המצלמות שלנו ‪ 8-12( gasfindIR co‬מיקרון) מגלה דליפות שלו‪ .‬למה זה‬ ‫חשוב? הגז משמש לבידוד בתחנות כח‪ -‬עוטפים צינור בתחנת הכח בגז זה‪ ,‬והבעיה שלו – שהוא מאוד יציב‪.‬‬ ‫אם ייפלט לסביבה ‪ -‬יחיה הרבה שנים – ‪ 3200‬שנה‪ .‬הוא תורם להתחממות הגלובאלית‪ ,‬כולנו מדבירם על‬ ‫‪ CO2‬אבל גז זה כמעט פי ‪ 24,000‬יותר גדול בהשפעתו על ההתחממות הגלובאלית מ‪ :CO2‬אחד קילו שלו‬ ‫שווה ‪ 22‬טון ‪ .CO2‬אם יש דליפה ואין בידוד – תחנת כח שלמה יכולה ליפול‪ ,‬וזה עלויות גבוהות‪.‬‬ ‫לדוגמה – לפני ‪ 3‬חודשים סייענו למצוא דליפה בחברת החשמל – מצאנו אותה בחמש דקות – היו כאלו‬ ‫שחיפשו כמה שבועות ולא מצאו עם סניפרים‪.‬‬ ‫הערה של מישהו בקהל ‪ -‬גם מכשיר הסניפר לא מכמת‪ ,‬הוא אומר ריכוז בנקודה שמודד (ברננדה‪:‬יש דרך‬ ‫לחשב ‪ -‬יש סטנדרט שממנו אפשר לכמת אם יש קורלציה)‬ ‫שאלות הקהל‪ :‬האם יש אינדיקציה – אם זה עשרות או מאות פי פי אם?‬ ‫תשובה‪ :‬אין לי שום אפשרות למדוד עם המצלמה – גם לא לתת אינדיקציה של סדר גודל – אם אגיד –‬ ‫אטעה‪ .‬יכול לומר שיש בעיה ולא מה חומרת הבעיה‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬למצלמה יש פילטר אחד ולא מספר פילטרים‪ ,‬למה?‬ ‫תשובה‪ :‬אנו לא עושים מספר פילטרים – למתחרים יש גם מצלמות עם מספר פילטרים – אבל החסרון בכך‬ ‫הוא שהפילטר זז לא צמוד על הגלאי – ואם הפילטר לא על הגלאי‪ ,‬הוא לא מקורר‪ -‬ואז יש מקור גדול‬ ‫לרעש ורגישות המצלמה לקצבי הפליטה פוחתת ‪ .‬פליר מעדיפה לתפור מצלמות לחומרים מסוימים – וסה"כ‬ ‫יש אוסף די גדול של חומרים שאפשר לראות‪.‬‬ ‫שאלה על עלות ‪ -‬העלות היא בסביבות ‪ 70,000‬יורו‪ ,‬ארגון ‪ ITC‬העולמי נותן הסמכה לתרמוגרפים בעולם‬ ‫– והסמכה ספציפית יותר לגילוי גז‪ .‬החברה שלנו ‪ asiovision‬קיבלה מ‪ ITC‬הסמכה לתת הסמכה‬ ‫לתרמוגרפים בישראל לשתי הרמות הראשונות‪ ,‬מי שקונה – יקבל הסמכה של חמישה ימים ללא עלות‪.‬‬ ‫המיזם הבא שלנו הוא לספק שרותי בדיקה‪ ,‬אז נהיה מוסמכים על ידיד ‪ – ITC‬וניישם את כל מה שמנחה‬ ‫‪ EPA‬לגי מדידות עם מצלמות אלו‪.‬‬ ‫עו"ד איילת בן עמי‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬ ‫סקרה את פעולות של המשרד בנושא דיגום וניטור ‪ ,‬דיברה על חוק אוויר נקי‪ ,‬אשר מסמיך את המשרד‬ ‫לסמכויות הפעלת תחנות ניטור‪ ,‬יחד עם איגוד ערים‪ .‬הזכירה כי המשרד הוסיף גם ‪ BTX‬במספר תחנות‪.‬‬ ‫בנוסף החוק מסמיך את המשרד להוציא קריטריונים איך ובאיזו תדירות לדווח‪ .‬המשרד גם עורך סקרים‬ ‫סביבתיים עונתיים‪ :‬בחיפה ברמת חובב‪ ,‬וגם באשדוד‪.‬‬ ‫המשרד מתכונן לדיגום ‪ 20‬נקודות בארץ‪ ,‬באוגוסט הקרוב יחל מהלך רב שנתי שיספק מידע על איכות‬ ‫האוויר‪ ,‬גם יבדקו את יעילות המתקנים שהמפעלים מחוייבים להתקין‪.‬‬ ‫חוק אוויר נקי וחוק רישוי עסקים מחייב את המפעלים לנטר את הפליטות שלהם‪ ,‬עוד מעט המשרד‬ ‫ידרוש את זה מכל המפעלים‪ .‬יהיה נוהל מסודר ומחייב איך הדיגום אמור להיעשות‪-‬לבקרת ואבטחת איכות‪,‬‬ ‫כיול‪ ,‬בדיקה חיצונית‪ ,‬כיולים שוטפים שהמכשירים אמורים לעבור‪.