‫בס"ד‬ ‫בקהילה‬ ‫בהרצליה‬ ‫סיוון התשע"ג | גליון מס' ‪25‬‬ ‫"‬ ‫בעצרת‪ ,‬יש בו ביטול‬ ‫היצר הרע‪ ,‬ולכן שתי‬ ‫הלחם מחמץ באו‪,‬‬ ‫להראות כי בשורש הכל‬ ‫אחדות אחד וטהור‪..‬‬ ‫)הרב דוד קורין ‪-‬קדושת הזמנים‪ ,‬עמ' ‪( 3‬‬ ‫עמ' ‪4‬‬ ‫עמ' ‪5‬‬ ‫עמ' ‪6‬‬ ‫חודש הגאולה‬ ‫חיטה זה פרי?‬ ‫שאלה של רצון‬ ‫בהרצליה‬ ‫מאמר לנוער‬ ‫"‬ ‫ספירת העומר‪ ,‬שבועות תשע"ג‬ ‫נקודת פתיחה‬ ‫ב"ה ניגשים אנו לחג מתן תורה‪.‬‬ ‫בקהילה בהרצליה‬ ‫יוצא לאור ע"י‬ ‫‪077-7133323‬‬ ‫טל'‪077 7133323 :‬‬ ‫טל'‬ ‫‪077-5580993‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫כתובת‪ :‬ת‪.‬ד ‪ ,5114‬הרצליה‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬אודליה פרל‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬א‪.‬ו‬ ‫לתרומות‪ ,‬פרסום והקדשת העלון‪:‬‬ ‫נתנאל‪052-2433675 ,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫קו אחד עובר מיציאת מצרים בפסח‪ ,‬אל פסגת הר סיני וקבלת התורה‬ ‫בחג שבועות‪.‬‬ ‫בדורנו התחדשו שני מועדים נוספים אשר חורזים ומשלימים את אותו‬ ‫מהלך‪.‬‬ ‫ביום העצמאות חגגנו את החירות המדינית ‪ -‬הלאומית‪,‬‬ ‫וביום ירושלים התעלנו אל עבר מדרגת הקודש‪ ,‬אל הנשמה‪,‬‬ ‫"והנצח זו ירושלים"‪.‬‬ ‫מתוך התעלות מדרגה אחר מדרגה של ספירת העומר‪ ,‬ומתוך קדושתה‬ ‫של ירושלים נזכה כולנו יחד‪ ,‬כלל ישראל ‪ ,‬לקבל את התורה באהבה‬ ‫וברצון!‬ ‫חג שבועות שמח!‬ ‫צחי וייס‬ ‫וצוות בקהילה‬ ‫קדושת הזמנים‬ ‫הרב דוד קורין‬ ‫טהרת עצרת‬ ‫יום‬ ‫חמישים‬ ‫לאחר ליל הסדר‬ ‫חל חג השבועות‪.‬‬ ‫יום‬ ‫חמישים‬ ‫לאחר שיצאו בני‬ ‫ישראל ממצרים‬ ‫להם‬ ‫ניתנה‬ ‫התורה למרגלות‬ ‫הר סיני‪.‬‬ ‫ספירת העומר‬ ‫מחברת בין חגי‬ ‫גאולת מצרים‪:‬‬ ‫החל מחג הפסח‪ ,‬המציין את גאולתנו הפיזית‪,‬‬ ‫ועד לשיאה של הגאולה ‪ -‬בחג השבועות‪,‬‬ ‫המציין את גאולתנו הרוחנית‪.‬‬ ‫פסח ושבועות מציינים את ראשית היבול‪ .‬בחג‬ ‫האביב חגגנו את ביכורי האביב שהם כפשוטו‪-‬‬ ‫השעורה החדשה‪ .‬בחג השבועות חוגגים את‬ ‫זמן ביכורי קציר החיטים‪.‬‬ ‫בחג האביב אין השמחה שלימה עדין‪ ,‬שהרי‬ ‫השעורה איננה מאכל אדם‪.‬‬ ‫השמחה הופכת שלימה רק כאשר מגיע זמן‬ ‫הבשלת יבול החיטים בחג השבועות‪.‬‬ ‫על כך מקשה הזוהר הקדוש )ח"ב‪ ,‬קפג‪.‬‬ ‫בתרגום חפשי(‪ :‬בפסח יצאו ישראל מלחם‬ ‫החמץ בגין כבודו של המצה‪ .‬עכשיו )בחג‬ ‫השבועות( ‪ ...‬האם לא ראוי היה שיתבטל‬ ‫החמץ ולא יראה כלל?! ומדוע קרבנו הוא‬ ‫חמץ‪ ,‬שהרי יצר הרע הוא השאור שבעיסה?