משמעות המוסיקה על ויטגנשטיין על חווית המשמעות ו
ויטגנשטיי על חווית המשמעות ועל משמעות המוסיקה
רקע
I
תמונות במחזה
א.
תארו לעצמכ כמה תמונות ממחזה :בתמונה האחת רואי משורר יושב ליד עששית ,בידו עט ולפניו
שולח ע מחברת .הוא שקוע בסרעיפיו ,מרוכז ושקוע בעבודתו .הוא כותב ,ק ומסתובב ,מגרד בראש
ומאמ את מבטו ,מתיישב בעצבנות ,ומוחק מילה ממה שכתב וכותב משהו במקומה ,מוחק שוב ,ניגש
לספריה ומסתכל במילו ,כותב ומוחק ,עד שלבסו הוא מתיישב נינוח ומרוצה.
בתמונה השניה רואי צייר ,לפניו דוגמנית – הוא מסתכל בה בחט ,מזיז את ראשו ימינה
ושמאלה ומשרבט משהו על הנייר – קווי פזורי שאינ מתחברי לכלו ונראי כמעט כקשקוש.
ואז ,לפתע ,הוא מדגיש קוו קצר אחד ומוסי עיגול קט בצידו ,והנה דמותה של הדוגמנית על הנייר –
ממש היא .כל יתר הקווי שנראו קוד כקשקוש מקבלי פתאו מוב ברור לכדי ציור ששבו נראית
הדוגמנית בברור ,עד כדי זיהוי מיידי .
בתמונה השלישית – אדריכל שיושב בי כמה תמונות של בתי – הוא יושב לפני שולח עבודה
גדול מצויד במכשירי שרטוט משוכללי ,כשלפניו שרטוט תכנית בניי גדולה .נכנסי קבל ומזמי
העבודה .ה מסתכלי בתוכנית ומבטיה אטומי .האדריכל מסביר לה פרטי שוני תו תנועות
ידיי נמרצות .ה מתענייני ולא כל כ מביני .הוא מראה לה תמונות של בתי קיימי ומסביר –
"זה יראה בער כמו זה ,את רואי הנה הפינה המוגבהת ,הנה הקשת המרכזית וגר
המדרגות…הקבל מתעניי" :מה יהיה הרוחב של זה? ומה יהיה יותר גבוה – הקשת או עיקול
המדרגות?" .האדריכל משיב .מזמי העבודה מעיר בקוצר רוח" :אני רוצה שזה יהיה כמו בתמונה הזו".
האדריכל אומר" :בדיוק כ זה יהיה ,אתה רואה הנה כא בשרטוט".
בתמונה הרביעית רואי חדר מרווח ע פסנתר ,תלמיד ומורה .התלמיד מנג בשט ובבטחו –
מוכ לקונצרט לאוזניי לא מקצועיות .בסיו נגינתו היא מוחאת לו כפיי ,מחמיאה לו ,ואז מתחילי
לעבוד .כל השעה עובדי על המשפט הפותח – הוא מנג ,היא מפסיקה אותו ומעירה לו ,תו תיקו
שגיאות ,תיקו אצבוע ,הבהרת המפסוק ,הסבר מפורט של תמצית המהל ההרמוני וכו' .יש דברי
שהוא תופס ומשפר מיד את נגינתו ,ויש מה שלא הול בשו פני .היא מנסה להביאו לתפוס את מה
שהיא רוצה ,מנסה להדגי בשירה ,בריקוד ,בתיאורי מילוליי ,בהבעות פני ומחוות .פה וש הוא
מצטחק ולפתע אומר "אהה ,הבנתי" ומנג שוב – הבדל דק א היא מרוצה ,הוא תפס.
בתמונה החמישית יושבי שלושה פילוסופי ומתווכחי בלהט :הנושא הוא מחלוקת על
מאמר שקראו לגבי תרגו חדש של שירה גרמנית .אחד מה ,שמצטט מהשיר בגרמנית ,טוע בלהט
שלא נית לתרג שירה וכל המאמר הוא הבל :חלק מהתופעות שבה המבקר רואה מעלות ומשבח בגינ
את התרגו )כגו מטפוריקה עשירה ומשקל אחיד( ,ה ,טוע הדובר ,תופעות מיוחדות לתרגו שאינ
בשיר המקורי ,ולכ לא היו צריכות להיות בתרגו ככזה .מצד שני ,הוא טוע ,אי ידע זאת הקורא
שאינו יודע גרמנית? וא הוא קורא גרמנית – מה הוא צרי את התרגו? השניי האחרי חולקי עליו
והויכוח מתפתח לשאלת המשמעות שיש למילי בשירה :האחד שואל בהתרסה כלפי הראשו %הא זו
אותה משמעות שיש לה בשפה המדוברת? הא המשמעות נשארת קבועה במעבר משפת המקור
לתרגו? הא בכלל אפשר שלשתי מילי תהא אותה משמעות? מדוע אפשר לתרג ספר מדעי א אי
אפשר לתרג שירה? השלישי טוע שהויכוח עקר – מושגי המשמעות שוני בהקשרי שוני ועד שלא
ננסח עקרונות של תורת משמעות כללית ,לא יהיו בידינו אמצעי רציניי להכריע בויכוחי כאלה .ע
זאת הוא מתקשה לענות לשאלות הראשו לגבי טיב של עקרונות כאלה ,וה שניה מתקשי
להתמודד ע טענת השני ,שפילוסופי שוני נסחו עקרונות שוני; כיצד נכריע אנו ביניה?
כל אחת מהתמונות מעוררת שאלות קשות :במה בדיוק מתחבט המשורר בתמונה הראשונה?
אי הוא יודע מה לחפס ואי הוא יודע שמצא סו סו את המילה הנכונה? ובשניה – אי הוספת עיגול
קט משנה פתאו את האופ שבו רואי את כל שאר הציור? הרי הוא לא השתנה ומה ההבדל בי מי
שרואה את הדוגמנית בציור לבי מי שרואה היטב את הציור ויודע שזה ציור שלה )נניח ,משו שאמרו
לו ,או שהוא ראה את הצייר מצייר אותה( ,א לא רואה אותה בציור ,וא לא מבי אי אפשר לומר
שטות כזו? למה מביני הקבל והקניי ,בתמונה השלישית ,את התצלומי שבחדר האדריכל ללא בעיה,
א לא מביני את התוכנית שרטוט? – הלא בשניה קווי וכתמי על נייר .וברביעית %על יסוד מה
מעירה המורה לתלמיד המצוי ומתקנת אותו? באיזה מוב מה שהיא אומרת "נכו"? ואי הוא מצליח,
מתנועות העוויות פני ומילי שלה להבי אי הוא צרי לנג? ולגבי החמישית אי צור לפרט – הרי
הבעיות מנוסחות בה עצמה.
ומעבר לבעיות שכל תמונה מעוררת ,נשאלת השאלה הא אלה תמונות של אותו מחזה? מה
הקשר ביניה? אחד הדברי המרתקי בטיפולו של ויטגנשטיי בשאלות שהתעוררו בתמונה החמישית
הוא ,שהוא רואה קשר הדוק בי התמונות השונות במחזה שלנו; ה למעשה מבטאות פני שונות של
אותו עניי .והבנת הקשר בי התופעות הללו ,לא רק שהיא מעניינת כשלעצמה ,אלא שהיא פותחת פתח
להבנת השאלות שמתעוררות לגבי כל אחת מהתמונות לחוד .בדברי הבאי אנסה להסביר חלק
מרעיונותיו על כ.
* * *
ב.
הטרקטטוס ופרגה
למילי ,לפי הטרקטטוס של ויטגנשטיי ,יש משמעות ) (Bedeutungבהקשר של משפט ).(3.3 Satz
1
משמעות ,בהקשר כזה ,ה האובייקטי או הדברי שעליה ה מורי ) .(3.203למשפטי אי
משמעות ,אלא יש לה מוב ) .(Sinnהמוב של משפט הוא ,באופ גס ,מצב הדברי שהוא מציג );2.221
,(4.031ומשפט הוא מעי תמונה של מובנו .עמדות אלה נגזרות מעיקרי תורת המשמעות של הטרקטטוס
של ויטגנשטיי ,וה נטענות ש כנגד עמדותיו של פרגה .פרגה ניסח את "עקרו ההקשר" ,שעליו ,כמעט
בנוסחו המקורי ,ויטגנשטיי חוזר ב 3.3ומאז הפ העיקרו ללח חוק של רבי מהעוסקי
בפילוסופיה של הלשו ,עד כדי כ שבקושי שמי לב לכ .ופרגה הוא זה שג פיתח פיתוח שיטתי
)שחלקו כרו בפיתוח לוגיקה חדשה( את מושגי המוב והמשמעות )הוראה( ,וגרס הבחנה חדה ביניה.
רבי רואי בפיתוח זה את אחת המהפכות החשובות בפילוסופיה ואת ראשיתה של תורת משמעות ושל
הגישה המודרנית לפילוסופיה של הלשו .א פרגה סבר שג למילי וג למשפטי יש ג מוב וג
משמעות .הסימטריה המפתה הזו נראתה לויטגנשטיי טעות חמורה וחלק ניכר מהטרקטטוס שלו
מהווה תשתית להבנתה של הטעות.
משמעותה של מילה )או של ש( ,שהיא ,בשיטתו של פרגה ,תרומתה לקביעת ער האמת של פסוקי
חיווי שהיא מופיעה בה ,מוקנית לה מכוח מובנה .לגבי המוב ,יש להבחי בי שני אפיוני שוני של
פרגה ,שהיחס ביניה הוא ממוקדי הקושי בשיטתו :על פי אפיו אחד ,המוב של ש הוא אופ
ההינתנות ) (Art des Gegebenseinsשל הוראתו )משמעותו( .למשל כשמדובר בש שמשמעותו היא
אובייקט ,המוב הוא אופ ההינתנות של האובייקט .זהו אפיו אפיסטמי ביסודו ,ויש מתח לא מבוטל
בינו לבי "עקרו ההקשר" הנ"ל ,א יש לזכור שאצל פרגה הוא מאול על ידי מבנה המשמעות המשוקע
בשפה ,מה שנות פתח לאפשרות להחליש וא להתיר את המתח הזה .על פי האפיו האחר ,המוב של
מילה הוא תרומתה למחשבות המבוטאות בפסוקי שכוללי אותה ,שאות פרגה מזהה ע המובני
של אות פסוקי .אפיו זה ,שהוא הדומיננטי ב'חוקי יסוד' ,משולב היטב ע עקרו ההקשר ,והוא
2
למעשה ביטוי אחר לו.
בטרקטטוס ,כאמור ,ויטגנשטיי שלל ייחוס מוב למילי ,וייחס מובני רק לפסוקי שלמי .השאלה,
'מכוח מה מוקנית למילי משמעות?'' ,מכוח מה הופ סימ לסמל?' ,הופכת ,לפיכ ,לקשה במיוחד
בשיטתו ,שכ התשובה הפרגיינית ,ורבות אחרות ברוחה ,אינה מזומנת לו .אינני יכול לדו כא בשאלה
זו בפרוט ,א אומר זאת :בטרקטטוס ,משמעותה של מילה מוקנית לה מכוח מעמדה בפסוקי ,שה
מעי תמונות של מצבי דברי בעול .פסוק%תמונה כזה מציג מצב דברי מסויי מכוח "שיטת
הפרוייקציה" מהעול לשפה ,ואפשרותה של פרוייקציה כזו מותנה בכ שלמצב ולפסוק יש אותה צורה
לוגית 3.תפיסה זו של משמעות משולבת היטב ע עקרו ההקשר הנ"ל בטרקטטוס ,ומבהירה את
מרכזיותו .ע זאת ,כשנזכור שמצב הדברי שפסוק מציג )או שתמונה מתמנת( הוא ,פחות או יותר,
מובנו של הפסוק ,הרי שעלול להיראות ,שתשובת הטרקטוס לשאלת המפתח דלעיל ,אינה כה רחוקה או
מנוגדת לתפיסה הפרגיינית .שכ ,לומר שמשמעותה של מילה מוקנית לה מכוח מעמדה בפסוקי,
שמציגי את מובניה )טרקטטוס( ,אינו כה רחוק מלומר שמשמעותה מוקנית לה מכוח מעמדה
)תרומתה השיטתית( במחשבות ,שה המובני של הפסוקי שכוללי אותה .קרבה זו א מתהדקת
בכ שמחשבה ,אצל ויטגנשטיי היא משפט בעל מוב ) (4והיא מתבטאת במשפט כ שהאובייקטי שלה
יקבילו למרכיבי היסודיי של המשפט )(3.2
ובכל זאת ,ההבדל בי שתי התשובות גדול .כדי לעמוד עליו יש להתרכז בשאלה נוספת שאנו נדחקי
אליה :אי ,ומכוח מה מוקנה לפסוק המוב שלו? אצל פרגה ,התשובה בעיקרה היא :מכוח המובני של
מרכיביו .זה מעלה חשש למעגליות מדאיגה ,שכרוכה במה שציינתי לעיל כקושי מרכזי בשיטתו.
בטרקטטוס ,לעומת זה ,יש הימנעות ברורה ממעגליות כזו ,וניסיו נועז לענות על השאלה במונחי
הכללי הלוגיי%תחביריי ,אשר משקפי את השימוש בשפה ובביטוייה ) 4.(3.326פנייה זו אל הכללי
הלוגיי%תחביריי מכניסה צד 'הוליסטי' ללב תורת המשמעות של הטרקטטוס ,שעלול להיראות מנוגד
לאופי ה'אטומיסטי' ,שבדר כלל רואי בו את קו ההיכר הדומיננטי של הספר .האטומיז הזה אומר
שמובנו של פסוק פשוט )'פסוק אטומי'( אינו תלוי לוגית בזה של שו פסוק אחר .א העמדה ,שמובנו של
פסוק מוקנה לו מכוח הלוגיקה – הכללי הלוגיי תחביריי של השפה – נראית ,לפחות על פניה ,לא
מתיישבת ע זה .בירור הראוי של ענייני אלה מצרי דיו נרחב .נסתפק כא בפיתולי אלה,
שמביאי אותנו לפתח של עיקרי השיטות הנדונות .שכ ,מטרתי העיקרית בסקירה זו היתה להציג את
מה שנראה לי כרקע חשוב הנחו להבנת מהלכיו הבאי של ויטגנשטיי.
ג.
לאחר הטרקטטוס %משמעות ושימוש
מאוחר יותר ויטגנשטיי זנח ,או התנגד מפורשות ,להרבה מהכרו בעמדות שהציע בטרקטטוס .ע
כתביו שמראשית שנות השלושי ויטגנשטיי הדגיש הדגשה הולכת וגוברת שעל מנת לחשוב בבהירות
על מושג המשמעות ועל אופ תפקודה של השפה ,רצוי לדבר לא על מה שמילי מציינות או מורות ,ולא
על מה שמשפטי מציגי )או מתמני( ,אלא על האופני שבה משתמשי במילי ובמשפטי
בהקשרי מסוימי) .דוגמאות מוקדמות ה למשל PRעמ' BB ;59עמ' .4ניצניו של רעיו זה מצויי
לדעתי בטרקטטוס .הרחבתי על כ במאמרי "שימוש ומשמעות בטרקטטוס"( .האופי הפני%לשוני
והלא%ייצוגי של תפיסת המשמעות וההבנה שלו הודגש בכ הדגשה יתירה.
