פיתוח מדד לקביעת רמת האפקטיביות של הביקורת הפנימית. ד"ר גבי סייג

‫פיתוח מדד לקביעת‬
‫רמת האפקטיביות‬
‫של הביקורת הפנימית‬
‫ד"ר גבי סייג‪ ,‬המנהל האקדמי של תכנית מבקרים‬
‫פנימיים ביחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ‪ ,‬ועמית‬
‫הוראה בבית הספר למדעי המדינה ‪ -‬אוניברסיטת חיפה‬
‫מאמר זה הוא מאמר ראשון (מתוך שני מאמרים)‪ .‬המאמר השני יביא בחינה אמפירית של גורמי האפקטיביות‪.‬‬
‫שאלת המחקר המרכזית שעליה מנסה מאמר זה להשיב עניינה בפיתוח כלי להערכה ומדידה של אפקטיביות הביקורת‬
‫הפנימית שבאמצעותו ניתן לבחון את הקשרים בין המאפיינים של הביקורת הפנימית לבין האפקטיביות שלה‪.‬‬
‫המאמר מתמקד בתופעה של אפקטיביות הביקורת הפנימית ברשויות המקומיות מנקודת מבט של צרכני‬
‫הביקורת‪ .‬תהליך המחקר כלל איסוף נתונים בעזרת שאלון המיועד לראש הרשות‪/‬מנכ"ל הרשות והועבר‬
‫ל‪ 110-‬רשויות מקומיות‪ 47 .‬רשויות הסכימו להשיב על השאלון‪ ,‬ולכן בסך הכול עמד אחוז ההחזר הכללי בתום‬
‫איסוף הנתונים על ‪ .42.7%‬מאפייני אוכלוסיית המדגם תואמים במידה רבה את מאפייני אוכלוסיית המחקר‬
‫הרחבה ומצביעים על מידה גבוהה למדי של ייצוגיות‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫עיונים בביקורת פנימית | ינואר ‪2015‬‬
‫ממצאי המחקר העיקריים מראים כי‪:‬‬
‫•מדדי האפקטיביות של הביקורת הפנימית השונים שפותחו‪ ,‬עמדו בקריטריונים סבירים של תוקף‬
‫ומהימנות‪.‬‬
‫•רמת האפקטיביות של הביקורת הפנימית ברשויות המקומיות היא בינונית ומטה‪ .‬פיתוח‬
‫מדדים לאפקטיביות של הביקורת הפנימית יוצר תשתית תיאורטית לניתוח התופעה של‬
‫אפקטיביות הביקורת הפנימית ברמת הרשות המקומית‪/‬הארגון‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש בממצאי המחקר‬
‫משום תרומה לפיתוח הידע בתחום חקר פונקציית הביקורת הפנימית וביצועיה‪.‬‬
‫מחקר אקדמאי וביקורת פנימית‬
‫‪31‬‬
‫מהי אפקטיביות‬
‫הביקורת הפנימית?‬
‫ניתוח קיומה והתפתחותה‬
‫של הביקורת הפנימית מוביל למסקנה‬
‫שהיא מהווה סיוע ושירות להנהלה‬
‫ולארגון מחד גיסא‪ ,‬ומתן דגש לבחינת‬
‫הבקרות מאידך גיסא‪ .‬גם המודלים‬
‫הפורמליים של (‪ )Antle 1982‬ושל‬
‫(‪ )Wallace 1985‬מראים שפונקציית‬
‫הביקורת הפנימית היא‪ ,‬בין היתר‪ ,‬שירות‬
‫כלכלי‪ .‬ברמה המושגית גישת המחקר‬
‫לאפקטיביות של הביקורת הפנימית‬
‫יונקת מהמודלים של אפקטיביות‬
‫המטפלים בשביעות רצון של השותפים‬
‫(‪ )participant satisfaction‬כפי‬
‫שפותחו על ידי (‪)Georgiou 1973‬‬
‫ו‪ .)Cummings 1977(-‬כלומר‪ ,‬המדובר‬
‫הוא באפקטיביות כפי שהיא נתפסת על‬
‫ידי ההנהלה בארגון בבואה להעריך את‬
‫הפעולות של הביקורת הפנימית וטיב‬
‫השירות המתקבל ממנה‪.‬‬
‫ברמה התיאורטית קיימות שתי גישות‬
‫לניתוח האפקטיביות של הביקורת‬
‫מתייחסת‬
‫הראשונה‬
‫הפנימית‪:‬‬
‫למאפיינים של הביקורת הפנימית‬
‫כבסיס וגוזרת מהם את המרכיבים של‬
‫האפקטיביות והאיכות של הביקורת;‬
‫הגישה השנייה‪ ,‬בניגוד לראשונה‪ ,‬אינה‬
‫מתבססת על נותן שירותי הביקורת ‪-‬‬