‬ ‫)ברכות יז'(‬ ‫אף על פי שבכל ימי ספירת העומר עמלנו‬ ‫לטהר את עצמנו מלמטה‪ ,‬בליל יום טוב של‬ ‫שבועות‪ ,‬יום מתן התורה‪ ,‬יורדת טהרה נוספת‬ ‫לבני ישראל מלמעלה‪ .‬כי הקב"ה מטהר את‬ ‫בני ישראל כדי שהם יהיו כלים טהורים לקבלת‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫וכך ממשיל זאת הזוהר הקדוש )שם(‪:‬‬ ‫"משל למלך שהיה לו בן יחיד שחלה‪ .‬יום‬ ‫אחד התאווה לאכול‪ .‬אמרו לו הרופאים‪:‬‬ ‫יאכל בן המלך מאכל רפואה זה‪ ,‬ועד‬ ‫שלא יבריא – לא ימצא כל מאכל ומזון‬ ‫אחר בבית‪ .‬כיוון שאכל בנו אותה הרפואה‪,‬‬ ‫אמרו לו הרופאים‪ :‬מכאן והלאה – יאכל כל‬ ‫אשר ירצה ולא יזיק לו כלל"‪.‬‬ ‫בתחילת המאבק עם היצר‪ ,‬חובה עלינו לגרש‬ ‫כל חמץ‪ -‬וזאת מוטל עלינו לעשות בחג הפסח‪.‬‬ ‫אך החירות מהיצר הרע תגיע דוקא בשבועות‪,‬‬ ‫כאשר נגיע למדרגה בה לא נצטרך לחשוש‬ ‫ממנו יותר‪.‬‬ ‫וכך כותב בעל ה"שפת אמת" )תרל"ט( על‬ ‫בתהילים‪"-‬א ְמרוֹת ה'‪ֲ ,‬א ָמרוֹת ְטהֹרוֹת‬ ‫ִ‬ ‫הפסוק‬ ‫כֶּ ֶסף ָצרוּף ַבּ ֲעלִ יל לָ ָא ֶרץ ְמזֻ ָקּק ִשׁ ְב ָע ָתיִ ם‪:"...‬‬ ‫כל מה שהקב"ה מזהיר את ישראל‪ -‬בשביל‬ ‫קדושתן וטהרתן‪) .‬תנחומא פר' אמור(‪.‬‬ ‫ַא ָתּה ה' ִתּ ְשׁ ְמ ֵרם‪ -‬אתה הקב"ה תשמור את‬ ‫האמרות הטהורות באמצעות טהרת ליבות בני‬ ‫ישראל‪ ,‬ממילא התורה שבהם תהיה נשמרת‬ ‫גם כן‪,‬‬ ‫והכנה זו היתה בכל ימי הספירה שמטרתה‬ ‫לברר בין מ"ט פנים של טומאה למ"ט פנים של‬ ‫טהרה‪.‬‬ ‫אולם בחג השבועות הוא שער ה‪-‬נ' ושם הכל‬ ‫טהור‪...‬‬ ‫לכן בעצרת יש בו ביטול היצר הרע‪ ,‬ולכן שתי‬ ‫הלחם מחמץ באו‪ ,‬להראות כי בשורש הכל‬ ‫אחדות אחד וטהור‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫לנו‬ ‫היה‬ ‫מה‬ ‫טעימה מאירועי החודש האחרון‪...‬‬ ‫"במה עם נשמה"‪ -‬חגיגות ליל יום העצמאות‬ ‫זו השנה השלישית שבמת המסורת אשר במרכז חגיגות יום העצמאות‬ ‫)סמוך לצומת כדורי( מקבלת תגבור משמעותי ע"י תלמידי ישיבה מפ"ת ובני‬ ‫ברק‪ .‬השנה הצטרפו לתפילה ולריקודים כ‪ !300-‬תלמידי ישיבת "דרכי נעם"‬ ‫מפ"ת בראשות הרב מן‪ .‬התפילה העוצמתית ומלאת השמחה והריקודים‬ ‫הסוחפים הצליחו למגנט אל הבמה מאות מתושבי העיר וקבוצות גדולות‬ ‫של בני ובנות נוער הרצליינים אשר מזהים את השמחה האמיתית בבמה‪.‬‬ ‫זו הבמה היחידה בעיר שפותחת בתפילה‬ ‫ובהודיה‪ ,‬ושבמרכז המעגלים מונפים דגלי‬ ‫ישראל בגאון‪.‬‬ ‫הרצליה חוגגת ירושלים ‪ -‬צעדת הריקוד דגלים‬ ‫ביום ראשון‪ ,‬כ"ה אייר‪ ,‬צעדו כ ‪ 650 -‬מתושבי הרצליה בצעדה‬ ‫לכבוד ירושלים בליווי רכב מוזיקה‪ ,‬דגלים ובלונים כחול ‪ -‬לבן‪.