מכירת חמץ בפסח )חלק ב(: הלכות ומנהגים
פרשת אחרי תשע"א מאמר השבוע ממשיך את הנידון בדיני מכירת חמץ .איזה מוצרים יש למכור? מתי המכירה חלה? מהם ההבדלים בין מכירת י"ד לבין מכירת י"ג? האם מותר לרכוש חמץ נוסף לאחר חתימת שטר ההרשאה? האם חובה לקבל קניין ,כנהוג ,בשעת חתימת השטר? בשאלות אלו ,ועוד ,נדון במאמר השבועי. מכירת חמץ בפסח (חלק ב): הלכות ומנהגים במאמר בשבוע שעבר ביארנו את הרקע הכללי למנהג מכירת חמץ הנהוג בימינו .ראינו גם דעות שהתנגדו למכירת החמץ וקנייתה לאחר הפסח – אך כאמור שם ,פוסקים רבים אישרו את מכירת החמץ ,הן בנסיבות מיוחדות (כגון בעלי מפעלים ומבשלות), והן בבתים רגילים .השבוע נפנה את תשומת לבנו לדינים הפרטיים של המכירה :איך ממנים את הרב או את הממונה על מכירת החמץ? האם אפשר לקנות חמץ לאחר חתימה על שטר מכירה? מתי מתבצעת המכירה ,ומה כדאי לכלול במכירת החמץ? מינוי הרב למכירת החמץ מעיקר הדין ,ניתן למנות את הרב או את הממונה על מכירת החמץ ,בדיבור בלבד, כלשון ה'שולחן ערוך' (חו"מ ,סימן קפב ,סעיף א)" :ואין העושה שליח צריך קנין ולא עדים ,אלא באמירה בעלמא ,בינו לבין חבירו" .כך ניתן למנות אדם כשליח למכור את החמץ גם אם אין הממונה (הרב) עומד מול הממנה (המוכר) ,כגון על-ידי מכתב ,מסר בדוא"ל ,שיחת טלפון ,וכך הלאה (שו"ת צמח צדק ,או"ח ,סימן מו; ערוך השולחן ,סימן תמח ,סעיף כח; חזון איש ,אבן העזר ,סימן קב). עם זאת ,נהגו לחזק את המינוי למכירת חמץ על-ידי כתיבת שטר הרשאה ,בחתימת ידו של הממנה (ראה מהרשד"ם ,חו"מ ,סימן קמו ,קע) ,ויש בזה הידור מכיון שבאופן זה לא יוכל הממנה להכחיש ולכפור במכירה .במכירה המתבצעת באתר האינטרנט שלנו ( )www.din.org.ilמתקיימת מעלה זו ,אם כי לא מתקיימת בו חתימה על שטר קונבנציונאלית. יש שנוהגים לחזק את מינוי השליחות על-ידי קניין סודר :הממנה נוטל את סודרו של הממונה ,ומגביהו לשם חיזוק המינוי (עניין חיזוק ההסכם הוזכר ברמב"ם ,הלכות מכירה ,פרק ה ,הלכה יא) ,אך לא כולם נהגו כן .החזו"א (הובא בארחות רבינו ,מכירת קוראים יקרים! העיסוק בעניין החמץ הניכר בכל מקום ,בהכנות לקראת חג הפסח הן מבחינה רוחנית במאמר השבוע והן בשגרת היומיום ,מעוררת אותנו להתבוננות בבחינה זו של "חוט השערה". ההבדל בין חמץ ללא-חמץ; הבדל בין דבר המותר לבין איסור כרת ,הינו "חוט השערה" בלבד – רגע ,כפשוטו. כך הוא גם ההבדל הכתוב בין 'חמץ' לבין 'מצה'. אותיותיהן של המילים שוות ,למעט "חוט השערה" :החיבור שבין רגלה של אות ה"א לבין גגה .כל עוד החיבור לא הושלם ,האותיות משלימות לנו את המילה 'מצה' .עם השלמת החיבור ,הופכות למילת 'חמץ'. חיי היהודי הם "הרים התלויים בחוט השערה" – החלטות שנראות לנו קטנות וחסרי- משמעות ,אך טומנים בחובן השלכות נפלאות שאין ביכולתנו לשער .בבחירות פשוטות של היומיום ,אם לקום לתפילה אם לאו ,אם להימנע דיבור לשון הרע ,וכהנה רבות ,בונה היהודי עולמות ומחריבם .אכן" ,הררים התלויים בחוט השערה". זוהי מהות גדלות ורוממות חיי היהודי ,ועם זאת ,אף הסכנה שבהם .אותם חיים קיבלנו בפסח ,עת יצאנו ממצרים ,בזמן איסור חמץ. אולי מכאן מגיע מנהג ישראל להיזהר במשנה זהירות בנוגע לכל משהו של חמץ ,גם אם אין בכך איסור מן הדין .עסקם של יהודים אינו בגסויות ,אלא בדקויות. "בנים אתם לה' א-להיכם" .