‫הביקורת הפנימית ‪ -‬אלא על הצרכן‪/‬‬
‫ההנהלה של שירותים אלה‪ .‬בגישה זו‬
‫הערכת שירותי הביקורת על ידי הצרכן‬
‫קובעת את האפקטיביות של שירות‬
‫זה‪ .‬מכיוון שהביקורת הפנימית היא‬
‫שירות ניהולי וגם הערכה בלתי תלויה‬
‫של הפעילויות בארגון‪ ,‬יש לשפוט את‬
‫האפקטיביות שלה מנקודת ראות של‬
‫הצרכן ועל סמך קריטריונים תקפים‬
‫(רלוונטיים)‪ .‬החקר האמפירי של‬
‫תופעת הביקורת הפנימית והאספקטים‬
‫השונים שלה הוא חדש יחסית‪ ,‬ולמעשה‬
‫נמצא בתחילת דרכו‪.‬‬
‫המסגרת המושגית והרקע‬
‫המדעי להערכה‪/‬מדידה של‬
‫אפקטיביות הביקורת הפנימית‬
‫אחת המטרות של המחקר הנוכחי‬
‫היא לאתר ולזהות את הקריטריונים‬
‫של אפקטיביות הביקורת הפנימית‬
‫‪32‬‬
‫עיונים בביקורת פנימית | ינואר ‪2015‬‬
‫מכיוון שהביקורת‬
‫הפנימית היא שירות‬
‫ניהולי וגם הערכה‬
‫בלתי תלויה של‬
‫הפעילויות בארגון‪,‬‬
‫יש לשפוט את‬
‫האפקטיביות שלה‬
‫מנקודת ראות של‬
‫הצרכן ועל סמך‬
‫קריטריונים תקפים‬
‫המשמשים את הנהלת הרשות‬
‫המקומית בבואה להעריך את עבודת‬
‫הביקורת הפנימית והתפוקות שלה‪.‬‬
‫גישה זו שהדריכה את ‪Albrecht‬‬
‫וחבריו בעבודתם‪ ,‬מורחבת במחקר זה‬
‫כדי לפתח מדדים מקוריים ומיוחדים‬
‫לאפקטיביות של הביקורת הפנימית‬
‫(‪Internal Audit Effectiveness‬‬
‫‪ .)Indexes‬במחקר זה אותרו‪ ,‬זוהו‬
‫ונבחרו ‪ 24‬קריטריונים ששימשו‬
‫אותנו כבסיס למדידת ממדיה השונים‬
‫של אפקטיביות הביקורת הפנימית‪:‬‬
‫ממד סביבת הביקורת (‪Audit‬‬
‫‪ ,)Environment‬ממד תשומת‬
‫הביקורת (‪ ,)Audit Input‬ממד תהליך‬
‫הביקורת (‪ ,)Audit Process‬וממד‬
‫תפוקת הביקורת (‪.)Audit Output‬‬
‫פיתוח של מדידה לאפקטיביות‬
‫ולביצועים של הביקורת הפנימית‬
‫נדרש כתוצאה משלוש הסיבות הבאות‪:‬‬
‫הצורך בבחינת המותאמות של עבודת‬
‫הביקורת הפנימית לסטנדרטים בעיסוק‬
‫בביקורת פנימית; הצורך להראות שהיא‬
‫מוסיפה ערך לארגון; הצורך במתן‬
‫מענה לסביבה הגלובלית המשתנה‪.‬‬
‫(‪ )Kaplan & Norton 2000‬התייחסו‬
‫לצורך‪ ,‬לחשיבות‪ ,‬ולמטרות של מדידת‬
‫ביצועים ביחידות ארגוניות‪ .‬ניתן לציין‬
‫את המטרות הבאות בפיתוח מדדים‪:‬‬
‫(‪ )1‬מדדי ביצוע מספקים מכניזם‬
‫המאפשר לייחס את התהליכים‬
‫המתרחשים ביחידת הביקורת הפנימית‬
‫למדיניות של הדרג הניהולי הבכיר‬
‫ברשות המקומית‪ ,‬וכן לשאול האם‬
‫הביקורת הפנימית מתפקדת בהתאם‬
‫למצופה ממנה‪ )2( .‬הערכת פעולותיה‬
‫של הביקורת הפנימית במסגרת פעולות‬
‫הבקרה המתבצעות על ידי הרשות‬
‫המקומית‪ )3( .‬מידע על פעילויות‬
‫הביקורת הפנימית כדי לוודא מהן‬
‫נקודות התורפה ומהן הנקודות הטובות‪.‬‬
‫(‪ )4‬לתת מענה על פעילות הביקורת‬
‫הפנימית לכל אלה שמתעניינים ברשות‬
‫המקומית או שיש להם אינטרס ברשות‬
‫(‪ - stakeholders .(5‬הערכת איכות‬
‫עבודתה של הביקורת הפנימית ביחס‬
‫לנדרש ממנה בתוך הארגון‪ ,‬כך שאיכות‬
‫זו תישמר או תשתפר‪ )6( .‬הנעה‬
‫ותגמולים שונים לעוסקים בביקורת‬
‫פנימית‪.‬‬
‫במחקר זה‪ ,‬החשיבות והצורך בפיתוח‬
‫מדדים לממדיה השונים של אפקטיביות‬
‫הביקורת הפנימית נותנים מענה על‬
