‫ר‪.‬ק נ' ס‪.‬ק‬ ‫תמש (טב') ‪50661-55-56‬‬ ‫בית משפט לענייני משפחה בטבריה בשבתו בנצרת‬ ‫תמ"ש ‪ 50661-55-56‬ר‪.‬ק‪ .‬נ' ס‪.‬ק‪.‬‬ ‫בפני‬ ‫כב' השופט אסף זגורי‬ ‫תובעת‬ ‫באי כוח התובעת‬ ‫עו"ד יורם פרי ‪ ,‬עו"ד שוש פרי‬ ‫ר‪.‬ק‪.‬‬ ‫נתבע‬ ‫ס‪.‬ק‪.‬‬ ‫נגד‬ ‫מיני‪-‬רציו‪:‬‬ ‫* בני הזוג חיו יחדיו תקופה לא מבוטלת‪ .‬בתקופה זו קיבלו יחד דירה בקיבוץ פלוני‪ .‬מדובר בנכס‬ ‫משפחתי מובהק‪ ,‬שם בילו הצדדים רוב תקופת הנישואין עד לפירוד‪ .‬הצדדים לא ערכו כל הסכם הקובע‬ ‫חלוקה בלתי שוויונית ביחס לדירה למקרה שתשוייך להם בעתיד ושניהם אוחזים בה‪ .‬לפיכך‪ ,‬אם וכאשר‬ ‫תשוייך הדירה ותירשם על שם שני הצדדים‪ ,‬היא תהיה שייכת לשני הצדדים בחלקים שווים‪.‬‬ ‫* משפחה – יחסי ממון בין בני‪-‬זוג – רכוש משותף‬ ‫* משפחה – יחסי ממון בין בני‪-‬זוג – שיתוף בנכסים‬ ‫* משפחה – יחסי ממון בין בני‪-‬זוג – בית המגורים‬ ‫התובעת‪ ,‬הגב' ר‪.‬ק (להלן‪" :‬האשה") הגישה תביעה רכושית כנגד הנתבע מר ס‪.‬ק‪( .‬להלן‪" :‬האיש")‪.‬‬ ‫הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום ‪ 59.90.02‬והתגרשו ביום ‪ .12.92.11‬יש הסכמה בין הצדדים להורות על‬ ‫איזון המשאבים אשר הצטברו משך חייהם המשותפים‪ .‬בהתאם להסכמות אליהן הגיעו הצדדים התקבלה‬ ‫חוות דעת אקטואר אשר התייחסה למכלול זכויות הצדדים‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בית המשפט לענייני משפחה פסק כי‪:‬‬ ‫בכל הנוגע לעניין איזון המשאבים הכספי‪ ,‬יש לקבל את חוות דעת האקטואר ולהורות לאיש להעביר לידי‬ ‫האישה את יתרת הסכום בגובה ‪ ₪51,,52‬ובכך לסיים באופן סופי ומוחלט את ההתדיינות הכספית בין‬ ‫הצדדים‪ ,‬ללא שיש לקזז ממנה דמי שימוש כלשהם‪ .‬לעניין סוגיית הדירה בקיבוץ פלוני‪ ,‬יש להעדיף את‬ ‫עמדת האיש על פני עמדת האשה‪.‬‬ ‫אין בהליכי שיוך הדירות בקיבוץ על מנת להעניק לנתבע מעמד ולא כל שכן זכות קניין או עילת תביעה‬ ‫בתקופה זו שהיא למעשה תקופת ביניים‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬הנתבע לא הציג ראיה‪ ,‬כי הופנה לוועדת השיוך של‬ ‫הקיבוץ לשם רישום בפועל של השיוך ה חוזי על שמו‪ .‬במצב נתון זה‪ ,‬ובשים לב לשינויים המתחייבים‬ ‫בטיב הזכות של הצדדים כתוצאה מהשיוך המתרגש עליהם‪ ,‬וכל עוד לא נסתיים ההליך ברישום‪ ,‬הרי‬ ‫‪1‬‬ ‫ר‪.‬ק נ' ס‪.‬ק‬ ‫תמש (טב') ‪50661-55-56‬‬ ‫שהתקנון וההחלטות שניתנו מכוחו הינם חלק מתנאי ההתחייבות לעשות עסקה במקרקעין‪ .‬משמע‪ ,‬בטרם‬ ‫הבשיל הליך השיוך‪ ,‬אין למי מהצדדים עוד זכות של ממש בדירה‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬אין בכך כדי למנוע הכרעה עקרונית במסגרת היחסים בין בעלי הדין שבפנינו‪ ,‬הכרעה‬ ‫שתשמש אותם בבוא העת‪ ,‬כאשר יושלם הליך שיוך הדירות בקיבוץ והצדדים יוכלו לרשום הזכויות‬ ‫בדירה על שמם ברשות מקרקעי ישראל או בלשכת רישום מקרקעין‪ .‬על מנת שלא יידרש מהצדדים לעבור‬ ‫הליך משפטי נוסף ובשעה שהקיבוץ מודיע בכל המסמכים שצורפו מטעמו לכתבי הטענות של הצדדים‪,‬‬ ‫כי מדובר בהכרעה פנימית בין בעלי הדין‪ ,‬ברם הדירה ממילא תירשם על שם שני הצדדים‪ ,‬ניתן וראוי‬ ‫להכריע עקרונית בשאלה זו כבר כעת‪.‬‬ ‫בשעה ששני הצדדים מודים‪ ,‬כי קיבלו יחד הדירה בשנת ‪ 1002‬ובשעה שחלות עליהם הוראות חוק יחסי‬ ‫ממון בין בני זוג והואיל והתייחסות הקיבוץ אליהם היא כאל תא משפחתי אחד הזכאי לשיוך עתידי‪ ,‬הרי‬ ‫שעל פניו יש לקבוע שהדירה משותפ ת‪ .‬מי שטוען אחרת‪ ,‬עליו נטל ההוכחה והוא כבד מפאת העובדה‬ ‫שדירה מהווה נכס משפחתי מובהק שבתי משפט רואים בו בדרך כלל כנכס משותף‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬כי הנטל‬ ‫להראות כי הזכויות בדירה העתידית שתשוייך אינה מחצה על מחצה כל כולו לפתחו של האשה‪.‬‬ ‫האשה טענה בסיכומיה‪ ,‬כי אם וכאשר יושלם הליך שיוך הדירות בקיבוץ‪ ,‬על הדירה להירשם אך ורק על‬ ‫שמה‪ ,‬כיוון שהעבירה עמה דמי עזיבתה מקיבוץ אלמוני בו גרה קודם המעבר לקיבוץ פלוני ובשל העברת‬ ‫קרן הפנסיה שלה לקיבוץ זה‪ .‬טענה זו ראוי היה לה שלא תיטען כלל‪ .‬במסגרת סעיף הסעדים שבכתב‬ ‫התביעה‪ ,‬לא עתרה האשה לח לוקה בלתי שוויונית של הנכסים בין בני הזוג‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬היא ביקשה‬ ‫להדגיש את השיתוף ואת כוונת השיתוף בין הצדדים‪ ,‬אף בתקופת טרום הנישואין – תקופה בה לשיטתה‬ ‫חיו הצדדים כידועים בציבור‪ .