‬‬ ‫לפי ‪ TA‬לופט ‪ - 2002‬יהיו מפעלים שיידרשו להוסיף ניטור רציף אפילו אם לא נדרשו לעשות זאת קודם‬ ‫לכך‪ .‬יהיו הסמכות של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות‪.‬‬ ‫יהיו מעבדות של דיגום וכאלו של אנליזה‪ .‬ייעשה שימוש בשיטות דיגום מחו"ל – והמפעלים יחויבו לבצע‬ ‫אותן‪.‬‬ ‫בדיקות ריח ‪ -‬נוהל חדש מסביר כיצד ייעשו בדיקות ע"י צוות מריחים‪ -‬כמה חברי צוות יהיו ‪ ,‬כמה נקודות‬ ‫ייבדקו‪ ,‬איך למלא את הטופס ‪ ,‬ממספרים את הריח בין ‪ 6 -1‬וכן גם שימוש במכשיר אולפקטומטר האוויר‬ ‫ייאסף במיכלים וייבדק מהמיכלים אלה – וכך בודקים את חומרת הריח‪ .‬הנוהל יכלול גם דיגום ואנליזה‪.‬‬ ‫בהכנה – בדיקה של מדידות ריח ממקור הפליטה ‪ ,‬יעשו דימוי של ריכוז בסביבה‪.‬‬ ‫יישום ‪ – LDAR‬ייצא לפועל נוהל מדידה עם ‪ Sniffer‬שמסדיר את תדירות הבדיקה‪ ,‬בין ‪ 1‬ל‪ 4-‬בשנה‪,‬‬ ‫הנוהל בוצע במספר לא מועט של מפעלים וכרגע בודקים את הנתונים שהגיעו ומעבדים אותם‪ -‬כשהשאלה‬ ‫היא אילו רכיבים פולטים יותר? ‪ – LDAR‬זה בהחלט נכון וזה לא בזבוז זמן ומשאבים‪.‬‬ ‫הדיגומים הסביתיים מתפרסמים באתר האינטרנט‪.‬‬ ‫עוד פעילות – דיגומי פתע – המשרד עושה דיגומי פתע במפעלים פעם בשנה וכעת לפי חוק חופש המידע‬ ‫המשרד יהיה חייב לפרסם את כל הנתונים‪ – PRTR :.‬בקרוב יפורסמו באתר כל הפליטות באינטרנט‪ ,‬אדם‬ ‫יוכל לחפש לפי שם מפעל או אזור גיאוגפי ויוכל לקבל את כל המידע‪ ,‬הנתונים יהיו מעובדים‪.‬‬ ‫באשר לטכנולוגיות החדשות‪ ,‬המשרד קשוב לטכנולוגיות האלו‪ ,‬למשל לגבי ‪ –FTIR‬נערך פיילוט בשיתוף‬ ‫פעולה עם המשרד‪ ,‬כנ"ל לגבי מצלמת – ‪ Flir‬המשרד תומך בטכנולוגיות חדשות ‪ ,‬ובודק יעילותן‪.‬‬ ‫במפעלים הגדולים – מיישמים טכניקה המיטבית (‪ ,)BAT‬במפעלים הקטנים – ‪2002TA-LUFT‬‬ ‫בקרוב יפורסמו מי חייב במה מטעם המשרד‪.‬‬ ‫ד"ר טלי רוטשילד – סמנכ"לית איכות סביבה בבז"ן‬ ‫בהרצאתה דיברה על פרויקטים שהתקיימו ומתקיימים בבז"ן להפחתת פליטות לא מוקדיות ‪ ,‬ועל אימוץ‬ ‫שיטת ‪:LDAR‬‬ ‫א‪ .‬מיכלים של חומרים נדיפים ‪ :‬הותקנו גגות כפולים במיכלים של חומרים נדיפים‪ :‬לפי השקף‪:‬‬ ‫בשנת ‪ 2008‬כוסו ‪ 10‬מיכלים (גלם‪ ,‬בנזין‪ ,‬נפטא‪ ,‬מופרשין)‪ ,‬להערכתם‪ ,‬הפליטה המחושבת ממיכלים בשנת‬ ‫‪ 263 :2008‬טון‪/‬שנה‪ .‬בשנת ‪ 2009‬כוסו עוד ‪ 7‬מיכלים (בנזין‪ ,‬פי גז‪ ,‬נפטא‪ ,‬מופרשין)‪ -‬להערכתם ‪-‬‬ ‫הפליטה המחושבת ממיכלים בשנת ‪ 214 :2009‬טון‪/‬שנה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬יכוסו ‪ 7‬מיכלים ויוחלפו אטמים‪ .‬פליטה מוערכת ממיכלים בשנת ‪ 150 :2010‬טון‪/‬שנה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬סגירת מערכות ניקוז‪ ,‬וגם מערכות דגימה סגורות לפחמימנים קלים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬תחנת המילוי – שער ‪ - 6‬בסוף ‪ 2008‬שתי עמדות מילוי עילי הוסבו למילוי תחתי‪ .‬כך שיש סה"כ ארבע‬ ‫עמדות מילוי תחתי בבז"ן‪ .