‫שלושה דברים מרכזיים‪:‬‬
‫א‪ .‬יצירת מודל להסבר וניתוח‬
‫אפקטיביות הביקורת הפנימית וגורמיה‪,‬‬
‫בעל מדדים כמותיים המותאמים‬
‫לצורכיהם של המבקרים הפנימיים‬
‫והדרג הניהולי ברשות המקומית‪/‬ארגון‪.‬‬
‫ב‪ .‬בחינת מודל החוקר את אפקטיביות‬
‫הביקורת הפנימית על סמך נתונים‬
‫אמפיריים הנאספים על ידי שאלון תקף‬
‫ומהימן‪.‬‬
‫ג‪ .‬יצירת מסגרת מחקרית אמפירית‬
‫לניתוח אפקטיביות הביקורת הפנימית‬
‫ברשויות המקומיות ולניתוח תהליכים‬
‫אחרים הנוגעים לביקורת הפנימית‬
‫המתרחשים ברשות‪.‬‬
‫פיתוח המדדים לבדיקת אפקטיביות‬
‫הביקורת הפנימית בארגון נעשה‬
‫בשלושה שלבים‪ :‬בשלב ראשון‬
‫נקבעו באופן סופי מהם הקריטריונים‬
‫שיש לקחת בחשבון במדידה‪ .‬בשלב‬
‫השני נקבעה הרשימה הסופית‬
‫של הקריטריונים על סמך הגישה‬
‫שננקטה במחקרים רבים‪ ,‬ובהם אלה‬
‫של (‪ )Lampe & Sutton 1994‬ושל‬
‫(‪ .)Ziegenfuss 2000‬השלב השלישי‬
‫ניתוח קיומה והתפתחותה של הביקורת הפנימית מוביל‬
‫למסקנה שהיא מהווה סיוע ושירות להנהלה ולארגון מחד גיסא‪,‬‬
‫ומתן דגש לבחינת הבקרות מאידך גיסא‬
‫התייחס להערכה הניתנת לכל אחד‬
‫מהקריטריונים על ידי הדרג הניהולי‬
‫ברשות המקומית והיא נגזרה מתוך‬
‫השאלון שהופנה לאותו דרג‪.‬‬
‫מסגרות אמפיריות קודמות‬
‫לחקר האפקטיביות של‬
‫הביקורת הפנימית‬
‫ניסיון לפיתוח מדד למדידת הביצועים‬
‫והאפקטיביות של מחלקות הביקורת‬
‫הפנימית בארגונים נעשה על ידי‬
‫(‪ .)Ziegenfuss 2000‬הוא זיהה‬
‫בעבודתו את המדדים המועילים ביותר‬
‫להערכת האפקטיביות של מחלקות‬
‫ביקורת פנימית ואת אלה שהם חיוניים‬
‫להבטחת הצלחתה של הביקורת‬
‫הפנימית‪ 20 .‬מדדי הביצוע שדורגו‬
‫ראשונים הם‪ :‬ניסיון עובדי הביקורת;‬
‫הערכת הביקורת על ידי ועדת‬
‫הביקורת; ציפיות ההנהלה מהביקורת‬
‫הפנימית; אחוז היישום מתוך כלל‬
‫המלצות הביקורת; רמת ההשכלה של‬
‫עובדי הביקורת; סקר שביעות רצון של‬
‫המבוקרים; חשיבות סוגיית הביקורת‬
‫שנבדקה; שעות ההכשרה והשתלמות‬
‫בממוצע למבקר; סקר שביעות רצון של‬
‫ועדת הביקורת; סטטוס ארגוני ויחסי‬
‫דיווח; עניין שמגלה ועדת הביקורת‬
‫בסיכוני בקרה; מספר התלונות על‬
‫מחלקת הביקורת הפנימית; תפקיד‬
‫הביקורת כפי שהוא נתפס על ידי‬
‫המבוקר; מספר הדרישות לביקורת‬
‫מטעם ההנהלה; אחוז עובדי הביקורת‬
‫בעל הסמכה במקצוע הביקורת‬
‫הפנימית; טכניקות הבטחת איכות‬
‫שפותחו; קיום מפגשים פרטיים בין‬
‫מנהלי הביקורת לבין ועדת הביקורת;‬
‫אינטגרציה של טכנולוגיית המידע‬
‫בביקורת הפנימית; מספר ממוצע‬
‫של שנות ניסיון בביקורת‪ .‬עבודתו של‬
‫‪ Ziegenfuss‬מראה עד כמה מדידות‬
‫של ביצועי הביקורת מהוות נושא חיוני‬
‫לכל אלה העוסקים בביקורת פנימית‪.‬‬
‫מדידות אלה מאפשרות לקבל מידע‬
‫על עבודת הביקורת‪ ,‬לערוך השוואות‬
‫ולפקח על מגמות קיימות‪ .‬כל אלה‬
‫עשויים להיות גורמים חשובים כדי‬
‫לשמור על מחלקות ביקורת פנימית‬
‫אפקטיביות ובעלות איכות גבוהה‬
‫בעבודת הביקורת‪.‬‬
‫ניתוח משתני המחקר‬
‫בעיה מרכזית עלתה עם הצורך לאתר‬
‫מדדים מתאימים לבחינת האפקטיביות‬
