איכות סביבה בטבע

‫איכות הסביבה‬
‫מהלכים מרכזיים ‪2010-2011‬‬
‫איכות סביבה בטבע‬
‫נושא‬
‫ניהול‬
‫התחום‬
‫מהלכ ים‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫ה ישג ים‬
‫עמוד‬
‫עמ׳ ‪40‬‬
‫הקמת יחידה אזורית לניהול הנושא‬
‫בישראל‬
‫מינוי מפקחי איכות סביבה‪ ,‬מרכז‬
‫איכות סביבה‪ ,‬ומנהל אנרגיה ארצי‬
‫השקעה של יותר מ‪ 17-‬מיליון דולר‬
‫בסביבה‬
‫קידום ‪ 4‬מהלכי דיאלוג סביבתי‬
‫אנרגיה‬
‫יישום של יותר מ‪ 10-‬מהלכים‬
‫להתייעלות אנרגטית בשנת ‪2011‬‬
‫חסכון של יותר מ‪ 1-‬מליון דולר לשנה‬
‫בעלויות של צריכת אנרגיה ב‪2011-‬‬
‫עמ׳ ‪44‬‬
‫חומרים‬
‫יישום ‪ 4‬יוזמות מרכזיות להתייעלות‬
‫בצריכת חומרים‬
‫העלאת רמת יעילות השימוש בחומרים‬
‫ל‪ 80%-‬על פי מדד ה‪FTR-‬‬
‫עמ׳ ‪45‬‬
‫פסולת‬
‫ומיחזור‬
‫יישום מהלך לשימוש מחדש והסבה של‬
‫פסולת אריזה לשימוש חוזר‬
‫חסכון בפינוי של ‪ 28‬טון פסולת אריזה‬
‫עמ׳ ‪49‬‬
‫שימוש‬
‫במים‬
‫יישום ‪ 4‬מהלכים לשימוש אחראי במים‬
‫בפעילות השוטפת‬
‫הקטנת צריכת המים ב‪3%-‬‬
‫עמ׳ ‪50‬‬
‫שפכים‬
‫יישום פיילוט לצמצום שפכים ב‪2-‬‬
‫הפיילוט הסתיים בהצלחה‬
‫עמ׳ ‪50‬‬
‫פרויקטים באתר המחקר והפיתוח‬
‫בכפר סבא‬
‫פליטות‬
‫הקמת ‪ 2‬מתקנים לטיפול בפליטות‬
‫מזהמים לאוויר בכפר‪-‬סבא‬
‫ובקריית שמונה‬
‫צמצום הפליטות באתרים אלו‬
‫עמ׳ ‪52‬‬
‫מקרה‬
‫מבחן‬
‫יישום פרויקט נרחב להתייעלות‬
‫אנרגטית באתר המחקר והפיתוח‬
‫בכפר‪-‬סבא‬
‫חסכון של ‪ 90‬טון גפ״מ‬
‫עמ׳ ‪47‬‬
‫חסכון של ‪ 350‬אש״ח‬
‫הרחבה ל‪ 3-‬אתרים נוספים‬
‫איכות הסביבה‬
‫תחום איכות הסביבה‬
‫בטבע‬
‫המדיניות הסביבתית‬
‫של טבע‬
‫חברת טבע מכירה בחשיבות השמירה על איכות‬
‫הסביבה כאחד ממרכיבי הפעילות העסקית שלה‪.‬‬
‫לשם כך היא נוקטת מגוון רחב של פעולות‪ :‬מחקר‬
‫ופיתוח‪ִ ,‬מחזּור וחיסכון‪ ,‬ניטור ואימוץ של תקנים‬
‫ירוקים וכן הקניית ערכים באמצעות עריכת קורסים‬
‫וימי עיון ושיח מתמיד עם העובדים‪ .‬כל הפעולות‬
‫של טבע בתחום איכות הסביבה נועדו למזער את‬
‫השפעותיה השליליות – הישירות והעקיפות –‬
‫על הסביבה‪ .‬לשם כך‪ ,‬חברת טבע "חושבת ירוק"‬
‫ושוקדת על מציאת דרכים ופתרונות יעילים למימוש‬
‫מחויבותה לסביבה‪ .‬עובדי החברה עורכים דרך קבע‬
‫מבדקי איכות סביבה במטרה לגלות נקודות הטעונות‬
‫שיפור ולתת להן מענה הולם‪ ,‬וכן מתבצעים כעניין‬
‫שבשגרה מבדקי הנהלה ומבדקי לקוחות ייעודיים‬
‫בתחום איכות הסביבה‪ .‬כאשר נדרשים פתרונות‬
‫ודרכים לשיפור‪ ,‬החיפוש אחריהם נעשה בדיון‬
‫משותף ופורה עם העובדים‪ .‬טבע מבצעת באופן‬
‫קבוע תהליכי ניטור ובקרה‪ ,‬עורכת תחקירים ומפיקה‬
‫לקחים מאירועים סביבתיים על פי מתודולוגיה‬
‫אחידה המיושמת באתריה בישראל ובעולם‪.‬‬
‫הטיפול הגלובלי של תחום איכות הסביבה בטבע‬
‫כיום מנוהל מישראל על ידי מנהלת בכירה לאיכות‬
‫הסביבה הכפופה ישירות לסמנכ"ל בטיחות‪ ,‬איכות‬
‫סביבה וגהות‪ .‬מתפקידה ליישם את מדיניות טבע‬
‫בנושא הגנת הסביבה והפחתת טביעת הרגל‬
‫הסביבתית של טבע בעולם‪ .‬תחום איכות הסביבה‬
‫בישראל מטופל על ידי יחידה ייעודית לניהול אזורי‪.‬‬
‫היחידה‪ ,‬שהוקמה בשנת ‪ ,2011‬פועלת בישראל‬
‫בלבד באמצעות יחידות אזוריות ובאמצעות מסגרות‬
‫שאוספות ומשמרות את בסיסי הידע של הארגון‪,‬‬
‫מתעדכנות על בסיס שוטף ומעבירות מידע בין‬
‫הגורמים בחברה העוסקים באיכות הסביבה ובקבלת‬
‫החלטות‪.‬‬
‫ג‪ .‬הטמעה ארגונית ושיתוף העובדים‪:‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫חלק חשוב מניהול התחום של איכות הסביבה עוסק‬
‫בהטמעת נהלים וסטנדרטים ברורים של איכות הסביבה‬
‫בקרב העובדים‪ .‬הדבר נעשה בכמה ערוצים עיקריים‪:‬‬
‫ד‪ .‬ועדות לאיכות הסביבה‪:‬‬
‫בכל אתרי טבע בישראל פועלות ועדות לאיכות‬
‫הסביבה‪ ,‬ובחלק מהאתרים הן חלק מוועדת הבטיחות‪.‬‬
‫הוועדות עוסקות בניתוח אירועים סביבתיים חריגים‪,‬‬
‫מרכז איכות סביבה‪ :‬בחטיבת הפארמה מונה לראשונה‬
