‫‪1‬‬
‫דוח תוכנית מחקר ‪131-1679-13‬‬
‫)שנה שניה ‪( 2013‬‬
‫‪ .1‬נושא המחקר‪ :‬חיפושית האמברוזיה של האבוקדו והפטריה הסימביוטית שלה‬
‫כבסיס לפיתוח ממשק הדברה ידידותי לסביבה‬
‫‪Study on the Avocado shot‐hole borer, Euwallacea aff. fornicata and its symbiotic ‬‬
‫‪fungus as a basis for development of environmentally friendly management ‬‬
‫תוכן ענייניים‬
‫עמ'‬
‫‪ .1‬שם ההצעה‬
‫‪1‬‬
‫‪ .2‬טבלת השותפים למחקר ושטח פעולה‬
‫‪1‬‬
‫‪ .3‬תקציר מדעי של הדוח‬
‫‪2‬‬
‫‪ .4‬חשיבות המחקר‬
‫‪3‬‬
‫‪ .5‬מבוא ותיאור הבעיה‬
‫‪3‬‬
‫‪ .6‬מטרות המחקר‬
‫‪5‬‬
‫עיקריות‬
‫‪ .7‬תוצאות‬
‫‪5‬‬
‫‪ .8‬דיון ומסקנות‬
‫‪6‬‬
‫‪ .9‬הבעת תודה‬
‫‪6‬‬
‫מנחות‬
‫שאלות‬
‫‪ .10‬סיכום עם‬
‫‪7‬‬
‫‪ .11‬נספחים‬
‫‪8‬‬
‫העצה‬
‫להכתמת‬
‫והקשרה‬
‫בעצה‬
‫פטרייה‬
‫ה‬
‫התפשטות‬
‫נושא ‪.1‬‬
‫‪8‬‬
‫נושא ‪ .2‬התפתחות הפטרייה הסימביוטית על עצים במערכת גידול בצלחות פטרי במעבדה ‪13‬‬
‫נושא ‪ .3‬השפעת עצת הפונדקאי על רביית החיפושית על במערכת מלאכותית במערכת‬
‫מלאכותית במעבדה‬
‫‪15‬‬
‫נושא ‪ .4‬אינטראקציה של הפטרייה והחיפושית עם מיני פונדקאים במטע‬
‫‪16‬‬
‫נושא ‪ .5‬ניסויים ראשוניים להדברת חיפושית האמברוזיה באמצעות בוטניגארד‬
‫‪20‬‬
‫נושא ‪ .6‬דפוס האיכלוס של עץ האבוקדו ע"י חיפושית האמברוזיה‬
‫‪21‬‬
‫נושא ‪ .7‬דינמיקה של ההתקפה של חיפושית האמברוזיה על עצי אבוקדו‬
‫‪24‬‬
‫נושא ‪ .8‬העצים הפונדקאים והתפוצה של פגע האמברוזיה בישראל תוך דגש על הגליל‬
‫המערבי‬
‫‪28‬‬
‫‪ .2‬שותפים למחקר‬
‫‪ .2.1‬טבלת השותפים הפורמאליים למחקר ‪ ‬‬
‫צבי מנדל‪ ,‬סטנלי פרימן‪ ,‬מיכל שרון ‪ ,‬אלכס‬
‫פרוטסוב‪ , ,‬מרים אליהו‪,‬‬
‫המכון להגנת הצומח‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬מרכז‬
‫וולקני‪ ,‬משרד החקלאות בית דגן‪.‬‬
‫‪Department of Entomology, Agricultural ‬‬
‫‪Research Organization, Volcani Center, Bet ‬‬
‫‪Dagan, 50250 ‬‬
‫‪ Zvi Mendel, Stanley Freeman, Michal Sharon, Alex ‬‬
‫‪Protasov, Miriam Eliyahu,‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מיכאל נוי‬
‫‪Horticulture division, Extension Service, ‬‬
‫‪Ministry of Agriculture ‬‬
‫האגף למטעים‪ ,‬שה"מ‪ ,‬משרד החקלאות‬
‫‪Michael Noy‬‬
‫‪2‬‬
‫הצהרת החוקר הראש‪:‬‬
‫הממצאים בדו"ח זה הינם תוצאות ניסויים‪.‬‬
‫הניסויים לא מהווים המלצות לחקלאים‪ :‬בשל העובדה שהניסויים לא בשלו לידי גיבוש המלצות‬
‫מעשיות(‬
‫חתימת החוקר הראשי‬
‫מרס‬
‫אדר ב' תשע"ד‬
‫‪2014‬‬
‫טבלת השותפים שהצטרפו למחקר ו\או נטלו חלק בנושאים ייחודיים ‪ ‬‬
‫מוסד‬
‫שם‬
‫יונתן מעוז‬
‫המחלקה לאנטומולוגיה‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬‬
‫מרסל מימון ונטע לוי‪-‬אוקון‬
‫המחלקה למחלות צמחים‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי ‪ ‬‬
‫עומר גולן‬
‫אגף הייעור‪ ,‬קק"ל‬
‫תקציר‬
‫הצגת הבעיה‪ :‬הנזק החמור הנגרם ע"י פגע האמברוזיה בישראל למטעי אבוקדו ולמיני עצים אחרים‬
‫מציב אתגר קשה בפני המתמודדים איתו‪ .‬השילוב של חרק ופתוגן פולשים‪ ,‬יוצר את בעיית הגנת‬
‫הצומח החמורה ביותר בשנים האחרונות‪ .‬הפגע נגרם על ידי חיפושית האמברוזיה ‪Euwallacea nr. ‬‬
‫‪ fornicatus‬הנושאת פטריה סימביוטית שהיא פתוגנית ‪ Fusarium euwalleceae‬לעצי אבוקדו‬
‫ולעצים אחרים‪.‬‬
‫מטרות המחקר בשנה השנייה היו‪ :‬א‪ .‬להעמיק את הידע הבסיסי אודות הפגע‪ ,‬ב‪ .‬ללמוד את אופן‬
‫הפגיעה בעץ האבוקדו ואת דפוס האכלוס בו‪,‬ג‪ .‬בחינת מיני הפונדקאים הנתקפים ד‪ .‬לימוד תפוצת‬
‫הפגע בישראל‪.‬‬
‫מהלך ושיטות העבודה העיקריות‪ :‬הגישה העקרונית הייתה כריתה של ענפים נגועים או דגימה ישירה‬
‫של עצה מענפים בשטח המטע‪ .‬הנגיעות נקבעה על פי הימצאות הכיבים האופייניים והוצאת דגימות‬
‫של עצה באמצעות מקדח‪ .‬נמשך הפיתוח של שיטות לריבוי החיפושית במצע מלאכותי‪ ,‬בכלל זה‬
‫בחינה של השפעת תוספת עצת הפונדקאי‪ .‬התבצעו דגימות ותצפיות לברור המצאות הפגע ומיני‬
‫העצים הנתקפים באמצעות זיהוי החיפושית ו \ או זיהוי הפטריה‪.‬‬
‫תוצאות עיקריות‪ :‬נמצא שההכתמה של העצה בכיבים? עשויה להתפשט הרחק מנקודת האכלוס‬
‫הטבעי‪ .‬התפתחות הפטרייה והחיפושית במערכת מלאכותית מצליחה דווקא על פונדקאים שאינם‬
‫מתאימים להתפתחות בתנאי שדה‪ .‬ריסוסים בתכשירי הפטרייה ‪ Beauveria bassiana ‬לא מנעו‬
‫בדרך כלל את האכלוס של הענפים המטופלים‪ .‬בראשית האכלוס נרשמה התפתחות גלריות והתרבות‬
‫‪3‬‬
‫חיפושית בענפים בעלי קוטר של ‪ 3-10‬ס"מ בלבד‪ .‬עד כה נמצאו בישראל סה"כ ‪ 46‬מיני עצים‬
‫מותקפים ע"י החיפושית‪ .‬תפוצת פגע האמברוזיה התרחבה בשנת ‪.2013‬‬
‫דיון ומסקנות‪ :‬התפשטות ההכתמה של העצה היא‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬תוצאה של האינטראקציה שבין העץ‬
‫לפטרייה‪ .‬ההכתמה אינה מעידה על נוכחות הפטרייה‪ .‬קצב התפשטות הפטרייה הוא איטי ביותר‪.‬‬
‫בחינת השינויים בעומק העצה מעידה שהפרשת הגומי החזקה של פרסימון היא חלק ממנגנון ההגנה‬
‫של העץ כנגד פגע האמברוזיה‪ .‬נדרש לברר באופן יותר יסודי כיצד ניתן להשתמש בתכשירי הפטרייה‬
‫‪ Beauveria bassiana‬להדברת החיפושית‪ .‬הצלחת האכלוס של עץ האבוקדו תלויה במיקום נקודת‬
‫התקיפה ובמצב העץ‪ .‬תקיפה של ענפים קטני קוטר )‪ 3-4‬ס"מ( תצליח בד"כ גם בעצים חיוניים מאד‪.‬‬
‫תעופת החיפושית נמשכת לאורך כל העונה החמה‪ .‬אין ספק שהפעילות האינטנסיבית של הדברת הפגע‬
‫בגליל המערבי מאפשרת את בלימת ההתפשטות‪.‬‬
‫‪ .4‬חשיבות המחקר‬
‫חשיבות המחקר הוא ביצירת מידע ואמצעים על מנת להתמודד עם פגע האמברוזיה בעיקר במטעי‬
‫האבוקדו‪ ,‬ולמנוע‪ ,‬או להאט את התפשטותו באזורים בהם הוא טרם התבסס‪.‬‬
‫‪ .5‬מבוא )תיאור הבעיה וסקירת הידע הקיים בנושא(‬
‫בשש השנים האחרונות מתפשטת בישראל חיפושית האמברוזיה ‪Euwallacea sp. nr fornicatus‬‬
‫הנושאת את הפטרייה הסימביוטית ‪ .Fusarium euwallaceae‬יחדיו‪ ,‬שני האורגניזמים מהווים פגע‬
‫חמור )ולהלן פגע האמברוזיה( המתבטא בעוצמות נזק חמורות ובקושי להתמודד איתו באמצעי‬
‫הדברה שגרתיים‪ .‬מאז שנת ‪ ,2009‬הפגיעה במטעי האבוקדו הולכת ומתפשטת‪ ,‬כאשר רוב מטעי‬
‫האבוקדו במישור החוף המרכזי והדרומי כבר נגועים‪ .‬בשלוש השנים האחרונות הפגע מתפשט גם‬
‫בצפון עמק החולה‪ ,‬ולפני שנה נרשמה הופעתו לראשונה גם בגליל המערבי‪ .‬לפני ארבע שנים החלו‬
‫להצטבר עדויות על פגיעה קשה‪ ,‬ניוון ותמותה של עצי אלון‪ ,‬עצי דולב ועצי נוי אחרים‪ .‬המוצא של‬
‫הפגע הוא באזור הטרופי של מזרח אסיה‪ ,‬ככל הנראה וייטנאם‪ .‬פרט לישראל התבסס הפגע גם‬
‫בקליפורניה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בלוח זמנים דומה‪ ,‬אך המידע המגיע עד כה משם הוא מוגבל ביותר‪ ,‬ואינו‬
‫תורם לקידום ממשק ההדברה בארץ‪ .‬גם המידע בעולם על חיפושיות אמברוזיה הפוגעות בעצים חיים‬
‫הוא מוגבל ביותר‪ .‬מידע רלוונטי אודות פגע האמברוזיה בישראל נוצר בעיקר ע"י מגישי ההצעה‬
‫במהלך שלוש שנות המחקר האחרונות‪ .‬הסכנה הרבה ביותר של הפגע‪ ,‬טמונה בפגיעה הקשה בענף‬
‫האבוקדו‪ .‬פגיעה זו מתבטאת בהפסדי יבול כתוצאה מהחלשת העצים ומעקירת חלקות מסחריות‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬רבים מעצי האבוקדו רוססו בתכשירים חריפים )זרחנים אורגניים וקרבמטים(‪ .‬כל זאת על‬
‫רקע העובדה שעד כה פרי האבוקדו הצטיין כחופשי מתכשירי הדברה ולמרות המודעות הרבה של‬
‫המגדלים לסכנה של הפרת המאזן הביולוגי‪ ,‬במערכת שבה שורה ארוכה של מזיקים בכוח מרוסנים‬
‫ע"י אויבים טבעיים‪ .‬סכנה בכוח אחרת נעוצה באפשרות שהפגע יתבסס ויפגע גם ביערות האלון של‬
‫ישראל‪ .‬בגינות הנוי בארץ נמצאו עצי אלון רגישים ביותר‪ ,‬אף יותר מאשר זני האבוקדו הרגישים‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬אין להקל ראש גם בנזק הישיר הנגרם לעצי הנוי וגם בהיותם מקור הפצה חשוב של הפגע‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫חיפושית האמברוזיה שייכת לשבט ‪ Xyleborini‬שבתת‪-‬משפחת חיפושיות הקליפה )‪(Scolytinae‬‬
‫)משפחת החדקוניות(‪ .‬המינים בקבוצה זו נוברים מחילות בעומק העצה‪ ,‬ובתוכן הם מאלחים פטרייה‬
‫סימביוטית שאותה הם נושאים‪ .‬הפטרייה מספקת את הכלים האנזימטיים על מנת למצות חומרי‬
‫מזון מתוך עצת הפונדקאי עבור זחלי החיפושיות‪ .‬החיפושית מעבירה את הפטרייה אל פונדקאים‬
‫חדשים ומספקת את המצע המתאים להתפתחותה‪ .‬המפגש בין עצים אטרקטיביים לחיפושית‬
‫והמתאימים לשגשוג הפטרייה‪ ,‬הוא זה שמחולל את הנזק‪ .‬הפטרייה נישאת באיבר המכונה מיקנגיום‪,‬‬
‫אשר ממוקם בבסיס כל אחת מהלסתות של נקבת החיפושית‪ .‬הפטרייה נזרעת ע"י החיפושית במהלך‬
‫נבירת המחילות על ידה בעומק העצה‪ ,‬וזו גדלה על דופן המחילות‪ .‬מידע רב בנושא התפרסם‪ ,‬לא‬
‫מכבר‪ ,‬על ידי מגישי ההצעה )‪ (Mendel et al. 2012a;b‬הכולל תיאור של הפטרייה כמין חדש למדע‪,‬‬
‫‪ .(Freeman et al. 2013) Fusarium euwallaceae‬כמו כן פרסמו מגישי ההצעה מידע יחד עם‬
‫שותפים אמריקאים‪ ,‬בעיקר‪ ,‬על הקשר שבין פטריות אמברוזיה מהסוג‪ Fusarium ‬למינים שונים בסוג‬
‫‪ .(Kasson et al. 2013) Euwallacea ‬בשלוש השנים האחרונות פועלים מגישי ההצעה בשני כיוונים‬
‫עיקריים‪ .‬הראשון כלל בחינה של תכשירי הדברה‪ :‬כ‪ 20 -‬קוטלי חרקים ומספר דומה של קוטלי‬
‫פטריות‪ .‬התכשירים נבחנו תחילה במעבדה‪ ,‬במושבות של הפטרייה ובמצע מלאכותי שעליו גודלו‬