בד בבד ע שינוי חשוב )וידוע( זה ,ויטגנשטיי הכיר בכ ששימוש ,במוב הנדו כא ,הוא בראש
ובראשונה שימוש במילה )או ביטוי או פסוק( ,ושאיגוד של תקריות שימוש שונות לכדי סוג שימוש
אחד דורש שלמילה יהיה אופי קבוע" ,פרצו" משל עצמה ,שהוא אחיד וקבוע מעבר למקרי השימוש
השוני שלה .כיוו זה במחשבתו של ויטגנשטיי התפתח בהדרגה ,והובלט בכתביו המאוחרי )בעיקר
משנת 1946ועד למותו( 5,שבה הוא דיבר על משמעות של מילי באופ שגילה רגישות מופלגת
להיבטי דקי ועדיני של המילי עצמ ,של השימוש בה והאופ שבו אנו תופסי אות – היבטי
שהוזנחו לעיתי קרובות בטיפול הפילוסופי במושג המשמעות .כיוו זה בכתביו המאוחרי של
ויטגנשטיי הוא מוקד המאמר הנוכחי .אציג את מרכיביו העיקריי ומשמעות הפילוסופית ,תו
הדגשת התפנית הפני%לשונית ,הלא%ייצוגית והמשווה שכיוו זה התווה למושגי המשמעות וההבנה.
משמעות ,לפי ויטגנשטיי ,נקבעת על ידי שימוש והתנהגות )ר' למשל חקירות ,(432א אי זה תמיד
ברור עד כמה רחבי ה מושגי אלה 6.ראשית ,יש לשי לב ששימוש ,באופ כללי ,הוא בראש
ובראשונה שימוש במילי ,אשר בו המילי עצמ ה מרכיבי של השימוש .שנית ,ויטגנשטיי מג
לפעמי על מושגי חזקי במיוחד של משמעות ,מחשבה והבנה ,שרגישי ל"גווני דקי של
התנהגות" ושימוש:
"אנו מדברי על הבנה של משפט במוב שבו נית להמירו במשפט אחר ,אשר אומר
אותו דבר; אבל ג במוב שבו אי אפשר להמירו בשו משפט אחר )כש שאי אפשר
להמיר נושא מוסיקלי אחד באחר( .במקרה האחד ,המחשבה שבפסוק משותפת
לפסוקי אחדי .באחר ,היא מבוטאת רק על ידי מילי אלה במקומות אלה"
)חקירות ;531השוה LW IIעמ' 32 ,PG ;39עמ' .(69
במוב זה הוא מייחס חשיבות מיוחדת להיבט חמקמק של משמעות ,שאותו הוא מציי כ"הרגשה",
"הקול"" ,הפרצו"" ,המבט"" ,הפיסיוגנומיה"" ,האופי" ,או "הנפש" של מילי ,ואשר בגינו המרת
מילה במילה כמעט תמיד משנה את משמעות הפסוק שבו היא מופיעה .דוגמא אופיינית היא 322 ,I RPP
"בעוד שכל מילה ]…[ יכולה להיות בעלת אופי שונה בהקשרי שוני ,הרי שבכל זאת
יש אופי אחד – פרצו – שיש לה תמיד .היא מביטה בנו – .שהרי אפשר לחשוב שכל
מילה היא פרצו קט; הסימ הכתוב יכול להיות פרצו .ואפשר היה א לתאר
שהפסוק כולו הוא מעי תמונה קבוצתית ,כ שמבט של כל הפרצופי ביחד יוצר יחס
ביניה ,וכ המכלול יוצר קבוצה משמעותית) ".והשוה חקירות ,243 ,6 ,RPP I ;530
II LW ;654 ,328עמ' (39
ד.
הבנה ומוסיקה
7
לעיתי קרובות ,ויטגנשטיי מסביר את ההיבטי העדיני הללו של מושג המשמעות תו פניה
לדוגמאות מוסיקליות ,ומסב את תשומת לבנו ל"הרגשה" המיוחדת שיש לאקורד מסוי ,לכלי מסוי,
למקצב ,או לתפנית מלודית .ההנחה כא היא שבמוסיקה ,חשיבות של הגווני העדיני של ההבעה
וההרגשה היא ,באופ יחסי ,בולטת וברורה; השוואת השפה למוסיקה יכולה לפיכ לחדד ולהבהיר את
חשיבות ג בשפה.
"מה שאנו מכני "הבנת פסוק" דומה ,לעיתי קרובות ,להבנת נושא מוסיקלי הרבה
יותר ממה שהיינו נוטי לחשוב .בר איני מתכוו לכ שהבנת נושא מוסיקלי דומה
יותר לתמונה שיכולה להיות לנו לגבי הבנת פסוק; אלא לכ שתמונה זו מוטעית,
ושהבנת פסוק דומה למה שבאמת קורה כשאנו מביני מנגינה ממה שנראה במבט
ראשו .שכ ,הבנת פסוק ,אנו אומרי ,מצביעה למציאות שמחו לפסוק .בעוד שנית
לומר "הבנת פסוק משמעה תפיסה של תוכנו; והתוכ של הפסוק הוא בפסוק ) BBעמ'
;167הש' חקירות .(527
חשיבותו של המשפט האחרו וקשרו לרעיו ה"הרגשה" ו"הפרצו" של מילי יעסיקנו עוד בהמש,
אול הדומות הכללית שמוצא ויטגנשטיי בי הבנת נושא מוסיקלי להבנת משפט בשפה היא ,בעיני,
בעלת חשיבות גדולה ג לפילוסופיה של המוסיקה .היא מציעה דר יעילה ופורייה ליישו המושגי של
משמעות והבנה ג במוסיקה ,שבה ה"גווני העדיני של השימוש" ה כל כ בולטי וחשובי .יישו
זה ,מהווה אחד הקשיי המרכזיי בפילוסופיה של המוסיקה ,ובהרבה גישות אחרות הוא מוצג באופ
מטאפורי ולא ברור ,שמכשיל כל ניסיו להבנה של ממש .תפיסת המשמעות וההבנה של ויטגנשטיי
מציעה ,לעומת זאת קרקע פורייה לפילוסופיה של המוסיקה ולהחלת מושגי אלה במוסיקה.
קשה לייחס לויטגנשטיי הצגה שיטתית של "פילוסופיה של המוסיקה" ,א כתביו משופעי בהערות על
מוסיקה ,אולי יותר מאשר כתביו של כל פילוסופי אחר בשיעור קומתו .כמה מהערות אלה מגלות
רגישות ,הבנה ובוננות ,ויכולות ללמדנו על טעמו וידיעותיו של ויטגנשטיי במוסיקה 8.א לכמה מה
חשיבות יתירה להבנת היבטי של תפיסת המשמעות שלו; ותפיסת המשמעות שלו ,מצידה ,חשובה
לפילוסופיה של המוסיקה .בדברי בהמש אתרכז בנושא אחד שבו יחסי ההפריה הדדית הזו בולטי:
הבנת המושגי של "חוויית המשמעות"" ,ההרגשה"" ,הפרצו" ,הנפש" של מילי ,כמרכיבי של
משמעות ושל השימוש בה .הפניות ואנאלוגיות מוסיקליות חשובות כא במיוחד; א תפיסה זו של
משמעות היא ג חשובה ביותר לפילוסופיה של המוסיקה.
כפי שציינתי ,אחת הבעיות המרכזיות והקשות בפילוסופיה של המוסיקה היא שבעוד שמבחינה
אינטואיטיבית דומה שהמוסיקה היא בעלת משמעות )ולפעמי א משמעות "עמוקה" ו"מאירת
עיניי"( ,הרי שהיא מגלה התנגדות עיקשת לכל ניסיו של טיפול "סמנטי" :מאז ומתמיד קשה היה
לראות אי אפשר להחיל את מושגי המשמעות על המוסיקה ,באופ שיהא פורה ומעניי ,דהיינו ,באופ
שיתרו לתורת הבנה במוסיקה ,בדומה לאופ שבו מושג זה מוחל בהבנת לשו .אני משתמש כא )וג
בהמש דברי( ב"משמעות" בצורה עמומה וכללית ,פחות או יותר כפי שויטגנשטיי השתמש ב"תוכ"
בציטוט שלעיל מ ,BBדהיינו ,מה שאנו תופסי כשאנו מביני מילה ,או פסוק ,או משפט מוסיקלי.
בתפיסת המשמעות שלו בפילוסופיה של הלשו ויטגנשטיי הדגיש צד שלילי ,שבו דחה תפיסה של מה
שהוא קרא "גו משמעות" ) ,(42 ,I RPP ,Bedeutungskorperותפיסה שלפיה משמעות היא מעי קישור של
מילי ע דברי "חיצוניי" )מחו לשפה( .רבי רואי בכ את היסוד המשות לתורת המשמעות של
פרגה ולתפיסה של ויטגנשטיי עצמו בטרקטטוס .בדחיית היסוד הזה ה רואי את עיקר תפיסתו
המאוחרת .צד שלילי זה יכול לשחרר פילוסופי של המוסיקה מתסכול קבוע שהוא מנת חלק כל
אימת שניסו למצוא "גו משמעות" או קישורי כאלה של המוסיקה למציאות חיצונית .בצד החיובי,
תפיסת השימוש במילי כביטוי הבחוני )קריטריאלי( של משמעות והבנת עשויה להציע דר טבעית
ופוריה להחלת מושגי המשמעות וההבנה במוסיקה ,שכ נית לחשוב כא על ביצוע ו"התנהגות
מוסיקלית" בכלל כמעי תחליפי מוסיקליי למושגי השימוש הלשוני של ויטגנשטיי ,וכבסיס לתורת
משמעות והבנה במוסיקה.
הרעיו שביצוע הוא ביטוי בחוני של הבנה מוסיקלית הוא נושא רחב שדורש דיו לעצמו ,ולא אדרש לו
כא 9.א אני מניח שהניסיו המוסיקלי של כל אחד מאתנו מספיק על מנת להבי את האנאלוגיות
המוסיקליות של היבטי של מה שויטגנשטיי כינה "הפרצו"" ,האופי" או "ההרגשה" של מילי ,ושל
10
הרעיו המקביל של חוויית המשמעות ,עליה ידובר בהמש.
בדברי הבאי אבהיר ,תחילה ,את המושג של הרגשה ואת קשרו למשמעות בתפיסה של ויטגנשטיי,
ואדגיש את מרכזיותו במוסיקה כדוגמא מסבירה לשימושו בקשר ללשו .ההרגשה של מילי ,במוב זה,
היא היבט אובייקטיבי של מובנ והשימוש בה ,ויש להבחינה מהרגשה כתהלי או חוויה פסיכולוגיי
"המלווי" את השימוש במילי )סעי .(IIבהמש ,אסביר את משמעותו הפילוסופית של רעיו זה
בטענה ש"הרגשת%מילי" ו"חווית המשמעות" ה ביסודו של דבר מקרי של התפיסה הויטגנשטיינית
הכללית של אספקט ושל שינוי%אספקט ,שה מרכיבי חשובי של תפיסת המשמעות והמחשבה
המאוחרת של ויטגנשטיי )סעי .IIIא( .טיבה של חוויה זו מובהר כתפיסה של יחסי פנימיי
והשוואות ,שמתבטאת ב"שליטה בטכניקה" ,או בהתנהגות בעל%ביתית של העושה בשלו )סעי .IIIב(.
במוב זה ,אטע ,היכולת לחוות משמעות של מילי היא מרכיב מהותי של עצ האינטנציונאליות 11של
מחשבתנו ולשוננו )סעיפי .IIIג%ד( .היכולת לחוות משמעות היא ג תנאי ליכולת להשתמש במילי
ב"משמעות משנית" ,שהיא בעלת חשיבות רבה כשלעצמה )סעי .IIIה( .לבסו אסכ את האופ שבו
מיושמי במוסיקה כמה היבטי של מושגי אלה של אופי ,פרצו ,חוויה והרגשה ,כמו ג הבהרת
במונחי השוואות ,יחסי פנימיי ושליטה בטכניקה באורח הול וטבעי )סעי .( IV
II
הרגשת מילי ותהלי המשמעות )הכוונה(
א.
משמעות )וכוונה( אינה תהלי נלווה
ויטגנשטיי התנגד נחרצות לזיהוי המשמעות של פסוק )או מילה( ע תהלי או אירוע ,אשר נלווה
להבעה משמעית שלו.
"כוונת המשמעות של מילה אינה חוויה שיש למישהו כשהוא אומר או שומע אותה"
) ,PIעמ' 181ג; השוה ,6 ,PGעמ' ,BB;45עמ' .(361 ,LW I ;5
ויטגנשטיי טע זאת מטעמי רבי ,שהוא מציג בנוסחי וגרסאות שונות .אחד מה הוא שלעיתי
קרובות )במהל דיבור רגיל למשל( פשוט אי תהלי או חוויה שניתני לזיהוי ושמלווי את השימוש
המשמעי במילה .טע אחר ,יותר רדיקלי ,הוא שאפילו היה תהלי או אירוע שנלווי למילה ולהבעתה,
ואפילו היו נלווי לה כ באופ קבוע ,זה עדיי לא היה מה שמכונ משמעות ,משו שזה לא היה קובע
שימוש ולא היה מתבטא בשימוש:
"אפילו היה למישהו כושר מסוי כל עוד ורק כאשר היתה לו חוויה מסוימת ,החוויה
לא היתה הכושר" ) PIעמ' 181ד(.
דברי אלה הנאמרי כא על כשרי והרגשות ,מבטאי למעשה את דעתו של ויטגנשטיי לגבי היחס
שבי משמעות לבי תהליכי או תופעות מלוות מכל סוג:
"כוונת%משמעות אינה תהלי שמלווה את המילה .משו שלשו תהלי לא יכולות
להיות התוצאות של כוונת המשמעות PI) ".עמ' .(218
"כוונת%משמעות אינה חוויה ,כפי שכוונה אינה חוויה )ש .(217
מנקודת המבט של תורת משמעות ,של הניסיו להבי מה נות למילי )כסימני( את "חיות"
)כסמלי( ,הרי שתהליכי מנטליי ודימויי ה בבחינת "מתי" כמו הסימני עצמ .לכ ,קישור
והתאמת למילי יהיו בבחינת קישור והתאמה של סימ ע סימ .ברור שכהשקפה כללית על מה היא
משמעות )כשזו נתפסת במונחי שימוש( היא לחלוטי לא מספקת .זהו עיקרה של ההתנגדות העקרונית
של ויטגנשטיי להסבר מושג המשמעות במונחי פירוש ,שהוא ,לאמיתו של דבר ,קישור של סימ בסימ:
"בר ,פירוש הוא משהו שנית בסימני […] .לכ ,א מישהו היה אומר "כל פסוק
זקוק לפירוש" פירושו הדבר היה :שו פסוק לא יכול להיות מוב בלי רוכב" ),9 ,PG
עמ' " .(47כל אימת שאנו מפרשי סמל בדר זו או אחרת ,הפירוש הוא סמל חדש
שנוס לקוד" ) ,BBעמ' ,33ור' ג ש בהמש(.
