" " בשביל הצמיחה

‫משרד החינוך‬
‫קרית ביאליק‬
‫מחוז חיפה‬
‫ספר יוזמה‪:‬‬
‫"בשביל הצמיחה"‬
‫פיתוח מרחב חינוכי‬
‫לצמיחה אישית וחברתית‬
‫מגישים‪ -‬צוות ביה"ס היסודי "ביאליק"‪ ,‬קרית ביאליק‪.‬‬
‫מנהלת בית הספר‪ :‬תמר רבינר‪.‬‬
‫אייר תשע"ד‪ ,‬מאי ‪.4102‬‬
‫פרטי התקשרות‪:‬‬
‫ביה"ס "ביאליק"‪ ,‬רח' הנרייטה סאלד ‪ ,42‬קרית ביאליק‪ .‬טל‪121240400:‬‬
‫תמר רבינר‪, [email protected] ,‬טל‪050-6862267 :‬‬
‫‪1‬‬
‫יוצא אל האור‬
‫אהוד בנאי‪.‬‬
‫השביל הזה מתחיל כאן‬
‫בין סניף בנק למעין‬
‫לא סלול‪ ,‬לא תמיד מסומן‬
‫השביל הזה מתחיל כאן‪.‬‬
‫חוצה את העיר‬
‫עולה על ההר‬
‫ממשיך על הים‬
‫ממשיך גם מחר‬
‫חותך באויר‪ ,‬בין הבתים‬
‫יוצא אל האור‪ ,‬אל חיים‬
‫חדשים‪.‬‬
‫לך עליו‪ ,‬עלה עליו עכשיו‬
‫לך עליו‪ ,‬עלה עליו עכשיו‬
‫מלאכי ציפורים מעליך‬
‫מלווים את צעדיך‬
‫מרחוק נדלק אור‬
‫אל תסטה כדי שתוכל לחזור‪.‬‬
‫תלמידי כיתה ג' ציירו שביל צמיחה‬
‫‪2‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫תקציר‪4 .................................................................................‬‬
‫מי אנחנו‪ -‬ביה"ס ביאליק‪6 .....................................................‬‬
‫הראציונל‪7 .............................................................................‬‬
‫הפתרון‪ -‬היוזמה ‪11 ................................................................‬‬
‫מטרות ‪,‬יעדים ודרכי הערכה ‪19 ...............................................‬‬
‫קהל היעד‪33............................................................................‬‬
‫המבנה הארגוני‪35....................................................................‬‬
‫לו"ז להפעלת היוזמה‪36............................................................‬‬
‫שיתופי פעולה‪38......................................................................‬‬
‫ניתוח סיכונים‪39......................................................................‬‬
‫‪3‬‬
‫פרק א'‪ -‬תקציר‬
‫בית ספר ממלכתי יסודי ביאליק‪ ,‬הממוקם בדרומה של קרית ביאליק‪ ,‬מונה כ‪ 42-‬אנשי צוות‬
‫ו‪ 410 -‬תלמידים‪ 20% .‬מאוכלוסיית ביה"ס הינם עולים חדשים מאתיופיה וילדים החוסים‬
‫בפנימיית "אהבה"‪ ,‬הסמוכה לביה"ס‪.‬‬
‫משיחות מיקוד עם התלמידים והצוות וסקירת נתוני מיצ"ב האקלים אותרו הצרכים הבאים‪:‬‬
‫בהיבט הפדגוגי‪ -‬צורך בחיזוק המכוונות ללמידה‪ ,‬והגברת העניין והמוטיבציה ללמידה בקרב‬
‫הצוות והתלמידים‪.‬‬
‫בהיבט הרגשי חברתי‪ -‬צורך בחיזוק תחושת הקשר והשייכות לכיתה ולביה"ס‪.‬‬
‫המענה שנותנת היוזמה לצרכים אלו מבוסס על תיאוריית ההכוונה העצמית(– ‪Self‬‬
‫‪ ,)Deci & Ryan 1991( ) Determination Theory‬שמקורה בגישה ההומניסטית ‪ ,‬ותפיסת‬
‫הצמיחה של עשור (‪)1996‬הנובעת ממנה‪.‬‬
‫גישות אלו מציינות את חשיבות מתן מענה לאדם על‪ 3-‬צרכים בסיסיים על מנת שייפתח‬
‫מוטיבציה ‪ :‬צורך באוטונומיה‪ ,‬צורך ביכולת וצורך בקשר ושייכות‪.‬‬
‫המיזם מתמקד במתן מענה אשר יכוון את תלמידי וצוות ביה"ס לביטוי המוטיבציה‬
‫המשמעותי ביותר‪ -‬מוטיבציה אוטונומית‪.‬‬
‫תהליך השינוי יביא לפיתוח מרחב חינוכי המקדם צמיחה אישית וחברתית‪ .‬מוטיבציה‬
‫אוטונומית ואחריות ללמידה מחד ותחושת קשר ושייכות לכיתה ולביה"ס מאידך יאפיינו את‬
‫הבאים בשערי מרחב זה‪.‬‬
‫‪ 30%‬משעות המערכת של כל התלמידים יוקדשו ללמידה בשני מישורים בהם יתבצע השינוי‪.‬‬
‫במישור הראשון ‪ -‬פיתוח קהילות למידה מקדמות אוטונומיה‪ ,‬אחריות ללמידה וצמיחה ‪-‬‬
‫מאפייני קהילות אלו יהיו רלוונטיות ומשמעותיות של חומר הלימודים‪ ,‬עירור עניין וסקרנות‪,‬‬
‫למידה שיתופית ‪ ,‬ותפקיד המורה משתנה "ממעביר חומר" ל"בן ברית מקדם צמיחה"‪.‬‬
‫קהילות למידה אלו יאפשרו להתחשב ולהביא לביטוי את הכישורים והיכולות המגוונים של‬
‫‪4‬‬
‫כל מורה ותלמיד‪ .‬זימון אפשרות לבחירה‪ ,‬לצוות ולתלמידים ‪ ,‬אשר לא הייתה קיימת עד כה‬
‫בביה"ס‪ ,‬תקבל ביטוי משמעותי ביוזמה‪.‬‬
‫דרכי למידה אלו יספקו הזדמנויות מובנות לדיאלוג משמעותי בין מורה לתלמיד ובין תלמיד‬
‫לחבריו וההערכה בהן תתקיים תוך השתחררות מתלות במשוב חיצוני (מבחן)‪.‬‬
‫מישור הפעולה השני מציע פעולות להעמקת תחושת הקשר והשייכות לבית הספר‪ -‬הן‬
‫לצוות והן לתלמידים‪.‬‬
‫יחסים איכותיים וטובים עם בני הגיל יוצרים תחושה של קהילה ושל שייכות לבית הספר ובכך ‪,‬‬
‫הם מסייעים לקשר שבין התלמיד לבין בית הספר‪ .‬תחושה זו תורמת להגברת מוטיבציה‬
‫פנימית ‪ .‬לפיכך מטרתן של פעולות במישור זה תהיה לגרום לשיפור היחסים החברתיים בין‬
‫התלמידים בכיתות האם ובהוויה הבית ספרית הכללית ‪.‬‬
‫דיאלוג מובנה מורה‪-‬תלמיד‪ ,‬עבודה רגשית בקבוצות‪ ,‬מעגלי שיח כיתתיים ובמות שיח בית‬
‫ספריות יזמנו לתלמיד הזדמנויות לחוש חום ואכפתיות מצד המורים והרגשת שייכות לקבוצת‬
‫בני גילו‪.‬‬
‫חידושה של היוזמה במישור זה הוא בהטמעת מספר דרכי התערבות בתחום הרגשי‬
‫חברתי אשר טרם התקיימו עד כה בביה"ס ‪.‬‬
‫במישור זה יינתן מענה גם להגברת תחושת הקשר והשייכות של ההורים‪ ,‬על מנת שיגלו‬
‫יותר מעורבות ועניין בפעילויות ובתהליכים החינוכיים המתקיימים בבית הספר ויוכלו לספק‬
‫יותר תמיכה הנחוצה לקידום ילדיהם‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫פרק ב'‪ -‬מי אנחנו‪.‬‬
‫"אחרי אל רא"ש ההר"‪-‬‬
‫הינו הבסיס הערכי לעשייה החינוכית של בית ספרנו‪:‬‬
‫רעות‪" -‬יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" (מסכת אבות ב' משנה י')‪.‬‬
‫אחריות‪" -‬אין הדבר תלוי אלא בי" (במדבר רבה ח')‪.‬‬
‫ושיתוף פעולה‪" -‬טובים השניים מן האחד" (קהלת ד' ט')‪.‬‬
‫תוך הדגשת ערכים אלו‪ ,‬אנו שואפים ‪ ,‬לקיים בבית ספר "ביאליק" מערכת חינוך קהילתית‪,‬‬
‫מעצימה וייחודית המכבדת את הלמידה‪ ,‬את השונה‪ ,‬את הסביבה ואת מורשת תרבות‬
‫ישראל‪.‬‬
‫בבית הספר לומדים כ‪ 410-‬תלמידים‪ ,‬בגילאי ‪ .6-12‬החתך המאפיין את תלמידי ביה"ס הוא‬
‫בעיקרו סוציו אקונומי נמוך‪ 20% .‬מאוכלוסיית ביה"ס הינם עולים חדשים מאתיופיה וילדים‬
‫החוסים בפני מיית אהבה‪ ,‬הסמוכה לביה"ס‪.‬‬
‫מאפיין ייחודי נוסף לאוכלוסיית התלמידים הוא שתי כיתות אם השייכות לחינוך הממלכתי‬
‫דתי‪ .‬בנוסף‪ ,‬בבית הספר שתי כיתות חינוך מיוחד‪ ,‬על אזוריות‪ ,‬ללקויי למידה‪.‬‬
‫צוות ביה"ס מונה ‪ 55‬אנשי צוות מהם‪ 40 :‬מורים‪ 7 ,‬מטפלים פרא רפואיים ו‪ 8-‬עובדי מנהלה‪.‬‬
‫חריצות‪ ,‬מסירות‪ ,‬פתיחות ליוזמות וחידושים‪ ,‬מאפיינים צוות זה‪.‬‬
‫אחת העדויות לכך היא ייזום והטמעה של היוזמה החינוכית "ברא"ש יצירתי" בשנה"ל‬
‫תשע"ד‪ .‬בהתלהבות ‪,‬אמונה והתגייסות מלאה גבשנו תוכנית ייחודית בתמיכת הקרן לעידוד‬