‫זחלים ובוגרים של החיפושית‪ .‬המערכת שנבחנה היא ראשונה מסוגה בעולם הנוגעת גידול חיפושיות‬
‫אמברוזיה בתנאים מבוקרים ‪ .(Freeman et al., 2012‬במסגרת זו הושם דגש על תכשירים‬
‫סיסטמיים ועל כאלה שנחשבים בטוחים לסביבה‪ .‬רוב התכשירים שנמצאו יעילים במעבדה נוסו גם‬
‫בניסויי שדה‪ .‬לדאבוננו‪ ,‬אף לא אחד מהתכשירים שנבחנו נמצא מתאים להדברת הפגע במטעי אבוקדו‬
‫נגועים‪ ,‬הן מבחינת הקושי ביישום נכון של התכשיר‪ ,‬והן בשל הצורך בריסוסים בתדירות גבוהה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ממשק הדברה כזה איננו בה בחשבון במטעי האבוקדו‪ ,‬מסיבות כלכליות ברורות‪ .‬אם זאת‪,‬‬
‫חלק מהתכשירים נמצאו מתאימים לטיפול נקודתי בכיבים שנוצרים בעץ על ידי הפגע‪ .‬קו הפעולה‬
‫העיקרי השני של צוות המחקר היה ללמוד את התנהגות האכלוס של העצים הפונדקאים‪ ,‬על מנת‬
‫ליצור ממשק מניעה מתאים שיכלול את נקודות התורפה של הפגע‪.‬‬
‫אין בעולם עדיין כל דווח על התמודדות מוצלחת עם חיפושיות אמברוזיה והפטריות שהן נושאות‪,‬‬
‫הפוגעים בעצים חיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬המידע שנאסף במסגרת מחקר זה הוא חדש לעניין עצמו‪ ,‬ולא רק למין‬
‫החיפושית ולפטרייה בהם אנו עוסקים‪ .‬הנחת היסוד שבבסיס המחקר היא‪ ,‬שאמצעי הממשק‬
‫המקובלים בהדברה ידידותית כנגד מזיקים אחרים‪ ,‬לא יתאימו במקרה זה‪ .‬לחיפושיות האמברוזיה‬
‫לא ידועים אויבים טבעיים ספציפיים בעלי משמעות ממשקית לצורך הדברה ביולוגית קלאסית‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מינים מקבוצה זו )‪ (Xyleborini‬לא עושים שימוש בפרומוני מין או פרומוני התקהלות‬
‫שעשויים להיות רלוונטיים לניטור או להדברה‪ .‬הנחה נוספת היא שהסיכוי לזרימה של מידע תומך‬
‫ממקורות אחרים הוא אפסי‪ .‬לכן הנחת תשתית הידע המוצעת היא חיונית‪ .‬מטרות המחקר נגזרות על‬
‫כן‪ ,‬מהיעד המרכזי של המחקר שהוא קידום אמצעים מתאימים להדברת הפגע במטעי האבוקדו‪,‬‬
‫שיתאימו גם במקרה של מיני עצים אחרים רגישים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .6‬מטרות המחקר בשנה השנייה‬
‫)‪ (1‬ללמוד את התפשטות הפטרייה בעצה והקשרה להכתמת העצה‪,‬‬
‫)‪ (2‬לבחון את התפתחות הפטרייה הסימביוטית על עצים במערכת גידול בצלחות פטרי במעבדה‪,‬‬
‫)‪ (3‬לברר את השפעת עצת הפונדקאי על רביית החיפושית במערכת מלאכותית במעבדה‪,‬‬
‫)‪ (4‬להכיר את האינטראקציה של הפטרייה והחיפושית עם מיני פונדקאים שונים במטע‪,‬‬
‫)‪ (5‬לבצע ניסויים ראשוניים להדברת חיפושית האמברוזיה באמצעות התכשיר בוטניגארד‪,‬‬
‫)‪ (6‬להציג את דפוס האכלוס של עץ האבוקדו ע"י חיפושית האמברוזיה‪,‬‬
‫)‪ (7‬לברר את הדינמיקה של התקפת החיפושית ב עצי אבוקדו‪,‬‬
‫)‪ (8‬לקבוע מי הם העצים הפונדקאים הנוספים ולבחון את תפוצת הפגע בישראל‪ ,‬תוך דגש על הגליל‬
‫המערבי‪.‬‬
‫‪ .7‬תוצאות עיקריות‬
‫הפטרייה זוהתה רק בקטעי ענפים בהם העצה הוכתמה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא בכל מקטע בו העצה הוכתמה‬
‫נמצאה הפטרייה‪ .‬ניכר שההכתמה של העצה עשויה להתפשט הרחק מנקודת האיכלוס הטבעי‪.‬‬
‫ניכרים הבדלים של התפתחות תפטיר הפטרייה הסימביוטית על מצע הכולל מיני פונדקאים שונים‪.‬‬
‫התפתחות הפטרייה על פונדקאים שאינם מתאימים או נתקפים היא חלשה‪ .‬בחינה של התרבות‬
‫החיפושית על דסקיות של עצת פונדקאים רגישים הראתה שהרבייה הרבה ביותר הייתה על עצת‬
‫ברכיכיטון אדרי‪ ,‬ואחריו על עצת פרסימון‪ .‬ההתרבות על עצים פונדקאים שבתוכם מתרבה החיפושית‬
‫בישראל בטבע הייתה מועטה‪ .‬מיני עצים שלא מותקפים ע"י החיפושית בטבע‪ ,‬אינם מתאימים‬
‫להתרבותה במערכת הריבוי במעבדה‪ .‬אילוח בפטרייה במטע הראה שבפרסימון הפטרייה ממוקמת‬
‫אך ורק במקום החדירה לעומת עצת אבוקדו‪ ,‬בה חלה התפשטות מסוימת אבל מוגבלת‪ .‬הנטייה של‬
‫החיפושית לחדור אל אבוקדו או פרסימון קשורה בהמצאות הסות )הקורטקס( יותר מאשר במין‬
‫הפונדקאי‪ .‬ריסוסים בתכשירי הפטרייה ‪) ,Beauveria bassiana ‬תכשיר המבוסס על תמיסה והן‬
‫תכשיר אבקתי( לא מנעו בדרך כלל את אכלוס הענפים המטופלים‪ .‬נמצאה גם זיקה ברורה בין קוטר‬
‫המקטע )הענף( שנבדק לבין מדד התפתחות הגלריות בו‪ .‬התפתחות טובה של גלריות שנרשמה בענפים‬
‫בעלי קוטר של ‪ 3-10‬ס"מ‪ .‬לא ניכרו הבדלים משמעותיים בהתקפות של החיפושית על ענפי השלד בין‬
‫חודשי השנה במהלך העונה החמה‪ .‬עד כה נמצאו בישראל סה"כ ‪ 46‬מיני עצים מותקפים ע"י‬
‫החיפושית‪ .‬עצים אלו משתייכים לסה"כ ‪ 24‬משפחות בוטניות‪ .‬אך רק מינים מעטים משמשים‬
‫בהצלחה לרביית החיפושית‪ ,‬כשהחשובים שבהם הם אבוקדו‪ ,‬אדר מילני‪ ,‬אלון ארך עוקצים ודולב‪.‬‬
‫תפוצת פגע האמברוזיה התרחבה בשנת ‪ .2013‬הפגע המשיך להתפשט בעמק החולה דרומה‪ .‬קו‬
‫התפוצה הדרומי ביותר באזור זה הוא באיילת השחר‪ .‬הפגע התגלתה לראשונה בגליל המערבי במטע‬
‫האבוקדו מזן לביא בכפר מסריק בסופו של חודש יולי ‪ ,2012‬דגימות וסקרים באזור מעידים שעד כה‬
‫התפשטות הפגע מרוסנת בהצלחה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ .8‬דיון ומסקנות‬
‫התפשטות ההכתמה של העצה היא ללא ספק תוצאה של האינטראקציה שבין העץ לפטרייה אך זו‬
‫אינה קשורה בנוכחות הפטרייה‪ .‬הממצאים מעידים שקצב התפשטות הפטרייה‪ ,‬ובכלל זה‬
‫התרחקותה מאזור הגלריות הוא איטי ביותר‪ .‬לעניין זה חשיבות רבה בכל הקשור לממשק ההדברה‬
‫של הפגע‪ .‬הדבר מעיד על כך שהנזק הוא כמותי ולא איכותי‪ .‬נראה שדווקא שני פונדקאים שאינם‬
‫מתאימים להתרבות החיפושיות בטבע "נתנו את התשואה" הרבה ביותר בכל הקשור לייצור‬
‫החיפושיות במערכת המלאכותית‪ .‬החיפושית ככל נראה מסתייגת מחדירה לקטעי ענפים בהם חסר‬
‫הסות‪ ,‬כלומר אפשרות של רקמה שאינה חיונית‪ ,‬וזאת ללא קשר להתאמת הפונדקאי‪ .‬בבחינת‬
‫השינויים בעומק העצה נראה שהפרשת הגומי החזקה של פרסימון היא חלק ממנגנון ההגנה של העץ‬
‫בפני פגע האמברוזיה‪ .‬למרות הכישלון של ניסויי ההדברה הראשונים‪ ,‬אנו גורסים שיש לחזור ולבדוק‬
‫את תכשירי הפטרייה‪ .Beauveria bassiana ‬נדרש לברר באופן יותר יסודי כיצד ניתן להשתמש בהם‬
‫על מנת לחולל תמותה באוכלוסיית חיפושית האמברוזיה‪ .‬דפוס מהלך האכלוס של עצי אבוקדו ע"י‬
‫פגע האמברוזיה מראה‪ ,‬שנקודת התקיפה דרכה בוחרת החיפושית לחדור לעץ עשויה להימצא בכל‬
‫אחד מחלקי הגזע והענפים של העץ‪ .‬עם זאת הצלחת האכלוס תלויה במיקום נקודת התקיפה ובמצב‬
‫העץ‪ .‬תקיפה של ענפים קטני קוטר )‪ 3-4‬ס"מ( גם בעצים חיוניים מאד תצליח בד"כ‪ .‬הכרת דפוס‬
‫האכלוס של עץ האבוקדו מאפשר למעשה לצמצם את אוכלוסיית החיפושית המתבססת במטע‬
‫באמצעות ביצוע פיטוסנטציה‪ .‬זאת‬
‫ע"י הסרת הענפים המעוצים הדקים שבהם מצוי מאגר‬
‫החיפושיות הפעיל והתעלמות מכיבים גדולים הנוצרים על הגזע והענפים‪ .‬תעופת החיפושית נמשכת‬
‫כל העונה החמה‪ .‬התעופה מושפעת במידה רבה מההתייבשות המהירה של הענפים הדקים ביותר‪.‬‬
‫נראה שמגמת ההתפשטות של הפגע מתעצמת ומתרחבת ומספר העצים הנפגעים ע"י החיפושית עולה‬
‫בהתמדה בחלקות המאוכלסות‪ .‬באזורים בהם מצוי הפגע בעצים כמו אדר מילני ואלון ארך עוקצים‪,‬‬
‫שהם "יצרניי חיפושיות טובים"‪ ,‬עצים אלו מעצימים את הבעיה גם בשטחי האבוקדו השכנים‪ .‬אין‬
‫ספק שפעילות אינטנסיבית של הדברת הפגע בגליל המערבי נושאת תוצאות חיוביות מאד‪ .‬כלומר‬
‫עצירת ההתפשטות‪ ,‬או לפחות האטה רבה שלה שהיא אכן אפשרית‪ .‬פעילות זו מעידה על היעילות של‬
‫מודל המניעה שיש ליישם גם במקומות אחרים‪.‬‬
‫‪ .9‬הבעת תודה‬
‫אנו מודים לכל הנוטעים הרבים שבחלקותיהם אנו מבצעים את ניסויי השדה‪ ,‬ולשתלנים על אספקת‬
‫השתילים‪ .‬תודתנו שלוחה לאודי גפני ואריה רוטמן מתאגיד האבוקדו‪ ,‬לאנשי מועצת הצמחים‪,‬‬
‫ולמדריכים המקצועיים של גרנות על חלקם בקידום מחקר‪ .‬אנו אסירי תודה למנס ויסוקי‪ ,‬דני‬
‫בלומברג‪ ,‬ליאו וינר‪ ,‬ויואל דרישפון על מעורבותם המקצועית‪ ,‬לשמעון ביטון ולאביגיל הלר על המידע‬
‫בעניין עצי נוי שנפגעים ע"י הפגע הנחקר‪ .‬זכינו לעזרה רבה ממשה גורן במסגרת ניסויי השדה במרכז‬
‫וולקני‪ .‬להדר כהן‪ ,‬לאלי סימנסקי‪ ,‬משה בסר‪ ,‬אמנון בוימל‪ ,‬מרים זילברשטיין‪ ,‬לאה סלע ומשה‬
‫‪7‬‬
‫תמים על המידע ושיתוף הפעולה‪ .‬תודה מיוחדת לשותפינו הרבים בארה"ב‪ ,‬חוקרים ממוסדות מחקר‬
‫שונים ואנשי מקצוע רבים‪ ,‬בעיקר לראובן חופשי‪ ,‬אקיף אסקלן ומרי –לו ארפייה מקליפורניה על‬
‫העדכונים הרבים וחילופי המידע‪.‬‬
‫‪ .10‬סיכום עם שאלות מנחות‬
‫מטרות המחקר לתקופת הדו"ח תוך התייחסות לתוכנית העבודה‪.‬‬
‫)‪ (1‬ללמוד את התפשטות הפטרייה בעצה והקשרה להכתמת העצה‪ (2) ,‬לבחון את התפתחות הפטרייה‬
‫הסימביוטית על עצים במערכת גידול בצלחות פטרי במעבדה‪ (3) ,‬לברר את השפעת עצת הפונדקאי על‬
‫רביית החיפושית במערכת מלאכותית במעבדה‪ (4) ,‬להכיר את האינטראקציה של הפטרייה והחיפושית‬
‫עם מיני פונדקאים במטע‪ (5) ,‬לבצע ניסויים ראשוניים להדברת חיפושית האמברוזיה באמצעות‬
‫בוטניגארד‪ (6) ,‬להציג את דפוס האכלוס של עץ האבוקדו ע"י חיפושית האמברוזיה‪ (7) ,‬לברר את‬
‫דינמיקת ההתקפה של חיפושית האמברוזיה על עצי אבוקדו‪ (8) ,‬לקבוע את העצים הפונדקאים ולבחון‬
‫את תפוצת פגע האמברוזיה בישראל תוך דגש על הגליל המערבי‬
‫עיקרי הניסויים והתוצאות‪.‬‬
‫ניכר שההכתמה של העצה עשויה להתפשט הרחק מנקודת האכלוס הטבעי‪ .‬התפתחות הפטרייה‬
‫והחיפושית במערכת מלאכותית מצליחה דווקא על פונדקאים שאינם מתאימים להתפתחותם בתנאי‬
‫שדה‪ .‬ריסוסים בתכשירי הפטרייה ‪ Beauveria bassiana ‬לא מנעו בדרך כלל את אכלוס הענפים‬