זהו ,כמוב ,היבט של הבחנה חוזרת ונשנית של ויטגנשטיי בי משמעות ) (Bedeutungלפירוש )(Deutung
ולטענתו המכרעת ש%
כל פירוש עדיי תלוי באוויר ביחד ע מה שהוא מפרש ,ואינו יכול לשמש לו משענת"
)חקירות ,(198
משענת כזו ,שתציב אותו על קרקע מוצקה ,מחייבת ,לדעתו ,רמה יסודית של הבנה שאינה פירוש )ש
.(201בכ ,כמוב ,לא מוכחשת העובדה שלפעמי אנו מפרשי פסוקי ומילי ,למשל ,כשאנו מפרשי
פסוק אנגלי באמצעות פסוק עברי )שיש לו כמוב ,משמעות שלעצמו( .כמו שויטגנשטיי עצמו מציי ,א
א קישור פרשני כזה של פסוק אנגלי בפסוק עברי יהיה בחזקת כלל – תמיד נפרש פסוק אנגלי
באמצעות קישורו לפסוק עברי – עדיי ,מה שמעניק כא משמעות לפסוק האנגלי הוא פסוק בעל
12
משמעות ,השיי לשפה מובנת ,והיא זו ש"נותנת לו חיי".
ב.
תהלי כוונת המשמעות
ע זאת ,ויטגנשטיי היה מעוניי ג במה שהוא כינה "תהלי כוונת המשמעות" ,שיש להבחינו מהמושג
שלעיל של תהלי פסיכולוגי שמלווה מעשה של כוונת%משמעות .בספר הכחול ) ,(BBאשר בו הוא עומד
חזור ועמוד על הפרדת המשמעות של מילה מכל מיני תהליכי פסיכולוגיי שעשויי ללוות את
השימוש בה ,הוא מאיר את התהלי המיוחד הזה באמצעות פניה ,שוב ,למוסיקה:
"תהלי שמלווה את המילי שלנו ,שאפשר לכנות "התהלי של להתכוו אליה" הוא
מודולציה של הקול שבו אנו אומרי את המילי; או אחד התהליכי הדומי לו ,כגו
משחקי הבעות הפני .אלה מלווי את המילי המדוברות לא בצורה שפסוק גרמני
יכול ללוות פסוק אנגלי ,או שכתיבת פסוק יכולה ללוות את הבעת הפסוק בדיבור; אלא
במוב שבו מנגינה של שיר מלווה את מילותיו .מנגינה תואמת ל"הרגשה" שבה אנו
אומרי את הפסוק .וברצוני להדגיש שהרגשה זו היא ההבעה שבה הפסוק נאמר ,או
משהו הדומה להבעה BB) ".עמ' .(35
מהי הרגשה זו וכיצד היא מתייחסת למשמעות הפסוק? הא היא מרכיב של המשמעות? או שמא היא
רק לוואי נספח למשמעות ,נספח שאינו מהותי למשמעות ואינו מרכיב מכונ שלה? מהי מטרת ההנגדה
שמנגיד ויטגנשטיי את היחס שבי מנגינת שיר ומילותיו ,ליחס שבי פסוק גרמני שאנו חושבי לעצמנו
שמלווה פסוק אנגלי שאנו מביעי?
ויטגנשטיי מנסה להסביר כא את המוב שבו ההרגשה שבה אנו מביעי פסוק ,המודולציה של הקול,
הדגשי קוליי ,הבעות הפני וכד' "מלווי" מבע של פסוק כחלקי של משמעותו ,ולא ,למשל,
כתהליכי פסיכולוגיי שיכולי להיספח לו .אפשר היה אולי לחשוב שהנקודה העיקרית כא נעוצה
בכ שכל אלה אינ ברי%ניתוק ממבע הפסוק .זה נכו ,א נדמה לי שזה אינו ממצה את מה שויטגנשטיי
רוצה כא .שהרי ,אילו היה זה כל מה שרצה ,הדוגמה המוסיקלית היתה לא לעניי :המנגינה של שיר
היא בוודאי בת%הפרדה ממילותיו ונית לשמוע אותה ולהערי אותה בלי קשר למילי ,כש שפסוק
גרמני הוא בעל מוב נפרד ולא תלוי בפסוק האנגלי שאותו הוא "מלווה" .מהו ,א כ ,טעמה של
הדוגמא ושל ההנגדה בי שני אלה? נוכל להתקרב לכוונתו של ויטגנשטיי א נשאל באיזה מוב אנו
מדברי על המנגינה כליווי של המילי .ברור שהמוסיקה אינה סת תהלי מלווה ,במוב זה שהוא
נספח ל %או מתרחש ביחד ע )השמעת( המילי .המוסיקה "מלווה" את המילי במוב אחר ,דהיינו
שהיא מביעה את ההרגשה המסוימת שבה המילי של השיר מובנות .במוב זה המנגינה מבטאת היבט
של המשמעות של המילי .היא שייכת להיבט זה ומבטאת אותו .אנו אומרי לפעמי שמנגינה מסוימת
"מתאימה" למשמעות המילי או להרגשה שבה ה נתפסי .זה ,אמנ ,עלול להטעות בכ שזה מציע
כאילו יש כא שני דברי נפרדי ,שניתני לזיהוי בלתי תלוי ושמתייחסי זה לזה באיזה יחס של
התאמה .א עלינו לזכור שלאמיתו של דבר המנגינה היא ביטוי מכונ של היבט זה של המשמעות .אי
אפשר לתפוס אותה ואי אפשר לתפוס אותו ללא הזיקה ההדדית הזו שבה היא מבטאת אותו .והיבט זה,
ויטגנשטיי אומר ,תוא את ההרגשה שבה הפסוק נאמר .א נזכור זאת ,אי רע בדיבור דלעיל על
"התאמה" בי המוסיקה למילי.
בכתבי מאוחרי יותר ויטגנשטיי הבליט מאוד היבט זה של המשמעות של פסוקי ושל מילי –
האינטונאציה ,הבעות הפני ,ה"נפש" של מילה והרגשת%מילה )ההרגשה שבה היא נתפסת( – כל אלה
ה מרכיבי בלתי נפרדי של המילה או הפסוק עצמ )השוה .(366%371 LW Iאי ה תהליכי נפרדי
ובלתי תלויי ,שניתני לזיהוי בפני עצמ .בכ אי אני אומר שויטגנשטיי שינה ,כביכול ,את דעתו
שתהליכי פסיכולוגיי שעשויי ללוות מילה )הבעתה או קליטתה( אינ רלוונטיי למשמעותה .לא,
הוא ממשי לטעו זאת .א הוא גילה ,או העמיק בחשיבותו של מרכיב נוס – ההרגשה ,הפרצו ,האופי
של מילה – כמרכיב של משמעותה האובייקטיבית והשימוש בה.
ג.
שני מובני של ”הרגשה"
כדי להבי את טיבו של מרכיב נוס זה יש להבחי בי שני מובני של "הרגשה" :במוב האחד הרגשות
ה תהליכי ,אירועי או מצבי פסיכולוגיי שעשויי להתרחש כשאנו משתמשי במילי .במוב זה
ויטגנשטיי מדבר לחילופי על הרגשות ותחושות ) BBעמ' .(79במוב האחר ,ההרגשה של מילה,
ההרגשה שבה היא נתפסת ,היא היבט אובייקטיבי של משמעותה .היבט זה עלול להיות קשור סיבתית
לתהליכי ומצבי פסיכולוגיי )ובכלל ההרגשות במוב הראשו( ,פחות או יותר כש שהצבע של פרח
קשור לתחושות שעשויות להיות לנו כשאנו רואי אותו.
13
"]…[ מכא נובע שאי אנו עוסקי כא באותו מושג של חוייה ) .(Erelebnibegriffזהו
מושג שונה ,א כי קשור" ) PIעמ' .(J208
נקודה מרכזית בהתנגדות של ויטגנשטיי לזיהוי משמעותה של מילה ע התחושות וההרגשות שעשויות
להיספח אליה היא שתחושות והרגשות אלה נתפסות כהתרחשויות או מצבי פסיכולוגיי שניתני
לזיהוי בפני עצמ )ללא קשר להיספחות למילה(; בעיקרו ,ה יכולי להתרחש ללא תלות במילה,
וה יכולי להיספח למילי אחרות ולדברי אחרי .כל זה אינו נכו לגבי המוב האחר של "הרגשה",
שבו הרגשת המילה ,ההרגשה שבה היא נתפסת ,קשורה פנימית למילה עצמה – היא איננה משהו
שאפשר ,אפילו בעקרו ,לנתק מהמילה ולזהות באופ בלתי תלוי בה ) השוה .(366%7 ,LW I
ב ,PIעמ' 182ב )והשוה (362%4 ,LW Iויטגנשטיי תוהה שמא אפשר שלאד תהיה אותה הרגשה לגבי
"א" ו"אבל" ובכל זאת הוא ישתמש בה כהלכה 14.למרות שתשובתו ש אינה חד משמעית ,דומה
שהרבה תלוי כא במה אנו מביני ב"כהלכה" .כשאנו מביני זאת בצורה רחבה דיה ,דומה שהתשובה
היא שלילית – איננו יכולי לראות היבטי אלה )הרגשת ה'אבל' למשל( כנפרדי מהשימוש "כהלכה"
במילה .ויטגנשטיי מדגיש שוב בהקשר זה שההרגשה הנדונה אינה דבר נפרד שנספח למילה ),368 LW I
,(378שכ "אחרת היא יכולה היתה להיספח ג לדברי אחרי" )ש .(369ההרגשה שבה מילה נתפסת
היא חלק אינטגרלי של המילה; היא שייכת ל"מבט" שלה ,למחווה שהיא מגלה לנו ,בדיוק כמו הצליל
שלה:
הרגשת%א אינה הרגשה הנספחת למילה "א" .צרי להשוות את הרגשת%הא
ל'הרגשה' המיוחדת שמשפט מוסיקלי נות לנו ]…[
א ה נית להפריד בי הרגשה זו והמשפט? ובכל זאת ,אי היא המשפט עצמו ,שהרי
אותו אפשר לשמוע ג ללא ההרגשה ) PIעמ' 182ה; השוה .(378 ,LW I
איננו יכולי להפריד מילה מצורתה ,מצלילה ,ומההרגשה שהיא נתפסת בה ,שהרי אז – מה יוותר
ממנה? יכולנו לחשוב – השימוש בה ,הרי זה בסופו של דבר מה שמהותי למילה ,וזה יכול להישאר בעינו
למרות שינויי בצורה ,בצליל ובהרגשה .השימוש במילה הוא מה שקובע את משמעותה; הוא האופ
שבו מתגלמת משמעותה .בעייתנו היא ,לפיכ ,להבהיר את היחס בי ההרגשה שבה נתפסת מילה לבי
משמעותה והשימוש בה .ודומני ,שהנקודה של ויטגנשטיי כא היא ,שהרגשה זו היא מרכיב מכונ של
המשמעות והשימוש.
ושוב ,ויטגנשטיי מוצא כא לנכו להפנות למושג של ההרגשה שקטע מוסיקלי ,בהקשר מסוי ,נות לנו,
ולהבעה שאיתה הוא מבוצע )השוה ג .(373%382 ,LW Iוהוא מדגיש שוב שהרגשה זו והבעה זו ה בגדר
חוויות שאינ נפרדות ,וא אינ בנות%הפרדה מהקטע הנדו.
"ההרגשה המיוחדת שקטע זה נות לי שייכת לקטע עצמו ,לאמיתו של דבר – לקטע
בהקשר זה" )ש ;381השוה ג .(379 ,374
אי לפיכ ניגוד בי שיו ההרגשה שבה מילה נתפסת למשמעותה ,לבי עמידה על כ שמשמעותה של
מילה אינה חוויה נפרדת שיש למישהו אגב שימושו בה )והשוה ג .(654 ,I RPP
ע זאת ויטגנשטיי סבר שיש מוב צר יותר של "משמעות ,ומוב רחב יותר של "הרגשה" ,שבה נית
לומר שאותו קטע מוסיקלי נתפס בהרגשות שונות ,שהוא נית להיות מבוצע בהבעות שונות; ומצד שני,
שאותה הרגשה ואותה הבעה מקושרות לקטעי שוני )ש .(380א דומני שבאמירות אלה אי הכוונה
להראות שההרגשה וההבעה אינ שייכות למוב האובייקטיבי של מילה )או למשמעות של הקטע
המוסיקלי( ,אלא ההפ :מטרת היא להדגיש את המימד האובייקטיבי של ההרגשה וההבעה הנדונות –
את העובדה שה אינ היבטי פרטיי אידיוסנקרטיי של חוויותינו הסובייקטיביות .כשמכירי בכ
אל נכו ,לא צריכה להתעורר בעיה מיוחדת בהודאה בכ שהרגשות נית לזהות ולהשוות ,כ ששני
קטעי יכולי להיתפס באותה הרגשה.
הערות דומות חלות על מושג ההבנה .יש לנו מושג צר של הבנה ,שלפיו אפשר שהמרת מילה במילה
"שוות מוב" לא תשנה את המוב הכולל של הפסוק שבו המילה מופיעה ואת הבנתו .א ,כפי שראינו,
יש לנו ג מושג אחר שלפיו אי אפשר להמיר מילה במילה אחרת מבלי לשנות את המוב הכולל של
הפסוק )כש שאי אפשר להמיר נושא מוסיקלי אחד באחר" חקירות ,(531ויטגנשטיי שואל:
"הא יש ל"הבנה" שתי משמעויות שונות כא? – הייתי מעדי לומר ששני אופני
שימוש אלה במילה "הבנה" בוני את משמעותה ,ה בוני את מושג ההבנה שלי.
שהרי ,אני רוצה להחיל את המילה "הבנה" על כל אלה" ) חקירות .(532
אנו יכולי להכליל ולסכ זאת בכ שאפשר לדבר על מושגי מוב והבנה שה רגישי לשינויי מילי
"סינונימיות"; וא יותר מזה – לשינויי ההרגשה ,הצליל ,הפרצו והמחוות שבה המילי נתפסות,
נשמעות ומובעות:
"אני אומר" :אני יכול לחשוב על פרצו זה )שנות תחושה של בישנות( ג כאמי".
]…[ אני מדבר על היבט של הפרצו עצמו […] .הפירוש מחדש של הבעת הפרצו יכול
להיות מושווה לפירוש מחדש של אקורד במוסיקה ,כשאנו שומעי אותו פע
כמודולציה לסול זה ופע לסול אחר ")חקירות .(536
עולה בבירור בהקשרי אלה שויטגנשטיי רואה בשינוי ההרגשה שבה מילה נתפסת אותה קטגוריה כמו
שינוי אספקט של פרצו ,או שינוי ה"מבט" שלו ומה שהוא מביע ומשדר .רואי זאת מהעובדה שהקטע
המצוטט לעיל מובא כתשובה לשאלה שויטגנשטיי מעלה ב " :535מה קורה כשאנו לומדי להרגיש את
הסיו של מודוס כנסייתי כסיו?" ושאלה זו על ההרגשה שבה נתפס אקורד נגזרת ,בהקשר שבו היא
עולה ,מהדיו על ההרגשה שבה מילה נתפסת.
הלקח הכללי העולה מדיו זה הוא שהמושג של "נפש" המילה וההרגשה שבה היא נתפסת ה מרכיבי
חשובי של מושגי המשמעות ,השימוש וההבנה שאליה ויטגנשטיי פונה כא .נפש המילה אינה דבר
נפרד ממשמעותה והשימוש בה ,כעי פ פנימי שנית לתפיסה נפרדת מהצדדי החיצוניי
)ה"אובייקטיביי"( של המשמעות והשימוש .היא פ מהותי של המילה ,משמעותה והשימוש בה עצמ.