‫בתכנון היישום של מדיניות בעלת השלכות בנושאי‬
‫מרכז איכות סביבה ארצי‪ ,‬המקדם את הנושא באתרי‬
‫איכות הסביבה ובהפקת לקחים למניעת אירועים‬
‫יחידות הפארמה‪ .‬נוסף עליו‪ ,‬חלק מממוני הבטיחות‬
‫חריגים בעתיד‪ .‬הוועדות מתכנסות אחת לחודש‪,‬‬
‫ביחידות הפארמה עוסקים גם בנושא איכות הסביבה‪.‬‬
‫החלטותיהן מעובדות לתכניות עבודה ונערך מעקב‬
‫‪ .3‬מינוי נאמני איכות הסביבה במפעלים‬
‫שוטף אחר יישומן‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2011‬פעלו במפעלי טבע ובאתריה ברחבי הארץ‬
‫‪ .1‬פורום איכות הסביבה‬
‫‪ 165‬נאמני איכות סביבה האמונים על הטמעת נושא‬
‫פורום איכות הסביבה נועד לאגד את העוסקים בתחום‬
‫ההגנה על הסביבה ביחידותיהם‪ .‬תפקידם של הנאמנים‬
‫איכות הסביבה במפעלי הייצור ובאתרי הפעילות‬
‫כולל הערכה של תנאי איכות הסביבה ביחידה ופעילות‬
‫של טבע בישראל‪ .‬בשנת ‪ 2011‬התכנס הפורום ארבע‬
‫לשיפורם‪ ,‬ביצוע של סקרי סכנות סביבתיות ביחידה‪,‬‬
‫פעמים וחבריו עודכנו בשינויי חקיקה ותקנות‪ ,‬בשיטות‬
‫וידוא של שימוש נאות במשאבים טבעיים (מים‪ ,‬אנרגיה‪,‬‬
‫מניעה של אירועים סביבתיים חריגים‪ ,‬בתנאים לרישיון‬
‫קרקע) וקידום ההפחתה והמחזור של פסולת‪.‬‬
‫עסק ועוד‪.‬‬
‫‪ .4‬תקשור הנושא לכלל העובדים‬
‫א‪ .‬עמידה בדרישות החוק‪:‬‬
‫‪ .2‬יצירת תפקידים חדשים לניהול הנושא‬
‫תקשור נושא איכות הסביבה לכלל העובדים מתבצע‬
‫בשנים ‪ 2011-2010‬לא ננקטו כנגד החברה כל הליכים‬
‫לצורך ניהול הנושא מונו בשנתיים החולפות כמה בעלי‬
‫במסגרת התכנים המועברים בסדנת קליטת עובדים‪,‬‬
‫משפטיים בנושאים סביבתיים‪ ,‬לא הושתו כל קנסות‬
‫תפקידים ייעודיים באתרי הפעילות‪:‬‬
‫דרך פעילות ייעודית בנושא הסביבה בפורטל הפנים‪-‬‬
‫ולא הופעלו כנגדה סנקציות משפטיות כלשהן‪.‬‬
‫יחידה לניהול אזורי של נושא איכות הסביבה בישראל‪:‬‬
‫ארגוני ובעדכונים בלוחות המודעות בארגון‪ .‬אחת‬
‫הוקמה ב‪ 2011-‬ומתמקדת בטיפול באיכות סביבה‬
‫לרבעון מתפרסמת מהדורה מודפסת של עלון‬
‫ב‪ .‬ניהול ומדידה בכל אתרי הפעילות‪:‬‬
‫בישראל‪.‬‬
‫"בטיחוטבע" המפרטת את כלל הפעילויות של הנאמנים‬
‫ניהול תחקירים על אודות אירועים בעלי השפעה‬
‫מפקחי איכות סביבה‪ :‬בתקופה המדווחת מונו‬
‫באתרי טבע‪.‬‬
‫סביבתית‪ .‬טבע מפעילה מערכת ניהול כלל‪-‬עולמית‬
‫לראשונה בחטיבת הכימיה שלושה מפקחי איכות‬
‫המודדת את ההשפעות וההישגים בתחום איכות‬
‫סביבה‪ .‬הדבר נעשה עקב העלייה במודעות לטיפול‬
‫ה‪ .‬בקרה‪:‬‬
‫הסביבה‪ .‬הנתונים המוזרמים למערכת הניהול משמשים‬
‫בחומרים בעלי רמת סיכון גבוהה ועקב הפונטציאל‬
‫כדי לוודא שכלל היחידות מיישמות את ניהול הנושא‬
‫את יחידת בטיחות ואיכות הסביבה בעריכת ניתוחים‬
‫לנזק סביבתי אפשרי הנגזר מהשימוש בחומרים אלה‪.‬‬
‫באופן מיטבי‪ ,‬מעת לעת נערכים ביחידות השונות‬
‫וסקירות גלובליים‪ ,‬ויוצרים בסיס לנהלים ולתקנים‬
‫המפקחים מדווחים על ממצאיהם ליחידה האזורית‬
‫מבדקי בקרה המאפשרים זיהוי של מוקדים בעייתיים‬
‫במגוון נושאים‪ ,‬לתכניות עבודה וליעדיהן המוגדרים‪.‬‬
‫לניהול איכות הסביבה‪.‬‬
‫ושכפול של פרויקטים סביבתים מוצלחים‪.‬‬
‫ניהול התחום של איכות הסביבה בטבע כולל חמישה‬
‫ערוצים מרכזיים‪:‬‬
‫מנהל אנרגיה ארצי‪ :‬תפקידו של מנהל האנרגיה הארצי‬
‫הוא‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לרכז ולהוביל את כלל ההשקעה‬
‫בתחום האנרגיה‪ ,‬לעקוב אחר החיסכון המצטבר ולבחון‬
‫אפשרויות ליישום מודלים דומים באתרים של טבע‪.‬‬
‫איכות הסביבה‬
‫היקפי ההשקעה בתחום הסביבתי‬
‫דיאלוג עם ארגוני סביבה וקהילה‬
‫טבע משקיעה רבות במהלכים לייעול ביצועיה בתחום‬
‫טבע מאמינה כי אחריות סביבתית משמעה‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫הסביבתי בכל אתרי הפעילות בישראל‪ .‬השקעה זו‬
‫שיח מתמיד עם מחזיקי העניין‪ .‬במסגרת זו נקטה טבע‬
