‫‪ 12‬בנובמבר‪1122 ,‬‬
‫הצעת מחקר המוגשת לשולחו האבוקדו‬
‫פיתוח ממשק להתמודדות עם מחלת הבוטריוספריה במטעי אבוקדו מבוגרים‬
‫על ידי‬
‫דני שטיינברג‪ ,‬סטנלי פרימן ועומר פרנקל‪ ,‬המחלקה לפתולוגיה של צמחים‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬בית דגן‬
‫ערן רווה‪ ,‬המחלקה לעצי פרי‪ ,‬תחנת מחקר גילת‬
‫אלי סימנסקי‪ ,‬חברת נבטים‪ ,‬מושב כרמל‬
‫יונתן מעוז‪ ,‬גרנות‬
‫תקציר‬
‫‪.1‬‬
‫בשנים האחרונות זוהו במטעי אבוקדו בוגרים תסמינים של התייבשות ענפים המתחילה בשוליים והמתקדמת‬
‫לכיוון מרכז העץ ‪ .‬העלים והפירות היבשים נשארים מחוברים לענפים וכאשר ההתייבשות מגיעה לענפי שלד יש‬
‫פגיע ה משמעותית ביבול‪ .‬מהרקמות הצמחיות הסימפטומטיות בודדו ברוב המקרים פטריות המשתייכות למין‬
‫‪ .Botryiosphaeria‬הזיהוי אומת בשיטות מולקולאריות‪ .‬לאחרונה הוגשה לקרן המיזמים של המדען הראשי של‬
‫משרד החקלאות תוכנית מחקר מקיפה שנקראת מיזם חוס"ן הבוטריוספריה‪ .‬המחקרים שיתבצעו במסגרת מיזם חוס"ן‬
‫בוטריוספריה יתמקדו בפיתוח גישות שיאפשרו לייצר חומר ריבוי (שתילים) בריא ובהתמודדות עם גורם המחלה‬
‫בנטיעות צעירות (= נטיעות עד גיל שנתיים)‪ .‬הצעת המחקר הנוכחית‪ ,‬המוגשת לשולחן האבוקדו‪ ,‬משלימה את מיזם‬
‫חוס"ן בוטריוספריה והיא תתמקד במטעים המבוגרים‪ .‬היעד של תוכנית המחקר הנוכחית הוא לפתח ממשק גידול‬
‫שיאפשר להתמודד עם מחלת הבוטריוספריה במטעים מבוגרים‪ .‬המטרות הספציפיות של המחקר הנוכחי הן‪.2 :‬‬
‫חקר האפידמיולוגיה של גורם המחלה וכימות הגורמים המשפיעים על התפתחותו; ‪ .1‬בחינה (ברמת הצמח השלם)‬
‫של יחסי הגומלין המתקיימים בין הפתוגן לפונדקאי ו ‪ .2 -‬פיתוח ממשק גידול שיאפשר להתמודד עם המחלה‬
‫ביעילות במטעים מבוגרים‪ .‬שאלות המחקר בהן נעסוק בנושאים הקשורים למטרה ‪ 2‬הן‪ :‬מהם מקורות המידבק‬
‫הראשוני במטעים המבוגרים? מתי מתרחשת ההפצה המשנית של גורם המחלה ומה מנגנון ההפצה העיקרי של‬
‫גורם המחלה במרחב?ו מה משפיע על החמרת התסמינים בעצים נגועים? שאלות המחקר בהן נעסוק בנושאים‬
‫הקשורים למטרה ‪ 1‬הן‪ :‬באילו רקמות צמחיות הפתוגן מתפתח? מה מנגנון ההשפעה הפיזיולוגית של המחלה על‬
‫הצמחים? מה קורה בענפים הפגועים? מדוע נגרמת התייבשות ותמותה של ענפים? והאם יש שונות בתגובה של‬
‫כנות וזנים לפתוגנים מחוללי המחלה? שאלות המחקר בהן נעסוק בנושאים הקשורים למטרה ‪ 2‬הן‪ :‬מתי ואיך‬
‫לבצע סניטציה של רקמות סימפטומטיות ומה עושים עם הגזם? האם ניתן למנוע את ההחמרה בעוצמת הנזק אותו‬
‫גורמת המחלה בעצים נגועים? איך אפשר להגן על העצים ולמנוע את ההתרחשות של הדבקות חדשות? במהלך‬
‫המחקר אנחנו מתכוונים לבצע מעקבים‪ ,‬תצפיות וניסויים במטעים מסחריים הנגועים בדרגות נגיעות שונות‬
‫באזורי גידול בכל אזורי הארץ ממח"ע בדרום ועד לעמק זבולון בצפון‪ .‬המטעים אולחו בהדבקה טבעית‪ ,‬התפתחה‬
‫בהם מחלה בעוצמה שונה והם מגודלים ומטופלים בשיטות הגידול המקובלות‪ .‬במינהל המחקר החקלאי נבצע‬
‫ניסויים בשתילים בני שנתיים הגדלים בשקיות ובמיכלים; שתילים אלה יאולחו בגורם המחלה באופן מלאכותי‬
‫והם יגודלו בחממות ובתאי צמיחה בהם שוררים תנאים מבוקרים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נבצע ניסויים ובדיקות במעבדה‪ .‬בחלק‬
‫זה של המחקר נשתמש בשיטות מולקולאריות למניפולציה של הפטריות מחוללות המחלה ולחקר המבנה הגנטי של‬
‫האוכלוסייה‪.‬‬
‫מבוא ותיאור הבעיה‬
‫‪.2‬‬
‫בשנים האחרונות זוהו במטעי אבוקדו בוגרים תסמינים של התייבשות ענפים המתחילה בשוליים והמתקדמת‬
‫לכיוון מרכז העץ‪ .‬העלים והפירות היבשים נשארים מחוברים לענפים וכאשר ההתייבשות מגיעה לענפי שלד יש‬
‫פגיעה משמעותית ביבול‪ .‬תסמינים אלה מתאימים לאלה המכונים באנגלית ‪ die back‬ובעברית – תמותה לאחור‪.‬‬
‫במספר אזורים בארץ תופעות אלה היו חדשות אך בחלק מהמקומות התסמינים נצפו גם בעבר‪ .‬במקרה זה‪ ,‬נראה‬
‫‪1‬‬
‫שחלה החמרה משמעותית בעוצמתן ובשכיחותן של התופעות‪ .‬כשענפים הפגועים נחתכו באזור הגבול שבין הרקמה‬
‫הבריאה לפגועה התברר ש מערכת העיצה פגועה ונקרוטית‪ .‬מהרקמות הצמחיות הסימפטומטיות בודדו ברוב‬
