" " בשביל הצמיחה
משרד החינוך קרית ביאליק מחוז חיפה ספר יוזמה: "בשביל הצמיחה" פיתוח מרחב חינוכי לצמיחה אישית וחברתית מגישים -צוות ביה"ס היסודי "ביאליק" ,קרית ביאליק. מנהלת בית הספר :תמר רבינר. אייר תשע"ד ,מאי .4102 פרטי התקשרות: ביה"ס "ביאליק" ,רח' הנרייטה סאלד ,42קרית ביאליק .טל121240400: תמר רבינר, [email protected] ,טל050-6862267 : 1 יוצא אל האור אהוד בנאי. השביל הזה מתחיל כאן בין סניף בנק למעין לא סלול ,לא תמיד מסומן השביל הזה מתחיל כאן. חוצה את העיר עולה על ההר ממשיך על הים ממשיך גם מחר חותך באויר ,בין הבתים יוצא אל האור ,אל חיים חדשים. לך עליו ,עלה עליו עכשיו לך עליו ,עלה עליו עכשיו מלאכי ציפורים מעליך מלווים את צעדיך מרחוק נדלק אור אל תסטה כדי שתוכל לחזור. תלמידי כיתה ג' ציירו שביל צמיחה 2 תוכן העיניינים תקציר4 ................................................................................. מי אנחנו -ביה"ס ביאליק6 ..................................................... הראציונל7 ............................................................................. הפתרון -היוזמה 11 ................................................................ מטרות ,יעדים ודרכי הערכה 19 ............................................... קהל היעד33............................................................................ המבנה הארגוני35.................................................................... לו"ז להפעלת היוזמה36............................................................ שיתופי פעולה38...................................................................... ניתוח סיכונים39...................................................................... 3 פרק א' -תקציר בית ספר ממלכתי יסודי ביאליק ,הממוקם בדרומה של קרית ביאליק ,מונה כ 42-אנשי צוות ו 410 -תלמידים 20% .מאוכלוסיית ביה"ס הינם עולים חדשים מאתיופיה וילדים החוסים בפנימיית "אהבה" ,הסמוכה לביה"ס. משיחות מיקוד עם התלמידים והצוות וסקירת נתוני מיצ"ב האקלים אותרו הצרכים הבאים: בהיבט הפדגוגי -צורך בחיזוק המכוונות ללמידה ,והגברת העניין והמוטיבציה ללמידה בקרב הצוות והתלמידים. בהיבט הרגשי חברתי -צורך בחיזוק תחושת הקשר והשייכות לכיתה ולביה"ס. המענה שנותנת היוזמה לצרכים אלו מבוסס על תיאוריית ההכוונה העצמית(– Self ,)Deci & Ryan 1991( ) Determination Theoryשמקורה בגישה ההומניסטית ,ותפיסת הצמיחה של עשור ()1996הנובעת ממנה. גישות אלו מציינות את חשיבות מתן מענה לאדם על 3-צרכים בסיסיים על מנת שייפתח מוטיבציה :צורך באוטונומיה ,צורך ביכולת וצורך בקשר ושייכות. המיזם מתמקד במתן מענה אשר יכוון את תלמידי וצוות ביה"ס לביטוי המוטיבציה המשמעותי ביותר -מוטיבציה אוטונומית. תהליך השינוי יביא לפיתוח מרחב חינוכי המקדם צמיחה אישית וחברתית .מוטיבציה אוטונומית ואחריות ללמידה מחד ותחושת קשר ושייכות לכיתה ולביה"ס מאידך יאפיינו את הבאים בשערי מרחב זה. 30%משעות המערכת של כל התלמידים יוקדשו ללמידה בשני מישורים בהם יתבצע השינוי. במישור הראשון -פיתוח קהילות למידה מקדמות אוטונומיה ,אחריות ללמידה וצמיחה - מאפייני קהילות אלו יהיו רלוונטיות ומשמעותיות של חומר הלימודים ,עירור עניין וסקרנות, למידה שיתופית ,ותפקיד המורה משתנה "ממעביר חומר" ל"בן ברית מקדם צמיחה". קהילות למידה אלו יאפשרו להתחשב ולהביא לביטוי את הכישורים והיכולות המגוונים של 4 כל מורה ותלמיד .זימון אפשרות לבחירה ,לצוות ולתלמידים ,אשר לא הייתה קיימת עד כה בביה"ס ,תקבל ביטוי משמעותי ביוזמה. דרכי למידה אלו יספקו הזדמנויות מובנות לדיאלוג משמעותי בין מורה לתלמיד ובין תלמיד לחבריו וההערכה בהן תתקיים תוך השתחררות מתלות במשוב חיצוני (מבחן). מישור הפעולה השני מציע פעולות להעמקת תחושת הקשר והשייכות לבית הספר -הן לצוות והן לתלמידים. יחסים איכותיים וטובים עם בני הגיל יוצרים תחושה של קהילה ושל שייכות לבית הספר ובכך , הם מסייעים לקשר שבין התלמיד לבין בית הספר .תחושה זו תורמת להגברת מוטיבציה פנימית .לפיכך מטרתן של פעולות במישור זה תהיה לגרום לשיפור היחסים החברתיים בין התלמידים בכיתות האם ובהוויה הבית ספרית הכללית . דיאלוג מובנה מורה-תלמיד ,עבודה רגשית בקבוצות ,מעגלי שיח כיתתיים ובמות שיח בית ספריות יזמנו לתלמיד הזדמנויות לחוש חום ואכפתיות מצד המורים והרגשת שייכות לקבוצת בני גילו. חידושה של היוזמה במישור זה הוא בהטמעת מספר דרכי התערבות בתחום הרגשי חברתי אשר טרם התקיימו עד כה בביה"ס . במישור זה יינתן מענה גם להגברת תחושת הקשר והשייכות של ההורים ,על מנת שיגלו יותר מעורבות ועניין בפעילויות ובתהליכים החינוכיים המתקיימים בבית הספר ויוכלו לספק יותר תמיכה הנחוצה לקידום ילדיהם. 5 פרק ב' -מי אנחנו. "אחרי אל רא"ש ההר"- הינו הבסיס הערכי לעשייה החינוכית של בית ספרנו: רעות" -יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" (מסכת אבות ב' משנה י'). אחריות" -אין הדבר תלוי אלא בי" (במדבר רבה ח'). ושיתוף פעולה" -טובים השניים מן האחד" (קהלת ד' ט'). תוך הדגשת ערכים אלו ,אנו שואפים ,לקיים בבית ספר "ביאליק" מערכת חינוך קהילתית, מעצימה וייחודית המכבדת את הלמידה ,את השונה ,את הסביבה ואת מורשת תרבות ישראל. בבית הספר לומדים כ 410-תלמידים ,בגילאי .6-12החתך המאפיין את תלמידי ביה"ס הוא בעיקרו סוציו אקונומי נמוך 20% .מאוכלוסיית ביה"ס הינם עולים חדשים מאתיופיה וילדים החוסים בפני מיית אהבה ,הסמוכה לביה"ס. מאפיין ייחודי נוסף לאוכלוסיית התלמידים הוא שתי כיתות אם השייכות לחינוך הממלכתי דתי .