‫נועדה למזער את ההשפעות השליליות על הסביבה‪.‬‬
‫כמה צעדים לדיאלוג בנושא הסביבתי עם נציגי הקהילה‪.‬‬
‫להלן היקפי ההשקעה בתחום הסביבתי בתקופה‬
‫המדווחת‪ ,‬לצד ערוצי ההשקעה העיקריים‪.‬‬
‫היקפי השקעה בפרויקטים בתחום הסביבה‬
‫שנה‬
‫היקף ההשקעה (‪)$K‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪11,750‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪5,300‬‬
‫יוזמות מרכזיות בנושא הדיאלוג בשנת ‪2011‬‬
‫מהלכים עיקריים‬
‫איפה בארץ?‬
‫עם מי דיברנו‬
‫על מה דיברנו‬
‫שדרוג מתקן השפכים בירושלים טבליות‬
‫קריית שמונה‬
‫(מפעל מיגדה)‬
‫עמותת אזרחים‬
‫למען הגליל‬
‫בשנת ‪ 2009‬החל דיאלוג עם נציגי העמותה בקשר להיקפי הפליטות של מפעל‬
‫מיגדה בקריית שמונה ולמהלכי החברה לצמצום הפליטות האלה‪ .‬במסגרת‬
‫המפגשים שהתקיימו בשנת ‪ 2010‬ללימוד הנושא הוצגה מערכת חדשה לטיפול‬
‫בפליטת חומרים מזהמים‪.‬‬
‫נתניה‬
‫(מפעל פלנטקס)‬
‫תושבים‪ ,‬נציגים‬
‫וועדים של שכונות‪,‬‬
‫נציגי רשויות‬
‫מפגשים יזומים להצגת הפעילות תוך הדגשת ההיבטים של איכות הסביבה‬
‫והשפעתם על תושבי האיזור‪.‬‬
‫כפר סבא‬
‫(מפעל טבליות)‬
‫תושבים‪ ,‬נציגים‬
‫וועדים של שכונות‪,‬‬
‫נציגי רשויות‬
‫מפגשים יזומים להצגת הפעילות תוך הדגשת ההיבטים של איכות הסביבה‬
‫והשפעתם על תושבי האיזור‪ .‬הוצגו סקרי רעש וכן המהלכים לניטור הנושא‪ .‬כמו כן‬
‫הוצג היקף ההשקעה הסביבתית לצמצום ההשפעות הסביבתיות של המפעל‪.‬‬
‫רמת חובב‬
‫(מפעל טבעטק)‬
‫תושבי אזור‬
‫רמת חובב‬
‫השתתפות בתכנית ליצירת קשר עם מחזיקי העניין באמצעות ״פורומים קהילתיים‬
‫מייעצים״‪ ,‬בשיתוף עם עמותת ״נגב בר‪-‬קיימא״‬
‫הקמת מערכת לטיפול בפליטות בכפר סבא‬
‫טיפולים בפליטות אויר בטבע‪-‬טק (רמת חובב)‬
‫ברכות איוד לשפכים נוזליים בטבע‪-‬טק (רמת חובב)‬
‫מתקן שפכים בכפר סבא (בתחילת ביצוע)‬
‫הפחתת רעשים סביבתיים‬
‫ברכות איוד לשפכים נוזליים בטבע‪-‬טק (רמת חובב)‬
‫המשך ביצוע של פרויקט מערכת טיפול בפליטות לאוויר ושפכים בכפר סבא‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫איכות הסביבה‬
‫צריכת אנרגיה‬
‫על אף מהלכי ההתייעלות‪ ,‬סך נתוני הצריכה בשנת‬
‫טבע משקיעה משאבים רבים כדי לרכוש ולהטמיע‬
‫באתריה ובמפעליה את מיטב הטכנולוגיות הסביבתיות‬
‫ולתרום לשמירה על הסביבה‪ .‬למרות גידול משמעותי‬
‫בהיקפי היצור בשנים אלו‪ ,‬חל גידול מינורי בצריכת‬
‫החשמל‪ ,‬הסולר והגז וירידה בצריכת המזוט‪ .‬סך הכל‬
‫‪ 2011‬לעומת קודמתה מראים עלייה מינורית בצריכת‬
‫החשמל‪ ,‬הסולר והגז וירידה בצריכת המזוט (עלייה‬
‫מצטברת של ‪ .)1.28%‬נתון זה נובע מכך שבשנת ‪2011‬‬
‫הוקמו ואוכלסו יחידות חדשות בטבע ובהן מרכז‬
‫בתקופה המדווחת ננקטו באתרי החברה כמה יוזמות‬
‫המחקר והפיתוח בכפר סבא‪.‬‬
‫לצמצום של צריכת האנרגיה‪ .‬להלן יפורטו היוזמות‬
‫המרכזיות בכל אתר‪ ,‬היקף ההשקעה בהן והחיסכון‬
‫גדלו שימושי האנרגיה של טבע בישראל ב‪1.28%-‬‬
‫שהשיגו‪.‬‬
‫הודות לפרויקטים לשיפור צריכת האנרגיה שבוצעו‬
‫תחומי פעילות עיקריים‬
‫יוזמות להתייעלות‬
‫אנרגטית‬
‫באתרים בישראל‪ .‬לשנת ‪ 2012‬הוגדר יעד של צמצום‬
‫הצריכה ב‪ 10%-‬באתרי הכימיה וב‪ 3%-‬באתרי‬
‫אתר ייצור טבליות‪ ,‬ירושלים‬
‫הפארמה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוגדר לשנה זו יעד למציאת מקורות‬
‫בוצע מהלך להתייעלות אנרגטית במערכת המים‬
‫אנרגיה חלופית זולים וידידותיים יותר לסביבה‪.‬‬
‫הקרים‪ ,‬שכלל שינויים בצנרת‪ ,‬פיתוח והתקנה של‬
‫תוכנת אופטימיזציה להפעלת המערכת‪ ,‬חיסכון‬
‫החברה אכן פועלת למציאת מקורות אנרגיה חלופית‬
‫באנרגיה וצעדים להתייעלות אנרגטית במערכת שריפת‬
‫זולים וידידותיים לסביבה‪ .‬בד בבד החברה פועלת‬
‫הסולבנטים‪ .‬כמו כן הותקנו מודולים שנועדו לאפשר‬
‫לשיפור המצב בשני מישורים עיקריים‪ :‬התנהגות‬
‫הפעלה חלקית יעילה‪ ,‬תוך חיסכון בגז פחממני מעובה‪.‬‬