‬עקב המעבר לשימוש בארבע עמדות מילוי תחתי – סך הפליטות ירד מ‪ 27-‬ל‪3-‬‬ ‫טון בשנה‪ .‬אנו בוחנים כיום אופציה למערכת השבת אדים – להפחתת פליטות לא מוקדיות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬סגירת אזור מפרידים – קיימת הפחתת הריחות שם על ידי טכנולוגיה של ספיגה בפחם פעיל‪.‬‬ ‫ה‪ .‬פינוי קרקעות לרמת חובב – קרקעות מזוהמות בדלקים – מפנים כמויות גדולות שלהן‪.‬‬ ‫ו‪ .‬הסמכת צוות מריחים – הצוות מבצע בדיקות ריח בגדר המפעל ובמפעל כדי לאתר מפגעי ריח ולטפל‬ ‫בהם‪ .‬נעשה שימוש גם באולפקטומטר‪ ,‬בנוסף מעבדת מים ואנליזות דיגום אוויר‪ .‬אם מוצאים בעיית ריח‬ ‫שואבים את האוויר עם משאבה לספיגת אוויר ומבצעים אנליזה במעבדה בבז"ן‪.‬‬ ‫ז‪ .‬ניטור סביבתי‪ -‬בז"ן התחילה לבצע עצמאית דיגום חומרים אורגניים נדיפים בגדר המפעל‪ .‬היום זו‬ ‫דרישה בצו אישי‪ .‬הוחלט לשים ‪ 6‬נקודות קבועות לאורך גדר המפעל – ביצוע אנליזה במעבדה מבוססת על‬ ‫‪ .TO-17‬אנו מתרכזים במציאת חומרים שעשויים להפלט מבזן – בנזן‪ ,‬טוולואן‪ ,‬קסילן‪ ,‬הקסאן וכו' (בשקף‬ ‫מצויינים גם ‪ ,MTBE‬נפתלן‪ ,‬הקסאן‪ ,‬פנטאדקאן)‪.‬‬ ‫ח‪ - LDAR .‬בשנת ‪ 2009‬הושלם סבב מלא על פי נוהל המפעל‪ ,‬הוא בוצע על ידי חברת סניפרס‪( .‬בבז"ן‪,‬‬ ‫גדיב וכאו"ל עושים ‪ LDAR‬עם סניפרס)‪ .‬בבז"ן ‪ 170,000‬רכיבים – וזו עבודה מסיבית וקשה שאורכת כל‬ ‫השנה כמעט‪ .‬התוצאות בבז"ן ‪ :2002‬פליטת ‪ VOC's‬השנתית של צנרת וציוד ירדה מ‪ 96-‬טון בשנה ל‪79-‬‬ ‫טון בשנה אחרי התיקון‪ .‬מניתוח הנתונים (לפי דרישות המשרד) עולה כי קבוצת המחברים‪ ,‬קב' מס' ‪ ,3‬היא‬ ‫הקבוצה הגדולה ביותר מתוך סך הרכיבים‪ ,‬אבל היא לא הכי פולטת‪ -‬דווקא קבוצה ‪ – 2‬מגופים וברזים‬ ‫נמצאה כבעייתית יותר‪ .‬עיקר הדליפה משם‪ .‬מעניין לראות שדווקא אחרי התיקון‪ ,‬הייתה עליה באחוז‬ ‫הפליטה מקבוצת המשאבות והמדחסים (קב' ‪ )1‬ולכן נגיעה ברכיבים מסוימים עלולה להגביר ולא להפחית‬ ‫פליטה‪ .‬באשר לסטטיסטיקה של הפליטות‪ :‬רוב הפליטות מהמתחם הן בריכוזים של ‪ , 0-8ppm‬מה שנמוך‬ ‫מנוהל הדרישה של המשרד (לבצע תיקון מ‪ 1000‬ומעלה)‪ ,‬ואילו דליפות גדולות – של מעל ‪- 50,000 ppm‬‬ ‫ומעל ‪ 100,000ppm‬הן באחוזים נמוכים‪ .‬לכן המסקנה שלנו היא שיש יתרון לשימוש במצלמה תרמית‬ ‫לעומת סבבים הולכים וחוזרים שלא נותנים הרבה‪ .‬במצלמה תרמית מגלים דליפות גדולות‪.‬‬ ‫עלות ביצוע ‪ LDAR‬רק בבז"ן ב‪ 2009-‬הייתה ‪ 6‬מיליון ש"ח‪ ,‬והתחלנו סבב נוסף כי צריך לעמוד בנוהל‬ ‫המשרד לביצוע תדירות מסוימת‪.‬‬ ‫במפעלים גדיב וכאו"ל הנתונים דומים‪ :‬בגדיב ב ‪ : 2002-‬היו שני סבבים מלאים‪ .‬אחרי סבב התיקון‬ ‫הראשון פליטות ‪ VOC's‬השנתית של צנרת וציוד ירדה מ‪ 62-‬טון בשנה ל‪ 45-‬טון בשנה אחרי התיקון‪,‬‬ ‫בסבב השני פליטות ‪ VOC's‬השנתית של צנרת וציוד ירדה מ‪ 46-‬טון בשנה ל‪ 36-‬טון בשנה‪ .‬ניתוח‬ ‫הממצאים בגדיב ‪ 35,000‬רכיבים‪ ,‬גם כאן אותו דבר‪ :‬המחברים והעוגנים הם הקבוצה הכי גדולה ברכיבים‪,‬‬ ‫אבל מבחינת דליפות דווקא קבוצה ‪ 3‬היא הדולפת לפני התיקון‪ .