בנוסף ,בבית הספר שתי כיתות חינוך מיוחד ,על אזוריות ,ללקויי למידה. צוות ביה"ס מונה 55אנשי צוות מהם 40 :מורים 7 ,מטפלים פרא רפואיים ו 8-עובדי מנהלה. חריצות ,מסירות ,פתיחות ליוזמות וחידושים ,מאפיינים צוות זה. אחת העדויות לכך היא ייזום והטמעה של היוזמה החינוכית "ברא"ש יצירתי" בשנה"ל תשע"ד .בהתלהבות ,אמונה והתגייסות מלאה גבשנו תוכנית ייחודית בתמיכת הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות לבתי ספר בניהול עצמי .עקרונותיה הם למידה רב תחומית ,שילוב אומנויות, שיתופיות וניוד הלמידה מחוץ לכיתה .היוזמה הורחבה ,במהלך השנה ,תוך כדי הפעלתה, הרבה מעבר לתכנון המקורי. את ביה"ס מנהלת ב 6-השנים האחרונות תמר רבינר .במהלך תקופה זו הוכחנו יכולת לפתח תהליכי למידה והוראה ייחודיים וקידום פרויקטים מחוברי צרכים וקשר ומעורבות עם הקהילה .כמו כן ,בשנים אלו נצפה שיפור משמעותי בנתוני המיצ"בים הן בתחומי הדעת והן בתחום האקלים. בביה"ס הנהגת הורים פעילה ויוזמת אשר פועלת בשיתוף פעולה מלא עם הנהלת ביה"ס. ביה"ס "ביאליק" הינו בעל הסמכה לביה"ס ירוק ומקדם בריאות. בשנה"ל תשע"ג זכינו בפרס חינוך מחוזי על עבודתנו החינוכית וקידום הישגי בית הספר. מתוך שליחות חינוכית ,אמונה והכרה ברורה בצורך בשינוי המוצע ,אנו מוכנים ומזומנים לצאת לאתגר נוסף. 6 פרק ג' -רציונאל הרעיון למיזם נבט וצמח מתוך בדק פנימי מעמיק שערכנו במהלך השנה האחרונה ואלו עיקריו: קיימנו קבוצות מיקוד של 30תלמידים מכיתות ג' ו 30-תלמידים מכיתות ה' .השאלה שהוצגה לתלמידים היתה איזה ביה"ס הם היו מבקשים ליצור לעצמם ? התשובות בתחילה ,התמקדו בביה"ס המתמחה בתחום ענין אחד (מדעים ,אומניות,תקשורת). זכורה לנו במיוחד תשובתו של נדב ,מכיתה ה' ,שטען "כי יהיה קשה למצוא תחום אחד שכולם יתחברו אליו ,אך אפשר לדאוג שבית הספר יאפשר לכל אחד לממש וליישם את הדבר שהוא הכי טוב בו והוא הכי אוהב" . שיחה משמעותית נוספת התקיימה עם קבוצת תלמידים מכיתות ו' ,בעלי יכולות לימודיות טובות ,אשר צוות ביה"ס חווה עמם קושי בהתמודדות עם בעיות משמעת והתנהגות .תלמידים אלו ציינו חוסר עניין בנושאי הלימוד ,את הצורך לתת לילד הרגשה שהוא מגלה את החומר הנלמד ,את החשיבות של הקשר שיש לתלמיד עם המורה המלמדת ,כמו כן הצביעו על קשר בין דרכי ההוראה שהם חווים לבין התנהגותם בשיעורים. בשלושה מפגשי מליאה צוותיים שנערכו לבירור והעמקה בדבר צורך/בעיה דיווח צוות ביה"ס על אי נחת מהעדר רצון ומכוונות ללמידה בקרב התלמידים .לדבריהם, אי הכנת שיעורי בית ,אי ביצוע משימות כנדרש בכיתה ,פסיביות בתהליכי הלמידה בשיעורים ואף הפרעות חוזרות ונשנות – הינם מאפיינים שכיחים ברוב הכיתות ובמיוחד בקרב תלמידי כיתות ג'-ו'. לפני כ 7-שנים דיווחו במיצ"ב האקלים רק 54%מהתלמידים על שביעות רצון שלהם מבית הספר .השינויים המשמעותיים (לימודיים וחברתיים) אשר חלו בבית הספר עם החלפת הנהלה לפני כ 6-שנים ,העלו את המדדים הללו במיצ"ב האקלים הבא (כשלוש שנים מאוחר יותר) ל 75%-שביעות רצון (זהו הממוצע הארצי) .מאז התקיים מיצ"ב נוסף (בתשע"ג) אך לאכזבת הצוות ,למרות כל הפעילויות והתוכניות המגוונות שיזמו לא הצליחו לשפר נתון זה מעבר ל.75%- 7 מניתוח הנתונים עולה כי אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על התוצאות ומנע את שיפורם היו הנתונים בנוגע לקשרים החברתיים בין התלמידים בכיתה. ממצאים אלו עולים גם מתוך שאלונים סוציומטריים פנימיים שמועברים לתלמידי כיתות ד'-ו' ביוזמת יועצת בית הספר .בדיווח בשאלונים נמצאו עדויות לבעיות חברתיות בין הילדים( ,בעיקר בשכבות הבוגרות) :תלישות חברתית ,מריבות תכופות ,חרמות ,היעדר תחושת גיבוש וערבות הדדית .גם המחנכות מדווחות על השקעת זמן רב בתיווך ופתרון חברתיות במהלך ימי הלימודים. מנתונים אלו נובעים שני צרכים מרכזיים : בהיבט הפדגוגי -צורך בחיזוק המכוונות ללמידה ,והגברת הענין והמוטיבציה ללמידה בקרב הצוות והתלמידים. בהיבט הרגשי חברתי -צורך בחיזוק תחושת הקשר והשייכות לכיתה ולביה"ס. עשור ( )2001הגדיר מוטיבציה ככוח פנימי שמניע את האדם לעשייה שיש בה תוצאות חיוביות ומתגמלות לאדם .אנו מייחסים מוטיבציה להתנהגות בחירה בין אלטרנטיבות של מטרות ואמצעים . תאוריית ההכוונה העצמית( ,)Deci & Ryan 1991( ) Self – Determination Theory שמקורה בגישה ההומניסטית ,ותפיסת הצמיחה של עשור ( )1996הנובעת ממנה ,קושרות בין מוטיבציה לסיפוק צרכים בסיסיים מולדים של האדם ומניחה שמוטיבציה משתנה בהתאם למידת סיפוק הצרכים במצבים שונים. מימוש צרכים אלו ייתן מענה הן בהיבט הרגשי-חברתי והן בשיפור הישגים הלימודיים והמכוונות ללמידה ויביא את האדם למעורבות עמוקה ואיכותית בפעילויות בהן יעסוק: צורך באוטונומיה -צורך בתחושה של ביטוי עצמי אותנטי ,עצמאות ,משמעות ובחירה. נמצא כי תלמידים למורים התומכים באוטונומיה מראים יותר מוטיבציה אישית פנימית ,סקרנות ומוכנות ; לאתגרים) עשור .(Flink, Boggiano, &2003 Barrett, 1990 צורך ביכולת -צורך לחוות את עצמך כמסוגל לממש בהצלחה כוונות ,תוצרים ותפקידים ולהתמודד עם אתגרים ומשימות לימודיות. צורך בקשר ,שייכות וביטחון -לדברי עשור ,2003 ,השאיפה של האדם להרגיש שיש בחייו אנשים קרובים שמחבבים אותו ונהנים מקרבתו ,שיחלצו להגנתו, ויכולים להבינו ולקבלו אותו כפי שהינו .הצורך בשייכות ובביטחון מתייחס לשאיפה להרגיש שישנה קבוצה של אנשים ומקום שאתה חלק מהם ,אשר נותנים לך תחושה של שייכות והגנה. 8 צורך זה נחשב לצורך בסיסי שאי סיפוקו פוגע בהתפתחות ,ברווחה הנפשית ובלמידה ואילו סיפוקו מקדם צמיחה . כאשר תלמיד חש תחושות של חוסר שייכות או קשר ביחס לתלמידים האחרים ולמורה ,הוא אינו יכול להתפנות ללמידה .