‫המקרים פטריות המשתייכות למין ‪ .Botryiosphaeria‬הזיהוי אומת בשיטות מולקולאריות‪ .‬בוטריוספריה הוא‬
‫השם של השלב המיני של פטריות השונות זו מזו בשלב האל‪-‬מיני שלהן‪ .‬על פי הספרות המקצועית‪ ,‬פטריות‬
‫מקבוצת הבוטריוספריה תוקפות צמחים מעוצים וגורמות לתסמינים הדומים לאלה שתוארו למעלה‪.‬‬
‫בשנתיים האחרונות ביצענו מאות רבות של בידודים מרקמות צמחיות סימפטומטיות שנדגמו ממטעים של עצי פרי‬
‫שונים‪ ,‬מכרמי גפן יין ומאכל ומעצי יער שונים‪ .‬בחלק ניכר מהבידודים התפתחו פטריות שונות המשתייכות למין‬
‫בוטריוספריה וכ – ‪ 211‬תבדידים זוהו בשיטות מולקולאריות‪ .‬הפטריות העיקריות שבודדו מאבוקדו היו‬
‫)‪ Lasiodiplodia pseudotheobromae (LPT‬ו ‪ .L. theobromae (LT) -‬פטריות אלה בודדו גם מעצי אבוקדו‬
‫נגועים מקליפורניה‪ ,‬צ'ילה‪ ,‬ומקומות נוספים‪ .‬התבדידים אומתו למין בעזרת ריצוף אזור ה‪Internal ( ITS -‬‬
‫‪ )transcribed spaces region‬של ה‪ DNA -‬הריבוזובאלי המשמש לזיהוי מדויק של מין זה בהשוואה לרצפים‬
‫שהופקדו במאגרי מידע‪ .‬לאחר שבודדנו את הפטריות מהרקמות הסימפטומטיות ניסינו להשלים את מבחן קוך‬
‫והתברר שהפטריות שבודדו מרקמות אבוקדו סימפטומטיות אכן פתוגניות כלפי עצי אבוקדו (הן גרמו לתסמינים‬
‫דומים לאלה שנצפו במטעים) ובנוסף גם גרמו לתסמינים בשקד‪ ,‬מנגו‪ ,‬גפן יין‪ ,‬לימון גס‪ ,‬איקליפטוס‪ ,‬ברוש ואלת‬
‫המסטיק‪ .‬גם בספרות דווח שפטריות אלה הן רב‪-‬פונדקאיות ובכל המקרים מצאנו טווח הפונדקאים שמצאנו‬
‫מתאים לדיווחים מהספרות‪.‬‬
‫הדיווחים בספרות המקצועית הקשורים למחלות הנגרמות על ידי פטריות הבוטריוספריה באבוקדו מתרכזים‪,‬‬
‫רובם ככולם‪ ,‬בתיאור התסמינים והפטריות המעורבות‪ .‬מעטים הפרסומים בהם דווח ממצאי מחקרים העוסקים‬
‫בביולוגיה של גורם המחלה‪ ,‬ביחסי הגומלין המתקיימים בין גורם המחלה לצמח הפונדקאי‪ ,‬בהשפעה של גורמי‬
‫סביבה על התפרצות המחלה‪ ,‬בדרכים שמאפשרים למנוע את התפתחות המחלה או בממשק הגידול אותו יש ליישם‬
‫במטעים בהם תסמיני המחלה כבר נראו בחומרה כזו או אחרת‪ .‬הנחת המוצא העיקרית במחקרים שפורסמו היא‬
‫שמקור המידבק הוא מקומי (בעצים הגדלים במטע)‪ ,‬שנבגי גורם המחלה מופצים מענפים נגועים לסביבתם‬
‫הקרובה במהלך אירועי גשם וחודרים לרקמות הצמחיות דרך פצעים הנגרמים במהלך הגיזום‪ .‬לכן מאמצי‬
‫ההדברה מוכוונים לסניטציה של איברים צמחיים סימפטומטיים ולהגנה על פצעי הגיזום באמצעות תכשירי‬
‫הדברה‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬לא כל הנחות מוצא אלה הוכחו בפועל ואף אחת מהן לא נבחנה ואומתה בישראל‪.‬‬
‫בהסתמך על תצפיות וניסויים ראשוניים שבצענו העלנו את ההיפותזה שמקור המידבק העיקרי של המחלה‬
‫בנטיעות חדשות הוא משתילים שנשתלו כשהם היו נגועים בגורם המחלה; מקור המידבק במשתלות הוא מחומר‬
‫ריבוי נגוע המיוצר מעצי אם מאולחים‪ .‬היפותזת עבודה זו הייתה הבסיס לתוכנית מחקר מקיפה שנקראת מיזם‬
‫חוס"ן בוטריוספריה‪ ,‬שהוגשה לאחרונה לקרן המיזמים של המדען הראשי של משרד החקלאות‪ .‬מיזם חוס"ן בוטריוספריה‬
‫מתמקד רובו ככולו בפיתוח גישות שיאפשרו לייצר חומר ריבוי (שתילים) בריא ובהתמודדות עם גורם המחלה‬
‫בנטיעות צעירות (= נטיעות עד גיל שנתיים)‪ .‬אין כוונה לעסוק במסגרת המיזם בפיתוח גישות להתמודד עם גורם‬
‫המחלה במטעים מבוגרים (= מטעים שגילם שלוש שנים ויותר)‪ .‬הצעת המחקר הנוכחית‪ ,‬המוגשת לשולחן‬
‫האבוקדו‪ ,‬משלימה את מיזם חוס"ן בוטריוספריה והיא תתמקד במטעים המבוגרים‪.‬‬
‫היעד‪ ,‬היפותזת העבודה ומטרות המחקר‬
‫‪.3‬‬
‫היעד של תוכנית המחקר הנוכחית הוא לפתח ממשק גידול שיאפשר להתמודד עם מחלת הבוטריוספריה‬
‫במטעים מבוגרים‪ .‬לצורך כך אנו מגדירים ארבעה מצבים אפשריים‪:‬‬
‫במטעים בהם קיימת נגיעות גבוהה (בכל העצים זוהו תסמיני המחלה האופייניים בחומרה הגורמת פגיעה‬
‫משמעותית לצימוח ונזק כלכלי ליבול) היעד המרכזי הוא להפחית את הנגיעות לרמה שבה לא יגרם נזק‬
‫כלכלי ואם ניתן לרמה של נגיעות נמוכה;‬
