ה - בני אמונים
בס"ד פרשת בהעלותך בנﬨיבות אמוניﬦ ﬦ בנ מעומקה של פרשה בענייני אמן ותפילה מע מעלתה וסגולתה של 'תפילת הדרך' שלא תפרוש השכינה ממנו במשך ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר ,בדרך לא זרועה ,בארץ צייה וצלמוות .במהלך אותן שנים זכו הם לחוות נסים ונפלאות עד אין מספר ,כאשר על סגולתה של תפילת הדרך נאמר בזוהר הקדוש )בראשית נח ב( שלפני שאדם יוצא נעו ונדו מ"ב פעמים ממסע למסע על פי ה' ,ובכל אותו הזמן הייתה עליהם יד לדרכו עליו להימלך בקדוש ברוך הוא ולהתפלל לפניו על דרכו .כמו שכתוב "צ ֶדק ְל ָפנָ יו יְ ַה ֵלּ וְ יָ ֵשׂם ְל ֶד ֶרְ פּ ָע ָמיו" ,ובכך השכינה לא תפרוש ממנו. ה' להגן עליהם ולשומרם מכל צרה ופגע ,כאשר עמוד הענן היה מקיפם מכל )תהלים פה יד(ֶ : צדדיהם כנשוא האומן את היונק ,עד הגיעם בבטחה אל הארץ המובטחת. והדברים תואמים עד מאוד למה שכתב המהר"ל )'נתיבות עולם' נתיב העבודה פי"ג( בביאור בעודם כאמור ,חלק נכבד מאותן ארבעים שנה היטלטלו הללו במשעולי המדבר, עניינה של תפילת הדרך ,שכל עוד האדם בביתו ,הרי הוא נמצא במקומו הקבוע, נתונים תחת שמירה והגנה יתרה .כיצד זכו לכך? בסדריו הרגילים ובריחוק מקום מאנשים שאינם הגונים ,ועל כן יכול הוא להיות בעניין זה מצינו תגלית נפלאה בדברי בעלי התוספות על הפסוק בפרשתנו )י דבוק בבוראו .אולם ביציאתו לדרך יוצא הוא מן השגרה המבורכת ,ובכך ,אף קוּמה ה' וְ יָ ֻפצוּ אֹיְ ֶבי וְ יָ נֻ סוּ ְמ ַשׂנְ ֶאיִ מ ָפּנֶ י "שאינו חוטא חלילה ,מכל מקום עלולה דבקותו בקדוש ברוך הוא להתערער .ועל ֹאמר מ ֶֹשׁה ָ לה(" :וַ יְ ִהי ִבּנְ ס ַֹע ָה ָארֹן וַ יּ ֶ כן המליץ אליהו לרב יהודה "המלך בקונך וצא" ,שבכך שיימלך בקונו באמירת – אומרים בעלי התוספות שהייתה זו תפילת הדרך של דור דעה ,הולכי המדבר. תפילת הדרך ,יתחזק האדם להידבק בבורא יתברך גם בהיותו בדרך )ראה ביאור הימלך בקונך וצא הדברים בעומק ב'שפתי חיים' -מדות ח"א' ,שויתי' ועד י'(. כמה נזכר הדרך תפילת עניין כי כאשר נתבונן בקורות הימים נגלה עד מהרה עוד כתב בעל ה'פלא יועץ' בספרו 'אורות אלים' )אות שכב( פעמים בתנ"ך .כבר בימיו של יעקב אבינו ע"ה מצינו שמלבד עצם מעלתה של תפילת הדרך לשמירה ,באשר וּשׁ ָמ ַרנִ י קים ִע ָמּ ִדי ְ "אם יִ ְהיֶ ה ֱא ִ שהתפלל בצאתוִ : אלוקינו בעל הרחמים שומע תפילת כל פה ומרחם על פותחים לו שערי גן עדן הוֹל) "...בראשית כח כ(; במדבר ַבּ ֶדּ ֶרַ הזֶּ ה ֲא ֶשׁר ָאנֹכִ י ֵ בריותיו ,יש באמירתה מעלה נוספת והיא שמקיים בכך התפללו ישראל כאמור ,ואף עזרא הסופר התפלל עוּאל ַה ִמּ ְדיָ נִ י ח ֵֹתן ֹאמר מ ֶֹשׁה ְלח ָֹבב ֶבּן ְר ֵ "וַ יּ ֶ מצווה לשמוע לדברי חכמים ,ומצווה זו ראויה היא בעלותו מבבל לארץ ,ככתוב )עזרא ח כא(" :וָ ֶא ְק ָרא ָשׁם שתגן בעדו. מ ֶֹשׁה נ ְֹס ִעים ֲאנַ ְחנוּ ֶאל ַה ָמּקוֹם ֲא ֶשׁר ָא ַמר ה' קינוּ ְל ַב ֵקּשׁ ִמ ֶמּנּוּ ֶדּ ֶר יְ ָשׁ ָרה צוֹםְ ...