‫איכות הסביבה‬ ‫מהלכים מרכזיים ‪2010-2011‬‬ ‫איכות סביבה בטבע‬ ‫נושא‬ ‫ניהול‬ ‫התחום‬ ‫מהלכ ים‬ ‫‪38‬‬ ‫‪39‬‬ ‫ה ישג ים‬ ‫עמוד‬ ‫עמ׳ ‪40‬‬ ‫הקמת יחידה אזורית לניהול הנושא‬ ‫בישראל‬ ‫מינוי מפקחי איכות סביבה‪ ,‬מרכז‬ ‫איכות סביבה‪ ,‬ומנהל אנרגיה ארצי‬ ‫השקעה של יותר מ‪ 17-‬מיליון דולר‬ ‫בסביבה‬ ‫קידום ‪ 4‬מהלכי דיאלוג סביבתי‬ ‫אנרגיה‬ ‫יישום של יותר מ‪ 10-‬מהלכים‬ ‫להתייעלות אנרגטית בשנת ‪2011‬‬ ‫חסכון של יותר מ‪ 1-‬מליון דולר לשנה‬ ‫בעלויות של צריכת אנרגיה ב‪2011-‬‬ ‫עמ׳ ‪44‬‬ ‫חומרים‬ ‫יישום ‪ 4‬יוזמות מרכזיות להתייעלות‬ ‫בצריכת חומרים‬ ‫העלאת רמת יעילות השימוש בחומרים‬ ‫ל‪ 80%-‬על פי מדד ה‪FTR-‬‬ ‫עמ׳ ‪45‬‬ ‫פסולת‬ ‫ומיחזור‬ ‫יישום מהלך לשימוש מחדש והסבה של‬ ‫פסולת אריזה לשימוש חוזר‬ ‫חסכון בפינוי של ‪ 28‬טון פסולת אריזה‬ ‫עמ׳ ‪49‬‬ ‫שימוש‬ ‫במים‬ ‫יישום ‪ 4‬מהלכים לשימוש אחראי במים‬ ‫בפעילות השוטפת‬ ‫הקטנת צריכת המים ב‪3%-‬‬ ‫עמ׳ ‪50‬‬ ‫שפכים‬ ‫יישום פיילוט לצמצום שפכים ב‪2-‬‬ ‫הפיילוט הסתיים בהצלחה‬ ‫עמ׳ ‪50‬‬ ‫פרויקטים באתר המחקר והפיתוח‬ ‫בכפר סבא‬ ‫פליטות‬ ‫הקמת ‪ 2‬מתקנים לטיפול בפליטות‬ ‫מזהמים לאוויר בכפר‪-‬סבא‬ ‫ובקריית שמונה‬ ‫צמצום הפליטות באתרים אלו‬ ‫עמ׳ ‪52‬‬ ‫מקרה‬ ‫מבחן‬ ‫יישום פרויקט נרחב להתייעלות‬ ‫אנרגטית באתר המחקר והפיתוח‬ ‫בכפר‪-‬סבא‬ ‫חסכון של ‪ 90‬טון גפ״מ‬ ‫עמ׳ ‪47‬‬ ‫חסכון של ‪ 350‬אש״ח‬ ‫הרחבה ל‪ 3-‬אתרים נוספים‬ ‫איכות הסביבה‬ ‫תחום איכות הסביבה‬ ‫בטבע‬ ‫המדיניות הסביבתית‬ ‫של טבע‬ ‫חברת טבע מכירה בחשיבות השמירה על איכות‬ ‫הסביבה כאחד ממרכיבי הפעילות העסקית שלה‪.‬‬ ‫לשם כך היא נוקטת מגוון רחב של פעולות‪ :‬מחקר‬ ‫ופיתוח‪ִ ,‬מחזּור וחיסכון‪ ,‬ניטור ואימוץ של תקנים‬ ‫ירוקים וכן הקניית ערכים באמצעות עריכת קורסים‬ ‫וימי עיון ושיח מתמיד עם העובדים‪ .‬כל הפעולות‬ ‫של טבע בתחום איכות הסביבה נועדו למזער את‬ ‫השפעותיה השליליות – הישירות והעקיפות –‬ ‫על הסביבה‪ .‬לשם כך‪ ,‬חברת טבע "חושבת ירוק"‬ ‫ושוקדת על מציאת דרכים ופתרונות יעילים למימוש‬ ‫מחויבותה לסביבה‪ .‬עובדי החברה עורכים דרך קבע‬ ‫מבדקי איכות סביבה במטרה לגלות נקודות הטעונות‬ ‫שיפור ולתת להן מענה הולם‪ ,‬וכן מתבצעים כעניין‬ ‫שבשגרה מבדקי הנהלה ומבדקי לקוחות ייעודיים‬ ‫בתחום איכות הסביבה‪ .‬כאשר נדרשים פתרונות‬ ‫ודרכים לשיפור‪ ,‬החיפוש אחריהם נעשה בדיון‬ ‫משותף ופורה עם העובדים‪ .‬טבע מבצעת באופן‬ ‫קבוע תהליכי ניטור ובקרה‪ ,‬עורכת תחקירים ומפיקה‬ ‫לקחים מאירועים סביבתיים על פי מתודולוגיה‬ ‫אחידה המיושמת באתריה בישראל ובעולם‪.‬‬ ‫הטיפול הגלובלי של תחום איכות הסביבה בטבע‬ ‫כיום מנוהל מישראל על ידי מנהלת בכירה לאיכות‬ ‫הסביבה הכפופה ישירות לסמנכ"ל בטיחות‪ ,‬איכות‬ ‫סביבה וגהות‪ .‬מתפקידה ליישם את מדיניות טבע‬ ‫בנושא הגנת הסביבה והפחתת טביעת הרגל‬ ‫הסביבתית של טבע בעולם‪ .‬תחום איכות הסביבה‬ ‫בישראל מטופל על ידי יחידה ייעודית לניהול אזורי‪.‬‬ ‫היחידה‪ ,‬שהוקמה בשנת ‪ ,2011‬פועלת בישראל‬ ‫בלבד באמצעות יחידות אזוריות ובאמצעות מסגרות‬ ‫שאוספות ומשמרות את בסיסי הידע של הארגון‪,‬‬ ‫מתעדכנות על בסיס שוטף ומעבירות מידע בין‬ ‫הגורמים בחברה העוסקים באיכות הסביבה ובקבלת‬ ‫החלטות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הטמעה ארגונית ושיתוף העובדים‪:‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪41‬‬ ‫חלק חשוב מניהול התחום של איכות הסביבה עוסק‬ ‫בהטמעת נהלים וסטנדרטים ברורים של איכות הסביבה‬ ‫בקרב העובדים‪ .‬הדבר נעשה בכמה ערוצים עיקריים‪:‬‬ ‫ד‪ .‬ועדות לאיכות הסביבה‪:‬‬ ‫בכל אתרי טבע בישראל פועלות ועדות לאיכות‬ ‫הסביבה‪ ,‬ובחלק מהאתרים הן חלק מוועדת הבטיחות‪.