ניתוח דיווחי פליטות והעברות לסביבה בישראל והשוואתם לגרמניה – תקציר

‫אוניברסיטת חיפה‬
‫החוג לניהול משאבי טבע וסביבה‬
‫התכנית לניהול ומדיניות אנרגיה‬
‫עבודת גמר מחקרית (תזה)‬
‫ניתוח דיווחי פליטות והעברות לסביבה בישראל והשוואתם לגרמניה‬
‫באמצעות‪:‬‬
‫‪ .1‬מרשם פליטות לסביבה (מפל"ס) בישראל‬
‫‪ (PRTR) Pollutant Release and Transfer register .2‬באירופה‬
‫מנחים‪ :‬פרופ' אופירה אילון ופרופ' אברהם חיים‬
‫מאת‪ :‬עדי צ'אפל‬
‫דצמבר ‪2112‬‬
‫תקציר‬
‫ב‪ 19-‬במרץ שנת ‪ ,2012‬התקבל חוק "הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה‪ -‬חובות דיווח ומרשם) התשע"ב ‪"2012‬‬
‫(להלן‪ -‬החוק)‪ ,‬המחייב גורמים‪ ,‬בעלי השפעה משמעותית על הסביבה‪ ,‬לדווח על פליטות והעברות לסביבה של חומרים‬
‫מזהמים הנפלטים או מועברים מהמפעלים לאוויר‪ ,‬למים‪ ,‬לקרקע ולים וכן על פסולות (להלן‪-‬פליטות)‪ .‬יש לציין כי נתוני‬
‫הפליטות מדווחים ע"י כל אתר בנפרד‪ ,‬גם אם שייכים הם לאותה חברה או תאגיד‪.‬‬
‫חקיקה זו מעמידה את ישראל בשורה אחת עם מדינות האיחוד האירופאי‪ ,‬ארצות הברית ומדינות רבות נוספות‪ ,‬בהן‬
‫דיווחים אודות פליטות והעברות מזהמים מוסדרים מזה שנים‪ .‬הגברת שקיפות המידע הסביבתי בישראל חיונית לניהול‬
‫סיכונים‪ ,‬מחקר‪ ,‬גיבוש וקביעת מדיניות מבוססת‪ ,‬יעילה ובת קיימא‪.‬‬
‫מרשם זה של פליטות והעברות לסביבה‪ ,‬המוכר בעולם בשם‪( Pollutant Release and Transfer register :‬או "‪"PRTR‬‬
‫בקיצור)‪ ,‬בישראל מכונה מרשם פליטות לסביבה (להלן‪ -‬המפל"ס)‪.‬‬
‫במפל"ס מופיעים נתונים שנתיים (כמות החומר המזהם מוצגת בק"ג לשנה) ולכן לא ניתן לגזור מהמפל"ס האם הפליטות‬
‫עלולות לגרום למחלות אקוטיות או כרוניות; דיווח אודות כמות שנתית אינו חושף האם הנתונים התקבלו כתוצאה‬
‫משחרור מזהמים ברמה נמוכה וקבועה לאורך השנה או כתוצאה ממספר אירועי פליטות שהתרחשו במהלך השנה‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫הנתונים אינם מעידים על איכות האוויר או איכות המים‪.‬‬
‫יתרון ל‪ PRTR-‬על פני דיווחים סביבתיים המגיעים מחברות שונות‪ ,‬הוא הסטנדרטיזציה של הנתונים המאפשרת השוואה‬
‫בין פליטות והעברות לסביבה במפעלים שונים ואף בין מדינות שונות‪.‬‬
‫במחקר זה נותחו הדיווחים הראשונים אודות פליטות לסביבה בישראל בשנים ‪ 2012‬ו‪ 2013-‬ונערכה השוואה בין דיווחים‬
‫אודות פליטות לסביבה בשנת ‪ 2012‬בישראל ובגרמניה‪ ,‬בסוגי פעילות שונים‪.‬‬
‫מדד לנטל סביבתי‬
‫קבוצות המזהמים השונות עליהן חלה חובת הדיווח‪ ,‬אינן זהות במידת השפעתן על הסביבה והאדם; כמות פליטה שנתית‬