‬‬ ‫הצעדה המסורתית מתקיימת במרכז העיר ומסתיימת בעצרת‬ ‫חגיגית והצגה באמפי יד לבנים‪ .‬השנה כיבדו את האירוע‬ ‫בנוכחותם ס‪.‬שר החינוך אבי וורצמן וראש העיר יהונתן יסעור‪.‬‬ ‫תודה מיוחדת לכל מוסדות החינוך ובני עקיבא‪ ,‬וכמובן לצוות‬ ‫הנפלא של ‪ -‬גרעין תורני הרצליה אשר נרתמו להצלחת האירוע‬ ‫המרגש והמרשים!‬ ‫האירוע המרכזי לציון יום ירושלים‬ ‫ביום שלישי‪ ,‬כ"ח אייר‪ ,‬התחלנו מסורת של ציון יום ירושלים בהרצליה ע"י‬ ‫אירוע מרכזי ומאחד‪.‬‬ ‫הערב התחיל בשיחות לכבודה של ירושלים ע"י רב העיר ‪ -‬הרב י‪.‬י‬ ‫יעקובוביץ ורבה של צפת ‪ -‬הרב שמואל אליהו אשר הוקדשו לע"נ החייל‬ ‫שמואל ואזנה הי"ד‪ .‬בתפילה חגיגית ומרגשת עם הזמר יצחק מאיר‬ ‫ותזמורתו ובהובלתם של כ‪ 150-‬תלמידי ישיבת "בני צבי" מבית א‪-‬ל‬ ‫התמלא היכל בית הכנסת הגדול מפה לפה‪ .‬מחזה שלא נראה כמותו‬ ‫שנים וקשה לתאר למי שלא נכח במקום‪ .‬בסיום הרקדה סוחפת ברחבת‬ ‫בית הכנסת התכנסו המשתתפים להרצאה מפי שלמה לוינגר על חברון‬ ‫עיר האבות‪ .‬התגובות לאחר הערב היטבו לתאר גודל המעמד‪" -‬היה מרגש‬ ‫בצורה בלתי רגילה"‪" ,‬ממש היסטוריה בהרצליה"‪" ,‬אין מילים! היה מדהים"‬ ‫לשנה הבאה בירושלים הבנויה!‬ ‫‪4‬‬ ‫רעיון החודש‬ ‫הרב יוסף ישרים‬ ‫קרבן שתי הלחם‪ -‬מהותו של חג השבועות‬ ‫לחג השבועות יש קרבן מיוחד‪ :‬קרבן שתי הלחם ושני‬ ‫כבשים לקרבן שלמים‪.‬‬ ‫"ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרונים‬ ‫סולת תהיינה חמץ תאפינה‪ ,‬בכורים לה' והקרבתם על‬ ‫הלחם‪ ...‬ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים‪) "...‬ויקרא‬ ‫כג יז(‬ ‫קרבן שתי הלחם ושני כבשי עצרת הם המצוה היחידה‬ ‫המיוחדת לשבועות ואין לו מצווה אחרת שמיוחדת לו‪ .‬אם‬ ‫כן‪ ,‬צריך להבין מה משמעותו של קרבן זה שבו בחרה‬ ‫התורה ליחד את חג השבועות?‬ ‫וצריך לתת את הדעת על שתי שאלות‪:‬‬ ‫א‪ .‬מדוע התורה מצווה להביא אותו חמץ‪ ,‬הרי החמץ מסמל‬ ‫את היצר הרע שנקרא שאור שבעיסה ולכן בכל הקרבנות‬ ‫התורה אוסרת להקריב חמץ‪" ,‬כי כל שאור וכל דבש לא‬ ‫תקטירו ממנו אישה לה'"‪ ,‬ומדוע דווקא בשבועות חייבים‬ ‫להביא חמץ?‬ ‫ב‪ .‬מדוע הכבשים שבאים יחד עם שתי הלחם הם שלמים‪.‬‬ ‫הרי אין אף קרבן ציבור של שלמים כי זו נראת מדריגה‬ ‫נמוכה שגם הבעלים יכולים לאכול מהקרבן וא"כ מדוע‬ ‫דווקא בקרבן של שבועות יש שלמי ציבור?