‫של הביקורת הפנימית‪ .‬עיקר‬
‫הבעייתיות נובע להערכתי מהמיעוט‬
‫של חוקרים בתחום ומחוסר ניסיונות‬
‫אמפיריים לפתח מדדים לבחינת‬
‫אפקטיביות שיענו על דרישות התקפות‬
‫והמהימנות כדי שניתן יהיה להשתמש‬
‫בהם כבסיס מדעי למחקרים בביקורת‬
‫פנימית‪ .‬בפיתוח כלי זה ההתייחסות‬
‫לאפקטיביות הביקורת הפנימית היא‬
‫מנקודת המבט של הנהלת הארגון‪.‬‬
‫גישה זו באה לידי ביטוי‬
‫בעבודות של ‪Albrecht‬‬
‫‪ et al 1988‬ושל‬
‫מחקר אקדמאי וביקורת פנימית‬
‫‪33‬‬
‫‪ 2.5‬מדד כללי לאפקטיביות הביקורת‬
‫הפנימית ‪OI Overall Index‬‬
‫זהו המדד הכללי לאפקטיביות‬
‫הביקורת הפנימית על כל ממדיה‬
‫ברשויות המקומיות‪ .‬המדד מורכב‬
‫מכל הפריטים (‪ 25‬פריטים) ששימשו‬
‫אותנו למדוד את ממדיה השונים של‬
‫אפקטיביות הביקורת‪.‬‬
‫(‪.)Ziegenfuss 2000‬‬
‫האפקטיביות‬
‫כלומר‪,‬‬
‫של הביקורת הפנימית‬
‫מיוצגת על ידי הערכה‪/‬‬
‫מדידה שלה כפי שהיא נתפסת על ידי‬
‫ההנהלה‪/‬הצרכן של שירותי הביקורת‬
‫הפנימית‪.‬‬
‫אפקטיביות הביקורת‬
‫הפנימית (‪Internal Audit‬‬
‫‪)effectiveness‬‬
‫‪ 24‬הקריטריונים ששימשו אותנו‬
‫במחקר זה לבניית השאלון על‬
‫אפקטיביות הביקורת הפנימית הם‪:‬‬
‫ממצאים הגיוניים ומשמעותיים‪ ,‬המלצות‬
‫תואמות ומשמעותיות‪ ,‬מקצועיות של‬
‫מחלקת הביקורת הפנימית‪ ,‬היעדר‬
‫הפתעות‪ ,‬דוח המבקר הפנימי‪ ,‬מרכיב‬
‫הביקורת בתהליך קבלת החלטות‪ ,‬גישת‬
‫הביקורת הפנימית בבדיקת הנושאים‬
‫המבוקרים‪ ,‬ביקורת פנימית כמרכז‬
‫מידע בעל ערך‪ ,‬היזון חוזר מהמבוקרים‪,‬‬
‫הערכה של עבודת הביקורת על‬
‫ידי גופי ביקורת חיצוניים‪ ,‬היזון חוזר‬
‫מהדרג הניהולי התפעולי‪ ,‬ההערכה‬
‫של הביקורת הפנימית על ידי ועדת‬
‫הביקורת‪ ,‬התרעה בשער‪ ,‬יצירת עניין‬
‫אצל צמרת הניהול ברשות המקומית‪,‬‬
‫צמידות לתכנית ביקורת‪ ,‬עלות‪-‬תועלת‬
‫של הביקורת הפנימית‪ ,‬פיתוח המשאב‬
‫האנושי‪ ,‬מספר בקשות לביצוע ביקורת‪,‬‬
‫פרק הזמן העובר בין סיום משימת‬
‫הביקורת לבין הגשת הדוח הסופי‪,‬‬
‫מחשוב עבודת הביקורת‪ ,‬שימוש בתכנות‬
‫ביקורת‪ ,‬שימוש בשיטות ובטכניקות‬
‫ביקורת מתקדמות‪ ,‬אחריות המוטלת על‬
‫המבקר הפנימי‪ ,‬שימוש בשיטות עבודה‬
‫התואמות את הסטנדרטים לעיסוק‬
‫במקצוע הביקורת הפנימית‪.‬‬
‫על סמך רשימת הקריטריונים הנ"ל‬
‫נגזרו ונוסחו השאלות בשאלון המיועד‬
‫לראש הרשות‪/‬מנכ"ל של הרשויות‬
‫המקומיות שבמדגם‪ ,‬כאשר סולם‬
‫המדידה לגבי כל פריט הוא אורדינלי‪:‬‬
‫‪ = 1‬כלל לא מסכים (המעיד על הערכה‬
‫נמוכה מאוד) עד ‪ = 4‬מסכים בהחלט‬
‫‪34‬‬
‫עיונים בביקורת פנימית | ינואר ‪2015‬‬
‫המשימה העיקרית‬
‫של עבודה זו הייתה‬
‫לפתח כלי תקף‬
‫ומהימן להערכה‬
‫ולמדידה של‬
‫אפקטיביות הביקורת‬
‫הפנימית כפי שהיא‬
‫נתפסת על ידי הדרג‬
‫הניהולי הבכיר‬
‫ברשות המקומית‬
‫(המייצג הערכה גבוהה מאוד)‪.‬‬
‫ממצאים‬
‫‪ .1‬פיתוח משתני המחקר‬
‫במהלך פיתוחם של משתני המחקר‬
‫נעשה שימוש בפרוצדורות סטטיסטיות‬
‫של בחינת מהימנות פנימית (בין‬
‫פריטים) על פי מדד אלפא של‬
‫קרונבך (‪ )α Cronbach‬וכן בתהליך‬