‫המטופלים‪ .‬בראשית האכלוס נרשמה התפתחות טובה של גלריות בענפים בעלי קוטר של ‪ 3-10‬ס"מ‬
‫בלבד‪ .‬עד כה נמצאו בישראל סה"כ ‪ 46‬מיני עצים מותקפים ע"י החיפושית‪ .‬תפוצת פגע האמברוזיה‬
‫התרחבה בשנת ‪.2013‬‬
‫המסקנות המדעיות וההשלכות לגבי יישום המחקר והמשכו‪ .‬האם הושגו מטרות המחקר בתקופת‬
‫הדו"ח‪.‬‬
‫התפשטות ההכתמה של העצה היא ללא ספק תוצאה של האינטראקציה שבין העץ לפטרייה‪ .‬ההכתמה‬
‫אינה מעידה על נוכחות הפטרייה‪ .‬קצב התפשטות הפטרייה הוא איטי ביותר‪ .‬בחינת השינויים בעומק‬
‫העצה מעידה שהפרשת הגומי החזקה של פרסימון היא חלק ממנגנון הגנה של העץ בפני פגע האמברוזיה‪.‬‬
‫נדרש לברר באופן יותר יסודי כיצד ניתן להשתמש בתכשירי הפטרייה ‪ .Beauveria bassiana‬הצלחת‬
‫האכלוס של עץ האבוקדו תלויה במיקום נקודת התקיפה ובמצב העץ‪ .‬תקיפה של ענפים קטני קוטר )‪3-4‬‬
‫ס"מ( גם בעצים חיוניים מאד תצליח בד"כ‪ .‬תעופת החיפושית נמשכת כל העונה החמה‪ .‬אין ספק שפעילות‬
‫האינטנסיבית של הדברת הפגע בגליל המערבי מאפשרת את בלימת ההתפשטות‪.‬‬
‫הבעיות שנותרו לפתרון ו‪/‬או השינויים שחלו במהלך העבודה )טכנולוגיים‪ ,‬שיווקיים ואחרים(;‬
‫התייחסות המשך המחקר לגביהן‪ ,‬האם יושגו מטרות המחקר בתקופה שנותרה לביצוע תוכנית‬
‫המחקר‪.‬‬
‫המטרות שהוצבו בשנה השנייה הושגו במידה רבה‪ .‬יש להמשיך לבחון את השימוש בתכשירים המבוססים על‬
‫פטריות אנטומופתוגניות על מנת לבחון את האפשרות לרסן באמצעותם את התפשטות הפגע בתוך מטעים נגועים‪.‬‬
‫הפצת הידע שנוצר בתקופת הדו"ח ‪ :‬פרסומים מדעיים כדלקמן‪:‬‬
‫‪ (1‬מנדל‪ ,‬צ‪ ,.‬פרוטסוב‪ ,‬א‪ ,.‬אליהו‪ ,‬מ‪ ,.‬ויסוקי‪ ,‬מ‪ ,.‬מעוז‪ ,‬י‪ ,.‬פרימן‪ ,‬ס‪ ,.‬צויביל‪ ,‬א‪ ,.‬שרון‪ ,‬מ‪ ,.‬אוקון‪ ,‬נ‪ ,.‬נוי‪ ,‬מ‪ ,.‬ובן‬
‫יהודה‪ ,‬ש‪ .2012 .‬איום על ענף האבוקדו‪ :‬פגע האמברוזיה ‪ -‬שילוב חיפושית ופטריה‪ .‬עלון הנוטע ‪.30-35 :(4)66‬‬
‫‪2) Mendel Z., A. Protasov , M. Sharon, A. Zveibil , S. Ben Yehuda , K. O’Donnell , R. Rabaglia ,M. Wysoki and ‬‬
‫‪S. Freeman. 2012a. An Asian ambrosia beetle Euwallacea fornicatus and its nove 5 symbiotic fungus ‬‬
‫‪Fusarium sp. pose a serious threat to the Israeli avocado industry. Phytoparasitica 40: 235‐238. ‬‬
‫‪3) Mendel, Z., A. Protasov , M. Wysoki, M. Elyihu, Y. Maoz, M. Sharon, A. Zveibil , M. Noy, S. Ben Yehuda S. ‬‬
‫‪Freeman. 2012b. A major treat on the Avocado industry in Israel, an ambrosia beetle that vectors a ‬‬
‫‪8‬‬
‫‪fusarial pathogen. Alon Hanotea' 66: 30‐35 (in Hebrew). ‬‬
‫‪4) Freeman, S., M. Sharon, M. Maymon, Z. Mendel, A. Protasov, T. Aoki, A. Eskalen, K. O’Donnell 2013. ‬‬
‫‪Fusarium euwallaceae sp. nov.—a symbiotic fungus of Euwallacea sp., an invasive ambrosia beetle in Israel ‬‬
‫‪and California. Mycologia, 105(6):1595–1606. DOI: 10.3852/13‐066‬‬
‫‪5) Freeman S., A. Protasov, M.Sharon, K. Mohotti, M. Eliyahu, N. Okon‐Levy Z. Mendel. 2012. Obligate feed ‬‬
‫‪requirement of Fusarium sp. nov., an avocado wilting agent, by the ambrosia beetle Euwallacea aff. ‬‬
‫‪fornicata. Symbiosis 57:245‐251. DOI 10.1007/s13199‐013‐0222‐6. ‬‬
‫‪6) Kasson, M. T., ......, Freeman S., Mendel, Z.......... 2013. An inordinate fondness for Fusarium: Phylogenetic ‬‬
‫‪diversity of fusaria cultivated by ambrosia beetles in the genus Euwallacea on avocado and other plant ‬‬
‫‪hosts. Fungal Genetics and Biology 56 (2013) 147–157.‬‬
‫הידע נמסר בסדרה של מפגשים עם החקלאים ומדריכים ובכנוסים מדעים בישראל‬
‫‪ (1‬פברואר ‪ 2011‬כנס מגדלים בגרנות‪ (2 ,‬יום עיון ארצי למגדלי אבוקדו דצמבר ‪ 25 (3 ,2011‬בינואר ‪ 2012‬מפגש עם‬
‫חוקרים במחלקה לפיטופתולוגיה במרכז וולקני‪ .‬נובמבר ‪ (4 ,2012‬יום עיון אלונים הגן הבוטני בירושליים‪ (5 ,‬פורום‬
‫מפקחי נוי‪ 20‬דצמבר ‪ (6 ,2012‬פורום יועצי גינון ‪ 13‬בדצמבר ‪ (7 ,2012‬יום עיון מגדלי אבוקדו ‪ 27‬דצמבר ‪(8 ,2012‬‬
‫כנס חורף מגדלי אבוקדו בגליל המערבי‪ 9 ,‬בדצמבר ‪ (9 ,2012‬אבחון פגעים בעצים בוגרים ‪ 10‬בינואר ‪(10 ,2013‬‬
‫קורס הגנת הצומח במטעים ‪ 5‬בפברואר ‪ 3 (11 ,2013‬מרץ ‪ 2013‬כנס מגדלים עמק הירדן‪ 7 (12 ,‬ינואר ‪-2014‬‬
‫השתלמות מגדלי אבוקדו –גרנות‪ 28 (13 .‬בינואר ‪ 2014‬השתלמות מגדלי אבוקדו באיזור הגליל המערבי‪.‬‬
‫פרסום הדו"ח‪ :‬אנו ממליצים לפרסם את הדו"ח‪:‬‬
‫½ ללא הגבלה‬
‫‪ .11‬נספחים )פירוט נושאי המחקר שבוצעו בשנת ‪ - 2013‬שנת המחקר השנייה(‬
‫נושא ‪ .1‬התפשטות הפטרייה בעצה והקשרה להכתמת העצה‬
‫מבוא‬
‫הפגיעה הישירה העיקרית הנגרמת כתוצאה מתקיפה של חיפושית האמברוזיה היא תוצאה של‬
‫האינטראקציה שבין הפטרייה לעץ המאוכלס‪ .‬תגובת העץ לחדירת החיפושית ניכרת בהתפתחות‬
‫כיב ובהכתמת העצה המתחילה בנקודה בה חדרה החיפושית‪ .‬לא ברור‪ (1 :‬האם הפטרייה מצויה‬
‫רק באזור הכיב‪ ,‬ללא קשר ישיר להכתמת העצה ו‪ (2-‬האם ההכתמה נגרמת כתוצאה ישירה‬
‫מ"תוצרים" )טוקסינים( של הפטרייה המוזרמים לעצה‪ ,‬או בעקיפין כתוצאה מהתגובה של הצמח‬
‫לתוצרים האלה‪ .‬יש לציין שהפטרייה הסימביוטית ‪ ,Raffaelea lauricola‬הפוגעת אף היא בעצי‬
‫אבוקדו והנישאת ומעוברת ע"י חיפושית האמברוזיה ‪ ,Xyleborus glabratus‬מתפשטת במהירות‬
‫)טווח זמן של שבועות( בתוך מערכת העצה של העץ הפונדקאי‪ .‬במקרה של הפטרייה הסימביוטית ‪ ‬‬
‫‪ Fusarium euwalleceae‬שערנו שההכתמה היא תוצאה ישירה של התפשטות הפטרייה‪ ,‬כלומר‬
‫בכל מקום בו התפשטה הפטרייה חל שינוי צבע של סיבי העצה‪ .‬בשל כך קשרנו את קצב התפשטות‬
‫הפטרייה בהתפשטות ההכתמה‪ .‬אם הנחה זו נכונה אנו מצפים שבמקום המוכתם‪ ,‬ללא קשר‬
‫למרחק מנקודת החדירה והגלריות של החיפושית‪ ,‬ניתן יהיה לבודד את הפטרייה ואילו בשטחי‬
‫העצה שאינם מוכתמים לא נגלה את הפטרייה‪.‬‬
‫המטרות‬
‫מטרת העיקרית של נושא מחקר זה היא להבין את סינדרום הנזק הנגרם לעצי אבוקדו )ואחרים(‬
‫כתוצאה מפגע האמברוזיה‪ ,‬תוך דגש על הבנת התפשטות הפטרייה בעצה והקשרה בהכתמת העצה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫הגישה העקרונית היתה כריתה של ענפים הנגועים או דגימה ישירה של עצה מענפים בשטח המטע‬
‫ללא כריתתם‪ .‬הנגיעות נקבעה על פי הימצאות הכיבים האופייניים‪ .‬מתוך העצה של הענפים שנבחרו‬
‫נלקחו דגימות של עצה מוכתמת וללא הכתמה )לבנה(‪ ,‬במרחקים שונים מנקודת הכיב‪ ,‬על מנת לבודד‬
‫את הפטרייה ועל מנת לקבוע את מצב התפתחות הגלריות‪ .‬העצה לצורך הדגימה הוצאה ישירות‬
‫מתוך העצה של קטעים שנוסרו במעבדה באמצעות סכין‪ .‬בדגימות שהתבצעו במטעים השתמשנו‬
‫מקדח עצים ‪ ,borer Increment ‬תוצרת ‪ ( Haglöf, Sweden‬בקוטר של ‪ 5‬מ"מ באורך של ‪50-80‬‬
‫מ"מ‪ .‬זאת באמצעות הוצאת קדחים מתוך הכיב שנדגם ובמרחקים שונים ממנו לאורך הענף‪.‬‬
‫השיטה‬
‫בניסוי ראשון נבחנה נוכחות הפטרייה בענף בהתאמה לזמן שעבר מהאכלוס לבדיקה‪ .‬התצפיות‬
‫נערכו במטע האס בקיבוץ איל‪ .‬בניסוי ראשון‪ ,‬בידוד הפטרייה נעשה במקדחים בקוטר ‪ 4-5‬מ"מ‬
‫שהוצאו מענפים עם כיבים טיפוסיים ללא מידע מדויק על מועד היווצרות הכיבים‪ .‬אנו מעריכים‬
‫שמרבית הכיבים נוצרו בחודשים האחרונים שלפני הדגימה‪ .‬הדגימה נערכה ב‪ 28 -‬במאי ‪2013‬‬
‫במטע איל‪ .‬הקדחים הוצאו במקדח עצים‪ .‬נלקחה דגימה מהקצה הקרוב והרחוק של הקדח‪ .‬ציור‬
‫‪ 1‬מדגים את נקודות הדגימה בהתאמה לכיב והוצאת הקדח‪.‬‬
‫ציור ‪ 1.1‬תיאור סכמתי של אופן הוצאת הקדחים לצורך בחינה של התפשטות הפטרייה מנקודת‬
‫הכיב‪ .‬הנקודות הקרובות היו במרחק של ‪ 5‬ס"מ מנקודת החדירה‪.‬‬
‫בכל הניסויים הפטרייה בודדה במצע ‪ PDA‬עם אנטיביוטיקה בצלחות פטרי לאחר חיטוי חיצוני‬
‫)‪ 10‬שניות ב‪ 70%‬אתנול ולאחר מכן ‪ 2‬דקות ב‪ 1% -‬סודיום היפוכלוריט( של החומר הצמחי הנגוע‬
‫)חלקי עצים מהמחילות או גלילי עצה(‪ .‬בניסוי שני בחנו את השפעת מועד היווצרות הכיב על‬
‫התפשטות הפטרייה‪ .‬הדגימה התבססה על מערך ניטור כיבים )ראו להלן(‪ .‬סומנו כיבים בתחילת‬
‫אפריל ‪) 2013‬כיבים שנוצרו ‪ 1‬עד ‪ 9‬שבועות לפני הדגימה(‪ ,‬וביוני )כיבים שנצרו ‪ 10-18‬שבועות לפני‬
‫הדגימה(‪ ,‬ובאוגוסט )כיבים שנוצרו ‪ 19-17‬שבועות לפני הדגימה(‪ .‬הדגימה נערכה במהלך אחד‬
‫במחצית אוקטובר ‪ .2013‬כל דגימה כללה ‪ 5‬ענפים‪ ,‬הכיב בכל ענף נדגם באמצעות הוצאת קדח‬
‫)באמצעות מקדח עצים( הקדח הוצא בנקודת חדירת החיפושית ‪ 3‬ס"מ מעל נקודת זו ו‪ 3 -‬ס"מ‬
‫מתחתה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫בניסוי שלישי שנערך ב‪ 19 -‬מאי ‪ 2013‬נכרתו בחלקת האס בקיבוץ איל שלושה ענפים‪ ,‬כל ענף מעץ‬
‫אחר‪ ,‬הענפים נשאו מספר רב של כיבים‪ ,‬אורך הענפים היה כ‪ 120 -‬ס"מ כולל הסתעפויות‪ .‬כל ענף‬
‫חולק לכ‪ 10 -‬מקטעים‪ .‬כל מקטע נחצה‪ ,‬ונקבע האם העצה מוכתמת‪ .‬ממרכז הענף נלקחה דגימה‬
‫על מנת לקבוע את המצאות הפטרייה ללא קשר למיקום הכיבים‪ .‬ציור ‪ 2‬מדגים את אופן ביצוע‬
‫הדגימה‪.‬‬
‫ציור ‪ 1.2‬סכימה של שלושה ענפים‪ ,‬שמקורם במטע האס באיל‪ ,‬נגועים בצפיפות הכיבים של פגע‬
‫האמברוזיה‪ .‬כל ענף חולק למקטעים‪ ,‬בכל מקטע נקבע האם העצה מוכתמת )צבע חום‬
‫מציין עצה מוכתמת‪ ,‬כחול מקווקו מציין עצה בריאה‪ ,‬מעוין מלא אדום מציין נקודה בה‬
‫בודדה הפטרייה‪ ,‬מעוין כחול ריק‪ ,‬מציין נקודה בה הפטרייה לא נמצאה(‪.‬‬
