‫אוניברסיטת חיפה‬ ‫החוג לניהול משאבי טבע וסביבה‬ ‫התכנית לניהול ומדיניות אנרגיה‬ ‫עבודת גמר מחקרית (תזה)‬ ‫ניתוח דיווחי פליטות והעברות לסביבה בישראל והשוואתם לגרמניה‬ ‫באמצעות‪:‬‬ ‫‪ .1‬מרשם פליטות לסביבה (מפל"ס) בישראל‬ ‫‪ (PRTR) Pollutant Release and Transfer register .2‬באירופה‬ ‫מנחים‪ :‬פרופ' אופירה אילון ופרופ' אברהם חיים‬ ‫מאת‪ :‬עדי צ'אפל‬ ‫דצמבר ‪2112‬‬ ‫תקציר‬ ‫ב‪ 19-‬במרץ שנת ‪ ,2012‬התקבל חוק "הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה‪ -‬חובות דיווח ומרשם) התשע"ב ‪"2012‬‬ ‫(להלן‪ -‬החוק)‪ ,‬המחייב גורמים‪ ,‬בעלי השפעה משמעותית על הסביבה‪ ,‬לדווח על פליטות והעברות לסביבה של חומרים‬ ‫מזהמים הנפלטים או מועברים מהמפעלים לאוויר‪ ,‬למים‪ ,‬לקרקע ולים וכן על פסולות (להלן‪-‬פליטות)‪ .‬יש לציין כי נתוני‬ ‫הפליטות מדווחים ע"י כל אתר בנפרד‪ ,‬גם אם שייכים הם לאותה חברה או תאגיד‪.‬‬ ‫חקיקה זו מעמידה את ישראל בשורה אחת עם מדינות האיחוד האירופאי‪ ,‬ארצות הברית ומדינות רבות נוספות‪ ,‬בהן‬ ‫דיווחים אודות פליטות והעברות מזהמים מוסדרים מזה שנים‪ .‬הגברת שקיפות המידע הסביבתי בישראל חיונית לניהול‬ ‫סיכונים‪ ,‬מחקר‪ ,‬גיבוש וקביעת מדיניות מבוססת‪ ,‬יעילה ובת קיימא‪.‬‬ ‫מרשם זה של פליטות והעברות לסביבה‪ ,‬המוכר בעולם בשם‪( Pollutant Release and Transfer register :‬או "‪"PRTR‬‬ ‫בקיצור)‪ ,‬בישראל מכונה מרשם פליטות לסביבה (להלן‪ -‬המפל"ס)‪.‬‬ ‫במפל"ס מופיעים נתונים שנתיים (כמות החומר המזהם מוצגת בק"ג לשנה) ולכן לא ניתן לגזור מהמפל"ס האם הפליטות‬ ‫עלולות לגרום למחלות אקוטיות או כרוניות; דיווח אודות כמות שנתית אינו חושף האם הנתונים התקבלו כתוצאה‬ ‫משחרור מזהמים ברמה נמוכה וקבועה לאורך השנה או כתוצאה ממספר אירועי פליטות שהתרחשו במהלך השנה‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫הנתונים אינם מעידים על איכות האוויר או איכות המים‪.‬‬ ‫יתרון ל‪ PRTR-‬על פני דיווחים סביבתיים המגיעים מחברות שונות‪ ,‬הוא הסטנדרטיזציה של הנתונים המאפשרת השוואה‬ ‫בין פליטות והעברות לסביבה במפעלים שונים ואף בין מדינות שונות‪.‬‬ ‫במחקר זה נותחו הדיווחים הראשונים אודות פליטות לסביבה בישראל בשנים ‪ 2012‬ו‪ 2013-‬ונערכה השוואה בין דיווחים‬ ‫אודות פליטות לסביבה בשנת ‪ 2012‬בישראל ובגרמניה‪ ,‬בסוגי פעילות שונים‪.‬‬ ‫מדד לנטל סביבתי‬ ‫קבוצות המזהמים השונות עליהן חלה חובת הדיווח‪ ,‬אינן זהות במידת השפעתן על הסביבה והאדם; כמות פליטה שנתית‬ ‫גבוהה של גזי חממה לאויר אינה מסכנת חיים במידה הזהה לכמות פליטה שנתית נמוכה יחסית של אדי מתכות כבדות‬ ‫לאויר‪ .