כבני עליון ,מוכנים אנו לדקויות של התורה ,לבנות כל אחד את העולם הפרטי שלו ,ויחדיו לתקן עולם במלכות שקי. נזכיר לציבור הקוראים שניתן עדיין להירשם למכירת חמץ ,וכך לתרומת מעות חיטין עבור תלמידי חכמים הזקוקים לכך ,דרך האתר. ()www.din.org.il 55 ØØ רבים נוהגים למסור תשלום קטן לממונה על טרחתו בעסק המינוי .יש שנתנו טעם לכך בשביל שיהיה הממונה "פועלו" של הממנה ,ובתור שכזה תתחזק השליחות (מועדים וזמנים ,ח"ד, סימן ערה; בהגדת 'מנחת חן' ,מכירת חמץ ,אות ו ,כתב שבכך תועיל השליחות אפילו על חמץ שעדיין לא בא לרשותו ,כי פועל משעבד את גופו אפילו לדבר שלא בא לעולם). קניית חמץ לאחר חתימת שטר הרשאה אחרי החתימה על שטר הרשאה ,עדיף שלא לקנות עוד חמץ שמעוניינים לכלול במכירת החמץ .זאת משום שיש פוסקים הסוברים שאין אדם יכול לעשות שליח למכור דבר שעדיין אינו ברשותו .הלכה זו מסתמכת על דברי הגמרא (נזיר יב ,ב) שאדם יכול לעשות שליחות רק במה שיכול לעשות בעצמו .כיון שאין אדם יכול למכור את מה שעדיין לא רכש ,הרי שאינו יכול לעשות שליח על כך. מי שבכל אופן רכש חמץ לאחר שחתם על שטר ההרשאה ,יש לו להניח את החמץ במקומות שנמכרו או הושכרו לגוי ,בכוונה להקנות את החמץ לגוי על-ידי מעשה ההנחה .אפשרות עדיפה היא ,לפנות לרב ולבקש ממנו למכור אף את החמץ שנרכש – שכן כאמור ,מעיקר הדין אין צורך בכתב ההרשאה ,ודי במינוי שליחות בעל-פה. אולם ,אם נכתב בשטר הרשאה שרשאי הממונה למכור אפילו את החמץ שנקנה לאחר חתימת השטר ,יש אומרים שהמכירה חלה (שו"ת דברי מלכיאל ,חלק ד ,סימן כב ,אות יז) ,ואין צורך לפנות שוב לרב. בנוסף ,יש שטענו שבנוגע לחמץ ,ניתן למכור גם את מה שלא נכלל בשטר ,משום שהמכירה היא זכות עבור המוכר ,ו"זכין לאדם שלא בפניו" (שו"ת צמח צדק ,או"ח ,סימן מו; וראה גם בערוך השולחן ,סימן תמח ,סעיף כח ,שכתב שחמץ הוא דבר מיוחד ,ודי בגילוי דעת בלבד בשביל לסלק אותו מרשות המוכר). אין לסמוך על דעה זו לכתחילה. חובת פירוט המוצרים ומחירם כשמוכרים חמץ באמצעות רב ,שמוכר חמץ עבור אנשים רבים, אין צורך לפרט את מוצרי החמץ אותם המוכר מעוניין למכור (אגרות משה ,או"ח ,ח"א ,סימן קנ) .כך עולה אף מדברי רבי יש שנהגו לפרט את סוגי החמץ שנמכרים ,אך לא את הכמויות, כפי שכתב ב'ערוך השולחן' שאין חובה למדוד את כמות החמץ שנמכר (ערוך השולחן ,סעיף כח) .עם זאת ,יש רבנים שנהגו לפרט את החמץ הנמכר בצורה מדויקת (ראה קנין תורה ,ח"ד, סימן מג). כתבו הפוסקים שמחיר החמץ צריך להיקבע מראש (מקור חיים, סימן תמח ,סק"ט; חיי אדם ,כלל קכד ,סעיף ג) ,כדין הכללי של מכירה" :אין הרשות קונה ,ולא הכלי ,ולא משיכה ,ולא הגבהה, אלא אם כן פסק תחילה המידה בכך וכך .אבל כל זמן שלא פסק אין לו שום צד שיקנה בו". מי שאכן מציין את מחיר המוצרים בשטר ההרשאה ,אין לו לציין מחיר פיקטיבי גבוה בהרבה מהמחיר האמיתי ,מחשש שההפרש בין המחיר האמיתי לבין המחיר הנקוב יגרום לביטול המכירה (ביאור הלכה ,סימן תמח ,ד"ה בדבר מועט – וזאת שלא כדעת ה'פרי מגדים' ,משבצת זהב ,אות ה) .עם זאת ,מותר לכתוב מחיר יותר נמוך מהמחיר האמיתי (תרומת הדשן סימן קל; חק יעקב, סימן תמח ,ס"ק טז; חיי אדם ,שם) .הסיבה לכך היא משום שאין חשש של ביטול המכר במה שהקונה (הגוי) מקבל עסקה טובה. עם זאת ,יש שחששו מלעשות כן ,כיון שנראה הדבר כהערמה. אך חשוב לציין שאין צורך בפירוט מדויק של מחיר מוצרי החמץ, ודי בקביעה כללית שמחיר המוצרים ייקבע לפי שומה של שמאי (פתחי תשובה ,חו"מ סימן רט; שו"ת דברי מלכיאל ,שם ,אות נא; שו"ת אגרות משה ,או"ח ,סימן קנ) ,או "כפי השער השווה בעיר זו" (צמח צדק ,או"ח ,סימן מה) .