‫חסכונית של עובדים ויישום טכנולוגיה להתייעלות‬
‫חיסכון נוסף הושג על ידי שינוי נקודת הטל‪ ,‬וטיפול‬
‫אנרגטית‪ .‬נקיטת מהלכים אלו באתרי הפעילות הובילו‬
‫לחיסכון מצטבר של כ‪ 2.6-‬מיליון דולר‪.‬‬
‫השקיית גינות במי קולחין בטבע טק‬
‫בטבלה מפורטים היקפי ההשקעה של החברה‬
‫בשנים ‪ 2011-2010‬ובצדם החיסכון באנרגיה שהושג‬
‫בעקבותיהם‪:‬‬
‫היקפי השקעה (באלפי דולרים) בפרויקטים בתחום הסביבה‬
‫שנה‬
‫היקף‬
‫ההשקעה‬
‫באלפי דולרים‬
‫באלפי דולרים‬
‫‪2010‬‬
‫‪826‬‬
‫‪1,375‬‬
‫‪1,420‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪1,632‬‬
‫‪1,191‬‬
‫‪2,611‬‬
‫חיסכון שנתי‬
‫שהושג‬
‫חיסכון שנתי‬
‫מצטבר‬
‫באלפי דולרים‬
‫הערות לטבלה‪:‬‬
‫היקפי ההשקעה כוללים נתונים של הפארמה בלבד‪ .‬בכימיה הותקנה תאורת לד‪ ,‬אך אין הערכה לגבי היקף‬
‫החיסכון שהושג‪ .‬חלק מהפרויקטים שתוכננו ל‪ 2011-‬הסתיימו ברבעון השני של ‪.2012‬‬
‫למרות גידול‬
‫משמעותי בהיקפי‬
‫היצור בשנים אלו‪,‬‬
‫חל גידול מינורי‬
‫בצריכת החשמל‪,‬‬
‫הסולר והגז וירידה‬
‫בצריכת המזוט‬
‫החברה פועלת‬
‫לשיפור המצב‬
‫בשני מישורים‬
‫עיקריים‪ :‬התנהגות‬
‫חסכונית של עובדים‬
‫ויישום טכנולוגיה‬
‫להתייעלות אנרגטית‬
‫ותיקון של מלכודות הקיטור (מניעת דליפות קיטור‬
‫מהמערכת) שהיו לא תקינות‪.‬‬
‫האתר הרב‪-‬תחומי‪ ,‬ירושלים‬
‫הוטמעה מערכת המפסיקה את המזגנים המפוצלים‬
‫בסוף יום עבודה‪ .‬הסתיים תהליך לשינוי משאבות‬
‫ואקום ממשאבות המבוססות על מים למשאבות‬
‫יבשות‪.‬‬
‫אתר טבליות וסטרילי‪ ,‬כפר סבא‬
‫בוצע פרויקט לצמצום כמויות ולצמצום סחרור אוויר‬
‫(‪ )ODF‬שיפור הבידוד בצנרת ובאבזרים‪ .‬כמו כן הוטמעה‬
‫מערכת אוטומטית לשליטה על התאורה בחדרי ייצור‬
‫ובמשרדים ולניתוק ידני מבוקר של קווי אריזה מחשמל‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫‪45‬‬
‫איכות הסביבה‬
‫תהליך ההתייעלות האנרגטית‬
‫במרכז המו״פ בכפר סבא‬
‫חשיבה חוצה ארגון‪:‬‬
‫תכנון אחראי עם העובדים‬
‫נקודת השינוי‪:‬‬
‫מעבדות המחקר ופיתוח‬
‫חמים‪ .‬כך המערכת צורכת פחות אנרגיה ונחסכת‬
‫בשנת ‪ 2010‬ערכה טבע סקר אנרגיה במפעליה‬
‫בשנת ‪ 2009‬החלה טבע את תהליך הקמת מעבדות‬
‫הפעלה של דוד קיטור (לחימום המים)‪ .‬הדבר הוביל‬
‫שבישראל‪ .‬מטרת הסקר הייתה למצוא פתרונות‪ ,‬ליישם‬
‫המחקר והפיתוח (מו"פ) בעיר כפר סבא‪ .‬המבנה כלל‬
‫לירידה ניכרת בפליטות אל האוויר הפתוח‪ .‬פתרון זה‬
‫טכנולוגיות ולפעול עם עובדי הארגון כדי למצוא מענה‬
‫מערך הנדסי שלם וחדש של חדרים נקיים‪ ,‬מעבדות‬
‫הוביל לחיסכון של ‪ 90‬טון גפ"מ ו‪ 340-‬אלף ש"ח‪.‬‬
‫לסוגיות הנדסיות בפעילות השוטפת‪ .‬פתרונות אלו‬
‫ומשרדים‪ ,‬ובנייתו העניקה לטבע הזדמנות לשנות את‬
‫כמו כן מבוצע במתקן שימוש במי עיבוי מיחידות‬
‫יוכלו ליצור שורה כלכלית רווחית יותר לצד השפעות‬
‫תפיסת העולם בכל הנוגע לחיסכון באנרגיה‪ .‬תכנית‬
‫המיזוג‪ ,‬המנותבים אל מגדלי הקירור‪ .‬פתרון זה הוביל‬
‫סביבתיות פחותות‪ .‬בעקבות הסקר הכין הארגון תכנית‬
‫העבודה של המבנה החדש בנושא חיסכון באנרגיה‬
‫לחיסכון של ‪ 2,500‬קוב מים ו‪ 22.5-‬אלף ש"ח‪.‬‬
‫התייעלות אנרגטית לטבע בישראל‪ .‬התכנית כללה‪,‬‬
‫נסמכה על מתודולוגיה שכללה את היסודות הבאים‪:‬‬
‫> שימוש בחום שיורי ממכונות קירור ליצירת מים‬
‫בין היתר‪ ,‬ניטור של הפוטנציאל לחיסכון באנרגיה‪,‬‬
‫ניתוח הצרכנים העיקריים של אנרגיה בתהליכי מו"פ‬
‫שימוש במודלים טכנו‪-‬כלכליים להערכת החיסכון‬
‫יצירתיות ברעיונות לחיסכון באנרגיה‬
‫אחד האתגרים העומדים לפתחו של כל ארגון‪ ,‬ובעיקר‬
‫מול ההשקעה‪ ,‬שליטה ומעקב אחר תשתיות האנרגיה‬
‫כימות ההשקעה בתחום אל מול החיסכון‬
‫המודל שיושם במבנה החדש מבטא את פעילות הדגל‬
‫לפתחה של חברה גלובלית המתחרה בשוק העולמי‪,‬‬
‫באתרי הייצור של החברה והכנת תכנית עבודה רב‪-‬‬