‫ניסוי רביעי נערך ה‪ 29 -‬במאי‪ .‬התבצע אכלוס מלאכותי של חיפושיות של ארבע ענפים )‪ a‐d‬בציור‬
‫‪ (3‬בקוטר ממוצע של ‪ 5‬ס"מ‪ ,‬כאשר במרחק של לפחות ‪ 40‬ס"מ מכל צד של נקודת האכלוס‬
‫המלאכותי לא נצפו כיבים אחרים )כתוצאה מאכלוס טבעי(‪ .‬בכל נקודת אכלוס הוצמדה מבחנת‬
‫אפנדורף שבתוכה שתי נקבות של חיפושית האמברוזיה שהגיחו מאדר מילני‪ .‬ענפים אלו היו‬
‫בסמיכות לענפים דומים שאוכלסו באופן טבעי ע"י החיפושית )ענפים ‪ e‐h‬בציור ‪ .(3‬האכלוס של‬
‫הענפים )הבריאים( התבצע ב‪ 29 -‬במאי ‪ ,2013‬כעבור שבוע ימים‪ ,‬נלקחו מכל נקודת אכלוס ארבע‬
‫דגימות במרחקים של עד ‪ 15‬מ"מ מנקודת האכלוס‪ .‬באותו המועד )‪ 5‬יוני ‪ (2013‬נלקחו דגימות‬
‫מהענפים המאוכלסים באופן טבעי‪ ,‬בנקודת האכלוס‪ ,‬ובמרחקים שונים בהתאם לענף שנדגם‪ .‬ציור‬
‫‪ 3‬מדגים את דפוס הדגימה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ציור ‪ 1.3‬קטעים מענפים שאוכלסו ע"י חיפושית האמברוזיה‪ .‬החץ מציין את נקודת האכלוס‪ ,‬הטבעית‬
‫)‪ (e‐h‬או המלאכותית )‪ .(a‐d‬האכלוס הטבעי בצבע החום מציין עצה שהוכתמה; מעוין מלא‬
‫אדום מציין נקודה בה בודדה הפטרייה‪ ,‬מעוין כחול ריק‪ ,‬מציין נקודה בה הפטרייה לא‬
‫נמצאה‪ .‬רק במקרה אחד ההכתמה הייתה מוגבלת לאזור הכיב‪ .‬באכלוס המלאכותי לא‬
‫נקבע צבע העצה‪ .‬המספרים מציינים את המרחק בס"מ מנקודת החדירה‪.‬‬
‫ענפים‬
‫הניסוי החמישי התבסס על דגימות ענפים של אבוקדו האס אייל‪ .‬ב‪ 17 -‬יולי ‪ 2013‬נבחרו‬
‫מאוכלסים בגלריות מפותחות עם גלמים ובוגרים צעירים שהתפתחו בתוכן‪ .‬נלקחו שני ענפים‪ ,‬אחד‬
‫מכל עץ‪ ,‬מכל איזור כיב נוסרה פרוסת ענף בעובי של כ‪ 2 -‬ס"מ‪ .‬התמקדנו בשלושה כיבים שתחתם‬
‫נמצאה אוכלוסייה משגשגת של החיפושית‪ .‬מכל כיב נלקחה דגימה מאזור נקודת החדירה‪ 5 ,‬ס"מ‬
‫מתחת לנקודת החדירה ו‪ 5-‬ס"מ מעל לנקודת החדירה‪ .‬סה"כ ‪ 9‬נקודות דגימה‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫הניסוי הראשון בחן את התפשטות הפטרייה לכיוונים שונים ועיקרי התוצאות מפורטות בטבלה ‪.1‬‬
‫טבלה ‪ 1.1‬בידוד הפטרייה מנקודות בכיוונים שונים מנקודת החדירה הטבעית של החיפושית בענפי‬
‫אבוקדו באיל‪.‬‬
‫נקודות הדגימה‬
‫‪ ‬‬
‫נקודת החדירה ‪ ‬‬
‫‪ 5‬ס"מ ממול לנקודת החדירה‬
‫‪ 5‬ס"מ ימין לנקודת החדירה‬
‫‪ 5‬ס"מ משמאל לנקודת החדירה‬
‫‪ 5‬ס"מ מעל לנקודת חדירה‬
‫‪ 5‬ס"מ מתחת לנקודת חדירה‬
‫מעל ‪ 15-30‬ס"מ בכיוונים שונים מנקודת החדירה‬
‫סה"כ מספר‬
‫נקודות ‪ ‬‬
‫‪ 14‬‬
‫‪ 14‬‬
‫‪ 4‬‬
‫‪ 4‬‬
‫‪ 4‬‬
‫‪ 4‬‬
‫‪ 24‬‬
‫סה"כ נקודות מהן‬
‫בודדה הפטרייה ‪ ‬‬
‫‪ 8‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪ 0‬‬
‫‪ 0‬‬
‫‪ 0‬‬
‫‪ 0‬‬
‫‪ 0‬‬
‫‪12‬‬
‫נראה שהפטרייה בודדה במקרה זה אך ורק מאזור הכיב ורק ב‪ 58% -‬מהמקרים‪ .‬במקרים בודדים‬
‫הפטרייה בודדה גם מול נקודת החדירה‪ .‬בשאר נקודות הדגימה הפטרייה לא בודדה‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי השני מסוכמות בטבלה ‪ .2‬נראה שבממוצע ‪ %‬המקרים בהם בודדה הפטרייה‬
‫מנקודת החדירה היה כ‪ .80% -‬בממוצע רק ב‪ 20% -‬המקרים התגלתה הפטרייה בקדח שהוצא‬
‫במרחק של ‪ 3‬ס"מ מהכיב‪ ,‬מעל או מתחת לנקודת החדירה‪.‬‬
‫טבלה ‪ 1.2‬בחינת השפעת גיל האכלוס על מרחק התפשטות הפטרייה‪ ,‬כל קבוצה כללה חמישה‬
‫ענפים )כלומר הערך המרבי האפשרי לכל משתנה הוא ‪.(5‬‬
‫גיל האיכלוס )שבועות(‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 1‐9‬‬
‫‪ 10‐18‬‬
‫‪ 19‐27‬‬
‫סה"כ ‪ ‬‬
‫חדירה‬
‫‪ 4‬‬
‫‪ 5‬‬
‫‪ 3‬‬
‫‪12‬‬
‫נקודת הדגימה )מספר ענפים( ‪ ‬‬
‫‪ 3‬ס"מ מעל‬
‫‪ 3‬ס"מ מתחת‬
‫לנקודת החדירה ‪ ‬‬
‫נקודת החדירה‬
‫‪ 2‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪ 0‬‬
‫‪ 4‬‬
‫‪2‬‬
‫סה"כ‬
‫‪ 7‬‬
‫‪ 7‬‬
‫‪ 4‬‬
‫‪ 18‬‬
‫התוצאות של הניסוי השלישי מצביעות על כך שהפטרייה זוהתה רק בקטעי ענפים בהם העצה‬
‫הוכתמה )תיאור סכמתי של התוצאות מוצג בציור ‪ .(2‬עם זאת‪ ,‬לא בכל מקטע בו העצה הוכתמה‬
‫נמצאה הפטרייה‪ .‬מתוך ‪ 27‬המקטעים שנבדקו בענפים )שכולם היו מאוכלסים בכבדות בכיבים( רק‬
‫חמישה )‪ (18.5%‬נותרו ללא הכתמה‪ .‬עם זאת מתוך סה"כ ‪ 22‬המקטעים המוכתמים‪ ,‬רק ב‪) 7 -‬כ‪(32%-‬‬
‫היו מאולחים בפטרייה‪.‬‬
‫בניסוי הרביעי )ציור ‪ (3‬ניכר שההכתמה של העצה מתפשטת הרחק מנקודת האכלוס הטבעי בשנים‬
‫מארבעת הענפים שנבחנו )‪ e‐h‬ציור ‪ .(3‬בענף ‪ e‬בכל נקודות הדגימה בודדה הפטרייה כשהעצה כולה‬
‫מוכתמת‪ .‬בענפים ‪ f ‬ו‪ g -‬התפשטת הפטרייה מוגבלת‪ ,‬ואילו בענף ‪ h‬הכתמת העצה במרחק של‬
‫לפחות ‪ 30‬ס"מ‪ ,‬אך בדגימה יחידה שבוצעה במרחק זה לא בודדה הפטרייה‪.‬‬
‫בניסוי החמישי נמצא שמבין ‪ 9‬נקודות הדגימה‪ ,‬פרט לנקודה אחת‪ ,‬בכל במרכז הכיב וחמישה ס"מ‬
‫מצדדיו נמצאה הפטרייה‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫מערכת ניסויים זו מעידה על שתי התופעות שנחקרו‪ ,‬התפשטות הכתמת העצה וקצב התפשטות‬
‫הפטרייה‪ .‬התפשטות הכתמה של העצה היא ללא ספק תוצאה של האינטראקציה שבין העץ לפטרייה‬
‫אך התפשטותה אינה קשורה לנוכחות הפטרייה‪ .‬הממצאים מעידים שקצב התפשטות הפטרייה‪,‬‬
‫ובכלל זה התרחקותה מאזור הגלריות הוא איטי ביותר‪ ,‬ומגיע למרחק של ס"מ בודדים מאזור‬
‫הגלריה‪ .‬עוד נראה‪ ,‬שההתפשטות הפטרייה מנקודת החדירה של החיפושית היא תוצאה של‬
‫התרחבות הגלריות עצמן‪ .‬בניסויים אלו הוכח שאכלוס נקודתי של עץ האבוקדו בפטרייה אינו גורם‬
‫לנזק מעבר לנקודת החדירה‪ .‬לפיכך עצים שאוכלסו בחיפושית‪ ,‬ונמנע אכלוס חוזר‪ ,‬בריאותם לא‬
‫תדרדר‪ .‬האילוח הנקודתי של הפטרייה עשוי להסביר את התייבשות המהירה של ענפים דקים‬
‫‪13‬‬
‫מעוצים‪ ,‬בעוד שבענפים בעלי קוטר גדול נדרש אכלוס מסיבי של החיפושית על מנת לפגוע בכל היקף‬
‫העצה‪ ,‬דבר שגורר ככל הנראה התייבשות של ענפים גדולים או אף התייבשות של העץ כולו‪.‬‬
‫נושא ‪ .2‬התפתחות הפטרייה הסימביוטית על עצים במערכת גידול בצלחות פטרי‬
‫במעבדה‬
‫מבוא‬
‫אחד מנושאי המחקר יועד לפיתוח מערכת ריבוי מלאכותי של החיפושיות בתנאים מבוקרים‪ .‬עד כה‬
‫לא פותחו מערכות דומות עבור חיפושיות אמברוזיה אחרות‪ ,‬יש מידע מוגבל על התפתחות מסוימת‬
‫של מינים קרובים‪ ,‬כמו חיפושית האמברוזיה של התה )מין קרוב מאד לחיפושית האמברוזיה של‬
‫האבוקדו( )‪ (Gadd 1946‬והמין ‪ Xyleborinus saxesenii‬המתפתח בעצי אורן מתים )‪Biedermann et ‬‬
‫‪ .(al. 2009ab‬יכולתה של הפטרייה הסימביוטית של חיפושית האמברוזיה של האבוקדו ) ‪Fusarium ‬‬
‫‪ (euwallaceae‬להתפתח על ‪ PDA ‬הוכח זה מכבר‪ .‬עם זאת התפתחות מחזור שלם של החיפושית על‬
‫תפטיר על מצע ‪ PDA‬בלבד אינו טוב‪ ,‬למרות שהזחלים משלימים בהצלחה את התפתחותם‪ .‬במסגרת‬
‫נושא זה הכוונה היא לבחון את ההשפעה של תוספת עצת הפונדקאי למצע‪ .‬בחנו את התפתחות‬
‫הפטרייה בהתאמה למין העץ הנבחן ואת אופן אספקת העצה‪ ,‬כפריסה של חתך רוחב רדיאלי‪ ,‬או‬
‫נסורת של העצה‪ .‬‬
‫‪Gadd, C. H. and Loos, C. A. 1947. The ambrosia fungus of Xyleborus fornicatus Eich. Trans. Brit. Mycol. ‬‬
‫‪SOC. ‬‬
‫‪Biedermann PHW, Klepzig KD & Taborsky M 2009a. Fungus cultivation by ambrosia beetles: Behavior ‬‬
‫‐‪and laboratory breeding success in three xyleborine species. Environmental Entomology 38: 1096‬‬
‫‪1105. ‬‬
‫‪Biedermann PHW, Klepzig KD & Taborsky M 2009b. Fungus cultivation by ambrosia beetles: behavior ‬‬
‫‐‪and laboratory breeding success in three xyleborine species. Environmental Entomology 38: 1096‬‬
‫‪1105. ‬‬
‫המטרה‬
‫לבחון את התפתחות הפטרייה על דסקיות עצה או נסורת של עצים נתקפים על מנת לבחון את‬
‫התגובה על עצים מתאימים לרביה כגון אבוקדו‪ ,‬קיקיון ואדר‪ ,‬ושלושה אחרים‪ ,‬אפרסמון‪,‬‬
‫ברכיכיטון צפצפתי וזית שאינם מתאימים לרבייה‪.‬‬
‫שיטות‬
‫‪ (1‬הכנת פרוסות עצה לניסוי‪ .‬פרוסות של סוגי עצים שונים חוטאו חיצונית )‪ 10‬שניות אתנול ‪70%‬‬
‫ואח"כ ‪ 4‬דקות באקונומיקה( )ולהלן דסקיות( והונחו בצלחות פטרי‪ .‬קוטר הדסקית נע בין ‪ 6-5‬ס"מ‬
‫ובעובי של כ ‪ 3‬מ"מ‪ .‬סביב הדסקיות נמזג מצע ‪) WA‬עד גובה הדסקית(‪ .‬דסקית נייר פילטר הונחה‬
‫במרכז כל הפרוסה‪ .‬נבגים בכמות של ‪ 106‬של תבדיד פוזריום ‪) 3-2‬נציג הפטרייה שמקורה מאבוקדו‬
‫אטינגר נגוע מקיבוץ נען( מורחפים ב ‪ 10‬מיקרוליטר מים‪ ,‬הוספגו בפילטר‪ .‬נבדקו חמש דסקיות מכל‬
‫מין עץ‪ .‬הפרוסות נבדקו‪ 8 ‬ימים לאחר האילוח‪.‬‬
‫‪ (2‬הכנת מצע עם נסורת לניסוי‪ .‬נסורת של ששת מיני העצים הנ"ל הוכנה עם אגר )‪ 150‬מ"ל נסורת‬
‫הוספה לתוך ‪ 250‬מ"ל מים בתוספת ‪ 7.5‬גרם אגר‪ -‬ללא אנטיביוטיקה(‪ .‬התערובת עוקרה לפני השימוש‬
‫וההוספה לצלחות )כ ‪ 12 -‬מ"ל לצלחת( על בסיס של ‪ 12‬מ"ל אגר ‪ ,15%‬כדי למנוע התייבשות שכבת‬
‫‪14‬‬
‫הנסורת‪ .‬במרכז הצלחת הונחה דסקית של נייר פילטר והוספגו נבגים בכמות של ‪ 106‬המורחפים ב ‪10‬‬
‫מיקרוליטר מים‪ ,‬של תבדיד ‪ .3-2‬לאחר ‪ 8‬ימים נמדד קוטר התפשטות הפטרייה ע"ג אגר הנסורת‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫תיאור התפתחות הפטרייה על דסקיות של עצת פונדקאים שונים במערכת שנבדקה מסוכם בטבלה‬
‫‪. 2.1‬‬
‫טבלה ‪ .2.1‬התפתחות הפטרייה על דסקיות של מיני עצים הנתקפים ע"י החיפושית‪.‬‬
‫אופי הפונדקאי‬
‫הפונדקאי‬
‫תיאור ההתפתחות*‬
‫מתאים לרביה‬
‫אבוקדו‬
‫קיקיון‬
‫אדר‬
‫אפרסמון‬
‫ברככיטון‬
‫זית‬
‫כיסוי מוחלט של הדיסקית בתפטיר‬