קשרים חיוביים עם האחרים מקדמים לא רק תפקוד חברתי ,רגשי ואינטלקטואלי .אלא גם תחושה חיובית של דימוי עצמי וערך עצמי )(Connell & Wellborn, 1991ואלו ,קשורים למוטיבציית הישג מתמשכת . ) .(Covington, 2002; Thompson, 1994למוטיבציה תפקיד מרכזי בהצלחת תלמידים בלימודים ובתהליכי הסתגלות אחרים כלפי למידה וכלפי בית ספר , התנהגות מפריעה בכיתה ,התמודדות עם קושי וכישלון ומיטביות () Well-Being באופן כללי (בטלר.) Pintrich&Schunk 1996;1996, מיזם זה מתמקד במתן מענה אשר יכוון את תלמידי וצוות ביה"ס לביטוי המוטיבציה המשמעותי ביותר -מוטיבציה אוטונומית. מוטיבציה אוטונומית מתייחסת להשקעת מאמץ וזמן בפעילות לשמה ,בהיעדר תגמול או לחץ חיצוני ,מתוך הנאה צרופה בעוד מוטיבציה חיצונית מתייחסת לעיסוק בפעילות מסויימת כאמצעי להשיג מטרה אחרת .עשור ( )2001בוחן את ביטוייה בבית הספר ומונה מאפיינים התנהגותיים ,קוגניטיביים ורגשיים של המוטיבציה הפנימית -האוטונומית , בהם :התמדה במשימה ,השקעת מאמץ קוגניטיבי הכרוך ביצירתיות והעמקה וכן ,היעדר כעס ,חרדה ולחץ בעת הביצוע .שכן ,הפרט אינו חווה איום על צרכים בסיסיים של ביטחון , שייכות ,כשירות ואוטונומיה .באופן כזה ,הוא מרגיש חופשי יותר לנסות דרכי חשיבה ופעילות חדשות וחווה תחושות של עניין והנאה מהפעילות ).(Csikszentmihalyi, 1990 עשור( )2001מביא במחקרו על טיפוח מוטיבציה אוטונומית 5סיבות לנחיצותה : א. מוטיבציה המלווה בתחושות של עניין והנאה. ב. אמצעי לבניית זהות ,אפשרות למצוא מה באמת מעניין אותנו . ג. קידום למידה מעמיקה ,גמישה ויצירתית .מאחר שאין חשש להפסד של תגמולים או הערכה ,ניתן לנסות רעיונות חדשים גם לנוכח האפשרות שרעיונות אלו לא יובילו להצלחה במשימה. ד. קידום ההתחשבות באחר ותחושת השייכות לבית הספר .כאשר התלמידים מרגישים שהלמידה היא מעניינת ומשמעותית ,הם חווים תחושה חזקה יותר של הכרת תודה ושייכות לביה"ס. ה. אמצעי להתמודדות בונה עם תחושות ריקנות וזמן פנוי ותרומה גם לעיגום חברתי. 9 נמצא שקשר בין מוטיבציה אוטונומית לאקלים הבין אישי והחברתי בבית הספר הוא חשוב ביותר (עשור .)2001 בבד בבד עם פיתוח מוטיבציה זו בקרב התלמידים יש לתת מענה גם לצוות בית הספר ולדאוג כי יחווה התנסויות אשר יגרמו גם לו לפתח מוטיבציה מדרגה זו. בודן ( ,) Budden 2009טוען כי המורים מהווים מודל לחיקוי וכי קיים קשר בין מוטיבציה גבוהה להוראה ובין מוטיבציה גבוהה ללמידה בקרב התלמידים. אנו מאמינים כי גם בהיבט הרגשי חברתי קיימת הקבלה בין הצוות לתלמידים .מורה אשר מרגיש שייך חברתית לצוות ביה"ס וחווה את בית הספר כמקום המאפשר לו להתפתח, להביא לידי ביטוי את יכולותיו ומומחיותו ומציב לו אתגרים מעניינים יהיה בעל כוחות פנימיים לסחוף אחריו את תלמידיו ולהלהיב אותם. לפיכך ,יוזמת ביה"ס "ביאליק" ,תתמקד בתהליך שינוי שיביא לפיתוח מרחב חינוכי המקדם צמיחה אישית וחברתית .מוטיבציה אוטונומית ואחריות ללמידה מחד ותחושת קשר ושייכות לכיתה ולביה"ס מאידך יאפיינו את הבאים בשערי מרחב זה. 11 פרק ד' -היוזמה היוזמה מתמקדת בפיתוח מרחב חינוכי המקדם צמיחה אישית וחברתית לשותפיו (צוות ותלמידים). בהתבסס על תהליך מיפוי הצרכים שנעשה עם תלמידי ומורי ביה"ס ולמידה ממחקרים העוסקים ביישום תאוריית ההכוונה העצמית ותאוריית הצמיחה (כמפורט בפרק ג'), תהליך הצמיחה האישי והחברתי יתבצע ב 2-מישורים: .1פיתוח קהילות למידה מקדמות אוטונומיה ,אחריות ללמידה וצמיחה )1992( AMESואייל רם ויעקב הכט ( ) 2008מצביעים על מספר מאפיינים של שינוי תרבותי בכיתה המסורתית ,ע"י מימושם נהפוך אותה לקהילת לומדים :רלוונטיות ומשמעותיות של חומר הלימודים ,למידה בקבוצות ובאחריות הנמסרת לתלמידים ומונחית על ידי המורים ,תפקיד המורה משתנה "ממעביר חומר" ל"בן ברית מקדם צמיחה" .קהילות למידה אלו יאפשרו להתחשב ולהביא לביטוי את הכישורים והיכולות המגוונים של כל תלמיד. מחד מבנה למידה מקדם צמיחה מאפשר לשותפיו (מורים ותלמידים) לפתח ענין פנימי ותחושות מסוגלות בתחום כלשהו שבו בחרו .רכישת מושגי יסוד ועירור ענין וסקרנות ,ביצוע משוב על איכות הביצועים תוך הפעלת מיומנויות להערכה עצמית והשתחררות מתלות במשוב חיצוני (מבחן) .מאידך יספקו דרכי למידה אלו הזדמנויות מובנות לדיאלוג משמעותי בין מורה לתלמיד ובין תלמיד לחבריו . שולמן ( )1995מציין עקרונות נוספים הנדרשים לקהיליות למידה/הוראה אלו :התוכן הנושאי גנרטיבי ,מהותי ובעל חשיבות ויכול להניב הבנות חדשות ובסיס ללמידה עתידית .הלומד הינו סוכן פעיל בתהליך ,פיתוח מודעות לסיבות שבגינן לומדים דברים מסויימים בדרכים מסוימות .מתקיימים שיתופי פעולה ואינטראקציות חברתיות בין הלומדים המעודדים יותר שיתוף ופחות תחרות ותהליכי הפעילות נעזרים ונתמכים בקהילה ומומחיה. 11 צוות ביה"ס ביאליק התנסה בשנים האחרונות בתהליכי הוראה המבוססים על העקרונות הנ"ל :למידה רב גילית ,הוראת עמיתים ,שילוב אומנויות ומשחק בתהליך הלמידה ,ניוד הלמידה מחוץ לכיתה בעיקר בחקר מתוקשב בעזרת טאבלטים ולימוד בראיה רב תחומית הן דרכי הוראה אותן שילבנו בפרויקטים השונים וביוזמות השונות שהצוות פיתח .הן התלמידים והן הצוות דיווחו במשובים מסכמים כי חוו תהליך למידה משמעותי ,מהנה ומעורר רצון ומוטיבציה ללמידה ,עד כה לא ניתן להם עיגום משמעותי ורציף במערכת השעות השבועית. קהילות הלמידה יאפשרו ויזמנו הן לתלמידים והן לצוות אוטונומיה. אוטונומיה הינה הצורך של האדם לממש יכולות ונטיות ולגבש באופן פעיל מטרות ,עמדות, ערכים ותכניות ,כלומר ,לגבש את זהותו .