‫של ניתוח גורמים מגשש (‪Principal‬‬
‫‪components with Varimax‬‬
‫‪Rotation Exploratory Factor‬‬
‫‪ )Analysis‬ששימש אותנו לפתח את‬
‫הגרסה הסופית של מדדים לממדי‬
‫אפקטיביות של הביקורת הפנימית‪.‬‬
‫‪ .2‬פיתוח מדדים לאפקטיביות של‬
‫הביקורת הפנימית‬
‫פיתוח המדדים לאפקטיביות של‬
‫הביקורת הפנימית התבסס על סמך‬
‫המסגרות המושגיות‪ ,‬התיאורטיות‬
‫והאמפיריות לחקר האפקטיביות של‬
‫הביקורת הפנימית‪ .‬מדדיה השונים של‬
‫אפקטיביות הביקורת הפנימית כפי‬
‫שפותחו מוצגים להלן‪ ,‬ופריטי המדידה‬
‫נמצאים בנספח א‪.‬‬
‫‪ 2.1‬סביבת הביקורת‬
‫‪Audit Environment - AE‬‬
‫ניתוח אינדקס זה מצביע על תחומי‬
‫סביבת הביקורת הבאים‪ :‬תמהיל‬
‫הביקורת‪ ,‬תכנון הביקורת‪ ,‬שביעות רצון‬
‫של ההנהלה‪ ,‬הבטחת איכות‪ ,‬הערכת‬
‫עבודתה של הביקורת‪ .‬תחומים אלה‬
‫מגדירים היטב את סביבת הביקורת‬
‫(‪.)Ziegenfuss 2000‬‬
‫‪ 2.2‬תשומת הביקורת ‪Audit Input - AI‬‬
‫מדד זה מתייחס לתשומת הביקורת‬
‫הבאה לידי ביטוי על ידי כמות‬
‫הביקורת‪ ,‬איכות הביקורת ומשאבי‬
‫הביקורת‪ .‬הפריטים המרכיבים מדד‬
‫זה הם בעלי אותו עולם תוכן המתייחס‬
‫לממדיו השונים של משאב הביקורת‬
‫הפנימית‪ .‬מדד זה אפשר לנו לבחון את‬
‫אפקטיביות הביקורת הפנימית ברשות‬
‫המקומית תוך הסתכלות על משאב‬
‫הביקורת‪.‬‬
‫‪ 2.3‬תהליך הביקורת‬
‫‪Audit Process - AI‬‬
‫מדד תהליך הביקורת בא לבחון את‬
‫האפקטיביות של הביקורת הפנימית‬
‫תוך התבססות בעיקר על אופן ביצוע‬
‫עבודת הביקורת‪.‬‬
‫‪ 2.4‬תפוקת הביקורת‬
‫‪Audit Output - AO‬‬
‫מדד תפוקת הביקורת מתייחס בעיקר‬
‫לאיכות הממצאים ועיתוי דוחות‬
‫הביקורת ודייקנותם‪.‬‬
‫‪ .3‬מאפיינים פסיכומטריים של מדדי‬
‫המחקר‬
‫‪ 3.1‬מאפיינים פסיכומטריים של מדדי‬
‫האפקטיביות‬
‫המחקר בחן את המאפיינים‬
‫הפסיכומטריים של מדדי האפקטיביות‬
‫של הביקורת הפנימית‪ ,‬כולל בחינת‬
‫המהימנות ‪ .α Cronbach‬הבדיקה‬
‫העלתה מספר ממצאים ראשונים‬
‫ביחס לטיב המדדים שהורכבו‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫ניתן להבחין כי הערכים הממוצעים‬
‫של מדדי האפקטיביות של הביקורת‬
‫הפנימית השונים (המשתנים התלויים)‬
‫גבוהים יחסית‪ .‬משמעות ממצא זה היא‬
‫שקיימת רמה בסיסית מסוימת של‬
‫עבודת הביקורת הפנימית שרכשה לה‬
‫במשך השנים דפוסי עבודה אחידים‬
‫ומקצועיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיים פיזור יחסית‬
‫טוב וסביר של התשובות המפיג במידה‬
‫רבה את החששות הראשוניים לאחידות‬
‫בתשובות ביחס למדדי אפקטיביות של‬
‫הביקורת הפנימית‪ .‬לסיכום‪ ,‬מהימנותם‬
‫של מדדי האפקטיביות של הביקורת‬
‫הפנימית הייתה גבוהה מאוד‪.‬‬
‫‪ 3.2‬רמת האפקטיביות של הביקורת‬
‫הפנימית ברשויות המקומיות‬
‫רמת האפקטיביות של הביקורת‬
‫הפנימית ברשויות המקומיות נמדדה‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬באמצעות שאלון שהועבר לדרג‬
‫הניהולי הבכיר (ראש הרשות‪/‬מנכ"ל)‬
‫ברשות המקומית‪ .‬רמה זו נמדדה לגבי‬
‫כל התחומים שבהם האפקטיביות באה‬
‫לידי ביטוי‪ :‬ממדי סביבת הביקורת ‪,AE‬‬