‫כיסוי מוחלט של הדיסקית בתפטיר‬
‫גידול מאוד בהיר ‪ -‬חרג מהדיסקית‬
‫כיסוי מוחלט של הדיסקית בתפטיר‬
‫כיסוי מוחלט של הדיסקית בתפטיר צפוף ואוירני‬
‫כיסוי דליל ונמוך ואינו מכסה את הדיסקית‬
‫נתקף אך אינו מתאים לרביה‬
‫* מהדסקיות פרצו מיני פטריות אחרות שזיהמו את הדסקיות‪ ,‬באדר ובזית כמעט ולא היו זיהומים‪,‬‬
‫באפרסמון היו מעט זיהומים יחסית לאבוקדו‪ ,‬קיקיון וברכיכיטון‪.‬‬
‫תיאור התפתחות הפטרייה על מצעים המכילים נסורת מופיע באיור ‪2.1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫קוטר גידול הפטרייה בס"מ‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫זית‬
‫ברכיכטון אפרסמון‬
‫אדר‬
‫קיקיון‬
‫אבוקדו‬
‫מקור הנסורת‬
‫איור ‪ .2.1‬גידול תבדיד ‪ 3-2‬על נסורת מסוגי עצים שונים‪.‬‬
‫התוצאות הצביעו שהתפתחות הפטרייה במצע עם נסורת האבוקדו והאדר התאפיינה בתפטיר בהיר‬
‫אך די מלא‪ .‬הגידול על נסורת הזית היה דליל וספורדי )נראו קורים בודדים יותר מאשר תפטיר מלא(‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫‪15‬‬
‫למרות שחלק מדסקיות העצה היוו מקור לריבוי הפטרייה כפונדקאי מתאים בצמח השלם )אבוקדו‪,‬‬
‫קיקיון ואדר(‪ ,‬ברכיכיטון‪ ,‬שאינו מאפשר ריבוי הפטרייה באופן טבעי‪ ,‬היווה פונדקאי הכי מתאים‬
‫לריבוי הפטרייה‪ .‬יתכן‪ ,‬שכמצע מנותק ללא חיבור לעץ‪ ,‬מנגנון התנגודת חסר והוא אינו מצליח להפעיל‬
‫מערכת הגנה כנגד הפטרייה‪ .‬תמונה דומה התרחשה כשהשתמשנו בנסורת המשולבת במצע‪,‬‬
‫כשברכיכיטון ואפרסמון )שאינם פונדקאים בעץ השלם בטבע( אפשרו ריבוי באותה מידה כמו זה של‬
‫הפונדקאים הטבעיים הנתקפים )אבוקדו‪ ,‬קיקיון ואדר(‪ .‬אפשרות נוספת היא שקיימים בעץ החי‬
‫חומרים שמפריעים לגידול הפטרייה‪ .‬חומרים אלו מתפרקים בחומר הצמחי המנותק‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫נושא ‪ .3‬השפעת עצת הפונדקאי על רביית החיפושית במערכת מלאכותית במעבדה‬
‫מבוא‬
‫ניסויים קודמים הראו שתוספת דסקית של חתך רדיאלי של ענף אבוקדו משפרת את ביצועי‬
‫החיפושית בכל הקשור לרבייתה במערכת מלאכותית‪ .‬נדרש לבחון את השפעת העץ הפונדקאי בכלל‬
‫על החיפושיות כחלק מלימוד האינטראקציה שבין הפגע למיני העצים הפונדקאים השונים של הפגע‬
‫בישראל‪.‬‬
‫מטרה‬
‫לבחון השפעת מיני עצים על רביית החיפושיות במערכת מלאכותית‪ ,‬זאת תוך הבחנה בין שלוש‬
‫קבוצות; עצים פונדקאים בהם מתרבה חיפושית האמברוזיה בטבע )המיוצגים ע"י אדר מילני‪,‬‬
‫אבוקדו מהזן האס‪ ,‬אלון ארך עוקצים וקיקיון מצוי( מיני עצים נתקפים אך אינם פונדקאים‬
‫)ברכיכיטון אדרי‪ ,‬זית ואפרסמון( ומיני עצים שאינם נתקפים )הדר – וולנסיה‪ ,‬איקליפטוס המקור‬
‫ורימון(‪.‬‬
‫שיטות‬
‫מערכת מלאכותית המבוססת על מצע ‪ (Potato dextrose agar) PDA‬רגיל בתוספת אנטיביוטיקה‬
‫נגד חיידקים )‪ Chloramphenicol‬בריכוז ‪ 0.25‬גרם לליטר( כמשתנים קבועים‪ .‬המשתנה שאינו קבוע‬
‫היה הפונדקאי; דסקיות של ענף הפונדקאי הנבדק עוקרו‪ ,‬הונחו בצלחות פטרי ומצע ‪ PDA‬כנ"ל נמזג‬
‫עד גובה הדסקית‪ .‬דסקית נייר פילטר הונחה במרכז כל פרוסה ונבגים בכמות של ‪ 106‬של תבדיד ‪3-2‬‬
‫מורחפים ב ‪ 10‬מיקרוליטר מים הוספגו בפילטר‪ .‬מצע ‪ PDA‬לבדו‪ ,‬מצע כנ"ל ‪ +‬אילוח בפטרייה‪ ,‬ומצע‬
‫‪ +‬פטרייה ‪ +‬נסורת עצת אבוקדו שימשו כביקורת נוספת‪.‬‬
‫חיפושיות שהגיחו באופן חופשי מענפים של אדר מילני שימשו בניסוי‪ .‬החיפושיות הועברו לצלחות‬
‫פטרי בתוכן שולבה הדסקית )כמתואר בנושא ‪ .(2‬בכל צלחת הוכנסו ‪ 3-5‬נקבות‪ ,‬לעיתים בתוספת זכר‬
‫אחד‪ .‬החיפושיות הוכנסו כשבוע לאחר האילוח בפטרייה‪ .‬לאחר כשלושה שבועות נספרו הפרטים‬
‫שהתפתחו )על פי רוב זחלים ולעיתים גלמים(‪ .‬כל טיפול נבחן ב ‪ 8-10‬חזרות‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫בחינה של התרבות החיפושית על דסקיות של עצת הפונדקאים הראתה שהרבייה הרבה ביותר‬
‫התקבלה על עצת ברכיכיטון אדרי‪ ,‬ואחריו על עצת אפרסמון‪ .‬ההתרבות על עצים פונדקאים שבתוכם‬
‫‪16‬‬
‫מתרבה החיפושית בישראל בטבע הייתה מועטה‪ .‬על ‪ PDA‬לבדו‪,‬על זית ועל עצים פונדקאים שאינם‬
‫מותקפים בטבע לא נרשמה רבייה כלל‪ .‬התוצאות מסוכמות באיור ‪3.1‬‬
‫איור ‪ .3.1‬השפעת תוספת דסקיות עצה מעצים משלוש קבוצות של עצים )בהתאמה להתפתחות‬
‫החיפושית בטבע( על רביית החיפושיות‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫יש לקחת בחשבון שתקופה של שלושה שבועות אולי אינה מספקת על מנת לבטא את הפוטנציאל‬
‫המלא של החיפושיות‪ .‬עם זאת נראה שדווקא שני פונדקאים שאינם מתאימים להתרבות החיפושיות‬
‫בטבע "נתנו את התשואה" הרבה ביותר בכל הקשור לייצור החיפושיות במערכת המלאכותית‪.‬‬
‫הסיבות לחוסר האפשרות להתרבות על הזית ועל פונדקאים אחרים שאינם נתקפים בטבע אינן‬
‫ברורות‪ .‬כנראה שארבעת הפונדקאים האלה גם אינם מהווים מצע טוב להתפתחות הפטרייה‪ .‬התאמת‬
‫עצת הפרסימון לרביית החיפושיות יכולה להיות מוסברת בכך שעצת עץ זה אינה מגיבה בהפרשת גומי‬
‫)ראה להלן(‪ .‬נראה שלעצה יש השפעה על הביצועים של החיפושית‪ ,‬במישרין או באמצעות הפטרייה‪.‬‬
‫ניכרים הבדלים בין פונדקאים עליהם מתרבה החיפושית למרות שהפטרייה התפתחה היטב על כולם‬
‫)אדר‪ ,‬אבוקדו‪ ,‬קיקיון‪ ,‬ברכיכיטון ופרסימון(‪.‬‬
‫נושא ‪ .4‬אינטראקציה של הפטרייה והחיפושית עם מיני פונדקאים במטע‬
‫‪17‬‬
‫מבוא‬
‫פגע האמברוזיה במערכת החקלאית בישראל נצפה במטעי אבוקדו שם ניכרת הפגיעה בהפרשת החומר‬
‫פרסיטול ובהתייבשות והתנוונות של ענפים‪ ,‬ורבייה של החיפושיות‪ ,‬ובפרסימון‪ ,‬במטעים הסמוכים‬
‫למטעי אבוקדו‪ ,‬שם ניכרת הפרשת גומי שחור‪ ,‬אך למעשה ללא פגיעה של ממש בעץ וללא התרבות‬
‫החיפושיות בתוכו‪ .‬בפרק זה של המחקר אנו מבקשים לאפיין את האינטראקציה של הפגע עם שני‬
‫הפונדקאים הנ"ל‪ .‬המשיכה של חיפושית אמברוזיה אל עצים פונדקאים שאינם מתאימים לרבייה‬
‫תועדה היטב בחיפושית ‪.(Kendra et al. 2011) Xyleborus glabratus‬‬
‫‪Kendra PE, Montgomery WS, Niogret J, Peña JE, Capinera JL, Brar G, Epsky ND, Heath RR. 2011. Attraction of the‬‬
‫‪redbay ambrosia beetle, Xyleborus glabratus, to avocado, lychee, and essential oil Lures. Chem Ecol. 37(9):932-42.‬‬
‫מטרה‬
‫לאפיין את התגובה של האבוקדו והפרסימון לאילוח הפטרייה ולאכלוס חיפושיות מכוון לצורך בחינת‬
‫התגובה‪ .‬הדגש הושם על שני משתנים‪ :‬מין הפונדקאי והימצאות או הסרה של הסות‪.‬‬
‫שיטות‬
‫בחינת ההשפעה של אילוח מלאכותי של הפטרייה נבדקה במטעי אבוקדו ואפרסמון בקיבוץ איל‪.‬‬
‫האילוח התבצע ב‪ 25 -‬ליולי‪ .‬הדגימות נלקחו במרחק של ס"מ אחד מנקודת הדקירה לביצוע הבחינה‬
‫הנ"ל‪ .‬הדגימות הושמו במצע מתאים לבידוד הפטרייה ב‪ 10 -‬בספטמבר ‪ .2013‬סה"כ נלקחו ‪15‬‬
‫דגימות מכל טיפול‪.‬‬
‫חיפושיות שהגיחו מגזעי אדר מילני שימשו בניסוי לבחינת תגובת עצי אבוקדו ופרסימון לחדירת‬
‫החיפושיות‪ .‬הניסוי בוצע במטע במרכז וולקני‪ .‬לצורך זה נבחרו שני עצי אפרסמון ושני עצי אבוקדו‬
‫מהזן האס‪ .‬בכל עץ נבחרו ענפים וסומנו בהם קטעי קליפה‪ 20 ,‬באבוקדו ו‪ 38 -‬בפרסימון‪ .‬ממחצית‬
‫הנקודות המסומנות בכל מין עץ הוסר הסות משטח קליפה של ‪ 20X20‬עד לחשיפת העצה‪ .‬מיד לאחר‬
‫הביצוע )‪ 8‬מאי ‪ (2013‬אוכלסה כל נקודה בשתי נקבות של חיפושית האמברוזיה‪ ,‬באמצעות כליאתן‬
‫במבחנת אפנדורף שפתחה מופנה אל הנקודה בענף )עם וללא הסות(‪ .‬הנקודות נבדקו לאחר שבוע‬
‫ולאחר שבועיים מיום האכלוס‪ .‬רשמנו את תגובת העץ בהתאמה להפרשת גומי או העדרה‪ ,‬וציון מספר‬
‫נקודות החדירה אל תוך העצה‪ .‬ב ‪ 17-7‬נכרת ענף אחד מכל מין עץ מכל טיפול )אפרסמון ואבוקדו(‬
‫ונוסרה פרוסה משלוש נקודות אכלוס או אילוח בכל אחד מהטיפולים‪ .‬נרשם תיאור מפורט של‬
‫השינויים בעומק העצה בעקבות טיפולי האילוח הפטרייה והאכלוס בחיפושיות‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫‪ .1‬אילוח בפטרייה‬
‫כמחצית מהדגימות )‪ (53%‬שנלקחו מאילוח של ענפי אבוקדו ע"י החדרת הפטרייה‪ ,‬בנקודות עם הסות‬
‫וללא הסות‪ ,‬היו מאולחות בפטרייה‪ .‬זאת בהשוואה לפרסימון שם הצלחת האילוח הייתה קטנה‬
‫יותר‪ .‬סה"כ רק בכ‪ 27% -‬בודדה הפטרייה )איור ‪ .(4.1‬נראה שבפרסימון הפטרייה ממוקמת אך ורק‬
‫במקום החדירה‪ ,‬לעומת עצת אבוקדו שבה חלה התפשטות מסוימת שלה אבל בצורה מוגבלת‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫איור ‪ .4.1‬השוואה של ההתבססות הפטרייה בענפי אבוקדו ואפרסמון בהתאמה לטיפול )עם וללא הסות(‪.‬‬
‫‪ .2‬אכלוס החיפושיות‬
‫לא נרשמו הבדלים בתגובת העץ בין שתי הבדיקות לאחר שבוע ולאחר שבועיים ממועד האכלוס‪.‬‬
‫התוצאות מוצגות באיורים ‪ 4.2‬ו‪ .4.3 -‬הפרשת פרסיטול נרשמה באבוקדו בכל נקודות החדירה‬
‫בנקודות אכלוס עם וללא הסות‪ .‬בפרסימון נרשמה הפרשת גומי ברוב הנקודות עם הסות‪ ,‬ואף לא‬
‫באחת מהנקודות מהן הוסר הסות )איור ‪ .( 4.2‬בכל הקשור לנקודות החדירה‪ ,‬התמונה שהתקבלה‬
‫בשני הפונדקאים הייתה דומה‪ ,‬התקבלו נקודות חדירה רבות של החיפושית‪ ,‬כ‪ 2.5 -‬לנקודת אכלוס‪,‬‬
‫ופחות מנקודה אחת בממוצע לנקודת אכלוס בנקודות בהן הוסר הסות )איור ‪.(4.3‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Cortex With cortex‬‬
‫‪removed‬‬
‫‪Avocado‬‬
‫‪Cortex With cortex‬‬
‫‪removed‬‬
‫‪Persimmon ‬‬
‫‪Percent spots with gum secretion ‬‬
‫‪120‬‬
‫‪19‬‬
‫איור ‪ .4.2‬תגובת ענפי אבוקדו ופרסימון לחדירת חיפושית האמברוזיה בנקודות על הענף מהן הוסרה‬