‬כלומר‪ ,‬לא ניתן לסכום את כמות סך הפליטות של מפעל מסוים במידה וברצוננו להשוות בין מפעלים הפולטים‬ ‫ומעבירים לסביבה חומרים מזהמים שונים‪.‬‬ ‫ככל שפליטת מזהם מסוים לסביבה מהווה סיכון גבוה יותר‪ ,‬כמות הסף שתקבע לדיווחו תהיה נמוכה יותר (מחמירה יותר)‪.‬‬ ‫מכאן שחלוקה של סך הזיהום בסף הדיווח תוביל לתוצאה גבוהה יותר ככל שלמזהם סף לדיווח נמוך יותר ולהיפך‪.‬‬ ‫לפיכך במחקר נעשה שימוש במדד "נטל סביבתי" (להלן‪ -‬המדד)‪ ,‬במדד נסכמות תוצאות חלוקת כל מזהם שנפלט ע"י‬ ‫המפעל המדווח‪ ,‬בסף הדיווח הנקבע לו בחוק‪ .‬מדד זה הינו יחסי ונטול יחידות‪.‬‬ ‫המרשם מבדיל בין רכיבי הסביבה‪ -‬פליטות לאוויר‪ ,‬פליטות לקרקע‪ ,‬פליטות לים‪ ,‬למקורות מים והזרמות לשפכים‪.‬‬ ‫המפעלים המדווחים דורגו במחקר על פי המדד לנטל סביבתי‪ ,‬לכל רכיב סביבה בנפרד וללא הפרדה לרכיבי הסביבה‬ ‫השונים‪ ,‬בהתאם לדיווחים שהתקבלו בגין שנת ‪ 431( 2012‬מפעלים) ובגין שנת ‪ 453( 2013‬מפעלים)‪.‬‬ ‫בחישוב המדד הכולל‪" ,‬מי איזור דן אגודה שיתופית חקלאית בע"מ‪-‬שפד"ן" מדורג במקום הראשון (בפער רב מהמקום‬ ‫השני)‪ .‬מדד הנטל הסביבתי הכולל של השפד"ן הינו ‪ .180,399‬בחישוב המדד לכל רכיב סביבה בנפרד‪ ,‬התקבלו תוצאות‬ ‫אחרות‪ -‬כך הנטל הסביבתי הגבוה ביותר לאויר‪ ,‬נפלט מפעילותן של "חברת החשמל לישראל בע"מ ‪ -‬תחנת הכח באתר‬ ‫אורות רבין" ושל "חברת החשמל לישראל בע"מ ‪ -‬תחנת הכח רוטנברג"‪ ,‬אשר קיבלו ציון דומה (‪ 24,886‬ו‪,23,405-‬‬ ‫בהתאמה)‪.‬‬ ‫השוואת סוגי פעילות בישראל ובגרמניה‬ ‫‪ .1‬זיקוק גז ודלקים‬ ‫‪ .2‬פעילות שנעשה בה שימוש במיתקן שריפה בהספק תרמי של ‪ 50‬מגה וואט‬ ‫יחידות המידה שנבחרו להשוואה הן‪ 1 :‬מיליון טון נפט גולמי מזוקק ו‪ 1-‬טרה וואט שעה‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬ ‫זיקוק גז ודלקים‬ ‫בישראל פועלים ‪ 2‬בתי זיקוק‪" :‬בית זיקוק נפט בע"מ" (בז"ן) ו"פז בית זיקוק אשדוד" (פז"א)‪ .‬בשנת ‪ 2012‬זוקקו ‪8.577‬‬ ‫מיליון טון נפט גולמי ו‪ 3.936-‬מיליון טון נפט גולמי‪ ,‬בהתאמה‪ .‬מספר המזהמים שדווחו ונסכמו לשם חישוב המדד בבז"ן‬ ‫היה גדול משמעותית ממספר המזהמים אשר הופיעו בדיווחי פז"א (‪ 37‬לעומת ‪ .)25‬מדד הנטל הסביבתי עבור זיקוק ‪1‬‬ ‫מיליון טון נפט גולמי לסביבה של בז"ן היה גדול מזה של של פז"א (‪ 1,076‬לעומת ‪.)352‬‬ ‫לצורך השוואת הפליטות לסביבה כתוצאה מהפעילות "זיקוק גז ודלקים" בישראל עם גרמניה‪ ,‬כמויות הפליטה שדווחו על‬ ‫ידי ‪ 18‬בתי הזיקוק בגרמניה המופיעים במרשם בשנת ‪ 2012‬נסכמו וחולקו בכמות הנפט הגולמי שזוקק בגרמניה באותה‬ ‫שנה (‪ 106.5‬מיליון טון)‪ ,‬זאת על מנת לחשב את הנטל הסביבתי עבור זיקוק ‪ 1‬מיליון טון נפט גולמי‪ .