‬אחרי התיקון אנו רואים ירידה יחסית די‬ ‫קטנה מ‪ 55%‬ל‪ .45%‬גם כאן רוב הדליפות של היו קטנות‪ ,‬בריכוזים של ‪ .0-8ppm‬דליפות גדולות – של‬ ‫מעל ‪ - 50,000 ppm‬ומעל ‪ 100,000ppm‬הן באחוזים נמוכים ‪ .‬לכן לדעתנו צריך לאפשר הפחתת תדירות‬ ‫סבבי ‪ LDAR‬ולבדוק לעומתו פיילוט של שימוש במצלמה תרמית‪ .‬לגבי כאו"ל – נתונים דומים – מעל ‪ppm‬‬ ‫‪ 100,000‬יש רק ‪ 0.3%‬דליפות‪.‬‬ ‫ט‪ .‬המשך פרויקטים מתוכננים ב‪ :2010‬מערכת לנטרול ריחות ממכלי ביטומן – איתרנו בעיקר מוקדי‬ ‫ריחות עיקריים מהם יש את עיקר פליטת ה‪ , VOC's -‬נטפל באמצעים שונים על ידי פרויקטים בטכנולוגיה‬ ‫מיטבית‪ ,‬ניטרול ריחות ‪ ,‬מתקן לטיפול בבוצות‪ ,‬פינוי קרקע מהמתחם‪ ,‬המשך ‪ LDAR‬לפי המשרד‪ ,‬המשך‬ ‫כיסוי גגות והחלפת אטמים‪.‬‬ ‫תשובות לשאלות‪:‬‬ ‫‪ .1‬פינוי קרקעות לאן? האם מגיעות להטמנה ‪ ,‬והאם הציבור שליד מיודע מה יש בהן? תשובה‪ :‬יש‬ ‫נוהל מסודר מאוד ‪ ,‬ותהליך ארוך עד לאישור לפינוי קרקע‪ :‬דוגם חיצוני מוסמך דוגם את הקרקע‪ ,‬שולח‬ ‫אותה לאנליזה על פי המשרד לשם זיהוי מתכות ופחמימנים‪ ,‬אח" הדגימות נשלחות למחוז חיפה לאגף זיהום‬ ‫קרקעות – אחרי בחינת האנליזות – מחליטים לאן לפנות את הקרקע ונותנים אישור לפי התוצאות‪ :‬פסולת‬ ‫מעורבת הולכת לטיפול ביולוגי או לרמת חובב‪ .‬במקרים אחרים יש אתרי הטמנה מוסדרים – אנו לא‬ ‫מוציאים על דעת עצמינו קרקע לשם‪,‬‬ ‫‪ .2‬האם באתר שלכם מתפרסמים נתונים של מערכות ותוצאות בדיקות שערכתם? חלק כן וחלק עדיין‬ ‫בשלבים חדשים‪ :‬למשל תוצאות בדיקות ארובות וקולחין לקישון כן נמצאים באתר האינטרנט של בז"ן‪.‬‬ ‫נתונים מ‪ LDAR‬לא נמצאים באתר‪ ,‬אבל אני לא רואה בעיה להציגם באתר‪ .‬ניטור סביבתי לריחות – גם‬ ‫דבר שניתן לקבל ואין בעיה להציג‪ .‬נושא הדיגום בגדר המפעל הוא חדש‪ ,‬רק התחלנו איתנו‪ ,‬אחרי שנקבל‬ ‫את התוצאות אנו נבחן את זה‪ .‬סה"כ לא רואה בעיה להציג נתונים‪.‬‬ ‫‪ .3‬האם הוספת תזקיקים מסוגים שונים תעלה את הדליפות? כרגע אין מצב של עלייה בתזקיקים‪ ,‬אחרי‬ ‫הוספת הפצחן המימני יהיו יותר תזקיקים – במצב כזה אנו מוכנים להיות מחמירים יותר מנוהל המשרד ואם‬ ‫ידרש תיקון מ‪ 1000ppm‬ומעלה‪ -‬הסכמנו להתחיל כבר מ‪ 900ppm‬וכך נגיע לכמות פליטות מרכיבים וציוד‬ ‫שנמוכה יותר מהמצב היום‪.‬‬ ‫‪ .4‬איך בז"ן לעומת מדינות ה‪ ? OECD-‬השווינו עצמנו לבתי הזיקוק בקליפורניה מבחינת פליטות אחרי‬ ‫יישום ‪ LDAR‬ותיקון דליפות ומצאנו שנתוני הפליטות שלנו יותר טובים מבתי הזיקוק בקליפורניה‪ ,‬מוכנה‬ ‫להעביר מצגת על זה‪ .‬הפליטות שלנו (בז"ן חיפה) נמוכות יותר מבתי זיקוק אחרים בסדר גודל‪ .‬כמו כן‬ ‫פליטת החלקיקים קטנה משמעותית מאז התקנו ב ‪ 3.2009‬מסנן בפצחן הקטליטי – לפני כן הוא היה פולט‬ ‫חלקיקים בסביבות ‪ 70‬מ"ג למטר מעוקב‪ ,‬אחרי שמוש ב‪ BAT-‬פליטות החלקיקים ירדו מ‪ 70‬ל‪ .3‬שיפור‬ ‫משמעותי בהפחתת פליטות חלקיקים מהמתחם‪.