‫הקליפה בהשוואה לנקודות ללא פגיעה מוקדמת‪.‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Cortex With cortex‬‬
‫‪removed‬‬
‫‪Avocado‬‬
‫‪Cortex With cortex‬‬
‫‪removed‬‬
‫‪Mean number of penetration holes + ‬‬
‫‪3‬‬
‫‪Persimmon ‬‬
‫איור ‪ . 4.3‬חורי חדירה של חיפושית האמברוזיה בענפי אבוקדו ופרסימון בנקודות על הענף מהן‬
‫הוסרה הקליפה בהשוואה לנקודות ללא פגיעה מוקדמת‪.‬‬
‫תוצאות של בחינה השינויים בעומק העצה בעצי הניסוי במרכז וולקני בעקבות האילוח בפטרייה‬
‫ובאכלוס החיפושיות מופיעות בטבלה ‪. 4.1‬‬
‫טבלה ‪ .4.1‬סימני הפגיעה בעצת אבוקדו ופרסימון במטע במרכז וולקני בעקבות אילוח הפטרייה‬
‫ואכלוס מכוון של החיפושיות‪.‬‬
‫הפונדקאי‬
‫פרסימון‬
‫הטיפול‬
‫תיאור הממצאים‬
‫אכלוס חיפושיות עם קליפה‬
‫אכלוס חיפושיות ללא קליפה‬
‫אין כמעט סימני חדירה אלא בקליפה בלבד‬
‫חדירה ‪ +‬גלריה קצרה בעומק של ‪ 10-15‬מ"מ לתוך‬
‫העצה‪ ,‬כאשר המחילה התמלאה בגומי שחור טיפוסי‬
‫תגובה אופיינית של התפשטות הפטרייה סביב נקודת‬
‫הדקירה כאשר נותר תוואי שחור טיפוסי‪ ,‬ככל הנראה‬
‫– הפרשת גומי ע"י העץ‬
‫יש סימני חדירה לתוך העצה ‪ -‬אין סימני התפתחות‬
‫חדירה עמוקה יותר מאשר עם קליפה‪ ,‬גם במקרה זה‬
‫לא נרשמה התפתחות‬
‫נרשמה תגובה מסוימת לדקירה‪ ,‬לא ברור עם יש‬
‫המשך התפתחות הפטרייה סביב נקודת הדקירה‬
‫אילוח בפטרייה ללא קליפה‬
‫אבוקדו‬
‫אכלוס חיפושיות עם קליפה‬
‫אכלוס חיפושיות ללא קליפה‬
‫אילוח בפטרייה ללא קליפה‬
‫מסקנות‬
‫התוצאות מאששות את ההנחה הראשונית שלנו שהאבוקדו מתאים להתפתחות הפטרייה ולפיכך גם‬
‫להתפתחות החיפושית‪ .‬באילוח ישיר של הפטרייה‪ ,‬הצלחתה באבוקדו‪ ,‬אם או ללא הסות גדולה מזו‬
‫‪20‬‬
‫שבאפרסמון‪ ,‬אם כי הפטרייה עשויה לשרוד באפרסמון‪ .‬נראה שהחיפושית מזהה את העץ המתאים‪,‬‬
‫בשל העובדה שהוא חיוני‪ .‬זאת ככל הנראה הסיבה שהחיפושית מסתייגת מחדירה לקטעי ענפים בהם‬
‫חסר הסות‪ . ,‬יתכן בשל העובדה שחסרון הסות נתפס ע"י החיפושית כרקמה שאינה חיונית‪ ,‬זאת ללא‬
‫קשר להתאמת הפונדקאי‪ .‬בחינת השינויים בעומק העצה מצביעה על כך שהפרשת הגומי החזקה של‬
‫האפרסמון היא חלק מהמנגנון הגנה של העץ בפני פגע האמברוזיה‪.‬‬
‫נושא ‪ .5‬ניסויים ראשוניים להדברת חיפושית האמברוזיה באמצעות בוטניגארד‬
‫מבוא‬
‫התכשיר בוטניגארד מבוסס על הפטרייה האנטומופתוגנית ‪ .Beauveria bassiana‬הפטרייה הופיעה‬
‫באופן ספונטני גם בגידולי המעבדה והדגימה‪ .‬נערכו מספר בדיקות על מנת לבחון את יעילות‬
‫התכשירים בשל העובדה שאמצעים אלו מותרים לשימוש בחקלאות אורגנית ועשויים להתאים‬
‫לממשק הדברה של פגע האמברוזיה במטעי אבוקדו‪.‬‬
‫מטרה‬
‫בחינת ההשפעה של תכשירי בוטניגארד על הצלחת אכלוס הפטרייה והשפעה על כיבים קיימים‪.‬‬
‫שיטות‬
‫‪ (1‬ריסוס על הענפים במטרה למנוע אכלוס מוצלח ע"י החיפושיות‪ .‬הניסוי בוצע במטע אבוקדו בזן‬
‫האס בקיבוץ איל‪ .‬התכשיר כלל את הפטרייה ‪ . Beauveria bassiana strain GHA TG‬בוצעו שני‬
‫יישומים‪:‬‬
‫טיפול א‪ .‬מריחת בוטינגאד אבקתי ‪ 1%‬כאבקה רחיפה )‪BOTANIGARD® WP (22% + Caolin‬‬
‫שהתבצע ב ‪ 17-‬ליולי‪ ,‬שורה מסומנת בכחול‪ ,‬שורה ‪ 11‬בטיפולים ממזרח ‪ , ‬האכלוס התבצע ב‪23 -‬‬
‫ביולי‪ .‬בעשר נקודות חדירה באמצעות הצמדת הפתח של מבחנות אפנדורף בכל אחת הוכנסו עוד‬
‫קודם שתי נקבות של חיפושיות שמקורן באדר מילני‪.‬‬
‫טיפול ‪ ‬ב‪ .‬ריסוס בבוטניגארד ‪ BOTANIGARD® ES (11.7% +Distillates hydro‐treated light ‬‬
‫‪ paraffinic compounds) ‬עץ ‪ 6‬או ‪ 7‬בשורה שורה ‪ ,14‬ענף ארוך‪ ,‬בחלק הקרוב לקרקע‪ ,‬הריסוס‬
‫לבסיס הגזע‪ ,‬אוכלסו ‪ 10‬נקודות עם מבחנות אפנדורף‪ , ‬בכל אחת שתי נקבות בחלק הרחוק של הענף‪,‬‬
‫נצפו לפחות ‪ 15‬נקודות חדירה טבעיות חדשות שנוצרו לאחר ה‪ 23 -‬ביולי‪.‬‬
‫‪ (2‬הזרקה לתוך כיבים )בשיתוף יונתן יזהר(‬
‫ניסוי לבחינת התכשיר ‪ Beauveria bassiana strain GHA TG ‬כנגד פגע האמברוזיה באמצעות‬
‫הזרקה לתוך כיבים‪ .‬הניסוי נערך ב ‪ 11/2013‬בשלוש חלקות אבוקדו בוגרות מזן האס בכפר מסריק‪,‬‬
‫בנחשולים ומעברות‪ .‬נבחנו שלושה ריכוזים ‪ 1% ,0.5% ,0.25%‬בחמש חזרות לכל ריכוז‪ .‬מהלך הניסוי‬
‫היה זהה בכל שלושת החלקות‪ ,‬כיבים שאותרו על ענפים בקטרים של ‪ 2-3‬אינצ' נקדחו לעומק של ‪1‬‬
‫ס"מ‪ ,‬עם מקדח ‪ 7‬מ"מ‪ .‬לתוך החור הוזרק החומר עד מילוי ולאחר מכן נאטם בפלסטלינה‪ .‬לאחר‬
‫חודש וחצי נכרתו הענפים ובוקעו על מנת לבחון את מצב הדרגות השונות של החיפושית ומצב‬
‫הגלריות‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫‪21‬‬
‫‪ (1‬יישום על ענפים באיל‬
‫הטיפולים נבדקו ב‪ 6 -‬באוגוסט‪ ,‬חדירה הייתה בכל הנקודות פרט למס' ‪ 7‬שם מתו החיפושיות‬
‫כתוצאה מזיבת גומי‪ .‬נצפו לפחות ‪ 15‬נקודות חדירה טבעיות חדשות שנוצרו לאחר ה‪ 23 -‬ביולי‪.‬‬
‫‪ (2‬הזרקה לכיבים‬
‫תוצאות‪ :‬בכפר מסריק רוב הגלריות היו מפותחות ולא נמצאו כלל חיפושיות חיות או מתות בתוך‬
‫הגלריות‪ .‬בנחשולים גם כן נמצאו גלריות מפותחות‪ ,‬ובהן נמצאו זחלים חיים בטיפולים בריכוז ‪,1%‬‬
‫‪ .0.5%.‬לא נמצאו דרגות מתות של החיפושית‪ .‬במעברות נמצאו גלריות במצב מפותח ומספר קטן של‬
‫זחלים מתים ובוגרים חיים בטיפול בריכוז של ‪ ,1%‬בטיפול ‪ 0.5%‬נמצאו דרגות חיות של זחלים‬
‫ובוגרים‪ .‬בחלק מהגלריות נצפה תפטיר לבן שמילא את הגלריה כולה‪ .‬לאחר ביצוע מבחן קוך במעבדה‬
‫התברר שהתפטיר אינו –‪ ,B. bassiana‬אלא‪ ,‬ככל הנראה ‪ . Fusarium euwallaceae ‬בשלב זה לא‬
‫נראה שלתכשיר השפעה משמעותית על התפתחות האמברוזיה‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫מסקנה ראשונית‪ :‬בעקבות תצפית ב‪ 6 -‬לאוגוסט לגבי שתי הפורמולציות נראה שהתכשיר לא מנע‬
‫את חדירת החיפושיות ברוב המקרים‪ .‬במעט נקודות נראו חיפושיות נגועות בבווריה‪ ,‬אך‪ ‬לפי שעה לא‬
‫ברור מה קרה לאחר חדירת החיפושית‪ .‬נדרש לברר באופן יותר יסודי כיצד ניתן להשתמש בתכשיר זה‬
‫על מנת לחולל תמותה באוכלוסיית חיפושית האמברוזיה‪ .‬‬
‫נושא ‪ :6‬דפוס האכלוס של עץ האבוקדו ע"י חיפושית האמברוזיה‬
‫מבוא‬
‫בעצי אבוקדו בלבד‪ ,‬התוצאה של חדירת החיפושית והתבססות הפטרייה על חלקי ענפים וגזע באים‬
‫לידי ביטוי בהתפרצות פרסיטול והיווצרות כיב‪ .‬עוצמת התפרצות הפרסיטול ‪ ,‬גודל הכיב ומשמעותו‬
‫בסינדרום הפגיעה בעץ‪ ,‬ניכרים באופן שונה בחלקי השלד השונים של העץ‪ ,‬בהתאמה לקוטר הענף‬
‫ולחיוניותו‪ ,‬ובעיקר בהתאמה לצפיפות האכלוס בפגע‪ .‬עד כה לא היה ברור הקשר בין עוצמת התגובה‬
‫של עץ האבוקדו לפגיעה הנגרמת והתפתחות גלריות רביה של החיפושית‪ .‬כך לדוגמא כיבים בולטים‬
‫במיוחד בגודלם ובכמות הפרסיטול המופרש‪ ,‬ניכרים דווקא בקטרי גזע וענפים גדולים‪ .‬בדיקות‬
‫ראשוניות הצביעו על כך שברבים מהכיבים המפותחים לא נרשמה התפתחות גלריות כלל‪.‬‬
‫המטרה‬
‫לבחון את אופן פיזור האכלוס של חיפושית האמברוזיה בעצי אבוקדו בהתאמה לקוטר הענפים והגזע‪,‬‬
‫ואת הקשר בין התפתחות הכיב ליצירת הגלריות‪.‬‬
‫השיטה‬
‫בחינה של התפתחות אפשרית של גלריות בעומק העצה בעצי אבוקדו נבדקה בשלשה מטעים‪ .‬התבצעו‬
‫תצפיות במספר זנים‪ .‬כאשר ניתן‪ ,‬כרתנו את הענף‪ ,‬ובמקרים שלא ניתן היה לכרות את הענף קדחנו‬
‫‪22‬‬
‫את איזור הכיב באמצעות מקדח עצים‪ .‬תצפיות נרחבות נערכו ברישפון )בזן פינקרטון(‪ ,‬במעגן מיכאל‬
‫)בזן וורץ( ובלהבות חביבה )בזן האס(‪ .‬בשני האתרים הראשונים נבחנו קטעי גזע וענפים נושאי כיבים‪.‬‬
‫ברישפון הדגימה בוצעה באוגוסט ‪ .2012‬נבדקו ‪ 12‬קטעי גזע תחתונים בקטרים שבין ‪ 18‬ל ‪ 45‬ס"מ ו‪-‬‬
‫‪ 16‬קטעי ענפים שבין ‪ 15 -6‬ס"מ‪ ,‬הדגימות נלקחו מכותרת התחתונה של העץ‪ .‬הקבוצה הראשונה‬
‫כללה בעיקר קטעים בגובה של כ‪ -‬מטר אחד מפני הקרקע‪ .‬עצמת התפרצות הפרסיטול היתה בינונית‬
‫עד חלשה בכל הכיבים שנבחנו‪ .‬במעגן מיכאל הדגימה בוצעה באפריל ‪ 2013‬שם נדגמו קטעי ענפים‬
‫בקוטר של ‪ 12-18‬ס"מ‪ .‬עוצמת התפרצות הפרסיטול היתה חזקה מאד‪ .‬סה"כ נדגמו ‪ 15‬כיבים‬
‫מפותחים‪ .‬בלהבות חביבה הדגימה נערכה בפברואר ‪ .2014‬נבחנו באקראי קטעי ענפים וגזע‪ ,‬ימים‬
‫אחדים לאחר כריתה של העצים ע"י קבלן‪ .‬נדגמו עשרה עצים‪ ,‬סה"כ נבחנו למעלה מ ‪ 200 -‬קטעי‬
‫ענפים וגזעים מקוטרים שונים שנבחרו באופן אקראי‪ .‬הענפים היו באורך שבין ‪ 80 -50‬ס"מ‪ .‬בניתוח‬
‫התייחסנו לכל ענף כיחידה נפרדת ללא קשר לאורכו‪ .‬בחנו את מספר הכיבים שנמצאו על כל ענף‪,‬‬
‫ולאחר מכן בדקנו המצאות גלריות וקבענו את מידת התפתחותן על פי המדד הבא‪ – 0 :‬ללא גלריות‪,‬‬
‫‪ -1‬תחילת התפתחות גלריות‪ -2 ,‬גלריות מפותחות‪ -3 ,‬גלריות בשלות בהן נמצאו חיפושיות בוגרות‬
‫שהתפתחו בהן‪ .‬בשל המגוון הגדול של הקוטרים‪ ,‬הענפים שנדגמו בלהבות חביבה חולקו על פי ארבע‬
‫קבוצות גודל על פי קוטר המקטע הנדגם‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫בדגימה ברשפון נמצאו גלריות פעילות רק בשניים מתוך ‪ 12‬המקטעים בעלי הקוטר הגדול‪ ,‬ומדובר‬
‫במספר קטן של גלריות‪ ,‬סה"כ ‪ 0.5‬גלריות בממוצע למקטע‪ .‬מבין המקטעים המאופיינים בקבוצת‬
‫הקוטרים הקטנים‪ ,‬נמצאו גלריות ב‪ 15 -‬מתוך ‪ 16‬המקטעים‪ ,‬ובממוצע ‪ 7.6‬גלריות למקטע‪ .‬במעגן‬
‫מיכאל לא נמצאו גלריות כלל בעומק העצה מתחת לכיב‪.‬‬
‫איור ‪ 6.1‬מציג את הקשר בין קוטר המקטע לבין צפיפות הכיבים כפי התקבלה בדגימת העצים‬
‫בלהבות חביבה‪ .‬צפיפות כיבים גבוהה נרשמה בשתי קבוצות הקוטרים הנמוכים‪ ,‬וצפיפות אפסית‬