‫גבוהה של גזי חממה לאויר אינה מסכנת חיים במידה הזהה לכמות פליטה שנתית נמוכה יחסית של אדי מתכות כבדות‬
‫לאויר‪ .‬כלומר‪ ,‬לא ניתן לסכום את כמות סך הפליטות של מפעל מסוים במידה וברצוננו להשוות בין מפעלים הפולטים‬
‫ומעבירים לסביבה חומרים מזהמים שונים‪.‬‬
‫ככל שפליטת מזהם מסוים לסביבה מהווה סיכון גבוה יותר‪ ,‬כמות הסף שתקבע לדיווחו תהיה נמוכה יותר (מחמירה יותר)‪.‬‬
‫מכאן שחלוקה של סך הזיהום בסף הדיווח תוביל לתוצאה גבוהה יותר ככל שלמזהם סף לדיווח נמוך יותר ולהיפך‪.‬‬
‫לפיכך במחקר נעשה שימוש במדד "נטל סביבתי" (להלן‪ -‬המדד)‪ ,‬במדד נסכמות תוצאות חלוקת כל מזהם שנפלט ע"י‬
‫המפעל המדווח‪ ,‬בסף הדיווח הנקבע לו בחוק‪ .‬מדד זה הינו יחסי ונטול יחידות‪.‬‬
‫המרשם מבדיל בין רכיבי הסביבה‪ -‬פליטות לאוויר‪ ,‬פליטות לקרקע‪ ,‬פליטות לים‪ ,‬למקורות מים והזרמות לשפכים‪.‬‬
‫המפעלים המדווחים דורגו במחקר על פי המדד לנטל סביבתי‪ ,‬לכל רכיב סביבה בנפרד וללא הפרדה לרכיבי הסביבה‬
‫השונים‪ ,‬בהתאם לדיווחים שהתקבלו בגין שנת ‪ 431( 2012‬מפעלים) ובגין שנת ‪ 453( 2013‬מפעלים)‪.‬‬
‫בחישוב המדד הכולל‪" ,‬מי איזור דן אגודה שיתופית חקלאית בע"מ‪-‬שפד"ן" מדורג במקום הראשון (בפער רב מהמקום‬
‫השני)‪ .‬מדד הנטל הסביבתי הכולל של השפד"ן הינו ‪ .180,399‬בחישוב המדד לכל רכיב סביבה בנפרד‪ ,‬התקבלו תוצאות‬
‫אחרות‪ -‬כך הנטל הסביבתי הגבוה ביותר לאויר‪ ,‬נפלט מפעילותן של "חברת החשמל לישראל בע"מ ‪ -‬תחנת הכח באתר‬
‫אורות רבין" ושל "חברת החשמל לישראל בע"מ ‪ -‬תחנת הכח רוטנברג"‪ ,‬אשר קיבלו ציון דומה (‪ 24,886‬ו‪,23,405-‬‬
‫בהתאמה)‪.‬‬
‫השוואת סוגי פעילות בישראל ובגרמניה‬
‫‪ .1‬זיקוק גז ודלקים‬
‫‪ .2‬פעילות שנעשה בה שימוש במיתקן שריפה בהספק תרמי של ‪ 50‬מגה וואט‬
‫יחידות המידה שנבחרו להשוואה הן‪ 1 :‬מיליון טון נפט גולמי מזוקק ו‪ 1-‬טרה וואט שעה‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬
‫זיקוק גז ודלקים‬
‫בישראל פועלים ‪ 2‬בתי זיקוק‪" :‬בית זיקוק נפט בע"מ" (בז"ן) ו"פז בית זיקוק אשדוד" (פז"א)‪ .‬בשנת ‪ 2012‬זוקקו ‪8.577‬‬
‫מיליון טון נפט גולמי ו‪ 3.936-‬מיליון טון נפט גולמי‪ ,‬בהתאמה‪ .‬מספר המזהמים שדווחו ונסכמו לשם חישוב המדד בבז"ן‬
‫היה גדול משמעותית ממספר המזהמים אשר הופיעו בדיווחי פז"א (‪ 37‬לעומת ‪ .)25‬מדד הנטל הסביבתי עבור זיקוק ‪1‬‬
‫מיליון טון נפט גולמי לסביבה של בז"ן היה גדול מזה של של פז"א (‪ 1,076‬לעומת ‪.)352‬‬
‫לצורך השוואת הפליטות לסביבה כתוצאה מהפעילות "זיקוק גז ודלקים" בישראל עם גרמניה‪ ,‬כמויות הפליטה שדווחו על‬