‫בחינה כלכלית מקיפה של הפרויקטים בנושא‬
‫של החברה בנושא חיסכון באנרגיה‪ ,‬מתוך כוונה ברורה‬
‫הוא התמודדות עם סוגיות סביבתיות ומציאת‬
‫שנתית לצמצום בצריכת האנרגיה‪ .‬במסגרת התכנית‬
‫האנרגיה במו"פ‬
‫שהמודל ייהפך למציאות קיימת במרחב הפעולה‬
‫פתרונות כלכליים וידידותיים לסביבה בפעילות‬
‫הוקם צוות לחיסכון באנרגיה בכל מפעל‪ ,‬כשהנדסת‬
‫התעשייתית השוטפת‪ .‬טבע עונה על האתגר המורכב‬
‫החטיבה מרכזת את הפעילות‪.‬‬
‫התעשייתי של טבע בישראל‪ .‬לפי תפיסת החברה‪,‬‬
‫כל אלה היו צריכים להביא לישימות כלכלית שבצדה‬
‫היישומים שהופעלו במו"פ כפר סבא צפויים להיות‬
‫השפעה סביבתית מופחתת‪ .‬לאחר שלב התכנון‪ ,‬החל‬
‫מיושמים בשנת ‪ 2012‬גם באשדוד (כבר בפעולה)‪,‬‬
‫הייחוד בתכנית החדשה לעומת שיטת העבודה הקיימת‬
‫בשנת ‪ 2010‬שלב הביצוע של התכנית‪ .‬הדגש בעבודה‬
‫בירושלים ובמפעל הטבליות בכפר סבא‪ .‬פתרונות אלה‬
‫מתמקד בכמה היבטים‪:‬‬
‫היה על חדשנות ויצירתיות‪ :‬טכנולוגיות חדשניות‬
‫אמורים להביא לחיסכון שנתי ניכר במתקני החברה‬
‫שימוש במודלים טכנו‪-‬כלכליים המבוססים‬
‫הותאמו לצרכים הייחודיים של סביבת העבודה ותנאי‬
‫בישראל‪ ,‬כמפורט בטבלה (החישוב נעשה בהתאם‬
‫על ספרות מקצועית‪ ,‬ונכונות לבצע שינויים רבים‬
‫העבודה בטבע‪ ,‬למשל‪ :‬תנאים פיזיים של מעבדות)‪.‬‬
‫למחירי האנרגיה‪ ,‬נכון לפברואר ‪.)2011‬‬
‫ומשמעותיים במערכות קיימות‪ ,‬למשל‪ :‬החלפה מלאה‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬ובהתאם לראייה הרחבה בתחום‬
‫של מערכת הבקרה במכונות הקירור בכפר סבא ופיתוח‬
‫ההתייעלות האנרגטית‪ ,‬הכניסה טבע כמה חידושים‬
‫באמצעות תהליך רב‪-‬שנתי ושיטתי‪.‬‬
‫בניין מחקר ופיתוח‪ ,‬כפר סבא ‪ /‬צילום סיון פרג׳‬
‫העתיד‪ :‬מרחיבים נוסחה מנצחת‬
‫תוכנת הפעלה חדשה‪.‬‬
‫בהפעלת מבנה המו"פ החדש‪ .‬בין היתר פיתחו‬
‫שם האתר‬
‫חסכון אנרגטי‬
‫חסכון כלכלי‬
‫חדשנות בתהליכים של מחזור החום הנפלט מגז‬
‫המהנדסים בטבע פתרונות עבור המערכות הפועלות‬
‫אשדוד‬
‫‪ 260,000‬קוט״ש‬
‫‪ 750,000‬ש״ח‬
‫הקירור לטובת חימום מים במתקנים מסוימים‪.‬‬
‫במתקן‪ ,‬ואלה הובילו לחיסכון כלכלי וסביבתי‪:‬‬
‫י‪-‬ם טבליות‬
‫‪ 270,000‬קוט״ש‬
‫‪ 800,000‬ש״ח‬
‫הכנת תכנית עבודה המבוססת על איתור פתרונות‬
‫> מערכת ההולכה של המים עברה שינויים שהשביחו‬
‫כפר סבא‬
‫טכניים להתייעלות אנרגטית ועל חישובים של עלות ביצוע‬
‫את ההולכה והביאו לאספקת מים מרבית במינימום‬
‫‪ 1,300,000‬קוט״ש‬
‫ו‪ 237-‬טון גפ״ם‬
‫‪ 1,200,000‬ש״ח‬
‫הפרויקט אל מול החיסכון הצפוי והערכה של מורכבות‬
‫של צריכת אנרגיה‪ .‬במסגרת זו הופעל ניטור רציף של‬
‫הביצוע‪ .‬על פי נתונים אלו נבחרו פרויקטים לביצוע‪.‬‬
‫אלמנטים בעבודת המערכת‪ ,‬אוטומטיזציה ובקרה בזמן‬
‫כושר המצאה אישית ופתרונות יצירתיים וחשיבה‬
‫אמת של המערכת כדי להבטיח את השימור בחיסכון‬
‫מחוץ ל'קופסה התעשייתית'‪ .‬הטמעת החדשנות‬
‫באנרגיה‪ .‬מדובר בפתרון בעל רמת יעילות גבוהה מאוד‪,‬‬
‫(המביאה לחיסכון באנרגיה) מבוצעת בצורה כוללנית‬
‫אולם מאחר שמדובר במערכת חדשה אי‪-‬אפשר עדיין‬
‫בכל המתקנים הרלוונטיים של טבע בישראל‪.‬‬
‫לאמוד את היקף החסכון שנוצר‪.‬‬
‫יש לציין כי התכנית הוכנה כנדבך נוסף בפעילות‬
‫> ביחידות הטיפול באוויר במבנה החדש‪ ,‬האחראיות‬
‫המתמשכת של טבע בתחום איכות הסביבה‪ .‬יש לציין‬
‫למיזוג החדרים‪ ,‬יושם פתרון של חימום או קירור האוויר‬
‫שקודם לתכנונה כבר עברה החברה בשנים האחרונות‪,‬‬
‫הצח על ידי זרם האוויר הנפלט מהמערכת – פתרון‬
‫למשל‪ ,‬לשימוש בגפ"מ במקום בסולר‪.‬‬
‫החוסך השקעה של אנרגיה חשמלית או של דלק‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫‪47‬‬
‫איכות הסביבה‬
‫שימוש בחומרי גלם‬
‫וטיפול בפסולת הייצור‬
‫טבע פועלת לצמצום וייעול של צריכת משאבי הטבע‬
‫לתהליך הייצור‪ ,‬ובכך קטנה צריכת חומרים והפסולת‬
‫מתמעטת‪.‬‬