‬‬ ‫הוועדות עוסקות בניתוח אירועים סביבתיים חריגים‪,‬‬ ‫מרכז איכות סביבה‪ :‬בחטיבת הפארמה מונה לראשונה‬ ‫בתכנון היישום של מדיניות בעלת השלכות בנושאי‬ ‫מרכז איכות סביבה ארצי‪ ,‬המקדם את הנושא באתרי‬ ‫איכות הסביבה ובהפקת לקחים למניעת אירועים‬ ‫יחידות הפארמה‪ .‬נוסף עליו‪ ,‬חלק מממוני הבטיחות‬ ‫חריגים בעתיד‪ .‬הוועדות מתכנסות אחת לחודש‪,‬‬ ‫ביחידות הפארמה עוסקים גם בנושא איכות הסביבה‪.‬‬ ‫החלטותיהן מעובדות לתכניות עבודה ונערך מעקב‬ ‫‪ .3‬מינוי נאמני איכות הסביבה במפעלים‬ ‫שוטף אחר יישומן‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬פעלו במפעלי טבע ובאתריה ברחבי הארץ‬ ‫‪ .1‬פורום איכות הסביבה‬ ‫‪ 165‬נאמני איכות סביבה האמונים על הטמעת נושא‬ ‫פורום איכות הסביבה נועד לאגד את העוסקים בתחום‬ ‫ההגנה על הסביבה ביחידותיהם‪ .‬תפקידם של הנאמנים‬ ‫איכות הסביבה במפעלי הייצור ובאתרי הפעילות‬ ‫כולל הערכה של תנאי איכות הסביבה ביחידה ופעילות‬ ‫של טבע בישראל‪ .‬בשנת ‪ 2011‬התכנס הפורום ארבע‬ ‫לשיפורם‪ ,‬ביצוע של סקרי סכנות סביבתיות ביחידה‪,‬‬ ‫פעמים וחבריו עודכנו בשינויי חקיקה ותקנות‪ ,‬בשיטות‬ ‫וידוא של שימוש נאות במשאבים טבעיים (מים‪ ,‬אנרגיה‪,‬‬ ‫מניעה של אירועים סביבתיים חריגים‪ ,‬בתנאים לרישיון‬ ‫קרקע) וקידום ההפחתה והמחזור של פסולת‪.‬‬ ‫עסק ועוד‪.‬‬ ‫‪ .4‬תקשור הנושא לכלל העובדים‬ ‫א‪ .‬עמידה בדרישות החוק‪:‬‬ ‫‪ .2‬יצירת תפקידים חדשים לניהול הנושא‬ ‫תקשור נושא איכות הסביבה לכלל העובדים מתבצע‬ ‫בשנים ‪ 2011-2010‬לא ננקטו כנגד החברה כל הליכים‬ ‫לצורך ניהול הנושא מונו בשנתיים החולפות כמה בעלי‬ ‫במסגרת התכנים המועברים בסדנת קליטת עובדים‪,‬‬ ‫משפטיים בנושאים סביבתיים‪ ,‬לא הושתו כל קנסות‬ ‫תפקידים ייעודיים באתרי הפעילות‪:‬‬ ‫דרך פעילות ייעודית בנושא הסביבה בפורטל הפנים‪-‬‬ ‫ולא הופעלו כנגדה סנקציות משפטיות כלשהן‪.‬‬ ‫יחידה לניהול אזורי של נושא איכות הסביבה בישראל‪:‬‬ ‫ארגוני ובעדכונים בלוחות המודעות בארגון‪ .‬אחת‬ ‫הוקמה ב‪ 2011-‬ומתמקדת בטיפול באיכות סביבה‬ ‫לרבעון מתפרסמת מהדורה מודפסת של עלון‬ ‫ב‪ .‬ניהול ומדידה בכל אתרי הפעילות‪:‬‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫"בטיחוטבע" המפרטת את כלל הפעילויות של הנאמנים‬ ‫ניהול תחקירים על אודות אירועים בעלי השפעה‬ ‫מפקחי איכות סביבה‪ :‬בתקופה המדווחת מונו‬ ‫באתרי טבע‪.‬‬ ‫סביבתית‪ .‬טבע מפעילה מערכת ניהול כלל‪-‬עולמית‬ ‫לראשונה בחטיבת הכימיה שלושה מפקחי איכות‬ ‫המודדת את ההשפעות וההישגים בתחום איכות‬ ‫סביבה‪ .‬הדבר נעשה עקב העלייה במודעות לטיפול‬ ‫ה‪ .‬בקרה‪:‬‬ ‫הסביבה‪ .‬הנתונים המוזרמים למערכת הניהול משמשים‬ ‫בחומרים בעלי רמת סיכון גבוהה ועקב הפונטציאל‬ ‫כדי לוודא שכלל היחידות מיישמות את ניהול הנושא‬ ‫את יחידת בטיחות ואיכות הסביבה בעריכת ניתוחים‬ ‫לנזק סביבתי אפשרי הנגזר מהשימוש בחומרים אלה‪.‬‬ ‫באופן מיטבי‪ ,‬מעת לעת נערכים ביחידות השונות‬ ‫וסקירות גלובליים‪ ,‬ויוצרים בסיס לנהלים ולתקנים‬ ‫המפקחים מדווחים על ממצאיהם ליחידה האזורית‬ ‫מבדקי בקרה המאפשרים זיהוי של מוקדים בעייתיים‬ ‫במגוון נושאים‪ ,‬לתכניות עבודה וליעדיהן המוגדרים‪.‬‬ ‫לניהול איכות הסביבה‪.‬‬ ‫ושכפול של פרויקטים סביבתים מוצלחים‪.‬‬ ‫ניהול התחום של איכות הסביבה בטבע כולל חמישה‬ ‫ערוצים מרכזיים‪:‬‬ ‫מנהל אנרגיה ארצי‪ :‬תפקידו של מנהל האנרגיה הארצי‬ ‫הוא‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לרכז ולהוביל את כלל ההשקעה‬ ‫בתחום האנרגיה‪ ,‬לעקוב אחר החיסכון המצטבר ולבחון‬ ‫אפשרויות ליישום מודלים דומים באתרים של טבע‪.‬‬ ‫איכות הסביבה‬ ‫היקפי ההשקעה בתחום הסביבתי‬ ‫דיאלוג עם ארגוני סביבה וקהילה‬ ‫טבע משקיעה רבות במהלכים לייעול ביצועיה בתחום‬ ‫טבע מאמינה כי אחריות סביבתית משמעה‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫הסביבתי בכל אתרי הפעילות בישראל‪ .‬השקעה זו‬ ‫שיח מתמיד עם מחזיקי העניין‪ .