‫במטעים בהם קיימת נגיעות ברמה בינונית (במרבית מהעצים זוהו תסמיני המחלה האופייניים אך נראה‬
‫שלא נגרם עדיין נזק כלכלי משמעותי) היעד המרכזי הוא להפחית את חומרת המחלה לרמה של נגיעות‬
‫נמוכה ואם ניתן‪ ,‬להכחיד את גורם המחלה ולרפא את העצים;‬
‫במטעים בהם תסמיני המחלה נראו ברמה נמוכה (בעצים בודדים זוהו תסמיני המחלה בענף זה או אחר)‬
‫היעד המרכזי הוא להכחיד את גורם המחלה ולרפא את העצים;‬
‫במטעים בהם תסמיני המחלה לא נראו עדיין (מטעים בריאים) היעד המרכזי הוא להגן על העצים ולמנוע‬
‫את ההופעה של גורם המחלה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫במחקר זה אנו מתכוונים להתמקד בארבעת המצבים בסדר עדיפות עולה‪ :‬להקדיש את מירב המאמצים להתמודד‬
‫עם המצב המסוכן ביותר (מטעים בנגיעות גבוהה) ואת מיעוטן להתמודדות עם המצבים הפחות מסוכנים פחות‬
‫(מטעים בריאים)‪ .‬כמובן שאמצעים שיתאימו להתמודדות עם מצבי מחלה מסוימים יתאימו גם להתמודדות עם‬
‫מצבי מחלה אחרים‪ .‬ההיפותזה העומדת בבסיס המחקר הנוכחי היא שפיתוח גישות ממשק להתמודדות עם גורם‬
‫המחלה מחייב הבנה טובה של המערכת הביולוגית הכוללת ובכלל זה של השפעות תנאי הסביבה על גורם המחלה‬
‫ושל קשרי הגומלין המתקיימים בין הפתוגן לפונדקאי‪ .‬המטרות הספציפיות של המחקר הנוכחי הן‪:‬‬
‫‪ .2‬חקר האפידמיולוגיה של גורם המחלה וכימות הגורמים המשפיעים על התפתחותו;‬
‫‪ .1‬בחינה (ברמת הצמח השלם) של יחסי הגומלין המתקיימים בין הפתוגן לפונדקאי;‬
‫‪.2‬‬
‫פיתוח ממשק גידול שיאפשר להתמודד עם המחלה ביעילות בארבעת מצבי הנגיעות שהוגדרו למעלה‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫עיקרי תוכנית העבודה‬
‫‪1.4‬‬
‫חקר האפידמיולוגיה של גורם המחלה וכימות הגורמים המשפיעים על התפתחותו‬
‫‪ 1.2.2‬מהם מקורות המידבק הראשוני במטעים המבוגרים? [חלק זה יתבצע בשנות המחקר הראשונה והשנייה‬
‫באחריות עומר פרנקל ובהשתתפות דני שטיינברג‪ ,‬אלי סימנסקי ויונתן מעוז]‬
‫התסמינים האופייניים של מחלת הבוטריוספריה נראו לראשונה לפני כשנתיים במטע מח"ע ולאחר מכן במטעים‬
‫שונים בכל רחבי הארץ‪ .‬במרבית המטעים לא נראו תסמינים דומים אף פעם בעבר ונשאלת השאלה מה מקור‬
‫המידבק ומהיכן היגיע הפטרייה הפתוגנית‪ .‬לשאלה זו חשיבות רבה מפני שהיא תנאי לפיתוח גישות למניעת הפצת‬
‫המחלה לאזורים ולמטעים בהם עדיין היא לא הגיע‪ .‬כדי לנסות ולענות על שאלה זו נשתמש בשיטות מרחבות‬
‫לאיפיון דגם הפיזור המרחבי של המחלה במטעים נגועים ובשיטות מולקולאריות לאיפיון הזהות הגנוטיפות של‬
‫תבדידי הפתוגן שהתפתחו במטעים מסחריים נגועים‪.‬‬
‫דגם הפיזור המרחבי של הנגיעות במטעי אבוקדו מבוגרים ובכרמים החדשים‪ .‬התסמינים המתפתחים בעצי‬
‫אבוקדו מבוגרים (התנוונות‪ ,‬התייבשות ותמותה של ענפים) ברורים וניתן לזהותם בקלות‪ .‬בחמישה מטעים‪,‬‬
‫לפחות‪ ,‬בהם יזוהו התסמינים בפעם הראשונה יוגדר שטח נתון שגודלו יהיה ‪ 01‬עצים לאורך ‪ 21‬שורות‪ ,‬לפחות; כל‬
‫אחד מהעצים יבחן ויזואלית ונגיעתו תרשם‪ .‬הנתונים ישמשו להכנת מפה מרחבית של הנגיעות‪ .‬דגם הפיזור‬
‫המרחבי של העצים הסימפטומטיים יקבע באמצעות שיטות סטטיסטיות מתאימות‪ ,‬כמו ‪Morisita index of‬‬
‫)‪ .dispersion (Iδ‬אם מקור המידבק הראשוני הוא מחוץ לחלקה עצמה – ממטעים או עצי יער הגדלים בסמוך‪,‬‬
‫ניתן להניח שדגם הפיזור יהיה מדורג (גרדיאנט) כאשר חומרת המחלה בסמוך למקור המידבק תהיה הגבוהה‬
‫ביותר וככל שיגדל המרחק מהמקור כך תקטן חומרת המחלה; אם מקור המידבק הראשוני הוא מקומי ניתן להניח‬
‫שדגם הפיזור יהיה אקראי; אם דגם הפיזור יהיה במוקדים ננסה לאתר את הסיבה לכך (למשל‪ ,‬הבדלים במועד‬
‫הנטיעה‪ ,‬הזן או הכנה או הפצה משנית מקומית)‪ .‬חלק זה של המחקר יתבצע בשנה הראשונה והשנייה של המיזם‪.‬‬
‫בשנת המחקר השנייה נשתמש בסמנים מולקולאריים שיפותחו במסגרת מיזם חוס"ן בוטריוספריה כדי לנסות ולהגדיר‬
‫את מקור המידבק של הפטרייה שהתפתחה במטעים‪ .‬מהמטעים שימופו במהלך השנה הראשונה נדגום ונבודד‬
‫תבדידים של הפתוגנים מחוללי המחלה‪ .‬מכל התבדידים יופק ‪ DNA‬ונשתמש בסט הסמנים ל – ‪ genotyping‬של‬