מימוש אפשרות עצמאית לבחירה .מתן יכולת לארגון עצמי וחופש מוחלט מכפייה עומדים בבסיס צורך זה .נמצא כי תלמידים למורים התומכים באוטונומיה מראים יותר מוטיבציה אישית פנימית ,מעורבות רגשית בלמידה, סקרנות ומוכנות לאתגרים) עשור .(Flink, Boggiano, &2003 Barrett, 1990 . כיום ,אפשרות לבחירה ,לתלמידי בתי ספר יסודיים בזרם הממלכתי הרגיל מצומצמת או שאינה קיימת כלל .גם לתלמידי ביה"ס באליק ,בכל השכבות ,לא ניתנה עד היום אפשרות לחוות תהליך בחירה באשר להרכב מערכת השעות שלהם. רק מעטים מצוות המורים התנסו בבניית תוכנית לימודים מתוך בחירה ואלו בעיקר נמנים על צוות תוכנית המצויינות "אמירים" הבנויה מקורסי העשרה בתחומי הדעת השונים .מורים אלו גילו חשש רב בתחילת השנה אך בסוף השנה סיכמו את ההזדמנות שניתנה להם כמצמיחה ומעשירה ומביאה תחושת סיפוק רב. אנו מאמינים כי זימון אפשרות למורים ותלמידים לחוות בחירה ואוטונומיה בבית הספר תוביל אותם לפתח מוטיבציה פנימית להוראה /למידה ולהגברת ענין. .2העמקת תחושת הקשר והשייכות לבית הספר -צוות ,תלמידים והורים. תחושת שייכות ) (Relatednessמתייחסת לצורך המשמעותי לחוש נאהב ומקובל על האחרים במסגרת בית -הספר .משמע ,שהתלמיד יחוש חום ואכפתיות מצד המורים וירגיש שייך לקבוצת בני גילו (ארהרד .) 2001,יחסים איכותיים וטובים עם בני הגיל יוצרים תחושה של קהילה ושל שייכות לבית הספר ובכך ,הם מסייעים לקשר שבין התלמיד לבין בית הספר ) . (Baker, 1998; Samdal & Wolf, 1998מעורבות רגשית מתבטאת בגישות חיובית לבית הספר וכוללת שני מבנים מובחנים הקשורים זה -בזה :הערכות חיוביות של בית הספר וכוונות לימודיות חיוביות .הערכות חיוביות משקפות את המידה שבה התלמיד רואה בלמידה בבית 12 הספר חוויה מהנה ומספקת ואילו כוונות חיוביות מתייחסות לעניין שמגלה התלמיד ולרצון למעורבות מתמשכת בבית הספר ) . (Green et al., 2012ככל שעולה תחושת ההשתייכות- למסגרת החינוכית ,כך עולה רמת ההסתגלות ,שמשתקפת בעמדות חיוביות של התלמיד כלפי בית הספר ואף יוצרת מוטיבציה להגברת הישגיו הלימודיים והתנהגות ראויה ) טרומר , בר זוהר -כפיר . )2007 התנגדות ללמידה עשויה לנבוע גם מצורך בקשר ובשייכות שאינו מקבל מענה .תלמיד אינו משקיע משום שהוא חושש שתלמידים אחרים ילעגו לו .במקרה כזה חשוב שהמורה ייצור אווירה של סובלנות ויפחית את רמת התחרותיות בכיתה . עקב הרכב האוכלוסיה הייחודי של ביה"ס ביאליק (ילדי פנימייה ,ריבוי עולים חדשים ואוכלוסיית קצוות) קיימנו וקידמנו בשנים האחרונות פעולות רבות בתחום הרגשי ובהכשרת הצוות לקיום דיאלוג מקדם עם התלמידים .בעקבותיהם מדווחים התלמידים על רמת מוגנות גבוהה ועל רמות נמוכות של אלימות .כאמור בפרק ב' ,ברצוננו להעלות את רמת שביעות הרצון והשייכות לבית הספר. חידושה של היוזמה במישור זה הוא בהטמעת מספר דרכי התערבות בתחום הרגשי חברתי, אשר טרם התקיימו בביה"ס ויפורטו להלן. בביה"ס ביאליק הנהגת הורים פעילה ומשמעותית .הורים פעילים אלו נמצאים בקשר הן עם ההנהלה והן עם המחנכות והם מודעים ומעורבים בחיי ביה"ס .אך הנהגה זו הינה מיעוט ביחס לכלל הורי ביה"ס .לפיכך היוזמה מציעה גם פעולות התערבות במטרה לחזק ולהעמיק את תחושת הקשר והשייכות של ההורים . 13 הלכה למעשה- דרך הפעולה להקמת מרחב חינוכי לצמיחה אישית וחברתית 30%משעות המערכת של כל התלמידים יוקדשו ללמידה בשני המישורים עפ"י הפרוט הבא: 14 פירוט והסבר על הפעילויות בשני מישורי הפעולה הפעילות תאור בשכבות/ גיל ש"ש שנה ראשונה שנה שניה קבוצות בחירה דו גיליות באשכול הומניסטיקה אשכול הומניסטיקה יכלול :מולדת, היסטוריה ,גיאוגרפיה ,תרבות ישראל. ב-ו 2ש"ש ב-ו ב-ו 5מורות ילמדו במקביל ,בשתי שכבות, בקבוצות נושא מאחד המקצועות הנ"ל. יתאפשרו גם חיבורים בין תחומי דעת .כל נושא שייבחר יילמד בהדגש ייחודי עפ"י החלטתו ובחירתו של המורה. התלמידים יתחלפו בקבוצות כל מחצית. בקבוצות דו גיליות. אין מבחן אלא ביצוע הערכה בדרך חלופית. קבוצות בחירה דו גיליות בתחומי ענין ואומנויות כל תלמיד יוכל לבחור קבוצת ענין בתחום האומנויות והפנאי על פי העדפתו . א-ו 2ש"ש 3 שכבות כל השכבות מורים יוכלו להציע וללמד תכנים הקרובים לליבם ,לקבוצות ענין והעשרה אלו . אין ציון ומבחן אלא הערכה חלופית. תלמידים מלמדים תלמידים מערכת השעות תאפשר הצמדות של כיתה בוגרת וצעירה לקיום תהליכי למידה משותפים הן בתחומי הדעת והן בתחום החברתי רגשי. א-ו 1ש"ש כל הכיתות כל הכיתות המורים של הכיתות הפועלות בתיאום יידרשו לתיאום ועבודת צוות. למידה מבוססת קהילה זוגות או שלישיות של תלמידים יצוותו ללמידה במקומות שונים בקהילה:גני ילדים ,משתלה ,בנק ,דואר ,עירייה, קופ"ח .הלמידה תתקיים בסבב הבא: ד-ו 2ש"ש ו' - במשך מחצית אחת כיתות ד+ה מצטרפות. שבוע -1יציאה למקום החונכות והשתתפות פעילה בחיי המקום. 15 שבוע -2עבודת חקר בביה"ס על אחד הנושאים לו נחשפו בשטח. שבוע -3רכישת מיומנויות כתיבה תוך התייחסות לפעילות החניכה .דיווח, מכתבים לאנשי המקום ,עריכת ראיונות ועוד. תוצרי החקר והכתיבה יהוו בסיס להערכה מילולית בקבוצות אלו .אין מבחן. המורה משמש כמנחה ,מבקר ומנחה את תהליך החונכות בקהילה ואת התהליך בביה"ס. למידה מבוססת פרויקטים למידת חקר מונחית שבבסיסה פיתוח תוצר ,הנושא ייבחר ע"י התלמידים, עבודה יחידנית ושיתופית .כל תלמיד יוכל למצוא מענה לרמתו ויכולותיו .בסוף התהליך הצגה בפני ועדה . ב-ו. 2ש"ש 2 שכבות שכבות ב-ו הצגה זו תהווה בסיס להערכה. המורה משמש כמנחה. למידה ברא"ש יצירתי יוזמה ממשיכה -הוראה המבוססת על יישום 4עקרונות :רב תחומיות ,שילוב אומנויות ,ניוד הלמידה מחוץ לכיתה ושיתופיות. א-ו בהתאם להחלט ת הצוות המלמד כל הכיתות כל הכיתות מורים נדרשים לעבודת צוות . תרגול מתמטי גמיש שעת ההוראה השישית במתמטיקה של כל 2כיתות מקבילות תתקיים ע"י 3 מורים בו זמנית ,בחלוקה לפי נושאים ורמות תרגול .