‬במסגרת זו נקטה טבע‬ ‫נועדה למזער את ההשפעות השליליות על הסביבה‪.‬‬ ‫כמה צעדים לדיאלוג בנושא הסביבתי עם נציגי הקהילה‪.‬‬ ‫להלן היקפי ההשקעה בתחום הסביבתי בתקופה‬ ‫המדווחת‪ ,‬לצד ערוצי ההשקעה העיקריים‪.‬‬ ‫היקפי השקעה בפרויקטים בתחום הסביבה‬ ‫שנה‬ ‫היקף ההשקעה (‪)$K‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪11,750‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪5,300‬‬ ‫יוזמות מרכזיות בנושא הדיאלוג בשנת ‪2011‬‬ ‫מהלכים עיקריים‬ ‫איפה בארץ?‬ ‫עם מי דיברנו‬ ‫על מה דיברנו‬ ‫שדרוג מתקן השפכים בירושלים טבליות‬ ‫קריית שמונה‬ ‫(מפעל מיגדה)‬ ‫עמותת אזרחים‬ ‫למען הגליל‬ ‫בשנת ‪ 2009‬החל דיאלוג עם נציגי העמותה בקשר להיקפי הפליטות של מפעל‬ ‫מיגדה בקריית שמונה ולמהלכי החברה לצמצום הפליטות האלה‪ .‬במסגרת‬ ‫המפגשים שהתקיימו בשנת ‪ 2010‬ללימוד הנושא הוצגה מערכת חדשה לטיפול‬ ‫בפליטת חומרים מזהמים‪.‬‬ ‫נתניה‬ ‫(מפעל פלנטקס)‬ ‫תושבים‪ ,‬נציגים‬ ‫וועדים של שכונות‪,‬‬ ‫נציגי רשויות‬ ‫מפגשים יזומים להצגת הפעילות תוך הדגשת ההיבטים של איכות הסביבה‬ ‫והשפעתם על תושבי האיזור‪.‬‬ ‫כפר סבא‬ ‫(מפעל טבליות)‬ ‫תושבים‪ ,‬נציגים‬ ‫וועדים של שכונות‪,‬‬ ‫נציגי רשויות‬ ‫מפגשים יזומים להצגת הפעילות תוך הדגשת ההיבטים של איכות הסביבה‬ ‫והשפעתם על תושבי האיזור‪ .‬הוצגו סקרי רעש וכן המהלכים לניטור הנושא‪ .‬כמו כן‬ ‫הוצג היקף ההשקעה הסביבתית לצמצום ההשפעות הסביבתיות של המפעל‪.‬‬ ‫רמת חובב‬ ‫(מפעל טבעטק)‬ ‫תושבי אזור‬ ‫רמת חובב‬ ‫השתתפות בתכנית ליצירת קשר עם מחזיקי העניין באמצעות ״פורומים קהילתיים‬ ‫מייעצים״‪ ,‬בשיתוף עם עמותת ״נגב בר‪-‬קיימא״‬ ‫הקמת מערכת לטיפול בפליטות בכפר סבא‬ ‫טיפולים בפליטות אויר בטבע‪-‬טק (רמת חובב)‬ ‫ברכות איוד לשפכים נוזליים בטבע‪-‬טק (רמת חובב)‬ ‫מתקן שפכים בכפר סבא (בתחילת ביצוע)‬ ‫הפחתת רעשים סביבתיים‬ ‫ברכות איוד לשפכים נוזליים בטבע‪-‬טק (רמת חובב)‬ ‫המשך ביצוע של פרויקט מערכת טיפול בפליטות לאוויר ושפכים בכפר סבא‬ ‫‪42‬‬ ‫‪43‬‬ ‫איכות הסביבה‬ ‫צריכת אנרגיה‬ ‫על אף מהלכי ההתייעלות‪ ,‬סך נתוני הצריכה בשנת‬ ‫טבע משקיעה משאבים רבים כדי לרכוש ולהטמיע‬ ‫באתריה ובמפעליה את מיטב הטכנולוגיות הסביבתיות‬ ‫ולתרום לשמירה על הסביבה‪ .‬למרות גידול משמעותי‬ ‫בהיקפי היצור בשנים אלו‪ ,‬חל גידול מינורי בצריכת‬ ‫החשמל‪ ,‬הסולר והגז וירידה בצריכת המזוט‪ .‬סך הכל‬ ‫‪ 2011‬לעומת קודמתה מראים עלייה מינורית בצריכת‬ ‫החשמל‪ ,‬הסולר והגז וירידה בצריכת המזוט (עלייה‬ ‫מצטברת של ‪ .)1.28%‬נתון זה נובע מכך שבשנת ‪2011‬‬ ‫הוקמו ואוכלסו יחידות חדשות בטבע ובהן מרכז‬ ‫בתקופה המדווחת ננקטו באתרי החברה כמה יוזמות‬ ‫המחקר והפיתוח בכפר סבא‪.‬‬ ‫לצמצום של צריכת האנרגיה‪ .‬להלן יפורטו היוזמות‬ ‫המרכזיות בכל אתר‪ ,‬היקף ההשקעה בהן והחיסכון‬ ‫גדלו שימושי האנרגיה של טבע בישראל ב‪1.28%-‬‬ ‫שהשיגו‪.‬‬ ‫הודות לפרויקטים לשיפור צריכת האנרגיה שבוצעו‬ ‫תחומי פעילות עיקריים‬ ‫יוזמות להתייעלות‬ ‫אנרגטית‬ ‫באתרים בישראל‪ .‬לשנת ‪ 2012‬הוגדר יעד של צמצום‬ ‫הצריכה ב‪ 10%-‬באתרי הכימיה וב‪ 3%-‬באתרי‬ ‫אתר ייצור טבליות‪ ,‬ירושלים‬ ‫הפארמה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוגדר לשנה זו יעד למציאת מקורות‬ ‫בוצע מהלך להתייעלות אנרגטית במערכת המים‬ ‫אנרגיה חלופית זולים וידידותיים יותר לסביבה‪.‬‬ ‫הקרים‪ ,‬שכלל שינויים בצנרת‪ ,‬פיתוח והתקנה של‬ ‫תוכנת אופטימיזציה להפעלת המערכת‪ ,‬חיסכון‬ ‫החברה אכן פועלת למציאת מקורות אנרגיה חלופית‬ ‫באנרגיה וצעדים להתייעלות אנרגטית במערכת שריפת‬ ‫זולים וידידותיים לסביבה‪ .‬בד בבד החברה פועלת‬ ‫הסולבנטים‪ .‬כמו כן הותקנו מודולים שנועדו לאפשר‬ ‫לשיפור המצב בשני מישורים עיקריים‪ :‬התנהגות‬ ‫הפעלה חלקית יעילה‪ ,‬תוך חיסכון בגז פחממני מעובה‪.