‫כל אוכלוסיה‪ .‬הנתונים ישמשו לחישוב המגוון הגנטי‪ ,‬השונות הגנטית של כל אוכלוסיה ואללים פרטיים‪ .‬נשתמש‬
‫בתוכנה ‪ Structure‬לזיהוי מבנה האוכלוסייה בעזרת סטטיסטיקה ביאסיינית ובתוכנה ‪ GenAlex‬למדדי השונות‬
‫הגנטית ולחישוב מבנה האוכלוסייה‪ .‬נחשב את זרימת הגנים בין ובתוך מטעים בעזרת תוכנות כגון ‪.Bayesass‬‬
‫‪ 1.2.1‬מתי מתרחשת ההפצה המשנית של גורם המחלה ומה מנגנון ההפצה העיקרי של גורם המחלה במרחב?‬
‫[חלק זה יתבצע בשנות המחקר הראשונה והשנייה באחריות דני שטיינברג ובהשתתפות אלי סימנסקי‬
‫ויונתן מעוז]‬
‫הנחות המוצא שלנו הן שגופי הריבוי האופייניים של הפטריות גורמות המחלה הם נבגים אל‪-‬מינים‬
‫(פיקנידיוספורות) ושנבגים אלה המופצים במרחב למרחקים קצרים על ידי טיפות מי גשם במהלך ההתרחשות של‬
‫אירועי גשם‪ .‬למידע אודות מועד ההפצה של אברי הריבוי ומרחק ההפצה חשיבות רבה לקביעת המועדים בהם‬
‫כדאי להגן על רקמות צמחיות בריאות בפני הדבקה באמצעות ריסוס בתכשירי הדברה (אם ימצאו תכשירים‬
‫יעילים)‪ .‬כדי לבחון את התקפות של הנחות המוצא שלנו נבצע בשנת המיזם הראשונה ניסויים שיכללו שני‬
‫טיפולים‪ ,‬כלהלן‪ .‬הטיפול הראשון יהיה טיפול היקש (ובו לא יוסרו הענפים הנגועים) והטיפול השני יהיה טיפול בו‬
‫נבצע סניטציה קפדנית‪ ,‬מתמשכת‪ ,‬בה נסיר את כל הרקמות הצמחיות הסימפטומטיות‪ .‬אורך כל חלקת ניסוי יהיה‬
‫‪3‬‬
‫‪ 8‬עצים ורוחבה – חמש שורות‪ .‬מעבר לשני עצי הטיפול (הנמצאים במרכז החלקה) כל ‪ 28‬העצים האחרים בכל‬
‫חזרה יעברו סניטציה קפדנית‪ .‬במועדים שונים במשך השנה נדגום משני עצי הטיפול (הנמצאים במרכז החלקה)‬
‫ומהעצים המקיפים אותם ענפים עשבוניים‪ .‬הענפים הנדגמים יילקחו למעבדה וננסה לבודד מהם את גורמי‬
‫המחלה‪ .‬כך נוכל לקבוע מתי מתרחשת ההפצה של נבגי המחלה מעצים סימפטומטיים לעצים בריאים הנמצאים‬
‫בסביבתם ואת מרחק ההפצה‪ .‬בכל ניסוי נציב קורא נתונים אלקטרוני (‪ )data logger‬המודד ברציפות את‬
‫הטמפרטורה ואת הלחות היחסית‪ .‬נתונם אלה‪ ,‬יחד עם מידע אודות מועדי ירידת גשמים ועוצמתם יאפשרו לנו‬
‫להגדיר את המועדים בהם קיימת הפצה משמעותית של נבגי הפטריות המעורבות‪.‬‬
‫‪ 1.2.2‬מה משפיע על החמרת התסמינים בעצים נגועים? [חלק זה יתבצע בשנות המחקר הראשונה והשנייה‬
‫באחריות דני שטיינברג ובהשתתפות אלי סימנסקי ויונתן מעוז]‬
‫בתצפיות שבצענו במחקר המקדים במטעים מסחריים התקבל הרושם שבמהלך השנה היו מועדים בהם התרחשו‬
‫שינויים משמעותיים בחומרת התסמינים בעצים הנגועים והיו מועדים בהם נראה היה לכאורה שהמחלה "נעצרה"‪.‬‬
‫חשוב להגדיר מה הגורמים להתפתחות הלא‪-‬רציפה של התסמינים כדי שניתן יהיה לפתח גישות מיטביות לבקרת‬
‫המחלה‪ .‬הגורמים העשויים להשפיע על קצב התקדמות המחלה בעצים נגועים עשויים להיות קשורים לתנאי‬
‫הסביבה (כמו הטמפרטורה) ו‪/‬או לגורמים הקשורים לשלבי ההתפתחות הפיזיולוגיים של העצים (כמו גלי צימוח‪,‬‬
‫גדילת פירות‪ ,‬וכו')‪ .‬כדי לבחון את השפעת תנאי הסביבה נבצע ניסויים בתנאים מבוקרים; כדי לאמוד את השפעת‬
‫שלבי ההתפתחות הפיזיולוגיים נבצע מעקבים מפורטים במטעים מסחריים‪.‬‬
‫השפעת הטמפרטורה על התפתחות המחלה תבחן בניסויים בתנאים מבוקרים‪ .‬שתילים בני שנתיים מהזן האס‬
‫יאולחו בהדבקה מלאכותית במקום מוגדר על גבי הגזע‪ .‬שתילים לא מאולחים ישמשו כהיקש‪ .‬לאחר שיראו‬
‫תסמיני המחלה האופייניים‪ ,‬יחולקו השתילים המאולחים לשלוש קבוצות ויוצבו בחדרי גידול מבוקרי טמפרטורה‪.‬‬
‫הטמפרטורות יהיו ‪ 12 ,11‬ו – ‪ 21‬מעלות צלזיוס (בהקבלה לטמפרטורות המרביות בחורף‪ ,‬סתיו‪/‬אביב וקיץ)‪ .‬מאחר‬
‫וכל השתילים יהיו באותו שלב התפתחות פיזיולוגי ניתן יהיה בניסויים אלה להגדיר את ההשפעה הבלעדית של‬
‫הטמפרטורה על התפתחות המחלה‪ .‬לאחר שהשתילים יונחו בחדרי הגידול השונים יערך מעקב אחר התפתחות‬
‫המחלה ותקבע ההשפעה של הטמפרטורה על התפרצותה‪.‬‬
‫ההשפעה המשולבת של שלבי הגידול הפיזיולוגי ותנאי הסביבה (טמפרטורה ותנאי סביבה האחרים) על התפרצות‬
‫המחלה בעצים נגועים תקבע במעקבים שנבצע במטעים מסחריים נגועים‪ .‬מידי חודש עד חודשיים נבצע מעקב אחר‬