רק אם רוצה הגוי שלמור את החמץ לעצמו ,עולה הצורך של הערכת מחיר מדויקת ,ואילו בדרך כלל ,כיון שמחזיר הגוי את החמץ לבעליו המקורי ,אין צורך בכך. יש לנהוג בדרך דומה גם בנוגע למקום שנמכר או הושכר לגוי (נשמת אדם ,מכירת חמץ ,סעיף ג ,ה) .בדיעבד ,יש שכתבו שגם בלי שום פירוט ,המכירה תקפה (חשב האפוד ,ח"ב ,סימן פח). זמן מכירת חמץ (מכירת י"ג או י"ד) הכתובת שלך לכל שאלה בהלכהDin.org.il : ØØ חמץ א) לא נהג לקבל קנין על מכירת החמץ. עקיבא איגר (שו"ת רבי עקיבא איגר ,תניינא ,סימן ז) ,שדי בכך שימכור אדם את כל חמצו" :ובעיקר הדין בנידון דנן פשוט שקנה החמץ ,דבאומר סתם כל חמצי שיש לי בעולם מכור לך ,קנה, כמו באומר כל נכסי מכור לך" (וראה ביאור הלכה ,סימן תמח, ד"ה דבר מועט). 2 מכירת החמץ חייבת להתבצע לא יאוחר מסוף שעה חמישית (לפי שעות זמניות) מתחילת היום (חיי אדם ,כלל קכד ,סעיף ב). יש שמחמירים להקדים את זמן מכירת החמץ ליום י"ג בניסן, לפני שקיעת החמה ,בשביל שלא תחול חובת בדיקת חמץ על אותו חמץ ואותם מקומות שנמכרו (מקור חיים ,סימן תלו ,ס"ק ד). אך פוסקים רבים מקילים בדבר ,וסוברים שמותר מלכתחילה למכור את החמץ ולהשכיר את מקום החמץ בערב פסח (ביום י"ד בניסן) ,ואף על פי כן אינו מתחייב בבדיקת חמץ של אותם מקומות הנכללים במכירה (האחרונים האריכו מאד בשאלה זו: ראה שו"ת בנין עולם ,סימן כ; שו"ת צמח צדק סימן לו; ועוד). ב'משנה ברורה' (סימן תלו ,ס"ק לב) הביא את הדעות החלוקות בעניין זה ,וסיים" :ומכל מקום ,אף דאין למחות ביד המקילין, המוכר ביום י"ג שפיר עדיף טפי". כיון שמכירת החמץ פוטרת את המוכר מבדיקתה ,ראוי למי שמוכר את כל ביתו וחמצו לגוי (כגון מי שנוסע לכל ימות הפסח) לשייר חדר או חלק מהבית ,ולהוציאו מכלל המכירה ,כדי שיוכל לקיים מצוות בדיקת חמץ באותו מקום. אם לא הספיק הרב (או המוכר הפרטי) למכור או לתת את החמץ לגוי לפני שעה ששית (סוף שעה חמישית) ,שהוא זמן איסור הנאה של חמץ ,שוב אינו רשאי למכור את החמץ לגוי (ראה ביאור הלכה סימן תמג) .אך יש מקילים ומתירים מכירת החמץ עד סוף שעה עשרית לפי שעות זמניות (שולחן ערוך סימן תמג, ס"א ,ומשנה ברורה ס"ק ט) .אין לסמוך על דעה זו אלא במקום הפסד גדול. חמץ הנמצא במדינה אחרת שאלה מעניינת מתעוררת בבן מדינה אחת ,המוכר חמץ הנמצא במדינה אחרת :האם זמן המכירה תלוי במקומו של המוכר ,או במקומו של החמץ? נחלקו הפוסקים בשאלה זו ,כשיש מצדדים שהאיסור תלוי בזמן איסור חמץ לפי מקום האדם ,ויש אומרים שהאיסור תלוי במקומו של החמץ (ראה עונג יו"ט סימן לו; שו"ת האלף לך שלמה סימן רו; אגרות משה ,או"ח ,סימן צד ,צה) .לפי דעת רוב הפוסקים ,עיקר הדין נקבע לפי מקומו של בעל החמץ. לכן בן חו"ל שנמצא בארץ ישראל צריך למכור את החמץ שבביתו קודם זמן האיסור במקום שהותו (ולא עד זמן איסור של חו"ל). אם בני ביתו שבחוץ לארץ ממשיכים להשתמש בחמץ על זמן 3 האיסור של שם ,יש להקנות להם את כל החמץ ,והם ימכרו לגוי לפי הזמן של מקומם (שו"ת מנחת יצחק ח"ז ,סימן כה ,אות א). כך גם להיפך :בן ארץ ישראל השוהה בחו"ל ,יש לו לכתחילה למכור את החמץ לפי הזמן המוקדם יותר של ארץ ישראל ,ולא לחכות עד זמן האיסור של חו"ל. מה מוכרים? כאמור לעיל ,יש נוהגים למכור חמץ גמור במכירת חמץ .מכירת חמץ גמור תכלול מצרכים כמו לחמים ,דברי מאפה שונים ,דגני בוקר ,שאור ,שמרים ,משקאות חריפים ,בירה ,תרופות שיש בהם חמץ ,וכך הלאה. גם לאלו שמקפידים שלא למכור חמץ גמור ,ישנם מצרכים רבים שראוי לכלול במכירת חמץ ,למרות שאינם עונים על ההגדרה של 'חמץ גמור' .