‬ ‫המהר"ל ב"תפארת ישראל" )פרק כה'( עומד על שאלות‬ ‫אלו ואומר‪ :‬במסכת קידושין אומרת הגמרא‪" ,‬בראתי יצר‬ ‫הרע בראתי לו תורה תבלין‪ ,‬כל זמן שאתם עוסקים‬ ‫בתורה אין אתם נמסרין ביד יצר הרע"‪ .‬ולפי זה‪ ,‬אומר‬ ‫המהר"ל‪" ,‬ולכך ביום מתן תורה היו מביאים ב' הלחם‬ ‫שהיו של חמץ כי היצר הרע הוא שאור שבעיסה ‪ ...‬כי‬ ‫אין צריך להרחיק אותו עם התורה ולכך המצוה להקריב‬ ‫החמץ ביום מתן תורה"‪.‬‬ ‫כלומר אמנם החמץ מסמל את היצר הרע‪ ,‬אבל כיון‬ ‫שהתורה היא שמירה מיצר הרע וביום מתן תורה מתגלה‬ ‫כח התורה‪ ,‬אין צורך לפחד ולהתרחק מהיצר הרע ביום זה‬ ‫ולכן אפשר גם להביא חמץ לקרבן‪.‬‬ ‫המהר"ל ממשיך ומעמיק את ההסבר ואומר "‪...‬ולכך ראוי‬ ‫שיהיו שני לחמי תודה בעצרת חמץ‪ ...‬ולא כמו שאר‬ ‫קרבנות שאסור להקריב חמץ אל המזבח‪ ,‬כי היצר‬ ‫הרע מרוחק מן עבודת ה' יתברך‪ ,‬אבל ביום מתן תורה‬ ‫שהתורה שומרת מן היצר הרע עד שאינו מושל באדם‬ ‫אין הרחקה אליו"‪ .‬כלומר לא רק שאין צורך להתרחק‬ ‫מהיצר הרע ביום זה אלא אדרבא יש עניין להשתמש ביצר‬ ‫הרע לטוב ולנצל אותו לעבודת ה'‪ .‬כשאנחנו מביאים קרבן‬ ‫חמץ אנחנו מראים שאנו משתמשים בכוחו של היצר הרע‬ ‫לטובה וזה הופך את הרע שבעולם לדבר טוב ומתקן אותו‪.‬‬ ‫השימוש ביצר ברע לטוב הוא למעשה תכלית בריאתו‬ ‫של היצר הרע‪ ,‬כדברי המדרש בבראשית רבה )פרשה ט'(‬ ‫על הפסוק "וירא א‪-‬לוקים את כל אשר עשה והנה טוב‬ ‫מאוד"‪..." -‬טוב‪ -‬זה יצר טוב‪ .‬מאוד‪ -‬זה יצר הרע"‪ .‬כלומר‬ ‫שאת היצר הרע אפשר להפוך לטוב ואז הוא לא יהיה רק‬ ‫טוב אלא "טוב מאוד"‪.‬‬ ‫סיוע להבנה זו שקרבן חמץ בשבועות מסמל את ביטול היצר‬ ‫הרע‪ ,‬מביא ר' צדוק מלובלין )"פרי צדיק" לחג השבועות‪,‬‬ ‫אות י'( מהזוהר )מתורגם(‪" :‬בקרבן העומר התבטל יצר‬ ‫הרע‪ ...‬ולכן נקרא עצרת שיש בה ביטול היצר‪ "...‬וכן כתוב‬ ‫במדרש‪" ,‬בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע נעקר יצר‬ ‫הרע מליבם"‪.‬‬ ‫המהר"ל אומר שהבנה זו שהקרבת החמץ בשבועות‬ ‫מסמלת את תיקון העולם‪ ,‬מסבירה גם את העניין שמקריבים‬ ‫קרבן שלמים של ציבור ביחד עם שתי הלחם‪" .‬וזה כי היום‬ ‫הזה התחתונים הם העיקר‪ ,‬במה שירד ה' יתברך עם‬ ‫כל העליונים לתחתונים‪ ,‬לתת תורה לתחתונים‪ ...‬לפיכך‬ ‫ביום הזה נבחר החמץ‪ ...‬ועימהם שני כבשי עצרת לזבח‬ ‫שלמים‪ .‬מפני כי יום זה הקב"ה פונה לעוה"ז‪ ...‬וזה מפני‬ ‫כי ביום זה יש שלום וחיבור לעליונים עם התחתונים"‬ ‫ענינו של קרבן שתי הלחם הוא לסמל את השפעתה של‬ ‫התורה בעולם ותיקון העולם‪ ,‬היא מתקנת את היצר הרע‬ ‫ואת החומריות של העולם הזה עד כדי כך שגם האוכל‬ ‫שהאדם אוכל יש בו קדושה‪ .