‫חומרת התסמינים המתפתחים ואחר הופעה של תסמיני מחלה חדשים בעצים נגועים שיסומנו‪ .‬במטעים נציב‬
‫קוראי נתונים אלקטרוניים (דאטא‪-‬לוגרים) שיאספו נתונים של טמפרטורה ולחות‪ .‬בכל מועד הערכה נרשום את‬
‫השלב הפיזיולוגי של העצים‪ .‬המעקבים יתבצעו בחמישה מטעים לפחות‪ ,‬ממח"ע בדרום ועד עמק זבולון בצפון‪.‬‬
‫בכל מטע יסומנו ‪ 11‬עצים של הזן העיקרי ועוד ‪ 21-11‬עצים של הזן המפרה‪ .‬כך נקבל גם מידע באם קיימים‬
‫הבדלים בהתפרצות המחלה בין זנים שונים‪.‬‬
‫‪1.4‬‬
‫בחינה (ברמת הצמח השלם) של יחסי הגומלין המתקיימים בין הפתוגן לפונדקאי‬
‫‪1.1.2‬‬
‫באילו רקמות צמחיות הפתוגן מתפתח? [חלק זה של המחקר יתבצע בשנות המחקר הראשונה והשנייה‬
‫באחריות סטנלי פרימן]‬
‫בספרות המקצועית דווח שפטריות מקבוצת הבוטריוספריה חודרות לרקמות צמחיות דרך פצעים‪ .‬בתצפיות‬
‫שבצענו באבוקדו נראה שהפתוגנים חודרים לענפים הרב‪-‬שנתיים במקום החיבור של ענפים אלה עם הענפונים‬
‫החד‪-‬שנתיים‪ .‬נראה שהחדירה היא במקומות אלה מפני ששם יש סדקים‪/‬פצעים‪ .‬לאחר ההדבקה הפטרייה‬
‫מתפשטת לאורך הרקמות הפנימיות של הענפים הרב שנתיים‪ .‬באזורים הנגועים הרקמה הפנימית משנה את צבעה‬
‫מהצבע הבהיר האופייני של רקמה בריאה לצבע חום נקרוטי‪ .‬הרקמה הפגועה‪ ,‬הנקרוטית‪ ,‬היא רקמת הקסילם אך‬
‫במספר מקרים נראה שגם אזור הקליפה‪ ,‬הפלואם‪ ,‬נפגע‪ .‬שינוי צבע לא מרמז בהכרח על המקום בו נמצאת בפועל‬
‫הפטרייה מפני שיתכן שהתפטיר נמצא הרבה מעבר למקום בו נראים תסמיני הנקרוזה‪ .‬לחילופין יתכן שהנקרוזות‬
‫מתפתחות במקומות מרוחקים ממקום הימצאות התפטיר‪ .‬חשוב לדעת היכן נמצאת הפטרייה בפועל כי מידע זה‬
‫חיוני לביצוע פעולות סניטציה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מידע זה ירמז על המנגנון בו פוגעת הפטרייה ברקמות הצמחיות (ראה סעיף‬
‫‪ 1.1.1‬להלן)‬
‫מיקום הפטרייה ברקמות הנגועות יבחן בעזרת שימוש בפטרייה מהונדסת גנטית ל‪( GFP -‬חלבון פלואורסצנטי‬
‫זוהר)‪ .‬פלסמיד המכיל את החלבון יוחדר לפטרייה באחד השיטות המקובלות (אלקטרופורציה לנבגים נובטים‪,‬‬
‫שיטת הפרוטופלאסטים או בעזרת אגרובקטריום‪-‬טרנספקציה) המבוצעות במעבדה של פרימן באופן רוטיני‪.‬‬
‫נשתמש בפטרייה הזוהרת שתתקבל לאילוח רקמות מעוצות של שתילים‪ .‬לאחר מכן יילקחו רקמות צמחיות‬
‫‪4‬‬
‫מהשתילים הנגועים‪ ,‬במרחקים שונים ממקום האילוח‪ ,‬ממקומות סימפטומטיים וממקומות א‪-‬סימפטומטיים‪.‬‬
‫דגימות אלה יבחנו באמצעות מיקרוסקופ קונפוקאלי (בו ניתן לראות את תפטיר הפטרייה הצבוע בצבע זוהר) וכך‬
‫נוכל לקבוע היכן נמצא תפטיר הפטרייה בפועל‪.‬‬
‫מיקום תפטיר הפטרייה יקבע גם בשיטות בידוד קלסיות תוך שימוש בשתילים שיאולחו באופן מלאכותי ובדגימות‬
‫שיאספו ממטעים מסח ריים שם התרחשה הדבקה טבעית‪ .‬נאלח שתילים צעירים בפטריות הפתוגניות במקומות‬
‫מוגדרים‪ .‬לאחר שיראו תסמיני המחלה האופייניים ננסה לבודד את גורם המחלה מרקמות הנמצאות במרחקים‬
‫שונים ממקום האילוח ונרשום אם במקום הבידוד נראו או לא נראו תסמינים ויזואליים של המחלה‪ .‬הבידודים‬
‫יתבצעו בנפרד מהקסילם ומהפלואם‪ .‬בידודים דומים יבוצעו מענפים חד ורב‪-‬שנתיים שידגמו מעצים מבוגרים‬
‫הגדלים במטעים מסחריים‪ ,‬בהם התרחשה הדבקה טבעית‪.‬‬
‫‪ 1.1.1‬מה מנגנון ההשפעה הפיזיולוגית של המחלה על הצמחים? מה קורה בענפים הפגועים? מדוע נגרמת‬
‫התייבשות ותמותה של ענפים? [חלק זה של המחקר יתבצע בשנות המחקר השנייה והשלישית באחריות‬
‫ערן רווה ובהשתתפות סטנלי פרימן]‬
‫תהליך התייבשות בשטח נעשה בשלבים‪ .‬בתחילה הנזק נראה כנזק המלחה‪ ,‬ורק קצות העלים מתייבשים‪ .‬בהמשך‬
‫חלה התייבשות של כלל טרף העלים ביחד עם הענף עליו הם יושבים‪ .‬לא ברור האם תהליך תמותת הרקמות קשור‬
‫בהימצאות העץ בתנאי עקה הכולל חוסר איזון ברמות המינראלים (מחסורים או צבירה עודפת לרמה של רעילות)‪,‬‬
‫האם הדבר קשור בסתימה פיזית של מערכת ההובלה (כתוצאה מפרוק דופן התאים של צינורות הקסילם או‬
‫סתימה פיזית של מערכת ההובלה)‪ ,‬נוכחותו של רעלן כזה או אחר‪ ,‬או שילוב בין הגורמים השונים‪ .‬במהלך העבודה‬