ל ִה ְת ַענּוֹת ִל ְפנֵ י ֱא ֵ סיפור נפלא סופר על הרה"ק רבי אהרן מבעלזא כי אֹתוֹ ֶא ֵתּן ָלכֶ ם" )י כט( נוסח כוּשׁנוּ" ,ובהמשך מובא )שם לא( וּלכָ ל ְר ֵ וּל ַט ֵפּנוּ ְ ָלנוּ ְ באחת מנסיעותיו ,כשהגיע הרכב לפרשת דרכים ציווה קינוּ ָהיְ ָתה ָע ֵלינוּ דומה לתפילה הנהוגה בימינו" :וְ יַ ד ֱא ֵ ראשי התבות 'מֹ ֶשׁה נֹ ְס ִעים ֲאנַ ְחנוּ' ֵהם 'אמן', על הנהג לסטות מהדרך שהיה אמור לנסוע בה ולעבור אוֹרב ַעל ַה ָדּ ֶר." וַ יַּ ִצּ ֵילנוּ ִמכַּ ף אוֹיֵ ב וְ ֵ רמז למאמר חז"ל )שבת קיט ב( שכל העונה אמן לנהוג בכביש אחר .לאחר נסיעה קצרה ,באחד מעיקולי אכן מקורה הנודע של תפילת הדרך הנהוגה כיום הדרך אמר לו הרבי לעצור ,יצא מרכבו ואמר תפילת בכל כוחו פותחים לו שערי גן עדן -שהוא הוא בדבריו של אליהו הנביא לרב יהודה )ברכות כט ב(: הדרך בכוונה גדולה .משסיים הורה לנהג להמשיך "ה ָמּקוֹם ֲא ֶשׁר ָא ַמר ה' אֹתוֹ ֶא ֵתּן ָלכֶ ם". ַ "וכשאתה יוצא לדרך ִ -ה ָמ ֵּל בקונך וצא" ומבארת בדרכו הרגילה. 'אמונת יצחק' הגמרא" :מאי המלך בקונך וצא? אמר רבי יעקב אמר למחרת התפרסם הדבר כי בדיוק באותו עיקול שאליו רב חסדא' :זו תפלת הדרך' .ואמר רבי יעקב אמר רב פנו כדי לומר את התפילה ,נקלעה לפנות ערב קבוצת הדרך'. חסדא' :כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת יהודים לסכנת חיים וניצלה באורח נס .כך ,שוב התגלו לעיני כל קדושתו וראייתו מאי תפילת הדרך? 'יהי רצון מלפניך ה' אלוקי שתוליכני לשלום' וכו'". למרחוק של הרבי הקדוש ,אשר הציל באמירת 'תפילת הדרך' כמה וכמה נפשות על עצם דבריו של אליהו הנביא תמה ה'צל"ח' ,כי מלשון הוראתו 'המלך בקונך' מישראל )'אדמור"י בעלז' ח"ב עמ' עב(. משמע שעניין תפילת הדרך הוא נטילת רשות ,וכפי שפירש רש"י שם .ולכאורה אמן אחר תפילת הדרך תמוה ,כיצד יידע המתפלל אם הרשות ניתנה לו אם לאו? בשולי היריעה נציין את דברי הרה"ק בעל 'אמרי יוסף' מספינקא זצ"ל )מועדים ב' דף "ה ָמ ֵּל בקונך וצא" ,כי בכך רמז אליהו על סגולה גדולה וביאר זאת ה'צל"ח' בשם השל"ה הקדוש ,על פי מה שהובא במשנה )ברכות פ"ה מ"ה( כח( על לשונו של אליהוִ : אודות רבי חנינא בן דוסא ,שאחר שהתפלל על החולים היה מכריע מיד" :זה חי עד מאוד שתועיל ליוצא לדרך ,והיא לייחד בברכתו את שם הוי"ה ואדנות כאחד וזה מת" .