‫יוזמות חינוכיות לבתי ספר בניהול עצמי‪ .‬עקרונותיה הם למידה רב תחומית‪ ,‬שילוב אומנויות‪,‬‬
‫שיתופיות וניוד הלמידה מחוץ לכיתה‪ .‬היוזמה הורחבה ‪,‬במהלך השנה‪ ,‬תוך כדי הפעלתה‪,‬‬
‫הרבה מעבר לתכנון המקורי‪.‬‬
‫את ביה"ס מנהלת ב‪ 6-‬השנים האחרונות תמר רבינר‪ .‬במהלך תקופה זו הוכחנו יכולת לפתח‬
‫תהליכי למידה והוראה ייחודיים וקידום פרויקטים מחוברי צרכים וקשר ומעורבות עם‬
‫הקהילה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בשנים אלו נצפה שיפור משמעותי בנתוני המיצ"בים הן בתחומי הדעת והן‬
‫בתחום האקלים‪.‬‬
‫בביה"ס הנהגת הורים פעילה ויוזמת אשר פועלת בשיתוף פעולה מלא עם הנהלת ביה"ס‪.‬‬
‫ביה"ס "ביאליק" הינו בעל הסמכה לביה"ס ירוק ומקדם בריאות‪.‬‬
‫בשנה"ל תשע"ג זכינו בפרס חינוך מחוזי על עבודתנו החינוכית וקידום הישגי בית הספר‪.‬‬
‫מתוך שליחות חינוכית ‪ ,‬אמונה והכרה ברורה בצורך בשינוי המוצע ‪ ,‬אנו מוכנים ומזומנים‬
‫לצאת לאתגר נוסף‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫פרק ג'‪ -‬רציונאל‬
‫הרעיון למיזם נבט וצמח מתוך בדק פנימי מעמיק שערכנו במהלך השנה האחרונה ואלו‬
‫עיקריו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫קיימנו קבוצות מיקוד של ‪ 30‬תלמידים מכיתות ג' ו‪ 30-‬תלמידים מכיתות ה'‪ .‬השאלה‬
‫שהוצגה לתלמידים היתה איזה ביה"ס הם היו מבקשים ליצור לעצמם ? התשובות‬
‫בתחילה‪ ,‬התמקדו בביה"ס המתמחה בתחום ענין אחד (מדעים‪ ,‬אומניות‪,‬תקשורת)‪.‬‬
‫זכורה לנו במיוחד תשובתו של נדב‪ ,‬מכיתה ה'‪ ,‬שטען "כי יהיה קשה למצוא תחום‬
‫אחד שכולם יתחברו אליו‪ ,‬אך אפשר לדאוג שבית הספר יאפשר לכל אחד לממש‬
‫וליישם את הדבר שהוא הכי טוב בו והוא הכי אוהב" ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיחה משמעותית נוספת התקיימה עם קבוצת תלמידים מכיתות ו' ‪ ,‬בעלי יכולות‬
‫לימודיות טובות‪ ,‬אשר צוות ביה"ס חווה עמם קושי בהתמודדות עם בעיות משמעת‬
‫והתנהגות‪ .‬תלמידים אלו ציינו חוסר עניין בנושאי הלימוד‪ ,‬את הצורך לתת לילד‬
‫הרגשה שהוא מגלה את החומר הנלמד‪ ,‬את החשיבות של הקשר שיש לתלמיד עם‬
‫המורה המלמדת‪ ,‬כמו כן הצביעו על קשר בין דרכי ההוראה שהם חווים לבין‬
‫התנהגותם בשיעורים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בשלושה מפגשי מליאה צוותיים שנערכו לבירור והעמקה בדבר צורך‪/‬בעיה דיווח‬
‫צוות ביה"ס על אי נחת מהעדר רצון ומכוונות ללמידה בקרב התלמידים‪ .‬לדבריהם‪,‬‬
‫אי הכנת שיעורי בית‪ ,‬אי ביצוע משימות כנדרש בכיתה‪ ,‬פסיביות בתהליכי הלמידה‬
‫בשיעורים ואף הפרעות חוזרות ונשנות – הינם מאפיינים שכיחים ברוב הכיתות‬
‫ובמיוחד בקרב תלמידי כיתות ג'‪-‬ו'‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לפני כ‪ 7-‬שנים דיווחו במיצ"ב האקלים רק ‪ 54%‬מהתלמידים על שביעות רצון שלהם‬
‫מבית הספר‪ .‬השינויים המשמעותיים (לימודיים וחברתיים) אשר חלו בבית הספר עם‬
‫החלפת הנהלה לפני כ‪ 6-‬שנים‪ ,‬העלו את המדדים הללו במיצ"ב האקלים הבא‬
‫(כשלוש שנים מאוחר יותר) ל‪ 75%-‬שביעות רצון (זהו הממוצע הארצי)‪ .‬מאז התקיים‬
‫מיצ"ב נוסף (בתשע"ג) אך לאכזבת הצוות‪ ,‬למרות כל הפעילויות והתוכניות‬
‫המגוונות שיזמו לא הצליחו לשפר נתון זה מעבר ל‪.75%-‬‬
‫‪7‬‬
‫מניתוח הנתונים עולה כי אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על התוצאות ומנע את‬
‫שיפורם היו הנתונים בנוגע לקשרים החברתיים בין התלמידים בכיתה‪.‬‬
‫ממצאים אלו עולים גם מתוך שאלונים סוציומטריים פנימיים שמועברים לתלמידי‬
‫כיתות ד'‪-‬ו' ביוזמת יועצת בית הספר‪ .‬בדיווח בשאלונים נמצאו עדויות לבעיות‬
‫חברתיות בין הילדים‪( ,‬בעיקר בשכבות הבוגרות)‪ :‬תלישות חברתית‪ ,‬מריבות‬
‫תכופות‪ ,‬חרמות‪ ,‬היעדר תחושת גיבוש וערבות הדדית ‪ .‬גם המחנכות מדווחות על‬
‫השקעת זמן רב בתיווך ופתרון חברתיות במהלך ימי הלימודים‪.‬‬
‫מנתונים אלו נובעים שני צרכים מרכזיים ‪:‬‬
‫בהיבט הפדגוגי‪ -‬צורך בחיזוק המכוונות ללמידה‪ ,‬והגברת הענין והמוטיבציה ללמידה‬
‫בקרב הצוות והתלמידים‪.‬‬
‫בהיבט הרגשי חברתי‪ -‬צורך בחיזוק תחושת הקשר והשייכות לכיתה ולביה"ס‪.‬‬
‫עשור (‪ )2001‬הגדיר מוטיבציה ככוח פנימי שמניע את האדם לעשייה שיש בה תוצאות‬
‫חיוביות ומתגמלות לאדם‪ .‬אנו מייחסים מוטיבציה להתנהגות בחירה בין אלטרנטיבות של‬
‫מטרות ואמצעים ‪.‬‬
‫תאוריית ההכוונה העצמית( ‪,)Deci & Ryan 1991( ) Self – Determination Theory‬‬
‫שמקורה בגישה ההומניסטית ‪ ,‬ותפיסת הצמיחה של עשור (‪ )1996‬הנובעת ממנה‪ ,‬קושרות‬
‫בין מוטיבציה לסיפוק צרכים בסיסיים מולדים של האדם ומניחה שמוטיבציה משתנה‬
‫בהתאם למידת סיפוק הצרכים במצבים שונים‪.‬‬
‫מימוש צרכים אלו ייתן מענה הן בהיבט הרגשי‪-‬חברתי והן בשיפור הישגים הלימודיים‬
‫והמכוונות ללמידה ויביא את האדם למעורבות עמוקה ואיכותית בפעילויות בהן יעסוק‪:‬‬
‫‪‬‬
‫צורך באוטונומיה‪ -‬צורך בתחושה של ביטוי עצמי אותנטי‪ ,‬עצמאות ‪ ,‬משמעות‬
‫ובחירה‪.‬‬
‫נמצא כי תלמידים למורים התומכים באוטונומיה מראים יותר מוטיבציה אישית‬
‫פנימית ‪,‬סקרנות ומוכנות ; לאתגרים) עשור ‪.(Flink, Boggiano, &2003 Barrett, 1990‬‬
‫‪‬‬
‫צורך ביכולת‪ -‬צורך לחוות את עצמך כמסוגל לממש בהצלחה כוונות‪ ,‬תוצרים‬
‫ותפקידים ולהתמודד עם אתגרים ומשימות לימודיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫צורך בקשר‪ ,‬שייכות וביטחון‪ -‬לדברי עשור‪ ,2003 ,‬השאיפה של האדם להרגיש‬
‫שיש בחייו אנשים קרובים שמחבבים אותו ונהנים מקרבתו ‪,‬שיחלצו להגנתו‪,‬‬
‫ויכולים להבינו ולקבלו אותו כפי שהינו‪ .‬הצורך בשייכות ובביטחון מתייחס‬
‫לשאיפה להרגיש שישנה קבוצה של אנשים ומקום שאתה חלק מהם ‪ ,‬אשר נותנים‬
‫לך תחושה של שייכות והגנה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫צורך זה נחשב לצורך בסיסי שאי סיפוקו פוגע בהתפתחות‪ ,‬ברווחה הנפשית ובלמידה‬
‫ואילו סיפוקו מקדם צמיחה ‪.‬‬
‫כאשר תלמיד חש תחושות של חוסר שייכות או קשר ביחס לתלמידים האחרים‬
‫ולמורה‪ ,‬הוא אינו יכול להתפנות ללמידה‪ .‬קשרים חיוביים עם האחרים מקדמים לא‬
‫רק תפקוד חברתי ‪ ,‬רגשי ואינטלקטואלי‪ .‬אלא גם תחושה חיובית של דימוי עצמי וערך‬
‫עצמי )‪(Connell & Wellborn, 1991‬ואלו ‪ ,‬קשורים למוטיבציית הישג מתמשכת ‪.‬‬
‫)‪ .(Covington, 2002; Thompson, 1994‬למוטיבציה תפקיד מרכזי בהצלחת‬
‫תלמידים בלימודים ובתהליכי הסתגלות אחרים כלפי למידה וכלפי בית ספר ‪,‬‬
‫התנהגות מפריעה בכיתה‪ ,‬התמודדות עם קושי וכישלון ומיטביות (‪) Well-Being‬‬
‫באופן כללי (בטלר‪.) Pintrich&Schunk 1996;1996,‬‬
‫מיזם זה מתמקד במתן מענה אשר יכוון את תלמידי וצוות ביה"ס לביטוי המוטיבציה‬
‫המשמעותי ביותר‪ -‬מוטיבציה אוטונומית‪.‬‬
‫מוטיבציה אוטונומית מתייחסת להשקעת מאמץ וזמן בפעילות לשמה‪ ,‬בהיעדר‬