‫נבחן את הקשר שבין רמת נגיעות הענף לבין מאזן המינראלים שבעלים (ובעץ)‪ ,‬מידת השפעת נוכחות הפטרייה על‬
‫כושר תנועת המים אל העלים דרך מערכת הקסילם‪ ,‬והשפעת הנגיעות על הרכב המינראלים הנע במערכת הקסילם‪.‬‬
‫על מנת לבחון שאלות אלו נבצע אנליזה של הרכב המינראלים ויסודות ההזנה השונים בעלים ובנוזל הקסילם‪.‬‬
‫הדוגמאות עליהן נעבוד יאספו מענפים‪/‬עצים עם רמות שונות של נגיעות‪ .‬בדיקת העלים תעשה על פי המקובל‬
‫בספרות (יבוש‪ ,‬טחינה‪ ,‬ועיכול בחומצה או על בסיס מיצוי מימי של החומר הטחון‪ .‬הפקת נוזל הקסילם תעשה‬
‫בעזרת צנטרפוגה על פי טכנולוגיה אותה פיתחנו להדרים (שיטה בה אנו שולטים על הלחץ המופעל על עמודת המים‬
‫שבענף כך שביכולתנו למצות בנפרד את המים הנעים במערכת ההובלה ואת אלו שמקורם בתאים החיים של‬
‫רקמת הקסילם)‪ .‬נושא השפעת הנגיעות בפטרייה על כושר הובלת המים במערכת הקסילם תעשה הן על בסיס‬
‫מדידות פורומטריה‪ ,‬והן על בסיס הזרקה ישירה של צבע למערכת הקסילם תוך מעקב אחר יכולת תנועת הצבע‬
‫לאורך הענף והן על בסיס עבודה היסטולוגית‪.‬‬
‫בחלק מהניסויים בהם אילחנו שתילי אבוקדו באופן מלאכותי תמותת השתילים הייתה מהירה מאד (‪ 1-7‬ימים)‪.‬‬
‫ממצאים אלה העלו את החשד שהפטרייה מפרישה טוקסינים והם אלה שגורמים לתגובה הסימפטומטית‬
‫המהירה‪ .‬לצורך בחינת הנושא ננקוט בשתי שיטות‪ .‬בשיטה הראשונה נגדל את הפטרייה במצע נוזלי‪ ,‬נאסוף את‬
‫התסנין (ללא תפטיר או נבגים של הפטרייה)‪ .‬בשיטה השנייה נשתמש בנוזל הקסילם שיופק מענפים נגועים בדרכים‬
‫שפורטו בפ סקה הקודמת‪ .‬התסנין או נוזל הקסילם ישמשו לאילוח ענפים ושתילים (עם וללא פציעה)‪ .‬כביקורת‬
‫חיובית נבצע אילוח עם תפטיר של הפטרייה וכביקורת שלילית אילוח בו נשתמש במצע נקי (ללא תפטיר) או תסנין‬
‫ובנוזל קסילם שיופק מצמח בריא‪ .‬לאחר האילוחים נעקוב אחר הופעת תסמינים אופייניים לאורך זמן‪.‬‬
‫‪ .1.1.2‬האם יש שונות בתגובה של כנות וזנים לפתוגנים מחוללי המחלה? [חלק זה של המחקר יתבצע בשנת‬
‫המחקר השלישית באחריות סטנלי פרימן]‬
‫מתצפיות מסחריות התקבל הרושם שהזן האס הוא הרגיש ביותר למחלה מפני שזן זה נטוע במרבית המטעים בהם‬
‫התפתחו תסמינים בחומרה גבוהה‪ .‬ממצאים של בדיקות מקדימות שבצענו לפני התחלת המחקר מצביעות על כך‬
‫שהזן האס אינו בהכרח הזן הרגיש ביותר‪ .‬בנוסף נראה שיש זנים שמגלים עמידות יחסית (לא חסינות) לגורמי‬
‫המחלה‪ .‬כדי לאפיין את התגובה של זנים וכנות שונות לגורמי המחלה נשתמש בשלוש שיטות‪ :‬אילוח קטעי ענפים‬
‫מנותקים‪ ,‬אילוח שתילים בתנאים מבוקרים ומעקב אחר התפתחות המחלה בחלקות מסחריות‪ .‬במחקרים‬
‫המקדימים שבצענו פיתחנו שיטה לאילוח רקמה צמחית (קטעי ענפים) מנותקת‪ .‬נשתמש בשיטה זו לבחינה‬
‫ראשונית של תגובת כנות וזנים לפתוגנים גורמי המחלה‪ .‬על פי השיטה מניחים קטעי ענפים באורך של כ – ‪ 0‬סמ'‬
‫בעוביים שונים ע"ג אגר (המשמש מקור ללחות) בתוך צלחות פטרי‪ .‬לאחר מכן יוצרים במרכז הקטע פצע קטן ועליו‬
‫מניחים טיפה עם תרחיף נבגים או דסקית אגר עם תפטיר הפטרייה‪ .‬הצלחות מוצבות להדגרה בתאי גידול‬
‫בטמפרטורה של ‪ 11‬מעלות צלזיוס באור‪ .‬בהמשך מעריכים את מדת ההתפשטות של הנגע ממקור ההדבקה על גבי‬
‫קטעי הענפים המנותקים ואורך הנגע מהווה מדד לתגובת החומר הצמחי (רגישות‪/‬עמידות) לפתוגן בו השתמשנו‪.‬‬
‫כהשוואה יאולחו קטעי ענפים במים מעוקרים או בדסקית סטרילית של אגר‪ .‬כהשוואה‪ ,‬נבצע הדבקות מכוונות‬
‫בשתילים (צירופים שונים של כנות ורכבים) עליהם נמדוד את אורך הנגעים בהשוואה לביקורת לא מאולחת‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫במקביל‪ ,‬נבצע מעקב אחר התפתחות התסמינים וחומרתם במטעים מסחריים שנוגעו באופן טבעי ושבהם נטועים‬
‫זנים שונים הגדלים זה בצד זה‪ .‬הממצאים ישמשו לקביעת התגובה של זנים וכנות שונים לגורמי המחלה ועל פיהם‬
‫נוכל לקבוע אם הנגיעות הפחותה של הזן האס במערכות הטבעיות נובעת מעמידות גנטית או מסיבות אחרות‪.‬‬
‫‪1.4‬‬
‫פיתוח ממשק גידול שיאפשר להתמודד עם המחלה ביעילות בארבעת מצבי הנגיעות שהוגדרו למעלה‬