זהו ללא ספק חלק ממה שרצה ויטגנשטיי להשיג בשימוש ב"נפש" כא .הפסוק האחרו של ,LW Iהוא:
" הרעיו של נפש האד ,שאותה אנו רואי או איננו רואי ,דומה מאוד לרעיו של
המשמעות של מילה ,שעומדת לצד המילה בי כתהלי ובי כאובייקט" ).(979 LW I
הכוונה כא היא למעט ולערער השקפה מסוימת על הנפש )ועל משמעות( כאילו ה ישי נפרדי ,מעי
מלווי קבועי של האד )או המילה( .בר ,דחיית ההשקפה הזו אינה צריכה לפגוע בתפיסה
אלטרנטיבית של הנפש כהיבט אובייקטיבי של האד וחייו ,ובאופ אנאלוגי %של משמעות כהיבט
אובייקטיבי של המילה ושימושה.
ד.
הרגשה – "אמצעי של השוואה"
בהנחה שהבהרנו במשהו את טיב של מובני אובייקטיביי אלה של הרגשה והבעה כהיבטי של
המשמעויות של מילי ,ננסה כעת להבהיר ביתר פירוט את תפקיד ואת האופני שבה ה מתבטאי
בשימוש .ביחס למוסיקה ,שהיא הדוגמא המסבירה הקבועה של ויטגנשטיי בהקשר זה ,הוא אומר:
"כא מושג זה ]של ההרגשה וההבעה שאית קטע מוסיקלי מבוצע[ משמשי רק
כאמצעי להשוות ביצועי שוני של אותו קטע" ).(382 LW I
אנו יכולי לציי הבדלי בי ביצועי שוני על ידי פניה להבעות השונות שבה ה מבוצעי ,או
להרגשות השונות שבה ה נתפסי .אלה ה מרחבי השוואות שיש לה חשיבות גדולה – אי ה נוגעי
רק להיבטי משניי או מיותרי של הבנת מילי ומוסיקה .נראה עוד בהמש שהשוואות כאלה,
ותפיסה ברורה שלה ה ,לפי ויטגנשטיי ,ליבתה של הבנתנו – של המוסיקה כמו של השפה .לפיכ פניה
להרגשות אלה ,כמה שמתבטא בדרכי שבה אנו מבחיני ,מעריכי ומשווי ביצועי ,הוא ,מבחינה
זו ,מרכזי למוב ולמשמעות של הקטע המוסיקלי )השוה ג ,LCעמ' .(29 ,20
כהערת אגב אציי כא נקודה שעוד תעסיקנו בהמש ,שבעיני ,העובדה שעיקר טעמו של מושג ההרגשה
וההבעה במוסיקה הוא בהשוואת ביצועי ,היא בעלת חשיבות גדולה בפני עצמה ,ופתח למבוי גדול
בפילוסופיה של המוסיקה .שהרי ,ביצוע הוא הגילו מופתי של סוג הפעילות ,השימוש והפרקטיקה
שנותנת למוסיקה משמעות; הביצוע הוא הגילוי החיצוני של הבנתנו את המוסיקה בכלל ושל האופ
המסוי שבו אנו מביני יצירה מוסיקלית מסוימת בפרט )והשוה .(161%5 Z
המשמעות של הרגשת מילי
III
עד כא עסקנו בכמה מהאבחנות של ויטגנשטיי לגבי האובייקטיביות של הרגשת מילי )ומושגי
נלווי( ,והבחנתה מאירועי או הליכי פסיכולוגיי שעשויי להיספח או ללוות שימוש במילי.
מצוידי באבחנות אלה ,ואולי א משוכנעי בתוקפו של מושג אובייקטיבי כזה של הרגשת%מילי,
נשאלת כעת השאלה :מהי החשיבות שיש לתופעות אלה או להיבטי אלה של משמעות? מהי משמעות
להבנתנו את שפתנו? ברור ,לפי ויטגנשטיי ,שיש גילויי שוני של השימוש בשפה ,שלגביה חווית
המשמעות והרגשת המילי ה הכרחיות .ה הכרחיות ,למשל ,להבנת סוגי של חידודי לשו ,מקרי של
לשו נופל לשו ,ובדיחות למיניה ) .(711 LW Iה לבטח נחוצות להבנת תופעות פסיכו%לשוניות
"מוזרות" ,אליה נחזור בהמש ,כמו תפיסת התאמה שבי ש לנושאו ,ההתאמה שבי תנועת הגייה
וצבע ,ההתאמה בי צליל וצבע וכיו"ב .ברמה כללית יותר ה נחוצות להבנת שימוש גבוה ומתוחכ
בשפה ,כמו באומנות ובשירה .א כל אלה וכיו"ב נראי מקרי מיוחדי או מקרי של "שפה גבוהה",
או מקרי של מה שוטיגנשטיי קרא "שימוש משני" בשפה )ועד נחזור לכ( .ונניח שלגבי אלה ,התופעות
הנדונות ומושגי ההרגשה והנפש של מילי ה אכ הכרחיות .הא מעבר לכ ,יש לה משמעות
פילוסופית כללית לגבי הבנת השפה בכלל? דומה שספק א ויטגנשטיי חשב כ .וספק א הוא חשב
שהתופעות הנדונות ה בעלות חשיבות פילוסופית מיוחדת 15.יש לו התבטאויות ספקניות רבות ברוח זו.
הוא מציי לעיתי קרובות שלא קשה לתאר שפות ותרבויות שבה תופעות אלה אינ קיימות ,או אפילו
אנשי ששימוש בשפתנו שלנו הוא בעל אופי "פרוזאי" ואינפורמטיבי טהור ,שבו תופעות אלה נעדרות
)ר' למשל ,חקירות ;530עמ' 218ט; .(784 LW I ;571 RPP II ;355%360 ,342 I RPP ;145 Zולעיתי הוא
כותב כאילו תופעות אלה ה תופעות אפיפנומנליות )בבחינת סרח עוד( למשמעות ולהבנה כפי שה
מתגלות בשימוש הבסיסי והראשוני במילי )חקירות ,עמ' LW II ;245%6 RPP II;145Z ;218עמ' .(3
למרות זאת ,נראה לי )וזה עיקר במאמרי זה( שאי באמירות אלה משו הצגה הוגנת והולמת של
התופעות הנדונות ושל מלוא משמעות בפילוסופיה של ויטגנשטיי .דומה בעיני שהרגשת מילי וחווית
המשמעות קשורות לכמה היבטי כלליי של הלשו והמחשבה ,שבה טמו עיקר משמעות .בי
העיקריי שביניה )שעליה נדו להל( נציי :תפיסת אספקט והמושג של ראיה כ ;%הקשר שבי הבנה
לבי שליטה בטכניקה; עיוורו משמעות וההבחנה שבי הבנה לפירוש; המושג של שימוש משני .אדו
כעת בנושאי אלה ,מתו כוונה לבסס את הטענה הכללית שהרגשת מילי וחוויית המשמעות ה
חשובות לא רק להבנת תופעות מיוחדות של שימוש גבוה בשפה ,אלא ג להבנת היבטי אובייקטיביי
של שימושנו היסודי והראשוני בה.
טיב המדויק של הקשרי ושל החשיבות שאני מדבר עליה הוא עניי חמקמק ועדי והוא משתנה
ממקרה למקרה .קשה להסביר באופ כללי .באופ גס אומר ,שהרגשת מילי וחווית המשמעות
מבטאי היבטי אופייניי ליחסנו לשפה; יתירה מזאת ,ה מתני את יכולתנו להתכוו כוונות
משמעות ,ולהשתמש בשפה באופ אינטנציונאלי.
המבנה השלדי של הטיעו הכללי שאציג הוא זה (I) :כוונת משמעות )להתכוו למשמעות מסוימת
במילה( דומה לרעיו של ראיה כ ,%ראיית משהו כמשהו (II) .ראיה כ %היא ביסודו של דבר ראיה תחת
אספקט ,שהוא היבט אובייקטיבי של מה שנראה (III) .זה מצידו תלוי ביכולתנו לראות דבר תחת
אספקטי שוני )יכולת ראיה תחת כמה אספקטי – ירכ"א( (IV) .יכולת זו תלויה מושגית בחוויה
מיוחדת – החוויה של ראיית אספקט )זריחת אספקט( והאבחנה בשינוי אספקט (V) .חוויה זו ,כמו ג
היכולת לראות דבר%מה כמשהו ,ה גילויי של היבט יסודי של יחסנו לתמונות )ולייצוגי בכלל( – זה
שלעיתי קרובות אנו רואי את האובייקט בתמונה )אובייקט תמוני( (VI) .היא קורלטיבית לחוויית
המשמעות ,או ליכולת לחוות משמעויות.
בדברי הבאי נפרט את הכרו בשלד טיעוני זה .הדומות שב) (Iוהקורלציה שב ) (VIחשובות במיוחד
למהל הנדו .ה מוצגי ומוסברי על ידי ויטגנשטיי באמצעות המטאפורות של עיוור המשמעות
ועיוור הצורות ,שיידונו בהמש .באופ זה ,חוויית המשמעות נמצאת כרוכה בעצ רעיו המשמעות.
א.
ראיית אספקט ,חוויית הראיה ,ומה שנראה
משמעות ויחסה להרגשת%מילי ולחוויית המשמעות מדומות על ידי ויטגנשטיי לראיה ולהיבטי
שוני של מה שהוא קרא "תפיסת אספקט" – האבחנה באספקט ,כגו האבחנה בדומות שבי שני
פרצופי ) PIעמ' 193ג( ,ראיית פרצו בציור )ש 196ג( ,זיהוי פתאומי של פרצו )ש 197ט( ,אבחנה
בשינוי אספקט ,כגו ראיית אותו ציור פע כארנב ופע כברווז )ש 194ב( וכיו"ב.
"החשיבות של מושג זה ]עיוורו%משמעות ,ג.ב [.נמצא בקשר שבי המושג של 'ראיית
אספקט' לבי 'חוויית המשמעות של מילה' .שהרי ברצוננו לשאול "מה יחסר ל א לא
תחווה את המשמעות של מילה?" )214 PIה; השוה ג ,LW Iסביב .(784
לפיכ ,ניטיב להבי את טיבה וחשיבותה של חוויית המשמעות ,א נבי את טיבה וחשיבותה של תפיסת
אספקט .העניי נדו בהרחבה ב RPPוב LWוחלק של הבוננויות של ויטגנשוטיי ש מרוכזות בסעי XI
החשוב של החלק השני של . PI
ראיית אספקט ואבחנה באספקט ובשינוי אספקט ,כגו כשציור נראה פע כארנב ופע כברווז ,או
כשציור נתפס פע כקוביה שקדקודה קדמי ופע ככזו שקדקודה אחורי )ביחס אלינו( ,ה ,ויטגנשטיי
אומר ,חוויות PI) Erlebniseעמ' 193א199 ,ב( .ככאלה ,עלולי אנו לחשוב שה סובייקטיביי בתכלית
ומובחני מהתוכ של מה שנראה .א אי זו עמדתו של ויטגנשטיי .לפיו ,האספקטי ה דווקא
היבטי אובייקטיביי של מה שנראה .אי ה חוויות סובייקטיביות שאיכשהו מלוות או נספחות למה
שנראה .לאור תופעות אלה ,עלינו לנהוג משנה זהירות בהבחנה חדה בי מה שנראה לבי האופ שבו הוא
נראה .מה שנראה ,אומר ויטגנשטיי ,הוא מושג גמיש; הוא גמיש כמו ייצוגיו ותיאוריו:
"המושג של ייצוג של מה שנראה ,כמו זה של העתק ,הוא מאוד גמיש ,וכ ביחד עימו
ג המושג של מה שנראה .השניי קשורי באופ אינטימי PI) ".עמ' 198א(
חשיבה ומושגי משוקעי בדר זו במה שנראה ובחווית הראיה.
"לכ ,הבלחת אספקט שמבליח עלינו נראה בחלקו כחוויית ראיה ובחלקו – מחשבה"
) PIעמ' 197ג; השוה 199ב212 ,ג LW IIעמ' .(14
התוכ של התפיסה – מה שנראה – שחווית התפיסה נחשבי בצורה זו כבלתי מובחני מהמחשבה –
מתוכ החשיבה:
"יכול אתה לחשוב פע על זה ופע על זה כשאתה מסתכל עליו ,יכול להחשיב אותו
פע כזה ופע כזה ,ואז תראה אותו פע בדר זו ופע בדר זו – באיזו דר? אי כא
איו נוס ) PIעמ' 200ד(.
"עכשיו ,כשאני מזהה מכר שלי בקהל ,אולי לאחר שהסתכלתי לעברו במש זמ%מה –
הא זה סוג מיוחד של ראיה? הא זה מקרה ג של ראיה וג של מחשבה? או צירו
של השניי ,כפי שאני כמעט רוצה לומר )ש עמ' .(197
העובדה ,שמה שנראה הוא בחלקו חשיבתי ובחלקו תפיסתי ) LW IIעמ' 14ד( ,ושאנו יכולי לראות אותו
דבר פע כזה ופע כזה היא חשובה להבנת היבט מרכזי של יחסנו לתמונות )וכפי שנראה ,לייצוגי
בכלל ובכלל מילי( :כרגיל ,כשאנו מסתכלי בתמונה ,אנו רואי את "האובייקט שלה" ,את המתומ,
ממש בתמונה .כשאנו רואי תמונה של פרצו ,למשל ,אנו רואי את הפרצו ממש בתמונה .איננו
רואי רק קווי ומשטחי וצבעי בתצורות מסוימות ,ומפרשי אות כייצוגי של פרצו )מוב
שיכולי להיות וא קורי מקרי כאלה ,א אי זה המקרה הרגיל( .לפרצו שבתמונה ויטגנשטיי
קורא "פרצו תמוני" ) PIעמ' 194ד( .רעיו זה של אובייקט תמוני מסמל היבט חשוב של יחסינו לתמונות
ולייצוגי ,שאנו יכולי לכנות "האינטנציונליות המהותית" שלה – אנו רואי את התמונה כתמונה של
כ וכ ,ולא רק מפרשי אותה כתמונה של כ וכ ,או מחשיבי אותה ככזו ,או יודעי עליה שהיא כזו
– אנו רואי את הכ וכ בתמונה .זהו מה שמסביר ,וזה מה שמונח ג ביסוד ההרגשה המיוחדת שיש
לנו בזריחת אספקט או באבחנת שינוי אספקט .דווקא מאחר שאנו רואי את האובייקט בתמונה ,יש
לנו ההרגשה המיוחד שיש לנו כאשר אנו תופסי פתאו את זה שהאובייקט נראה היכ שקוד לא
ראינו אותו כלל )בזריחת אספקט( או היכ שקוד ראינו דבר אחר )שינוי אספקט( .חוויות אלה היו
בלתי נתפסות אילו היינו אומרי שמה שנראה ה רק קווי ומשטחי ,שמפורשי פע כ ופע כ.
לפיכ עלינו לומר שהיכולת לראות אספקט ולאבח שינויי אספקט תלויה מושגית ביחס הנדו לתמונות
– היכולת לראות אובייקטי בה.