דוגמא טובה לכך היא קמח .עקב תהליך של שטיפה שעוברים החיטים (במים או באדים) כחלק מתהליך הטחינה ,אין להשתמש בקמח רגיל לאפיית מצות לפסח (ראה שולחן ערוך ,או"ח ,סימן תסז ,ס"ב) .אולם ,עם זאת ,אין הקמח נחשב בשל כך ל'חמץ גמור' ,ורבים כוללים אותו במכירת החמץ (ראה 'תקנה מכירת חמץ' ,פרק ד ,הערה ב). בנוסף ,יש למכור דגנים שונים בהם יש הרבה גרעינים מונבטים, המוכיחים על היותם חמץ (דבר משה ,תנינא ,סימן צח ,אות כא), יש מי שהמליץ למכור אף את החיטים השמורים לפסח ,מפני החשש שמא יש בהם חטים שנבטו (שו"ת רבי משולם איגרא, או"ח ,סימן לט ,אות טז). יש למכור גם את החמץ הדבוק בתוך הכלים (אם כי כלים דידן בדרך כלל נקיים) ,ויש שמוכרים אפילו בליעות חמץ ,אם כי אין חובה לעשות כן (חזו"א ,סימן קיז ,ס"ק טו) .עם זאת ,יש להיזהר שלא למכור את הכלים עצמם ,ומי שמכר את הכלים חייב להטבילם לאחר הפסח ,כשמקבלם בחזרה מן הגוי (אך יטבול בלי ברכה :ראה תשובות והנהגות סימן רצד; שו"ת דבר משה, שם). מי שיש לו מניות בחברה שלה מפעלים המייצרים או שיש ברשותם דברי חמץ ,יש לכלול את המניות בשטר מכירת החמץ. מניות אלו אינם נחשבים ל'חמץ גמור' ,משום שלדעת פוסקים רבים מניות אינן נחשבות לבעלות גמורה ,אך עם זאת ,יש לכללם במכירת חמץ (ראה מהרי"א הלוי ,ח"ב ,סימן קכד; מנחת יצחק, ח"ג ,סימן א). הכתובת שלך לכל שאלה בהלכהDin.org.il : ליקוט הלכות בענין ניקוי הבית לפסח ומעט מהלכות ליל הסדר ממרן ראש הישיבה הגאון ר' חיים פנחס שיינברג שליט"א ראש ישיבת תורה אור – ירושלים מלוקט ע"י תלמידיו ונערך ע"י הרב משה פינקלשטיין הקדמה בזמנים עברו אנשים עשירים ,בעלי יכולת ,אשר גרו בבתים גדולים החזיקו ברשותם משרתים שעשו את כל אשר הטילו עליהם ,בעוד שהעניים אשר לא יכלו להרשות לעצמם משרתים התגוררו בבתים קטנים בעלי חדר אחד או שניים .כמובן ,שההכנות לפסח אצל העשיר הוטלו על המשרתים ,בו בזמן שהעני שלרשותו רק חדר אחד או שניים לנקות ,מספר מצומצם של רהיטים ,מינימום כלי מטבח ומעט בגדים דאג להכנות אלו בכוחות עצמו. בימים ההם מלאכת הנקיון היתה קשה .שולחנות היו עשויים עץ גלמי ,עובדה שדרשה גירוד וקרצוף ולעיתים אף שיוף בכדי להבטיח שאף פיסת אוכל לא נותרה בינות לסדקים .רצפת העץ או העפר אף היא דרשה קרצוף ונקיון יסודי מאותן סיבות. בימינו נראה כי נתפסנו במלכודת .הבית המודרני הממוצע גדול יותר מאשר בעבר .רהיטים ,כלים ובגדים ישנם למכביר .הבית הממוצע כיום יכול להשתוות עם בתי האמידים בימים ההם .עם זאת אין ברשותינו אותן משרתים שהיו להם ,וכך נופלת המעמסה כולה על עקרת הבית ,וזו מרגישה חובה לנקות ולקרצף כבימים ההם למרות העובדה שהרהיטים כיום הינם חלקים – מצופים לקה או פורמיקה וכדו' – והמרצפות הן אריחי אבן (בלטות) וממילא הופכת עבודה זו ללא הכרחית. כתוצאה מכך ,הלחץ והמתח המלווה את עבודות נקיון הפסח הגיע לדרגות בלתי הכרחיות ומיותרות .עקרת הבית הופכת להיות פקעת עצבים ,ואינה מסוגלת להנות משמחת יום טוב של פסח ,ומתקשה להשתתף במצוות ובחיובים הכרוכים בליל הסדר. חובה על כל המשפחה לנות מחג הפסח כמו בשאר ימים טובים ,וזה כולל גם את האישה .זהו חיוב מון התורה כמבואר ע"י חז"ל (א) .עליה לצפות לחג בשמחה ,ולא להרתע ממנו כמו מתשעה באב .על כל אשה להיות נינוחה ועירנית בליל הסדר כדי שתוכל לקיים את כל החיובים ,הן מהתורה והן מדרבנן ,ביחד עם שאר בני המשפחה .