‬העובדה שזה קרבן ציבור‬ ‫שנאכל לישראל היא לא מראה על מדריגה נמוכה‪ ,‬אלא‬ ‫על הכח שיש ביום זה להשפיע קדושה גדולה על העולם‬ ‫החומרי שלנו‪.‬‬ ‫לפי זה נוכל גם להבין את מה שאומרת הגמרא במס' ר"ה‬ ‫)טז' ע"א( ‪" :‬ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם‬ ‫בעצרת‪ ,‬מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא‪ ,‬אמר‬ ‫הקב"ה הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו‬ ‫לכם פירות האילן"‪ .‬הגמרא אומרת שמכיון שבעצרת זה‬ ‫הזמן שבו הקב"ה דן על עתיד פירות האילן התורה מצווה‬ ‫להביא את שתי הלחם כדי שיתברכו הפירות‪.‬‬ ‫ואומר רש"י‪ ,‬כיצד הבאת חיטה תברך את פירות האילן הרי‬ ‫חיטה היא תבואה ולא פרי עץ? ומסביר רש"י‪ ,‬שלפי ר'‬ ‫יהודה העץ שאכל ממנו אדם הראשון היה חיטה ולכן אפשר‬ ‫לברך את פירות האילן ע"י הבאת קרבן חיטה שבעבר היתה‬ ‫פרי‪.‬‬ ‫אך עדיין יש לשאול אם כיום החיטה איננה פרי מדוע בכל‬ ‫זאת דווקא אותה מביאים לברך את פירות האילן?‬ ‫אלא שלפי האמור לעיל כיוון ששבועות מסמל את תיקון‬ ‫העולם אז יש מקום לומר שבשבועות גם החיטה חוזרת‬ ‫היות מתוקנת והיא כביכול חוזרת ביום זה להיות פרי‪.‬‬ ‫ונקוה ששכמו שר' צדוק אומר )שם( "בכל שנה כשבא‬ ‫זמן זה מתעורר קדושת הזמן זה שהוא ביטול השאור‬ ‫שבעיסה" כך נזכה ביום זה לביטולו הגמור של היצר הרע‬ ‫ולתיקון העולם השלם‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מאמר לנוער‬ ‫הרב מתניה ידיד – מתוך "חברים מקשיבים"‬ ‫להגיע אל המדבר‬ ‫מה עולה בראשנו כשאומרים לנו‬ ‫"מ ְד ַבּר"?‬ ‫את המילה ִ‬ ‫מקום שומם‪ ,‬חם‪ ,‬צחיח‪ ,‬ללא מים‪,‬‬ ‫ללא אנשים‪ ,‬סופות חול‪ ,‬מקום‬ ‫קשה להישרדות‪.‬‬ ‫אלה הם מקצת התיאורים שבהם‬ ‫ניתן לתאר את המקום הנורא‬ ‫שנקרא "מדבר"‪.‬‬ ‫כמה חללים הפיל המדבר? כמה אנשים מתו בו בצמא וברעב?‬ ‫כמה אנשים איבדו בו את דרכם? כמה אנשים נקברו בו תחת‬ ‫סופות החול? כמה אנשים מתו בו מארסם של העקרבים‬ ‫והנחשים? רבים מספור‪ .‬אולי מאות מליונים ואולי יותר‪.‬‬ ‫אך ראו זה פלא‪ .‬מכל המקומות שבעולם לא מצא הקב"ה‬ ‫מקום אחר בעולמו לתת בו תורה לישראל אל במדבר‪ .‬האם‬ ‫המדבר זהו המקום בו צריך לתת את תורת החיים שאמורה‬ ‫להעניק חיים לעם ישראל ולאנושות כולה?‬ ‫"המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר‬ ‫אין מים" – האם זה המקום המתאים להוליך את בני ישראל‬ ‫מקבלת התורה לארץ ישראל? האם מקום פורח וירוק לא היה‬ ‫מתאים יותר למסע הזה?