‬נירמול זהה נעשה גם‬ ‫לבתי הזיקוק בישראל‪ .‬על אף ההבדל במספר המזהמים שנסכמו בעת חישוב המדד (בגרמניה נספרו ‪ 31‬ובישראל‪ ,‬בהחלת‬ ‫הסף האירופאי‪ 13 ,‬בלבד)‪ ,‬הנטל הסביבתי בפליטות לאוויר כתוצאה מזיקוק ‪ 1‬מיליון טון נפט גולמי היה גבוה יותר‬ ‫בישראל (‪ 429‬לעומת ‪ .)8.5‬יתרה מכך‪ ,‬גם ללא נירמול (השוואת סך פליטות ‪ 2‬בתי זיקוק בישראל לסך פליטות ‪ 18‬בתי זיקוק‬ ‫בגרמניה) התקבלה תמונה דומה (‪ 5,373‬לעומת ‪ .)909‬מדד זה התקבל כתוצאה מפליטה גבוהה ביותר (‪ 97%‬מתוצאת המדד)‬ ‫של פחמנים הידרוכלורופלואורים (‪ )HCFCs‬המופיעים בדיווח בז"ן‪ ,‬להם סף הדיווח נמוך יחסית (‪ 1‬ק"ג לשנה)‪ .‬יש לציין כי‬ ‫חשיפה נשימתית ל ‪ HCFCs‬בריכוזי רקע נמוכים איננה פוגעת בבני אדם‪ ,‬עם זאת חשיפה נשימתית לריכוזים גבוהים של‬ ‫פחמנים הידרוכלורופלוארים עלולה לעורר גירוי בעיניים לגרום לכאב ראש‪ ,‬בחילות‪ ,‬פגיעה במערכת העצבים המרכזית‬ ‫והפרעות בקצב הלב‪ HCFCs .‬נמנים עם קבוצת התרכובות האורגניות הנדיפות (‪ ,)VOC‬העלולות להגביר את היווצרות‬ ‫האוזון בגובה הקרקע‪ .‬פוטנציאל החימום הגלובלי (‪ )GWP‬של ‪ HCFCs‬גבוה פי ‪ 2,000-100‬מפחמן דו חמצני‪ .‬בניכוי מזהם‬ ‫זה מהחישוב‪ ,‬מתקבל כי מדד הנטל המנורמל לזיקוק ‪ 1‬מיליון טון נפט גולמי בישראל עומד על ‪( 11‬לעומת ‪ 8.5‬בגרמניה)‪.‬‬ ‫פעילות שנעשה בה שימוש במיתקן שריפה בהספק תרמי של ‪ 01‬מגה וואט‬ ‫ייצור החשמל בישראל על ידי ‪ 10‬תחנות הכוח של חברת החשמל לישראל אשר הופיעו בדיווח לשנת ‪ ,2012‬עמד על ‪61‬‬ ‫מיליארד קוט"ש‪ .‬חשוב לציין כי בשנת ‪ 2012‬הופסקה אספקת הגז הטבעי ממצרים‪ ,‬ועל כן שיעור השימוש בגז טבעי‬ ‫בתמהיל הדלקים לייצור חשמל בישראל בשנת ‪ ,2012‬עמד על ‪ 14%‬בלבד‪ .‬ייצור החשמל בגרמניה בשנת ‪ 2012‬עמד על ‪630.2‬‬ ‫מיליארד קוט"ש‪ ,‬אותם סיפקו ‪ 177‬תחנות כוח‪ .‬בעוד שבישראל תמהיל הדלקים בשנה זו הורכב מפחם‪ ,‬סולר‪ ,‬גז טבעי‬ ‫ומזוט בלבד‪ ,‬בגרמניה תמהיל ייצור החשמל מגוון ביותר וכולל בין היתר אנרגיות מתחדשות‪ ,‬אנרגיה גרעינית ועוד‪.‬‬ ‫על אף השוני במספר החומרים המזהמים (‪ 18‬מזהמים בישראל לעומת ‪ 33‬מזהמים בגרמניה) הנטל הסביבתי לאויר עבור‬ ‫ייצור ‪ 1‬טרה וואט שעה בישראל‪ ,‬למעלה מפי ‪ 43( 3‬לעומת ‪ )13‬מאשר הנטל הסביבתי לאויר עבור ייצור ‪ 1‬טרה וואט שעה‬ ‫בגרמניה‪.