‫תגמול או לחץ חיצוני ‪ ,‬מתוך הנאה צרופה בעוד מוטיבציה חיצונית מתייחסת לעיסוק‬
‫בפעילות מסויימת כאמצעי להשיג מטרה אחרת‪ .‬עשור ( ‪ )2001‬בוחן את ביטוייה בבית הספר‬
‫ומונה מאפיינים התנהגותיים ‪ ,‬קוגניטיביים ורגשיים של המוטיבציה הפנימית‪ -‬האוטונומית ‪,‬‬
‫בהם ‪:‬התמדה במשימה ‪ ,‬השקעת מאמץ קוגניטיבי הכרוך ביצירתיות והעמקה וכן ‪ ,‬היעדר‬
‫כעס ‪,‬חרדה ולחץ בעת הביצוע ‪ .‬שכן ‪ ,‬הפרט אינו חווה איום על צרכים בסיסיים של ביטחון ‪,‬‬
‫שייכות ‪ ,‬כשירות ואוטונומיה ‪ .‬באופן כזה ‪,‬הוא מרגיש חופשי יותר לנסות דרכי חשיבה ופעילות‬
‫חדשות וחווה תחושות של עניין והנאה מהפעילות )‪.(Csikszentmihalyi, 1990‬‬
‫עשור(‪ )2001‬מביא במחקרו על טיפוח מוטיבציה אוטונומית ‪ 5‬סיבות לנחיצותה ‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫מוטיבציה המלווה בתחושות של עניין והנאה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אמצעי לבניית זהות ‪,‬אפשרות למצוא מה באמת מעניין אותנו ‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫קידום למידה מעמיקה ‪ ,‬גמישה ויצירתית‪ .‬מאחר שאין חשש להפסד של תגמולים או‬
‫הערכה‪ ,‬ניתן לנסות רעיונות חדשים גם לנוכח האפשרות שרעיונות אלו לא יובילו‬
‫להצלחה במשימה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫קידום ההתחשבות באחר ותחושת השייכות לבית הספר‪ .‬כאשר התלמידים מרגישים‬
‫שהלמידה היא מעניינת ומשמעותית ‪ ,‬הם חווים תחושה חזקה יותר של הכרת תודה‬
‫ושייכות לביה"ס‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫אמצעי להתמודדות בונה עם תחושות ריקנות וזמן פנוי ותרומה גם לעיגום חברתי‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫נמצא שקשר בין מוטיבציה אוטונומית לאקלים הבין אישי והחברתי בבית הספר הוא‬
‫חשוב ביותר (עשור ‪.)2001‬‬
‫בבד בבד עם פיתוח מוטיבציה זו בקרב התלמידים יש לתת מענה גם לצוות בית הספר‬
‫ולדאוג כי יחווה התנסויות אשר יגרמו גם לו לפתח מוטיבציה מדרגה זו‪.‬‬
‫בודן ( ‪ ,) Budden 2009‬טוען כי המורים מהווים מודל לחיקוי וכי קיים קשר בין מוטיבציה‬
‫גבוהה להוראה ובין מוטיבציה גבוהה ללמידה בקרב התלמידים‪.‬‬
‫אנו מאמינים כי גם בהיבט הרגשי חברתי קיימת הקבלה בין הצוות לתלמידים ‪ .‬מורה אשר‬
‫מרגיש שייך חברתית לצוות ביה"ס וחווה את בית הספר כמקום המאפשר לו להתפתח‪,‬‬
‫להביא לידי ביטוי את יכולותיו ומומחיותו ומציב לו אתגרים מעניינים יהיה בעל כוחות פנימיים‬
‫לסחוף אחריו את תלמידיו ולהלהיב אותם‪.‬‬
‫לפיכך ‪ ,‬יוזמת ביה"ס "ביאליק"‪ ,‬תתמקד בתהליך שינוי שיביא לפיתוח מרחב חינוכי‬
‫המקדם צמיחה אישית וחברתית‪ .‬מוטיבציה אוטונומית ואחריות ללמידה מחד ותחושת‬
‫קשר ושייכות לכיתה ולביה"ס מאידך יאפיינו את הבאים בשערי מרחב זה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫פרק ד'‪ -‬היוזמה‬
‫היוזמה מתמקדת בפיתוח מרחב חינוכי המקדם צמיחה אישית וחברתית לשותפיו (צוות‬
‫ותלמידים)‪.‬‬
‫בהתבסס על תהליך מיפוי הצרכים שנעשה עם תלמידי ומורי ביה"ס ולמידה ממחקרים‬
‫העוסקים ביישום תאוריית ההכוונה העצמית ותאוריית הצמיחה (כמפורט בפרק ג')‪,‬‬
‫תהליך הצמיחה האישי והחברתי יתבצע ב‪ 2-‬מישורים‪:‬‬
‫‪ .1‬פיתוח קהילות למידה מקדמות אוטונומיה‪ ,‬אחריות ללמידה וצמיחה‬
‫‪ )1992( AMES‬ואייל רם ויעקב הכט ( ‪ ) 2008‬מצביעים על מספר מאפיינים של שינוי‬
‫תרבותי בכיתה המסורתית‪ ,‬ע"י מימושם נהפוך אותה לקהילת לומדים‪ :‬רלוונטיות‬
‫ומשמעותיות של חומר הלימודים‪ ,‬למידה בקבוצות ובאחריות הנמסרת לתלמידים ומונחית‬
‫על ידי המורים‪ ,‬תפקיד המורה משתנה "ממעביר חומר" ל"בן ברית מקדם צמיחה"‪ .‬קהילות‬
‫למידה אלו יאפשרו להתחשב ולהביא לביטוי את הכישורים והיכולות המגוונים של כל‬
‫תלמיד‪.‬‬
‫מחד מבנה למידה מקדם צמיחה מאפשר לשותפיו (מורים ותלמידים) לפתח ענין פנימי‬
‫ותחושות מסוגלות בתחום כלשהו שבו בחרו‪ .‬רכישת מושגי יסוד ועירור ענין וסקרנות‪ ,‬ביצוע‬
‫משוב על איכות הביצועים תוך הפעלת מיומנויות להערכה עצמית והשתחררות מתלות במשוב‬
‫חיצוני (מבחן)‪ .‬מאידך יספקו דרכי למידה אלו הזדמנויות מובנות לדיאלוג משמעותי בין‬
‫מורה לתלמיד ובין תלמיד לחבריו ‪.‬‬
‫שולמן (‪ )1995‬מציין עקרונות נוספים הנדרשים לקהיליות למידה‪/‬הוראה אלו‪ :‬התוכן הנושאי‬
‫גנרטיבי‪ ,‬מהותי ובעל חשיבות ויכול להניב הבנות חדשות ובסיס ללמידה עתידית‪ .‬הלומד הינו‬
‫סוכן פעיל בתהליך‪ ,‬פיתוח מודעות לסיבות שבגינן לומדים דברים מסויימים בדרכים‬
‫מסוימות‪ .‬מתקיימים שיתופי פעולה ואינטראקציות חברתיות בין הלומדים המעודדים יותר‬
‫שיתוף ופחות תחרות ותהליכי הפעילות נעזרים ונתמכים בקהילה ומומחיה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫צוות ביה"ס ביאליק התנסה בשנים האחרונות בתהליכי הוראה המבוססים על העקרונות‬
‫הנ"ל ‪ :‬למידה רב גילית‪ ,‬הוראת עמיתים‪ ,‬שילוב אומנויות ומשחק בתהליך הלמידה‪ ,‬ניוד‬
‫הלמידה מחוץ לכיתה בעיקר בחקר מתוקשב בעזרת טאבלטים ולימוד בראיה רב תחומית הן‬
‫דרכי הוראה אותן שילבנו בפרויקטים השונים וביוזמות השונות שהצוות פיתח‪ .‬הן התלמידים‬
‫והן הצוות דיווחו במשובים מסכמים כי חוו תהליך למידה משמעותי‪ ,‬מהנה ומעורר רצון‬
‫ומוטיבציה ללמידה‪ ,‬עד כה לא ניתן להם עיגום משמעותי ורציף במערכת השעות השבועית‪.‬‬
‫קהילות הלמידה יאפשרו ויזמנו הן לתלמידים והן לצוות אוטונומיה‪.‬‬
‫אוטונומיה הינה הצורך של האדם לממש יכולות ונטיות ולגבש באופן פעיל מטרות‪ ,‬עמדות‪,‬‬
‫ערכים ותכניות‪ ,‬כלומר‪ ,‬לגבש את זהותו‪ .‬מימוש אפשרות עצמאית לבחירה‪ .‬מתן יכולת‬
‫לארגון עצמי וחופש מוחלט מכפייה עומדים בבסיס צורך זה‪ .‬נמצא כי תלמידים למורים‬
‫התומכים באוטונומיה מראים יותר מוטיבציה אישית פנימית ‪,‬מעורבות רגשית בלמידה‪,‬‬
‫סקרנות ומוכנות לאתגרים) עשור ‪.(Flink, Boggiano, &2003 Barrett, 1990 .‬‬
‫כיום‪ ,‬אפשרות לבחירה‪ ,‬לתלמידי בתי ספר יסודיים בזרם הממלכתי הרגיל מצומצמת או‬
‫שאינה קיימת כלל‪ .‬גם לתלמידי ביה"ס באליק ‪ ,‬בכל השכבות‪ ,‬לא ניתנה עד היום אפשרות‬
‫לחוות תהליך בחירה באשר להרכב מערכת השעות שלהם‪.‬‬
‫רק מעטים מצוות המורים התנסו בבניית תוכנית לימודים מתוך בחירה ואלו בעיקר נמנים על‬
‫צוות תוכנית המצויינות "אמירים" הבנויה מקורסי העשרה בתחומי הדעת השונים‪ .‬מורים אלו‬
‫גילו חשש רב בתחילת השנה אך בסוף השנה סיכמו את ההזדמנות שניתנה להם‬
‫כמצמיחה ומעשירה ומביאה תחושת סיפוק רב‪.‬‬
‫אנו מאמינים כי זימון אפשרות למורים ותלמידים לחוות בחירה ואוטונומיה בבית הספר‬
‫תוביל אותם לפתח מוטיבציה פנימית להוראה ‪/‬למידה ולהגברת ענין‪.‬‬
‫‪ .2‬העמקת תחושת הקשר והשייכות לבית הספר‪ -‬צוות‪ ,‬תלמידים והורים‪.‬‬
‫תחושת שייכות )‪ (Relatedness‬מתייחסת לצורך המשמעותי לחוש נאהב ומקובל על‬