ולכן ברור שביצוע החובות של ערב פסח צריך להיות מחושב ביחס לחובות של חג הפסח עצמו. נקיון ערב פסח נחוץ כדי להמנע מעבירה על איסורים מן התורה ומדרבנן של הימצאות חמץ בבית בפסח .אמנם ,כפי שנראה בהמשך ,עבודה זו אינה צריכה להיות בהגזמה יתירה. אין הכוונה כאן בליקוט הלכות זה לבטל מנהגים אשר הועברו בכלל ישראל מדור לדור .אך ישנם הנהגות שונות שנשים לקחו על עצמן כיום ,שאין המשך למסורת ולמנהגים מימים עברו .לדוגמא ,אם אדם אינו מוכר את החמץ שברשותו כמובן שהוא חייב לבדוק את כל כליו ולרחוץ ולהסיר כל חמץ שנשאר עליהם ,או לפסול את החמץ מלהיות ראוי למאכל כפי שתקנו חכמים שחייבו בדיקת חמץ וביעורו .אבל אם החמץ נמכר ,וכמו שנוהגים לעשות היום כלל ישראל ,א"כ אינו הכרחי כבר קרצוף הסירים ,המחבתות ,הצלחות וכדו' ,אשר ממילא מאחסנים אותם בארונות סגורים .ולכן אך אם יהיה מי שירצה להתעקש ולהחמיר בכל זאת על העבודה הנוספת ,צריך לדעת כי בחומרות אלו יש סכנה גדולה לגרימת קולות רבות ,ולעיתים אף לביטול מצוות היום ,חיובים מן התורה ומדרבנן ,אשר נשים חייבות בהן בפסח כמו האנשים ובמיוחד בשלחן הסדר. נשים רבות אוהבות לעשות "נקיון" יותר מהמינים ההכרחי ,במדה כזו ,שיש המכניסות "נקיון אביב" בתוך עבודות ערב פסח הנחוצות ,אסור שעבודות אלו ימנעו ממנה לקיים חיובי הפסח ,ובמיוחד בליל הסדר. הערות כלליות א .חייבים לנקות את כל הרכוש ולבדוק שאין בו חמץ ,להוציא במקרים הבאים: ב .אם במשך השנה לא הכניסו חמץ למקום מסוים ,אין צריך אותו מקום ניקוי ובדיקת חמץ (ב). ג .כלי שלא ישתמשו בו בפסח ,ומוכרים את החמץ שבו ,אינו צריך בדיקת חמץ. הכתובת שלך לכל שאלה בהלכהDin.org.il : 4 ד .פרורים אשר נעשו בלתי ראויים לאכילה ,אינם נחשבים חמץ ,כי אינם ראויים לאכילת כלב (ג). ה .החובה הכללית לחפש ולבער פרורים אינה קיימת אם כל פירור הוא פחות מכזית ,והם מטונפים דיים עד כדי שאדם יימנע מלאוכלם (ד). ו .לפני כל פעולה של הגעלת כלים או הכשרתם (תנור ,חצובה ,וכדו') נהגו להמתין 24שעות ללא שימוש ,כדי שלא יהיו בני יומן. ז .חומר הניקוי שנשתמש בו הינו כל סוג חומר שמטנף את הפרורים ובני אדם נמנעים מלאכלו מחמת כן. יישומים פרקטיים .1רצפות :בזמנינו אין לנו רצפות עפר (אדמה) בעלי סדקים עמוקים .ולכן די לטאטא ולנקות בחומר ניקוי את רצפת הבית המרוצפת .אין צורך לבדוק את הסדקים הקטנים ,אם חומר הניקוי חודר לתוכם (ראי הערות כלליות ה'). .2ארונות אוכל( :אם לא ישתמשו בארון בפסח ראי הערות כלליות ג' וה' לעיל) במידה וכן ישתמשו בארון בפסח ,הוציאי את כל האוכל ,ורחצי את הארון במטלית ספוגה בחומר ניקוי .ודאי שהחומר נכנס לכל הסדקים וחודר לתוך פרורים העלולים להמצא שם .נוהגים אח"כ לצפות את הארון בנייר עטיפה (ג). .3מקרר :הוציאי את האוכל ,ורחצי במטלית ספוגה בחומר ניקוי .יש הנוהגים לכסות את המדפים( .כדאי להשאיר חורים לאוורור). .4ארונות בגדים :במידה ויש אפשרות סבירה להימצאות חמץ בארון ,יש לבדוק באם נמצאים בו פרורים ראויים לאכילה ,בנוסף לחתיכות חמץ גדולות (ד) .אם הסבירות שחמץ נכנס למקומות כאלו הוא קטן ,אפשר להוועץ ברב באלו מקרים יש צורך ובאלו אין צורך לבדוק מקומות אלו (ב). דין זה כולל מדפים ,שידות ,קומת מרתף וכל מקרה אחר דומה (ראי גם הערה כללית ה'). .5הכשרת כיורים :נקי את הכיורים (ראי הערות כלליות ו') ,ושפכי קומקום מים רותחים לתוכם ועל צדיהם .יש שנוהגים לשפוך מים חמים מעורבים באקונומיקה לתוך הכיור ובמורד חור הניקוז .