‫‪ 1.2.2‬מתי ואיך לבצע סניטציה של רקמות סימפטומטיות ומה עושים עם הגזם? [חלק זה יתבצע בשנות המחקר‬
‫הראשונה‪ ,‬השנייה והשלישית באחריות דני שטיינברג ובהשתתפות סטנלי פרימן‪ ,‬אלי סימנסקי ויונתן‬
‫מעוז]‬
‫במטעים בהם נראים תסמיני המחלה האופייניים קיימת התלבטות לגבי דרכי הפעולה המיטביות ולגבי מועד‬
‫הפעולה (אם הוחלט לבצעה)‪ :‬האם להסיר את הענפים המתייבשים או לחילופין האם עדיף לא לגעת בעצים כלל‬
‫ולהשאיר את הענפים המתייבשים עליהם? במידה והוחלט להסיר את הענפים המתייבשים‪ ,‬האם עדיף לעשות זאת‬
‫עם זיהוי התחלת ההתייבשות או שכדאי להמתין עד שלא יהיה יותר שינוי בעוצמת ההתייבשות‪ .‬בנוסף‪ ,‬צריך‬
‫להחליט באם להסיר ולהרחיק רק את האזורים הפגועים או שצריך להרחיק את כל הענפים שנראים עליהם‬
‫תסמיני נגיעות (הפרשה של פרסיטול – חומר סוכרי לבן המופרש במקום ההדבקה) גם אם הענף עדיין ירוק ולא‬
‫מתייבש‪ .‬במקרים אלה צריך יהיה לבצע גיזום עמוק‪ ,‬לעיתים עד כדי שילוד של העצים‪ .‬כדי לבחון ולהגדיר את‬
‫הפעולה המיטבית נבצע ניסויים במטעים המשתייכים לדרגת נגיעות ב' ו – ג' (מטעים בנגיעות נמוכה ובנגיעות‬
‫בינונית‪ ,‬בהתאמה) שצוינו בסעיף ‪ 2‬למעלה‪ .‬במטעים יבוצעו ניסויים שיכללו שני טיפולים‪ :‬היקש (ללא הרחקת‬
‫הענפים הנגועים) וסניטציה (הרחקת הענפים הנגועים)‪ .‬הסניטציה תבוצע לאחר זיהוי תסמיני ההתייבשות‪,‬‬
‫במועדים שיקבעו על פי הצורך‪ .‬כל חלקת ניסוי תכלול ‪ 1‬עצים לאורך שורה‪ .‬הסניטציה תבוצע במשך שנתיים‬
‫רצופות ויעילות הטיפול תקבע בשנה השלישית‪ .‬ניסויים אחרים יועמדו גם במטעים המשתייכים לדרגת נגיעות ד'‬
‫(נגיעות גבוהה)‪ .‬במקרה זה נבחן את היעילות של שילוד שיבוצע בעצים הנגועים‪ .‬במקרה זה יחידת הניסוי יהיה עץ‬
‫בודד וכל טיפול (היקש ושילוד יכלול ‪ 2‬עצים (חזרות)‪ .‬יעילות הטיפולים תקבע על פי גודל העצים‪ ,‬עוצמת‬
‫התסמינים ומספר הפירות שיהיו על העצים המטופלים בשנה השלישית‪.‬‬
‫לאחר ביצוע סניטציה מצטבר במטעים חומר צמחי רב שעל חלק ממנו נמצאים‪ ,‬לכאורה‪ ,‬גופי הריבוי של הפתוגנים‬
‫מחוללי המחלה‪ .‬נשאלת השאלה מה דרך הטיפול המיטבית בחומר הצמחי הפגוע? האם ניתן לרסקו במטע‬
‫ולהשאיר את הרסק שם או שיש להרחיק את הגזם ולהוציאו את מחוץ למטע ישם לטמון או לשרוף אותו‪ .‬כמובן‬
‫שהפעולה הפשוטה ביותר לביצוע מבניה לוגיסטית היא לרסק את הגזם במטע עצמו‪ .‬כדי לבחון אם פעולה זו לא‬
‫מסכנת את המטע בגלל שגופי הריבוי של הפטריות נשארים במטע נבצע ניסויים בהם נקבע את מידת ההישרדות‬
‫של הפת וגנים בחומר נגוע שעבר ריסוק בכלים מסחריים‪ .‬הניסויים יבוצעו במטעים שנוגעו בצורה טבעית מאזור‬
‫מח"ע בדרום ועד אזור עמק זבולון בצפון‪ .‬נבצע ניסויים באזורים שונים מפני שקיימים הבדלים בתנאי הסביבה‬
‫(כמו סוג הקרקע‪ ,‬הטמפרטורות וכמות הגשמים) בי האזורים השונים‪ .‬בכל מטע נגזום ענפים נגועים ונרסקם בכלי‬
‫ריסוק מסחריים‪ .‬לאחר מכן נאסוף את קטעי הענפים המרוסקים ונכניס אותם לשקיות רשת בגודל ‪ 11 × 11‬סמ'‪.‬‬
‫נשאיר חלק מהשקיות במטע עצמו (על פני הקרקע או שנטמינן בתוך הקרקע) ונעביר שקיות אחרות יועברו למינהל‬
‫המחקר החקלאי בבית דגן‪ .‬במינהל נשמור חלק מהן בחדר גידול בטמפרטורה קבועה של ‪ 11‬מעלות וחלקן יונחו‬
‫בחוץ (על פני הקרקע ובתוכה)‪ .‬במועדים שונים לאחר התחלת הניסויים ידגמו שאריות גזם מהשקיות שהוצעו‬
‫במקומות השונים וננסה לבודד מהם את גורם המחלה‪ .‬הממצאים יאפשרו לקבוע כמה זמן שורד גורם המחלה‬
‫בגזם ו האם תנאי הסביבה ומקום הגזם (על או בתוך הקרקע) משפיעים על הישרדות גורמי המחלה‪ .‬הממצאים‬
‫יאפשרו להגדיר את הטיפול המיטבי בגזם מבחינת הסיכון למטע‪.‬‬
‫‪ 1.2.1‬האם ניתן למנוע את ההחמרה בעוצמת הנזק אותו גורמת המחלה בעצים נגועים? [חלק זה יתבצע בשנות‬
‫המחקר הראשונה‪ ,‬השנייה והשלישית באחריות דני שטיינברג ובהשתתפות אלי סימנסקי‪ ,‬יונתן מעוז‬
‫ואנשי חברת לוכסמבורג]‬
‫בניסויים שבצענו במח"ע לפני ההגשה של תוכנית מחקר זו בחנו את האפשרות שיישום התכשיר קנון ישפר את‬