בר ,התלות קיימת ג בכיוו השני :ראיית אובייקט בתמונה אינה ראיית אובייקטי במובנה הרגיל
ובדר הרגילה; זוהי דר מיוחדת לראיית תמונה של האובייקט – ראייתה תחת אספקט מסוי .למי
שאי היכולת לראיה כזו ,ל"עיוור אספקטי" ,שלעול אינו יכול לראות דבר%מה כמשהו,
"יהיה בדר כלל יחס שונה לתמונות מזה שלנו .זה יכול להיות יחס מהסוג שיש לנו
כלפי תכניות או שרטוטי" ) ;479 II RPPוהשוה PIעמ' .(B214 ,J204
אפשר לראות עיוור אספקטי כזה כמי שמפרש את התמונה ,והוא יכול כמוב לפרש אותה נכו .א,
ויטגנשטיי מוסי ,פירושי כאלה ה השערות ,וראיית דבר כמשהו ,לעומת זה ,אינה השערה ,כש
שראיית משהו אדו אינה השערה ) PIעמ' 212ה,ו; .(208 Z
סיכומו של עניי ,יש קשר מושגי הדדי בי היכולת לראיית אספקטי )ולאבחו שינויי%אספקטי( לבי
האינטנציונאליות המהותית של תמונות וייצוגי – יחסנו לתמונות שמסומל במושג של אובייקט תמוני.
הא כל ראיה היא ראיה כ ,%או ראיה תחת אספקט מסוי? כמה חוקרי ופרשני הציעו הצעות בכיוו
זה ,א דומה שאי זו עמדת ויטגנשטיי 16.בכמה מקומות נראה שהוא א דוחה זאת במפורש ) LPPעמ'
.(103ראיה כ , %בניגוד לראיה רגילה ,כפופה לרצו – אנו יכולי למשל לרצות או להחליט לראות את
המשולש כתלוי על קדקודו ,במקו כעומד על בסיסו ,אבל אי אנו יכולי להחליט לראות אותו אדו
)השוה PIעמ' 206ב; LPP ;544%5 RPP IIעמ' .(113ראיה כ %ג אינה תלוית נסיבות כראיה רגילה .יש
מוב שבו נית לומר שאנו רואי את Xכ Fרק כאשר טבעי לומר שאנו יכולי לראות אותו ג כ . Gא
אמירות כאלה אינ טבעיות )ובקושי יש לה מוב( במצבי ראיה רגילה ) LPPעמ' .(108לכ ,אי לומר
שכל ראיה היא ראיה כ .%מהי א כ משמעותו וחשיבותו של המושג של ראיה כ? %
לאור דיוננו הקוד נית לסכ את התשובה כ :א .המושג של ראיה כ %מבליט את האופי המושגי של
ראיה ושל מה שנראה; ב .מצד אחד הוא מבטא מרכיב מהותי ביחסנו לתמונות ולייצוגי ,דהיינו,
האינטנציונאליות המהותית שלה ,ומצד אחר ,ג .הוא נמצא בבסיס האינטנציונאליות של ראית תמונות
וייצוגי )לרבות לשוניי( .ד .הוא מבהיר את זה שלא רק בראיה רגילה ,אלא ג ביחסנו הרגיל
לתמונות ,ראיה אינה ידיעה )עקיפה( המושגת באמצעות פירוש של משהו "גולמי" )לא מושגי( הנתו לנו
ישירות בחושי.
17
ע כל חשיבות של תוצאות אלה בתורת תפיסה כללית ,משמעות העיקרית עבור ויטגנשטיי טמונה,
כפי שראינו ,בדומות ובקרבה שהוא גורס בי ראיית אספקט לבי חוויית המשמעות .לפיכ ,המהל
הכללי והלקח הכללי של דיוננו בתפיסת אספקט חל ג על חווית המשמעות; דהיינו ,שחוויית המשמעות
של מילה ,תפיסת המשמעות במילה ,הינ היבטי אובייקטיביי של שפתנו ,שמבטאי פ חשוב של
יחסינו למילי – האינטנציונאליות המהותית שלה.
ב.
יחסי פנימיי והשליטה בטכניקה
לאחר הסבר זה של האובייקטיביות והחשיבות של חוויית המשמעות ,טיבה הפנימי של חוויה זו
והאופני שבה הוא מתבטא עלולי להיראות תמוהי :כיצד נסביר את טיבה של חוויה זו? את גישתו
של ויטגנשטיי לשאלה זו נוכל לרכז סביב שני הפסוקי הקצרי והחשובי הבאי:
"המצע של חוויה זו הוא השליטה בטכניקה" ) PIעמ 208ה(.
"כשאד מבחי באספקט הוא תופס יחס פנימי" ) ;733 LW Iהשוה PIעמ' 212א(.
"מצע" כא אינו מציי דבר קורלטיבי לחוויה ,או איזה יחס של תלות סיבתית ביניה ,אלא תלות
מושגית .שליטה זו בטכניקה ,או בסוג פרקטיקה היא מה שידיעת המשמעות של מילי כוללת בחובה:
"להבי משפט פירושו להבי שפה .להבי שפה פירושו לשלוט בטכניקה) ".חקירות (199
ראיה כ %והאספקטי שתחת דבר%מה נראה ה היבטי אובייקטיביי של תפיסה ,שמוצאי את
ביטויי בשליטה בטכניקה וב"גווני העדיני של ההתנהגות" ,שבדר כלל מהווי סימ היכר לשליטה
כזו.
"אני פוגש מישהו אותו לא ראיתי שני; אני רואה אותו בבירור א לא מזהה אותו.
לפתע אני מזהה אותו ]…[ אני סבור שכעת הייתי מצייר דיוק אחר שלו אילו ידעתי
לצייר" ) PIעמ' 197ו; השוה .(506 RPP II
"כשהבנתי נושא ]מוסיקלי[ מתבטאת בכ שאני שורק אותו ע ההבעה הנכונה ,הרי זו
דוגמא של גווני התנהגות עדיני כאלה" ) PIעמ' 207א( .
השליטה בטכניקה עליה ויטגנשטיי מדבר כא היא היכולת הביצועית של צייר מיומ ,של משורר טוב
או מוסיקאי טוב .היא היכולת של מוסיקאי להבחי בגווני הבעתיי דקי ועדיני ביצירה או בביצוע
על ידי השוואות ליצירות או לביצועי אפשריי אחרי .לדוגמא ,זוהי היכולת להבחי בכוח ההבעתי
של מהל הרמוני מסוי על ידי השוואתו ע מהלכי או פתרונות הרמוניי אחרי ,או היכולת להבחי
בפ הבעתי חבוי שבוריאציה מסוימת על ידי השוואות רלוונטיות ע הנושא או ע וריאציות אחרות.
זוהי יכולתו של נג לקלוע לאופ המסוי שבו הוא שומע או רוצה לנג קטע מסוי על ידי אינספור
נסיונות והשוואות לאופני ביצוע אחרי .מטע זה ויטגנשטיי אומר:
"…המושג ]של ההבעה שבה קטע מוסיקלי מנוג[ משמש רק כאמצעי להשוואת
ביצועי שוני של אותו קטע" ) ;382 LW Iוהשוה BBעמ' ;166%7חקירות LC ;527
עמ' .(6
ביטויי נורמטיביי במוסיקה מאלפי כא" :אתה צרי לשמוע את זה כהקדמה" )202 PIי( אנאלוגי
ל"אתה צרי לראות את זה כ ."…%השימוש הרגיל בביטויי אלה מצביע לא רק על כ שדרכי אלה
לשמיעה ולראיה כפופות ,במידה מסוימת ,לרצו ,אלא ג על כ שה ניתנות להצדקה :אפשר לתת
טעמי ולהסביר )עד גבול מסוי שהוא יחסי להקשר ולנסיבות( מודע צרי לשמוע את הקטע כ וכ או
לראות דבר מה ככזה וכזה .ניתנות זו להסבר ולהצדקה היא מה שמכונ את האובייקטיביות של צדדי
משמעות אלה עליה אני מדבר 18.מיד לאחר הציטוט הנ"ל שבו ויטגנשטיי אומר "כשאד מבחי
באספקט הוא תופס יחס פנימי" ) (733 LW Iהוא מוסי:
"רק א מישהו יכול לעשות כ וכ או למד זאת או שולט בטכניקה הזו ,יש מוב לומר
שיש לו חוויה כזו וכזו" ] דוגמת האבחנה באספקט[ ).(734 LW I
וכ הדבר ג במוסיקה .לפיכ תפיסת אספקט במוסיקה היא היכולת למצוא יחסי והשוואות
רלוונטיי ,שחושפי פני ונימי של ההגיו הפנימי או של "הדקדוק" של המוסיקה .השוואת ויחסי
פנימיי אלה ה לפעמי פני%מוסיקליות ומתייחסי לתופעות ,מהלכי או אופני ביצוע מוסיקליי
)בתו היצירה ובי יצירות(; ולפעמי ההשוואות ה לתופעות אחרות ,כמו תופעות טבע ,שירת ציפורי,
נצחו בקרב ,מצב%רוח או רגש אנושי ,או סגנו ארכיטקטוני.
"המושג 'בישנות' יכול לשמש בתיאור מה שרואי ,בדיוק כפי שהמושג 'מג'ור' או
'מינור' יכול לשמש בתיאור הנעימה שאותה אני שומע" )… (735 KW Iל'מג'ור'
ול'מינור'… לבטח יש ער רגשי ,א ה יכולי לשמש ג בתיאור טהור של מבנה
נתפס" ) PIעמ' 209ג; השוה BBעמ' LC ;166סעי .(8
היכולת לערו השוואות רלוונטיות וקישורי מאירי עיניי ומחכימי אזניי ,היכולת "לדעת להסתדר"
) PIעמ' 203ב(" ,להרגיש בבית" בטיפול בה ) (259 RPP IIוכיו"ב היא התוכ של השליטה בטכניקה ושל
תפיסת היחסי הפנימיי הכרוכי בחוויות הנדונות ובתפיסת דבר%מה בהרגשה מסוימת )הרגשת מילה
וכד'(:
"אפשר לדבר על 'הרגשה או חוש למשהו' .ומה טיבה של הרגשתי לפסוק שאני מביע?
]…[ בקישורי ובקשירת הקצוות שאני עושה" ).(261 RPP II
"הבנת קטע מוסיקלי – הבנת פסוק בשפה .אומרי שאינני מבי ביטוי מסוי כפי
שמבי אותו דובר שזו שפת אימו ,א ,למרות שאני יודע את מובנו ,אינני יודע,
לדוגמא ,איזו שכבה חברתית משתמשת בו .במקרה כזה אומרי אינני מכיר את גוו
המשמעות המדויק שלו .אבל א יחשוב מישהו שיש לו תחושה שונה כשהוא מביע את
המילה ,א הוא מכיר את גוו המשמעות הזה ,יהיה זה שוב לא נכו .אול ישנ,
למשל ,אינספור מעברי שאות אוכל לעשות והאחר לא" ).(1078 RPP I
"הפרצו המוכר ) (vertraute Gesichtשל מילה ,ההרגשה שהיא ספגה את משמעותה
לתוכה ]… [ כיצד מתבטאות הרגשות אלה אצלנו? – באופ שבו אנו בוחרי ומעריכי
מילי ]…[ כיצד אני בוחר בי מילי? ללא ספק לפעמי הרי זה כאילו אני משווה
ביניה בהבדלי ריח עדיני" ) PIעמ' .(J198
ג.
עיוור המשמעות והיכולת להתכוו למשמעות מסוימת
ב 344 RPP Iויטגנשטיי מסביר למה הוא מתכוו בעיוורו משמעות כ:
"כל מי שאינו יכול להבי את המילי "לראות את הסימ כח" וללמוד להשתמש בה
– אותו אני מכנה "עיוור משמעות" .יהא זה חסר מוב לומר לו "אתה חייב לנסות
לראות זאת כח" ואי אפשר יהיה לעזור לו בדר זאת" ).(344 RPP I
ויטגנשטיי מבהיר שעיוור המשמעות יכול להתנהג )במבט שטחי לפחות( בדומה מאוד לנו – הוא יכול
לזהות חיצי ,הוא יכול להבי ולמלא אחר הוראות כמו "ל בכיוו הח" וכו' .הוא יכול א "לקחת
דבר%מה כמשהו" ) PIעמ' 213ז( .רק את הדבר המסוי הזה אינו יכול להבי :להתכוו בדבר%מה למשהו.
א מה היא התכוונות זו? מה בדיוק כרו ביכולת זו אותה הוא חסר?
הדיו הנוגע לעניי ב RPPמתחיל ב :168
"מה נאמר על אודות אנשי שאינ מביני את המילי "עכשיו אני רואה את הצורה
כ… ועכשיו כ… ?.הא יחסר לה משהו חשוב; הא זה כאילו היו עיוורי; או
עיוורי%צבעי; או נעדרי שמיעה אבסולוטית?" ).(168 RPP I
זה ,בצירו לציטוט הקוד ,מציע שהיכולת של ראיה כ ,%היכולת לראות את Xכ ,Fכרוכה ביכולת
לראות את Xפע כ Fופע כ ) Gירכ"א( ,שעבורה ,היכולת לחוות זריחת אספקט מהווה בחו .לפיכ
ויטגנשטיי אומר" :עיוור המשמעות אינו אמור לראות את האספקט Aמשתנה" ) PIעמ' 213ו(.
עמדנו כבר על הקרבה והדומות בי חוויה זו לבי חוויית המשמעות:
"החשיבות של מושג זה טמונה בקשר שבי המושגי של 'ראיית אספקט' ו 'חוויית
המשמעות של מילה' .שכ ,אנו רוצי לשאול "מה יהא חסר ל א לא חווית את
המשמעות של מילה?" ) PIעמ' 214ב%ג; השוה ג LW Iסביב .(784
זה כמוב מתבטא ג ביחס שבי ראייה כ %לבי הרעיו של עיוור המשמעות :עיוור המשמעות לא יבי
הוראות כגו "אתה חייב לראות זאת כ…" "אתה חייב לשמוע זאת כ…" וכו' ) .(250 ,247 RPP Iמיד לפני
הציטוט דלעיל מ 214 PIויטגנשטיי משווה את שניה לחוסר שמיעה מוסיקלית" :עיוורו אספקט יהא
מאותו סוג כמו העדר 'אוז מוסיקלית' ".
מי שנעדר שמיעה מוסיקלית )באופ קיצוני( יכול אמנ לשמוע צלילי ,אבל לא מוסיקה .חשוב%נא על
העדר כזה כקיצוני באמת .למשל ,נתאר מישהו שהוא "חרש%מירווחי" ,שיכול לשמוע בבירור צלילי
ויכול איכשהו א לדעת איזה צלילי הוא שומע )נניח שיש לו שמיעה אבסולוטית( ,אבל הוא חירש
לגמרי למרווחי :הוא אינו שומע ,וא לא יוכל להבי שסול%דו ולה%רה ה אותו מירווח )או מירווחי
דומי( .הוא לא ישמע תרצה קטנה כשינוי מסוי של תרצה גדולה וכו' .נתאר ג שהוא "חירש
פונקציות" :הוא לא ישמע וא לא יתפוס את המושג של "טו מוביל" ,של טוניקה ודומיננטה ,או
פונקציות הרמוניות יסודיות .אנו יכולי לתאר שאד זה ינג תווי נכו ,יעבור בהצלחה מבח בסולפג'
ויכתוב במדויק את הצלילי שהוא שומע .ע כל זאת ,הא נאמר שהוא שומע מוסיקה?