‬משאין מדובר בסעד שנתבע במפורש‪ ,‬הוא לא יינתן ודי בכך לסלק טענות‬ ‫האשה על הסף‪.‬‬ ‫הצדדים חיו יחדיו תקופה לא מבוטלת‪ .‬בתקופה זו קיבלו יחד הדירה הנוכחית בקיבוץ פלוני‪ .‬אין זה‬ ‫משנה מי הביא מה‪ .‬אין זה משנה מי קדם למי או למי היה ותק רב יותר בקיבוץ פלוני‪ .‬הדירה שניתנה‬ ‫לצדדים ניתנה לשניהם כבני זוג‪ .‬מדובר בנכס משפחתי מובהק‪ ,‬שם בילו הצדדים רוב תקופת הנישואין‬ ‫עד לפירוד‪ .‬הצדדים לא ערכו כל הסכם הקובע חלוקה בלתי שוויונית ביחס לדירה למקרה שתשוייך להם‬ ‫בעתיד ושניהם אוחזים בה‪ .‬לפיכך‪ ,‬אם וכאשר תשוייך הדירה ותירשם על שם שני הצדדים‪ ,‬היא תהיה‬ ‫שייכת לשני הצדדים בחלקים שווים‪.‬‬ ‫פסק דין‬ ‫א‪.‬‬ ‫ההליך והסכמות הצדדים‪:‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫התובעת‪ ,‬הגב' ר‪.‬ק (להלן‪" :‬האשה") הגישה תביעה רכושית כנגד הנתבע מר ס‪.‬ק‪( .‬להלן‪:‬‬ ‫"האיש") ביום ‪.0/55/1656‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫ביום ‪ 52/2/1655‬התקיים דיון במעמד הצדדים ובאי כוחם ובמסגרתו הגיעו הם להסכמות‬ ‫שקיבלו תוקף של פסק דין חלקי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫להלן נוסח ההסכמות‪:‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ר‪.‬ק נ' ס‪.‬ק‬ ‫תמש (טב') ‪50661-55-56‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫הצדדים הסכימו‪ ,‬כי "המועד הקובע" לצרכי איזון משאבים יהיה ‪.25/2/1660‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫הצדדים הסכימו למנות את האקטואר אבי כהן אשר ניתנו לו סמכויות רחבות לבחון את כל‬ ‫הכנסות הצדדים‪ ,‬גם לאחר תקופה זו ועד למועד הגשת התביעה ‪.0/55/56 -‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫עוד הוסכם‪ ,‬כי במידה ויתגלה בבדיקת המומחה‪ ,‬כי הנתבע העלים ו‪/‬או הרוויח כספים‬ ‫שונים עד למועד הקרע – ‪ – 25/2/60‬אך כספים אלה מצאו ביטוי רק לאחר מועד הקרע‬ ‫באמצעות הפקדות בחשבונות בנקים שונים על שם הנתבע ו‪/‬או מי מטעמו‪ ,‬כי אז גם כספים‬ ‫אלו יאוזנו בחלקים שווים בין הצדדים‪.‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫כן הוסכם‪ ,‬כי צו הסרת חיסיון יורחב עד ליום ‪ 5/0/56‬באמצעותו יוכל כל צד לקבל מידע‪.‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫בנוסף הוסכם ‪ ,‬כי הגם שהתביעה הוגשה לפי סעיף ‪ 55‬לחוק יחסי ממון התייחסות אליה‬ ‫תהיה כתביעה לאיזון משאבים ללא צורך בהגשת כתב תביעה מתוקן‪.‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫עוד נקבע‪( ,‬עמ' ‪ 55‬שורות ‪ 55-51‬לפרוטוקול)‪ ,‬כי לאחר קבלת דו"ח האקטואר ובשים לב‬ ‫להצעות שיועלו על ידו‪ ,‬יבואו הצדדים במו"מ לקראת הסכם באשר לדרך האיזון המוסכמת‬ ‫ובהיעדר הסכמה‪ ,‬יערוך בית המשפט עבור הצדדים את איזון המשאבים (עמ' ‪ 51‬שורה ‪.)5‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫הסכמה כאמור אין‪ ,‬ולפיכך נדרש בית המשפט להכרעה שיפוטית במחלוקות‪ .‬נביא לשם כך‬ ‫תמצית הרקע העובדתי הרלבנטי‪ ,‬טענות הצדדים בעניין המחלוקות העיקריות‪ ,‬הדיון‬ ‫וההכרעה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫רקע עובדתי‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫הצדדים נשוא התביעה נישאו זל"ז כדמו"י ביום ‪ 16.60.01‬והתגרשו ביום ‪51.61.55‬‬ ‫מנישואים אלה לא נולדו ילדים‪ .‬לאישה ילדים בוגרים מנישואיה הראשונים ואילו לאיש‬ ‫אין ילדים‪.‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫ש ני הצדדים מודים‪ ,‬כי קודם הנישואין הם חיו יחד כידועים בציבור לכל דבר ועניין‪ .‬האשה‬ ‫טוענת כי הדבר ארך ‪ 3‬שנים ואילו האיש טוען לתקופה קצרה יותר בת ‪ 2‬שנים‪ .‬מכל מקום‪,‬‬ ‫אין חולק שעובר להיכרותם חיה האישה עם ילדיה בקיבוץ אלמוני ועם התחזקות הקשר עם‬ ‫האיש וביום ‪ 11.60.01‬עברה היא להתגורר עמו ועם ילדיה בדירה שקיבלו בני הזוג מקיבוץ‬ ‫פלוני (סעיף ‪ 3‬לתביעת האשה)‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ר‪.‬ק נ' ס‪.