‫האחרים במסגרת בית ‪ -‬הספר ‪ .‬משמע ‪,‬שהתלמיד יחוש חום ואכפתיות מצד המורים וירגיש‬
‫שייך לקבוצת בני גילו (ארהרד ‪ .) 2001,‬יחסים איכותיים וטובים עם בני הגיל יוצרים תחושה‬
‫של קהילה ושל שייכות לבית הספר ובכך‪ ,‬הם מסייעים לקשר שבין התלמיד לבין בית הספר‬
‫)‪ . (Baker, 1998; Samdal & Wolf, 1998‬מעורבות רגשית מתבטאת בגישות חיובית לבית‬
‫הספר וכוללת שני מבנים מובחנים הקשורים זה‪ -‬בזה ‪:‬הערכות חיוביות של בית הספר וכוונות‬
‫לימודיות חיוביות ‪ .‬הערכות חיוביות משקפות את המידה שבה התלמיד רואה בלמידה בבית‬
‫‪12‬‬
‫הספר חוויה מהנה ומספקת ואילו כוונות חיוביות מתייחסות לעניין שמגלה התלמיד ולרצון‬
‫למעורבות מתמשכת בבית הספר )‪ . (Green et al., 2012‬ככל שעולה תחושת ההשתייכות‪-‬‬
‫למסגרת החינוכית ‪ ,‬כך עולה רמת ההסתגלות‪ ,‬שמשתקפת בעמדות חיוביות של התלמיד‬
‫כלפי בית הספר ואף יוצרת מוטיבציה להגברת הישגיו הלימודיים והתנהגות ראויה ) טרומר ‪,‬‬
‫בר זוהר‪ -‬כפיר ‪. )2007‬‬
‫התנגדות ללמידה עשויה לנבוע גם מצורך בקשר ובשייכות שאינו מקבל מענה‪ .‬תלמיד אינו‬
‫משקיע משום שהוא חושש שתלמידים אחרים ילעגו לו ‪ .‬במקרה כזה חשוב שהמורה ייצור‬
‫אווירה של סובלנות ויפחית את רמת התחרותיות בכיתה ‪.‬‬
‫עקב הרכב האוכלוסיה הייחודי של ביה"ס ביאליק (ילדי פנימייה‪ ,‬ריבוי עולים חדשים‬
‫ואוכלוסיית קצוות) קיימנו וקידמנו בשנים האחרונות פעולות רבות בתחום הרגשי ובהכשרת‬
‫הצוות לקיום דיאלוג מקדם עם התלמידים‪ .‬בעקבותיהם מדווחים התלמידים על רמת מוגנות‬
‫גבוהה ועל רמות נמוכות של אלימות ‪ .‬כאמור בפרק ב'‪ ,‬ברצוננו להעלות את רמת שביעות‬
‫הרצון והשייכות לבית הספר‪.‬‬
‫חידושה של היוזמה במישור זה הוא בהטמעת מספר דרכי התערבות בתחום הרגשי חברתי‪,‬‬
‫אשר טרם התקיימו בביה"ס ויפורטו להלן‪.‬‬
‫בביה"ס ביאליק הנהגת הורים פעילה ומשמעותית‪ .‬הורים פעילים אלו נמצאים בקשר הן עם‬
‫ההנהלה והן עם המחנכות והם מודעים ומעורבים בחיי ביה"ס‪ .‬אך הנהגה זו הינה מיעוט‬
‫ביחס לכלל הורי ביה"ס‪ .‬לפיכך היוזמה מציעה גם פעולות התערבות במטרה לחזק ולהעמיק‬
‫את תחושת הקשר והשייכות של ההורים ‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫הלכה למעשה‪-‬‬
‫דרך הפעולה להקמת מרחב חינוכי לצמיחה אישית וחברתית‬
‫‪ 30%‬משעות המערכת של כל התלמידים יוקדשו ללמידה בשני המישורים‬
‫עפ"י הפרוט הבא‪:‬‬
‫‪14‬‬
‫פירוט והסבר על הפעילויות בשני מישורי הפעולה‬
‫הפעילות‬
‫תאור‬
‫בשכבות‪/‬‬
‫גיל‬
‫ש"ש‬
‫שנה‬
‫ראשונה‬
‫שנה שניה‬
‫קבוצות‬
‫בחירה דו‬
‫גיליות‬
‫באשכול‬
‫הומניסטיקה‬
‫אשכול הומניסטיקה יכלול‪ :‬מולדת‪,‬‬
‫היסטוריה‪ ,‬גיאוגרפיה‪ ,‬תרבות ישראל‪.‬‬
‫ב‪-‬ו‬
‫‪ 2‬ש"ש‬
‫ב‪-‬ו‬
‫ב‪-‬ו‬
‫‪ 5‬מורות ילמדו במקביל‪ ,‬בשתי שכבות‪,‬‬
‫בקבוצות נושא מאחד המקצועות הנ"ל‪.‬‬
‫יתאפשרו גם חיבורים בין תחומי דעת‪ .‬כל‬
‫נושא שייבחר יילמד בהדגש ייחודי עפ"י‬
‫החלטתו ובחירתו של המורה‪.‬‬
‫התלמידים יתחלפו בקבוצות כל מחצית‪.‬‬
‫בקבוצות דו‬
‫גיליות‪.‬‬
‫אין מבחן אלא ביצוע הערכה בדרך‬
‫חלופית‪.‬‬
‫קבוצות‬
‫בחירה דו‬
‫גיליות‬
‫בתחומי ענין‬
‫ואומנויות‬
‫כל תלמיד יוכל לבחור קבוצת ענין בתחום‬
‫האומנויות והפנאי על פי העדפתו ‪.‬‬
‫א‪-‬ו‬
‫‪ 2‬ש"ש‬
‫‪3‬‬
‫שכבות‬
‫כל השכבות‬
‫מורים יוכלו להציע וללמד תכנים‬
‫הקרובים לליבם‪ ,‬לקבוצות ענין והעשרה‬
‫אלו ‪.‬‬
‫אין ציון ומבחן אלא הערכה חלופית‪.‬‬
‫תלמידים‬
‫מלמדים‬
‫תלמידים‬
‫מערכת השעות תאפשר הצמדות של‬
‫כיתה בוגרת וצעירה לקיום תהליכי למידה‬
‫משותפים הן בתחומי הדעת והן בתחום‬
‫החברתי רגשי‪.‬‬
‫א‪-‬ו‬
‫‪ 1‬ש"ש‬
‫כל‬
‫הכיתות‬
‫כל הכיתות‬
‫המורים של הכיתות הפועלות בתיאום‬
‫יידרשו לתיאום ועבודת צוות‪.‬‬
‫למידה‬
‫מבוססת‬
‫קהילה‬
‫זוגות או שלישיות של תלמידים יצוותו‬
‫ללמידה במקומות שונים בקהילה‪:‬גני‬
‫ילדים‪ ,‬משתלה‪ ,‬בנק‪ ,‬דואר‪ ,‬עירייה‪,‬‬
‫קופ"ח‪ .‬הלמידה תתקיים בסבב הבא‪:‬‬
‫ד‪-‬ו‬
‫‪ 2‬ש"ש‬
‫ו' ‪-‬‬
‫במשך‬
‫מחצית‬
‫אחת‬
‫כיתות ד‪+‬ה‬
‫מצטרפות‪.‬‬
‫שבוע ‪ -1‬יציאה למקום החונכות‬
‫והשתתפות פעילה בחיי המקום‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫שבוע ‪ -2‬עבודת חקר בביה"ס על אחד‬
‫הנושאים לו נחשפו בשטח‪.‬‬
‫שבוע ‪ -3‬רכישת מיומנויות כתיבה תוך‬
‫התייחסות לפעילות החניכה‪ .‬דיווח‪,‬‬
‫מכתבים לאנשי המקום‪ ,‬עריכת ראיונות‬
‫ועוד‪.‬‬
‫תוצרי החקר והכתיבה יהוו בסיס להערכה‬
‫מילולית בקבוצות אלו‪ .‬אין מבחן‪.‬‬
‫המורה משמש כמנחה‪ ,‬מבקר ומנחה‬
‫את תהליך החונכות בקהילה ואת‬
‫התהליך בביה"ס‪.‬‬
‫למידה‬
‫מבוססת‬
‫פרויקטים‬
‫למידת חקר מונחית שבבסיסה פיתוח‬
‫תוצר‪ ,‬הנושא ייבחר ע"י התלמידים‪,‬‬
‫עבודה יחידנית ושיתופית‪ .‬כל תלמיד יוכל‬
‫למצוא מענה לרמתו ויכולותיו‪ .‬בסוף‬
‫התהליך הצגה בפני ועדה ‪.‬‬
‫ב‪-‬ו‪.‬‬
‫‪ 2‬ש"ש‬
‫‪2‬‬
‫שכבות‬
‫שכבות ב‪-‬ו‬
‫הצגה זו תהווה בסיס להערכה‪.‬‬
‫המורה משמש כמנחה‪.‬‬
‫למידה‬
‫ברא"ש‬
‫יצירתי‬
‫יוזמה ממשיכה‪ -‬הוראה המבוססת על‬
‫יישום ‪ 4‬עקרונות‪ :‬רב תחומיות‪ ,‬שילוב‬
‫אומנויות‪ ,‬ניוד הלמידה מחוץ לכיתה‬
‫ושיתופיות‪.‬‬
‫א‪-‬ו‬
‫בהתאם‬
‫להחלט‬
‫ת הצוות‬
‫המלמד‬
‫כל‬
‫הכיתות‬
‫כל הכיתות‬
‫מורים נדרשים לעבודת צוות ‪.‬‬
‫תרגול‬
‫מתמטי‬
‫גמיש‬
‫שעת ההוראה השישית במתמטיקה של‬
‫כל ‪ 2‬כיתות מקבילות תתקיים ע"י ‪3‬‬
‫מורים בו זמנית‪ ,‬בחלוקה לפי נושאים‬
‫ורמות תרגול‪ .‬שעה זו תתן מענה הן‬
‫למצטיינים והן לחלשים‪.‬‬
‫א‪-‬ו'‬
‫‪ 1‬ש"ש‬
‫‪2‬‬
‫שכבות‬
‫כל השכבות‬
‫מקום למימוש עצמי של כל מורה‬
‫מתרגל על פי בחירתו‪.‬‬
‫יום חדשנות‬
‫יום במחצית אשר מוקדש לפיתוח תוצרים‬
‫ע"י התלמידים(יחידני או בקבוצות) על פי‬
‫בחירתם ויוזמתם האישית של‬
‫התלמידים‪:‬מודל של מבנה היסטורי‪,‬‬
‫כתיבת ספר‪ ,‬המצאת משחק וכו'‪.‬‬
‫ד‪-‬ו‬
‫יום‬
‫במחצית‬
‫‪ 1‬שכבה‬
‫‪ 3‬שכבות‬
‫בסיום היום כל קבוצה תציג את תוצריה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫הפעילות‬
‫תאור‬
‫בשכבו‬
‫ת‪/‬גיל‬
‫ש"ש‬
‫שנה‬
‫ראשונה‬
‫שנה שניה‬
‫מעגלי‬
‫שיח‬
‫כיתתיים‬
‫ינוהלו עפ"י עקרונות הפסיכולוגיה החיובית‪,‬‬
‫פעילויות הרפייה‪ ,‬דיון בתכני כישורי חיים‪.‬‬
‫א‪-‬ו‬
‫‪ 1‬ש"ש‬
‫א‪-‬ו‬
‫א‪-‬ו‬
‫הצוות יעבור תהליך מקביל במעגלי שיח‬
‫למורים שיועברו ע"י היועצת‪.‬‬
‫במת שיח תתקיים במתכונת דו גילית בסבב ‪ 4‬שבועי‪:‬‬
‫רב גילית‬
‫שבוע ‪ -1‬כל כיתה מציגה תהליכי למידה‬
‫ופעילויות ייחודיות אותם חוותה בשבוע זה‪.‬‬
‫א‪-‬ו‬
‫‪ 1‬ש"ש‬
‫ג‪-‬ו‬
‫א‪-‬ו‬
‫שבוע ‪ - 2‬מפגש אקטואליה מנוהל ע"י‬
‫מנהלת ביה"ס‪.‬‬
‫שבוע ‪ -3‬מפגש ערכי עפ"י ערך החודש‬
‫בכיתות‪.‬‬
‫שבוע ‪ -4‬מיומנויות שיח‪ :‬בימוי משפט‪ted ,‬‬
‫תלמידים‪ ,‬דיבייט‪ .‬בהתייחסות לערך החודש‪.‬‬
‫פינה‬