שעה זו תתן מענה הן למצטיינים והן לחלשים. א-ו' 1ש"ש 2 שכבות כל השכבות מקום למימוש עצמי של כל מורה מתרגל על פי בחירתו. יום חדשנות יום במחצית אשר מוקדש לפיתוח תוצרים ע"י התלמידים(יחידני או בקבוצות) על פי בחירתם ויוזמתם האישית של התלמידים:מודל של מבנה היסטורי, כתיבת ספר ,המצאת משחק וכו'. ד-ו יום במחצית 1שכבה 3שכבות בסיום היום כל קבוצה תציג את תוצריה. 16 הפעילות תאור בשכבו ת/גיל ש"ש שנה ראשונה שנה שניה מעגלי שיח כיתתיים ינוהלו עפ"י עקרונות הפסיכולוגיה החיובית, פעילויות הרפייה ,דיון בתכני כישורי חיים. א-ו 1ש"ש א-ו א-ו הצוות יעבור תהליך מקביל במעגלי שיח למורים שיועברו ע"י היועצת. במת שיח תתקיים במתכונת דו גילית בסבב 4שבועי: רב גילית שבוע -1כל כיתה מציגה תהליכי למידה ופעילויות ייחודיות אותם חוותה בשבוע זה. א-ו 1ש"ש ג-ו א-ו שבוע - 2מפגש אקטואליה מנוהל ע"י מנהלת ביה"ס. שבוע -3מפגש ערכי עפ"י ערך החודש בכיתות. שבוע -4מיומנויות שיח :בימוי משפטted , תלמידים ,דיבייט .בהתייחסות לערך החודש. פינה אישית צוות ותלמידים יומן מסע 15דקות להצגת תחום ענין אישי בפני חברי הכיתה .בזמן הפסקת האוכל פעמיים בשבוע. א-ו 15 דקות א-ו א-ו +צוות +צוות הצוות יחשף לכך בפתיחת ישיבות הצוות. כל תלמידי ביה"ס ינהלו יומן מסע אישי בו יתעדו בצורה מונחית ומובנית את חוויותיהם מאירועים ותהליכים שהם חווים בביה"ס. א-ו זמן גמיש א-ו א-ו ההורים יצטרכו בסוף כל שבוע להגיב על תהליך הכתיבה וכך ייחשפו לפעילויות ולתכנים השונים בהם עסקו הילדים. שיח אישי כל מחנכת תקיים תוכנית מפגשים אישיים וקבוצתים עם תלמידיה. א-ו 6 פעמים בשנה לכל תלמיד בכל הכיתות בכל הכיתות 17 שישי משפחתי כל שבוע יתאספו ילד והורה שיבחרו מכל כיתה .למפגש רב גילי של הורים וילדים. א-ו מפגש בשנה א-ו א-ו למפגשים תהיה תבנית אחידה ,אך התכנים ישתנו בהתאם להחלטתו ובחירתו של המורה המנחה באותו השבוע .כל המורים יעבירו בסבב את המפגשים הללו. קבוצות תמיכה לתלמידי ם מאתגרים יועצת ביה"ס תקיים קבוצת תמיכה והכוונה לתלמידים אשר יתקשו להתמיד בבחירתם, לא ידעו לבחור ,יגלו חוסר מוטיבציה משמעותי. א-ו 1ש"ש ד-ו א-ו הנהגת תלמידים פתוחה לכולם כל תלמיד אשר יחפוץ בכך יוכל להשתתף בהנהגה הצעירה ובתנאי שיתמיד בבואו. לאחר גיבוש המליאה תתקיים חלוקה לוועדות אשר ינוהלו ע"י תלמידים. ד-ו 1ש"ש ד-ו ד-ו הקמת מרחב שיח הקמת מרחב אשר בו יתקיימו כל מעגלי השיח הכיתתיים ,מפגשים קבוצתיים למטרות דיון ,שיחות אישיות .המרחב יזמן ישיבה והתנהלות חופשית ונינוחה לעומת בחלל הכיתה. א-ו הקמת המרחב 18 פרק ה' -מטרות ,יעדים ודרכי הערכה מטרת העל של היוזמה: ביה"ס ביאליק יהווה מרחב חינוכי לצמיחה אישית וחברתית. מטרות: .1מורים ותלמידים יהיו בעלי מוטיבציה אוטונומית. .2מורים ,הורים ותלמידים יחושו קשר ושייכות לבית הספר. .3תלמידים מגלים ענין ורצון ללמידה .4מורים מגלים יותר אתגר והנאה מעבודתם. .5שיפור ביחסים החברתיים בין כל תלמידי ביה"ס. היעדים הנגזרים ממטרות אלו: .1זימון אפשרויות לביטוי אוטונומי ובחירה לצוות ולתלמידים. .2פיתוח קהילות למידה מגוונות (המזמנות אפשרות להנאה ,למידה חווייתית ומשמעותית) .3קיום פעילות ממוקדת בהיבט חברתי -רגשי שתחזק את תחושת הקשר והשייכות לביה"ס. .4הרחבת האפשרויות לדיאלוג משמעותי בין תלמידים לחבריהם ובין התלמידים והצוות. .5הקמת מנגנונים ארגוניים בבית הספר התומכים בהטמעת השינוי. .6קיום פעילויות שיקרבו את ההורים למתרחש בביה"ס. 19 מתווה כללי מטרות: .1מורי ותלמידי ביה"ס יהיו בעלי מוטיבציה אוטונומית. .2תלמידים מגלים יותר ענין ורצון ללמידה. .3מורים מגלים יותר אתגר והנאה בעבודתם. ברמת התלמידים: יעד מספר :1זימון אפשרויות בחירה ותחושת אוטונומיה לתלמידים. יעד מספר : 2פיתוח קהילות למידה (המזמנות הנאה ,למידה חווייתית ומשמעותית ) פעילות מרכזית מדדי הצלחה בחירת קבוצת לימוד באשכול הומניסטיקה. 100%מתלמידי כיתות ב- ו' יבחרו קבוצת למידה 2 ש"ש באשכול הומניסטיקה דו גילי. התלמידים מגלים שביעות רצון מהשתתפותם בשיעורים ומדווחים על חוויית למידה מגבירת מוטיבציה. תחושת הקשר והשייכות תשומות-משאבים דרושים לכל 4כיתות תוספת של 2מורים. באחריות מי זמן ביצוע אחראי משימה החל מ- 11/2014 כלל המורים המלמדים באשכול זה . כלי הערכה מיפוי על פי דפי מעכב נוכחות שיח בקבוצת מיקוד עם תלמידים מכיתות שונות. מועד ביצוע הערכה סוף שנה אחריות להערכה רכז הערכה פעילות מרכזית מדדי הצלחה תשומות-משאבים דרושים באחריות מי זמן ביצוע כלי הערכה מועד ביצוע הערכה אחריות להערכה לביה"ס גדלה. בחירת קבוצות ענין (אומנויות והעשרה) 100%מתלמידי ביה"ס ילמדו בקבוצת העשרה אותה בחרו. התלמידים מדווחים על חוויה לימודית מגבירת מוטיבציה והמאפשרת מימוש עצמי. 100%מתלמידי כיתות ב- ו' ישתתפו בקבוצות למידה מבוססת פרויקט. התלמידים מדווחים על למידה המאפשרת בחירה והעמקה בתחומים רלוונטים עבורם. ארגון חלל כיתות האם באופן המאפשר דרך למידה זו. כל תלמידי כיתות ו' יקחו חלק במהלך מחצית אחת בלמידה מבוססת קהילה התלמידים מדווחים על למידה המאפשרת בחירה והעמקה בתחומים תיאום מול גורמים בקהילה אשר ישמשו כמקומות חניכה. למידה מבוססת פרויקט למידה מבוססת קהילה תיגבור במורים מומחים בתחום האומנויות. רכז תחום העשרה החל מ- 11/2014 מורים המלמדים באשכול זה. רכז תחום מיפוי על פי דפי מעכב נוכחות סוף שנה שיח בקבוצת מיקוד עם