‬ ‫כדי לענות על השאלה הזאת אני רוצה להתייחס לשאלות‬ ‫רבות המופיעות באתר ודרכם לנסות ולהבין מה המיוחד במדבר‬ ‫שדוקא בו ניתנה תורה‪.‬‬ ‫כשהסתכלתי ועברתי על שאלות רבות שמופיעות באתר ראיתי‬ ‫חוט שחורז הרבה מאד מהשאלות שאנו נשאלים וניסיתי להבין‬ ‫מה הסיבה שמובילה לשאלות הללו‪ .‬אתן דוגמא לכמה שאלות‪:‬‬ ‫"אני לא מבינה את איסור הנגיעה מה רע שאתן יד לשלום‬ ‫לחברים שלי?" "למה אני צריך כל היום לשבת וללמוד גמרא?"‬ ‫"אני כבר לא יכול לכוון בתפילה היא ממש לא מעניינת" ועוד‬ ‫שאלות בסגנון הזה‪.‬‬ ‫למרות שכל אחת מהשאלות עוסקות בנושא אחר‪ :‬צניעות‪,‬‬ ‫לימוד תורה ותפילה )וישנן עוד דוגמאות רבות( הרי שמי‬ ‫שמתבונן היטב בשאלות מסוג זה רואה שהרבה פעמים אין‬ ‫בעיה אמיתית בהבנה של השואלים למה צריך להתפלל או‬ ‫למה יש איסור נגיעה אלא בקושי שלנו לקיים אותם‪ .‬לא קשה‬ ‫לנו להבין שתפילה זה דבר חשוב ועוד יותר מזה לימוד תורה‬ ‫אלא כשמגיע זמן התפילה‪ ,‬פתאום אנחנו צריכים להתאמץ‬ ‫ולכוון וכאן מתחיל הקושי‪.‬‬ ‫הרבה מאוד מהשאלות בענייני צניעות לא נשאלות בגלל שלא‬ ‫מבינים שקשר בין בנים לבנות בגיל צעיר אינו דבר טוב או‬ ‫שללכת לא צנוע גורם לדברים רעים אלא פתאום כשמגיעים‬ ‫לניסיון אז מתחילות השאלות וההתלבטויות ואנו עוטפים את‬ ‫הקושי בשאלות "פילוסופיות" על צניעות ותפילה‪.‬‬ ‫כאן אנחנו צריכים לעצור ולנסות לחדור עם עצמנו לעומק‬ ‫השאלה האם קשה לנו השאלה או המעשה? האם האיסור לא‬ ‫מאפשר לנו לעשות דברים שרצינו ולכן אנו מתקשים בהלכות‬ ‫האלה? נדמה לי שבהרבה מהשאלות התשובה היא "כן"! אנו‬ ‫צריכים להכיר את עצמנו ולומר בפה מלא וכפי שכתוב במדרש‬ ‫"אני רוצה – אפשי ואפשי אלא מה אעשה ואבי שבשמים גזר‬ ‫עלי" הרבה יותר טוב להגיד שאני רוצה‬ ‫כך וכך ואז המתח בין הרצון שלי לשאלה שלי – נעלם! אני‬ ‫אומר בפה מלא כך אני רוצה – אבל באותו המשפט אני גם‬ ‫‪6‬‬ ‫אומר שלא אעשה את רצוני כי אבי שבשמים גזר עלי‪.‬‬ ‫הרבה בני נוער מתקשים לומר את אשר בלבבם בגלל הסיבה‬ ‫הזאת‪ .‬ההרגשה כאילו "אני צבוע" "כולם חושבים שאני צדיק‬ ‫אבל באמת…" "אם הם היו יודעים מה אני רוצה ומה אני‬ ‫חושב אז…" היא הרגשה נכונה וטובה להוציא אותה החוצה כי‬ ‫אז את‪/‬ה מעמיד אותך במקום הנכון את‪/‬ה יודע איפה אתה‬ ‫עומד‪/‬ת ומה את‪/‬ה רוצה ומכאן – התשובה גם תהיה יותר קלה‬ ‫והיכולת שלך להתמודד עם הרצונות תהיה יותר קלה‪.‬‬ ‫עכשיו אולי ניתן להבין את הסיבה לכך שהתורה ניתנה במדבר‪.‬‬ ‫המדבר מבטא את התלות המוחלטת של האדם אל אלוקיו‪.