וכששאלוהו מניין לו זאת ,אמר להם" :אם שגורה תפלתי בפי יודע אני ]-הוי"ה אדנ-י[ שזהו הייחוד הנפלא הנעשה בעניית אמן שבכוחו להגן ולשמור שהוא מקובל ,ואם לאו יודע אני שהוא מטורף". עליו מכל רע. מסכים הוא ברוך הקדוש אם לבדוק לפי זה מבאר השל"ה אף בנידון זה ,שהדרך "הנֵּ ה ָאנֹכִ י כעין זה הביא בעל 'התעוררות הדרך' בפתיחת ספרו את לשון הכתובִ : ליציאתו של האדם לדרך אם לאו ,היא בבדיקה אם שגורה התפילה בפיו אם שׁ ֵֹל ַח ַמ ְל ָאְ ל ָפנֶ יִ ל ְשׁ ָמ ְרַ בּ ָדּ ֶר) "שמות כג כ( ,שמלאך בגימטרייה צ"א ,וייחוד זה לאו .אמנם נראה מדברי ה'צל"ח' שם שאין הדברים אמורים אלא באדם גדול כרב הוא סגולה גדולה לשמירה ולהצלחה בדרך. יהודה ,ולמעשה חובת התפילה מוטלת אף על אלו שאינם בדרגה המאפשרת ומכאן נראה שיש להקפיד ביותר על עניית אמן אחר תפילת הדרך ,שכן מבואר להם לדעת האם שגורה תפילתם בפיהם .ולכן אף אם אין התפילה שגורה בפיהם ,בזוהר שעניית אמן פועלת את הייחוד הנ"ל ,ואם כן יועיל ביותר הדבר לשמירה אין זה בעבורם סימן לרעה. בדרך. "וּמ ְק ָדּ ִשׁי ִתּ ָיראוּ" ִ יהודים יקרים! "מי שברך ...הוא יברך כל מי ששומר פיו ולשונו שלא לדבר בעת התפילה":... יום כ' בסיון הבעל"ט הינו היום שבו הגיעו לשיא פרעות האימים שפרעו הקוזקים ימ"ש באחינו בני ישראל הי"ד ,בשנות הזעם ת"ח-ת"ט. באותם ימים שאל רבנו התוספות יו"ט בחלום לסיבת הצרה ,ונתגלה לו כי כל זאת אירע לישראל משום שזלזלו בקדושת בית הכנסת בכך שלא נזהרו מדיבור בו בשעת התפילה וקריאת התורה. בעת הזאת אף אנו נקבל על עצמנו להימנע מכל דיבור בשעת חזרת הש"ץ וקריאת התורה ,וכך יהיה בידינו לשבח לבוראנו בעניית 'אמן' בכוונה כראוי אחר ברכות החזן והעולים לתורה. כר 'רב ייבי' -קונטרס 'מורא מקדש' ויהי רצון שבכך תתקיים בנו ברכתו של וה יה ההת התוספות יו"ט -נתברך בכל הברכות הכתובות בת בתורת משה ובספרי הנביאים ,ונזכה לשני ש שולחנות -בעולם הזה ובעולם הבא. ונאמר אמן! פניני אמוניﬦ ﬦ פני פניני אמן ותפילה בפרשת השבועע פנינ אמוניﬦ ﬦ מעשה מע סיפור שבועי על אמן ותפילה סיפ "על ִפּי ה' יִ ְסעוּ ְבּנֵ י יִ ְשׂ ָר ֵאל וְ ַעל ִפּי ה' יַ ֲחנוּ" )ט יח( ַ מוסר נפלא לדורות למד השל"ה הקדוש מפסוק זה" :על כל פעולה ותנועה שאדם מבקש לעשות ,יקדים ויאמר 'אם ירצה ה'' או 'בעזרת ה'' .ודרך משל ,בלכתו בדרך יאמר' :הנני נוסע בעזרת השם יתברך ,ובדעתי לחנות במקום פלוני אם ירצה ה''. וכשבא למקום החנייה אז יחזור וייתן שבח ויאמר' :הנה בעזרת השם יתברך באתי הנה '...ונמצא שם שמים שגור בפיו בשעה שעולה במחשבתו ובשעת מעשה ,וכך בכל פעולותיו". שחה הרבנית מלצר ,אשת חבר לגאון רבי איסר זלמן זצ"ל" :הכול יודעים כי מרן ה'חפץ חיים' התעתד לעלות לארץ ישראל ,אולם מעטים יודעים את הסיבה שלבסוף נמנע ממנו לעשות זאת: היה זה בשבת שקדמה למועד הנסיעה המתוכנן ,ה'חפץ חיים' דרש כדרכו בבית הכנסת ,ובתוך דבריו הזכיר שעומד לאחר השבת לעלות לארץ ישראל .