תלמידים מכיתות שונות. החל מ- 11/2014 כל המורים בתחום זה מעכב נוכחות רכז הערכה רכז תחום סוף שנה הצגת תוצרי סיום הפרויקט רכז הערכה רכז תחום שאלון עמדות על שביעות רצון רכז תחום כל המורים המלמדים בתחום זה. החל מ- 11/2014 מעכב השתתפות הצגת תוצרי ההשתתפות שאלון חוות דעת סוף שנה רכז הערכה רכז תחום פעילות מרכזית מדדי הצלחה תשומות-משאבים דרושים באחריות מי זמן ביצוע רלוונטים עבורם. תלמידים מלמדים תלמידים כל תלמידי ביה"ס יקיימו לפחות פעם בשבוע מפגש למידת עמיתים. דיווח תלמידים על הרחבת המעגלים החברתיים בבית הספר. דיווח התלמידים על הגברת תחושת מסוגלות ואחריות וחיזוק הקשר והשייכות לביה"ס. 50%מכלל השיעורים יילמדו עפ"י עקרונות היוזמה ברא"ש יצירתי :רב תחומיות ,משחק ,שילוב אומנויות ,מחוץ לחלל הכיתה ,בכל השכבות. תלמידים מדווחים על הגברת המוטיבציה ללמידה ,הענין וההנאה. למידה ברא"ש יצירתי כלי הערכה מועד ביצוע הערכה אחריות להערכה למומחי הקהילה תיאומי מערכת, תוכניות לימודים מותאמות אחראי משימה החל מחודש ינואר 2015 מחנכות הכיתות מובילת יוזמה החל מ- ברא"ש יצירתי9/2014 . שאלון עמדות על שביעות רצון לילדים. שיח מובנה לסיכום עם החונכים ונחנכים. תצפית מובנית תוצרי למידה סוף כל מחצית רכז הערכה בשיתוף עם המחנכות השותפות. בסיום כל מחצית רכז הערכה פעילות מרכזית מדדי הצלחה תרגול גמיש במתמטיקה 80%מהתלמידים מדווחים על הגברת הענין במקצוע . שיפור הישגים לימודיים בתחום. 95%מהתלמידים פעילים ויוצרים ביום חדשנות. תלמידים מדווחים על שביעות רצון ,תחושת מסוגלות. יום חדשנות תשומות-משאבים דרושים באחריות מי זמן ביצוע כלי הערכה מועד ביצוע הערכה אחריות להערכה תיגבור במורים רכזת מתמטיקה וסגנית החל מ- 9/2014 שאלון עמדות לפני ואחרי תחילת וסיום שנה רכזת מתמטיקה מיפוי הישגים מחנכות החל מ- 9/2014 פעמיים בשנה הצגת תוצרים שיח מובנה בסיום הפעילות לסיכום היום מחנכות ורכז הערכה ברמת הצוות: יעד מספר :1זימון אפשרויות בחירה ותחושת אוטונומיה לצוות. יעד מספר : 2פיתוח קהילות למידה מגוונות (המזמנות אפשרות להנאה ,להוראה חווייתית ומשמעותית ) פעילות מרכזית מדדי הצלחה בחירת קבוצת לימוד באשכול 100%מהמורים המלמדים בקבוצות אלו תשומות-משאבים דרושים לכל 4כיתות תוספת באחריות מי זמן ביצוע אחראי משימה החל מ- 11/2014 כלי הערכה שיחות מיקוד מועד ביצוע הערכה סוף שנה אחריות להערכה רכז הערכה פעילות מרכזית מדדי הצלחה הומניסטיקה. בחירת קבוצות ענין (אומנויות והעשרה) 100 %המלמדים בקבוצות אלו בחרו וחיברו לבד את תכני קבוצת הלמידה. מורים מדווחים על הגברת מוטיבציה תחושת המסוגלות והמימוש העצמי. מורים מדווחים על חיזוק הקשר עם התלמידים. 100 %המלמדים בקבוצות אלו בחרו וחיברו לבד את תכני קבוצת הלמידה מורים מדווחים על הגברת מוטיבציה תחושת המסוגלות והמימוש העצמי. למידה מבוססת פרויקט בחרו וחיברו לבד את תכני קבוצת הלמידה מורים מדווחים על הגברת מוטיבציה תחושת המסוגלות והמימוש העצמי. תשומות-משאבים דרושים של 2מורים. באחריות מי הכשרה כלל המורים המלמדים באשכול זה תיגבור במורים מומחים בתחום האומנויות. רכז תחום העשרה זמן ביצוע שאלון מוטיבציה לצוות לפני ואחרי החל מ- 11/2014 שיחות מיקוד רכז תחום כל המורים בתחום זה שאלון מוטיבציה לצוות לפני ואחרי החל מ- 11/2014 תצפיות מובנות תוצרים שיח מובנה הכשרה סוף שנה רכז הערכה מנהלת מורים המלמדים באשכול זה. ארגון חלל כיתות האם באופן המאפשר דרך למידה זו. כלי הערכה מועד ביצוע הערכה אחריות להערכה מנהלת סוף שנה רכז הערכה ומנהלת פעילות מרכזית למידה מבוססת קהילה מדדי הצלחה מורים מדווחים על חיזוק הקשר עם התלמידים. 100 %המלמדים בקבוצות אלו בחרו וחיברו לבד את תכני קבוצת הלמידה. מורים מדווחים על הגברת תחושת האחריות ומוערבות חברתית וקשר לקהילה. כל המורים מדווחים על שיתוף פעולה ועבודת צוות מעמיקה. מורים מדווחים על הגברת תחושת קשר ושייכות בצוות. תוכניות לימודים כל המורים מדווחים על שיתוף פעולה ועבודת צוות מותאמות. מעמיקה מורים מדווחים על הגברת תחושת קשר ושייכות תלמידים מלמדים תלמידים למידה ברא"ש יצירתי תשומות-משאבים דרושים תיאום מול גורמים בקהילה אשר ישמשו כמקומות חניכה. תיאומי מערכת. באחריות מי רכז תחום זמן ביצוע החל מ- 11/2014 כלי הערכה תצפיות מובנות מועד ביצוע הערכה סוף שנה כל המורים המלמדים בתחום זה. אחראי משימה החל מחודש ינואר 2015 מחנכות הכיתות מובילת יוזמה החל מ- ברא"ש יצירתי9/2014 . אחריות להערכה רכז הערכה מנהלת ראיונות שיח קבוצתי מובנה לכל צוות עבודה. סוף כל מחצית סוף כל מחצית מנהלת מנהלת ורכז תחום פעילות מרכזית מדדי הצלחה תשומות-משאבים דרושים באחריות מי זמן ביצוע כלי הערכה מועד ביצוע הערכה אחריות להערכה בצוות. תרגול גמיש במתמטיקה בכל השכבות רכזת מתמטיקה וסגנית כל המורים מדווחים על שיתוף פעולה ועבודת צוות מעמיקה. מורים מדווחים על הגברת תחושת קשר ושייכות בצוות. החל מ- 9/2014 ניתוח הישגים סוף כל מחצית שיח מובנה עם כל המורים בתגבורים אלו מנהלת ורכזת מתמטיקה מטרות: .1מורים ,הורים ותלמידים יחושו קשר ושייכות לבית הספר. .2שיפור ביחסים החברתיים בין כל תלמידי ביה"ס. יעד מספר :3בביה" ס תתקיים פעילות ממוקדת בהיבט החברתי רגשי יעד מספר :6קיום פעילויות שיקרבו את ההורים למתרחש בביה"ס ( התייחסות ליעד זה בשורות הצבועות ירוק בטבלה הבאה).. פעילות מרכזית מדדי הצלחה פינה אישית תלמידים 100%מתלמידי ביה"ס יציגו בפני חבריהם לכיתה תשומות-משאבים דרושים 15דקות יוקדשו בכל יום בכל כיתה לפינה באחריות מי זמן ביצוע כלי הערכה מחנכות הכיתות 9/2014 שאלון לבדיקת תחושת קשר מועד ביצוע הערכה סוף שנה אחריות להערכה יועצת פעילות מרכזית מדדי הצלחה פינה אישית מורים 100%מצוות ביה"ס יציג בפינה אישית פעם בשנה נושא אישי לבחירה(.