‫אישית‬
‫צוות‬
‫ותלמידים‬
‫יומן מסע‬
‫‪ 15‬דקות להצגת תחום ענין אישי בפני חברי‬
‫הכיתה‪ .‬בזמן הפסקת האוכל פעמיים‬
‫בשבוע‪.‬‬
‫א‪-‬ו‬
‫‪15‬‬
‫דקות‬
‫א‪-‬ו‬
‫א‪-‬ו‬
‫‪+‬צוות‬
‫‪+‬צוות‬
‫הצוות יחשף לכך בפתיחת ישיבות הצוות‪.‬‬
‫כל תלמידי ביה"ס ינהלו יומן מסע אישי בו‬
‫יתעדו בצורה מונחית ומובנית את חוויותיהם‬
‫מאירועים ותהליכים שהם חווים בביה"ס‪.‬‬
‫א‪-‬ו‬
‫זמן‬
‫גמיש‬
‫א‪-‬ו‬
‫א‪-‬ו‬
‫ההורים יצטרכו בסוף כל שבוע להגיב על‬
‫תהליך הכתיבה וכך ייחשפו לפעילויות‬
‫ולתכנים השונים בהם עסקו הילדים‪.‬‬
‫שיח אישי‬
‫כל מחנכת תקיים תוכנית מפגשים אישיים‬
‫וקבוצתים עם תלמידיה‪.‬‬
‫א‪-‬ו‬
‫‪6‬‬
‫פעמים‬
‫בשנה‬
‫לכל‬
‫תלמיד‬
‫בכל‬
‫הכיתות‬
‫בכל הכיתות‬
‫‪17‬‬
‫שישי‬
‫משפחתי‬
‫כל שבוע יתאספו ילד והורה שיבחרו מכל‬
‫כיתה‪ .‬למפגש רב גילי של הורים וילדים‪.‬‬
‫א‪-‬ו‬
‫מפגש‬
‫בשנה‬
‫א‪-‬ו‬
‫א‪-‬ו‬
‫למפגשים תהיה תבנית אחידה‪ ,‬אך‬
‫התכנים ישתנו בהתאם להחלטתו ובחירתו‬
‫של המורה המנחה באותו השבוע‪ .‬כל‬
‫המורים יעבירו בסבב את המפגשים הללו‪.‬‬
‫קבוצות‬
‫תמיכה‬
‫לתלמידי‬
‫ם‬
‫מאתגרים‬
‫יועצת ביה"ס תקיים קבוצת תמיכה והכוונה‬
‫לתלמידים אשר יתקשו להתמיד בבחירתם‪,‬‬
‫לא ידעו לבחור‪ ,‬יגלו חוסר מוטיבציה‬
‫משמעותי‪.‬‬
‫א‪-‬ו‬
‫‪ 1‬ש"ש‬
‫ד‪-‬ו‬
‫א‪-‬ו‬
‫הנהגת‬
‫תלמידים‬
‫פתוחה‬
‫לכולם‬
‫כל תלמיד אשר יחפוץ בכך יוכל להשתתף‬
‫בהנהגה הצעירה ובתנאי שיתמיד בבואו‪.‬‬
‫לאחר גיבוש המליאה תתקיים חלוקה‬
‫לוועדות אשר ינוהלו ע"י תלמידים‪.‬‬
‫ד‪-‬ו‬
‫‪ 1‬ש"ש‬
‫ד‪-‬ו‬
‫ד‪-‬ו‬
‫הקמת‬
‫מרחב‬
‫שיח‬
‫הקמת מרחב אשר בו יתקיימו כל מעגלי‬
‫השיח הכיתתיים‪ ,‬מפגשים קבוצתיים‬
‫למטרות דיון‪ ,‬שיחות אישיות‪ .‬המרחב יזמן‬
‫ישיבה והתנהלות חופשית ונינוחה לעומת‬
‫בחלל הכיתה‪.‬‬
‫א‪-‬ו‬
‫הקמת המרחב‬
‫‪18‬‬
‫פרק ה'‪ -‬מטרות ‪ ,‬יעדים ודרכי הערכה‬
‫מטרת העל של היוזמה‪:‬‬
‫ביה"ס ביאליק יהווה מרחב חינוכי לצמיחה אישית וחברתית‪.‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬מורים ותלמידים יהיו בעלי מוטיבציה אוטונומית‪.‬‬
‫‪ .2‬מורים‪ ,‬הורים ותלמידים יחושו קשר ושייכות לבית הספר‪.‬‬
‫‪ .3‬תלמידים מגלים ענין ורצון ללמידה‬
‫‪ .4‬מורים מגלים יותר אתגר והנאה מעבודתם‪.‬‬
‫‪ .5‬שיפור ביחסים החברתיים בין כל תלמידי ביה"ס‪.‬‬
‫היעדים הנגזרים ממטרות אלו‪:‬‬
‫‪ .1‬זימון אפשרויות לביטוי אוטונומי ובחירה לצוות ולתלמידים‪.‬‬
‫‪ .2‬פיתוח קהילות למידה מגוונות (המזמנות אפשרות להנאה‪ ,‬למידה חווייתית‬
‫ומשמעותית)‬
‫‪ .3‬קיום פעילות ממוקדת בהיבט חברתי‪ -‬רגשי שתחזק את תחושת הקשר והשייכות‬
‫לביה"ס‪.‬‬
‫‪ .4‬הרחבת האפשרויות לדיאלוג משמעותי בין תלמידים לחבריהם ובין התלמידים‬
‫והצוות‪.‬‬
‫‪ .5‬הקמת מנגנונים ארגוניים בבית הספר התומכים בהטמעת השינוי‪.‬‬
‫‪ .6‬קיום פעילויות שיקרבו את ההורים למתרחש בביה"ס‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫מתווה כללי‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬מורי ותלמידי ביה"ס יהיו בעלי מוטיבציה אוטונומית‪.‬‬
‫‪ .2‬תלמידים מגלים יותר ענין ורצון ללמידה‪.‬‬
‫‪ .3‬מורים מגלים יותר אתגר והנאה בעבודתם‪.‬‬
‫ברמת התלמידים‪:‬‬
‫יעד מספר ‪ :1‬זימון אפשרויות בחירה ותחושת אוטונומיה לתלמידים‪.‬‬
‫יעד מספר ‪ : 2‬פיתוח קהילות למידה (המזמנות הנאה‪ ,‬למידה חווייתית ומשמעותית )‬
‫פעילות מרכזית‬
‫מדדי הצלחה‬
‫בחירת קבוצת‬
‫לימוד באשכול‬
‫הומניסטיקה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 100%‬מתלמידי כיתות ב‪-‬‬
‫ו' יבחרו קבוצת למידה ‪2‬‬
‫ש"ש באשכול הומניסטיקה‬
‫דו גילי‪.‬‬
‫התלמידים מגלים שביעות‬
‫רצון מהשתתפותם‬
‫בשיעורים ומדווחים על‬
‫חוויית למידה מגבירת‬
‫מוטיבציה‪.‬‬
‫תחושת הקשר והשייכות‬
‫תשומות‪-‬משאבים‬
‫דרושים‬
‫לכל ‪ 4‬כיתות תוספת‬
‫של ‪ 2‬מורים‪.‬‬
‫באחריות מי‬
‫זמן ביצוע‬
‫אחראי משימה החל מ‪-‬‬
‫‪11/2014‬‬
‫כלל המורים‬
‫המלמדים‬
‫באשכול זה ‪.‬‬
‫כלי הערכה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מיפוי על פי‬
‫דפי מעכב‬
‫נוכחות‬
‫שיח‬
‫בקבוצת‬
‫מיקוד עם‬
‫תלמידים‬
‫מכיתות‬
‫שונות‪.‬‬
‫מועד ביצוע‬
‫הערכה‬
‫סוף שנה‬
‫אחריות‬
‫להערכה‬
‫רכז‬
‫הערכה‬
‫פעילות מרכזית‬
‫מדדי הצלחה‬
‫תשומות‪-‬משאבים‬
‫דרושים‬
‫באחריות מי‬
‫זמן ביצוע‬
‫כלי הערכה‬
‫מועד ביצוע‬
‫הערכה‬
‫אחריות‬
‫להערכה‬
‫לביה"ס גדלה‪.‬‬
‫בחירת קבוצות‬
‫ענין (אומנויות‬
‫והעשרה)‬
‫‪‬‬
‫‪ 100%‬מתלמידי ביה"ס‬
‫ילמדו בקבוצת העשרה‬
‫אותה בחרו‪.‬‬
‫התלמידים מדווחים על‬
‫חוויה לימודית מגבירת‬
‫מוטיבציה והמאפשרת‬
‫מימוש עצמי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 100%‬מתלמידי כיתות ב‪-‬‬
‫ו' ישתתפו בקבוצות‬
‫למידה מבוססת פרויקט‪.‬‬
‫התלמידים מדווחים על‬
‫למידה המאפשרת בחירה‬
‫והעמקה בתחומים‬
‫רלוונטים עבורם‪.‬‬
‫ארגון חלל כיתות‬
‫האם באופן‬
‫המאפשר דרך‬
‫למידה זו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כל תלמידי כיתות ו' יקחו‬
‫חלק במהלך מחצית אחת‬
‫בלמידה מבוססת קהילה‬
‫התלמידים מדווחים על‬
‫למידה המאפשרת בחירה‬
‫והעמקה בתחומים‬
‫תיאום מול גורמים‬
‫בקהילה אשר ישמשו‬
‫כמקומות חניכה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫למידה מבוססת‬
‫פרויקט‬
‫‪‬‬
‫למידה מבוססת‬
‫קהילה‬
‫‪‬‬
‫תיגבור במורים‬
‫מומחים בתחום‬
‫האומנויות‪.‬‬
‫רכז תחום‬
‫העשרה‬
‫החל מ‪-‬‬
‫‪11/2014‬‬
‫מורים‬
‫המלמדים‬
‫באשכול זה‪.‬‬
‫רכז תחום‬
‫מיפוי על פי דפי‬
‫מעכב נוכחות‬
‫סוף שנה‬
‫שיח בקבוצת‬
‫מיקוד עם‬
‫תלמידים‬
‫מכיתות שונות‪.‬‬
‫החל מ‪-‬‬
‫‪11/2014‬‬
‫כל המורים‬
‫בתחום זה‬
‫מעכב נוכחות‬
‫רכז‬
‫הערכה‬
‫רכז תחום‬
‫סוף שנה‬
‫הצגת תוצרי‬
‫סיום הפרויקט‬
‫רכז‬
‫הערכה‬
‫רכז תחום‬
‫שאלון עמדות‬
‫על שביעות רצון‬
‫רכז תחום‬
‫כל המורים‬
‫המלמדים‬
‫בתחום זה‪.‬‬
‫החל מ‪-‬‬
‫‪11/2014‬‬
‫מעכב‬
‫השתתפות‬
‫הצגת תוצרי‬
‫ההשתתפות‬
‫שאלון חוות דעת‬
‫סוף שנה‬
‫רכז‬
‫הערכה‬
‫רכז תחום‬
‫פעילות מרכזית‬
‫מדדי הצלחה‬
‫תשומות‪-‬משאבים‬
‫דרושים‬
‫באחריות מי‬
‫זמן ביצוע‬
‫רלוונטים עבורם‪.‬‬
‫תלמידים מלמדים‬
‫תלמידים‬
‫‪‬‬
‫כל תלמידי ביה"ס יקיימו‬
‫לפחות פעם בשבוע מפגש‬
‫למידת עמיתים‪.‬‬
‫דיווח תלמידים על הרחבת‬
‫המעגלים החברתיים בבית‬
‫הספר‪.‬‬
‫דיווח התלמידים על‬
‫הגברת תחושת מסוגלות‬
‫ואחריות וחיזוק הקשר‬
‫והשייכות לביה"ס‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 50%‬מכלל השיעורים‬
‫יילמדו עפ"י עקרונות‬
‫היוזמה ברא"ש יצירתי‪ :‬רב‬
‫תחומיות‪ ,‬משחק‪ ,‬שילוב‬
‫אומנויות‪ ,‬מחוץ לחלל‬
‫הכיתה‪ ,‬בכל השכבות‪.‬‬
‫תלמידים מדווחים על‬
‫הגברת המוטיבציה‬
‫ללמידה‪ ,‬הענין וההנאה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫למידה ברא"ש‬