‫טיפול בפסולת‬
‫בישראל ולצמצום השפעתה עליהם‪ .‬במסגרת זאת טבע‬
‫במסגרת הטיפול בפסולת לסוגיה השונים הגדירה טבע‬
‫בוחנת את אופן השימוש בחומרי גלם‪ ,‬את הטיפול בסוגי‬
‫בשנת ‪ 2011‬תכנית עבודה להפחתת העלויות השנתיות‬
‫הפסולת שנובעים מתהליך הייצור ואת האפשרויות‬
‫של טיפול בפסולות בכ‪ 10%-‬בהשוואה לשנה הקודמת‪.‬‬
‫העומדות לפניה לעבור לחומרים ממוחזרים‪.‬‬
‫הטיפול בפסולת בחברה מתמקד בשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫פסולת רגילה‬
‫צמצום השימוש בחומרים‬
‫> פסולת להטמנה‪ :‬מועברת על ידי קבלנים מורשים‬
‫המאמץ לחיסכון בחומרי גלם מתבטא בפעילויות‬
‫לאתרי הטמנה מוכרים בארץ‪.‬‬
‫שמבצעות בו‪-‬זמנית כמה יחידות בחברה‪ ,‬משום‬
‫> פסולת המועברת למחזור‪ :‬בכל אתרי הפעילות של‬
‫שחומרי הגלם מהווים עד ‪ 50%‬מעלות הייצור‪ .‬כדי‬
‫טבע מבוצעות פעולות מחזור רחבות‪-‬היקף‪ .‬פסולת‬
‫לשפר את השימוש בחומרים ואת התחרותיות מול‬
‫של פלסטיק וניילון‪ ,‬משטחי עץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬חביות מתכת‪,‬‬
‫גורמים אחרים בשוק‪ ,‬טבע מקיימת באופן שוטף‬
‫קרטונים ונייר – מועברת למחזור; פסולת אלקטרונית‬
‫תהליך לבדיקת ביצועיה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מנהלים ונאמני איכות‬
‫מועברת לארגון אקו‪-‬קומיוניטי‪ ,‬המעסיק עובדים בעלי‬
‫הסביבה באתרים יוזמים פעולות מקומיות להקטנת‬
‫צרכים מיוחדים ופועל לפינויה‪ ,‬לפירוקה ולמחזורה‪.‬‬
‫ההשפעה על הסביבה‪.‬‬
‫> פסולת המועברת לשימוש חוזר‪ :‬בשנת ‪ 2011‬החל‬
‫מהלך להסבת פסולת לשימוש חוזר בסוגי הפסולת‬
‫בתקופה המדווחת בוצעו ארבעה תהליכים‬
‫המאפשרים זאת‪ .‬במסגרת זו הוסבו בתקופה זו לשימוש‬
‫עיקריים לצמצום של צריכת החומרים‪:‬‬
‫חזור תשעה טון חביות מתכת‪ ,‬תשעה טון חביות‬
‫> העלאת נצולת‪ :‬יחידת המחקר והפיתוח בכפר סבא‬
‫פלסטיק‪ ,‬שבעה טון משטחי עץ ושלושה טון קוביות‬
‫קידמה פרויקט להגדלת הניצול של חומרי הגלם‬
‫פלסטיק‪ .‬עד ‪ 2011‬היו כל אלה מושלכים כפסולת‪.‬‬
‫וכתוצאה מכך ליצירת יחס נמוך בין התוצר לפסולת‪.‬‬
‫קו ייצור‪ ,‬טבע כפר סבא‬
‫> ייצור ראשוני נכון‪ :‬מדד ‪)First Time Right) FTR‬‬
‫פסולת מסוכנת‬
‫מאפשר למדוד לאורך השנים את אחוז התרופות‬
‫> פסולת מסוכנת מוצקה‪ :‬מועברת להשמדה ב"חברה‬
‫שמיוצרות באופן נכון בניסיון הראשון‪ .‬המדד חל על‬
‫לשירותי איכות הסביבה" שברמת חובב‪ ,‬באמצעות‬
‫כל יחידות הייצור של טבע‪ .‬ככל שערכי המדד גבוהים‬
‫קבלני‪-‬משנה ייעודיים‪.‬‬
‫יותר‪ ,‬התוצאה מעידה על התייעלות באופן הייצור ועל‬
‫> ממסים אורגניים‪ :‬טבע השקיעה בהקמת מתקן‬
‫צמצום הפסולת בתהליך‪ .‬בשנת ‪ 2011‬עמד מדד‬
‫ה‪FTR-‬‬
‫להשבת סולבנטים ומסתייעת בקבלני משנה על מנת‬
‫על ‪.80%‬‬
‫להשיב כמה שיותר סולבנטים‪ .‬אלה נמכרים למפעלים‬
‫> תהליכי 'גלגול'‪ :‬תהליכי השבה של ממסים וסולבנטים‬
‫שונים שם הם משמשים חומר גלם בתהליכי הייצור‪.‬‬
‫חזרה לתהליך לשימוש מחדש חוסכים חומרי גלם‬
‫> ממסים מרוכזים‪ :‬ממסים מרוכזים בתערובות בעלי ערך‬
‫וממעטים את הפסולת‪ .‬התהליך מבוצע כיום באתרי‬
‫אנרגטי גבוה מועברים לחברה חיצונית – למפעל "נשר"‬
‫הייצור פלנטקס‪ ,‬אביק וטבעטק‪.‬‬
‫בעיר רמלה‪ ,‬שם הם משמשים בתהליך הייצור כתחליף‬
‫> ִמחזּור‪ :‬תהליך לטיפול וזיקוק של חומרים והשבתם‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫‪49‬‬
‫איכות הסביבה‬
‫צריכת מים וטיפול בשפכים‬
‫> הזרמה ישירה למערכת הביוב לאחר טיפול‪ ,‬דיגום‬
‫‪50‬‬
‫‪51‬‬
‫ואנליזה של זרם השפכים כדי לוודא שאין חריגה‬
‫טבע מבצעת בישראל חלק מתהליכי הייצור שלה‪,‬‬
‫בפרמטרים‪.‬‬
‫ולכן הטיפול בנושא צריכת המים והשפכים בישראל‬
‫> הזרמה למערכת לטיפול בשפכים הנמצאת בטבע‪ .‬מי‬
‫הוא נושא מהותי וחשוב עבורה‪ .‬במסגרת זו ניתן דגש‬
‫הקולחין נשלחים לבריכות אידוי‪.‬‬