‫בקבוצת הקוטרים הגבוהה‪ .‬הדבר מוצא את ביטויו גם בשעור הענפים )קרוב ל‪ (100% -‬שאינם נגועים‬
‫כלל בכיבים בקבוצת המקטעים בעלי קוטר גדול‪ ,‬ולהיפך בקבוצת המקטעים בעלי קוטר קטן‪.‬‬
‫נמצאה גם זיקה ברורה בין קוטר המקטע )הענף( שנבדק לבין מדד התפתחות הגלריות בו‪ .‬התפתחות‬
‫טובה של גלריות שנרשמה בשתי קבוצות המקטעים המאופיינות בטווח קוטרים קטן )איור ‪.(6.2‬‬
‫‪7‬‬
‫)‪(53.1‬‬
‫צפיפות כיבים‬
‫‪6‬‬
‫*)‪(28.8‬‬
‫‪Mean number + SE ‬‬
‫* אחוז קטעי ענף או גזע‬
‫ללא כיבים‬
‫)‪(64.4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪(96.9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20.1‐43.0‬‬
‫‪10.1‐20.0‬‬
‫‪6.1‐10.0‬‬
‫‪Branch diameter groups (cm) ‬‬
‫‪3.0‐6.0‬‬
‫‪23‬‬
‫איור ‪ .6.1‬ממוצע צפיפות הכיבים בהתאמה לקבוצות קוטר של ענפים אבוקדו )האס( שנדגמו בלהבות‬
‫חביבה‪.‬‬
‫‪1.8‬‬
‫מדד התפתחות הגלריות )‪(0-3‬‬
‫*)‪(44.4‬‬
‫)‪(38.5‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪Mean inxex + SE ‬‬
‫* אחוז קטעי ענף או גזע‬
‫ללא גלריות כלל‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.3‬‬
‫)‪(91.7‬‬
‫)‪(96.9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪43.0‐20.1‬‬
‫‪20.0‐10.1‬‬
‫‪10.0‐6.1‬‬
‫‪3.0‐6.0‬‬
‫‪Branch diameter groups (cm) ‬‬
‫איור ‪ .6.2‬ממוצע של מדד צפיפות הגלריות בהתאמה לקבוצות קוטר של ענפים אבוקדו )האס(‬
‫שנדגמו בלהבות חביבה‪.‬‬
‫תצפיות איכותיות על הנעשה במטע רישפון מצביעות על כך שרבות מהחיפושיות שהגיחו מענף מסוים‬
‫נוטות לאכלס את בסיס זרוע הענף ממנה הגיחו‪ ,‬לעיתים גם אם מדובר בגדם‪ .‬חדירה כזו אינה מלווה‬
‫בפרשת פרסיטול ניכרת לעין‪ ,‬ולעיתים ללא הפרשה כלל‪ .‬עצים עם ענפי שלד מוצלים וגדמים נוטים‬
‫יותר לאכלוס חדש מאשר עצים ללא טיפול והחשופים לקרינת שמש רבה‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫דפוס מהלך אכלוס עצי אבוקדו ע"י פגע האמברוזיה מראה‪ ,‬שבעוד שנקודת התקיפה דרכה בוחרת‬
‫החיפושית לחדור לעץ עשויה להימצא בכל אחד מחלקי הגזע והענפים‪ ,‬הצלחת האכלוס תלויה‬
‫במיקום נקודת התקיפה ובמצב העץ‪ .‬התגובה האופיינית של העץ בנקודת החדירה היא הפרשת‬
‫פרסיטול שעוצמתה נגזרת מחיוניות הרקמה המותקפת‪ .‬נראה שקיים קשר בין עוצמת התגובה של‬
‫הרקמה להצלחת ההתבססות של החיפושית‪.‬‬
‫נראה שסיכויי ההצלחה בניסיון חדירה לענפים גדולי קוטר בעצים חיוניים‪ ,‬הם אפסיים‪ .‬יתכן והדבר‬
‫נעוץ בתגובת ההגנה החזקה של העץ בנקודה זו‪ ,‬המתבטאת בכיבים גדולים ובהפרשה רבה של‬
‫פרסיטול‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬תקיפה של ענפים קטני קוטר )‪ 3-4‬ס"מ( גם בעצים חיוניים מאד‪ ,‬תצליח בד"כ‪.‬‬
‫התוצאה היא שבמצבי אכלוס ראשונים‪ ,‬התפתחות גלריות ומושבות של החיפושית תהייה בעיקר‬
‫בחלקים הגבוהים של העץ או בשולי הכותרת‪ ,‬ותגובת הפרשת הפרסיטול תהיה חלשה‪ .‬חשוב לציין‬
‫שלפי שעה לא ניתן לקבוע קשר בין עוצמת המשיכה של החיפושית אל הפונדקאי לבין כושרו להדוף‬
‫את ההתקפה )בתוך מרחב העץ או בין מיני עצים שונים(‪ .‬ניכרת מגמה של אכלוס ענפים בעלי קטרים‬
‫גדולים כאשר הבריאות הכללית של העצים מתדרדרת‪ .‬נראה ששילוב של גורמים שונים עלול להחמיר‬
‫את שיעורי האכלוס‪ ,‬כל עוד רקמת העץ חיונית‪ .‬אנו משערים שהפגיעה במערכת המים של ענפים‬
‫גדולים היא איטית‪ ,‬ולכן גם מהלך ההתייבשות שלהם הוא איטי‪ .‬עם זאת יש לציין שהפגיעה ביבול‬
‫מתרחשת גם עם הענף נותר לכאורה חיוני‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫הכרת דפוס האכלוס של עץ האבוקדו מאפשרת למעשה לצמצם את אוכלוסיית החיפושית המתבססת‬
‫במטע‪ .‬זאת באמצעות ביצוע פיטוסניטציה של הסרת הענפים הדקים שבהם מצוי מאגר החיפושיות‬
‫הפעיל‪ ,‬והתעלמות מכיבים גדולים הנוצרים על הגזע והענפים‪ .‬אם כי חשוב להדגיש שכיבים הבולטים‬
‫הם הסממן הראשון להמצאות ראשונה של הפגע בבית הגידול‪ .‬דפוס האכלוס של האבוקדו שונה מזה‬
‫של עצים אחרים‪ ,‬כמו אדר מילני ואלון ארך עוקצים‪ ,‬בהם הצלחת ההתבססות היא בענפים גדולי‬
‫קוטר רבה הרבה יותר‪ .‬הרושם המתקבל הוא שבמקרים אלה זוהי הרגישות הרבה של העץ )כמו באדר‬
‫מילני ואלון ארך עוקצים( שמאפשרת התפתחות גלריות בכל חלקי הענפים והגזע‪.‬‬
‫נושא ‪ :7‬דינמיקה של ההתקפה של חיפושית האמברוזיה על עצי אבוקדו‬
‫רקע‬
‫להכרת פעילות ההתפזרות והתעופה העונתיים של חיפושית האמברוזיה יש חשיבות רבה בגיבוש‬
‫ממשק ההדברה של החיפושית‪ ,‬ללא קשר לכלים בהם תעשה ההדברה‪ .‬בשנת המחקר הראשונה בחנו‬
‫את הלכידה עונתית של החיפושיות באמצעות מלכודות הטענות בנדיפיות ספוגות בשמן מנוקה‪ .‬בחנו‬
‫בעקיפין את פעילות הבוגרים במטע אבוקדו ברשפון ובפלמחים באמצעות לימוד מבנה הגילים‬
‫הטיפוסי של אוכלוסיית החיפושיות‪ .‬התוצאות בשנה הראשונה בחלקות אלו לא הצביעו על מגמה‬
‫ברורה‪ ,‬ונראה שתעופת החיפושיות נרשמה כל העונה החמה‪ ,‬בעיקר במחצית השניה של הקיץ והסתיו‪.‬‬
‫בשנת המחקר השנייה הוחלט לזנוח את השימוש במלכודות‪ ,‬בשל יעילותן הנמוכה ולבחון את‬
‫הפעילות העונתית של החיפושיות הבוגרות על פי השינויים בהופעת הכיבים‪ .‬תצפיות אלו כללו מאות‬
‫עצים ששולבו במטרה נוספת‪ ,‬שהיא בחינת ההשפעה של תכשירי הדברה על הדינמיקה של האכלוס‪.‬‬
‫מטרות‬
‫‪ (1‬לימוד הפעילות העונתית של החיפושיות‬
‫‪ (2‬לימוד השפעת הריסון האפשרי של התפתחות הכיבים באמצעות תכשירי הדברה באמצעות וזאת‬
‫באמצעות השוואה של הדינמיקה של אכלוס העצים בגושי הטיפולים השונים‪.‬‬
‫השיטה‬
‫בשנת ‪ 2013‬התבצע מעקב אחת לחודש‪ ,‬במהלך כל העונה החמה‪ ,‬אחר השינויים בכמות הכיבים על‬
‫פני ענפי השלד המרכזיים של העץ בשני גושי מטע‪ .‬באייל נבחנו ‪ 909‬עצים ובמעגן מיכאל ‪ 480‬עצים‪.‬‬
‫אחדים מהעצים שנבחנו היו חלק מניסוי הדברה‪ ,‬כאשר התכשירים הושמו ב‪ 28 -‬בפברואר ‪ 2013‬באיל‬
‫וב‪ 6 -‬במרץ במעגן מיכאל‪ .‬התכשירים שנבדקו היו כדלקמן‪ :‬לאנט ‪) Methomyl‬מרחב‪ ,‬אגרו גדות(‪,‬‬
‫דיוויפן ‪) Dichlorvos‬מכתשים(‪ ,‬אמפליגו ‪Chlorantraniliprole (CTPR) + Lambda‐cyhalothrin‬‬
‫)לוקסמבורג(‪ ,‬קלאץ ‪) Clothianidin WG‬אגן כימיקאלים(‪ ,‬אימידן ‪) Phosmet 50%‬תרסיס‪ -‬אגריכם(‬
‫ושורות של עצי ביקורת‪ .‬שיטת הבדיקה התבססה על הכיבים שהצטברו מידי חודש בכל אחד‬
‫מהטיפולים‪ .‬בשל העובדה שלא נצפו הבדלים משמעותיים בין הטיפולים בתכשירי ההדברה לבין גושי‬
‫הביקורת‪ ,‬לצורך בחינת הפעילות העונתית בכל מטע‪ ,‬איחדנו את העצים בכל הטיפולים‪ .‬חשוב לציין‬
‫שנספרו רק כיבים בולטים שבהם נרשמה הפרשת פרסיטול‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫לא ניכרו הבדלים משמעותיים בהתקפות על ענפי השלד בין חודשי השנה במהלך העונה החמה‪ .‬במעגן‬
‫מיכאל נרשמה מגמה קלה של עליה במספר הכיבים במהלך העונה החמה‪ .‬בממוצע נרשמו ‪ 2-3‬כיבים‬
‫חדשים לעץ לחודש )איור ‪ .(7.1‬על פי האיורים בנספח לסעיף ‪ 7‬נראה שלטיפולים בתכשירי ההדברה‬
‫השונים לא היתה השפעה משמעותית על צמצום מספר הכיבים שהתקבלו‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫איור ‪ 7.1‬השינויים בצפיפות הכיבים )ממוצע ‪ SE +‬כיבים לעץ לחודש( בהתאמה לתאריך הדגימה‬
‫)הכיבים בחודש אפריל באיל הם אלו שנותרו מהחורף והסתיו בשנה הקודמת(‪.‬‬
‫איור ‪ 7.2‬ואיור ‪ 7.3‬מציגים את השינויים בצפיפות הכיבים בחלקות במעגן מיכאל ובאיל )בהתאמה(‬
‫על פי טיפול בכל‪.‬אחד מתכשירי ההדברה שנבחנו‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫נראה שבדומה לממצאים שהושגו בפלמחים וברשפון בשנת המחקר הראשונה‪ ,‬הדגימות שנערכו בשנת‬
‫המחקר השנייה באיל ובמעגן מיכאל‪ ,‬מצביעות על כך שתעופת החיפושיות נמשכת כל העונה החמה‪.‬‬
‫נראה שבדומה לחיפושיות אמברוזיה אחרות שנחקרו )שאינן פוגעות בעצים חיים( אין לחיפושיות‬
‫נטייה לעזוב את מקום ההתפתחות וחלקן מרחיבות את מערכת הגלריות‪ ,‬כל עוד עץ הפונדקאי‬
‫מאפשר את התפתחותה התקינה של הפטרייה הסימביוטית‪ .‬לפיכך התעופה מושפעת במידה רבה ע"י‬
‫ההתייבשות המהירה של הענפים הדקים יותר והמאוכלסים בהצלחה רבה ע"י החיפושיות‪ .‬התייבשות‬
‫זו מואצת במידת מה לקראת סוף הקיץ‪ ,‬והיא‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬תורמת לכך שבתקופה זו יש תעופה רבה‬
‫יותר של חיפושיות‪ ,‬אם כי פעילות זו נמשכת כל העונה החמה‪.‬‬
26
(‫ עצצים‬480 ‫סה"כ‬
‫מעגן מיכאל )ס‬
‫ איורים פפרטניים עבור כל אחד מתככשירי ההדבררה שנבדקו במ‬7.2 ‫איור‬
‫ מצייין את מספר נקודות החדיירה‬Y -‫ צייר ה‬,2013 ‫ מצציין את תארייכי הדגימה בבשנת‬X -‫ ציר ה‬:‫הסבר‬
(‫לעץ )בעענפי השלד‬
Moven
nto 6
Laneet
6
4
4
2
2
0
0
Maay 1 June 5
'July 8 Aug. 5
5
May 1 June 5
5 'July 8
Augg. 5 Sep. 4
Oct. 22
Imid
dan
6
4
2
2
0
0
Maay 1 June 5
'JJuly 8 Aug. 5
May 1 June 5
5 'July 8
Aug. 5 Sep. 4
O
Oct. 22
‫לללא טיפול‬
4
2
2
0
0
May 1 June 5
5 'July 8
Augg. 5 Sep. 4
Oct. 22
Amp
pligo
6
4
2
0
May 1 Junee 5
'July 8 Aug. 5
Sep. 4
4
Oct. 22
Sep. 4
Occt. 22
Clach
6
4
Occt. 22
Divvipan
6
4
6
Sep. 4
Mayy 1 June 5
'July 8 Aug. 5
Sep. 4
Octt. 22
27
(‫ עצים‬9009 ‫איל )סה"כ‬
‫ איורים פפרטניים עבור כל אחד מתככשירי ההדבררה שנבדקו בא‬7.3 ‫איור‬
‫ מצייין את מספר נקודות החדיירה‬Y -‫ צייר ה‬,2013 ‫ מצציין את תארייכי הדגימה בבשנת‬X -‫ ציר ה‬:‫הסבר‬
(‫לעץ )בעענפי השלד‬
C
Clach
12
D
DDVP
15
9
10
6
5
3
0
0
Apr. Mayy
June
25
26
24
Jully
27
7
Apr.