‬‬ ‫‪ .5‬ג'ימי –את טוענת שאתם פולטים היום רק ‪ 250‬טון לשנה בפליטות לא מוקדיות של ‪( VOC's‬מילוי‬ ‫מכליות‪ ,‬תחנות מילוי‪ ,‬ועוד מהמצגת)? אם כך תקבלו בפעם הבאה גלובוס ירוק‪ ,‬כי בעבר פלטתם ‪ 6000‬טון‬ ‫לשנה‪ .‬תשובה‪ :‬הנתון שהזכרת הוא חישוב תאורטי מתסקיר של ד"ר גולדשמיד‪( ,‬ג'ימי – אבל זה מה שמוצג‬ ‫בדו"חות איגוד ערים חיפה)‪ -‬לפני מספר שנים הסתמכו עליו‪ ,‬אבל כנראה שזו הערכת תאורטית לא נכונה‪.‬‬ ‫לא ידעתי שקיבלנו גלובוס שחור‪ .‬חשבתי גלובוס ירוק‪...‬‬ ‫ג'ימי‪ -‬בעבר כששאלתי לכמה מכלים יש גג כפול – אמרו אף אחד – נפלתי‪ .‬לכן אם הגעתם לזה שאתם (אם‬ ‫טענתכם נכונה) יותר טובים מקליפורניה ‪ -‬אני מוריד את הכובע‪ .‬טלי – שמחה לשמוע‪.‬‬ ‫גיל יעקוב –מנכ"ל מגמה ירוקה‪:‬‬ ‫האימייל המפורסם של יזהר על ענן עשן בכפר מסריק – מציג את תמצית גישתנו‪ .‬השאלה היא לא האם‬ ‫מתמלא נוהל כזה או אחר‪ ,‬אלא האם מגינים על בריאות הציבור? המידע שקיים לרשותנו רובו מעובד‪.‬‬ ‫הוא מתקבל לרוב מאיגודי הערים או מהמשרד להגנת הסביבה‪ -‬הוא לא מתואם או זהה בשיטות ההצגה שלו‪.‬‬ ‫אנו בודקים את המידע הזה‪ ,‬ופונים לגופים שונים בשאלות‪ .‬אבל יש בעיה בנושא השקיפות‪ ,‬ויקשה עלינו‬ ‫להשיג שינוי מהותי עד לפתרון בעיה זו‪ .‬ב‪ .4.9‬ייכנסו לתוקפן תקנות חוק חופש המידע הסביבתי‪ -‬נדרשת‬ ‫היערכות הרשויות והמפעלים‪.‬‬ ‫איזה מידע נדרש באמת כדי לשפר את הסביבה? ניטור סביבתי הוא למעשה רדיפה אקראית אחרי חלקיקים‬ ‫באוויר‪ ,‬וקשה להסיק ממנו ברמה הביצועית מה נדרש לעשות בכל מפעל‪ .‬הגישה שלנו – היא השקעה‬ ‫בבדיקה בחצר המפעל – ובניטור ודיגום בגדר שלו ‪ -‬כי זו דרך יחידה להבטיח שיפורים מתמידים‪.‬‬ ‫הויכוחים על מה הראתה תחנה א' או ב'‪ ,‬ומי אחראי לפליטה‪ -‬לא יביאו לשיפור‪ ,‬חשוב להדגיש כי היום יש‬ ‫השקעה רבה בבדיקת הריכוזים אך צריכים גם להנתן נתוני זרימת המסה כדי לבצע שיפורים‪ .‬לדעתנו צריך‬ ‫לשלב בין ‪ LDAR‬לבין אמצעי החישה שהוצגו‪ ,‬אמצעי החישה יעזרו להתמקד בכיוון‪ ,‬אך חייבים גם‬ ‫בדיקה שוטפת ורציפה – אנו פונים למשרד להמשיך בדרישות ולהחמיר אותן‪.‬‬ ‫תנאי להצלחה בתהליך לאור המשאבים המוגבלים – הוא פרסום מידע לציבור‪ .‬בזמן המצגות מישהו‬ ‫שאל‪":‬האם קיבל רשות מאיתנו להציג נתונים‪ "?.‬צריך להבין שפליטות הן לא רכושו של מפעל כזה או‬ ‫אחר‪ ,‬לצערנו‪ ,‬הן נחלת הציבור‪ .‬חוק חופש המידע הישן קובע שמרגע שפליטה יצאה את המפעל‪ -‬אין עליה‬ ‫שום סודיות‪ .‬אם יתפרסמו נתונים‪ ,‬הלחץ של הציבור לשינוי חיובי יהיה מקצועי‪ ,‬ולא מתלהם‪ .‬דוגמה‬ ‫מוצלחת ללחץ חיובי לשינוי ‪ -‬הוא הגרף שייצר ג'ימי מהקואליציה לבריאות הציבור לגבי פליטות בתי‬ ‫הזיקוק בעבר‪ ,‬שפלט ‪VOC's‬כמו ‪ 21‬בתי זיקוק בקליפורניה‪ .‬אחרי כן היתה פניה לבז"ן‪ ,‬ידוע הציבור‪,‬‬ ‫וקידום הנושא‪ ,‬ואם נכון מה שאומרים בז"ן – חל שיפור‪ .‬לכן ככל שנפרסם יותר מידע לציבור‪ -‬נוכל‬ ‫ל השוות למקומות אחרים ולמקד את המאמצים במקומות הנכונים‪ .‬לא די בנתונים מעובדים‪ ,‬ככל שישולבו‬ ‫יותר נתונים גולמיים לציבור – יהיה לזה יותר ערך‪.