‬‬ ‫המדבר הוא לא מקום מן היישוב… לא ניתן לבני אדם רגילים‬ ‫לחיות בו ולכן שם ניתנה התורה! אנחנו צריכים להרגיש שיש‬ ‫משהו מעלינו‪ ,‬משהו יותר גדול וחכם מאתנו שמבין את הנפש‬ ‫שלנו יותר טוב והוא זה שיכול להנחות אותנו מה לעשות ומה‬ ‫לא‪ .‬שכל הזמן נדע ולא נשכח שהתורה היא מאלוקים‪ ,‬המדבר‬ ‫מבטל את האדם אל אלוקיו‪ ,‬האדם לא יכול לחיות לבדו‬ ‫במדבר‪ .‬הוא חייב את המן והבאר‪ ,‬הוא חייב את ענני הכבוד‬ ‫שיגנו עליו‪ ,‬הוא חייב את התפילה היום‪-‬יומית אל ה' שישמור‬ ‫עליו‪ .‬המדבר מוריד את כל הרצונות של האדם ואת התאוות‬ ‫שלו למקום אחר ומותיר לאדם את הפניה לאלוקים ומאפשר‬ ‫לו לומר‪ :‬אעשה ואשמע – קודם אעשה‪ ,‬למרות הקושי ואח"כ‬ ‫אשמע‪.‬‬ ‫כשאדם נתקל בקושי להתפלל‪ ,‬או בקושי ללמוד תורה‪ ,‬או‬ ‫אולי בקושי לקיים את אחת מהלכות צניעות יזכור את המדבר!‬ ‫את המקום הצחיח והשומם בו ניתנה התורה ויזכור שההלכות‬ ‫הללו ניתנו בהר סיני במדבר כדי להדגיש ולהחדיר בנו את‬ ‫ההבנה שיש משהו מעלינו‪ ,‬מעל הרצונות שלנו‪ ,‬מעל הקושי‬ ‫הפשוט שלנו בחיים‪ .‬ושלמרות הרצונות החזקים שלנו אנו‬ ‫צריכים קצת להתכופף כלפי הדבר הגדול שנתן לנו את התורה‬ ‫ואת יכולת הקיום גם במדבר‪.‬‬ ‫הרבה מהשאלות נובעות מהקושי הזה – לקיים את המצוות על‬ ‫אף מה שאני רוצה‪,‬‬ ‫וכך כשאדם יגיד לעצמו "אני רוצה אבל אני זוכר את אבי‬ ‫שבשמים" "אני רוצה אבל אני זוכר את התורה שניתנה‬ ‫במדבר" נדמה לי‪ ,‬שהרבה מהשאלות יקבלו אופן שונה ובמקום‬ ‫לשאול "למה ההלכה אוסרת כך וכך" תהיה השאלה "איך אני‬ ‫מצליח להתמודד עם הרצון שלי מול ההלכה שדורשת כך וכך"‬ ‫וכך אדם יעמיד את עצמו כמלאכי השרת שאומרים "נעשה‬ ‫ונשמע" ולא ח"ו להיפך‪.‬‬ ‫ועוד מילה אחרונה לגבי היכולת שלנו להבין את המצוות‪.‬‬ ‫אדם שיפתח את השולחן ערוך וירצה לבחור איזו הלכה‬ ‫מתאימה לו ואיזה לא ‪ -‬ספק אם תישאר הלכה אחת על תילה‬ ‫אנו חייבים להבין שכל הלכה והלכה מהפשוטות והברורות לנו‬ ‫כמו כיבוד אב ואם וצדקה ועד להלכות הקשות והמורכבות‬ ‫ביותר כגון שבת והלכות צניעות ‪ -‬טמון בהם עומק גדול שללא‬ ‫לימוד וללא העמקה יהיה קשה מאד להבין אותם אם בכלל…‬ ‫ולכן צריך לאמר עם כל הקושי "נעשה ונשמע" ולא להפך!‬ ‫הקושי הרגשי והנפשי לקיים את כל המצות לא יבטל את‬ ‫המצוות אלא ידחוף אותנו ללמוד ולהעמיק בכל הלכה והכל‬ ‫מצווה רק כך נוכל להעמיק את הבנתנו את הלכות צניעות‬ ‫למשל‪ ,‬לא לעבור עליהם אלא ללמוד אותם!‬ ‫בהצלחה!!!