‫ידי ‪ 18‬בתי הזיקוק בגרמניה המופיעים במרשם בשנת ‪ 2012‬נסכמו וחולקו בכמות הנפט הגולמי שזוקק בגרמניה באותה‬
‫שנה (‪ 106.5‬מיליון טון)‪ ,‬זאת על מנת לחשב את הנטל הסביבתי עבור זיקוק ‪ 1‬מיליון טון נפט גולמי‪ .‬נירמול זהה נעשה גם‬
‫לבתי הזיקוק בישראל‪ .‬על אף ההבדל במספר המזהמים שנסכמו בעת חישוב המדד (בגרמניה נספרו ‪ 31‬ובישראל‪ ,‬בהחלת‬
‫הסף האירופאי‪ 13 ,‬בלבד)‪ ,‬הנטל הסביבתי בפליטות לאוויר כתוצאה מזיקוק ‪ 1‬מיליון טון נפט גולמי היה גבוה יותר‬
‫בישראל (‪ 429‬לעומת ‪ .)8.5‬יתרה מכך‪ ,‬גם ללא נירמול (השוואת סך פליטות ‪ 2‬בתי זיקוק בישראל לסך פליטות ‪ 18‬בתי זיקוק‬
‫בגרמניה) התקבלה תמונה דומה (‪ 5,373‬לעומת ‪ .)909‬מדד זה התקבל כתוצאה מפליטה גבוהה ביותר (‪ 97%‬מתוצאת המדד)‬
‫של פחמנים הידרוכלורופלואורים (‪ )HCFCs‬המופיעים בדיווח בז"ן‪ ,‬להם סף הדיווח נמוך יחסית (‪ 1‬ק"ג לשנה)‪ .‬יש לציין כי‬
‫חשיפה נשימתית ל ‪ HCFCs‬בריכוזי רקע נמוכים איננה פוגעת בבני אדם‪ ,‬עם זאת חשיפה נשימתית לריכוזים גבוהים של‬
‫פחמנים הידרוכלורופלוארים עלולה לעורר גירוי בעיניים לגרום לכאב ראש‪ ,‬בחילות‪ ,‬פגיעה במערכת העצבים המרכזית‬
‫והפרעות בקצב הלב‪ HCFCs .‬נמנים עם קבוצת התרכובות האורגניות הנדיפות (‪ ,)VOC‬העלולות להגביר את היווצרות‬
‫האוזון בגובה הקרקע‪ .‬פוטנציאל החימום הגלובלי (‪ )GWP‬של ‪ HCFCs‬גבוה פי ‪ 2,000-100‬מפחמן דו חמצני‪ .‬בניכוי מזהם‬
‫זה מהחישוב‪ ,‬מתקבל כי מדד הנטל המנורמל לזיקוק ‪ 1‬מיליון טון נפט גולמי בישראל עומד על ‪( 11‬לעומת ‪ 8.5‬בגרמניה)‪.‬‬
‫פעילות שנעשה בה שימוש במיתקן שריפה בהספק תרמי של ‪ 01‬מגה וואט‬
‫ייצור החשמל בישראל על ידי ‪ 10‬תחנות הכוח של חברת החשמל לישראל אשר הופיעו בדיווח לשנת ‪ ,2012‬עמד על ‪61‬‬
‫מיליארד קוט"ש‪ .‬חשוב לציין כי בשנת ‪ 2012‬הופסקה אספקת הגז הטבעי ממצרים‪ ,‬ועל כן שיעור השימוש בגז טבעי‬
‫בתמהיל הדלקים לייצור חשמל בישראל בשנת ‪ ,2012‬עמד על ‪ 14%‬בלבד‪ .‬ייצור החשמל בגרמניה בשנת ‪ 2012‬עמד על ‪630.2‬‬
‫מיליארד קוט"ש‪ ,‬אותם סיפקו ‪ 177‬תחנות כוח‪ .‬בעוד שבישראל תמהיל הדלקים בשנה זו הורכב מפחם‪ ,‬סולר‪ ,‬גז טבעי‬
‫ומזוט בלבד‪ ,‬בגרמניה תמהיל ייצור החשמל מגוון ביותר וכולל בין היתר אנרגיות מתחדשות‪ ,‬אנרגיה גרעינית ועוד‪.‬‬
‫על אף השוני במספר החומרים המזהמים (‪ 18‬מזהמים בישראל לעומת ‪ 33‬מזהמים בגרמניה) הנטל הסביבתי לאויר עבור‬
‫ייצור ‪ 1‬טרה וואט שעה בישראל‪ ,‬למעלה מפי ‪ 43( 3‬לעומת ‪ )13‬מאשר הנטל הסביבתי לאויר עבור ייצור ‪ 1‬טרה וואט שעה‬