‬‬ ‫על מגמת הניטור האזרחי‪ ,‬קס"ם וכו'‪ .‬תושבים אוספים דגימות אוויר‪ -‬ושולחים למעבדות‪ .‬זה יהווה לחץ‬ ‫לפעילות המשרדים והמפעלים‪.‬‬ ‫‪ - )Best Available Technology( BAT‬צריך לחול על יותר תעשיות ממה שחל כיום‪ ,‬המשרד צריך‬ ‫לבחון ניטור רצוף בטכנולוגיות החדשות של ניטור דיגום וחישה‪ .‬אנו חשים שהמשרד לא מתקדם בזה‬ ‫לעומת גופים אחרים‪.‬צריך לקדם את זה‪ .‬השאלה האם יש מספיק ידע גם? האם הם מספיקים להכנס‬ ‫ל‪ BREF‬שונים ? על המשרד לאמץ את הטמעת ‪ BAT‬אך גם להביא ידע גם למשרדי ממשלה אחרים על‬ ‫מערכות חישה‪ ,‬עלות שלהם‪ ,‬השקעות ב‪ ,LDAR‬זו לא השאלה כמה זה עולה אלא למי זה עולה בינתיים‬ ‫הציבור סובל – על פי דו"ח זיק מהדסה עין כרם – קיים עודף חולי סרטן בנפת חיפה שעולה לנו רבע מיליון‬ ‫שקל בשנה‪ .‬אז למה מפעלים מקבלים דיבידנדים מהמדינה? דיבידנדים אלו גדולים מההשקעה בפרויקטים‬ ‫סביביתיים ‪ .‬לא סתם בישראל מרוויחים יותר מיצור חבית נפט‪ ,‬שם יש גם עלויות נלוות באיכות הסביבה‪.‬‬ ‫הדרישה שלנו היא לסביבה בריאה יותר‪ ,‬וגם יש קשר בין שיפורים סביבתיים לבריאות של עובדי‬ ‫המפעל‪.‬בריאות הציבור הינו נושא חשוב להכניס לחישובים של המפעל‪.‬‬ ‫אנו נכנסים רק לדיאלוג שיכול להביא תוצאות‪ ,‬ולא מוכוון יחסי ציבור‪...‬‬ ‫פאנל מומחים – ד"ר ברננדה פליקשטיין‪ ,‬טלי רוטשילד‪ ,‬עו"ד איילת בן עמי‪ ,‬גיל יעקוב‪ ,‬אריה ונגר ‪-‬‬ ‫אט"ד‪ ,‬גרשון לידור‪ -‬כאו"ל‪ ,‬רם חשמונאי‬ ‫דברי ד"ר ברננדה פליקשטיין‪ -‬דוח ‪ 2009‬של ‪ EPA‬על ניטור בבתי זיקוק – ובתעשיה פטרוכימית –‬ ‫מתייחס לטכנולוגיות חדשות לניטור במפעלים ‪Emission estimation protocol for petroleum :‬‬ ‫‪ refineries‬על פי הדוח – השיטות הטכנולוגיות הראשונות – לא מומלצות כראשונות להערכה וניטור‬ ‫רציף מבתי זיקוק מבתי זיקוק‪ .‬אמנם הם מוכרות כאלטרנטיביות‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש גופים ירוקים שמבקרים‬ ‫קריאה זו של ‪ .EPA‬כמהנדסת‪ ,‬אני יכולה להעריך פליטות על ידי חישוב‪ ,‬באפשרותי לחשב בקלות מה‬ ‫היתה הפליטה בשריפת חוד מתכות במאי‪ .‬לא תמיד צריך למדוד‪ .‬ליאורה‪ :‬אז תחשבי !‬ ‫הדרך הנכונה להעריך פליטות לא מוקדיות‪ :‬חישוב‪ ,‬מדידות במקומות רלוונטיים‪ ,‬מדידות בשיטות מוכרות‬ ‫וידועות וגם טכניקות חדשות‪.‬‬ ‫לסיום הביאה נתונים מאיזה בית זיקוק בקליפורניה‪ -‬מלפני יומיים‪ :‬ברודיאו קרוב לקונקופיליפס – נושמים‬ ‫שם ‪ 2.3ppb‬בנזן‪ .‬ריכוז מאוד גבוה‪ ,‬זה בסביבות ‪( 6‬פי ‪ )3‬מיקרוגרם למטר מעוקב‪ ,‬שזה פי ‪ 2‬מתקן‬ ‫אלמוג‪ -‬יום יום המספר אותו דבר‪ .‬היא ביררה ומסתבר שזה גבול הרגישות של המכשיר‪ .‬סוג כזה של ניטור‬ ‫לא היתה רוצה בבתי זיקוק לא בחיפה ולא בשום מקום – כי לא מחדש‪.‬‬ ‫דברי ד"ר אריה ונגר – אדם טבע ודין ‪ -‬יש חמישה מיליון חומרים שונים בעולם‪ .‬חלקם חומרי טבע‪ ,‬חלקם‬ ‫סינתטיים‪ .‬על רובם הגדול והשפעותיהם וריכוזיהם בסביבה אנו לא יודעים‪.‬מהם רק כמה אלפי חומרים הם‬ ‫רלוונטיים לשימוש בתעשייה‪ .