‬‬ ‫חסכונית של עובדים ויישום טכנולוגיה להתייעלות‬ ‫חיסכון נוסף הושג על ידי שינוי נקודת הטל‪ ,‬וטיפול‬ ‫אנרגטית‪ .‬נקיטת מהלכים אלו באתרי הפעילות הובילו‬ ‫לחיסכון מצטבר של כ‪ 2.6-‬מיליון דולר‪.‬‬ ‫השקיית גינות במי קולחין בטבע טק‬ ‫בטבלה מפורטים היקפי ההשקעה של החברה‬ ‫בשנים ‪ 2011-2010‬ובצדם החיסכון באנרגיה שהושג‬ ‫בעקבותיהם‪:‬‬ ‫היקפי השקעה (באלפי דולרים) בפרויקטים בתחום הסביבה‬ ‫שנה‬ ‫היקף‬ ‫ההשקעה‬ ‫באלפי דולרים‬ ‫באלפי דולרים‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪826‬‬ ‫‪1,375‬‬ ‫‪1,420‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪1,632‬‬ ‫‪1,191‬‬ ‫‪2,611‬‬ ‫חיסכון שנתי‬ ‫שהושג‬ ‫חיסכון שנתי‬ ‫מצטבר‬ ‫באלפי דולרים‬ ‫הערות לטבלה‪:‬‬ ‫היקפי ההשקעה כוללים נתונים של הפארמה בלבד‪ .‬בכימיה הותקנה תאורת לד‪ ,‬אך אין הערכה לגבי היקף‬ ‫החיסכון שהושג‪ .‬חלק מהפרויקטים שתוכננו ל‪ 2011-‬הסתיימו ברבעון השני של ‪.2012‬‬ ‫למרות גידול‬ ‫משמעותי בהיקפי‬ ‫היצור בשנים אלו‪,‬‬ ‫חל גידול מינורי‬ ‫בצריכת החשמל‪,‬‬ ‫הסולר והגז וירידה‬ ‫בצריכת המזוט‬ ‫החברה פועלת‬ ‫לשיפור המצב‬ ‫בשני מישורים‬ ‫עיקריים‪ :‬התנהגות‬ ‫חסכונית של עובדים‬ ‫ויישום טכנולוגיה‬ ‫להתייעלות אנרגטית‬ ‫ותיקון של מלכודות הקיטור (מניעת דליפות קיטור‬ ‫מהמערכת) שהיו לא תקינות‪.‬‬ ‫האתר הרב‪-‬תחומי‪ ,‬ירושלים‬ ‫הוטמעה מערכת המפסיקה את המזגנים המפוצלים‬ ‫בסוף יום עבודה‪ .‬הסתיים תהליך לשינוי משאבות‬ ‫ואקום ממשאבות המבוססות על מים למשאבות‬ ‫יבשות‪.‬‬ ‫אתר טבליות וסטרילי‪ ,‬כפר סבא‬ ‫בוצע פרויקט לצמצום כמויות ולצמצום סחרור אוויר‬ ‫(‪ )ODF‬שיפור הבידוד בצנרת ובאבזרים‪ .‬כמו כן הוטמעה‬ ‫מערכת אוטומטית לשליטה על התאורה בחדרי ייצור‬ ‫ובמשרדים ולניתוק ידני מבוקר של קווי אריזה מחשמל‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪45‬‬ ‫איכות הסביבה‬ ‫תהליך ההתייעלות האנרגטית‬ ‫במרכז המו״פ בכפר סבא‬ ‫חשיבה חוצה ארגון‪:‬‬ ‫תכנון אחראי עם העובדים‬ ‫נקודת השינוי‪:‬‬ ‫מעבדות המחקר ופיתוח‬ ‫חמים‪ .‬כך המערכת צורכת פחות אנרגיה ונחסכת‬ ‫בשנת ‪ 2010‬ערכה טבע סקר אנרגיה במפעליה‬ ‫בשנת ‪ 2009‬החלה טבע את תהליך הקמת מעבדות‬ ‫הפעלה של דוד קיטור (לחימום המים)‪ .‬הדבר הוביל‬ ‫שבישראל‪ .‬מטרת הסקר הייתה למצוא פתרונות‪ ,‬ליישם‬ ‫המחקר והפיתוח (מו"פ) בעיר כפר סבא‪ .‬המבנה כלל‬ ‫לירידה ניכרת בפליטות אל האוויר הפתוח‪ .‬פתרון זה‬ ‫טכנולוגיות ולפעול עם עובדי הארגון כדי למצוא מענה‬ ‫מערך הנדסי שלם וחדש של חדרים נקיים‪ ,‬מעבדות‬ ‫הוביל לחיסכון של ‪ 90‬טון גפ"מ ו‪ 340-‬אלף ש"ח‪.‬‬ ‫לסוגיות הנדסיות בפעילות השוטפת‪ .‬פתרונות אלו‬ ‫ומשרדים‪ ,‬ובנייתו העניקה לטבע הזדמנות לשנות את‬ ‫כמו כן מבוצע במתקן שימוש במי עיבוי מיחידות‬ ‫יוכלו ליצור שורה כלכלית רווחית יותר לצד השפעות‬ ‫תפיסת העולם בכל הנוגע לחיסכון באנרגיה‪ .‬תכנית‬ ‫המיזוג‪ ,‬המנותבים אל מגדלי הקירור‪ .‬פתרון זה הוביל‬ ‫סביבתיות פחותות‪ .‬בעקבות הסקר הכין הארגון תכנית‬ ‫העבודה של המבנה החדש בנושא חיסכון באנרגיה‬ ‫לחיסכון של ‪ 2,500‬קוב מים ו‪ 22.5-‬אלף ש"ח‪.‬‬ ‫התייעלות אנרגטית לטבע בישראל‪ .‬התכנית כללה‪,‬‬ ‫נסמכה על מתודולוגיה שכללה את היסודות הבאים‪:‬‬ ‫> שימוש בחום שיורי ממכונות קירור ליצירת מים‬ ‫בין היתר‪ ,‬ניטור של הפוטנציאל לחיסכון באנרגיה‪,‬‬ ‫ניתוח הצרכנים העיקריים של אנרגיה בתהליכי מו"פ‬ ‫שימוש במודלים טכנו‪-‬כלכליים להערכת החיסכון‬ ‫יצירתיות ברעיונות לחיסכון באנרגיה‬ ‫אחד האתגרים העומדים לפתחו של כל ארגון‪ ,‬ובעיקר‬ ‫מול ההשקעה‪ ,‬שליטה ומעקב אחר תשתיות האנרגיה‬ ‫כימות ההשקעה בתחום אל מול החיסכון‬ ‫המודל שיושם במבנה החדש מבטא את פעילות הדגל‬ ‫לפתחה של חברה גלובלית המתחרה בשוק העולמי‪,‬‬ ‫באתרי הייצור של החברה והכנת תכנית עבודה רב‪-‬‬ ‫בחינה כלכלית מקיפה של הפרויקטים בנושא‬ ‫של החברה בנושא חיסכון באנרגיה‪ ,‬מתוך כוונה ברורה‬ ‫הוא התמודדות עם סוגיות סביבתיות ומציאת‬ ‫שנתית לצמצום בצריכת האנרגיה‪ .