‫יצירתי‬
‫‪‬‬
‫כלי הערכה‬
‫מועד ביצוע‬
‫הערכה‬
‫אחריות‬
‫להערכה‬
‫למומחי הקהילה‬
‫תיאומי מערכת‪,‬‬
‫תוכניות לימודים‬
‫מותאמות‬
‫אחראי משימה החל‬
‫מחודש‬
‫ינואר‬
‫‪2015‬‬
‫מחנכות‬
‫הכיתות‬
‫מובילת יוזמה החל מ‪-‬‬
‫ברא"ש יצירתי‪9/2014 .‬‬
‫שאלון עמדות‬
‫על שביעות רצון‬
‫לילדים‪.‬‬
‫שיח מובנה‬
‫לסיכום עם‬
‫החונכים‬
‫ונחנכים‪.‬‬
‫תצפית מובנית‬
‫תוצרי למידה‬
‫סוף כל מחצית‬
‫רכז‬
‫הערכה‬
‫בשיתוף‬
‫עם‬
‫המחנכות‬
‫השותפות‪.‬‬
‫בסיום כל‬
‫מחצית‬
‫רכז‬
‫הערכה‬
‫פעילות מרכזית‬
‫מדדי הצלחה‬
‫תרגול גמיש‬
‫במתמטיקה‬
‫‪‬‬
‫‪ 80%‬מהתלמידים‬
‫מדווחים על הגברת הענין‬
‫במקצוע ‪.‬‬
‫שיפור הישגים לימודיים‬
‫בתחום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 95%‬מהתלמידים פעילים‬
‫ויוצרים ביום חדשנות‪.‬‬
‫תלמידים מדווחים על‬
‫שביעות רצון‪ ,‬תחושת‬
‫מסוגלות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יום חדשנות‬
‫‪‬‬
‫תשומות‪-‬משאבים‬
‫דרושים‬
‫באחריות מי‬
‫זמן ביצוע‬
‫כלי הערכה‬
‫מועד ביצוע‬
‫הערכה‬
‫אחריות‬
‫להערכה‬
‫תיגבור במורים‬
‫רכזת‬
‫מתמטיקה‬
‫וסגנית‬
‫החל מ‪-‬‬
‫‪9/2014‬‬
‫שאלון עמדות‬
‫לפני ואחרי‬
‫תחילת וסיום‬
‫שנה‬
‫רכזת‬
‫מתמטיקה‬
‫מיפוי הישגים‬
‫מחנכות‬
‫החל מ‪-‬‬
‫‪9/2014‬‬
‫פעמיים‬
‫בשנה‬
‫הצגת תוצרים‬
‫שיח מובנה‬
‫בסיום‬
‫הפעילות‬
‫לסיכום היום‬
‫מחנכות‬
‫ורכז‬
‫הערכה‬
‫ברמת הצוות‪:‬‬
‫יעד מספר ‪ :1‬זימון אפשרויות בחירה ותחושת אוטונומיה לצוות‪.‬‬
‫יעד מספר ‪ : 2‬פיתוח קהילות למידה מגוונות (המזמנות אפשרות להנאה‪ ,‬להוראה חווייתית ומשמעותית )‬
‫פעילות מרכזית‬
‫מדדי הצלחה‬
‫בחירת קבוצת‬
‫לימוד באשכול‬
‫‪‬‬
‫‪ 100%‬מהמורים‬
‫המלמדים בקבוצות אלו‬
‫תשומות‪-‬משאבים‬
‫דרושים‬
‫לכל ‪ 4‬כיתות תוספת‬
‫באחריות מי‬
‫זמן ביצוע‬
‫אחראי משימה החל מ‪-‬‬
‫‪11/2014‬‬
‫כלי הערכה‬
‫שיחות מיקוד‬
‫מועד ביצוע‬
‫הערכה‬
‫סוף שנה‬
‫אחריות‬
‫להערכה‬
‫רכז הערכה‬
‫פעילות מרכזית‬
‫מדדי הצלחה‬
‫הומניסטיקה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בחירת קבוצות‬
‫ענין (אומנויות‬
‫והעשרה)‬
‫‪‬‬
‫‪ 100 %‬המלמדים‬
‫בקבוצות אלו בחרו וחיברו‬
‫לבד את תכני קבוצת‬
‫הלמידה‪.‬‬
‫מורים מדווחים על הגברת‬
‫מוטיבציה תחושת‬
‫המסוגלות והמימוש‬
‫העצמי‪.‬‬
‫מורים מדווחים על חיזוק‬
‫הקשר עם התלמידים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 100 %‬המלמדים‬
‫בקבוצות אלו בחרו וחיברו‬
‫לבד את תכני קבוצת‬
‫הלמידה‬
‫מורים מדווחים על הגברת‬
‫מוטיבציה תחושת‬
‫המסוגלות והמימוש‬
‫העצמי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫למידה מבוססת‬
‫פרויקט‬
‫בחרו וחיברו לבד את תכני‬
‫קבוצת הלמידה‬
‫מורים מדווחים על הגברת‬
‫מוטיבציה תחושת‬
‫המסוגלות והמימוש‬
‫העצמי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תשומות‪-‬משאבים‬
‫דרושים‬
‫של ‪ 2‬מורים‪.‬‬
‫באחריות מי‬
‫הכשרה‬
‫כלל המורים‬
‫המלמדים‬
‫באשכול זה‬
‫תיגבור במורים‬
‫מומחים בתחום‬
‫האומנויות‪.‬‬
‫רכז תחום‬
‫העשרה‬
‫זמן ביצוע‬
‫שאלון מוטיבציה‬
‫לצוות לפני‬
‫ואחרי‬
‫החל מ‪-‬‬
‫‪11/2014‬‬
‫שיחות מיקוד‬
‫רכז תחום‬
‫כל המורים‬
‫בתחום זה‬
‫שאלון מוטיבציה‬
‫לצוות לפני‬
‫ואחרי‬
‫החל מ‪-‬‬
‫‪11/2014‬‬
‫תצפיות מובנות‬
‫תוצרים‬
‫שיח מובנה‬
‫הכשרה‬
‫סוף שנה‬
‫רכז הערכה‬
‫מנהלת‬
‫מורים‬
‫המלמדים‬
‫באשכול זה‪.‬‬
‫ארגון חלל כיתות‬
‫האם באופן‬
‫המאפשר דרך‬
‫למידה זו‪.‬‬
‫כלי הערכה‬
‫מועד ביצוע‬
‫הערכה‬
‫אחריות‬
‫להערכה‬
‫מנהלת‬
‫סוף שנה‬
‫רכז הערכה‬
‫ומנהלת‬
‫פעילות מרכזית‬
‫למידה מבוססת‬
‫קהילה‬
‫מדדי הצלחה‬
‫‪‬‬
‫מורים מדווחים על חיזוק‬
‫הקשר עם התלמידים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 100 %‬המלמדים‬
‫בקבוצות אלו בחרו וחיברו‬
‫לבד את תכני קבוצת‬
‫הלמידה‪.‬‬
‫מורים מדווחים על הגברת‬
‫תחושת האחריות‬
‫ומוערבות חברתית וקשר‬
‫לקהילה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כל המורים מדווחים על‬
‫שיתוף פעולה ועבודת צוות‬
‫מעמיקה‪.‬‬
‫מורים מדווחים על הגברת‬
‫תחושת קשר ושייכות‬
‫בצוות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תוכניות לימודים‬
‫כל המורים מדווחים על‬
‫שיתוף פעולה ועבודת צוות מותאמות‪.‬‬
‫מעמיקה‬
‫מורים מדווחים על הגברת‬
‫תחושת קשר ושייכות‬
‫‪‬‬
‫תלמידים מלמדים‬
‫תלמידים‬
‫‪‬‬
‫למידה ברא"ש‬
‫יצירתי‬
‫תשומות‪-‬משאבים‬
‫דרושים‬
‫‪‬‬
‫תיאום מול גורמים‬
‫בקהילה אשר ישמשו‬
‫כמקומות חניכה‪.‬‬
‫תיאומי מערכת‪.‬‬
‫באחריות מי‬
‫רכז תחום‬
‫זמן ביצוע‬
‫החל מ‪-‬‬
‫‪11/2014‬‬
‫כלי הערכה‬
‫תצפיות מובנות‬
‫מועד ביצוע‬
‫הערכה‬
‫סוף שנה‬
‫כל המורים‬
‫המלמדים‬
‫בתחום זה‪.‬‬
‫אחראי משימה החל‬
‫מחודש‬
‫ינואר‬
‫‪2015‬‬
‫מחנכות‬
‫הכיתות‬
‫מובילת יוזמה החל מ‪-‬‬
‫ברא"ש יצירתי‪9/2014 .‬‬
‫אחריות‬
‫להערכה‬
‫רכז הערכה‬
‫מנהלת‬
‫ראיונות‬
‫שיח קבוצתי‬
‫מובנה לכל צוות‬
‫עבודה‪.‬‬
‫סוף כל מחצית‬
‫סוף כל מחצית‬
‫מנהלת‬
‫מנהלת‬
‫ורכז תחום‬
‫פעילות מרכזית‬
‫מדדי הצלחה‬
‫תשומות‪-‬משאבים‬
‫דרושים‬
‫באחריות מי‬
‫זמן ביצוע‬
‫כלי הערכה‬
‫מועד ביצוע‬
‫הערכה‬
‫אחריות‬
‫להערכה‬
‫בצוות‪.‬‬
‫תרגול גמיש‬
‫במתמטיקה בכל‬
‫השכבות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רכזת‬
‫מתמטיקה‬
‫וסגנית‬
‫כל המורים מדווחים על‬
‫שיתוף פעולה ועבודת צוות‬
‫מעמיקה‪.‬‬
‫מורים מדווחים על הגברת‬
‫תחושת קשר ושייכות‬
‫בצוות‪.‬‬
‫החל מ‪-‬‬
‫‪9/2014‬‬
‫ניתוח הישגים‬
‫סוף כל מחצית‬
‫שיח מובנה עם‬
‫כל המורים‬
‫בתגבורים אלו‬
‫מנהלת‬
‫ורכזת‬
‫מתמטיקה‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬מורים ‪ ,‬הורים ותלמידים יחושו קשר ושייכות לבית הספר‪.‬‬
‫‪ .2‬שיפור ביחסים החברתיים בין כל תלמידי ביה"ס‪.‬‬
‫יעד מספר ‪ :3‬בביה" ס תתקיים פעילות ממוקדת בהיבט החברתי רגשי‬
‫יעד מספר ‪ :6‬קיום פעילויות שיקרבו את ההורים למתרחש בביה"ס ( התייחסות ליעד זה בשורות הצבועות ירוק בטבלה הבאה)‪..‬‬
‫פעילות מרכזית‬
‫מדדי הצלחה‬
‫פינה אישית‬
‫תלמידים‬
‫‪‬‬
‫‪ 100%‬מתלמידי ביה"ס‬
‫יציגו בפני חבריהם לכיתה‬
‫תשומות‪-‬משאבים‬
‫דרושים‬
‫‪ 15‬דקות יוקדשו בכל‬
‫יום בכל כיתה לפינה‬
‫באחריות מי‬
‫זמן ביצוע‬
‫כלי הערכה‬
‫מחנכות‬
‫הכיתות‬
‫‪9/2014‬‬
‫שאלון לבדיקת‬
‫תחושת קשר‬
‫מועד ביצוע‬
‫הערכה‬
‫סוף שנה‬
‫אחריות‬
‫להערכה‬
‫יועצת‬
‫פעילות מרכזית‬
‫מדדי הצלחה‬
‫‪‬‬
‫פינה אישית מורים‬
‫‪‬‬
‫‪ 100%‬מצוות ביה"ס יציג‬
‫בפינה אישית פעם בשנה‬
‫נושא אישי‬
‫לבחירה‪(.‬תחביב‪ ,‬דילמה‪,‬‬
‫תחום מומחיות‪ ,‬הכשרה‬
‫מיוחדת‪ ,‬חוויה‪.‬‬
‫התלמידים מדווחים על‬
‫תחושת מסוגלות‪ ,‬מימוש‬
‫וחיזוק מעמד חברתי‬
‫בצוות והגברת הערך‬
‫העצמי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 90%‬מהתלמידים‬