‬‬ ‫הבדלים בדיווח אודות החומרים המזהמים‬ ‫כפי שהוזכר‪ ,‬מספר החומרים המזהמים הנפלטים בשני סוגי הפעילות שנבחרו להשוואה‪ ,‬היה גבוה יותר בגרמניה‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫ישנם סוגי פעילות בהם מספר החומרים המזהמים הנפלטים גבוה יותר בישראל‪.‬‬ ‫להלן דוגמאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬ייצור דשנים ‪ -‬בישראל ‪ 5‬מפעלים העוסקים בייצור דשנים‪ ,‬לעומת ‪ 3‬בגרמניה‪ ,‬ומספר החומרים המזהמים‬ ‫הייחודיים לישראל הינו ‪( 18‬אין דיווח על פליטות מזהמים ייחודיות לגרמניה)‪.‬‬ ‫‪ .2‬ייצור מלט ‪ -‬בעוד שבישראל ‪ 2‬מפעלים העוסקים בסוג פעילות זה ובגרמניה‪ ,9 -‬מספר החומרים המזהמים‬ ‫הייחודיים לישראל הינו ‪ 5‬ולגרמניה ‪ 2‬בלבד‪.‬‬ ‫‪ .3‬מיתקנים לגידול עופות בקיבולת של ‪ 40,000‬עופות – מתוך ‪ 5‬חומרים מזהמים המופיעים בדיווחי סוג פעילות זה‬ ‫בגרמניה‪ 3 ,‬חומרים מזהמים מופיעים בדיווחי ישראל בלבד‪.‬‬ ‫יישום מדיניות סביבתית‬ ‫בעת דיון על הפחתת כמויות הפליטות וההעברות לסביבה כתוצאה מפעילות תעשייתית‪ ,‬כדאי לבחון האם מיקוד הפעילות‬ ‫והמאמצים במעט המפעלים שפלטו את כמות הפליטה הגבוהה ביותר‪ ,‬יניב תוצאות משמעותיות ומירביות;‬ ‫נמצא כי מתוך סך פליטת הכספית לאויר (‪ 328‬ק"ג) בשנת ‪ 101( 31% ,2012‬ק"ג) נפלטו ע"י מפעל יחיד‪ 279( 85% ,‬ק"ג)‬ ‫נפלטו ע"י חמישה מפעלים ו‪ 316( 96%-‬ק"ג) נפלטו ע"י עשרה מפעלים בלבד‪ .‬כלומר‪ ,‬ניתן למקד את המאמצים לטובת‬ ‫הפחתת פליטות אדי הכספית במעט מפעלים להשגת הפחתה משמעותית‪.‬‬ ‫חישוב זהה בוצע לכל החומרים המזהמים המופיעים במפל"ס; ממוצע שיעור חמשת המפעלים הפולטים את הכמות‬ ‫הגבוהה ביותר של כל חומר וחומר המופיע במפל"ס‪ ,‬הינו מעל ‪ 82%‬בכל המקרים שנבדקו (פליטות לאויר‪ ,‬פליטות לקרקע‪,‬‬ ‫פליטות לים‪ ,‬פליטות למקור מים‪ ,‬הזרמות לשפכים)‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לראות כי ממוצע של עשרה מפעלים אינו נופל מ‪92%-‬‬ ‫במקרים השונים שנבחנו (ואף מגיע ל‪ 100%‬בפליטות לקרקע‪ ,‬למקור מים ולים)‪.‬‬ ‫כך גם בבחינת הדיווחים שהתקבלו בגרמניה; מתוך ‪ 2,093‬המפעלים אשר פלטו‪/‬העבירו לסביבה כמות השווה או מעל לסף‬ ‫הדיווח של חומר מזהם אחד לפחות‪ ,‬נמצא כי ממוצע עשרת המפעלים‪ ,‬אשר פלטו את כמות הפליטה הגבוהה ביותר של כל‬ ‫חומר מזהם‪ ,‬הינו ‪ 78%‬בפליטות לאויר‪ 79% ,‬בפליטות והעברות למקור מים‪ 91% ,‬בהעברות לשפכים ו‪ 100%-‬בפליטות‬ ‫והעברות לקרקע‪.