‬במסגרת התכנית‬ ‫האנרגיה במו"פ‬ ‫שהמודל ייהפך למציאות קיימת במרחב הפעולה‬ ‫פתרונות כלכליים וידידותיים לסביבה בפעילות‬ ‫הוקם צוות לחיסכון באנרגיה בכל מפעל‪ ,‬כשהנדסת‬ ‫התעשייתית השוטפת‪ .‬טבע עונה על האתגר המורכב‬ ‫החטיבה מרכזת את הפעילות‪.‬‬ ‫התעשייתי של טבע בישראל‪ .‬לפי תפיסת החברה‪,‬‬ ‫כל אלה היו צריכים להביא לישימות כלכלית שבצדה‬ ‫היישומים שהופעלו במו"פ כפר סבא צפויים להיות‬ ‫השפעה סביבתית מופחתת‪ .‬לאחר שלב התכנון‪ ,‬החל‬ ‫מיושמים בשנת ‪ 2012‬גם באשדוד (כבר בפעולה)‪,‬‬ ‫הייחוד בתכנית החדשה לעומת שיטת העבודה הקיימת‬ ‫בשנת ‪ 2010‬שלב הביצוע של התכנית‪ .‬הדגש בעבודה‬ ‫בירושלים ובמפעל הטבליות בכפר סבא‪ .‬פתרונות אלה‬ ‫מתמקד בכמה היבטים‪:‬‬ ‫היה על חדשנות ויצירתיות‪ :‬טכנולוגיות חדשניות‬ ‫אמורים להביא לחיסכון שנתי ניכר במתקני החברה‬ ‫שימוש במודלים טכנו‪-‬כלכליים המבוססים‬ ‫הותאמו לצרכים הייחודיים של סביבת העבודה ותנאי‬ ‫בישראל‪ ,‬כמפורט בטבלה (החישוב נעשה בהתאם‬ ‫על ספרות מקצועית‪ ,‬ונכונות לבצע שינויים רבים‬ ‫העבודה בטבע‪ ,‬למשל‪ :‬תנאים פיזיים של מעבדות)‪.‬‬ ‫למחירי האנרגיה‪ ,‬נכון לפברואר ‪.)2011‬‬ ‫ומשמעותיים במערכות קיימות‪ ,‬למשל‪ :‬החלפה מלאה‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬ובהתאם לראייה הרחבה בתחום‬ ‫של מערכת הבקרה במכונות הקירור בכפר סבא ופיתוח‬ ‫ההתייעלות האנרגטית‪ ,‬הכניסה טבע כמה חידושים‬ ‫באמצעות תהליך רב‪-‬שנתי ושיטתי‪.‬‬ ‫בניין מחקר ופיתוח‪ ,‬כפר סבא ‪ /‬צילום סיון פרג׳‬ ‫העתיד‪ :‬מרחיבים נוסחה מנצחת‬ ‫תוכנת הפעלה חדשה‪.‬‬ ‫בהפעלת מבנה המו"פ החדש‪ .‬בין היתר פיתחו‬ ‫שם האתר‬ ‫חסכון אנרגטי‬ ‫חסכון כלכלי‬ ‫חדשנות בתהליכים של מחזור החום הנפלט מגז‬ ‫המהנדסים בטבע פתרונות עבור המערכות הפועלות‬ ‫אשדוד‬ ‫‪ 260,000‬קוט״ש‬ ‫‪ 750,000‬ש״ח‬ ‫הקירור לטובת חימום מים במתקנים מסוימים‪.‬‬ ‫במתקן‪ ,‬ואלה הובילו לחיסכון כלכלי וסביבתי‪:‬‬ ‫י‪-‬ם טבליות‬ ‫‪ 270,000‬קוט״ש‬ ‫‪ 800,000‬ש״ח‬ ‫הכנת תכנית עבודה המבוססת על איתור פתרונות‬ ‫> מערכת ההולכה של המים עברה שינויים שהשביחו‬ ‫כפר סבא‬ ‫טכניים להתייעלות אנרגטית ועל חישובים של עלות ביצוע‬ ‫את ההולכה והביאו לאספקת מים מרבית במינימום‬ ‫‪ 1,300,000‬קוט״ש‬ ‫ו‪ 237-‬טון גפ״ם‬ ‫‪ 1,200,000‬ש״ח‬ ‫הפרויקט אל מול החיסכון הצפוי והערכה של מורכבות‬ ‫של צריכת אנרגיה‪ .‬במסגרת זו הופעל ניטור רציף של‬ ‫הביצוע‪ .‬על פי נתונים אלו נבחרו פרויקטים לביצוע‪.‬‬ ‫אלמנטים בעבודת המערכת‪ ,‬אוטומטיזציה ובקרה בזמן‬ ‫כושר המצאה אישית ופתרונות יצירתיים וחשיבה‬ ‫אמת של המערכת כדי להבטיח את השימור בחיסכון‬ ‫מחוץ ל'קופסה התעשייתית'‪ .‬הטמעת החדשנות‬ ‫באנרגיה‪ .‬מדובר בפתרון בעל רמת יעילות גבוהה מאוד‪,‬‬ ‫(המביאה לחיסכון באנרגיה) מבוצעת בצורה כוללנית‬ ‫אולם מאחר שמדובר במערכת חדשה אי‪-‬אפשר עדיין‬ ‫בכל המתקנים הרלוונטיים של טבע בישראל‪.‬‬ ‫לאמוד את היקף החסכון שנוצר‪.‬‬ ‫יש לציין כי התכנית הוכנה כנדבך נוסף בפעילות‬ ‫> ביחידות הטיפול באוויר במבנה החדש‪ ,‬האחראיות‬ ‫המתמשכת של טבע בתחום איכות הסביבה‪ .‬יש לציין‬ ‫למיזוג החדרים‪ ,‬יושם פתרון של חימום או קירור האוויר‬ ‫שקודם לתכנונה כבר עברה החברה בשנים האחרונות‪,‬‬ ‫הצח על ידי זרם האוויר הנפלט מהמערכת – פתרון‬ ‫למשל‪ ,‬לשימוש בגפ"מ במקום בסולר‪.‬‬ ‫החוסך השקעה של אנרגיה חשמלית או של דלק‪.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪47‬‬ ‫איכות הסביבה‬ ‫שימוש בחומרי גלם‬ ‫וטיפול בפסולת הייצור‬ ‫טבע פועלת לצמצום וייעול של צריכת משאבי הטבע‬ ‫לתהליך הייצור‪ ,‬ובכך קטנה צריכת חומרים והפסולת‬ ‫מתמעטת‪.