‫בגרמניה‪.‬‬
‫הבדלים בדיווח אודות החומרים המזהמים‬
‫כפי שהוזכר‪ ,‬מספר החומרים המזהמים הנפלטים בשני סוגי הפעילות שנבחרו להשוואה‪ ,‬היה גבוה יותר בגרמניה‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫ישנם סוגי פעילות בהם מספר החומרים המזהמים הנפלטים גבוה יותר בישראל‪.‬‬
‫להלן דוגמאות‪:‬‬
‫‪ .1‬ייצור דשנים ‪ -‬בישראל ‪ 5‬מפעלים העוסקים בייצור דשנים‪ ,‬לעומת ‪ 3‬בגרמניה‪ ,‬ומספר החומרים המזהמים‬
‫הייחודיים לישראל הינו ‪( 18‬אין דיווח על פליטות מזהמים ייחודיות לגרמניה)‪.‬‬
‫‪ .2‬ייצור מלט ‪ -‬בעוד שבישראל ‪ 2‬מפעלים העוסקים בסוג פעילות זה ובגרמניה‪ ,9 -‬מספר החומרים המזהמים‬
‫הייחודיים לישראל הינו ‪ 5‬ולגרמניה ‪ 2‬בלבד‪.‬‬
‫‪ .3‬מיתקנים לגידול עופות בקיבולת של ‪ 40,000‬עופות – מתוך ‪ 5‬חומרים מזהמים המופיעים בדיווחי סוג פעילות זה‬
‫בגרמניה‪ 3 ,‬חומרים מזהמים מופיעים בדיווחי ישראל בלבד‪.‬‬
‫יישום מדיניות סביבתית‬
‫בעת דיון על הפחתת כמויות הפליטות וההעברות לסביבה כתוצאה מפעילות תעשייתית‪ ,‬כדאי לבחון האם מיקוד הפעילות‬
‫והמאמצים במעט המפעלים שפלטו את כמות הפליטה הגבוהה ביותר‪ ,‬יניב תוצאות משמעותיות ומירביות;‬
‫נמצא כי מתוך סך פליטת הכספית לאויר (‪ 328‬ק"ג) בשנת ‪ 101( 31% ,2012‬ק"ג) נפלטו ע"י מפעל יחיד‪ 279( 85% ,‬ק"ג)‬
‫נפלטו ע"י חמישה מפעלים ו‪ 316( 96%-‬ק"ג) נפלטו ע"י עשרה מפעלים בלבד‪ .‬כלומר‪ ,‬ניתן למקד את המאמצים לטובת‬
‫הפחתת פליטות אדי הכספית במעט מפעלים להשגת הפחתה משמעותית‪.‬‬
‫חישוב זהה בוצע לכל החומרים המזהמים המופיעים במפל"ס; ממוצע שיעור חמשת המפעלים הפולטים את הכמות‬
‫הגבוהה ביותר של כל חומר וחומר המופיע במפל"ס‪ ,‬הינו מעל ‪ 82%‬בכל המקרים שנבדקו (פליטות לאויר‪ ,‬פליטות לקרקע‪,‬‬
‫פליטות לים‪ ,‬פליטות למקור מים‪ ,‬הזרמות לשפכים)‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לראות כי ממוצע של עשרה מפעלים אינו נופל מ‪92%-‬‬
‫במקרים השונים שנבחנו (ואף מגיע ל‪ 100%‬בפליטות לקרקע‪ ,‬למקור מים ולים)‪.‬‬
‫כך גם בבחינת הדיווחים שהתקבלו בגרמניה; מתוך ‪ 2,093‬המפעלים אשר פלטו‪/‬העבירו לסביבה כמות השווה או מעל לסף‬
‫הדיווח של חומר מזהם אחד לפחות‪ ,‬נמצא כי ממוצע עשרת המפעלים‪ ,‬אשר פלטו את כמות הפליטה הגבוהה ביותר של כל‬
‫חומר מזהם‪ ,‬הינו ‪ 78%‬בפליטות לאויר‪ 79% ,‬בפליטות והעברות למקור מים‪ 91% ,‬בהעברות לשפכים ו‪ 100%-‬בפליטות‬
‫והעברות לקרקע‪.‬‬
‫עלויות חיצוניות‬
‫סך העלויות החיצוניות כתוצאה מתחלואה ותמותה חושבו עבור ‪ 5‬המזהמים הבאים (מזהמים המופיעים במרשם ובעלי‬