‬‬ ‫עלויות חיצוניות‬ ‫סך העלויות החיצוניות כתוצאה מתחלואה ותמותה חושבו עבור ‪ 5‬המזהמים הבאים (מזהמים המופיעים במרשם ובעלי‬ ‫עלויות חיצוניות המוכרות על ידי המשרד להגנת הסביבה)‪ :‬גופרית דו‪-‬חמצנית (‪ ,)SO2‬תחמוצות חנקן (‪ ,)NOX‬פחמן דו‬ ‫חמצני (‪ ,)CO2‬חלקיקים נשימים עדינים ‪ 1PM10‬ותרכובות אורגניות נדיפות (‪.)VOCs‬‬ ‫על אף שזוהי הערכת חסר‪ ,‬שכן מדובר ב‪ 5-‬מזהמים בלבד מתוך ‪ 114‬המזהמים עליהם חלה חובת הדיווח בישראל‪ ,‬סך‬ ‫העלויות החיצוניות המוכרות במדינת ישראל בשנת ‪ ,2012‬כתוצאה מהפליטות וההעברות לסביבה של ‪ 468‬המפעלים אשר‬ ‫דיווחו במסגרת המפל"ס‪ ,‬עמד על‪ 14.5 :‬מיליארד ש"ח‪ ,‬כאשר ‪ 46%‬מתוכן (‪ 6.7‬מיליארד ש"ח) התקבל כתוצאה מפעילות‬ ‫המפעלים במחוז חיפה בלבד‪.‬‬ ‫התרומה היחסית של פחמן דו חמצני במדינת ישראל מהווה ‪ 43%‬מסך העלויות החיצוניות ואילו במחוז חיפה‪ 39% -‬בלבד‪.‬‬ ‫מבט לעתיד‬ ‫המידע המצוי ב‪ PRTR-‬אינו כולל את סך הפליטות וההעברות לסביבה אליהן אנו חשופים מדי יום‪ .‬מסיבה זו נקבע בחוק‪,‬‬ ‫כי אחת ל‪ 7-‬שנים תערך רשימת מצאי הכוללת "מידע על כמויות של חומרים מזהמים‪ ,‬שפכים ופסולת הנפלטים לרכיבי‬ ‫הסביבה השונים או מועברים‪ ,‬בין כתוצאה מפעילות מפעלים ובין ממקורות אחרים‪ ,‬הידועות לו על פי דיווחים שנתיים או‬ ‫ממקורות מידע אחרים‪ ,‬בכל שטח המדינה או חלקה"‪ .‬בינואר ‪ 2015‬צפויה להתפרסם רשימת המצאי הראשונה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫חלקיקים נשימים עדינים שקוטרם אינו גדול מ‪ 10 -‬מיקרון‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬יש לזכור כי קיומו של סף לדיווח בחוק מעיד על כך שמקורות זיהום זניחים לא יהיו חייבים להכלל במצאי‬ ‫הפליטות‪ .‬מכאן שהדיווח המתקבל אודות כמויות החומרים המזהמים הנפלטים או מועברים לסביבה‪ ,‬כתוצאה מהפעילות‬ ‫התעשייתית המפורטת בחוק‪ ,‬אינו משקף ‪ 100%‬מהפליטות וההעברות לסביבה אלא סכום הקטן ממנו‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬כפי שהוזכר‪ ,‬כמות פליטה שנתית לסביבה‪ ,‬אינה מצביעה בהכרח על רמת הזיהום‪.‬‬ ‫עוד נציין‪ ,‬כי המשרד להגנת הסביבה אימץ לאחרונה מדד בריטי להערכת סיכונים מפעילות תעשייתית‪Operational Risk :‬‬ ‫)‪ ,Appraisal (OPRA‬המנרמל את דיווחי המפעלים למפל"ס באמצעות מדד הנטל הסביבתי שיושם במחקר זה‪ .‬המדד‬ ‫בישראל מכונה "מדד השפעה סביבתית" והתפרסם לראשונה ב‪ .20.11.14-‬מלבד נירמול הפליטות‪ ,‬במדד זה נלקחים‬ ‫בחשבון פרמטרים נוספים (מיקום המפעל וקרבתו לאזורים רגישים‪ ,‬ההיסטוריה האכיפתית ורמת הציות‪ ,‬מערכת ניהול‬ ‫סביבתית והיקף הפעילות) לשם קביעת רמת הסיכון הקיימת כתוצאה מפעילות מפעל או חברה‪.‬‬