תחביב ,דילמה, תחום מומחיות ,הכשרה מיוחדת ,חוויה. התלמידים מדווחים על תחושת מסוגלות ,מימוש וחיזוק מעמד חברתי בצוות והגברת הערך העצמי. 90%מהתלמידים המאתגרים משתתפים בקבוצת העצמה להגברת המוטיבציה ללמידה. התלמידים מדווחים על קבלת כלים להתמודדות עם מצבי תיסכול קבוצות תמיכה והעצמה פעמיים בשנה נושא אישי (תחביב ,חוויה ,תחום התעניינות ,משפחה וכו') התלמידים מדווחים על תחושת מסוגלות ,מימוש וחיזוק מעמד חברתי בכיתה. תשומות-משאבים דרושים זו. פינוי זמן במפגשי צוות באחריות מי זמן ביצוע כלי הערכה מועד ביצוע הערכה אחריות להערכה ושייכות. מנהלת יועצת 9/2014 12/2014 שאלון לבדיקת תחושת קשר ושייכות. מעכב אחר פעילות הילדים הללו. שיח מובנה עם סוף שנה בסיום השנה יועצת רכז הערכה פעילות מרכזית מדדי הצלחה תשומות-משאבים דרושים באחריות מי זמן ביצוע ומשתלבים בהדרגה בפעילויות. הנהגת תלמידים כ 50-תלמידים מכיתות ד- ו' אשר מעוניינים לתרום משתתפים בהנהגה. תלמידים מדווחים על חיזוק הקשר לבית הספר, הגברת האחריות והמימוש העצמי. 90%מנהלים מחברת מסע שנתית בה מתועדים חוויותיהם ורשמיהם מהפעילויות השונות. תלמידים מדווחים על שביעות רצון מהנעשה בבית הספר. הורים מדווחים על הגברת המעורבות והקשר עם הנעשה בבית הספר. 80%תלמידי והורי ביה"ס יקחו חלק פעיל בהשתתפות במפגשים אלו. מחברת מסע שישי משפחתי כלי הערכה מועד ביצוע הערכה אחריות להערכה הילדים. רכזות חברתיות מחברות מסע בית ספריות 2ש"ש להחלפת מקומו של איש צוות המעביר מפגש זה. מחנכות+רכזת משימה סגנית 11/2014 9/2014 11/2014 שאלון ושיחה מובנית איסוף עדויות מתוך המחברת באופן מידגמי שיחת משוב לסיכום כל מפגש בסיום שנה בסיום כל מחצית לכל קבוצה בסיום הפעילות רכזו חברתיות רכז הערכה רכז תחום פעילות מרכזית מדדי הצלחה תשומות-משאבים דרושים באחריות מי זמן ביצוע כלי הערכה מועד ביצוע הערכה אחריות להערכה הורים מדווחים על שביעות רצון מבית הספר ותחושת שייכות. יעד מספר : 4הרחבת האפשרויות לדיאלוג משמעותי בין תלמידים לחבריהם ובין התלמידים והצוות. פעילות מרכזית מדדי הצלחה במת שיח מעגלי שיח כיתתיים וצוותיים- פסיכולוגיה חיובית תשומות-משאבים דרושים תיאום מערכת 95%מכיתות א-ו משתתפים בבמת שיח רב גילית 1 .ש"ש. הרחבת המעגלים החברתיים ותחושת הקשר מרחב שיח מתאים והשייכות לבית הספר. כל תלמידי ביה"ס משתתפים במעגלי שיח כיתתיים. תלמידים מדווחים על חיזוק מקומם החברתי בתוך הכיתה. הכשרת הצוות בפסיכולוגיה חיובית ופעילויות הפגתיות. באחריות מי זמן ביצוע כלי הערכה מנהלת, מחנכות, סגנית 12/2014 שאלון קשר ושייכות מועד ביצוע הערכה סיום מחצית אחריות להערכה רכז תחום ורכז הערכה תצפיות מחנכות ויועצת 12/2014 שאלון קשר ושייכות תצפיות סיום שנה יועצת ומחנכות חיזוק הקשר בין מורה לתלמידים. כל הצוות ,בחלוקה לקבוצות ,משתתף 3 פעמים בשנה במעגלי שיח לצוות. כל תלמיד משתתף ב5- מפגשי שיח אישי או קבוצתי עם מחנכת הכיתה ועם חבריו בכיתה , במהלך השנה. חיזוק הקשר בין המורה לתלמיד. שיח אישי או קבוצתי מחנכות ויועצת 9/2014 שאלון לתלמידים סיום מחצית יועצת ומחנכות יעד מספר :5בביה"ס קיימים מנגנונים ארגוניים התומכים בהטמעת היוזמה. פעילות מרכזית מדדי הצלחה צוות מוביל צוות מוביל מקיים פעם בחודש מפגש . רכזי משימות/תחום היוזמה מתקדמת על פי תיכנון הלו"ז. מפגש חודשי של רכז וצוות המשימה שלו . תשומות-משאבים דרושים תיאום מערכת תיאום מערכת שעות השהות של הצוותים באחריות מי זמן ביצוע כלי הערכה מנהלת החל - 12/2013 מעכב אחר לו"ז התוכנית. רכזי משימות וסגנית 9/2014 תיעוד מפגשי צוות מוביל תיעוד מפגשים מועד ביצוע הערכה בסיום שנה סיום מחצית אחריות להערכה מנהלת מנהלת פעילות מרכזית מדדי הצלחה הכשרה כל המחנכות משתתפות במפגשי ההכשרה של הפסיכולוגיה החיובית. כל הצוות המורחב משתתף בהשתלמות הבית ספרית בתחום קהילות הלומדים. תשומות-משאבים דרושים באחריות מי זמן ביצוע תשלום למרצים +למרכז מיטיב מנהלת 8/2014 מינוי רכז הערכה שינוי בתעודה מערכת שעות ראיונות של מנהלת עם רכזי התחומים. מעכב אחר נוכחות. סוף כל מחצית רכז הערכה שאלון שביעות רצון. בביהס יוקם מרחב לניהול שיח תקציב לעיצוב חדר הקמת מרחב שיח כיתתי. שינוי זמני הפסקות 80%מהתלמידים מדווחים על שיפור בפניות המורה לטיפול אוכל בבעיות חברתיות. שיפור בנתוני מיצב על יחסים חברתיים בתוך הכיתה. כל התלמידים והמורים ישתתפו בתהליך הערכה בסיום מחצית ובסיום השנה. תעודת ביה"ס תשקף את עקרונות היוזמה. כלי הערכה מועד ביצוע הערכה אחריות להערכה גמול ריכוז מערכת השעות תומכת בביצוע ייעוץ בבניית מנהלת קיץ 2014 מנהלת 9/2014 רכזת הערכה 2/2015 תצפיות וראיונות בסיום מחצית א'. עם תלמידים ומורים. מנהלת 1/2015 התעודה החדשה שאלונים להורים רכז הערכה מנהלת 8/2014 מערכת השעות 8/2014 מנהלת פעילות מרכזית מדדי הצלחה התוכנית. תשומות-משאבים דרושים המערכת עקב מורכבות התוכנית. באחריות מי זמן ביצוע כלי הערכה תשע"ה. מועד ביצוע הערכה אחריות להערכה פרק ו' -קהל יעד צוות ביה"ס- מונה 42מורים ,בהקפי משרה שונים ,ברובו צעיר ,יצירתי ויוזם ,התנסה בשנים האחרונות בקידום מספר יוזמות חינוכיות .בשנת תשע"ד הטמיע בהיקף גדול מהמצופה ,בכל שכבות הגיל ,למידה רב תחומית משלבת אומנויות ,שיתופית ופורצת את גבולות הכיתה. היוזמה מגדירה שינוי בתפקיד המורה בשני אופנים: בתחום הרגשי -חיזוק הקשר והשייכות .