‬‬ ‫טיפול בפסולת‬ ‫בישראל ולצמצום השפעתה עליהם‪ .‬במסגרת זאת טבע‬ ‫במסגרת הטיפול בפסולת לסוגיה השונים הגדירה טבע‬ ‫בוחנת את אופן השימוש בחומרי גלם‪ ,‬את הטיפול בסוגי‬ ‫בשנת ‪ 2011‬תכנית עבודה להפחתת העלויות השנתיות‬ ‫הפסולת שנובעים מתהליך הייצור ואת האפשרויות‬ ‫של טיפול בפסולות בכ‪ 10%-‬בהשוואה לשנה הקודמת‪.‬‬ ‫העומדות לפניה לעבור לחומרים ממוחזרים‪.‬‬ ‫הטיפול בפסולת בחברה מתמקד בשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬ ‫פסולת רגילה‬ ‫צמצום השימוש בחומרים‬ ‫> פסולת להטמנה‪ :‬מועברת על ידי קבלנים מורשים‬ ‫המאמץ לחיסכון בחומרי גלם מתבטא בפעילויות‬ ‫לאתרי הטמנה מוכרים בארץ‪.‬‬ ‫שמבצעות בו‪-‬זמנית כמה יחידות בחברה‪ ,‬משום‬ ‫> פסולת המועברת למחזור‪ :‬בכל אתרי הפעילות של‬ ‫שחומרי הגלם מהווים עד ‪ 50%‬מעלות הייצור‪ .‬כדי‬ ‫טבע מבוצעות פעולות מחזור רחבות‪-‬היקף‪ .‬פסולת‬ ‫לשפר את השימוש בחומרים ואת התחרותיות מול‬ ‫של פלסטיק וניילון‪ ,‬משטחי עץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬חביות מתכת‪,‬‬ ‫גורמים אחרים בשוק‪ ,‬טבע מקיימת באופן שוטף‬ ‫קרטונים ונייר – מועברת למחזור; פסולת אלקטרונית‬ ‫תהליך לבדיקת ביצועיה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מנהלים ונאמני איכות‬ ‫מועברת לארגון אקו‪-‬קומיוניטי‪ ,‬המעסיק עובדים בעלי‬ ‫הסביבה באתרים יוזמים פעולות מקומיות להקטנת‬ ‫צרכים מיוחדים ופועל לפינויה‪ ,‬לפירוקה ולמחזורה‪.‬‬ ‫ההשפעה על הסביבה‪.‬‬ ‫> פסולת המועברת לשימוש חוזר‪ :‬בשנת ‪ 2011‬החל‬ ‫מהלך להסבת פסולת לשימוש חוזר בסוגי הפסולת‬ ‫בתקופה המדווחת בוצעו ארבעה תהליכים‬ ‫המאפשרים זאת‪ .‬במסגרת זו הוסבו בתקופה זו לשימוש‬ ‫עיקריים לצמצום של צריכת החומרים‪:‬‬ ‫חזור תשעה טון חביות מתכת‪ ,‬תשעה טון חביות‬ ‫> העלאת נצולת‪ :‬יחידת המחקר והפיתוח בכפר סבא‬ ‫פלסטיק‪ ,‬שבעה טון משטחי עץ ושלושה טון קוביות‬ ‫קידמה פרויקט להגדלת הניצול של חומרי הגלם‬ ‫פלסטיק‪ .‬עד ‪ 2011‬היו כל אלה מושלכים כפסולת‪.‬‬ ‫וכתוצאה מכך ליצירת יחס נמוך בין התוצר לפסולת‪.‬‬ ‫קו ייצור‪ ,‬טבע כפר סבא‬ ‫> ייצור ראשוני נכון‪ :‬מדד ‪)First Time Right) FTR‬‬ ‫פסולת מסוכנת‬ ‫מאפשר למדוד לאורך השנים את אחוז התרופות‬ ‫> פסולת מסוכנת מוצקה‪ :‬מועברת להשמדה ב"חברה‬ ‫שמיוצרות באופן נכון בניסיון הראשון‪ .‬המדד חל על‬ ‫לשירותי איכות הסביבה" שברמת חובב‪ ,‬באמצעות‬ ‫כל יחידות הייצור של טבע‪ .‬ככל שערכי המדד גבוהים‬ ‫קבלני‪-‬משנה ייעודיים‪.‬‬ ‫יותר‪ ,‬התוצאה מעידה על התייעלות באופן הייצור ועל‬ ‫> ממסים אורגניים‪ :‬טבע השקיעה בהקמת מתקן‬ ‫צמצום הפסולת בתהליך‪ .‬בשנת ‪ 2011‬עמד מדד‬ ‫ה‪FTR-‬‬ ‫להשבת סולבנטים ומסתייעת בקבלני משנה על מנת‬ ‫על ‪.80%‬‬ ‫להשיב כמה שיותר סולבנטים‪ .‬אלה נמכרים למפעלים‬ ‫> תהליכי 'גלגול'‪ :‬תהליכי השבה של ממסים וסולבנטים‬ ‫שונים שם הם משמשים חומר גלם בתהליכי הייצור‪.‬‬ ‫חזרה לתהליך לשימוש מחדש חוסכים חומרי גלם‬ ‫> ממסים מרוכזים‪ :‬ממסים מרוכזים בתערובות בעלי ערך‬ ‫וממעטים את הפסולת‪ .‬התהליך מבוצע כיום באתרי‬ ‫אנרגטי גבוה מועברים לחברה חיצונית – למפעל "נשר"‬ ‫הייצור פלנטקס‪ ,‬אביק וטבעטק‪.‬‬ ‫בעיר רמלה‪ ,‬שם הם משמשים בתהליך הייצור כתחליף‬ ‫> ִמחזּור‪ :‬תהליך לטיפול וזיקוק של חומרים והשבתם‬ ‫אנרגיה‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪49‬‬ ‫איכות הסביבה‬ ‫צריכת מים וטיפול בשפכים‬ ‫> הזרמה ישירה למערכת הביוב לאחר טיפול‪ ,‬דיגום‬ ‫‪50‬‬ ‫‪51‬‬ ‫ואנליזה של זרם השפכים כדי לוודא שאין חריגה‬ ‫טבע מבצעת בישראל חלק מתהליכי הייצור שלה‪,‬‬ ‫בפרמטרים‪.‬‬ ‫ולכן הטיפול בנושא צריכת המים והשפכים בישראל‬ ‫> הזרמה למערכת לטיפול בשפכים הנמצאת בטבע‪ .‬מי‬ ‫הוא נושא מהותי וחשוב עבורה‪ .‬במסגרת זו ניתן דגש‬ ‫הקולחין נשלחים לבריכות אידוי‪.‬‬ ‫לטיפול אחראי בצד חיסכון בצריכה והתייעלות במקור‪.