‫המאתגרים משתתפים‬
‫בקבוצת העצמה להגברת‬
‫המוטיבציה ללמידה‪.‬‬
‫התלמידים מדווחים על‬
‫קבלת כלים להתמודדות‬
‫עם מצבי תיסכול‬
‫‪‬‬
‫קבוצות תמיכה‬
‫והעצמה‬
‫פעמיים בשנה נושא אישי‬
‫(תחביב‪ ,‬חוויה‪ ,‬תחום‬
‫התעניינות‪ ,‬משפחה וכו')‬
‫התלמידים מדווחים על‬
‫תחושת מסוגלות ‪ ,‬מימוש‬
‫וחיזוק מעמד חברתי‬
‫בכיתה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תשומות‪-‬משאבים‬
‫דרושים‬
‫זו‪.‬‬
‫פינוי זמן במפגשי‬
‫צוות‬
‫באחריות מי‬
‫זמן ביצוע‬
‫כלי הערכה‬
‫מועד ביצוע‬
‫הערכה‬
‫אחריות‬
‫להערכה‬
‫ושייכות‪.‬‬
‫מנהלת‬
‫יועצת‬
‫‪9/2014‬‬
‫‪12/2014‬‬
‫שאלון לבדיקת‬
‫תחושת קשר‬
‫ושייכות‪.‬‬
‫מעכב אחר‬
‫פעילות הילדים‬
‫הללו‪.‬‬
‫שיח מובנה עם‬
‫סוף שנה‬
‫בסיום השנה‬
‫יועצת‬
‫רכז הערכה‬
‫פעילות מרכזית‬
‫מדדי הצלחה‬
‫תשומות‪-‬משאבים‬
‫דרושים‬
‫באחריות מי‬
‫זמן ביצוע‬
‫ומשתלבים בהדרגה‬
‫בפעילויות‪.‬‬
‫הנהגת תלמידים‬
‫‪‬‬
‫כ‪ 50-‬תלמידים מכיתות ד‪-‬‬
‫ו' אשר מעוניינים לתרום‬
‫משתתפים בהנהגה‪.‬‬
‫תלמידים מדווחים על‬
‫חיזוק הקשר לבית הספר‪,‬‬
‫הגברת האחריות והמימוש‬
‫העצמי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 90%‬מנהלים מחברת‬
‫מסע שנתית בה מתועדים‬
‫חוויותיהם ורשמיהם‬
‫מהפעילויות השונות‪.‬‬
‫תלמידים מדווחים על‬
‫שביעות רצון מהנעשה‬
‫בבית הספר‪.‬‬
‫הורים מדווחים על הגברת‬
‫המעורבות והקשר עם‬
‫הנעשה בבית הספר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 80%‬תלמידי והורי ביה"ס‬
‫יקחו חלק פעיל‬
‫בהשתתפות במפגשים‬
‫אלו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מחברת מסע‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שישי משפחתי‬
‫כלי הערכה‬
‫מועד ביצוע‬
‫הערכה‬
‫אחריות‬
‫להערכה‬
‫הילדים‪.‬‬
‫רכזות‬
‫חברתיות‬
‫מחברות מסע בית‬
‫ספריות‬
‫‪ 2‬ש"ש להחלפת‬
‫מקומו של איש צוות‬
‫המעביר מפגש זה‪.‬‬
‫מחנכות‪+‬רכזת‬
‫משימה‬
‫סגנית‬
‫‪11/2014‬‬
‫‪9/2014‬‬
‫‪11/2014‬‬
‫שאלון ושיחה‬
‫מובנית‬
‫איסוף עדויות‬
‫מתוך המחברת‬
‫באופן מידגמי‬
‫שיחת משוב‬
‫לסיכום כל‬
‫מפגש‬
‫בסיום שנה‬
‫בסיום כל‬
‫מחצית‬
‫לכל קבוצה‬
‫בסיום‬
‫הפעילות‬
‫רכזו‬
‫חברתיות‬
‫רכז הערכה‬
‫רכז תחום‬
‫פעילות מרכזית‬
‫מדדי הצלחה‬
‫‪‬‬
‫תשומות‪-‬משאבים‬
‫דרושים‬
‫באחריות מי‬
‫זמן ביצוע‬
‫כלי הערכה‬
‫מועד ביצוע‬
‫הערכה‬
‫אחריות‬
‫להערכה‬
‫הורים מדווחים על שביעות‬
‫רצון מבית הספר ותחושת‬
‫שייכות‪.‬‬
‫יעד מספר ‪ : 4‬הרחבת האפשרויות לדיאלוג משמעותי בין תלמידים לחבריהם ובין התלמידים והצוות‪.‬‬
‫פעילות מרכזית‬
‫מדדי הצלחה‬
‫במת שיח‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מעגלי שיח‬
‫כיתתיים וצוותיים‪-‬‬
‫‪‬‬
‫פסיכולוגיה חיובית‬
‫‪‬‬
‫תשומות‪-‬משאבים‬
‫דרושים‬
‫תיאום מערכת‬
‫‪ 95%‬מכיתות א‪-‬ו‬
‫משתתפים בבמת שיח רב‬
‫גילית‪ 1 .‬ש"ש‪.‬‬
‫הרחבת המעגלים‬
‫החברתיים ותחושת הקשר מרחב שיח מתאים‬
‫והשייכות לבית הספר‪.‬‬
‫כל תלמידי ביה"ס‬
‫משתתפים במעגלי שיח‬
‫כיתתיים‪.‬‬
‫תלמידים מדווחים על‬
‫חיזוק מקומם החברתי‬
‫בתוך הכיתה‪.‬‬
‫הכשרת הצוות‬
‫בפסיכולוגיה חיובית‬
‫ופעילויות הפגתיות‪.‬‬
‫באחריות מי‬
‫זמן ביצוע‬
‫כלי הערכה‬
‫מנהלת‪,‬‬
‫מחנכות‪,‬‬
‫סגנית‬
‫‪12/2014‬‬
‫שאלון קשר‬
‫ושייכות‬
‫מועד ביצוע‬
‫הערכה‬
‫סיום מחצית‬
‫אחריות‬
‫להערכה‬
‫רכז תחום‬
‫ורכז‬
‫הערכה‬
‫תצפיות‬
‫מחנכות ויועצת ‪12/2014‬‬
‫שאלון קשר‬
‫ושייכות‬
‫תצפיות‬
‫סיום שנה‬
‫יועצת‬
‫ומחנכות‬
‫‪‬‬
‫חיזוק הקשר בין מורה‬
‫לתלמידים‪.‬‬
‫כל הצוות‪ ,‬בחלוקה‬
‫לקבוצות ‪ ,‬משתתף ‪3‬‬
‫פעמים בשנה במעגלי שיח‬
‫לצוות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כל תלמיד משתתף ב‪5-‬‬
‫מפגשי שיח אישי או‬
‫קבוצתי עם מחנכת הכיתה‬
‫ועם חבריו בכיתה ‪,‬‬
‫במהלך השנה‪.‬‬
‫חיזוק הקשר בין המורה‬
‫לתלמיד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיח אישי או‬
‫קבוצתי‬
‫‪‬‬
‫מחנכות ויועצת ‪9/2014‬‬
‫שאלון‬
‫לתלמידים‬
‫סיום מחצית‬
‫יועצת‬
‫ומחנכות‬
‫יעד מספר ‪ :5‬בביה"ס קיימים מנגנונים ארגוניים התומכים בהטמעת היוזמה‪.‬‬
‫פעילות מרכזית‬
‫מדדי הצלחה‬
‫צוות מוביל‬
‫צוות מוביל מקיים פעם בחודש‬
‫מפגש ‪.‬‬
‫רכזי‬
‫משימות‪/‬תחום‬
‫היוזמה מתקדמת על פי תיכנון‬
‫הלו"ז‪.‬‬
‫מפגש חודשי של רכז וצוות‬
‫המשימה שלו ‪.‬‬
‫תשומות‪-‬משאבים‬
‫דרושים‬
‫תיאום מערכת‬
‫תיאום מערכת שעות‬
‫השהות של הצוותים‬
‫באחריות מי‬
‫זמן ביצוע‬
‫כלי הערכה‬
‫מנהלת‬
‫החל ‪-‬‬
‫‪12/2013‬‬
‫מעכב אחר לו"ז‬
‫התוכנית‪.‬‬
‫רכזי משימות‬
‫וסגנית‬
‫‪9/2014‬‬
‫תיעוד מפגשי‬
‫צוות מוביל‬
‫תיעוד מפגשים‬
‫מועד ביצוע‬
‫הערכה‬
‫בסיום שנה‬
‫סיום מחצית‬
‫אחריות‬
‫להערכה‬
‫מנהלת‬
‫מנהלת‬
‫פעילות מרכזית‬
‫מדדי הצלחה‬
‫הכשרה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כל המחנכות משתתפות‬
‫במפגשי ההכשרה של‬
‫הפסיכולוגיה החיובית‪.‬‬
‫כל הצוות המורחב‬
‫משתתף בהשתלמות‬
‫הבית ספרית בתחום‬
‫קהילות הלומדים‪.‬‬
‫תשומות‪-‬משאבים‬
‫דרושים‬
‫באחריות מי‬
‫זמן ביצוע‬
‫תשלום למרצים‬
‫‪+‬למרכז מיטיב‬
‫מנהלת‬
‫‪8/2014‬‬
‫מינוי רכז הערכה‬
‫שינוי בתעודה‬
‫מערכת שעות‬
‫ראיונות של‬
‫מנהלת עם רכזי‬
‫התחומים‪.‬‬
‫מעכב אחר‬
‫נוכחות‪.‬‬
‫סוף כל מחצית‬
‫רכז הערכה‬
‫שאלון שביעות‬
‫רצון‪.‬‬
‫בביהס יוקם מרחב לניהול שיח תקציב לעיצוב חדר‬
‫הקמת מרחב שיח‬
‫כיתתי‪.‬‬
‫שינוי זמני הפסקות ‪ 80%‬מהתלמידים מדווחים על‬
‫שיפור בפניות המורה לטיפול‬
‫אוכל‬
‫בבעיות חברתיות‪.‬‬
‫שיפור בנתוני מיצב על יחסים‬
‫חברתיים בתוך הכיתה‪.‬‬
‫כל התלמידים והמורים‬
‫ישתתפו בתהליך הערכה‬
‫בסיום מחצית ובסיום השנה‪.‬‬
‫תעודת ביה"ס תשקף את‬
‫עקרונות היוזמה‪.‬‬
‫כלי הערכה‬
‫מועד ביצוע‬
‫הערכה‬
‫אחריות‬
‫להערכה‬
‫גמול ריכוז‬
‫מערכת השעות תומכת בביצוע ייעוץ בבניית‬
‫מנהלת‬
‫קיץ ‪2014‬‬
‫מנהלת‬
‫‪9/2014‬‬
‫רכזת הערכה‬
‫‪2/2015‬‬
‫תצפיות וראיונות בסיום מחצית‬
‫א'‪.‬‬
‫עם תלמידים‬
‫ומורים‪.‬‬
‫מנהלת‬
‫‪1/2015‬‬
‫התעודה‬
‫החדשה‬
‫שאלונים‬
‫להורים‬
‫רכז הערכה‬
‫מנהלת‬
‫‪8/2014‬‬
‫מערכת השעות‬
‫‪8/2014‬‬
‫מנהלת‬
‫פעילות מרכזית‬
‫מדדי הצלחה‬
‫התוכנית‪.‬‬
‫תשומות‪-‬משאבים‬
‫דרושים‬
‫המערכת עקב‬
‫מורכבות התוכנית‪.‬‬
‫באחריות מי‬
‫זמן ביצוע‬
‫כלי הערכה‬
‫תשע"ה‪.‬‬
‫מועד ביצוע‬
‫הערכה‬
‫אחריות‬
‫להערכה‬
‫פרק ו'‪ -‬קהל יעד‬
‫צוות ביה"ס‪-‬‬
‫מונה ‪ 42‬מורים ‪ ,‬בהקפי משרה שונים‪ ,‬ברובו צעיר‪ ,‬יצירתי ויוזם‪ ,‬התנסה בשנים האחרונות‬
‫בקידום מספר יוזמות חינוכיות‪ .‬בשנת תשע"ד הטמיע בהיקף גדול מהמצופה‪ ,‬בכל שכבות‬
‫הגיל‪ ,‬למידה רב תחומית משלבת אומנויות‪ ,‬שיתופית ופורצת את גבולות הכיתה‪.‬‬
‫היוזמה מגדירה שינוי בתפקיד המורה בשני אופנים‪:‬‬