הנוהג המקובל היום הוא לצפות את הכיור (למשל בנייר אלומיניום ,טפט וכדו') או להכניס לתוך הכיור כיור פלסטיק -אם לא קשה רצוי לנהוג כך. .6משטח עליון של שלחן :רחצי אותו היטב בחומר ניקוי .נוהגים לכסות אותו אח"כ. משטחי שיש ונירוסטה :אם השתמשו בהם עם חמץ חם ,צרך לנקות אותם היטב (ראי הערות כלליות ו') ,אח"כ יכול לשפוך עליהם מים רותחים ,או לכסותם לגמרי כך ששום דבר הכשר לפסח לא יגע בהם .הרבה נוהגים לעשות את שתי הפעולות הנ"ל. .8ברזים :ניקוי .ללא תהליך הכשרה נוסף. .9הכשרת תנור/כיריים --חלק עליון (הגז) :רחצי את משטח הגז ,צדדיו ,והכפתורים במטלית ספוגה בחומר ניקוי חריף (פנטסטיק ,או תכשיר דומה) .הנוהג המקובל היום הוא לכסות בנייר אלומיניום אחר ההכשרה .אם רוצים להשתמש באותה החצובה (הרשת עליה יושב הסיר) יש לרוחצה היטב ולהחזירה למקומה (ראי הערות כלליות ו') ,ואח"כ להכשירה ע"י הדלקת כל המבערים בלהבה הגדולה ביותר האפשרית ,ולכסות את האש בבלעך (פח) או בנייר אלומיניום עבה בשעת הדלקת כל המבערים .זה מעביר את החום לכל המשטח העליון ומגביר את החום על החצובות .תני ללהבות לבעור בצורה זו 5-10דקות. תנור אפיה :אם מעוניינים להשתמש בתנור( :א) רחצי אותו מכל פירורי חמץ הראויים לאכילה במטלית ספוגה בחומר ניקוי חריף .אם את חושבת שנשארו חתיכות או פירורי חמץ שאי אפשר להגיע אליהם ,נקי את התנור עם מנקה תנורים כלשהו (כגון ,סנו תנורים ,או תכשיר דומה)( .אחרי הנקיון במנקה תנורים ,אז אין צורך לעוד נקיון בתנור .ראי הערות כלליות ו') אח"כ חממי את פנים התנור ע"י הדלקתו בטמפ' הגבוהה ביותר האפשרית למשך כשעה[ .בתנורי אפיה חשמליים צריך לברר את הטמפ' הגבוהה ביותר היא באפיה או בגריל] .אם יש יחידה נשלפת שאפשר להשתמש בה ,עדיף .ואז אין צורך לחמם את פנים התנור ,די בנקיון בתנור כדלעיל .כשיש חלון זכוכית בדלת התנור ,רצוי לכסות כל חלק הפנימי בנייר אלומיניום אחר הכשרה (ה). (ב) אל תשתמשי ברשתות של חמץ בפסח במידה וזה הכרחי ,ניתן להכשירם באותו תהליך כמו הכשרת התנור עצמו. אם אין משתמשים בתנור :הרי כל האמור לעיל אין בו צורך ,יש רק לוודא אם אין בפנים חמץ גמור הראוי לאכילה ,ולסגור את דלת התנור בנייר דבר (ראי לקמן קטע .)10 .10סירים ,מחבתות ,צלחות וסכום :כל דבר שלא ישתמשו בו בפסח ,יש להצניעו במקום סגור או שמור ,ובאופן שיזכיר לו שלא להשתמש בפסח ,אם יש בהם חשש חמץ ממש ,צריך גם למכור את החמץ שבתוכם .אם אינכם מוכרים חמץ ,רחצי או השרי אותם בחומר ניקוי; אין צורך לקרצף אותם. (בנוגע להגעלת כלים לשימוש בפסח ,צריך להוועץ ברב). .11פוד פרוססור/מיקסר :צריך להוועץ ברב. .12מגבות לכלים :אם אין לך מגבות מיוחדות לפסח עבור הכלים ,אפשר להשתמש במגבות של כל השנה בתנאי שכבסת אותם באבקת כביסה ולא 5 הכתובת שלך לכל שאלה בהלכהDin.org.il : נשאר בהן אוכל דבוק( .נוהגים ליחד מגבות מיוחדות עבוד כלים לפסח). .13מפות שולחן לפסח :מותר לגהץ אותם עם המגהץ בו משתמשים במשך כל השנה. .14בגדים ,שמיכות ,וכו' :אם כבסת אותם באבקת כביסה או שלחת לניקוי ,אין צורך לבדוק אותם (ראי הערות כלליות ה') .אם לא כן צריכים לנקות ולבדוק היטב ע"י הברשה או לנער אותם החוצה .אולם ,אם יש אפשרות שיש פרורים בין התפרים או בכיסים ,מקום שאי אפשר לנער אותם היטב החוצה ,צריך לנגב מקומות אלו במטלית ספוגה בחומר ניקוי (ג,ד) כמובן ,אפשר לנעול בארון ,בגדים שלא ילבשו אותם בפסח אם ימכרו את החמץ שבהם ,ואז אין צורך לבודקם( .