‬‬ ‫> העברה לטיפול במפעל חיצוני המביא את השפכים‬ ‫לאיכות העומדת בתקנות הזרמה לביוב או לים‪.‬‬ ‫צריכה יעילה וחיסכון במים‬ ‫כלל השפכים של טבע הם ברמת איכות העומדת מעל‬ ‫בשנת ‪ 2011‬ירדה תצרוכת המים באתרי החברה‬ ‫דרישות החוק בישראל‪ .‬שפכים שאינם עומדים ברמה‬ ‫בישראל ב‪ 3.19%-‬בהשוואה לשנת ‪ .2010‬בכל אחד‬ ‫זו מועברים לטיפול אחראי בחברה חיצונית על מנת‬ ‫מאתרי החברה הוגדר יעד להורדת העלות השנתית‬ ‫להביא אותם לרמה הנדרשת‪.‬‬ ‫של השימוש במים ב‪ 5%-‬בהשוואה לשנה הקודמת‪.‬‬ ‫עיקר הירידה נגרמה כתוצאה מצמצום הייצור ומשינוי‬ ‫של תהליכי עבודה בעלי צריכת מים גבוהה (פירוט‬ ‫בשנת ‪ 2011‬עמדה טבע בקריטריונים של ריכוז‬ ‫מטה)‪ .‬כלל המים שהחברה צורכת הם מחברת מקורות‬ ‫המזהמים בשפכים המותרים המוגדרים בחוק‬ ‫ומתאגידי מים באזורי פעילותה‪.‬‬ ‫וברישיונות העסק‪ .‬בתקופה המדווחת חלה עלייה‬ ‫של כ‪ 31%-‬בהיקף השפכים בין ‪ 2009‬ל‪ ,2010-‬ועלייה‬ ‫בתקופה המדווחת בוצעו ארבעה תהליכים מרכזיים‬ ‫נוספת של כ‪ 27%-‬בין ‪ 2010‬ל‪ .2011-‬העלייה בהיקפי‬ ‫לצמצום הצריכה והשימוש במים‪:‬‬ ‫השפכים נגרמה בעיקר עקב עלייה בהיקפי הייצור‬ ‫> התקנת חסכמים‪ :‬באתר בכפר סבא הותקנו ברזים עם‬ ‫במפעל לייצור החומר הפעיל בתרופות – מפעל‬ ‫חסכמים וחיישן קרבה לצמצום צריכת המים‪.‬‬ ‫טבעטק ברמת חובב‪ .‬בתקופה המדווחת לא היו אירועי‬ ‫> שינוי מערך ההשקיה‪ :‬שעות ההשקייה בחברה שונו‪,‬‬ ‫שפך מרכזיים‪.‬‬ ‫מתבצע מחזור של מי הקולחין מהמתקן הסניטרי‬ ‫המקומי לצורך השקיית גינות וכן מתבצע איסוף של מי‬ ‫מזגנים להשקיה‪.‬‬ ‫טבע כפר סבא‬ ‫> איסוף מי עיבוי‪ :‬איסוף מי עיבוי לשימוש חוזר‬ ‫בתהליכי הייצור‪.‬‬ ‫> שינוי תהליכי השטיפה‪ :‬מעבר לניקוי בקיטור‬ ‫בתהליכי הייצור במקום בזרנוקי מים‪.‬‬ ‫צמצום השפכים המימיים וטיפול בהם‬ ‫טבע מנהלת ניטור ובקרת שפכים במפעלי הייצור‪.‬‬ ‫במסגרת זאת‪ ,‬טבע מקפידה על טיפול נאות בשפכים‬ ‫שהיא מייצרת‪ ,‬בעיקר על ידי העברתם לטיפול הרשויות‬ ‫המקומיות ולמתקנים המתאימים‪ ,‬תוך שמירה על‬ ‫הפרמטרים הנדרשים‪ .‬כלל השפכים מוזרמים לשלושה‬ ‫יעדים עיקריים‪:‬‬ ‫> פיילוט לטיפול ביולוגי בשפכים‬ ‫בשנת ‪ 2011‬נערכו שני פיילוטים מרכזיים באתר‬ ‫המחקר והפיתוח בכפר סבא לבדיקת ההיתכנות‬ ‫של טיפול ביולוגי בשפכים‪.‬‬ ‫ההליך הניסיוני בוצע בהצלחה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬ירדה‬ ‫תצרוכת המים באתרי‬ ‫החברה בישראל‬ ‫ב‪ 3.19%-‬בהשוואה‬ ‫לשנת ‪ .2010‬בכל אחד‬ ‫מאתרי החברה הוגדר‬ ‫יעד להורדת העלות‬ ‫השנתית של השימוש‬ ‫במים ב‪ 5%-‬בהשוואה‬ ‫לשנה הקודמת‪.‬‬ ‫איכות הסביבה‬ ‫מדרך פחמני וטיפול בפליטות‬ ‫הבא לידי ביטוי בסיכום הנתונים לשנת ‪ .2011‬כיום‬ ‫ניהול תכנית אכיפה פנימית‬ ‫מוגדרים לכלל מנהלי האתרים של טבע יעדים ברורים‬ ‫אכיפת הביצועים הסביבתיים של היחידות בטבע‬ ‫טבע בישראל פועלת להפחתה של פליטות הפחמן‬ ‫בנושא של צמצום היקפי הפליטות‪ ,‬ואלה מוצגים אחת‬ ‫מתנהלת באופן שוטף‪ .‬נערך מעקב אחר ביצועים‬ ‫באתרי פעילותה‪ .‬לשם כך טבע מודדת את טביעת‬ ‫לשנה להנהלת החברה‪ .‬בתקופה המדווחת לא היו‬ ‫סביבתיים‪ ,‬הטמעת נהלים‪ ,‬דיווחי פליטות לאוויר‪,‬‬ ‫הרגל הפחמנית שלה באמצעות המדד העולמי לכימות‬ ‫מקרים של חריגה מהיתרי הפליטה המורשים‪.‬‬ ‫שפכים‪ ,‬טיפול בפסולת‪ ,‬טיפול במקור‪ ,‬ניהול סיכונים‬ ‫ההשפעה על האקלים העולמי – "מדרך פחמני"‪.‬‬ ‫מדרך פחמני ‪2011-2007‬‬ ‫‪260,382 232,635‬‬ ‫‪300,000‬‬ ‫‪236,638‬‬ ‫‪250,000‬‬ ‫‪173,986‬‬ ‫‪194,315‬‬ ‫‪200,000‬‬ ‫‪150,000‬‬ ‫‪100,000‬‬ ‫‪50,000‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪0‬‬ ‫סביבתיים‪ ,‬השתתפות בתכניות ההדרכה ועוד‪.