כשסיים דבריו התפלאו רבים מהשומעים על כך שבניגוד להרגלו לא הזכיר ה'חפץ חיים' שעומד לנסוע 'בעזרת השם' .ואכן ,במוצאי שבת קודש ,ממש לפני הנסיעה חלתה הרבנית באופן פתאומי והתגלגל הדבר עד שנשארו בחו"ל". מן החדר השני שמע הגאון ר' איסר זלמן את הדברים והעיר" :שכחת להוסיף פרט בסיפור ,שאף על הליכה מחדר לחדר בתוך ביתו היה מקפיד ה'חפץ חיים' לומר 'בעזרת השם'"... 'אוצרות התורה' פרשת וישב האם שבת היא יום שמחה? מוֹע ֵדיכֶ ם) "...במדבר י י( "וּביוֹם ִשׂ ְמ ַח ְתכֶ ם ְוּב ֲ ְ כמקור לתקנת אמירת "ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג "...בתפילת מוסף של שבת ,הביא בעל 'שבלי הלקט' )עניין שבת סי' פב( בשם רבי אביגדור כ"ץ, "'וּביוֹם ִשׂ ְמ ַח ְתכֶ ם' -אלו שבתות" ,שמהם את דברי הספרי )בהעלותך עז( על פסוק זהְ : משמע שאף השבת מוגדרת כיום שמחה. נפשנו יבשה בהיעדר הברכות "וְ ַע ָתּה נַ ְפ ֵשׁנוּ יְ ֵב ָשׁה ֵאין כֹּל ִבּ ְל ִתּי ֶאל ַה ָמּן ֵעינֵ ינוּ" )יא ו( לכאורה ,מפני מה השתמשו ישראל בלשון' :נַ ְפ ֵשׁנוּ יְ ֵב ָשׁה' הלא מתאים היה יותר לומר 'גופנו יבש'? ביאר הגאון מטשיבין זצ"ל :באמרם זאת לא התאוננו בני ישראל על שאינם נהנים מהמן .אדרבה ,במן היו טועמים הם מכל מעדני עולם בלא מאמץ .אלא תלונתם הייתה על שנפשם הרוחנית מתענה מתוך שחסרה היא את הברכות המיוחדות לכל מאכל ומאכל ,כיוון שתמיד בירכו על המן ברכה אחת. קובץ 'קול התורה' גליון מז עמ' כג בלי מחשבה אין טעם "וְ ָהיָ ה ַט ְעמוֹ כְּ ַט ַעם ְל ַשׁד ַה ָשּׁ ֶמן" )יא ח( סיפר הגאון רבי שמעון שוואב זצ"ל" :באחת הפעמים שנכנסתי לחדרו של הסבא קדישא ,מרן ה'חפץ חיים' זצ"ל ,שאלני ה'חפץ חיים' לדעתי על המבואר בחז"ל שבני ישראל היו טועמים במן כל טעם שחשבו; 'ומה היה אם לא חשבו כלל?' ,תמה. "הוא לא המתין לתשובה ומיד השיב חדות' :פשוט אצלי שמי שלא חשב על שום דבר לא היה לו שום טעם ,שכן המן היה מזון רוחני .וכמו בכל עניין רוחני -אם אין עושים אותו במחשבה ,טעמו נותר טפל'. והוסיף בשפת האידיש' :א מ'לערנט און מ'טראכט ניט -האט דאס קיין טעם ניט ,אז מ'דאווענט און מ'טראכט ניט -האט דאס קיין טעם ניט!" לאמור :כשלומדים בלי לחשוב -אין טעם בלימוד ,וכשמתפללים בלי מחשבה -אין שום טעם לתפילה". 'לתתך עליון' בהעלותך עמ' קעו היאך נענה משה? "א-ל נָ א ְר ָפא נָ א ָלהּ" )במדבר יב יג( ֵ בספרו 'נחל קדומים' מביא החיד"א בשם קדמונים ,כי בלשון זו התפלל משה על מרים ,כי גילו לו מן השמיים שאם יזכיר בתפילתו ב' פעמים 'נא' מיד תתקבל תפילתו .על כן ,מוסיף החיד"א ,בפרשת ואתחנן ,מיד אחר שאמר פעם אחת )דברים תּוֹסף ַדּ ֵבּר ֵא ַלי עוֹד ַבּ ָדּ ָבר ַהזֶּ ה" ,כי אם "אל ֶ ג כה( ֶ'א ְע ְבּ ָרה נָּ א' אמר לו הקב"ה )שם כו( ַ היה מזכיר שוב 'נא' היה נענה מיד. רמז לשמה של מרים ִואמה הרה"ק רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצא היה כל ימיו חלוש ומלא מכאובים .