‬במערכת הרישוי האירופית לכימיקלים מסוכנים ‪ – REACH‬שנבנית‬ ‫באירופה מתוכננים להרשם ‪ 100,000‬חומרים שונים – שחושבים שיש להם השפעה כזו או אחרת על‬ ‫המערכות האקולוגיות ועל בריאות האדם‪ .‬נניח שמתוכם ‪ 500‬חומרים רלוונטיים לתעשיה כאן‪ .‬חוק‬ ‫החומרים המסוכנים בארץ מדבר על ‪ 188‬חומרים‪ ,‬ודו"ח אלמוג על ‪ .112‬נניח ‪ 100‬חומרים שמאוד‬ ‫מתעניינים בסביבה‪ -‬מה עושים ומה ריכוזיהם? ה"אמת" לגביהם בעייתית‪ ,‬החומרים האלו משתנים בזמן‬ ‫ובמרחב כל הזמן‪ .‬איך ננטר אותם עד גבול השמיים הטריטוריאליים? בכמה מקומות? זה בלתי אפשר‬ ‫לדעת את כל התמונה‪ .‬אני בעד ניטור‪ ,‬אבל הוא תמונה חלקית ומצומצמת מאוד של המציאות הכוללת‪.‬‬ ‫לכן איך נעצב ניטור ולאיזה מטרות?‬ ‫א‪ .‬לתכנן מה רוצים להשיג בניטור‪ .‬לאיזה מטרה מנטרים? למשל‪ FTIR :‬מזהה הרבה חומרים – עולה‬ ‫הרבה כסף‪ -‬בכל מקום? במפרץ חיפה ב‪ 20‬מקומות? ב‪ ?100‬ברמת חובב? ליד תחנות ניטור רגילות? לפי‬ ‫המטרה נדע ‪ -‬אילו מכשירים לאילו חומרים‪ ,‬מה רמת רגישותם וכו'‪.‬באיזה זמן‪ ,‬ובאיזה מרחב‪.‬‬ ‫מטרות אפשריות‪ :‬א‪ .‬צרכים תכנוניים – פרויקט תסקיר השפעה על הסביבה‪ -‬מה השפעת הפרויקט – חיזוי‬ ‫ומודל של מצב עתידי – והשוואה למצב הנוכחי ב‪ .‬הערכת חשיפה וקישור למחקר אפידמיולוגי‪-‬צריך לעצב‬ ‫לפי המחקר ג‪ .‬ביסוס מדיניות‪ -‬האם צעדים להפחתה עוזרים או לא – אפשרות להשוות בין אזורים שונים –‬ ‫האם א או ב' יותר מזוהם? הערכת מגמות בזמן? האם ניטור י ראה מגמות בזמן? מספיק להסתכל על ריכוזים‪,‬‬ ‫שינויים עם תוקף בזמן (לא מקריים)‪.‬‬ ‫ד‪ .‬התראה בזמן אמת – מארועי חומ"ס – מלחמה – האם לשים מערכת כזו בעיר הבה"דים – אם מדיע ענן‬ ‫מרמת חובב וניטור לצרכי אכיפה – האם מישהו עומד בהנחיות אלו או אחרות – הניטור יכול להיות מוטה‬ ‫אוכלוסיה – מה האוכלוסיה נושמת בלי קשר למקור‪ ,‬או ניטור מוכוון מקור ‪.‬‬ ‫בארץ יש קצת מהכל‪ ,‬לא הגדירו מראש מטרה – ולפיכך‪ -‬בחלק אנו בעודף ניטור ובחלק בחוסר‪ .‬יש‬ ‫פערי ניטור שצריך להשלים‪ .‬בארץ יש עודף ניטור של תחנות תחבורתיות‪ ,‬זה בזבוז‪ -‬התחנה תראה שליד‬ ‫צירי תחבורה ראשיים יש בעיה‪ -‬מה הפתרון? תחבורה ציבורית יותר טובה‪ ,‬ייבוא כלי רכב עם תקני פליטה‬ ‫מתקדמים‪ ,‬אולי רכבי גז – האם הפתרון שונה בין הרחובות בן יהודה ודיזנגוף בתל אביב‪ ,‬בין חיפה ותל‬ ‫אביב? המטרה תכתיב את איזה חומרים לנטר‪ ,‬מה פריסה‪ ,‬רזולוציה‪ .‬כל אלו אסטרטגיה‪.‬‬ ‫לכל מכשיר ניטור ושיטת ניטור – יתרונות וחסרונות‪ .‬אין שיטה רק טובה‪ .‬למשל ‪ – FTIR‬מצויין לדברים‬ ‫מסוימים ופחות לאחרים ‪.‬‬ ‫צריך להתאים לתקנים – להתאים טכנולוגיות ואסטרטגיות ניטור לתקנים = למשל לעשות תקנים יותר‬ ‫נמוכים שיאפשרו ממוצע על אזורים עם שיאים ואזורים בלי‪ ,‬כלומר אם מנטרים כל השנה ויש מיליוני‬ ‫מדידות‪ ,‬ויש תקן שנתי לחומר הזה‪ ,‬גם אם יש שיא חריג מתישהו הוא ידולל‪ .‬צריך לעשות את כל‬ ‫ההתאמות‪.‬‬ ‫חוק אוויר נקי עומד להכנס לתוקף ובו יש שני אלמנטים חשובים‪ -1 :‬נהלי ניטור ‪ -‬איך ואיפה שמים?