‫תשומת הביקורת ‪ ,AI‬תהליך הביקורת‬
‫‪ ,AP‬וממד תפוקת‬
‫הביקורת‪.‬‬
‫האפקטיביות‬
‫רמת‬
‫מחקר אקדמאי וביקורת פנימית‬
‫‪35‬‬
‫נעה בין ציון ‪ 1‬לציון ‪4‬‬
‫(סקלת השאלון) והיא‬
‫חושבה לגבי כל ממד‬
‫כציון ממוצע של פריטי‬
‫השאלון המייצגים ממד זה‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫חושבה הרמה הכללית של אפקטיביות‬
‫הביקורת הפנימית על ידי חישוב ציון‬
‫‪AO‬‬
‫‪AP‬‬
‫הן לאפקטיביות עבודתו של המבוקר‬
‫והן באופן כללי לאפקטיביות ארגונית‬
‫(‪ .)Dittenhofer ,2001‬רוזביץ (‪,1999‬‬
‫‪ )101‬טען כי "אחת הסוגיות המורכבות‬
‫בביקורת המקצועית היא שאלת‬
‫האפקטיביות של הביקורת‪ .‬לאמור‪,‬‬
‫האם הביקורת ‪ -‬חיצונית או פנימית ‪-‬‬
‫‪AI‬‬
‫רשימת מקורות‬
‫‪•Albrecht, W.S., Howe, K.R., Schueler, D.R., & Stocks, K.D. (1988). Evaluating‬‬
‫‪the effectiveness of Internal Audit Departments. Altamonte Springs, Florida: IIA‬‬
‫‪Research Foundation.‬‬
‫‪•Antle, R. (1982). The Auditor as an economic agent. Journal of Accounting‬‬
‫‪Research, 20(1), 503-527.‬‬
‫‪•Cummings, L.L. (1977). Emergence of the Instrumental Organization. In P.S‬‬
‫‪Goodman & J.M.‬‬
‫‪•Eden, D., & Moriah, L. (1996). Impact of internal auditing on branch bank‬‬
‫‪performance: A field experiment. Organization Behavior and Human Decision‬‬
‫‪Performance, 68(3), 262-271.‬‬
‫ ‪•Kaplan, R.S., and Norton, D.P. (2000). The Strategy Focused Organization‬‬‫‪How Balanced Scorecard Companies Thrive in the New Business Environment.‬‬
‫‪Boston, Mass: Harvard Business School.‬‬
‫‪•Sawyer, L.B. Sawyer’s Internal Auditing. (1988). Chapter 20, Quality Assurance,‬‬
‫‪909-935.‬‬
‫‪•Altamonte Springs, Florida: The Institute of Internal Auditors.‬‬
‫‪•Sawyer, L.B. (1995).An internal; audit philosophy.Internal Auditor, 52(4), 46-56.‬‬
‫‪•Wallace, W.A.(1985). The Economic Role of the Audit in Free and Regulated‬‬
‫‪Markets. New York: Touche Ross & Co.‬‬
‫‪•White, A.W. (1976). The Essentials of an Effective Internal Audit Department.‬‬
‫‪Internal‬‬
‫‪•Ziegenfuss, D.E. (2000). Measuring Performance. Internal Auditor, 57(1), 38-44.‬‬
‫‪AE‬‬
‫‪80.0‬‬
‫‪70.0‬‬
‫‪60.0‬‬
‫‪50.0‬‬
‫‪40.0‬‬
‫‪30.0‬‬
‫‪20.0‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪3.5 to 4‬‬
‫‪3 to 3.5‬‬
‫‪2 to 3‬‬
‫‪1 to 2‬‬
‫תרשים מס' ‪ - 1‬רמת האפקטיביות של הביקורת הפנימית ברשויות המקומיות‬
‫לפי ממדי האפקטיביות‬
‫ממוצע של כלל הפריטים שמהם‬
‫הורכב השאלון‪.‬‬
‫רמת האפקטיביות הוגדרה על פי‬
‫ממוצע הציונים‪ 2-1 :‬אפקטיביות‬
‫נמוכה; ‪ 3-2‬אפקטיביות בינונית; ‪3.5-3‬‬
‫אפקטיביות גבוהה; ‪ 4-3.5‬אפקטיביות‬
‫גבוהה מאוד‪.‬‬
‫ממצאי רמת האפקטיביות של הביקורת‬
‫הפנימית ברשויות מקומיות מוצגים‬
‫בתרשים מס' ‪ 1‬לעיל‪.‬‬
‫נתוני התרשים מצביעים על רמת‬