פעם נפגש עם מרן ה'אמרי אמת' והזכיר עצמו לפניו בשמו ובשם אמו .העיר לו ה'אמרי "א-ל נָ א ְר ָפא נָ א ָלהּ" דורשת הגמרא )ברכות לד א( :שהמתפלל על אמת' שמהכתובֵ : החולה אינו צריך להזכיר את שמו) ,וראה ב'מגן אברהם' )קיט א( שפוסק שדין זה נאמר רק כשמתפלל בפני חבירו( ואם כן מדוע מקפיד הוא להזכיר גם את שם אמו? נענה ואמר הרבי מאוסטרובצא בחריפותו" :אמת כי אין כתוב במפורש את שמן של מרים ושל יוכבד ִאמה ,אך רמז לכך יש כאן ,שכן 'רפא נא' הן בגימטרייה של"ב ,וזו היא גם הגימטרייה של 'מרים יוכבד'"... 'יגדיל תורה' לא המדרש עיקר אלא המעשה "בני אמונים" ת.ד 102 .בני ברק | פקס | 08-9746102 .מייל | [email protected] .ניתן לקבל עלון זה במייל מידי שבוע shayעיצובים שמיים שגור על פיך הא שם ש שיהא השגחה פרטית על אם הדרך היה זה בימי בראשית של אשדוד החרדית ,כיום עיר ואם בישראל ,אולם אז הייתה היא מדבר שממה רוחני .לא היו לה ,לאשדוד של אז ,אפשרות להציע שירותים יעילים במיוחד לקומץ המשפחות החרדיות שהתנחלו בה ,ואפילו קו תחבורה מסודר לבני ברק טרם הופעל .לשירותן של אותן משפחות עמד רק קו אוטובוס פרטי בודד שחיבר בינם לבין בני ברק. "אני" ,כך מספר בעל המעשה" ,הייתי הנהג של קו זה במשך שנים ,עד שהתפתחה התחבורה וחברה ראויה לשמה החלה לפעול בעיר. הקו שפעל משעת בוקר מוקדמת ,אסף מלמדים ,מורות ותלמידים שלימדו ושלמדו בבני ברק ,ומשם המשיך לחיפה כשבדרך עצר גם בנתניה. בשעת אחר צהריים מאוחרת עשה הקו את דרכו לכיוון הנגדי כשהוא עמוס בנוסעים שעלו בבני ברק במטרה להגיע לביתם באשדוד ,כך שכמעט כל נוסעי הקו היו קבועים ,ואף תחנותיו היו קבועות למדי. באותו יום שבו התרחש סיפורנו ,באחת התחנות עלה במפתיע בחור צעיר והתעניין אצלי האם אני עוצר במושב 'ניר גלים'. השבתי ב'כן' מהוסס; אני אכן עובר שם ,אך לא רגיל לעצור במושב זה הממוקם סמוך מאוד לאשדוד ,מעט אחרי אזור התעשייה שלה. 'תוכל לעצור לי שם?' שאל. לרגע חשבתי להשיב כי אין לי תחנה שם ,אך לאחר מכן אמרתי לעצמי :למה לא לעשות טובה ליהודי ,והשבתי' :בשמחה!' כאשר הגעתי למושב והורדתי את הבחור בתחנה המבוקשת ,הבחנתי באשה זקנה היושבת וממתינה בתחנה .ברגע שעצרתי התרוממה זו ממושבה ושאלה אותי' :אתה מגיע לחיפה?' 'כן' ,השבתי מופתע. 'יופי' ,היא אמרה' ,אני כבר מביאה את הסלים שלי' .בטרם הספקתי להגיב חזרה הישישה לתחנה וגררה משם כמה סלים גדולים .כמה אברכים ירדו ועזרו לה להעלות את הסלים לאוטובוס ,ואף פינו לה את המקום שליד הנהג. ארך לה מעט זמן להתארגן עם הסלים הרבים ,וכשסיימה והתיישבה לבטח, התנעתי את האוטובוס ופניתי לכיוון הכביש הראשי. 