25
Aug.
29
Sep.
30
Imidan 8
4
4
2
2
0
0
uly
Ju
2
27
Aug.
29
June
24
July
27
Apr. M
May
25
2
26
Sep.
30
June
24
July
27
Am
mpligo
6
Sep.
30
Augg.
29
9
Sep.
30
‫לללא טיפולל‬
15
9
Aug.
29
Lanet 6
6
Apr. Mayy
June
25
26
24
Mayy
26
10
3
5
0
Apr.
25
Mayy
26
June Jully 27
24
0
Aug.
29
Sep.
30
Apr. 25Mayy 26
June 24 Ju
uly 27
Aug. 29
9 Sep. 30
‫‪28‬‬
‫נושא ‪ .8‬העצים הפונדקאים והתפוצה של פגע האמברוזיה בישראל תוך דגש על הגליל‬
‫המערבי‬
‫מבוא‬
‫תוכנית המחקר כוללת גם בחינה של מיני העצים הנפגעים ע"י פגע האמברוזיה ומעקב אחר השינויים‬
‫בתפוצה המרחבית שלו בישראל‪ .‬המידע על תפוצת המזיק הוא חיוני על מנת להיערך להדברתו‪,‬‬
‫בעיקר במקומות חדשים אליהם פלש לא מכבר‪ .‬גם העניין של הסעת עצים נגועים בפגע האמברוזיה‬
‫רלוונטי לנושא זה‪.‬‬
‫המטרות‬
‫‪ (1‬להציג מידע מעודכן של מיני העצים הרגישים לפגע תוך ציון אופי הפגיעה האם מין העץ הנפגע‬
‫מתאים להתרבות החיפושית‬
‫‪ (2‬להציג מידע מעודכן על תפוצת הפגע בישראל‪.‬‬
‫השיטה‬
‫איסוף המידע מתבסס על דגימות ותצפיות שנעשו על ידי השותפים למחקר‪ ,‬ובכלל זה ריכוז המידע‬
‫אודות הופעת הפגע במטעי אבוקדו ובשטחי הנוי על עצים פונדקאים מוכרים‪ .‬הימצאות הפגע נקבעה‬
‫באמצעות זיהוי החיפושית ו \ או זיהוי הפטרייה הסימביוטית‪ .‬אנו מפרידים בין שתי קבוצות עצים‪,‬‬
‫אחת בראשונה‪ ,‬העצים מותקפים ע"י החיפושית בלבד‪ ,‬ואינם מאפשרים את ריבויין‪ ,‬אם כי ברוב‬
‫המקרים הפטרייה מוחדרת לתוכם‪ ,‬אך נותרת בסמוך למקום החדירה‪ .‬עצים מתאימים לרביה‬
‫ניכרים בהתפתחות גלריות ובהימצאות דרגות התפתחות צעירות של החיפושית‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫‪ (1‬צמחים פונדקאים של החיפושית‬
‫עד כה נמצאו בישראל סה"כ ‪ 46‬מיני עצים מותקפים ע"י החיפושית‪ .‬עצים אלו משתייכים לסה"כ ‪24‬‬
‫משפחות בוטניות‪ .‬תשעה מיני עצים הם פונדקאים מוצלחים עבור החיפושית ועוד שישה חשודים‬
‫כפונדקאים מוצלחים‪ .‬מבין ‪ 22‬מיני העצים שהותקפו וככל הנראה אינם מתאימים כלל להתפתחות‬
‫החיפושית רק ב‪ 6 -‬מינים לא התגלתה הפטרייה בעצה‪ .‬פירוט מלא של רשימת העצים בהקשרם‬
‫לפגיעה מוצג בטבלה ‪.8.1‬‬
‫‪ (2‬תפוצת הפגע בישראל‬
‫תפוצת פגע האמברוזיה בישראל התרחבה בשנת ‪ .2013‬הפגע המשיך להתפשט בעמק החולה ודרומה‪.‬‬
‫קו התפוצה הדרומי ביותר באזור זה הוא באיילת השחר‪ .‬בעמק החולה‪ ,‬הגורם העיקרי להתעצמות‬
‫האוכלוסיות הוא עצי אדר מילני הגדלים בגינות הנוי וכפליטי תרבות לאורך יובלי הירדן‪ .‬המפה‬
‫מציינת את השטחים בהם מצוי הפגע בהתאמה לשנת ההתפשטות‪.‬‬
‫הפגע התגלתה לראשונה בגליל המערבי במטע האבוקדו מזן לביא בכפר מסריק בסופו של חודש יולי‬
‫‪ .2012‬לאחר הגילוי החיפושית אותרה גם מחוץ למטע בשטחי קיבוץ כפר מסריק על עץ אדר מילני‪.‬‬
‫מיד עם הגילוי הראשוני נערכו שני ריסוסים של לאנט פלוס דיוויפאן בחלקה הנגועה על מנת להאט‬
‫את התפתחות החיפושית ולמנוע את התפשטות הפגע למטעים נוספים‪ .‬במקביל נכרת עץ האדר הנגוע‬
‫בקיבוץ‪ .‬לאחר הגילוי החלו הגורמים המקצועיים באזור במספר מהלכים על מנת למנוע את‬
‫התפשטות החיפושית בגליל המערבי‪ :‬הוקם צוות עובדים שכל תכליתו לזהות את פגעי האמברוזיה‬
‫‪29‬‬
‫ולטפל בהם‪ ,‬בכדי להאט את התפשטות הפגע‪ .‬הצוות פועל לאיתור כיבי אמברוזיה על העצים‪ ,‬ובכלל‬
‫זה מטפל נקודתית בכל כיב באמצעות הזרקה לתוכו של תערובת קוטלי חרקים‪ .‬לאחר ההזרקה‬
‫מכוסה החור שנוצר בפלסטלינה בכדי להגביר את פעילות קוטלי החרקים‪ .‬עדין לא ברור עד כמה‬
‫פעילות זו רלוונטית לדיכוי האוכלוסיות‪ ,‬בין השאר בשל העובדה שחלק ניכר מהכיבים אינם פעילים‪,‬‬
‫ואכלוסים מוצלחים של החיפושיות אינם מובלטים ע"י התפרצות פרסיטול‪ .‬מדריכי הגנת הצומח‬
‫מבקרים באופן שוטף במטעי כפר מסריק בכדי לעקוב אחרי רמת הנגיעות‪ .‬האזור העמיד פקח שמנטר‬
‫את כל המטעים בגליל המערבי באופן שותף בכדי לאתר את פגעי אמברוזיה‪ .‬בבית האריזה הקצו‬
‫מיכלים נפרדים למטעי הקיבוץ‪ .‬כיום יש נגיעות נמוכה של אמברוזיה בכל גוש המטעים של כפר‬
‫מסריק‪ ,‬עד כה לא נמצאו מטעי אבוקדו נגועים במקומות אחרים בגליל המערבי‪.‬‬
‫במקביל נערכו באזור הגליל המערבי בדיקות של מיני עצים אחרים‪ .‬בדגימות שנערכו באזור כברי‬
‫בעצי אלון ארך עוקצים‪ ,‬לא נמצא הפגע‪ .‬במצובה דווח על עצי אדר מילני במצב בריאות קשה‪.‬‬
‫מדגימות שנלקחו מעצים לא התגלתה הפטרייה‪ ,‬כך שהסיבה להידרדרות בבריאותם קשורה לגורמים‬
‫אחרים שטרם זוהו מדגימות שלקחנו מעצי שלטית מקומטת ‪) Peltophorum dubium‬רפאל(‬
‫שנחשדו כנגועים לא בודדה הפטרייה‪ .‬הבדיקה איששה למעשה את הסימנים הבלתי ברורים שנראו‬
‫בשטח‪ .‬דגימות נלקחו גם מעצי אלון מצוי )באזור קיבוץ איילון( שנחשדו כנגועים‪ .‬בדגימות שנלקחו‬
‫מהם בודדה אחת מפטריות הבוטריוספריה‪ ,‬אך לא הפטרייה הסימביוטית של החיפושית‪ .‬התפוצה‬
‫העדכנית של הפגע בהתאמה לשנים קודמות מוצגת באיור ‪.8.1‬‬
‫איור ‪ 8.1‬תפוצה של פגע האמברוזיה בישראל‪ .‬התפוצה כוללת את כל הפונדקאים המתאימים‬
‫להתפתחות הפגע‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫מסקנות‬
‫מספר העצים הנפגעים ע"י החיפושית עשוי עוד לעלות‪ .‬ברור שבאזורים בהם מצוי הפגע עצים כמו‬
‫אדר מילני ואלון ארך עוקצים‪ ,‬הם עלולים להוות יצרנים של חיפושיות ובכך להעצים את הבעיה‪ .‬אין‬
‫ספק שפעילות אינטנסיבית של הדברת הפגע בגליל המערבי נושאת תוצאות חיוביות מאד‪ .‬כלומר‬
‫עצירת ההתפשטות‪ ,‬או לפחות האטה רבה שלה‪.‬‬
‫טבלה ‪ .8.1‬רשימת עצים פונדקאים של פגע האמברוזיה של האבוקדו בישראל‪ .‬מכל מיני הפונדקאים‬
‫המתאימים לרביה זוהו החיפושית והפטרייה‪ .‬ברוב המינים שאינם מתאימים לריבוי זוהתה הפטרייה‪,‬‬
‫ובאחדים‪ ,‬לפי שעה החיפושית בלבד‪ .‬האתר‪ -1 :‬מקומות רבים‪ -2 ,‬הגן הבוטני בירושלים‪ -3 ,‬שדה נחמיה‪-4 ,‬‬
‫רשפון‪ -5 ,‬מרכז וולקני‪ – 6 ,‬שרון ‪.‬‬
31
‫האתר בו נאסף‬
‫המדגם‬
3
3
6
3
3
2
1
1
3
?
3,6
3
6
1
1
6
3
2
2
2
3
1
6
6
6
5
4
1
2
3
3
3
3
3
1
3
1
2
2
3
1
1
1
3
3
2
‫הפטרייה‬
‫הסיביונטית‬
‫זוהתה בעצה‬
‐
‐
+
+
‫נתקפו אך אינם‬
‫המתאימים לרבייה‬
?
?
+
?
+
+
+
+
‐
‐
+
+
+
‐
+
+
+
+
+
+
?+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
‫המתאימים‬
‫לרבייה‬
?
+
?
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
?
?
?
?
+
+
+
+
+
+
+
+
+
?
?
?
+
+
+
?
?
?
?
+
?
+
+
?
+
+
‫שם מדעי‬
Pistacia atlantica
Liquidambar styraciflua
Roystonea regia
Jacaranda mimosifolia
Alnus cordata
Corylus colurna
Diospyros kaki
Ricinus communis
Sapium sebiferum
Bauhinia variegata
Dalbergia sissoo
Gleditsia japonica
Tamarindus indica
Quercus robur Quercus pedunculiflora
Quercus ithaburensis Quercus suber
Quercus infectoria
Quercus hartwissiana
Quercus pontica
Albizia julibrissin
Persea americana
Magnolia grandiflora
Ceiba speciosa
Morus alba
Moringa sp.
Olea europaea
Platanus orientalis
Platanus racemosa
Prunus domestica
Rhamnus alaternus
Hovenia dulcis
Pyrus malus
? Salix estate
Acer negundo
Acer buergerianum
Acer obtusifolium
Acer campestre
Acer pseudopltanus
Koelreuteria bipinnata
Brachychiton acerifolius
Brachychiton populneus
Brachychiton rupestris
Taxodium distichum
Zelcova carpinifolia
Ulmus glabra
‫שם הפונדקאי‬
‫משפחה בוטנית‬
‫ אלה אטנלטית‬ Anacardiaceae
‫ליקווידמבר לבני‬
Altingiaceae
‫רומם מלכותי‬
Arecaceae
‫מימוזה‬-‫ סיגלון עלה‬ Bignoniaceae
‫אלנוס קורדטה‬
Betulaceae
‫אלסר תורכי‬
‫פרסימון יפני‬
Ebenaceae
‫ קיקיון מצוי‬Euphorbiaceae
‫ספיון השעווה‬
‫בוהיניה מגוונת‬
Fabaceae
‫סיסם הודי‬
‫ יפנית‬ ‫גלדיצ'יה‬
‫תמר הינדי‬
‫אלון אנגלי‬
Fagaceae
‫עוקצים‬-‫אלון ארוך‬
‫אלון התבור‬
‫אלון השעם‬
‫אלון דמוי תולע‬
‫אלון הרטוויס‬
‫אלון‬
‫אלביציה ורודה‬
‫אבוקדו אמריקני‬
Lauraceae
-‫ מגנוליה גדולת‬ Magnoliaceae
‫פרחים‬
‫צייבה הדורה‬
Malvaceae ‫תות לבן‬
Moraceae
‫ מורינגה‬ Moringaceae
‫זית אירופי‬
Oleaceae
‫דולב מזרחי‬
Platanaceae
‫דולב קליפורני‬
‫שזיף הגן‬
Prunaceae
‫עלים‬-‫ אשחר רחב‬ Rhamnaceae
‫הווניה מתוקה‬
‫תפוח תרבותי‬
Rosaceae ‫ערבת אסטטה‬
Salicaceae
‫אדר מילני‬
Sapindaceae
‫אדר ברגר‬
‫אדר סורי‬
‫אדר מצוי‬
‫אדר דולבני‬
‫נוצתית‬-‫פנסית דו‬
‫ברכיכיטון אדרי‬
Sterculiaceae
‫ברכיכיטון צפצפתי‬
‫ברכיכיטון הסלעים‬
‫טורי‬-‫טכסודיון דו‬
Taxodiaceae
‫זלקובה קריינית‬
Ulmaceae
‫בוקיצה קרחת‬
‫מספר‬
‫מין‬
‫העץ‬
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46