התמקדות בדיאלוג בונה ומצמיח בין מורה לתלמיד. בתחום זה תינתן הכשרת מומחים חיצונית בתחום הפסיכולוגיה החיובית למחנכות. הכשרת המחנכות תורחב בהמשך ,בכוחות פנימיים ,לכלל הצוות .יועצת ביה"ס תלווה את המורות בהטמעת הכלי ביום יום. בתחום הפדגוגי -פעולה בשדה הפדגוגיה החדשנית אשר משנה את תפקיד המורה ואת דרכי ההוראה. בתחום זה יבנה מערך חשיפה קצר מועד נקיים ע"י מומחים ,בסיוע מנהלת ביה"ס שתעשה את הליווי השוטף ותפקח על בניית התוכניות של קהילות הלמידה כשלצידה רכזי תחום . צוות מוביל- מנהלת ביה"ס ,הסגנית ,היועצת ,רכזת התיקשוב ושתי הרכזות החברתיות ( 5מורות) מהוות את צוות ההובלה של היוזמה .מורות אלו הן דמויות משפיעות ומרכזיות בקרב כלל הצוות ,פתיחותן רבה וביכולת כל אחת מהשותפות להוביל ולעזור לקבוצת מורות נוספת. צוות זה יקבל הדרכה ותמיכה בנושאים פדגוגיים וארגוניים. תלמידים- בביה"ס 410תלמידים ,בכיתות א-ו' .אוכלוסיה מגוונת של עולים ,דתיים ,חילוניים ,ילדי פנימייה ותלמידים המגיעים מרקע סוציו אקונומי מגוון .רבים מגלים קושי בתהליך הלמידה המסורתי וכתוצאה מכך חשים תסכול ומפתחים בעיות רגשיות . 33 היוזמה פונה אל כלל אוכלוסיה זו . קהילה- למידה מבוססת קהילה היא אחת מחידושי יוזמה זו. בנק ,קופת חולים ,משתלה ,רפת ,גני ילדים ,בנין העירייה ,סנדלר ,מוזיאון לתולדות קרית ביאליק ,בית אבות ,מטבח הפנימייה ,פינת חי של הפנימייה וספרייה עירונית נמצאים בקרבת ביה"ס ויכולים לשמש מרחב למידה ייחודי ומרתק לתלמידי כיתות ו'. קבלת הסכמתם ,תיאום ובניית תוכנית משותפת יעמדו בבסיס הקשר עם גורמים אלו. הורים- בביה"ס הנהגת הורים פעילה ותומכת .ההנהגה פתוחה ליוזמות חינוכיות חדשות ואף תומכת תקציבית וארגונית ביישומן. אחת ממטרות היוזמה היא לחשוף ולקרב יותר את ההורים למתרחש בביה"ס ולגרום להם להיות יותר מעורבים בחוויות של ילדיהם. תתקיים חשיפה מובנית להורי התלמידים על היוזמה תוך הצגת המצופה מהם כשותפים ביוזמה. 34 פרק ז' -המבנה הארגוני של היוזמה רכזי התחומים יהוו את הצוות המוביל את היוזמה. פרק ח' -לו"ז להפעלת היוזמה -שנה ראשונה -שנה"ל תשע"ה חודש ארגוני יוני חשיפת כלל הצוות ליוזמה. 2014 פדגוגי רגשי חברתי בניית תוכניות עבודה בהתאם ליוזמה. יולי 2014 שיחות עם מורים לבניית גיבוש החלטות מסגרת לקהילות הלמידה. צוותי קהילות הלמידה. מינוי רכזי תחומים ורכז הערכה. תיאום ההכשרה בפסיכולוגיה חיובית, הערכה וחשיפה לקהילות למידה. מינוי רכזי תחום. ישיבות היגוי לבניית מפגשים עם מנהלי מקומות מרחבי שיח. לחניכה ומומחים בלמידה מבוססת קהילה לקבל הסכמתם לארח את תלמידנו. גיוס מורים בתחום האומנויות. אוגוסט 2014 בניית מערכת בעזרת ייעוץ. ימי הערכות מוקדשים לחשיפה לקהילות הלמידה. ציוותים סופיים בצוות. הקמת מרחב שיח. ספטמבר התחלת הכשרה לצוות ולרכז ההערכה 2014 חשיפת התוכנית להורים. אוקטובר 2014 נובמבר 2014 ניהול שיח משותף על תיכנון תעודה חדשה. הכנה כיצד בוחרים לתלמידים. התחלת כתיבת יומן המסע לתלמידים התחלת תרגול מתמטי גמיש. התחל פינות אישיות צוות. בחירת נושאים בשכבות לרא"ש יצירתי. התחלת מפגשי שיח אישי . המשך הכנה כיצד בוחרים לתלמידים. התחלת הלמידה בקהילות הלמידה הייחודיות. התחלת פינות אישיות תלמידים. תחילת מפגשי תלמידים מלמדים תלמידים. התחלת קבוצות בחירה להעשרה בתחום 36 האומנויות ותחומי ענין. דצמבר 2014 ינואר 2015 ביצוע הערכת סוף מחצית. פברואר הצגת תוצרי פרויקטים בפני ועדות מומחים. יום חדשנות מחצית א. 2015 מרץ 2015 אפריל 2015 מאי 2015 ביצוע הערכת סוף מחצית ב'. וביצוע הערכה חד שנתית. יוני הצגת תוצרי פרויקטים בפני ועדות מומחים מחצית ב'. יום חדשנות מחצית ב'. 2015 יולי 2015 אוגוסט 2015 37 פרק ט' -שיתופי פעולה שותפים מטרות ויעדים בשותפות – ביה"ס ביאליק מטרות ויעדים בשותפות- שותף אפשרי פעולות מרכזיות ליצירת השותפות מצב הקשר רשות מקומית הכרה ותמיכה ביוזמה. קידום תוכנית חינוכית ייחודית בישוב. חשיפת תוכנית התקיימה השינוי בפני חשיפה טרם ראש העיר התקבל סיוע. הקצאת משאבים כספיים ובשעות הוראה לקידום היוזמה. משרד החינוך- פסג"ה מוצקין הכרה ותמיכה ביוזמה. הכשרת הצוות בהתאם לעקרונות היוזמה. ומנהל אגף החינוך. קידום תוכנית חינוכית ייחודית בישוב- להדגמה. הצגת התוכנית תואם ובניית תוכנית הכשרה משותפת. ליווי מקצועי של הטמעת השינוי. משרד החינוך - פיקוח הכרה ותמיכה ביוזמה. הכרה של הכשרת המורים לצרכי פיתוח מקצועי. קידום תוכנית חינוכית ייחודית מפקח ישיר. בישוב -להדגמה והכנסת חדשנות טרם התקיימה פדגוגית למחוז. חשיפה ברמה חשיפה לפני התקיימה חשיפה. המחוזית. הקצאת משאבים בשעות הוראה לקידום היוזמה. מקומות חונכות בקהילה פיתוח קהילת לומדים בקהילה. תרומה אישית ומעורבות בקהילה. החלו מפגשים טרם תואמו. לשיתוף פעולה. חינוך לנתינה ומעורבות חברתית בקהילה. 38 פרק י' -ניתוח סיכונים פירוט סיכונים פתרונות אפשריים שינוי במדיניות משרד החינוך כלפי לימוד מקצועות הליבה ימשיך כסידרו יוזמות ייחודיות. פרט לתרגולים הגמישים. מורים מטילים ספק ביכולתם להתמודד הכשרה מותאמת ורחבה. עם הנחיית קהילות לומדים ייחודיות. ליווי צמוד בשנה הראשונה של מנהלת ביה"ס, מינוי ראש משימה אשר שולט בדרכי הוראה אלו. התנגדות הורים לשינוי. קיום פעילות הסברתית מפורטת . קיום שיעורים פתוחים להורים. מחסור במורים מומחים במיוחד בתחום בקשת סיוע מהרשות המקומית. ההעשרה האומנותית. הידברות מול הנהגת הורים על שעות תל"ן. תלמידים מתקשים להתמודד עם הבחירה /מאוכזבים מבחירתם. טווח הבחירה הינו למחצית אחת בלבד. הרחבת ההסברה לתלמידים. קיום פעילות מכינה יסודית ומקיפה בכיתות בנושא הבחירה. 39
© Copyright 2024