‬ק‬ ‫תמש (טב') ‪50661-55-56‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫האישה עובדת כמנהלת חשבונות ואילו האיש שהינו בעל תואר שני בעבודה סוציאלית עובד‬ ‫מזה כ‪ 51-‬שנים כמורה דרך (בעיקר לתיירים דוברי אנגלית)‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫כל אחד מן הצדדים הציג טיעונים שונים ביחס לנסיבות הפרידה; בקליפת האגוז ייאמר‪ ,‬כי‬ ‫האשה טענה‪ ,‬כי האיש מזלזל בה‪ ,‬לא טיפל בה בעת שחלתה והתעלם כליל מצרכיה ואילו‬ ‫האיש הכחיש טענות אלו והוסיף‪ ,‬כי האשה מורדת בחיי אישות ואף ניהלה מערכת יחסים‬ ‫עם גבר זר מחוץ לנישואים‪.‬‬ ‫‪0.‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬מיום ‪ 25.62.56‬הצדדים שוב אינם חיים עוד תחת קורת גג אחת ויש הסכמה בין‬ ‫שניהם להורות על איזון המשאבים אשר הצטברו משך חייהם המשותפים‪.‬‬ ‫‪.56‬‬ ‫בהתאם להסכמות אליהן הגיעו הצדדים התקבלה ביום ‪ 63.55.51‬חוות דעת אקטואר אשר‬ ‫התייחסה למכלול זכויות הצדדים וביניהם לזכויות אשר נצברו בחשבון המשותף‪ ,‬לרבות‬ ‫השקעות האיש ב***‪ ,‬פנסיית האיש‪ ,‬תיקי השקעות של האיש‪ ,‬ביטוח חיים באיילון של‬ ‫האשה‪ ,‬תשלום לביטוח הלאומי של האיש‪ ,‬חשבון רכישת מכונית האשה‪ ,‬תלושי שכר של‬ ‫האשה קרן השתלמות של האישה ביטוחי חיים של הבעל והאשה ועוד‪.‬‬ ‫‪.55‬‬ ‫בסיכום חוות הדעת של המומחה המלומד‪ ,‬הוצעו על ידו שתי חלופות לצורך איזון‬ ‫המשאבים‪:‬‬ ‫‪.51‬‬ ‫‪.55.5‬‬ ‫האחת‪ ,‬ככל שברצון הצדדים לסיים את ההתחשבנות במועד חוות הדעת‪ ,‬על האיש‬ ‫להעביר לאשה סך של ‪ ₪ 1,022‬ובנוסף על הצדדים להתחלק ביתרת החשבון‬ ‫המשותף ע"ס ‪ ₪ 525,212‬לכל אחד ולקזז את התנועות שבוצעו על ידי כל אחד מהם‬ ‫לאחר המועד הקובע‪.‬‬ ‫‪.55.1‬‬ ‫חלופה שנייה על פי חוות הדעת הינה איזון זכויות נכון ליום המימוש (קרי איזון‬ ‫נדחה)‪ .‬במקרה שכזה יחוייב האיש להעביר לידי האשה סכום מיידי של ‪₪ 160,150‬‬ ‫ומאידך על האשה להעביר לבעל סך של ‪ ₪ 0,061‬בתאריך ‪ 26.56.1653‬בגין קרן‬ ‫ההשתלמות ב"איילון"‪ ,‬סך של ‪ ₪53,502‬בתאריך ‪ 10.62.1650‬בגין ביטוח המנהלים‬ ‫"באיילון" וסך של ‪ ₪ 2,116‬בתאריך ‪ 10.62.1650‬בגין זכויות אגב פרישה מעבודה‪.‬‬ ‫לאחר העלאת השגותיהם השונות של הצדדים ביחס לחוות הדעת ולאחר שהועברו זה מכבר‬ ‫בהתאם להחלטה שיפוטית והסכמה חלקית של הצדדים בדבר העברת סכומי כסף מהאיש‬ ‫לאשה בסך ‪ ₪ 521,226‬עודכנה חוות הדעת על ידי המומחה ביום ‪ 15.61.52‬וכעת עולה ממנה‬ ‫שעל האיש להעביר לאשה סך של ‪ ₪ 15,211‬בלבד לסיום כולל של ההתחשבנות וביצוע איזון‬ ‫המשאבים‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ר‪.‬ק נ' ס‪.‬ק‬ ‫תמש (טב') ‪50661-55-56‬‬ ‫‪.52‬‬ ‫האיש מסרב להעביר לידי האשה את הסך דלעיל בטענה‪ ,‬כי עליה להעביר לידיו דמי שימוש‬ ‫ראויים בגין מגוריה בדירה המשותפת בקיבוץ‪.‬‬ ‫‪.53‬‬ ‫כאן המקום לציין‪ ,‬כי במסגרת סיכומי האיש וויתר הוא על דרישותיו ביחס למיטלטלין וכן‬ ‫ביחס לכלבם של הצדדים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫גדר המחלוקת וטענות כל צד בעניין‪:‬‬ ‫‪.51‬‬ ‫שיוך הדירות בקיבוץ בו מתגוררים הצדדים‪:‬‬ ‫‪51.5‬‬ ‫בעניין זה טוענת האישה‪ ,‬כי בית מגורים בקיבוץ ניתן לצדדים למגורים בלבד‪ ,‬עת‬ ‫עברה היא מקיבוץ אלמוני לקיבוץ פלוני‪ .‬הבית (דירה מס' **‪ ,‬מגרש *** שכונה‬ ‫דרומית בגוש *** להלן ‪" :‬הדירה")‪ ,‬לדבריה אינו שייך למי מהם אלא שייך לקיבוץ‬ ‫בלבד כל זאת הואיל וטרם בוצע הליך "שיוך נכסים" בקיבוץ אשר במסגרתו ייקבע‬ ‫איזה נכס יקבל כל אחד מחברי הקיבוץ‪ .‬האישה הוסיפה בהקשר זה‪ ,‬כי אין צפי‬ ‫לגבי מועד השיוך העתידי‪ .‬וציינה כי אם וכאשר הליך שיוך הדירות ייצא לפועל‬ ‫בעתיד הדירה בה היא מתגוררת כיום צריכה להירשם על שמה באופן בלעדי הואיל‬ ‫והיא העבירה עמה את דמי עזיבתה ואת קרן הפנסיה מקיבוץ אלמוני לקיבוץ פלוני‪.‬‬ ‫‪51.1‬‬ ‫מנגד ציין האיש‪ ,‬כי הליך "שיוך של דירות בקיבוצים" נולד בעקבות החלטה ‪015‬‬ ‫של מועצת מקרקעי ישראל מיום ‪ ,10.61.5000‬אשר בוטלה בהמשך על ידי החלטה‬ ‫‪ 000‬של מועצת מקרקעי ישראל‪ .‬לדבריו‪ ,‬כחלק מההחלטה הוקנתה משמעות רבה‬ ‫לוותק של החבר בקיבוץ וזאת לצורך קביעת אחוז תשלום דמי ההיוון שישולמו‬ ‫בעת רישום הדירות בממ"י‪ .‬בעקבות החלטה זו החלו לדבריו קיבוצים רבים בהליך‬ ‫שיוך דירות וביניהם קיבוץ פלוני בו מתגוררים הצדדים‪.‬‬ ‫לטענתו‪ ,‬סעיף ‪()5( 33‬א)(‪ )5‬לתקנון הקיבוץ קובע‪ ,‬כי כפוף להחלטות הקיבוץ‬ ‫הזכאים "לשיוך דירות" הם מי שהיו חברי הקיבוץ ביום הקובע ‪ .12.51.62‬לדבריו‬ ‫נכון להיום הליך השיוך נמשך‪ ,‬הקיבוץ ביצע טבלאות שיוך דירות לחברים‪ ,‬לרבות‬ ‫שמאויות הדירות לצורך השיוך בפועל‪.