‫בריאות עצי האבוקדו הנגועים במחלת הבוטריוספריה‪ .‬התכשיר קנון מכיל אשלגן זרחיתי; חומר זה הוא בעל‬
‫פעילות אנטי‪-‬פטרייתית כנגד כמה מיני פטריות (כמו פיטופתורה) אך אינו קוטל פטריות מקבוצות אחרות‪ .‬אבל‪,‬‬
‫התכשיר מעורר את מערכות ההגנה הטבעיות הקיימות בצמחים וישומו עשוי להפחית את עוצמת הנגיעות גם של‬
‫פטריות שכנגדן אין לו פעילות ישירה‪ .‬ממצאים ראשוניים של הניסויים שבצענו במח"ע היו חיוביים והצביעו על‬
‫השפעה חיובית של התכשיר‪ .‬בשיתוף עם חברת לוכסמבורג (המשווקת את התכשיר קנון) אנו מתכוונים לבצע‬
‫ניסויים במטעים מבוגרים שנראו בהם תסמיני המחלה בארבע רמות הנגיעות שצוינו בסעיף ‪ 2‬למעלה‪ .‬במטעים‬
‫המשתייכים לדרגת נגיעות א‪ ,‬ב‪ ,‬ג (מטעים בריאים‪ ,‬בנגיעות נמוכה ובנגיעות בינונית‪ ,‬בהתאמה) יבוצעו ניסויים‬
‫שיכללו שני טיפולים‪ :‬היקש והגמעה של קנון‪ .‬במטעים המשתייכים לדרגת נגיעות ד' (נגיעות גבוהה) הניסויים‬
‫‪6‬‬
‫יועמדו אחרי ביצוע סניטציה קפדנית ויכללו ארבעה טיפולים במתכונת של חלקות מפוצלות‪ .‬בחלקות הראשיות‬
‫הטיפולים היקש והגמעה של קנון; בחלקות המשנה (עצים בודדים בתוך כל חלקה ראשית) טיפולי הזרקה של קנון‬
‫שיכללו טיפול היקש (ללא הזרקה) וטיפול של הזרקה‪ .‬ההגמעה תתבצע על ידי המגדלים בסיוע אנשי לוכסמבורג;‬
‫ההזרקה תתבצע על ידי אנשי לוכסמבורג‪ .‬ניסויים בכל אחת מרמות הנגיעות אנחנו מתכוונים לבצע ‪ 2-1‬ניסויים‬
‫ובסך הכל‪ 1-8 ,‬ניסויים‪ .‬הטיפולים ייושמו במשך שנתיים ברציפות ובמהלך תקופה זו נבצע מעקב אחר הופעת‬
‫תסמיני המחלה וחומרתם‪ .‬כפי שצוין‪ ,‬הטיפול בקנון לא אמור "לרפא" את העצים הנגועים; אם הוא יהיה יעיל‪,‬‬
‫הוא יעכב ואולי ימנע את ההחמרה בעוצמת התסמינים‪.‬‬
‫‪ 1.2.2‬איך אפשר להגן על העצים ולמנוע את ההתרחשות של הדבקות חדשות? [חלק זה יתבצע בשנות המחקר‬
‫השנייה והשלישית באחריות דני שטיינברג ובהשתתפות אלי סימנסקי ויונתן מעוז]‬
‫בשנות המחקר השנייה והשלישית נבצע במטעי אבוקדו ניסויים בהם נבחן את האפשרות להגן על העצים בפני‬
‫התרחשות של הדבקות חדשות‪ .‬הניסויים יבוצעו במטעים בהם קיימת נגיעות גבוהה ובמטעים בהם קיימת נגיעות‬
‫בינונית‪ .‬כל ניסוי יכלול ארבעה טיפולים ויוצב במתכונת של ניסוי דו‪-‬גורמי‪ .‬הגורם הראשון יהיה טיפולי סניטציה‬
‫והוא יכלול שתי רמות (עם וללא סניטציה)‪ .‬הגורם השני יהיה טיפול ריסוס וגם הוא יכלול שתי רמות (עם וללא‬
‫ריסוס)‪ .‬תכשירי ההדברה בהם נשתמש יהיו תכשירי ההדברה היעילים ביותר שימצאו במסגרת מיזם חוס"ן‬
‫בוטריוספריה והם יישומו לסירוגין‪ .‬המטרה תהיה להגן על הענפים הבריאים בפני הדבקה‪ .‬בחלק מהניסויים ניישם‬
‫את תכשירי ההדברה מידי שבועיים במהלך החורף ובניסויים אחרים ניישם את תכשירי ההדברה מיד לאחר ירידת‬
‫גשמים‪ .‬את יעילות הטיפולים נקבע על פי מידת הפגיעה של העצים במחלה‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫לוח זמנים לביצוע המחקר‬
‫נושא‬
‫האפידמיולוגיה של‬
‫גורם המחלה והגורמים‬
‫המשפיעים על‬
‫התפתחותו‬
‫יחסי הגומלין פתוגן ‪-‬‬
‫פונדקאי‬
‫פיתוח ממשק גידול‬
‫שיאפשר להתמודד עם‬
‫המחלה‬
‫שאלות מחקר‬
‫מה מקורות המידבק הראשוני?‬
‫מתי מתרחשות ההדבקות המשניות ואיך מופץ גורם המחלה‬
‫במרחב?‬
‫מה הגורמים המשפיעים על ההחמרה בנגיעות?‬
‫באילו רקמות מתפתחת הפטרייה?‬
‫מה מנגנון ההשפעה של המחלה על הצמחים?‬
‫האם יש שונות תגובת זנים וכנות לפתוגן?‬
‫מתי לבצע סניטציה ומה עושים עם הגזם?‬
‫איך למנוע את ההחמרה בעוצמת הנזק הנגרם בעצים נגועים?‬
‫איך ניתן להגן על העצים?‬
‫שנת מחקר‬
‫ב‬
‫א‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫תקציב מחקר מבוקש‬
‫‪.6‬‬
‫היקף התקציב המבוקש לחוקרים במינהל המחקר החקלאי עבור כל המחקר הוא ‪ ₪ 201,111‬לשנה‬
‫סכום זה לא כולל את עלות העבודה של אלי סימנסקי ויונתן מעוז‪ .‬שכרם ימומן על ידי מועצת הצמחים ויועבר‬
‫אליהם ישירות באחריות מועצת הצמחים‪ .‬היקף מעורבותם במחקר יהיה ‪ 10‬ימי עבודה בשנה (שני ימי עבודה‬
‫בחודש בממוצע)‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ג‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