שמיעת מוסיקה היא חדורה במושגיות – היא לפחות בחלקה מחשבה .היא אינה רק שמיעת צלילי,
אלא שמיעת נושאי ויחסי תמטיי ,מנגינות ויחסי קונטרפונקטיי ,פונקציות ומהלכי הרמוניי,
יחסי ריתמיי והיבטי של מבנה וכו' וכו' .מי שחסר שמיעה מוסיקלית במוב הקיצוני המתואר לעיל
יוכל לשמוע צלילי א יהא חירש לכל אלה – הוא לא ישמע מוסיקה.
הנקודה כעת היא שיכולות מושגיות אלה כרוכות בדר כלשהיא ,או א מותנות ,ביכולת לחוות את
החוויות המתאימות .כ ,היכולת לחוות חוויה הרמונית מסוימת כרוכה ואולי א מתנה שמיעת
פונקציות ומודולציות הרמוניות .חוויות אחרות כרוכות ומתנות שמיעת אינטרוולי ויחסי
קונטרפונקטיי וכו'.
"הבנת מוסיקה אינה תחושה ולא סכו של תחושות .ובכל זאת יהא זה נכו לקרוא לה
חוויה ,שכ מושג זה של הבנה קרוב קרבה מסוימת למושגי אחרי של חוויה" )165 Z
והשוה .(469 RPP II
בדומה לכ ,חוויה מסוימת – זריחת אספקט – כרוכה בירכ"א ובראיית אספקטי; וחוויה מסוימת –
חוויית משמעות – כרוכה בכוונת משמעות מסוימת .עיוור המשמעות יתנהג ויגיב למילי באופ דומה
לנו ,ובכל זאת הוא רק "יחשב" בה; הוא לא יתכוו לשו דבר בה ).(171 RPP I
ד.
עיוור המשמעות ,התייחסות לזמ ומהירות הבזק של המחשבה
ויטגנשטיי מאפיי את עיוור המשמעות ג כמי שאינו יכול להבי פסוקי כמו" :בזמ ההוא משמעות
המילה עבורי היתה כ וכ" או "אז התכוונתי למשמעות זו של המילה" ) PI ;175 RPP Iעמ' 175א%ג(.אי
קשור אפיו זה של המושג להעדר היכולת לחוות חוויית משמעות? ומהי חשיבותה של היכולת הזו
להתכוו למשמעות מסוימת בזמ מסוי?
תחילה ,יש לציי שעבור ויטגנשטיי הייחוס הזמני של כוונות משמעות כאלה אי פירושו ייחוס לחוויה
או תהלי פסיכולוגי שהתרחש באותו זמ ) PIעמ' 216ט217 ,ז( .ביטויי אלה יש להבי באמצעות
תפקיד בשפה ,שיינת בדר כלל על ידי תיאור התנהגותנו או עמדותינו ולא על ידי תיאור אירועי או
תהליכי בעבר ) PIעמ' 217יא; ;204 RPP Iוהשוה .(99%138 LW Iלאותה מטרה ,נדמה לי ,ויטגנשטיי
טוע שאי לתפוס ייחוסי של כוונת משמעות בזמ מסוי כמו "באותו זמ חשבתי שהתכוונת ל…"
כתיאורי התרחשות ,כמו תיאורי חלו ,שכ אחרת "נהיה כחולמי כל הזמ" ).(232%5 RPP I
התכוונות וכוונות משמעות מאופייני על ידי ויטגנשטיי במה שהוא מכנה "מהירות הבזק של
המחשבה" .ה אינ תהליכי שבה מפרשי או מעצבי ייצוגי שוני )מנטליי או פיסיי ,ר'
RPP
.(178 Iמבחינה זו משחק השפה של כוונת משמעות שונה מזה של "בעודי אומר זאת ,חשבתי על…" )PI
עמ' 217יא; והשוה .(197%8 RPP Iהביטוי האחרו מתייחס לתהלי או לאירוע ממשי בעבר; הראשו –
לא" .מהירות הבזק של המחשבה" מבטא באופ מטאפורי את האינטנציונאליות הישירה והמהותית
ההתכוונות ושל כוונת המשמעות :ה אינ פעולות – כמו פירוש %המבוצעות על מילה ,פסוק או תמונה,
אלא ה ננעלות או ממוקדות באובייקטי שלה באופ ישיר ומיידי )ר' ג BBעמ' .(38%9
ג'ונסטו מאשי את ויטגנשטיי בכ שכשהוא שולל מעיוור המשמעות את מהירות הבזק של המחשבה
ואת היכולת להבי ייחוסי כוונות משמעות בעבר ,הוא שולל ממנו למעשה את היכול לחשוב בכלל,
ולמעשה את אנושיותו .ג'ונסטו מציע להפריד שני אפיוני אלה של עיוור המשמעות מהאפיו העיקרי
שלו :אי היכולת לחוות משמעויות )ר' ג'ונסטו עמ' .(75%84מוב שבכ ג'ונסטו מניח ששלושת
האפניוני הללו בלתי תלויי ,או לפחות שהשלישי אינו תלוי בשניי הראשוני.
בניגוד לכ דיוננו שלעיל מציע ששלושת האפיוני של עיוור המשמעות ה שלושה פני או גילויי של
אותו העדר או פג :אי היכולת להתכוו כוונת משמעות או לחשוב באופ אינטנציונאלי ,אי היכולת
לראות מילי כביטויי ישירי של משמעויותיה .תפיסה זו של עיוור המשמעות מציגה אותו ,ככל
שאינו מגיב סת מתו הרגל ,כפרש תמידי ,שאינו מסוגל לחשוב באופ אינטנציונאלי" .מחשבתו" היא
תמיד מניפולציה ופירוש של סימני ,שבה הוא עשוי לפעול ולהתנהג באופ די דומה לנו; א ע כל
זאת הוא מעי מכונה פרשנית ,אי לו מהירות הבזק של המחשבה ,הוא אונו חושב על אובייקטי.
למעשה ,הוא אינו מתכוו לשו דבר במילותיו במוב שבו אנו יכולי לטעות בכוונתנו למשמעות
מסוימת של מילה .וזאת מאחר שמה שהוא "מתכוו" אינו נית לזיהוי בלתי תלוי – אי הוא יכול להבי
את הרעיו של ייחוס משמעות לא נכונה )או לא מכוונת( למילה )ר' ,197%8 RPP Iשבו ויטגנשטיי מדבר
על עיוור המשמעות כאוטומט ,ו ,324 RPP Iשבו הוא מדבר עליו כעל רובוט( .ע כל מופע של מילה הוא
מסיב אוטומטית או מפרש אותה מחדש .לפיכ אי הוא ג מסוגל להבי את זה שהבנתו מילה מסוימת
מלווה בהתנהגות לא נכונה :אתה אומר לו "החזק ב ) "Oכאשר " "Oיכול לציי את Xאו את .Yהוא
מחזיק ב .Xאתה מתק אותו ואומר לו "לא ,התכוונתי לשני" .ואז הוא מתנהג נכו ומחזיק את .Yא
אי הוא יכול לתפוס את זה שהוא טעה ,והתנהג לא נכו ,קוד כשהחזיק את – Xשהוא לא הבי קוד
למה התכוונת .לגביו ,ה"תיקו" של יהא רק קלט חדש לפירוש.
ראינו קוד לכ שהאינטנציונאליות של המחשבה קשורה ליכולת לראות כ %או לראיית אספקט
מתמשכת .מטע זה ויטגנשטיי אומר שעיוור המשמעות אינו יכול להבי ביטויי כמו "לראות את
הסימ כח" ) .(344 RPP Iזה הופ אותו לא רק לשונה מאוד מאתנו :לאור הערעור שערער ויטגנשטיי
את ההשקפה הקורלטיבית של פעולה לפי כלל ושל פרדוקס הפירוש )חקירות ,(198%203העדר זה ההופ
את עיוור המשמעות לפרש תמידי ,ומציג את עצ הרעיו )של עיוור המשמעות( כלא%קוהרנטי.
שיקולי דומי חלי על דמיו .כאשר אנו מדמי מישהו אנו מדמי אותו ,במישרי –זה לא שיש לנו
סימ )כמעי ציור( שאותו אנו מפרשי או מתייחסי אליו כמייצג את האד) .זה מודגש למשל ב PIעמ'
.(177ב 172 RPP Iויטגנשטיי מעלה אפשרות של מישהו שמדמה כ ,על ידי ציור :כשאנו מדמי ,הוא
מצייר )על נייר או ברוחו – אי זה משנה( ואז הוא מזהה בתהלי מסוי את מושא הציור ,או מפרש את
הציור כציור של כ וכ .אד כזה הוא פרש תמידי – יש לו מדיו ייצוגי )של סימני ,צורות ,מילי,
דימויי וכו'( שהוא תמיד מפרש או לוקח כמייצגי דבר%מה )ש .(182בניגוד לסוגי אלה של עיוורי,
אנו מדמי ומתכווני ישירות" ,במהירות הבזק של המחשבה" )ש ,(173ע היכולת לחשוב ישירות על
אודות אובייקטי ,לדמות אות וכו'.
נוכל אולי לסכ את הלקח העיקרי מדיוננו בשני הסעיפי האחרוני כ :ויטגנשטיי שא להתוות דר
החומקת מקרני דילמה יסודית ,שבה רצה למצוא את דרכו בי הסקילה של ביהויוריז גס לבי
הכריבדיס של פרשנות עקרה ,שה האפשרויות היחידות הפתוחות ,לפי הטיעו ,בפני עיוור המשמעות.
בניגוד לראשונה ,ולמרות שהתנהגותנו ,הבנתנו והשימוש שלנו במילי מניחי הרגלי ותלויי בה )ר'
חקירות ,(198%201ה אינ רק הרגלי ותגובות הרגליות .ובניגוד לשניה ,ה ג אינ רק פירושי
ואנו איננו פרשני כפייתיי .בניגוד לשתי האפשרויות הללו של עיוור המשמעות ,בדר החדשה ,הבנה,
משמעות ושימוש ה רווי אינטנציונאליות וה חדורי במושגי האינטנציונליי שלנו ,שסימניה כא
ה חוויית המשמעות ומהירות הבזק של המחשבה – בדיוק מה שעיוור המשמעות חסר.
***במילי אחרות ,לאחר שויטגנשטיי דוחה את שתי הגישות הקלסיות להסבר מושגי ההבנה
והמשמעות – אפלטוניז מכא ומנטליז פסיכולוגיסטי מכא %הרעיו של עיוור המשמעות מציב אתגר
יסודי שנית להצגה באמצעות הדילמה דלעיל ,או הדיכוטומיה היסודית שממנה ויטגנשטיי מנסה
להימלט בפילוסופיה המאוחרת שלו :הדיכוטומיה שבי התנהגותנות גולמית ,שבה משמעות והבנה
נתפסות במונחי דגמי של גירוי ותגובה ,מצד אחד ,לבי פרשנות מתמדת ,שבה משמעות והבנה נתפסי
במושגי פירוש .ושוב ,את חשיבות דר הביניי האינטנציונליסטית הזו ,החומקת מקרני הדילמה ,יש
להבי על רקע הדחייה המוקדמת של שתי הגישות ה"קלסיות" של אפלטוניז סמנטי ,שבו הבנה מכוונת
למשמעויות הנתפסות כישויות נפרדות ,שקשר לשימוש בשפה ולהתנהגות בפועל נותר מסיתורי ,מצד
אחד ,ושל מנטליז פסיכולוגיסטי ,שבה משמעות נתפסת במונחי התרחשויות פסיכולוגיות שמלוות את
ההבנה ,מצד אחר***.
ה.
חוויית המשמעות ומשמעות משנית
19
חוויית המשמעות קשורה ג במושג החשוב של משמעות משנית .המשמעות המשנית של מילה הוא מעי
הרחבה טבעית של שימושה הרגיל ,שע טבעיותה היא בהחלט שונה משימוש הרגיל .למרות השוני,
העובדה שזו הרחבה טבעית ,ושהמשמעות המשנית תלוי בראשונית ,גורמת לויטגנשטיי להתעקש על כ
שלא מדובר פה במילה אחרת או במוב אחר ;795 ,78%9 LW I) .ויטגנשטיי מרפה מעט מהתעקשות זו
ב PIעמ' .(216ויטגנשטיי נות דוגמאות רבות ,שמשמשות בדר כלל במקביל להדגמת המשמעות
המשנית והרגשת%מילי :כשאנו אומרי שש מתאי לנושא הש )הש 'שוברט' מתאי לשוברט ,ר'
;69 LW Iוהשוה ;(338 RPP Iכשאנו אומרי שלתנועות הגייה מסוימות יש צבעי מסוימי )כגו
ש"חיריק הוא צהוב" ר' PIעמ' 216ח( או כשאנו אומרי על ימי מסוימי שה שמני או רזי )ש
216ג( אנו משתמשי בתארי הנדוני במשמעות משנית .הדוגמא היותר חשובה לו בהקשר זה ,והיא
שמהווה למעשה את הטע להנהגת המונח בהקשר זה ,היא שעצ השימוש ב"משמעות" ב"חוויית
המשמעות" נחשב על ידי ויטגנשטיי כמשנית ,מאחר ש "משמעות אינה יותר חוויה מכוונה" ) PIעמ'
217א; ר' ג ש 181ה; .(155 RPP Iויטגנשטיי מדגיש שהמשמעות המשנית של מילה תלוי במשמעותה
הראשונית והרגילה ,ומניחה אותה.
"רק א יש למילה משמעות ראשונית עבור ,אתה יכול להשתמש בה במשמעות
משנית" ) PIעמ' 216ו(.
הוא ג מדגיש שזו טעות לראות במשמעות משנית משמעות מטאפורית ,משו שבשימוש במילה
במשמעות משנית ,כגו כשאנו אומרי שהחיריק הוא צהוב" ,אינני יכול לבטא את מה שאני רוצה באופ
אחר" ) PIעמ' 216ז; השוה BBעמ' 20.(136כמו כ הוא מדגיש שהעניי שמושג המשמעות המשנית מעלה
הוא נושא מושגי ,ושניסיונות להסבירו במונחי סיבתיי ואסוציאטיביי מחטיאי את המטרה )LW I
PI = 795 ,77%80עמ' 216ג(.
לצור דיוננו כא הנקודה המרכזית היא שהתופעה של שימוש במילי במובנ המשני תלויה בחוויית
המשמעות :21נטייתנו להשתמש דווקא במילה זו )"משמעות"" ,מתאי"" ,צהוב"" ,שמ"" ,לחשב" וכו'(
בהקשרי המהווי הרחבות כאלה של שימוש הרגיל ,העובדה שהרחבות אלה טבעיות לנו ,ולפעמי
ממש כופות עצמ עלינו ,כ שאיננו יכולי לבטא את מה שאנחנו רוצי בשו דר אחרת ,תלויה בכ
שאנו תופסי את הקשר המהותי שבי המילה ומשמעותה ,את זה שהמילה רוויה במשמעותה ,שהיא
נושאת אותה על פניה .לעיוור המשמעות ,שנעדר סוג זה של חוויה ,מושג זה של משמעות משנית יהיה
בלתי מוב לחלוטי 22.ע זאת ברצוני להדגיש שהנקודה שלי כא אינה מתמצה בזה שטבעי להשתמש
ב"משמעות" )במשמעות משנית( ב"חווית משמעות" .התופעה של חווית המשמעות ,על היבטיה
ומשמעויותיה השוני כפי שפורטו לעיל ,היא החשובה – תכונה אי שתכונה .העובדה שכה טבעי )ואולי
א כפוי עלינו( לתארה באמצעות המילה "משמעות" רק מחזקת נקודה זו ,א היא אינה תלויה בה.