‬‬ ‫הנתבע אף צירף מספר נספחים המעידים לדבריו על כך‪ ,‬דוגמת מכתב ממזכיר‬ ‫הקיבוץ מיום ‪ 60.51.56‬וכן מכתב מב"כ הקיבוץ מיום ‪ .12.60.55‬מכל האמור טוען‬ ‫האיש‪ ,‬כי הזכות לשיוך דירת מגוריהם טרם פרידתם היא חלק מרכושם המשותף‪.‬‬ ‫ועל כן סבור הוא‪ ,‬כי יש לדחות את טענת האשה בדבר היותה בעלת הזכות‬ ‫הבלעדית לרישום הדירה על שמה בעתיד וכי יש לקבוע כי הדירה שייכת לשני‬ ‫הצדדים‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תמש (טב') ‪50661-55-56‬‬ ‫‪.50‬‬ ‫ר‪.‬ק נ' ס‪.‬ק‬ ‫מחלוקת נוספת בין הצדדים נוגעת לטענת קיזוז אותה העלה האיש בגין דמי שימוש אשר‬ ‫לטענתו חייבת לו האישה בגין שימושה הבלעדי בדירתם‪.‬‬ ‫‪.50.5‬‬ ‫בהקשר זה טען האיש כי על פי סעיף ‪ 02‬לתקנון חבר אינו רשאי להעביר או להמחות‬ ‫זכות המגורים שלו בדירה ללא הסכמה מפורשת של הקיבוץ בכתב‪.‬‬ ‫עוד הוסיף האיש‪ ,‬כי הוא לא העביר ולא המחה את זכותו לשימוש האישה בדירה‪.‬‬ ‫זכות זו נותרה לשיטתו משותפת לשני הצדדים עד לסיום "הליכי השיוך" ואין‬ ‫בעזיבתו את בית המגורים בכדי להוות ויתור על זכות זו‪ .‬לדבריו‪ ,‬עם פרידתם ביום‬ ‫‪ 25.62.60‬נמנעה מהנתבע השימוש בדירה‪ ,‬כאשר האישה אף החליפה את המנעול‬ ‫בדירה ואינה מסכימה לחלוק עמו השימוש בדירה בנסיבות אלו סבור האיש כי הוא‬ ‫זכאי לדמי שימוש מהמועד הקובע או לחילופין ממועד הגירושין בחודש מאי שנת‬ ‫‪ 1655‬ועד להשלמת מועד שיוך הדירה ופירוק השיתוף בה בשווי ‪ ₪ 316‬לחודש‪.‬‬ ‫‪.50.1‬‬ ‫מנגד‪ ,‬האשה בקשה לדחות טענות אלו מכל וכל‪ .‬לדבריה האיש מנסה לגבות ממנה‬ ‫כספים בגין נכס אשר כלל אינו שייך לו וללא הוכחה ראויה בעניין זה‪ .‬בעניין זה‬ ‫הפנתה האישה לסעיף ‪ 02‬לתקנון הקיבוץ בו נקבע‪ ,‬כי לחבר קיבוץ אין זכות לגבות‬ ‫דמי שכירות מחברי קיבוץ אחרים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫דיון והכרעה ‪:‬‬ ‫‪.50‬‬ ‫אקדים אחרית לראשית בכל הנוגע לעניין איזון המשאבים הכספי ואומר‪ ,‬כי יש לקבל את‬ ‫חוות דעת האקטואר ולהורות לאיש להעביר לידי האישה את יתרת הסכום בגובה ‪₪15,211‬‬ ‫ובכך לסיים באופן סופי ומוחלט את ההתדיינות הכספית בין הצדדים‪ ,‬ללא שיש לקזז ממנה‬ ‫דמי שימוש כלשהם‪ .‬לעניין סוגיית הדירה בקיבוץ פלוני‪ ,‬אני מבכר עמדת האיש על פני‬ ‫עמדת האשה‪ ,‬הגם שמדובר בהכרעה שיפוטית עקרונית מבחינת הצדדים ללא סעד‬ ‫אופרטיבי כנגד הקיבוץ (אשר כלל לא צורף כצד להליך וטרם השלים הליכי השיוך)‪.‬‬ ‫ד‪.‬א‪ .‬הליך שיוך הדירות‪:‬‬ ‫‪.52‬‬ ‫אין חולק‪ ,‬כי החל בקיבוץ פלוני הליך של שיוך דירות; הדבר עולה מעיון בסעיפים שונים‬ ‫בתקנון הקיבוץ דוגמת סעיף‪()5(33‬א)(‪ )5‬וכן מהחלטה ‪ 000‬של מועצת מקרקעי ישראל‪ .‬כמו‬ ‫כן ממכתב שצירף הנתבע מיום ‪ 0.51.56‬עולה‪ ,‬כי הצדדים זכאים לשיוך דירה אחת בלבד‬ ‫לשניהםוכי ההתחשבנות הינה בין בני הזוג‪ .‬ברי איפוא‪ ,‬כי לצורך אותה "התחשבנות"‬ ‫נדרש אנוכי להכריע במחלוקות בין הצדדים‪.‬‬ ‫‪.50‬‬ ‫חרף האמור‪ ,‬ההליך של שיוך הדירות הגם שהחל והוא בעיצומו הוא טרם הסתייםואין‬ ‫בהליכי שיוך הדירות על מנת להעניק לנתבע מעמד ולא כל שכן זכות קניין או עילת תביעה‬ ‫‪6‬‬ ‫תמש (טב') ‪50661-55-56‬‬ ‫ר‪.‬ק נ' ס‪.‬ק‬ ‫(בוודאי לא תביעה לפירוק שיתוף) בתקופה זו שהיא למעשה תקופת ביניים (בטרם הסתיים‬ ‫הליך השיוך)‪ .‬דומה‪ ,‬כי גם האיש אינו חולקשאף אחת מן הדירות בקיבוץ לא נרשמה על שם‬ ‫חבר כלשהוא‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬הנתבע לא הציג ראיה‪ ,‬כי הופנה לוועדת השיוך של הקיבוץ לשם‬ ‫רישום בפועל של השיוך החוזי על שמו‪ .‬במצב נתון זה‪ ,‬ובשים לב לשינויים המתחייבים‬ ‫בטיב הזכות של הצדדים כתוצאה מהשיוך המתרגש עליהם‪ ,‬וכל עוד לא נסתיים ההליך‬ ‫ברישום‪ ,‬הרי שהתקנון וההחלטות שניתנו מכוחו הינם חלק מתנאי ההתחייבות לעשות‬ ‫עסקה במקרקעין‪ .‬משמע‪ ,‬בטרם הבשיל הליך השיוך‪ ,‬אין למי מהצדדים עוד זכות של ממש‬ ‫בדירה (ראה והשווה פסק דינו של כב' השופט יונתן אברהם בת‪.‬א‪( .‬טב') ‪ 1130/62‬קבלו רונן‬ ‫נ' קיבוץ גינוסר (‪ ,52/2/1660‬פורסם במאגרים [פורסם בנבו]))‪.‬‬ ‫‪.16‬‬ ‫ועוד יש לציין את הידוע והמובן מאליו בהקשר זה ; הליכי שיוך דירות הינם מורכבים‬ ‫ארוכים וסבוכים‪ .