'סבתא' ,מצאתי עצמי שואל פתאום' ,למה חיכית בתחנה הזו?' 'מה הפירוש למה? יש כאן תחנה ,לא?' ,השיבה תמהה. 'נכון ,יש כאן תחנה ,אבל מי גילה לך שעוצר בה אוטובוס שנוסע לחיפה?' 'אף אחד' ,היא ענתה ,ואני לא הבנתי. 'אז למה עמדת שם אם לא ידעת שצריך לעבור בה אוטובוס לחיפה?' 'כי זו התחנה היחידה שיש פה' ,אמרה בסבלנות משל הייתי קשה הבנה' ,לאן הייתי צריכה ללכת אם לא לתחנה?' 'נכון' ,אמרתי שוב וניסיתי להסביר את עצמי' ,אבל בתחנה שעמדת לא צריך לעצור אוטובוס לחיפה .יכולת לעמוד שם עד הלילה ואף אוטובוס לא היה מגיע'. 'אבל הנה אתה באת' ,השיבה האשה בחיוך. 'את צודקת' ,אישרתי' ,אך כעיקרון אני לא עוצר בתחנה הזו בדרך כלל ,ואם לא הייתי עוצר כאן ,מה היית עושה?' 'מחכה לאוטובוס אחר' ,ענתה בביטחון. 'אבל גם הוא לא היה עוצר לך ,כי בתחנה הזו אין עצירה לאוטובוס לחיפה!' התעקשתי ,כי משהו בדבריה לא היה מובן לי דיו. 'ובסוף עצרת .נכון?' 'נכון' ,אישרתי שוב ,מופתע מהשיחה המעניינת ומביטחונה הרב של האשה, 'ובכל זאת ,מדוע פנית לתחנה שאין בה עצירה לאוטובוס לחיפה?' 'הייתי צריכה להגיע לחיפה' ,היא הסבירה לי סוף סוף' ,אמרו לי ללכת לתחנה ממול ולעלות על אוטובוס לאשדוד ,ובאשדוד לחכות בתחנת אוטובוס לחיפה. אמרתי לבורא עולם' :אבא שבשמיים ,אני אשה זקנה ועייפה ,אין לי כוח לעבור לצד השני של הכביש עם כל הסלים ,וגם אין לי כוח להעלות את כל הסלים לאוטובוס לאשדוד ואחר כך לרדת ממנו ,לחכות בתחנה ושוב לעלות עם כל הסלים הללו לאוטובוס לחיפה' .ואז ביקשתי מהבורא יתברך שיביא לי את האוטובוס לחיפה עכשיו ,לפה ,לתחנה הקרובה'. 'נו ,'?...המהמתי בציפייה דרוכה להמשך. 'מה נו? אתה רואה! ביקשתי והוא הביא לי את האוטובוס לחיפה לכאן ,לתחנה'. 'סבתא' ,שאלתי שוב בהתרגשות ,כשהבנתי שנס כביר התרחש כאן לנגד עיניי ואני הייתי חלק לא מבוטל ממנו' ,אולי תספרי לי איך בדיוק ביקשת זאת?' 'ככה ,כמו שאנחנו מדברים עכשיו ,בצורה הכי ברורה והכי פשוטה שיש: 'בבקשה תעשה עימי חסד ותביא לי את האוטו לחיפה לכאן '.זה הכל' .נראה היה שהזקנה לא הבינה את התעקשותי לרדת לפרטים הקטנים ,אך שיתפה אתי פעולה ,כשכל הנוסעים מאחור מאזינים בדממה ובתדהמה להשגחה הפרטית הנסית שראו זה עתה בעיניהם. המשך הנסיעה עברה עליי בסערת רגשות .לא יכולתי להירגע מההשגחה הפרטית שנגלתה מול עיניי .הנה כי כן ,דווקא במקום שבו ברור כי אין מי שיוכל לעמוד לעזרת האדם ,הוא יתברך נמצא אתו .דווקא שם יכול אתה לבקש ממנו בתמימות ,מעומק הלב ,כבן המתחטא כלפי אביו ,והוא ברחמיו ישנה בשבילך את מערכות הטבע ויביא את האוטובוס ,או את כל מה שלא תצטרך ,עד אליך ממש". 'ניצוצות' במדבר – הקדמה
© Copyright 2024