‬ ‫צריך אסטרטגיה‪ ,‬אחידות בנהלים ומטרות‪ .‬דבר שני –יש סעיף שמחייב מדינה לעשות תכנית לאומית‬ ‫להפחתת זיהום אוויר‪ ..‬צריך אסטרטגיית ניטור ברורה‪ -‬לאיזה צרכים? איך עושים אופטימיזציה של‬ ‫רשתות? יש כמה אלפי מפעלים‪ ,‬ומאות אלפי ק"מ כביש‪ -‬אין צורך להתייחס לכל דבר ספוראדי‬ ‫דברי גרשון לידור – סמנכ"ל תפעול כרמל אולפנים – הסיפור מנקודת המבט של המפעל ה"רע"‪,‬‬ ‫ה"מזהם" והמסוכן‪ : ...‬בנובמבר השנה הוקדמה התקנת ראש לפיד חדש בכאו"ל‪ ,‬אחרי שלפני זמן מה היה‬ ‫ארוע‪ :‬במצבי קיצון – הלפיד לא מתפקד הכי טוב בעולם‪ .‬במצב כזה – כשאין לפיד צריך לעצור את כל‬ ‫המפעל – וזה לא רווחי לנו‪ .‬החדש‪ -‬מוזמן לפי הטכנולגיה המיטבית‪.‬‬ ‫מ מזמן זה לא המפעל שעושה משהו והרוויח יותר כסף בעשיית משהו לא נכון אקולוגי‪ ,‬המפעלים הבינו‬ ‫שחומר שנפלט הוא הפסד‪ -‬חלק גדול מהעלויות שאנו צריכים לשאת בנושא שמירת איכות הסביבה –‬ ‫מכוסות על ידי החומרים שנחסכים ולא נפלטים‪ .‬כשיש פליטה – היא סכנה לעובדים‪ ,‬וגם בטיחותית – ריכוז‬ ‫פציץ‪ -‬שריפה מפעל עוצר ולא מרוויח‪ .‬אין היום ניגוד אינטרסים וגם לא שאלה של כסף – אין מגבלה‬ ‫תקציבית לרעיונות טובים‪ .‬מתקן חדש היום עומד בתקנים הכי טובים – בטיחותיים‪ .‬יש את שאלת קצב‬ ‫השינוי‪ ,‬כמה יותר מהר לעשות – סדרי עבודה תקינים‪ .‬ניטור חשוב אך הוא תוצאה‪ .‬אנו צריכים לוודא שאנו‬ ‫עושים כל מה שאפשר ‪ .‬לנו יש גם את האינטרס שעובדים יחזרו בשלום הביתה‪.‬‬ ‫החומרים שאנו מייצרים (פוליפרופילן) הם חלק בלתי נפרד מחיינו – החל מהאוטו וכלה בחיתול של‬ ‫הילד‪ .‬החכמה היא לייצר בלי סיכון‪ .‬לא לחברה ולא לנו‪ .‬אני לא רואה היום "הם" ו"אנחנו"‪.‬‬ ‫אי אפשר לקחת מפעל ולשנות אותו ביום אחד‪ .‬גם פה עוברים תהליכים ‪ ,‬אנו צריכים לעבוד במצב‬ ‫שבודקים ומנטרים‪ ,‬יש תקנות וצריך להיות אמון שהמפעלים רוצים לעשות – כי אחרת אנו חושבים‬ ‫שפולטים בלילה‪ ...‬אנו לא בסרט זה‪ -‬המטרה שלנו היא אותו דבר‪ .‬אגב‪ ,‬דבר זה חודר לתרבות – כי לעובד‬ ‫משפחה בק‪ .‬חיים‪ ,‬הוא נציג הקהילה‪ ,‬לא רוצה להתמודד עם שאלות קשות מהסביבה‪ .‬הוא יודע מה‬ ‫המשמעות לסגור משהו דולף‪ .‬יש לנו צוותי שיפור ומצוינות שהוגים פרויקטים‪ ,‬למשל על מיחזור של‬ ‫פוליפרופילן– אנו מנסים לעשות משהו למרות שלא שייך ישירות לפליטות מים או אוויר‪.‬‬ ‫מים –במתקן כאו"ל ובז"ן – יש מתקן משאבים מתחדשים – לוח מי קירור –שמחזיר את כל המים לתהליך‬ ‫הדבר היחיד שישתחרר לנחל – תמלחת בתקן המלחים הנכון של ועדת ענבר‪.‬‬ ‫אין מפעלים שלא רוצים לעשות‪ .‬צריך להתמודד עם טכנולוגיות – למשל מוכנות לרעידת אדמה – מה‬ ‫תעשה עם מתקן שנבנה מלפני התקן? סכומים אדירים‪ ,‬ואתה לא רוצה להפסיק פעילות של מתקן‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬אנו מפעל שעושה פילוט על ‪ .FLIR‬המצב היום יותר טוב משהיה‪.‬‬ ‫אני לא חושב שלא בבז"ן כאו"ל וגדיב יש שאלת שקיפות – אין נתון שמישהו רוצה פה ולא יקבל‪.‬‬