‬הם כרוכים בקבלת הסכמת רשות מקרקעי ישראל ואישורים שונים של‬ ‫וועדות התכנון ואף טעונים הם אישורי צדדי ג' אחרים‪ ,‬כגון רשם האגודות השיתופיות‪.‬‬ ‫מדובר בתהליך המורכב מצעדים משפטיים רבים אף בתוך הקיבוץ עצמו (כגון אישור‬ ‫ההסדר באסיפה הכללית‪ ,‬אישור ההסדר המפורט לעניין רישום הדירות‪ ,‬הסדרת סוגיית‬ ‫דמי העזיבה)‪ ,‬קבלת אישור הצדדים השלישיים הנ"ל‪ ,‬ובשינויים המתחייבים ממנגנון‬ ‫השיוך המאומץ‪ -‬כשיוך חוזי ולא קנייני‪ -‬כאשר בשלב הנוכחי של הגשת בקשה זו‪ ,‬הליכי‬ ‫השיוך בקיבוץ פלוני טרם הבשילו לכדי האפשרות שניתן יהיה ליתן סעד אופרטיבי לעניין‬ ‫הדירה‪.‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫ויצוין‪ ,‬כי מתכתובת אלקטרונית בין בא כוח האישה למר פלמוני‪ ,‬מנהל הקהילה בקיבוץ‬ ‫פלוני מיום ‪ 13.60.52‬עולה‪ ,‬כי כלל אין כל צפי לסיום הליך שיוך הדירות וכך בלשונו של‬ ‫מנהל הקהילה‪:‬‬ ‫"אנו ממשיכים בתהליך שלנו ואין תאריך צפי לסיום"‬ ‫‪.11‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬הנתבע לא עתר לצירוף הקיבוץ כצד‪ ,‬לשם מתן סעד כנגדו וברור לכל כי בשלב‬ ‫הנוכחי‪ ,‬שעה שהמקרקעין הינם ברשות הקיבוץ וברשותו בלבד ואין למי מהצדדים זכות‬ ‫קניין כלשהי בהם‪ ,‬לא יוכל בית המשפט להעניק סעד אופרטיבי ביחס לזכויות בדירה‪.‬‬ ‫ההכרעה הנוכחית‪ ,‬יש להבהיר‪ ,‬יפה היא אך לצורך הריב שבין הצדדים שבפניי והיא‬ ‫מחייבת אותם בלבד (ו‪/‬או את חליפיהם)‪.‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬אף לצורך אימות טענותיו של הנתבע ולצורך בחינה באיזה שלב נמצא הליך שיוך‬ ‫הדירות ראוי היה לצרף הקיבוץ כצד להליך והדבר לא בוצע‪ .‬די באלה כדי להבהיר מדוע לא‬ ‫ניתן ואין צורך בשלב זה להכריע בעתירת האיש לקבוע זכויות כלשהן ביחס לדירה בה‬ ‫התגוררו הצדדים יחדיו‪.‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫יחד עם כל אלה‪ ,‬אין בכל אלה כדי למנוע הכרעה עקרונית במסגרת היחסים בין בעלי הדין‬ ‫שבפניי‪ ,‬הכרעה שתשמש אותם בבוא העת‪ ,‬כאשר יושלם הליך שיוך הדירות בקיבוץ‬ ‫‪7‬‬ ‫ר‪.‬ק נ' ס‪.‬ק‬ ‫תמש (טב') ‪50661-55-56‬‬ ‫והצדדים יוכלו לרשום הזכויות בדירה על שמם ברשות מקרקעי ישראל או בלשכת רישום‬ ‫מקרקעין‪ .‬על מנת שלא יידרש מהצדדים לעבור הליך משפטי נוסף ובשעה שהקיבוץ מודיע‬ ‫בכל המסמכים שצורפו מטעמו לכתבי הטענות של הצדדים‪ ,‬כי מדובר בהכרעה פנימית בין‬ ‫בעלי הדין‪ ,‬ברם הדירה ממילא תירשם על שם שני הצדדים‪ ,‬ניתן וראוי להכריע עקרונית‬ ‫בשאלה זו כבר כעת‪.‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫העובדה כי עסקינן בדירה משותפת עולה כאמור מהנספחים אשר צורפו וראוי כעת לצטט‬ ‫חלקים מהם‪ ,‬שהינם רלוונטיים לקביעה כי עסקינן בדירה משותפת‪.‬‬ ‫במכתב ממרכז צוות השיוך מיום ‪ 55.62.52‬נכתב כדלקמן‪:‬‬ ‫"ע"פ בקשתך אלו נתוני הדירה שלך ושל ר‪.‬ק‪ .‬לתאריך ‪ 62.62.52‬הבית‬ ‫נמצא בקיבוץ פלוני‪.‬‬ ‫גוש מס' *** ‪ -‬בשכונה הדרומית‪ *** .‬בית טורי בן ‪ 3‬דירות בדירה מס' ‪.1‬‬ ‫הנתונים נכונים ליום זה ומחייבים את המערכת העוסקת בשיוך דירות‪.‬‬ ‫היו שינויים במספרי המגרשים בשנים האחרונות שנבעו ממהלכים‬ ‫תכנוניים‪ ,‬אך בפברואר ‪ 1652‬ננעלו מספרי המגרשים והם לא ישתנו‬ ‫בשנים הקרובות‪ .‬תהליך השיוך נמשך ולא ברור מתי יסתיים‪".‬‬ ‫הנה כי כן‪ ,‬מהמכתב הנ"ל אשר הינו רלוונטי לחודש האחרון עולה‪ ,‬כי ההתייחסות לדירה‬ ‫נשוא התובענה הינה התייחסות כדירה משותפת לשני בני הזוג‪.‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫במכתב נוסף מטעם הקיבוץ הממוען לצדדים (ראה נספח ה' לסיכומי הנתבע) נמסרו להם‬ ‫נתוני שמאות אודות הדירה נשוא התביעה‪ .‬הפנייה במכתב הייתה לשניהם כך שברור שוב‪,‬‬ ‫כי מבחינת התייחסות ותפיסת הקיבוץ‪ ,‬כי במידה ובעתיד הליך שיוך הדירות ייצא אל‬ ‫הפועל הזכויות בדירה אמורות להתחלק בין שניהם בחלקים שווים‪.‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫במכתב נוסף של מזכיר קיבוץ פלוני (ראה נספח ו' ) מיום ‪ 0.51.56‬לנתבע הייתה התייחסות‬ ‫לנפקות שיש לשוות לעובדה שהצדדים יהיו גרושים בעת הליך שיוך דירות וכך נכתב‪:‬‬ ‫"לפי החלטות קיבוץ פלוני לגבי בני זוג אשר התגרשו לאחר היום הקובע‬ ‫שבקיבוץ פלוני הוא ה‪ 12.51.62-‬הזוג זכאי לשיוך של דירה אחת בלבד‬ ‫וההתחשבנות היא בין בני הזוג כראיה לזה הנכם מופיעים ברשימה‬ ‫שהוגשה לוועדת הפרוגראמות כבית אב אחד"‪.‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫מדובר בהוכחה נוספת לכך‪ ,‬שעל פי הנספח הנ"ל הצדדים נחשבים כבית אב אחד ולא ייתכן‬ ‫כי בשל העובדה כי האישה עושה שימוש בלעדי בדירה זכויות האיש בעתיד ייפגעו או‬ ‫יישללו‪ .‬עוד עולה ממסמך דנן‪ ,‬כי ההתחשבנות בין הצדדים ביחס לזכויות בדירה לאחר‬ ‫‪8‬‬ ‫ר‪.‬ק נ' ס‪.‬ק‬ ‫תמש (טב') ‪50661-55-56‬‬ ‫שיוכה היא במישור הפנימי בין הצדדים ומשאין הסכמה ברי כי על בית המשפט להכריע‬ ‫בעניין על מנת שהצדדים לא יזקקו בעתיד לנהל הליכים שניתן להכריע בהם כבר כעת‪.‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫למעלה מכך מנספח ט' אשר צירף האיש לסיכומיו עולה‪ ,‬כי ישנה חוות דעת משפטית‬ ‫בעקבות פנייה של מנהל הקהילה מר פלמוני בעניינם האישי של הצדדים‪ .‬מנהל הקהילה‬ ‫פירט המקרה וכך הייתה עמדת משרד עורכי הדין בעניין‪:‬‬ ‫‪ .5":‬ככלל זוג חברים שהתגוררו בדירה משותפת ביום הקובע‪ ,‬יהי זכאים‬ ‫לשיוך דירה זו יחדיו‪( ,‬ההדגשה במקור) במועד בו הקיבוץ ישלים בשעה‬ ‫טובה את תהליך השיוך‪.‬‬ ‫‪ .1‬שמות בני הזוג הועברו כתא משפחתי אחד לועדת הפרוגרמות של‬ ‫משרד החקלאות והתא המשפחתי אושר כזכאי אחד לשיוך‪.‬‬ ‫‪.2‬אשר על כן ‪ ,‬גם אם לאחר המועד הקובע נפרדו דרכיהם‪ ,‬עדיין הזכות‬ ‫לשיוך דירת מגוריהם טרם פרידתם ‪ .‬היא חלק מרכושם המשותף‪.‬‬ ‫(ההדגשה שלי א‪.‬ז)‬ ‫‪.3‬יודגש‪ ,‬הזכאות לשיוך היא משותפת‪ ,‬ונגזרת מעצם היותם של בני הזוג‬ ‫חברים ביום הקובע‪ -‬זאת ללא קשר לשאלות הוותק שנצבר למי מהם‪,‬‬ ‫בין אם מקיבוץ פלוני ובין אם מחוצה לה"‬ ‫‪.26‬‬ ‫ראינו איפוא‪ ,‬כי מבחינת ההתייחסות של בעל הקניין‪/‬הרכוש – הצדדים נתפסים כבעלי‬ ‫זכויות שוות בדירה וכי אין בפרידה או בגירושיהם כדי להביא לשלילת זכאות מי מהם‬ ‫בדירה שתשוייך בעתיד כדירה השייכת לשניהם (בין אם יהא זה שיוך קנייני ובין אם שיוך‬ ‫חוזי)‪.‬‬ ‫‪.25‬‬ ‫אם כך היא ההתייחסות של בעל הקניין (הקיבוץ)‪ ,‬עולה השאלה‪ ,‬האם מבחינת חוק יחסי‬ ‫ממון בין בני זוג‪ ,‬תשל"ג – ‪ 5002‬ו‪/‬או האם הצדדים ערכו הסכם ביניהם הקובע אחרת (בין‬ ‫אם הסכם ממון ובין אם הסכם אחר)‪ .‬התשובה על שאלה זו הינה שלילית לגמרי‪.‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫נפתח בכך‪ ,‬שבשעה ששני הצדדים מודים‪ ,‬כי קיבלו יחד הדירה בשנת ‪ 5001‬ובשעה שחלות‬ ‫עליהם הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג והואיל והתייחסות הקיבוץ אליהם היא כאל תא‬ ‫משפחתי אחד הזכאי לשיוך עתידי‪ ,‬הרי שעל פניו יש לקבוע שהדירה משותפת‪ .‬מי שטוען‬ ‫אחרת‪ ,‬עליו נטל ההוכחה והוא כבד מפאת העובדה שדירה מהווה נכס משפחתי מובהק‬ ‫שבתי משפט רואים בו בדרך כלל כנכס משותף (בוודאי כאשר נרשם על שני הצדדים‪ ,‬אך גם‬ ‫כאשר נרכש ונרשם על שם אחד מהם בלבד בתוך תקופת הנישואין וראו ‪ :‬ע"א ‪2661/02‬‬ ‫יעקב בן צבי נ' מיכל סיטין ואח'‪ ,‬פ"ד מט(‪ 1 ,)2‬בעמ' ‪ ; 52‬ע"א ‪ 260/02‬הדרי נ' הדרי (דרחי)‪,‬‬ ‫פ"ד מח(‪ , 021 )2‬וישנם מקרים של שיתוף ספציפי אף בדירה שנרכשה על ידי מי מהם קודם‬ ‫הנישואין וראו‪ :‬ע"א ‪ 0020/63‬ששון נ' ששון‪ ,‬פ"ד נט(‪ ;100 )1‬בע"מ ‪ 5202/55‬פלונית נ' פלוני‬ ‫[פורסם בנבו] (‪ ,)10.51.51‬בע"מ ‪ 56023/60‬פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (‪ ; )1660‬בע"מ‬ ‫‪ 1005/52‬פלונית נ' פלוני‪[ ,‬פורסם בנבו] ‪ ; )15/62/1652‬ע"א ‪ 0016/56‬בן גיאת נ' הכשרת‬ ‫היישוב‪[ ,‬פורסם בנבו] (‪.))55/2/55‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ר‪.‬ק נ' ס‪.‬ק‬ ‫תמש (טב') ‪50661-55-56‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫רוצה לומר‪ ,‬כי הנטל להראות כי הזכויות בדירה העתידית שתשוייך אינה מחצה על מחצה‬ ‫כל כולו לפתחו של האשה‪.‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫כאמור‪ ,‬האשה טוענת בסעיף ‪ 56‬לסיכומיה‪ ,‬כי אם וכאשר יושלם הליך שיוך הדירות‬ ‫בקיבוץ‪ ,‬על הדירה להירשם אך ורק על שמה‪ ,‬כיוון שהעבירה עמה דמי עזיבתה מקיבוץ‬ ‫אלמוני בו גרה קודם המעבר לקיבוץ פלוני ובשל העברת קרן הפנסיה שלה לקיבוץ זה‪ .‬טענה‬ ‫זו היא מקוממת וראוי היה לה שלא תיטען כלל‪ .‬ברם מקום שהיא נטענה ומפאת חשיבותה‬ ‫הכלכלית של הדירה עבור הצדדים‪ ,‬היא תתברר להלן‪.‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫כמבוא לדיון בטענה זו של האשה עלינו להזכיר‪ ,‬כי במסגרת סעיף הסעדים שבכתב התביעה‪,‬‬ ‫לא עתרה האשה לחלוקה בלתי שוויונית של הנכסים בין בני הזוג‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬היא ביקשה‬ ‫להדגיש את השיתוף ואת כוונת השיתוף בין הצדדים‪ ,‬אף בתקופת טרום הנישואין – תקופה‬ ‫בה לשיטתה חיו הצדדים כידועים בציבור (כארבע שנים)‪ .‬משאין מדובר בסעד שנתבע‬ ‫במפורש (רישום הדירה אך ורק על שם האשה)‪ ,‬הוא לא יינתן ודי היה בכך לסלק טענות‬ ‫האשה על הסף‪ .‬בנוסף‪ ,‬בעל דין לא יכול לאחוז החבל משני קצותיו; מחד גיסא‪ ,‬טוענת‬ ‫האשה לשיתוף בכל הנכסים והזכויות הרשומות והשייכות לאיש ואשר נצברו מאז החיים‬ ‫יחד 'כידועים בציבור'‪ ,‬קרי מאז ‪ .5005‬מצד שני‪ ,‬היא טוענת בעצם להפרדה רכושית שכן‬ ‫לדבריה הביאה עמה פנסיה ודמי עזיבה מקיבוץ אלמוני לקיבוץ פלוני‪ .‬מדובר בחוסר תם לב‬ ‫והעלאת טענות סותרות (אמנם משפטית‪ ,‬אך עדיין סותרות)‪ .‬אליבא דאשה‪ ,‬כל הזכויות‬ ‫שצבר האיש בתקופת הנישואין ויחסים כידועים בציבור הינן משותפות‪ ,‬אך הדירה בקיבוץ‬ ‫פלוני היא רכושה הפרטי‪ .‬מדובר בטענה מקוממת אשר דינה להידחות‪.‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫הצדדים חיו יחדיו תקופה לא מבוטלת‪ .‬בתקופה זו קיבלו יחד הדירה הנוכחית בקיבוץ‬ ‫פלוני‪ .‬אין זה משנה מי הביא מה‪ .‬אין זה משנה מי קדם למי או למי היה ותק רב יותר‬ ‫בקיבוץ פלוני‪ .‬הדירה שניתנה לצדדים ניתנה לשניהם כבני זוג (ללא קשר לפנסיה ודמי‬ ‫עזיבה של האשה מאלמוני מחד גיסא וללא קשר לותק של האיש בקיבוץ פלוני מאידך‬ ‫גיסא)‪ .‬מדובר בנכס משפחתי מובהק‪ ,‬שם בילו הצדדים רוב תקופת הנישואין עד לפירוד‪.‬‬ ‫הצדדים לא ערכו כל הסכם הקובע חלוקה בלתי שוויונית ביחס לדירה למקרה שתשוייך‬ ‫להם בעתיד ושניהם אוחזים בה‪ .‬אם וכאשר תשוייך הדירה ותירשם על שם שני הצדדים‬ ‫(בין אם שיוך קנייני ובין אם חוזי)‪ ,‬היא תהיה שייכת לשני הצדדים בחלקים שווים ללא כל‬ ‫פער ו‪/‬או הבדל‪.‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫אמנם מודע אנוכי לאפשרות לעשות שימוש בסעיף ‪ )1(2‬לחוק יחסי ממון בין בני זוג‪ ,‬תשל"ג‬ ‫– ‪ , 5002‬ולקבוע בנסיבות מיוחדות שמצדיקות זאת כי איזון הדירה לא יהיה מחצה על‬ ‫מחצה אלא לפי יחס אחר‪ .‬אך כן מודע אנוכי להנחיית פסיקת בית המשפט העליון לפיה‬ ‫הכלל בחוק יחסי ממון הינו איזון שווה של הנכסים בני האיזון בין בני הזוג‪ .‬סטייה מכלל‬ ‫זה תעשה רק בנסיבות מיוחדות לאחר שנבחן 'מכלול נסיבותיו של כל מקרה לגופו בהתחשב‬ ‫‪19‬‬ ‫ר‪.‬ק נ' ס‪.‬ק‬ ‫תמש (טב') ‪50661-55-56‬‬ ‫בכלל השיקולים הרלוונטיים' (בג"ץ ‪ 3502/63‬פלוני נ' בית הדין הרבני לערעורים ([פורסם‬ ‫בנבו]‪ ; )52.51.1660 ,‬בג"ץ ‪ 2012/60‬פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים‬ ‫(פורסם בנבו‪ ,)2.56.1662 ,‬סעיף ‪ 0‬לפסק דינה של כב' השופטת מ' נאור)‪.‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫אין בנסיבות שלפניי כל טעם המצדיק שימוש בהוראת בסעיף ‪ )1(2‬לחוק לעיל‪ ,‬זאת בייחוד‬ ‫לאור העובדה שברור כי בינתיים ועד לביצוע השיוך בפועל ו‪/‬או עד אשר תשתכלל הזכות‬ ‫לפרק שיתוף בדירה בפועל‪ ,‬מי שיעשה בה שימוש בלעדי היא האשה ובשעה שכל יתר‬ ‫הנכסים יאוזנו בחלקים שווים (ואף לאלתר בטרם מועד פרעונם בפועל)‪.‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫בנסיבות אשר פורטו סבור אני‪ ,‬כי ככל שהליך שיוך הדירות יגיע לסיומו הרי שעסקינן‬ ‫בדירה משותפת לשני הצדדים בחלקים שווים והזכויות בדירה ככל שיהיו כאלה בעתיד יהיו‬ ‫שייכות לצדדים בחלקים שווים‪.‬‬ ‫ד‪.‬ב‪.‬‬ ‫דחיית עתירת האיש לפסיקת דמי שימוש‪:‬‬ ‫‪.36‬‬ ‫עתירתו הנוספת של ה איש הינה לפסיקת דמי שימוש אשר יקוזזו מהסך אותו הוא חייב‬ ‫לאישה על פי חוות דעת האקטואר‪ .‬האיש עתר כאמור לפסיקת ‪ ₪ 316‬לחודש החל ממועד‬ ‫הפרידה דהיינו אוגוסט ‪ 1660‬או לחילופין מיום הגירושין בחודש ‪.61/55‬‬ ‫‪.35‬‬ ‫לאחר עיון בכתבי בי דין אשר הוגשו ובנספחיהם נחה דעתי‪ ,‬כי גם לעתירה זו של האיש אין‬ ‫מקום להיענות בחיוב‪ .