* * *
בדברי שלעיל ניסיתי להסביר את המושגי של הרגשת מילה )ההרגשה שהמילה נתפסת בה( ,האופי
והפרצו שלה ,וכ את חווית המשמעות הכרוכה בה .ניסינו להראות שכל אלה ה היבטי
אובייקטיביי של המשמעות של מילי ושל שימוש .היכולת לחוות משמעות ,למרות שאינה מתייחסת
לתהליכי פסיכולוגיי נפרדי שמלווי או נספחי לשימוש משמעי במילי ,היא מרכיב מהותי של
שימוש כזה .ומרכיב זה מתנה את האינטנציונאליות של המשמעות ושל ההבנה במובנ הרגיל .ראינו זאת
באמצעות האנאלוגיה והקרבה שבי חוויית המשמעות והחוויה של תפיסת%אספקט ,בקשר שבי חוויית
המשמעות והשליטה בגווני הדקי של השימוש וההתנהגות ,ביכולת ההשוואה ובתפיסת יחסי
פנימיי ,ובעיקר בעמידה על התפקיד של חוויית המשמעות בהבהרת האופי האינטנציונאלי של מושגי
המשמעות וההבנה ,בניגוד לתפיסת במונחי פירוש ומניפולציה בסימני ,אופי שבו מותנית אפשרות
ההרחבה של משמעות משנית.
הגווני העדיני של הרגשה במוסיקה
IV
חווית המשמעות ,כפי שטענו ,הכרחית ליכולות קוגניטיביות מסוימות ,שעיוור המשמעות חסר .יכולות
אלה הכרחיות להבנה ולכוונת משמעות ,משו שה מתנות את האינטנציונאליות הישירה של מחשבות
ושל היכולת להתכוו למשהו באופ מסוי .חוויית המשמעות הזו רגישה ל"פרצו" ,ל"אופי" ,ל"נפש",
ול"הרגשה" של מילי ושל הכוונה למשמעות מסוימת שלה )ר' LW II ;366 LW I ;322%24 ,243 RPP I
עמ' .(3כפי שציינו ,בהרבה מהדיוני של ויטגנשטיי בנושאי אלה ההפניות והאנאלוגיות למוסיקה
ולהבנה מוסיקלית ממלאות תפקיד חשוב .אגד סעיפי חשוב על כ בחקירות מתחיל ב ,527שאומר:
"הבנת פסוק בשפה דומה וקרובה להבנת נושא במוסיקה הרבה יותר ממה שאנו
עשויי לחשוב .אני מתכוו לכ שהבנת פסוק קרובה הרבה יותר ממה שחושבי למה
שבדר כלל נקרא הבנת נושא מוסיקלי .למה דווקא דג זה של שינויי עצמה ומהירות?
מישהו היה רוצה לומר "משו שאני יודע על אודות מה כל זה נסוב" .א על אודות מה
זה נסוב? לא אוכל לומר .כל שאוכל לעשות על מנת 'להסביר' הוא להשוות זאת לדבר%
מה אחר שיש לו אותו מקצב )אני מתכוו אותו דג(" )חקירות ;527השוה ;166%7 BB
CV ;162%4 Z ;34%6 I RPP ;382 LW Iעמ' .(70
יש לציי שויטגנשטיי מסביר את מה שהוא מתכוו במשפט הראשו בהנחה שדי ברור לנו )יחסית( מה
פירוש "מה שבדר כלל נקרא הבנת נושא מוסיקלי" .הבנת פסוק בשפה הוא אומר קרובה לזה .א מה
פירוש להבי נושא מוסיקלי? כפי שראינו קוד ,נושא מוסיקלי נתפס בהרגשה מסוימת ,יש לו הבעה
מסוימת ,פרצו ואופי מיוחדי שבה הוא פונה אלינו ,ושאינ ניתני להפרדה מהנושא עצמו )RPP I
,(90ושמתבטאי באופ שבו אנו מבצעי אותו או מגיבי כלפיו ) .(247 RPP Iאנו יכולי לאבח
היבטי שוני של הרגשה ,פרצו ואופי אלה על ידי השוואת ביצועי שוני של הנושא ,או תגובות
שונות כלפיו.
בפסקה המצוטטת לעיל אנו מוצאי גישה דומה ,שלפיה הבנת מוסיקה ,הידיעה "על אודות מה כל זה
נסוב" ) (was das alles heisstאינה ידיעה של איזה קשר )ייצוגי ,תיאורי או אחר( בי המוסיקה לבי דבר%
מה חיצוני ,המהווה כביכול את משמעותה .הבנת מוסיקה נעוצה דווקא באבחו היבטי פנימיי שלה,
או באבחו היבטי שלה "מבפני" – על ידי השוואות .השוואות אלה יכולות להיות פני מוסיקליות
של המוסיקה )הנושא ,הקטע ,ההרמוניה ,היצירה וכו'( ע קטעי או יצירות או מהלכי הרמוניי או
דגמי ריתמיי אחרי )קיימי או מומצאי( או ע ביצועי שוני שמציגות היבטי דומי .א
השוואות כאלה אינ חייבות להצטמצ דווקא במוסיקה; ה יכולות להשוות את המוסיקה לביטוי
לשוני ,לרגש ,למצב%רוח ,למחווה גופנית ,לריקוד ,למבנה ארכיטקטוני או לצבע )ר' ;34%6 RPP I ;175 Z
CV ;468 II RPPעמ' .(69%70 ,52כשהשוואות כאלה ה רלוונטיות ,רגישות ומבוננות ) (insighfulה
עשויות להביא אותנו לתפוס היבט מסוי שתחתיו או במסגרתו המוסיקה מובנת ,וה מגלות את מה
שויטגנשטיי התכוו לו כשדיבר על "יחס פנימי" שאותו תופסי כשתופסי אספקט ) .(733 I LWה ג
מדגימות את הכוונה במה שמושג על ידי שליטה בטכניקה או בפרקטיקה מסוימת ,אות ויטגנשטיי
מציג כמצע של חוויית המשמעות ) PIעמ' 208ה(.
בהרצאות על אסתטיקה ויטגנשטיי ד במה שהוא מכנה ה"פתיעה ) (puzzleשל הרוש האסתטי".
למשל" ,למה תיבות אלה ]במוסיקה[ נותנות רוש כה מיוחד?" .הוא דוחה כל מיני הסברי סיבתיי
וכותב:
"ככל שנית לראות הפתיעה שאני מדבר עליה יכולה להירפות על ידי סוגי מיוחדי
של השוואות ,למשל ,על ידי ארגו צורות מוסיקליות מסוימות ,השוואת הרוש שלה
עלינו ' .א נכניס כא את האקורד הזה ,לא יהיה לו הרוש הזה; א נכניס את
האקורד ההוא – יהיה לו" ) LCעמ' .(20
"מה שאנו באמת רוצי ,כדי לפתור פתיעות אסתטיות ,הוא השוואות מסוימות –
צירופ ביחד של מקרי מסוימי" )ש .(29
תפיסה "השוואתית" זו של הבנה ,ביחד ע דברינו הקודמי על טיבה וחשיבותה של חוויית המשמעות
יכולי להסביר את המוב שבו ויטגנשטיי מדבר ,בקטע שצוטט לעיל ,על הבנת מוסיקה כחוויה )ר'
RPP
.(469 II
הנקודה המרכזית העולה מדיוננו היא שהבנת מוסיקה ,כמו הבנת משמעות של מילי ,מגולה
קריטריאלית בתפיסתה תחת אספקט מסוי ,שמתבטאת ביכולתנו לערו השואות רלוונטיות ומבוננות,
ולהערי אות; על ידי יכולתנו "לנוע בחופשיות"" ,להרגיש בבית" ע הקטע המוסיקלי או היצירה,
כשבכל אלה תפיסתנו את היחסי הפנימיי שבי מושאי השוואותינו מתבטאי .הבנה זו היא תוצאה
של יכולתנו "לשמוע את האספקט בתווי )בצלילי(" ,ממש בדומה ליכולתנו ל"ראות אובייקטי
בקווי" ובמשטחי של( התמונה.
יש קרבה ראויה לציו בי תפיסה זו של הבנת מוסיקה לבי התפיסה של הבנת שפה ,שבנויה בעיקרה על
קניית מבט%על כולל ) (Uebersichtעל קשרי והשוואות רלוונטיי בשפה .הבנה כזו אינה בנויה על תפיסת
קשרי והתאמות בי ביטויי השפה לאובייקטי בעול החיצוני המהווי את משמעויותיה ,אלא היא
מתכוננת בחשיפה של היבטי שלה על ידי השוואה לביטויי אחרי ואופני התנהגות ושימוש בה
)לשוניי וחו לשוניי ,לרבות מוסיקליי( .תפיסה זו עושה את פילוסופית הלשו וההבנה של
ויטגנשטיי לרלוונטית ופוריה כל כ לפילוסופיה של המוסיקה .א לא פחות מכ ,התפיסה שהוא מציע
להבנת מוסיקה ,ביסוסה על שליטה בפרקטיקה ועל תפיסת השוואות מבוננות ,ועיגונה של היכולת לכ
בסוג חוויות מיוחד ,מקבלות חלק ניכר מחשיבות וכוח שכנוע בקרבה ובדומות שבינ לבי התופעות
המקבילות בלשו .דווקא בגלל העדר "תוכ סמנטי" במובנו הרגיל במוסיקה ,מרכיבי אלה של ההבנה
ה כה בולטי ומוכרי במוסיקה ,שה הופכי אותה למודל מסביר לגבי המרכיבי המקבילי
בלשו.
גישה זו נראית לי פוריה במיוחד בפילוסופיה של המוסיקה לא רק משו שהיא מציעה החלה טבעית של
מושגי המשמעות וההבנה במוסיקה אלא ג משו שהיא מתאימה לאופ שבו מוסיקאי מתייחסי
למוסיקה ולהבנתה .אסיי בציו כמה דוגמאות לכ מיצירות מפורסמות במיוחד .חשבו%נא למשל על
האופני שבה אנו שומעי נושא ,או אקורד או א צליל בודד כשה חוזרי כמה פעמי .למשל,
האקורד השני ,בהשוואה לראשו ,בפתיחת הסימפוניה ארואיקה של בטהוב .או חשבו על על האופני
השוני שבה נשמע נושא בסקוונציות )למשל ,שרשרות הסקוונציות בפרק הראשו של הסמפוניה
החמישית של בטהוב(; או ברגיסטרציות שונות )למשל ,נושא הרונדו בפרק האחרו בסונטה אפסיונטה
של בטהוב – עמוק ומסטורי בבס בפתיחה ,ומבריק וחוצפני ברגיסטר הגבוה בהמש הפרק( .חשבו נא
על האופני השוני שבה נושא נשמע בווריאציות )כל מחזור וריאציות יתאי כא( ,שינויי מג'ור
ומינור )נושא הרונדו בפרק האחרו של הקונצ'רטו השלישי לפסנתר של בטהוב( ,שינויי הרמוניה )למשל
ההרמוני השוני של הכורל O Haupt voll Blut und Wundenבפסיו על פי מתי של ב( ,או אותו נושא
בתזמורי שוני )למשל נושא הכורל בפרק הרביעי של הסמפוניה הראשונה של ברהמס בקר ,לעומת
בחליל( .כל אלה ה דוגמאות להרגשות השונות שבה נושא ,או קטע מוסיקלי נתפס – הרגשות וגווני
אופי שאות אנו מבהירי על ידי השוואות פני%מוסיקליות בתו יצירה או בי יצירות שונות; בתו
יצירותיו של מלחי מסוי ,או ביצירות השייכות לסגנו דומה ,כמו ג בהשוואות לתופעות חו%
מוסיקליות – לשוניות ,דתיות אמנותיות וכיו"ב.
השוואות כאלה עשויות להבליט אופני תפיסה שמתבטאי בביצוע .כ ,יכול מנצח להדרי את תזמורתו
לאופי המסוי של המתח שהוא שומע באקורד השני של פתיחת הארואיקה ,בהנגדתו לאופי הלא מכוו,
הסטטי של האקורד הראשו ועל ידי הצבעה על הרגשת המתח וההפתעה מהעדרו של אקורד שלישי ש
שבמקומו מופיע מיד הנושא בפיאנו .באופ דומה יכול נג הקר בסמפוניה של ברהמס לכוו את עצמו
לגוו האפור והמאיי%משהו שבו הוא שומע את מוטיב הכורל ,על ידי השוואתו והנגדתו לפרצו
החוצפני%גנדרני של אותו מוטיב בחליל .המורה לפסנתר יכולה לכוו את תלמידתה לפרצו הרצוי,
למהירות ולארטיקולציה הנכונה בנגינת הפרק הראשו של הסונטה אפסיונטה על ידי השוואות
המופעי השוני של מרווח הסקונדה בהקשריה ,על ידי הצבעה על חשיבות העובדה שהפרק כתוב ב
12/8והשוואתה לאופיו לו היה כתוב ב ) 4/4שכ ,למרבה הצער ,בדר כלל מנגני אותו( ,לאמצעי
השוני שבה בטהוב משתמש להשגת "תנועה סטטית" ,כמו הטרילי ,חזרה תכופה על צלילי
ונושאי וכו' .היא יכולה להסביר את אופי המגע והארטיקולציה המבוקשת בתחילת הפרק השלישי
באותה סונטה על ידי השוואת מופעי הנושא בבס בתחילת הפרק ע מופעיו ברגיסטרי שוני בהמש.
דוגמאות מפורסמות אלה באות להדגי כיצד אותו נושא או מוטיב מקבל פרצופי שוני ונתפס
בהרגשות שונות בהקשרי מוסיקליי שוני .מוב שהשוואות פני%מוסיקליות כאלה יכולות להיות
מסוגי אחרי – אפשר להצביע על אופיו של קטע על ידי שנראה לא הוא מוביל ,או מה הוביל אליו ,או
בהשוואתו לנושא אחר ,או בביצועו באופני שוני .כל אלה ,כפי שויטגנשטיי מציי בחקירות 527ה
השוואות פני%מוסיקליות שעשויות להסביר ,ולכוו את תשומת לבנו להרגשה ,לפרצו ולנפש של קטע
מוסיקלי מסוי .וכל אלה ה היבטי אובייקטיביי של המוסיקה עצמה ,ולא תהליכי פיסכולוגיי
נפרדי שאנו עוברי תו כדי האזנה למוסיקה ,תהליכי שמלווי אותה או נספחי אליה.
"הא נית להפריד את ההרגשה הזו מהמשפט המוסיקלי? ]…[ שהרי אי אנו
מתכווני להרגשה שמלווה את המשפט ,אלא ,לכל היותר ,למשפט ע ההרגשה" ) LW
.(374%6 I
את ההבנה והבוננות המושגות על ידי השוואות פני%מוסיקליות כאלה לא נוכל בדר כלל לבטא בשו
דר אחרת )השוה ;(90 RPP Iובמקרי שבה אנו מרגישי שיש ביטוי כזה הוא יהיה לפעמי
ב"משמעות משנית" ,ובדר כלל ,במוב מטאפורי .א בכ ,לאור דיוננו הקוד ,אי מו סיבה להפחית
במכובדותו של סוג הבנה זה .מושגי ההבנה המיוחסי כ למוסיקה אינ שוני במהות ממושגי
ההבנה בתחומי אחרי לרבות בלשו .ה מוצאי את ביטויי באופ שבו מוסיקה מתבטאת בפועל,
בפרקטיקה המוסיקלית ,ובראש ובראשונה בביצוע ,על גווני הבעותיו העדיני ,שבה מושגי הבנה אלה
מתבטאי )והשוה .(163 Zגווני ביצוע אלה ,כמו גווני ההתנהגות העדיני שבה מתבטאת הרגשת
מילי ,אינ נספחי למשמעויותיה ,שנתפסות ,כביכול ,באופ בלתי תלוי בה; דרבא ה מכונני
משמעויות אלה – במוסיקה ובלשו.