‫בתחום הרגשי‪ -‬חיזוק הקשר והשייכות‪ .‬התמקדות בדיאלוג בונה ומצמיח בין מורה לתלמיד‪.‬‬
‫בתחום זה תינתן הכשרת מומחים חיצונית בתחום הפסיכולוגיה החיובית למחנכות‪.‬‬
‫הכשרת המחנכות תורחב בהמשך‪ ,‬בכוחות פנימיים‪ ,‬לכלל הצוות‪ .‬יועצת ביה"ס תלווה את‬
‫המורות בהטמעת הכלי ביום יום‪.‬‬
‫בתחום הפדגוגי‪ -‬פעולה בשדה הפדגוגיה החדשנית אשר משנה את תפקיד המורה ואת‬
‫דרכי ההוראה‪.‬‬
‫בתחום זה יבנה מערך חשיפה קצר מועד נקיים ע"י מומחים‪ ,‬בסיוע מנהלת ביה"ס שתעשה‬
‫את הליווי השוטף ותפקח על בניית התוכניות של קהילות הלמידה כשלצידה רכזי תחום ‪.‬‬
‫צוות מוביל‪-‬‬
‫מנהלת ביה"ס‪ ,‬הסגנית‪ ,‬היועצת‪ ,‬רכזת התיקשוב ושתי הרכזות החברתיות ( ‪ 5‬מורות)‬
‫מהוות את צוות ההובלה של היוזמה‪ .‬מורות אלו הן דמויות משפיעות ומרכזיות בקרב כלל‬
‫הצוות ‪ ,‬פתיחותן רבה וביכולת כל אחת מהשותפות להוביל ולעזור לקבוצת מורות נוספת‪.‬‬
‫צוות זה יקבל הדרכה ותמיכה בנושאים פדגוגיים וארגוניים‪.‬‬
‫תלמידים‪-‬‬
‫בביה"ס ‪ 410‬תלמידים‪ ,‬בכיתות א‪-‬ו'‪ .‬אוכלוסיה מגוונת של עולים‪ ,‬דתיים‪ ,‬חילוניים‪ ,‬ילדי‬
‫פנימייה ותלמידים המגיעים מרקע סוציו אקונומי מגוון‪ .‬רבים מגלים קושי בתהליך הלמידה‬
‫המסורתי וכתוצאה מכך חשים תסכול ומפתחים בעיות רגשיות ‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫היוזמה פונה אל כלל אוכלוסיה זו ‪.‬‬
‫קהילה‪-‬‬
‫למידה מבוססת קהילה היא אחת מחידושי יוזמה זו‪.‬‬
‫בנק‪ ,‬קופת חולים‪ ,‬משתלה‪ ,‬רפת‪ ,‬גני ילדים‪ ,‬בנין העירייה‪ ,‬סנדלר‪ ,‬מוזיאון לתולדות קרית‬
‫ביאליק‪ ,‬בית אבות‪ ,‬מטבח הפנימייה ‪ ,‬פינת חי של הפנימייה וספרייה עירונית נמצאים‬
‫בקרבת ביה"ס ויכולים לשמש מרחב למידה ייחודי ומרתק לתלמידי כיתות ו'‪.‬‬
‫קבלת הסכמתם‪ ,‬תיאום ובניית תוכנית משותפת יעמדו בבסיס הקשר עם גורמים אלו‪.‬‬
‫הורים‪-‬‬
‫בביה"ס הנהגת הורים פעילה ותומכת‪ .‬ההנהגה פתוחה ליוזמות חינוכיות חדשות ואף‬
‫תומכת תקציבית וארגונית ביישומן‪.‬‬
‫אחת ממטרות היוזמה היא לחשוף ולקרב יותר את ההורים למתרחש בביה"ס ולגרום להם‬
‫להיות יותר מעורבים בחוויות של ילדיהם‪.‬‬
‫תתקיים חשיפה מובנית להורי התלמידים על היוזמה תוך הצגת המצופה מהם כשותפים‬
‫ביוזמה‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫פרק ז'‪ -‬המבנה הארגוני של היוזמה‬
‫‪‬‬
‫רכזי התחומים יהוו את הצוות המוביל את היוזמה‪.‬‬
‫פרק ח'‪ -‬לו"ז להפעלת היוזמה‪ -‬שנה ראשונה‪ -‬שנה"ל תשע"ה‬
‫חודש‬
‫ארגוני‬
‫יוני‬
‫חשיפת כלל הצוות‬
‫ליוזמה‪.‬‬
‫‪2014‬‬
‫פדגוגי‬
‫רגשי חברתי‬
‫בניית תוכניות עבודה‬
‫בהתאם ליוזמה‪.‬‬
‫יולי‬
‫‪2014‬‬
‫שיחות עם מורים לבניית גיבוש החלטות מסגרת‬
‫לקהילות הלמידה‪.‬‬
‫צוותי קהילות הלמידה‪.‬‬
‫מינוי רכזי תחומים ורכז‬
‫הערכה‪.‬‬
‫תיאום ההכשרה‬
‫בפסיכולוגיה חיובית‪,‬‬
‫הערכה וחשיפה‬
‫לקהילות למידה‪.‬‬
‫מינוי רכזי תחום‪.‬‬
‫ישיבות היגוי לבניית‬
‫מפגשים עם מנהלי מקומות‬
‫מרחבי שיח‪.‬‬
‫לחניכה ומומחים בלמידה‬
‫מבוססת קהילה לקבל‬
‫הסכמתם לארח את‬
‫תלמידנו‪.‬‬
‫גיוס מורים בתחום‬
‫האומנויות‪.‬‬
‫אוגוסט‬
‫‪2014‬‬
‫בניית מערכת בעזרת‬
‫ייעוץ‪.‬‬
‫ימי הערכות מוקדשים‬
‫לחשיפה לקהילות הלמידה‪.‬‬
‫ציוותים סופיים בצוות‪.‬‬
‫הקמת מרחב שיח‪.‬‬
‫ספטמבר התחלת הכשרה לצוות‬
‫ולרכז ההערכה‬
‫‪2014‬‬
‫חשיפת התוכנית‬
‫להורים‪.‬‬
‫אוקטובר‬
‫‪2014‬‬
‫נובמבר‬
‫‪2014‬‬
‫ניהול שיח משותף על‬
‫תיכנון תעודה חדשה‪.‬‬
‫הכנה כיצד בוחרים‬
‫לתלמידים‪.‬‬
‫התחלת כתיבת יומן‬
‫המסע לתלמידים‬
‫התחלת תרגול מתמטי‬
‫גמיש‪.‬‬
‫התחל פינות אישיות‬
‫צוות‪.‬‬
‫בחירת נושאים בשכבות‬
‫לרא"ש יצירתי‪.‬‬
‫התחלת מפגשי שיח‬
‫אישי ‪.‬‬
‫המשך הכנה כיצד בוחרים‬
‫לתלמידים‪.‬‬
‫התחלת הלמידה בקהילות‬
‫הלמידה הייחודיות‪.‬‬
‫התחלת פינות אישיות‬
‫תלמידים‪.‬‬
‫תחילת מפגשי תלמידים‬
‫מלמדים תלמידים‪.‬‬
‫התחלת קבוצות בחירה‬
‫להעשרה בתחום‬
‫‪36‬‬
‫האומנויות ותחומי ענין‪.‬‬
‫דצמבר‬
‫‪2014‬‬
‫ינואר‬
‫‪2015‬‬
‫ביצוע הערכת סוף‬
‫מחצית‪.‬‬
‫פברואר‬
‫הצגת תוצרי פרויקטים‬
‫בפני ועדות מומחים‪.‬‬
‫יום חדשנות מחצית א‪.‬‬
‫‪2015‬‬
‫מרץ‬
‫‪2015‬‬
‫אפריל‬
‫‪2015‬‬
‫מאי‬
‫‪2015‬‬
‫ביצוע הערכת סוף‬
‫מחצית ב'‪.‬‬
‫וביצוע הערכה חד‬
‫שנתית‪.‬‬
‫יוני‬
‫הצגת תוצרי פרויקטים‬
‫בפני ועדות מומחים מחצית‬
‫ב'‪.‬‬
‫יום חדשנות מחצית ב'‪.‬‬
‫‪2015‬‬
‫יולי‬
‫‪2015‬‬
‫אוגוסט‬
‫‪2015‬‬
‫‪37‬‬
‫פרק ט'‪ -‬שיתופי פעולה‬
‫שותפים‬
‫מטרות ויעדים‬
‫בשותפות –‬
‫ביה"ס ביאליק‬
‫מטרות ויעדים‬
‫בשותפות‪-‬‬
‫שותף אפשרי‬
‫פעולות‬
‫מרכזיות‬
‫ליצירת‬
‫השותפות‬
‫מצב הקשר‬
‫רשות מקומית‬
‫הכרה ותמיכה‬
‫ביוזמה‪.‬‬
‫קידום תוכנית‬
‫חינוכית ייחודית‬
‫בישוב‪.‬‬
‫חשיפת תוכנית‬
‫התקיימה‬
‫השינוי בפני‬
‫חשיפה טרם‬
‫ראש העיר‬
‫התקבל סיוע‪.‬‬
‫הקצאת‬
‫משאבים כספיים‬
‫ובשעות הוראה‬
‫לקידום היוזמה‪.‬‬
‫משרד החינוך‪-‬‬
‫פסג"ה מוצקין‬
‫הכרה ותמיכה‬
‫ביוזמה‪.‬‬
‫הכשרת הצוות‬
‫בהתאם‬
‫לעקרונות‬
‫היוזמה‪.‬‬
‫ומנהל אגף‬
‫החינוך‪.‬‬
‫קידום תוכנית‬
‫חינוכית ייחודית‬
‫בישוב‪-‬‬
‫להדגמה‪.‬‬
‫הצגת התוכנית‬
‫תואם‬
‫ובניית תוכנית‬
‫הכשרה‬
‫משותפת‪.‬‬
‫ליווי מקצועי של‬
‫הטמעת השינוי‪.‬‬
‫משרד החינוך ‪-‬‬
‫פיקוח‬
‫הכרה ותמיכה‬
‫ביוזמה‪.‬‬
‫הכרה של‬
‫הכשרת המורים‬
‫לצרכי פיתוח‬
‫מקצועי‪.‬‬
‫קידום תוכנית‬
‫חינוכית ייחודית‬
‫מפקח ישיר‪.‬‬
‫בישוב‪ -‬להדגמה‬
‫והכנסת חדשנות טרם התקיימה‬
‫פדגוגית למחוז‪.‬‬
‫חשיפה ברמה‬
‫חשיפה לפני‬
‫התקיימה‬
‫חשיפה‪.‬‬
‫המחוזית‪.‬‬
‫הקצאת‬
‫משאבים בשעות‬
‫הוראה לקידום‬
‫היוזמה‪.‬‬
‫מקומות חונכות‬
‫בקהילה‬
‫פיתוח קהילת‬
‫לומדים‬
‫בקהילה‪.‬‬
‫תרומה אישית‬
‫ומעורבות‬
‫בקהילה‪.‬‬
‫החלו מפגשים‬
‫טרם תואמו‪.‬‬
‫לשיתוף פעולה‪.‬‬
‫חינוך לנתינה‬
‫ומעורבות‬
‫חברתית‬
‫בקהילה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫פרק י'‪ -‬ניתוח סיכונים‬
‫פירוט סיכונים‬
‫פתרונות אפשריים‬
‫שינוי במדיניות משרד החינוך כלפי‬
‫לימוד מקצועות הליבה ימשיך כסידרו‬
‫יוזמות ייחודיות‪.‬‬
‫פרט לתרגולים הגמישים‪.‬‬
‫מורים מטילים ספק ביכולתם להתמודד‬
‫הכשרה מותאמת ורחבה‪.‬‬
‫עם הנחיית קהילות לומדים ייחודיות‪.‬‬
‫ליווי צמוד בשנה הראשונה של מנהלת‬
‫ביה"ס‪,‬‬
‫מינוי ראש משימה אשר שולט בדרכי‬
‫הוראה אלו‪.‬‬
‫התנגדות הורים לשינוי‪.‬‬
‫קיום פעילות הסברתית מפורטת ‪.‬‬
‫קיום שיעורים פתוחים להורים‪.‬‬
‫מחסור במורים מומחים במיוחד בתחום בקשת סיוע מהרשות המקומית‪.‬‬
‫ההעשרה האומנותית‪.‬‬
‫הידברות מול הנהגת הורים על שעות‬
‫תל"ן‪.‬‬
‫תלמידים מתקשים להתמודד עם‬
‫הבחירה‪ /‬מאוכזבים מבחירתם‪.‬‬
‫טווח הבחירה הינו למחצית אחת בלבד‪.‬‬
‫הרחבת ההסברה לתלמידים‪.‬‬
‫קיום פעילות מכינה יסודית ומקיפה‬
‫בכיתות בנושא הבחירה‪.‬‬
‫‪39‬‬