ראי קטע 10בענין סירים וכו'). .15סידורים ,ברכונים ,ספרי קודש וספרי קריאה :ספרים שעולים על שולחן אכילה ,כגון ברכונים ,סידורים וכד' ,כיון שמכילים בהם פירורי חמץ ,צריך שים אותם עם כלי החמץ ולמכור את החמץ שבתוכם .שאר ספרים אם יש בהם חשש פירורי חמץ ,טוב לבדקן ,ואפשר להשתמש גם בלי בדיקה אבל לא על שולחן אכילה או על יד אוכל ,ואם בדקן מותר להביאן לשולחן. .16צעצועים :אם יש בהם חמץ הראוי לאכילה ,צריך לנקות ולהוציא; באם לא ניתן להוציאו ,יש לפסול אותו מלהיות ראוי לאכילה (ראי הערות כלליות ה') .אין צורך לקרצף את הצעצועים. .17טחינה וקטניות אחרים :מותר להמשיך לאכול אותם גם לאחר שהבית נקי לפסח ,אבל אסור לבשלם בכלים של פסח ,ובודאי לא להשתמש בהם בפסח עצמו (לפי מנהג אשכנז). .18בדיקת החדרים :אם קשה מדי לבדוק את כל החדרים במשך לילה אחד ,אז אפשר לחלק את העבודה ולעשותה בלילות אחרים כפי דיני בדיקת חמץ .אין להשאיר חמץ בחדר שנוקה ונבדק כהלכה .אסור לברך את הברכה (על ביעור חמץ) לפני ליל י"ד .לכן ,צריך להשאיר לפחות מקום אחד המכיל חמץ ללא בדיקה עד ליל בדיקת חמץ ,כדי לברך הברכה ולקיים את מצוות בדיקת חמץ כדינה במקום ההוא .אבל גם אם הבית כולו נקי לגמרי לפני ליל י"ד ,נוהגם שאחד מבני הבית מצניע 10חתיכות חמץ ועורכים בדיקה כדין. .19אוכל שנופל לכסא או לרצפה בפסח צריך לרחוץ אותו רק מסיבות הגייניות .אבל האוכל אינו נהיה חמץ גם אם הוא חם. .20הכנות של הרגע האחרון :למשל ערכית השולחן ,וכדו' ,כדאי מאוד לסיים מוקדם את כל ההכנות כדי שתהיה לך שהות גם לנוח מעט .היי מוכנה להתחיל את הסדר מיד לאחר תפילת ערבית ,כדי להיות בטוחים שהילדים לא ירדמו באמצע הסדר (ו). הלכות בסיסיות של הסדר הקדמה: ישנן נשים שיש להן הרגל שלאחר ברכת המוציא וברכת על אכילת מצה ,טועמות מעט מן המצה ,ואח"כ נכנסות ויוצאות מהמטבח הלוך ושוב, וטועמות שנית מהמצה בין התרוצציות אלו .בצורה זו ,הן אינן מקיימות את המצוה כהלכה כי אורך להן זמן רב מדי לאכול את המצה .הדבר נכון גם בנוגע לשתית ד' כוסות ,לאכילת מרור ,כורך ואפיקומן .לכן ,אל תעזבי את השולחן עד שתסיימי לאכול את כל הכמות הדרושה .שבי במנוחה והיי רגועה כשאת אוכלת את המצה ושותה את היין וגימרי אותם תוך הזמן הקצוב .אפשר לבדוק את המאכלים המתבשלים לאחר שסיימת לקיים את המצוות כהלכתן .זכרי ...אלו מצוות שניתן לקיימן רק פעם אחת בשנה. ישנן מצוות רבות אשר לגביהן קיימות דעות שונות .אין אפשרות בחוברת זו לכלול את כל ההלכות לפי כל הדעות .אנשים רבים מקיימים על עצמם להחמיר בענינים שונים .אפשר לכתוב רבות על כל ענין וכל פרט .ההלכות הכלולות כאן הן הדרישות הבסיסיות כדי לקיים את החיוב ההלכתי .אם קשה לעמוד בזה ,צריך להוועץ ברב. מצוות הקשורות באכילת מצות ומרור: גודל :הגודל של כזית שווה בנפחו לחצי הנפח של ביצה .ישנן דעות שונות אם הביצים שלנו קטנות יותר מהביצים שהיו בזמן הגמרא .לפי דעת החזון איש זצ"ל גודל של כזית דאורייתא הוא 45-50סמ"ק ולפי הגאון הרב א .חיים נאה זצ"ל הגודל הוא 25.6-28.8סמ"ק .לפי הכרעת המשנה ברורה במצווה מן התורה צריך לנהוג לפי השיעור הגדול יותר ובמצווה דרבנן אפשר להסתמך על השיעור הקטן יותר (ז). קשה מאד לקבוע מהי בדיוק הכמות של מצת יד שצריך לאכול בכדי את חובת כזית מן התורה וכמה כדי לצאת ידי חובת כזית מדרבנן ,וצריך להוועץ ברב .