‫אפקטיביות בינונית ומטה ברוב‬
‫הרשויות המקומיות שנבדקו במדגם‬
‫ולגבי כל אחד מממדי האפקטיביות‬
‫בנפרד‪ .‬המדד הכללי מצביע על רמה‬
‫בינונית של אפקטיביות הביקורת‬
‫הפנימית ב‪ 30-‬רשויות מקומיות מתוך‬
‫‪ 47‬רשויות של המדגם כ‪ 62%-‬מסך‬
‫כל הרשויות)‪ .‬רמת אפקטיביות גבוהה‬
‫נמצאה ב‪ 14-‬רשויות מקומיות (כ‪-‬‬
‫‪ ֿ30%‬מסך כל הרשויות) וגבוהה מאוד‬
‫בשלוש רשויות בלבד (כ‪ 8%-‬מסך כל‬
‫הרשויות)‪.‬‬
‫סיכום ומסקנות‬
‫ביקורת פנימית אפקטיבית תורמת‬
‫‪36‬‬
‫עיונים בביקורת פנימית | ינואר ‪2015‬‬
‫קביעת ממדיה השונים‬
‫של אפקטיביות‬
‫הביקורת הפנימית‬
‫באה להצביע על‬
‫התחומים השונים‬
‫שבהם האפקטיביות‬
‫יכולה לבוא לידי ביטוי‬
‫היא אפקטיבית"‪ .‬המסקנה המתבקשת‬
‫היא שאפקטיביות הביקורת הפנימית‬
‫מהווה את הליבה בכל דיון על הביקורת‬
‫הפנימית (‪.)Sawyer 1995‬‬
‫מה מבטאת אפקטיביות הביקורת‬
‫הפנימית‪ ,‬מהם רבדיה‪ ,‬ומה רמת הניתוח‬
‫הנדרשת להבנתה? האם ניתן לזהות‬
‫את הקריטריונים המשמשים להערכת‬
‫אפקטיביות הביקורת הפנימית על ידי‬
‫הדרג הניהולי הבכיר? האם ניתן לפתח‬
‫כלי מדידה תקף ומהימן כדי למדוד‬
‫את ממדיה השונים של האפקטיביות?‬
‫עבודה זו ניסתה לספק תשובות‬
‫ראשוניות לשאלות אלה‪ ,‬בהציעה כלי‬
‫מדעי לבחינת התופעה של אפקטיביות‬
‫הביקורת הפנימית‪ .‬כלי זה נבחן‬
‫אמפירית על בסיס נתונים מקוריים‬
‫שנאספו ב‪ 47-‬רשויות מקומיות‬
‫בישראל‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬נדגיש שהגישה התיאורטית‬
‫למדידה‪/‬הערכה של אפקטיביות‬
‫הביקורת הפנימית שאומצה במחקר‬
‫זה היא הגישה הגורסת שיש להתייחס‬
‫לאפקטיביות מנקודת מבט כי ההנהלה‬
‫בארגון היא צרכן של שירותי הביקורת‪.‬‬
‫מהימנותם של כל המדדים שבהם‬
‫נעשה שימוש הייתה גבוהה למדי‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬גם מידת מהימנותם של‬
‫הפריטים המרכיבים את הגורמים‬
‫הפנימיים במדדי אפקטיביות הביקורת‬
‫הפנימית גבוהה יחסית ומחזקת את‬
‫הסברה בדבר ההומוגניות הפנימית של‬
‫מדדי אפקטיביות הביקורת הפנימית‪.‬‬
‫קביעת ממדיה השונים של אפקטיביות‬
‫הביקורת הפנימית באה להצביע על‬
‫התחומים השונים שבהם האפקטיביות‬
‫יכולה לבוא לידי ביטוי‪ .‬באיזו מידה‪,‬‬
‫אם בכלל‪ ,‬קיים שוני באפקטיביות כפי‬
‫שהיא באה לידי ביטוי במדדים השונים?‬
‫מדדי האפקטיביות שנבנו מודדים אותה‬
‫תופעה והם יציבים‪.‬‬
‫מחקר זה טומן פוטנציאל בלתי‬
‫מבוטל לעבודות נוספות בתחום‬
‫חקר אפקטיביות הביקורת הפנימית‬
‫בארגונים‪ .‬באופן כללי מומלץ כי‬
‫מחקרים נוספים יתמקדו במישורים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫יבחנו דרכים נוספות לדיון על איך‬
‫נכון להעריך ולמדוד את אפקטיביות‬
‫הביקורת הפנימית‪.‬‬
‫יבחנו דרכים לשיפור ההגדרה‬
‫האופרטיבית של אפקטיביות הביקורת‬
‫הפנימית‪.‬‬
‫ינסו לבדוק את אפקטיביות הביקורת‬
‫הפנימית בסביבות ארגוניות אחרות‪,‬‬
‫כגון תעשיות עתירות טכנולוגיה‬
‫וקיבוצים‪.‬‬
‫המשימה העיקרית של עבודה זו‬
‫הייתה לפתח כלי תקף ומהימן להערכה‬