‬‬ ‫המדרך הפחמני מורכב משלושה מעגלים‪:‬‬ ‫יוזמות מרכזיות לטיפול בפליטות‪:‬‬ ‫> מעגל ראשון (‪ – )1 scope‬פליטות ישירות של החברה‬ ‫> הקמת מתקן לטיפול בפליטות באתר כפר סבא‪:‬‬ ‫זיהוי של סיכונים סביבתיים והיערכות‬ ‫כתוצאה משריפת דלקים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬הוקם באתר ייצור הטבליות בכפר סבא‬ ‫חטיבת הבטיחות ואיכות הסביבה בטבע מפעילה ועדת‬ ‫> מעגל שני (‪ – )2 scope‬פליטות עקיפות כתוצאה‬ ‫מתקן חמצון תרמי נוסף לטיפול בפליטות לאוויר‬ ‫היגוי ייעודית לניהול סיכונים בתחום איכות הסביבה‪.‬‬ ‫מייצור אנרגיה לאור צריכת החשמל של החברה‪.‬‬ ‫(‪ .)Regenerative Thermal Oxidizer, RTO‬המתקן‬ ‫בתקופה המדווחת עמד בראש הוועדה סמנכ"ל‬ ‫> מעגל שלישי (‪ – )3 scope‬פליטות עקיפות כתוצאה‬ ‫מאפשר טיפול תרמי בפליטות הנגרמות ממערכת‬ ‫הבטיחות ואיכות הסביבה בטבע‪ ,‬מר יהודה ארד‬ ‫מנסיעות העובדים ופליטות הנגרמות משפכי החברה‪.‬‬ ‫הייצור‪ ,‬ובכך מקטין את פליטות המפעל לאוויר באזור‪.‬‬ ‫ז"ל (הרחבה בעמוד ‪ )24‬מיפוי הסיכונים הסביבתיים‬ ‫> הקמת מתקן לטיפול בפליטות באתר קריית שמונה‪:‬‬ ‫האחרון שבוצע היה בשנת ‪ 2011‬וכלל את כל יחידות‬ ‫מה אומרת הירידה במדרך?‬ ‫בשנת ‪ 2011‬הוקם באתר הפעילות מיגדה בעיר קריית‬ ‫הארגון‪ .‬סקר הסיכונים אפשר להנהלת החברה לזהות‬ ‫סך המדרך הפחמני של טבע בשנת ‪ 2011‬עמד על‬ ‫שמונה מתקן תרמו‪-‬קטליטי לטיפול מעקר‪ .‬המתקן‬ ‫עשרות סיכונים סביבתיים מרכזיים ולהגדיר את רמת‬ ‫‪( 232,635 CO2e‬טון שווה ערך לפחמן דו‪-‬חמצני)‪.‬‬ ‫החדש מאפשר סטריליזציה לכל רכיבי הפלסטיק‬ ‫הסיכון של כל אירוע ואת סבירות התרחשותו‪ .‬בשלב‬ ‫הנתונים עבור פליטות פחמן מצריכת אנרגיה ירדו‬ ‫ועושה שימוש באתילן אוקסיד כחומר מעקר‪ .‬המתקן‬ ‫הבא נבדקו הפערים בין רמת הסיכון הפוטנציאלית לבין‬ ‫במידה ניכרת בשנת ‪ 2011‬בהשוואה לשנים קודמות‬ ‫מאפשר טיפול תרמי בחומר המתנדף לאוויר כתוצאה‬ ‫דרישות רגולטוריות עתידיות‪ ,‬וכבר היום טבע נוקטת‬ ‫עקב שינוי ועדכון הפקטור בחישוב הפליטות‪ .‬בשנים‬ ‫מהשימוש באתילן (כגורם מעקר) ובכך מצמצם את‬ ‫צעדים לצמצומם‪.‬‬ ‫הקודמות נעשה שימוש במחשבון‪ GHG ‬מתוך הנחה‬ ‫פליטת החומר לאוויר‪.‬‬ ‫שבישראל משתמשים בפחם בלבד לייצור חשמל‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך הפקטור לחישוב היה‪/kg CO2 0.863 ‬‬ ‫טיפול ברעש‬ ‫‪ .kWh‬בשנת ‪ ,2011‬בהתאם לפרסום הדין וחשבון‬ ‫במסגרת פעילות החברה באתרים הסמוכים לאזורי‬ ‫הסביבתי של חברת החשמל‪ ,‬בוצע החישוב על פי נתוני‬ ‫מגורים (כמו כפר סבא) ניתן דגש גם למידת הרעש‬ ‫חברת החשמל‪ .‬נתונים אלו מדויקים יותר ומתאימים‬ ‫שתהליכי הייצור גורמים ומפריעים לתושבי האזור‪.‬‬ ‫לצריכת האנרגיה במדינת ישראל‪ .‬בדוח הסביבתי דווח‬ ‫מבוצע ניטור תקופתי של הנושא ונבחנות אפשרויות‬ ‫שייצור החשמל בישראל בשנת ‪ 2010‬עמד על ‪61%‬‬ ‫לצמצום הרעש על ידי פתרונות בנייה‪.‬‬ ‫שימוש בפחם ו‪ 37%-‬שימוש בגז טבעי‪ .‬מנתונים אלה‬ ‫מתקבל פקטור נמוך יותר לחישוב פליטות‪CO2e ‬‬ ‫–‪ .kWh/kg CO2 0.726 ‬הנתונים שלעיל מסבירים את‬ ‫הירידה הנצפית בפליטות פחמן דו‪-‬חמצני כתוצאה‬ ‫מצריכת האנרגיה‪.‬‬ ‫ניהול סיכונים סביבתיים‬ ‫הפעילות הסביבתית של טבע מתבצעת תוך עמידה‬ ‫מלאה בדרישות הרגולציה בנושא באמצעות תכנית‬ ‫טיפול בפליטות לאוויר‬ ‫אכיפה סביבתית‪ .‬זאת‪ ,‬לצד היערכות לרגולציה צפויה‬ ‫נושא פליטות חומרים לאוויר מנוטר ונמדד באופן שוטף‬ ‫וזיהוי סיכונים סביבתיים עתידיים אפשריים‪.‬‬ ‫אחת לשנה ומוצג בטבלה המצורפת בסוף הפרק‪ .‬טבע‬ ‫פועלת לצמצום של סך היקפי הפליטות באתריה‪ ,‬דבר‬ ‫טבע פועלת לצמצום‬ ‫של סך היקפי הפליטות‬ ‫באתריה‪ ,‬דבר הבא‬ ‫לידי ביטוי בסיכום‬ ‫הנתונים לשנת ‪.2011‬‬ ‫כיום מוגדרים לכלל‬ ‫מנהלי האתרים של‬ ‫טבע יעדים ברורים‬ ‫בנושא של צמצום‬ ‫היקפי הפליטות‪ ,‬ואלה‬ ‫מוצגים אחת לשנה‬ ‫להנהלת החברה‪.‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪53‬‬