אולם,ניתן לסמוך שע"י חיתוך המצה לחתיכות קטנות ואח"כ מילוי הפה במצה בכמות המירבית האפשרית עם השארת קצת מקום בפה גם ללעיסת המצה היטב ,אכלנו די כדי לקיים את המצוה של אכילת מצה. יש צורך לציין: .1צריך להשתמש במצת יד ,הן בשביל שני הזיתים שאוכלים אחרי ברכת המוציא ועל אכילת מצה ,וגם לקיום מצות כורך ואפיקומן .אם זה בלתי אפשרי ,אז צריך להוועץ ברב. הכתובת שלך לכל שאלה בהלכהDin.org.il : 6 .2כורך זה מצוה מדרבנן וצריך רק כזית של מצה וכזית של מרור. .3אפיקומן זה מצו מדרבנן ומחויב לאכול כזית של מצה .רצוי לאכול שני כזיתים אם זה אפשרי (ח). .4קשישים ,או אחרים שאינם יכולים לאכול את הכמויות הנ"ל ,צריכים להוועץ ברב (ז). מגבלות זמן: .1כזית מן התורה :נכון לכתחילה ליזהר לבלוע לכל הפחות כזית בבת אחת .אם זה קשה ,אז לכתחילה צריך לאכול תוך 2דקות (ט) ,ולפחות בתוך כ 4-דקות. .2במקום צורך גדול אפשר לאכול תוך 5-6דקות(לפי שיטת כמה פוסקים). .3במקרים יוצאים מן הכלל ,אפשר לאכול תוך 9דקות (י). .4שבי בניחותא ,לעסי היטב ואח"כ התחילי לבלוע .ספירת הזמן מתחילה מהבליעה הראשונה. .5אם יש קשיים ,אפשר לשתות כמות מים קטנה בשעה שלועסים. ארבעת הכוסות: איזה משקה לשתות: .1רצוי להשתמש ביין אדום. .2מי שקשה לו לשתות יין יכול לשתות מיץ ענבים. .3מי שאלרגי ליין ולמיץ ענבים ,מותר לו לשתות "חמר מדינה" (יא) ,כל מקום לפי מנהגו. גודל הכוס וכמות המשקה: .1הכוס חייב להכיל לפחות רביעית (יב). כדי למנוע עייפות :א .השתמשי בכוס שאינה גדולה מהשיעור ההכרחי( .כאשר הסדר הוא בליל שישי ,אז לכוס ראשון לקוחים שיעור גדול יותר לרביעית) (ז) .ב .מותר לשתות כוס מים מיד לאחר בליעת היין( .המים צריכים להיות על השולחן בשעה שמברכים בורא פרי הגפן כדי לפוטרם מברכה ראשונה) (יג). .2רצוי לשתות את כל מה שיש בכוס. .3אן זה מאד קשה ,מספיק לשתות רוב כוס. .4בדיעבד שתית רוב רביעית מספיקה ,גם אם הכוס מכילה הרבה יותר מרביעית (יד). מגבלת זמן: רצוי לגמור את השתיה בשתי לגימות .אם זה קשה ,יש לשתות לפחות תוך 4דקות ,ובמקום צורך גדול אפשר לגמור לשתות תוך 5-6דקות (לפי שיטת כמה פוסקים). הגדה: הזמן הנכון להתחלת הסדר הוא מיד לאחר צאת הכוכבים .עם חזרת המתפללים מבהכ"נ יש להתחיל את הסדר בכדי שהילדים לא ירדמו לפני אכילת מצה ומרור ולפני הסעודה (טו) .ומשום כך גם יש לקרוא את ההגדה מהר ככל האפשר ,ולדחות את הפירושים ליותר מאוחר. הסבה: הטעם למצות הסבה היא לתת לאדם תחושה של חירות; צריך להסב בצורה נוחה .הנוהג הוא שנשים אינן מסיבות. מקורות: (א) מ"ב ס' תקכ"ט ס"ק ט"ו( .ב) מחבר ס' תל"ג ומ"ב ס"ק י"ז( .ג) מחבר סי' תמ"ב:ב( .ד) סי' תמ"ב מ"ב ס"ק ל"ג ושע"ת ס"ק י"ב( .ה) מ"ב ס' תנ"א ס"ק ל"ב( .ו) מחבר סי' תע"ב:א( .ז) מ"ב ס' תפ"ו ס"ק א ובה"ל ס' רע"א:יג בד"ה של רביעית (ח) מ"ב ס' תע"ז ס"ק א' וע"ע שם בשעה"צ אות ד' (ט) שו"ת ח"ס ח"ו ס' ט"ז ,וע"ע מ"ב ס' תע"ה ס"' ט' עוד פרטים לכתחילה( .י) ח"ס שם ,וע' מ"ב תרי"ח ס"ק כ"א( .יא) מ"ב ס' תע"ב ס"ק ל"ז( .יב) שיעור רביעית :חזו"א 150.0 :סמ"ק ( 5.07אונקיה) הג"ר משה פיינשטיין 97.6 :סמ"ק ( 3.3אונקיה) לחומרא 130.7 :סמ"ק ( 4.42אונקיה) הגרא"ח נאה86.0 : סמ"ק ( 3.0אונקיה) ע"ע לעיל אות (ז) .עיקר חיוב ד' כוסות היינו מדרבנן ,וקידוש בליל שבת יסודו בדר אורייתא( .יג) מ"ב ס' קע"ד ס"ק ג'( .יד) מ"ב ס' תע"ב ס"ק ל"ב ,לג( .טו) מ"ב ס' תע"ב ס"ק ג' ושעה"צ אות ב'. לע"נ אבי מורי ר' שמואל אליעזר ב"ר אברהם צבי פינקלשטיין ז"ל נ.ל.ב.ע .כ"ד מרחשון תשס"ב 7 הכתובת שלך לכל שאלה בהלכהDin.org.il :
© Copyright 2024