‫ולמדידה של אפקטיביות הביקורת‬
‫הפנימית כפי שהיא נתפסת על ידי‬
‫הדרג הניהולי הבכיר ברשות המקומית‪.‬‬
‫הממצאים מצביעים על תרומה גבוהה‬
‫של המחקר ברמה התיאורטית והמעשית‬
‫העשויה לצמצם את הפער המחקרי‬
‫הקיים בתחום חקר הביקורת הפנימית‬
‫‪‬‬
‫(‪) Eden & Moriah 1996‬‬
‫רוזביץ‪ ,‬ש‪ .)1999( .‬ביקורת המדינה ברשויות המקומיות‪ .‬בתוך‪ :‬פרידברג‪ ,‬א‪( .‬עורך)‪ .‬משרד הפנים‪.‬‬
‫הביקורת ברשויות המקומיות בישראל‪.‬‬
‫נספח א ‪ -‬פרטי השאלון למדידת אפקטיביות הביקורת הפנימית‬
‫‪ .1‬הביקורת הפנימית מספקת התראות מוקדמות על בעיות בפעולות או בבקרה הפנימית בארגון‪.‬‬
‫‪ .2‬עבודתה ופעולותיה של הביקורת הפנימית עונות על הציפיות שיש לי מקיומה של פונקציה זו‬
‫בארגון‪.‬‬
‫‪ .3‬בעת בדיקת הסוגיות המבוקרות‪ ,‬הביקורת הפנימית מכסה גם את ההיבטים הקשורים ליעילות‪,‬‬
‫לאפקטיביות וחיסכון‪.‬‬
‫‪ .4‬הביקורת הפנימית מבינה וערה לצורכי הארגון ופועלת בהתאם לצרכים אלה‪.‬‬
‫‪ .5‬ההערכה של דוחות הביקורת על ידי המבוקרים בדרג הניהולי היא חיובית‪.‬‬
‫‪ .6‬ההערכה של עבודת הביקורת הפנימית על ידי ועדת הביקורת היא חיובית‪.‬‬
‫‪ .7‬הביקורת הפנימית מצליחה לזהות את הסיכונים‪ ,‬להעריך כראוי את מערכות הבקרה הקיימות‬
‫ועקב זאת להיפך למתריע בשער‪.‬‬
‫‪ .8‬הביקורת הפנימית יוצרת עניין בקרב צמרת הניהול והיא מצליחה למשוך את תשומת‪-‬ליבה‬
‫לנושאים הנבדקים על‪-‬ידי הביקורת‪.‬‬
‫‪ .9‬נושאי הביקורת בתכנית השנתית נקבעים לאחר זיהוי הסיכונים‪ ,‬כימותם וקביעת רמות הסיכון‬
‫שניתן להרשות‪.‬‬
‫‪ .10‬יחידת הביקורת היא יחידה ארגונית אוטונומית ובלתי‪-‬תלויה‪.‬‬
‫‪ .11‬המבקר הפנימי ועובדיו הם ישרים‪ ,‬מגלים נוכחות פיזית והתנהגות ללא רבב‪.‬‬
‫‪ .12‬רמת ההכשרה והרמה המקצועית של עובדי יחידת הביקורת הפנימית הן גבוהות‪.‬‬
‫‪ .13‬יחידת הביקורת היא מקור לנתונים ולמידע שהם בעלי ערך וחשיבות רבה למקבלי החלטות‬
‫בארגון‪.‬‬
‫‪ .14‬המידע המסופק על ידי הביקורת הוא חלק חיוני הנדרש לניהול הארגון‪.‬‬
‫‪ .15‬העלות של יחידת הביקורת לארגון גבוהה יותר מהתועלת והחיסכון הנובעים מעבודת הביקורת‬
‫הפנימית‪.‬‬
‫מעבר לנושאים שנקבעו ואושרו בתכנית הביקורת השנתית‪ ,‬מופנות בקשות לביקורת הפנימית‬
‫‪ֵ .16‬‬
‫כדי לבדוק נושאים נוספים‪.‬‬
‫‪ .17‬מספר התלונות על יחידת הביקורת הוא קטן מאוד‪.‬‬
‫‪ .18‬המבוקרים מגלים שביעות רצון גבוהה ביחס לעבודתה של יחידת הביקורת הפנימית‪.‬‬
‫‪ .19‬הממצאים של הביקורת הפנימית הם משמעותיים מאוד לגבי הארגון‪.‬‬
‫‪ .20‬המלצות הביקורת ניתנות ליישום ללא קושי‪.‬‬
‫‪ .21‬המלצות הביקורת נותנות פתרון מעשי במישור עלותֿ‪-‬תועלת לתיקון הליקויים שנמצאו‪.‬‬
‫‪ .22‬אחוז קטן מתוך כלל ההמלצות של הביקורת הפנימית מיושם בפועל בשטח‪.‬‬
‫‪ .23‬דוחות הביקורת הם תמציתיים ומדויקים‪.‬‬
‫‪ .24‬דוחות הביקורת הפנימית הם מקצועיים ואיכותיים‪.‬‬
‫‪ .25‬הביקורת הפנימית מוסיפה ערך ותועלת לארגון בהשוואה לעלותה‪.‬‬
‫מחקר אקדמאי וביקורת פנימית‬
‫‪37‬‬