‫עלויות חיצוניות המוכרות על ידי המשרד להגנת הסביבה)‪ :‬גופרית דו‪-‬חמצנית (‪ ,)SO2‬תחמוצות חנקן (‪ ,)NOX‬פחמן דו‬
‫חמצני (‪ ,)CO2‬חלקיקים נשימים עדינים ‪ 1PM10‬ותרכובות אורגניות נדיפות (‪.)VOCs‬‬
‫על אף שזוהי הערכת חסר‪ ,‬שכן מדובר ב‪ 5-‬מזהמים בלבד מתוך ‪ 114‬המזהמים עליהם חלה חובת הדיווח בישראל‪ ,‬סך‬
‫העלויות החיצוניות המוכרות במדינת ישראל בשנת ‪ ,2012‬כתוצאה מהפליטות וההעברות לסביבה של ‪ 468‬המפעלים אשר‬
‫דיווחו במסגרת המפל"ס‪ ,‬עמד על‪ 14.5 :‬מיליארד ש"ח‪ ,‬כאשר ‪ 46%‬מתוכן (‪ 6.7‬מיליארד ש"ח) התקבל כתוצאה מפעילות‬
‫המפעלים במחוז חיפה בלבד‪.‬‬
‫התרומה היחסית של פחמן דו חמצני במדינת ישראל מהווה ‪ 43%‬מסך העלויות החיצוניות ואילו במחוז חיפה‪ 39% -‬בלבד‪.‬‬
‫מבט לעתיד‬
‫המידע המצוי ב‪ PRTR-‬אינו כולל את סך הפליטות וההעברות לסביבה אליהן אנו חשופים מדי יום‪ .‬מסיבה זו נקבע בחוק‪,‬‬
‫כי אחת ל‪ 7-‬שנים תערך רשימת מצאי הכוללת "מידע על כמויות של חומרים מזהמים‪ ,‬שפכים ופסולת הנפלטים לרכיבי‬
‫הסביבה השונים או מועברים‪ ,‬בין כתוצאה מפעילות מפעלים ובין ממקורות אחרים‪ ,‬הידועות לו על פי דיווחים שנתיים או‬
‫ממקורות מידע אחרים‪ ,‬בכל שטח המדינה או חלקה"‪ .‬בינואר ‪ 2015‬צפויה להתפרסם רשימת המצאי הראשונה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫חלקיקים נשימים עדינים שקוטרם אינו גדול מ‪ 10 -‬מיקרון‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יש לזכור כי קיומו של סף לדיווח בחוק מעיד על כך שמקורות זיהום זניחים לא יהיו חייבים להכלל במצאי‬
‫הפליטות‪ .‬מכאן שהדיווח המתקבל אודות כמויות החומרים המזהמים הנפלטים או מועברים לסביבה‪ ,‬כתוצאה מהפעילות‬
‫התעשייתית המפורטת בחוק‪ ,‬אינו משקף ‪ 100%‬מהפליטות וההעברות לסביבה אלא סכום הקטן ממנו‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬כפי שהוזכר‪ ,‬כמות פליטה שנתית לסביבה‪ ,‬אינה מצביעה בהכרח על רמת הזיהום‪.‬‬
‫עוד נציין‪ ,‬כי המשרד להגנת הסביבה אימץ לאחרונה מדד בריטי להערכת סיכונים מפעילות תעשייתית‪Operational Risk :‬‬
‫)‪ ,Appraisal (OPRA‬המנרמל את דיווחי המפעלים למפל"ס באמצעות מדד הנטל הסביבתי שיושם במחקר זה‪ .‬המדד‬
‫בישראל מכונה "מדד השפעה סביבתית" והתפרסם לראשונה ב‪ .20.11.14-‬מלבד נירמול הפליטות‪ ,‬במדד זה נלקחים‬
‫בחשבון פרמטרים נוספים (מיקום המפעל וקרבתו לאזורים רגישים‪ ,‬ההיסטוריה האכיפתית ורמת הציות‪ ,‬מערכת ניהול‬
‫סביבתית והיקף הפעילות) לשם קביעת רמת הסיכון הקיימת כתוצאה מפעילות מפעל או חברה‪.‬‬