‬ראשית כל אשר נאמר ביחס להליך שיוך הדירות יפה וביתר שאת גם‬ ‫לסוגיה זו שהרי הקיבוץ‪ ,‬ובטרם הושלם הליך השיוך‪ ,‬הוא בעל הזכויות הקנייניות‬ ‫(החכירה) בדירות‪ ,‬ולו (ורק לו) נתונה הזכות והחובה להעניק את השימוש והחזקה בדירה‬ ‫לחברי קיבוץ אחרים הזקוקים לדיור‪ ,‬ולכן שעה שהאיש איננו הבעלים של הדירה אלא‬ ‫למעשה הוא היה בר רשות בה בלבד אין עומדת לו הזכות לדרוש דמי שימוש ודין טענות‬ ‫אלה של האיש להידחות על הסף‪.‬‬ ‫‪.31‬‬ ‫וכאן המקום להפנות לסעיף ‪ 02‬לתקנון הקיבוץ אשר קובע‪:‬‬ ‫"מסר הקיבוץ לחבר נכס או נכסים‪ ,‬לרבות דירת מגורים‪ ,‬לשימושו של‬ ‫החבר‪ ,‬לא תהא לחבר כל זכות בנכס למעט זכות השימוש‪"...‬‬ ‫כך שיוצא אפוא שעל פי התקנון האיש אינו רשאי לגבות דמי שימוש ללא הסכמת הקיבוץ‬ ‫אותה לא צירף‪.‬‬ ‫‪.32‬‬ ‫כמו כן האישה צירפה לסיכומיה מכתב מעו"ד נ‪.‬ח‪.‬המייצגת את קיבוץ פלוני בו נכתב בסעיף‬ ‫‪ 1‬לעניין דמי השכירות כדלקמן‪:‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ר‪.‬ק נ' ס‪.‬ק‬ ‫תמש (טב') ‪50661-55-56‬‬ ‫"כאמור לעיל הדירות בקיבוץ שייכות לקיבוץ‪ ,‬ולא נתקבלו החלטות על‬ ‫גביית דמי שימוש על ידי הקיבוץ בגין השימוש בהן‪ .‬אם וככל שחברים‬ ‫מנסים לגבות דמי שימוש מחברים אחרים בגין שימוש בדירה בקיבוץ‪,‬‬ ‫הקיבוץ אינו צד לכך ולא אישר מעולם הליך מסוג זה"‪.‬‬ ‫‪.33‬‬ ‫האישה צירפה בנוסף העתק התכתבות בדואר אלקטרוני מיום ‪ 13.60.52‬בין בא כוחה לבין‬ ‫מר פלמוני‪ ,‬מנהל הקהילה בקיבוץ פלוני בה הוא נשאל ביחס לגביית דמי שימוש והלה‬ ‫השיב‪:‬‬ ‫"לא! אין שום אפשרות שחבר קיבוץ ישכיר לחבר אחר‪ ,‬או למי שלא היה‬ ‫חבר‪ ,‬דירה‪.‬‬ ‫הדירות הן של הקיבוץ ולא של החברים"‬ ‫‪.31‬‬ ‫זאת ועוד לפי נספח ‪ 1‬לכתב ההגנה ונספח ח' מיום ‪ 0/51/56‬שצורף לסיכומי האיש‪ ,‬הוא‬ ‫קיבל דירה חילופית מהקיבוץ כבר באוגוסט ‪ .1660‬משכך‪ ,‬מה לו כי ילין ויתבע דמי שימוש‬ ‫(ועוד מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט)‪ .‬אמנם האשה נהנית מהדירה אך האיש בהחלט‬ ‫לא חסר‪.‬‬ ‫‪.30‬‬ ‫הדברים אם כן ברורים; אין כל אפשרות לגבות דמי שימוש הן על פי התקנון הן על פי‬ ‫הנספחים אשר צורפו והן מכוח העובדה כי הדירה נשוא התובענה איננה בבעלות מי‬ ‫מהצדדים‪ .‬בנוסף‪ ,‬האיש קיבל דירה לשימושו מהקיבוץ זה מכבר ואין בשימוש הבלעדי‬ ‫בדירה כדי לגרום לו נזק‪ .‬לאור כל אלה‪ ,‬עתירתו של האיש בהקשר זה דינה דחייה‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫סיכום ותוצאה‪:‬‬ ‫‪.30‬‬ ‫מכל האמור נובע כי על האיש להעביר לידי האישה על פי חוות דעת האקטואר המשלימה‬ ‫סך של ‪ ₪ 15,211‬ויובהר כי האיש לא הכחיש‪ ,‬כי עלי להעביר לידי האישה הסך הנ"ל אלא‬ ‫טען לקיזוז בלבד (של דמי השימוש – טענה שנדחתה)‪.‬‬ ‫‪.32‬‬ ‫אני מחייב האיש להעביר לידי האישה סך של ‪ ₪ 15,211‬בתוספת ריבית והצמדה מיום‬ ‫‪ 53.61.52‬היום בו ניתנה חוות הדעת המתוקנת של האקטואר‪.‬‬ ‫‪.30‬‬ ‫אני קובע כי במידה ויושלם בעתיד הליך שיוך דירות בקיבוץפלוני הרי שדירה מס' ‪ ,1‬מגרש‬ ‫** * שכונה דרומית בגוש *** בקיבוץ פלוני תהיה שייכת לצדדים בחלקים שווים וכל אחד‬ ‫מהם יהיה רשאי לעתור לפירוק שיתוף בה‪ ,‬על פי כל דין‪.‬‬ ‫‪.16‬‬ ‫אני דוחה עתירת האיש לקבלת דמי שימוש בדירה בה התגוררו הצדדים יחדיו בעבר וכיום‬ ‫עושה בה האישה שימוש בלעדי‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ר‪.‬ק נ' ס‪.‬ק‬ ‫תמש (טב') ‪50661-55-56‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫ביחס למיטלטלין (תכולת דירה)‪ ,‬טען הנתבע כי חזר בו מדרישתו לחלוקתם ואילו האשה‬ ‫טענה כי אלה חולקו בהסכמה ואף לאחר החלוקה נטל האיש מטלטלין נוספים ללא רשות‬ ‫ומכל מקום מה שנותר בדירה הם מטלטלין ישנים שאינם שווי ערך‪ .‬כך או אחרת‪ ,‬אני רואה‬ ‫בכך סוגייה שנפתרה בין הצדדים לצורך בהכרעה שיפוטית‪ .‬הוא הדין לעניין כלבם המשותף‬ ‫של הצדדים שיישאר באחריות בלעדית של האשה‪.‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫הואיל והתביעה התקבלה בחלקה ונדחתה בחלקה האחר אין צו להוצאות‪.‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫המזכירות תמסור פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק‪.‬‬ ‫ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים של הצדדים‪.‬‬ ‫ניתן היום‪ ,‬ד' בתשרי תשע"ד‪ 2 ,‬בספטמבר ‪ ,1652‬בהיעדר הצדדים‪.‬‬ ‫אסף זגורי‪ ,‬שופט‬ ‫‪1539215‬‬ ‫‪13002252‬‬ ‫אסף זגורי ‪13002252‬‬ ‫נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה‬ ‫‪1,‬‬