הערות
1
יש לדייק בהבנת "עקרו ההקשר" הזה :העיקרו לא אומר שרק בהקשר של משפט אפשר לקבוע או לדעת
את משמעותה של מילה ,אלא רק בהקשר של משפט יש למילה משמעות .זוהי טענה לוגית על מושג
המשמעות ולא טענה אפיסטמולוגית על אפשרות הידיעה או הקביעה של משמעות .ראו על כ בהרחבה
).(Bar-Elli (1996
2
העל אפיוני אלה של מושגי המוב וההוראה )משמעות( של פרגה והיחסי ביניה ,ראו בהרחבהBar-Elli :
) ,(1996פרק .1על היחס בי שני אפיוני המוב הללו ,ראו ג ).Bar-Elli (2001
3
ראו על כ :ברעלי ) ,(1995ש מודגשי מרכיבי אלה במסגרת פרוש אינטנציונליסטי לתורת התמונה ,תו
הדגשת מרכזיותה של הלוגיקה בתפיסה זו.
4
על מרכזיותו של מושג השימוש בתורת המשמעות של הטרקטטוס הרחבתי ב"שימו ומשמעות בטרקטטוס"
)לא פורס.
5
הבעיות העיקריות ,ולפעמי א כיווני הטיפול העיקריי בה נדוני כבר בהרחבה בכתבי משנות
השלושי המוקדמות ,למשל ,בפרק Iשל הספר החו ב.BB
6
חלק ניכר מהדיוני שב'חקירות' מוקדשי להבהרת עושרו המושגי ואופיו הנורמטיבי של מושגי השימוש
וההתנהגות הנידוני .שימוש כביטוי קריטריאלי של משמעות אינו מושג "רזה" של "שימוש גולמי" ,שנית
לתפיסה בלי תלות במשמעויות שהוא ביטוי קריטריאלי לה ,אלא הוא מושג עישר ,רווי מושגיות ,שנתפס
7
באות מושגי ומשמעויות שהוא ביטוי קריטריאלי לה .זהו אחד מלקחיו המרכזיי של "פרדוקס
הכללי" המפורס של ויטגנשטיי )ראה 'חקירות' .(198%202ראו על כ בהרחבה ,ג .ברעלי .2003
ראוי לציי בהקשר זה את האחיזה שהיה למושג התמונה בתפיסת המשמעות של ויטגנשטיי החל
מהטרקטטוס ,שבו פסוקי ה תמונות של מצבי דברי ועד לתפיסה שבכתביו המאוחרי ,שלפיה מילה
היא תמונה של משמעותה ,שבה הוא מדבר על אובייקט תמוני ועל פסוק כתמונה קבוצתית .לא אדו כא
בהבדלי החשובי ובדר שבה התפיסה המוקדמת התגלגלה במאוחרת .על פירוש אינטנציונאלי של תורת
8
התמונה בטרטטוס ,ראו ג .ברעלי ).(1995
בסקיצה הביוגרפית שנדפסה בזכונותיו של נורמ מלקול על ויטגנשטיי ,פו וריכט כותה "ויטגנשטיי היה
מוסיקלי באופ יוצא מ הכלל ,אפילו א נשפוט לפי הסטנדרד הגבוה ביותר .הוא ניג בקלרינט ,ובמש
זמ%מה רצה להיות מנצח .היה לו כשרו נדיר לשרוק .היתה הנאה גדולה להאזי לו שורק קונצ'רטו של
במלואו ,כשהוא מפסיק מידי פע רק כדי להסב תשומת לב שומעיו לפרט זה או אחר במרק המוסיקלי"
)עמ' .(7כמה קטעי ב CVרלוונטיי כא ג ה.
9
ויטגנשטיי מדבר לעיתי קרובות על הבנת מוסיקה ועל הבנה במוסיקה .הוא ג מדבר על כ שהביטוי
הקריטריאלי של הבנת מנגינה או קטע מוסיקלי הוא בביצוע שלה .ראו למשלRPP II ;162 Z ;166%7 BB ,
LC ;502%3 ,466%9עמ' .6
10
אשתמש ב"הרגשה" לתרגו .Gefuehlויטגנשטיי מדבר על "הרגשת מילה" ) Gefuehl des Wortes; the
.(feeling of a wordלפעמי אכתוב בצורה יותר מפורשת "ההרגשה שבה המילה נתפסת" .ג המילה
האנגלית meaningגורמת כא לקשיי תרגו ,במיוחד בטיות הפועל שלה כמו ב to mean a word in a
.particular wayבדר כלל את ש העצ אתרג ב"משמעות" ואת הפועל ב"להתכוו" .את ש הפעולה
אתרג בדר כלל ב"כוונת משמעות" .ואגב ענייני תרגו ,אשתמש ב"בוננות" )במקו "תובנה"( לתרגו
,Insightוב"מבוננת" ל insightfulוכו'.
11
בעקבות ברנטנו ומסורת ארוכה בפילוסופיה ,המילה ה'טכנית' אינטנציונאליות )מהמילה הגרמנית
( Intentionalitaetמתייחסת לכיוונונ של מצבי מנטליי ותכניה )כמו מחשבות אמונות וכו'( לדברי
12
ומצבי אחרי בעול וכ אני משתמש בה כא .כנה היא בעצמה מצב אינטנציונאלי ,במוב זה שהיא
מכוונת למצב מסוי בעול ,היא 'על אודות' משהו ,א ,למרות הקשר )במיוחד בעברית בי 'כוונה' ל'כיוו'(
אי לטעות בזיהוי המושגי הללו.
ע .צמח טועה ,לדעתי ,בטענתו שמושגי המשמעות והראיה כ %ה מקרי של פירוש אצל ויטגנשטיי
המאוחר) .ראו צמח ובמיוחד עמ' .(485%89ההבחנה בי משמעות לפירוש היא מעיקרי תפיסתו של
ויטגנשטיי ,והדברי ברורי .לגבי ראיה כ ,%הבחנתה מפירוש נאמרת במפורש למשל ב PIעמ' 212ד( .צמח
ג טועה ,אני סבור ,בהצעתו שויטגנשטיי המאוחר הנהיג את המושג של ראיה כ %ושל כוננה%תחת אספקט
כבסיס חלופי לנורמטיביות של השימוש ,במקו זה שהוצג על ידי "ויטגנשטיי האמצעי" )זה של חקירות ,(I
שעיקרו היה בהתאמה לשימוש הרגיל .אי ,לדעתי ,ניגוד בי השניי .התפיסה המאוחרת אינה תחלי
למוקדמת יותר )ה"אמצעית"( ,אלא תוספת ,העשרה והעמקה של תפיסת "השימוש הרגיל" וההתנהגות
האנושית שבתפיסה המוקדמת ,שנשארי עיקר ויסוד אצל ויטגנשטיי .חלק ניכר מיסודות התפיסה
העשירה הזו מצויי כבר בחקירות Iוא בכתבי משנות השלושי.
13
ויטגשנטיי משתמש לעיתי קרובות במילה "הרגשה" ) (Gefuehlבמוב אחר ,שבו היא אינה מציינת
אפיזודה מנטלית מסוימת – התרחשות ,תהלי או אירוע – אלא עמדה מסוימת ,השקפה ואוריינטציה כלפי
דברי .כ הוא מדבר על ההרגשה שיש לזוג אוהבי כלפי מילי מסוימות שה משתמשי בה ,או
להרגשה "כלפי העול כולו" ,שהיא עניינו של המיסטי בטרקטטוס ).(6.54
14
ויטגנשטיי התרש כנראה עמוקות מדיונו של ויליא ג'יימז בעניי )ב ( Principles of Psychologyוביקר
אותו בכמה הזדמנויות .הנקודה העיקרית בביקורתו היא שעל פי השקפתו של ג'ימז ,זה שמילה מלווה
בהרגשה מיוחדת שיש לנו כשאנו משתמשי בה ,היא השערה אמפירית .ויטגנשטיי חשב שככזו – כהשערה
אמפירית – היא מוטעית בעליל ,אבל הנקודה המרכזית שהדגיש היא שההרגשה של מילה ,ההרגשה בה היא
15
16
17
18
19
נתפסת ,אינה עניי פסיכולוגי%אמפירי ,אלא היא עניי לוגי%פנומנולוגי ,שנוגע למשמעות המילה ולאופ
הבנתה והשימוש בה.
זו נראית עמדתו של שולטה ,למשל.
מולהאל ,כמדומה ,מציע זאת ,למרות שאינו אומר זאת במפורש .הוא מציע הבחנה משולשת בי ראיית
דבר%מה ככזה וכזה )שאותו הוא מזהה ומנהיר באמצעות המושג של תפיסת אספקט מתמשכת( ,זריחת
אספקט ,וידיעה שדבר%מה הוא כזה וכזה )ראו למשל עמ' .(33%4 ,19זה כשלעצמו נראה לי נכו )לבד אולי
מההדגשה המוגזמת של המושג של תפיסת אספקט מתמשכת שהוא נדיר ביותר אצל ויטגנשטיי( ,בר בכ
שאי הוא מבחי בי ראיה כ %לבי ראיה רגילה הוא נות מקו להבי שלדעתו ,ביסודו של דבר ,כל ראיה
היא ראיה כ.%
ג זה ,לדעתי ,מחליש את הנטיה )שמולהאל מתפתה לה( לזהות ראיה רגילה ע ראיה כ ,%או ראיית
אספקט מתמשכת )כשאנו כנראה לא מודעי לאספקט( ,וזאת מאחר שאיש לא יבלבל בי ראיה רגילה לבי
פירוש ,ואזהרות )ויטגנשטייניות( כנגד בלבול כזה יהיו חסרות טע .הסכנה האמיתית ,שכלפיה ההתרעות
של ויטגנשטיי אכ נחוצות ,היא בבלבול בי ראיה כ %ותפיסת אספקט מכא לבי פירוש מכא.
לדיו נרחב בעניי הקשר שבי אובייקטיביות לניתנות להצדקה ראו ג .ברעלי 1996וכ .2001
המונח שויטגנשטיי משתמש בו הוא .Sekundaere Bedeutungמשו מה השתרש בתרגומי האנגליי
המונח " "secondary senseבמקו "."secondary meaning
20
21
השוה דיאמונד ,פרק ,8במיוחד עמ' .226%8
זה מרכיב עיקרי שחסר לי בדיונה של דיאמונד .היא מדגישה בצדק שהמשמעות המשנית של מילה תלוי
במוב הראשוני שלה .היא ג צודקת בהצביעה על כ ש " ישנ חוויות של התכוונות למשמעות של מילה
בדר כזו וכזו ,וזה קונסיסטנטי ע העובדה שבמוב הראשוני של המילה "להתכוו" כוונת משמעות אינה
חוויה" )עמ' .(233א זה לדעתי ,מספר פחות מחציו של הסיפור .מה שחסר זה שהיכולת להשתמש שימוש
משני במילה )להשתמש בה במובנה המשני( תלוי בחוויית המשמעות ,שבה המילה "רוויה" במשמעותה .בלי
זה ,לא רק משמעות משנית הופ ללא מוב ,אלא ג מוב ראשוני ,שהרי יחסר כא המרכיב העיקרי שבו
מוב מבטא את הקשר הישיר בי מילה למשמעותה – השימוש בה – שהוא היסוד לכוונת המשמעות שלה –
הכוונה להשתמש בה במשמעות מסוימת .אני מודע לכ שטענה זו הולכת מרחק%מה מעבר למה
22
שויטגנשטיי אומר במפורש ,א היא מבטאת ,נדמה לי ,את עיקר המשמעות והחשיבות של אבחנותיו
ובוננויותיו בנוגע למשמעות משנית.
ראו מולהאל עמ' .49
קיצורי ומראי מקו
(L. Wittgenstein) "כתבי ויטגנשטיי
;" אלא א כ מופיע לפניה הציו "עמוד,כמקובל בהפניות לכתבי ויטגנשטיי מצייני המספרי מספרי סעיפי
. סימו אות ליד מספר העמוד מציי את הפסקה באותו עמודPIבהפניות ל
I )תרגו עברי של חלק, תשנ"ה, אולמ מרגלית( הוצאת מגנס.חקירות פילוסופיות )תרגו ע
– חקירות
.(PI של
. תשנ"ד, ספרית פועלי,( צמח.פילוסופי )תרגו ע%מאמר לוגי
– טרקטטוס
BB -
The Blue and Brown Books, Basil Blackwell, 1958
CV -
Culture and Value (tanslated by P. Winch), Basil Blackwell, 1980.
LC -
Lectures and Conversations on Aesthetics, Psychology and Religious Belief, (ed.
C. Barrett), University of California Press, 1967.
LPP -
Wittgenstein’s Lectures on Philosophical Psychology (P. Geach ed.), Chicago
University Press, 1989.
LW -
Last Writings on the Philosophy of Psychology, vol. I (translated by C.G.
Luckhardt and M.A.E. Aue) Basil and Blackwell, 1982
PG -
Philosophical Grammar (translated by A Kenny), Basil Blackwell, 1974
PI -
Philosophical Investigations (translated by G.E.M. Anscombe), Basil Blackwell,
1953.
RPP -
Remarks on the Philosoophy of Psychology, vol. I (translated by G.E.M.
Anscombe) Basil Blackwell, 1980; vol II (translated by C.G. Luckhardt and M.A.E.
Aue) Basil Blackwell, 1980.
Tractatus -
Tractatus Logico Philosophicus (translated by Pears and McGuinnes),
Routledge, 1961.
Z-
Zettel (translated by G.E.M. Anscombe), University of California Press 1967.
מחברי אחרי
.399%418 ' תשנ"ו עמ, עיו מד,"פילוסופי לויטגנשטיי% "לוגיקה ואינטנציונאליות במאמר לוגי% (1995) . ג,ברעלי
.(( – "שימוש ומשמעות בטרקטטוס" )לא פורס2002) ג,ברעלי
.369%398 ' עמ,2003 , תשס"ד, נב, עיו," "ויטגנשטיי על אובייקטיביות וכללי% (2003) . ג,ברעלי
Bar-Elli, G -
The Sense of Reference, W. De Gruyter, 1996.
------------ -
“Sense and Objectivity in Frege’s Logic”, in Newen et. Al. (eds.) Building on
Frege, CSLI, 2001, pp. 91-112.
Diamond, C. – The Realistic Spirit, MIT, 1995.
Johnston, P. - Rethinking the Inner, Routledge, 1993
Malcolm, N. - Ludwig Wittgenstein – A Memoir, Oxford University Press, 1984
Mulhall, S. -
On Being in the World, Routledge, 1990.
Schulte, J. - Experience and Expression, Oxford Univ. Press, 1993.
Zemach, E.-
“Meaning, the Experience of Meaning and the Meaning-Blind in
Wittgenstein’s Late Philosophy”, Monist vol 78/4. 1995, pp. 480-495.
© Copyright 2024