‫לטיפול אחראי בצד חיסכון בצריכה והתייעלות במקור‪.‬‬
‫> העברה לטיפול במפעל חיצוני המביא את השפכים‬
‫לאיכות העומדת בתקנות הזרמה לביוב או לים‪.‬‬
‫צריכה יעילה וחיסכון במים‬
‫כלל השפכים של טבע הם ברמת איכות העומדת מעל‬
‫בשנת ‪ 2011‬ירדה תצרוכת המים באתרי החברה‬
‫דרישות החוק בישראל‪ .‬שפכים שאינם עומדים ברמה‬
‫בישראל ב‪ 3.19%-‬בהשוואה לשנת ‪ .2010‬בכל אחד‬
‫זו מועברים לטיפול אחראי בחברה חיצונית על מנת‬
‫מאתרי החברה הוגדר יעד להורדת העלות השנתית‬
‫להביא אותם לרמה הנדרשת‪.‬‬
‫של השימוש במים ב‪ 5%-‬בהשוואה לשנה הקודמת‪.‬‬
‫עיקר הירידה נגרמה כתוצאה מצמצום הייצור ומשינוי‬
‫של תהליכי עבודה בעלי צריכת מים גבוהה (פירוט‬
‫בשנת ‪ 2011‬עמדה טבע בקריטריונים של ריכוז‬
‫מטה)‪ .‬כלל המים שהחברה צורכת הם מחברת מקורות‬
‫המזהמים בשפכים המותרים המוגדרים בחוק‬
‫ומתאגידי מים באזורי פעילותה‪.‬‬
‫וברישיונות העסק‪ .‬בתקופה המדווחת חלה עלייה‬
‫של כ‪ 31%-‬בהיקף השפכים בין ‪ 2009‬ל‪ ,2010-‬ועלייה‬
‫בתקופה המדווחת בוצעו ארבעה תהליכים מרכזיים‬
‫נוספת של כ‪ 27%-‬בין ‪ 2010‬ל‪ .2011-‬העלייה בהיקפי‬
‫לצמצום הצריכה והשימוש במים‪:‬‬
‫השפכים נגרמה בעיקר עקב עלייה בהיקפי הייצור‬
‫> התקנת חסכמים‪ :‬באתר בכפר סבא הותקנו ברזים עם‬
‫במפעל לייצור החומר הפעיל בתרופות – מפעל‬
‫חסכמים וחיישן קרבה לצמצום צריכת המים‪.‬‬
‫טבעטק ברמת חובב‪ .‬בתקופה המדווחת לא היו אירועי‬
‫> שינוי מערך ההשקיה‪ :‬שעות ההשקייה בחברה שונו‪,‬‬
‫שפך מרכזיים‪.‬‬
‫מתבצע מחזור של מי הקולחין מהמתקן הסניטרי‬
‫המקומי לצורך השקיית גינות וכן מתבצע איסוף של מי‬
‫מזגנים להשקיה‪.‬‬
‫טבע כפר סבא‬
‫> איסוף מי עיבוי‪ :‬איסוף מי עיבוי לשימוש חוזר‬
‫בתהליכי הייצור‪.‬‬
‫> שינוי תהליכי השטיפה‪ :‬מעבר לניקוי בקיטור‬
‫בתהליכי הייצור במקום בזרנוקי מים‪.‬‬
‫צמצום השפכים המימיים וטיפול בהם‬
‫טבע מנהלת ניטור ובקרת שפכים במפעלי הייצור‪.‬‬
‫במסגרת זאת‪ ,‬טבע מקפידה על טיפול נאות בשפכים‬
‫שהיא מייצרת‪ ,‬בעיקר על ידי העברתם לטיפול הרשויות‬
‫המקומיות ולמתקנים המתאימים‪ ,‬תוך שמירה על‬
‫הפרמטרים הנדרשים‪ .‬כלל השפכים מוזרמים לשלושה‬
‫יעדים עיקריים‪:‬‬
‫> פיילוט לטיפול ביולוגי בשפכים‬
‫בשנת ‪ 2011‬נערכו שני פיילוטים מרכזיים באתר‬
‫המחקר והפיתוח בכפר סבא לבדיקת ההיתכנות‬
‫של טיפול ביולוגי בשפכים‪.‬‬
‫ההליך הניסיוני בוצע בהצלחה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2011‬ירדה‬
‫תצרוכת המים באתרי‬
‫החברה בישראל‬
‫ב‪ 3.19%-‬בהשוואה‬
‫לשנת ‪ .2010‬בכל אחד‬
‫מאתרי החברה הוגדר‬
‫יעד להורדת העלות‬
‫השנתית של השימוש‬
‫במים ב‪ 5%-‬בהשוואה‬
‫לשנה הקודמת‪.‬‬
‫איכות הסביבה‬
‫מדרך פחמני וטיפול בפליטות‬
‫הבא לידי ביטוי בסיכום הנתונים לשנת ‪ .2011‬כיום‬
‫ניהול תכנית אכיפה פנימית‬
‫מוגדרים לכלל מנהלי האתרים של טבע יעדים ברורים‬
‫אכיפת הביצועים הסביבתיים של היחידות בטבע‬
‫טבע בישראל פועלת להפחתה של פליטות הפחמן‬
‫בנושא של צמצום היקפי הפליטות‪ ,‬ואלה מוצגים אחת‬
‫מתנהלת באופן שוטף‪ .‬נערך מעקב אחר ביצועים‬
‫באתרי פעילותה‪ .‬לשם כך טבע מודדת את טביעת‬
‫לשנה להנהלת החברה‪ .‬בתקופה המדווחת לא היו‬
‫סביבתיים‪ ,‬הטמעת נהלים‪ ,‬דיווחי פליטות לאוויר‪,‬‬
‫הרגל הפחמנית שלה באמצעות המדד העולמי לכימות‬
‫מקרים של חריגה מהיתרי הפליטה המורשים‪.‬‬
‫שפכים‪ ,‬טיפול בפסולת‪ ,‬טיפול במקור‪ ,‬ניהול סיכונים‬
‫ההשפעה על האקלים העולמי – "מדרך פחמני"‪.‬‬
‫מדרך פחמני ‪2011-2007‬‬
‫‪260,382 232,635‬‬
‫‪300,000‬‬
‫‪236,638‬‬
‫‪250,000‬‬
‫‪173,986‬‬
‫‪194,315‬‬
‫‪200,000‬‬
‫‪150,000‬‬
‫‪100,000‬‬
‫‪50,000‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪0‬‬
‫סביבתיים‪ ,‬השתתפות בתכניות ההדרכה ועוד‪.‬‬
‫המדרך הפחמני מורכב משלושה מעגלים‪:‬‬
‫יוזמות מרכזיות לטיפול בפליטות‪:‬‬