‬ ‫ה‬ ‫הרצליה הצעירה‬ ‫תשבץ‬ ‫מאוזן‪:‬‬ ‫‪ .1‬החג שלפנינו‪.‬‬ ‫‪ .7‬גיבורת המגילה הנקראת‬ ‫בשבועות‬ ‫‪ .8‬תנור או ‪ -‬קרוב משפחה‪.‬‬ ‫‪ .10‬קפד ראשו ‪ -‬אדמה‪.‬‬ ‫‪.11‬מעל הבית‪.‬‬ ‫‪ .12‬תנועת החסידות שסיסמתה‬ ‫"ופרצת‪"...‬‬ ‫‪ .13‬אחי חם‪.‬‬ ‫‪ .14‬עיר עתיקה שנחשפה בצפון‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫‪ .15‬אשים עצמי כחולה‬ ‫‪ .17‬נריק‪ ,‬נוציא את התכולה‬ ‫‪ .18‬לא דיבר‬ ‫‪ .20‬קריאת הפרה‬ ‫‪ .21‬ההר שעליו ניתנה התורה‬ ‫‪ .23‬שושנה‬ ‫‪ .25‬נשמע אחרי הברק‬ ‫‪ .26‬שופט שהרג את עגלון מלך‬ ‫מואב‬ ‫‪ .27‬רן‬ ‫‪ .28‬יהיה‬ ‫‪ .29‬ידחפו‬ ‫‪ .32‬מקום מגורי הכלב‬ ‫‪ .34‬ציבור מאורגן‬ ‫‪ .36‬אחי קין‬ ‫‪ .37‬נתיב‬ ‫‪ .38‬עזוב‪ ,‬בלתי מיושב‬ ‫‪ .39‬תשלום הנגבה על ידי השלטון‬ ‫‪ .41‬מספר עובדה בבית משפט‬ ‫‪ .42‬דילג‪ ,‬ניתר‬ ‫‪ .44‬מזל החודש‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מאונך‪:‬‬ ‫‪ .2‬תבואה‬ ‫‪ .3‬האנקול שלו‬ ‫‪ .4‬זמן‬ ‫‪ .5‬פרשה בספר בראשית‬ ‫‪ .6‬מילת בקשה‬ ‫‪ .9‬משמות החג שלפנינו‬ ‫‪ .10‬שאינו בן חורין‬ ‫‪ .12‬משמות החג שלפנינו‬ ‫‪ .13‬הרם‬ ‫‪ .14‬הכניסו בבריתו של אברהם אבינו‬ ‫‪ .16‬בעל חיים זעיר‬ ‫‪ .18‬נביא שמשח את המלך הראשון‬ ‫‪ .19‬אימרה )בארמית(‬ ‫‪ .22‬זאת אמרו בני ישראל קודם מתן‬ ‫תורה‬ ‫‪ .24‬מלך מבני בניה של רות‬ ‫)נפטר בחג השבועות(‬ ‫‪ .28‬עיר נמל עתיקה ‪ -‬וכיום חלקה‬ ‫של עיר גדולה‬ ‫‪ .30‬הוציא מים מבאר‬ ‫‪ .31‬שבח לבורא הנאמר בקהילות‬ ‫רבות לפני קריאת התורה‬ ‫בשבועות‬ ‫‪ .33‬עקביות‬ ‫‪ .35‬חורבן‬ ‫‪ .40‬שיער הגדל בין החוטם לשפתים‬ ‫‪ .42‬שורת נקודות מחוברות זו לזו‬ ‫‪ .43‬להק אוניות‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מה יהיה לנו‪...‬‬ ‫בס"ד‬ ‫בקרוב נפתחת ההרשמה לקייטנת הקיץ‬ ‫צפארי – לונה פארק – מתנפחים‬ ‫– תחרויות ספורט – מופעים – ימי שיא ועוד –‬ ‫שלושה שבועות של כיף וחוויה ערכית!‬ ‫תאריכים‪ :‬ימים א'‪-‬ה'‪,‬‬ ‫כ"ג תמוז – ט"ו אב )‪ 1-22.7.12‬למניינם(‬ ‫בין השעות – ‪.8:00-13:00‬‬ ‫מיקום‪ :‬בי"ס מופ"ת רמב"ם‪ ,‬רח' פנקס ‪.2‬‬ ‫מספר המקומות מוגבל !!!‬ ‫הנחה לאחים!‬ ‫לקבלת פרטים נוספים וטפסי הרשמה‪:‬‬ ‫במייל‪[email protected] :‬‬ ‫ובאתר‪www.bneiakiva-herzliya.022.co.il -‬‬ ‫לילדים‬ ‫תורה‬ ‫קבלת‬ ‫כל הילדים מוזמנים‬ ‫למעמד קבלת התורה מיוחד‬ ‫בבית כנסת הגדול רח' בן גוריון ‪1‬‬ ‫חג השבועות יום ד'‪ ,‬ו' סיוון בשעה ‪11:00‬‬ ‫* עשרת הדיברות * הפעלה לילדים * הפתעה לכל משתתף‬