‫> מעגל ראשון (‪ – )1 scope‬פליטות ישירות של החברה‬
‫> הקמת מתקן לטיפול בפליטות באתר כפר סבא‪:‬‬
‫זיהוי של סיכונים סביבתיים והיערכות‬
‫כתוצאה משריפת דלקים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2011‬הוקם באתר ייצור הטבליות בכפר סבא‬
‫חטיבת הבטיחות ואיכות הסביבה בטבע מפעילה ועדת‬
‫> מעגל שני (‪ – )2 scope‬פליטות עקיפות כתוצאה‬
‫מתקן חמצון תרמי נוסף לטיפול בפליטות לאוויר‬
‫היגוי ייעודית לניהול סיכונים בתחום איכות הסביבה‪.‬‬
‫מייצור אנרגיה לאור צריכת החשמל של החברה‪.‬‬
‫(‪ .)Regenerative Thermal Oxidizer, RTO‬המתקן‬
‫בתקופה המדווחת עמד בראש הוועדה סמנכ"ל‬
‫> מעגל שלישי (‪ – )3 scope‬פליטות עקיפות כתוצאה‬
‫מאפשר טיפול תרמי בפליטות הנגרמות ממערכת‬
‫הבטיחות ואיכות הסביבה בטבע‪ ,‬מר יהודה ארד‬
‫מנסיעות העובדים ופליטות הנגרמות משפכי החברה‪.‬‬
‫הייצור‪ ,‬ובכך מקטין את פליטות המפעל לאוויר באזור‪.‬‬
‫ז"ל (הרחבה בעמוד ‪ )24‬מיפוי הסיכונים הסביבתיים‬
‫> הקמת מתקן לטיפול בפליטות באתר קריית שמונה‪:‬‬
‫האחרון שבוצע היה בשנת ‪ 2011‬וכלל את כל יחידות‬
‫מה אומרת הירידה במדרך?‬
‫בשנת ‪ 2011‬הוקם באתר הפעילות מיגדה בעיר קריית‬
‫הארגון‪ .‬סקר הסיכונים אפשר להנהלת החברה לזהות‬
‫סך המדרך הפחמני של טבע בשנת ‪ 2011‬עמד על‬
‫שמונה מתקן תרמו‪-‬קטליטי לטיפול מעקר‪ .‬המתקן‬
‫עשרות סיכונים סביבתיים מרכזיים ולהגדיר את רמת‬
‫‪( 232,635 CO2e‬טון שווה ערך לפחמן דו‪-‬חמצני)‪.‬‬
‫החדש מאפשר סטריליזציה לכל רכיבי הפלסטיק‬
‫הסיכון של כל אירוע ואת סבירות התרחשותו‪ .‬בשלב‬
‫הנתונים עבור פליטות פחמן מצריכת אנרגיה ירדו‬
‫ועושה שימוש באתילן אוקסיד כחומר מעקר‪ .‬המתקן‬
‫הבא נבדקו הפערים בין רמת הסיכון הפוטנציאלית לבין‬
‫במידה ניכרת בשנת ‪ 2011‬בהשוואה לשנים קודמות‬
‫מאפשר טיפול תרמי בחומר המתנדף לאוויר כתוצאה‬
‫דרישות רגולטוריות עתידיות‪ ,‬וכבר היום טבע נוקטת‬
‫עקב שינוי ועדכון הפקטור בחישוב הפליטות‪ .‬בשנים‬
‫מהשימוש באתילן (כגורם מעקר) ובכך מצמצם את‬
‫צעדים לצמצומם‪.‬‬
‫הקודמות נעשה שימוש במחשבון‪ GHG ‬מתוך הנחה‬
‫פליטת החומר לאוויר‪.‬‬
‫שבישראל משתמשים בפחם בלבד לייצור חשמל‪.‬‬
‫כתוצאה מכך הפקטור לחישוב היה‪/kg CO2 0.863 ‬‬
‫טיפול ברעש‬
‫‪ .kWh‬בשנת ‪ ,2011‬בהתאם לפרסום הדין וחשבון‬
‫במסגרת פעילות החברה באתרים הסמוכים לאזורי‬
‫הסביבתי של חברת החשמל‪ ,‬בוצע החישוב על פי נתוני‬
‫מגורים (כמו כפר סבא) ניתן דגש גם למידת הרעש‬
‫חברת החשמל‪ .‬נתונים אלו מדויקים יותר ומתאימים‬
‫שתהליכי הייצור גורמים ומפריעים לתושבי האזור‪.‬‬
‫לצריכת האנרגיה במדינת ישראל‪ .‬בדוח הסביבתי דווח‬
‫מבוצע ניטור תקופתי של הנושא ונבחנות אפשרויות‬
‫שייצור החשמל בישראל בשנת ‪ 2010‬עמד על ‪61%‬‬
‫לצמצום הרעש על ידי פתרונות בנייה‪.‬‬
‫שימוש בפחם ו‪ 37%-‬שימוש בגז טבעי‪ .‬מנתונים אלה‬
‫מתקבל פקטור נמוך יותר לחישוב פליטות‪CO2e ‬‬
‫–‪ .kWh/kg CO2 0.726 ‬הנתונים שלעיל מסבירים את‬
‫הירידה הנצפית בפליטות פחמן דו‪-‬חמצני כתוצאה‬
‫מצריכת האנרגיה‪.‬‬
‫ניהול סיכונים סביבתיים‬
‫הפעילות הסביבתית של טבע מתבצעת תוך עמידה‬
‫מלאה בדרישות הרגולציה בנושא באמצעות תכנית‬
‫טיפול בפליטות לאוויר‬
‫אכיפה סביבתית‪ .‬זאת‪ ,‬לצד היערכות לרגולציה צפויה‬
‫נושא פליטות חומרים לאוויר מנוטר ונמדד באופן שוטף‬
‫וזיהוי סיכונים סביבתיים עתידיים אפשריים‪.‬‬
‫אחת לשנה ומוצג בטבלה המצורפת בסוף הפרק‪ .‬טבע‬
‫פועלת לצמצום של סך היקפי הפליטות באתריה‪ ,‬דבר‬
‫טבע פועלת לצמצום‬
‫של סך היקפי הפליטות‬
‫באתריה‪ ,‬דבר הבא‬
‫לידי ביטוי בסיכום‬
‫הנתונים לשנת ‪.2011‬‬
‫כיום מוגדרים לכלל‬
‫מנהלי האתרים של‬
‫טבע יעדים ברורים‬
‫בנושא של צמצום‬
‫היקפי הפליטות‪ ,‬ואלה‬
‫מוצגים אחת לשנה‬
‫להנהלת החברה‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫‪53‬‬