‫גיליון מס' ‪11‬‬
‫שנה ‪78‬‬
‫ח' באדר תשע"ה‬
‫‪27.02.2015‬‬
‫הול‪,‬‬
‫כו‬
‫מלא אל יות‪,‬‬
‫תחרו ילום‬
‫תצ‬
‫עמד‬
‫ו‬
‫הפ עוד‬
‫תעו‬
‫ת‪...‬‬
‫יום שישי‪ 6.3.2015 ,‬בחדר האוכל‬
‫מ‪ 21:30-‬ועד אחרון השיכורים‬
‫‪ -‬עלון פנימי ‪-‬‬
‫עריכה‪ ,‬הקלדה ועיטור‪ :‬כרמלה וסער‬
‫עיצוב‪ :‬סטודיו "עיצוב‪ .‬קבוצה יוצרת"‬
‫‪[email protected]‬‬
‫לקראת הישורת האחרונה‬
‫לחברים שלום וברכה‪,‬‬
‫הגענו לישורת האחרונה לפני ההצבעה על שינוי אורחות חיינו‪.‬‬
‫בתהליך הושקעו שעות רבות של מחשבה‪ ,‬שיחה‪ ,‬למידה‪ ,‬הקשבה‪ ,‬משאבים וניסיון אמיתי‬
‫לתת מענה לצרכים רבים ושונים‪ ,‬מתוך הסתכלות ערכית על הקהילה ועל החברים בה‪.‬‬
‫הצוות עסק גם בהבנת התהליכים החברתיים קהילתיים המתרחשים בקיבוצנו ובמבט‬
‫עתידי ‪ -‬מהי הדרך הטובה ביותר לקהילה שלנו להמשיך ולשגשג‪.‬‬
‫אנחנו מבקשים מכל החברים‪ ,‬להגיע לשיחה ולקלפי ולהשפיע על ההחלטה החשובה‬
‫הזאת‪ .‬בעקבות בקשת הציבור‪ ,‬מצורפת חוברת תקציר של ההסדרים המוצעים בשינוי‪.‬‬
‫לוח זמנים להצבעה על הצעת השינוי ועל שינוי תקנון הקיבוץ‪:‬‬
‫‪1 .1‬בימים הקרובים יחולקו לחברים תלושי נובמבר ‪ .2014‬ושוב‪ ,‬אנחנו מבקשים מאוד‬
‫מכל חבר שמוצא טעות או שמשהו לא מובן לו‪ ,‬לבוא לשאול ולהעיר‪.‬‬
‫‪2 .2‬לתלושים יתווסף דף שמראה את הוותק של כל חבר ואת המשמעות של הוותק‬
‫במענק על בסיס חצי מדמי עזיבה‪ .‬חשוב להבהיר שניתן יהיה לערער על הוותק בכתב‬
‫למזכירות‪ .‬יוקם צוות שיטפל בערעורים‪ .‬הטיפול בערעורים ייעשה לאחר ההצבעה על‬
‫השינוי‪.‬‬
‫‪3 .3‬לקראת סוף שבוע הבא תחולק חוברת ובה הצעת השינוי הסופית המתוקנת לחברים‪.‬‬
‫‪4 .4‬בתאריך ‪ 26-27/2/15‬יתקיים קלפי על ההסתייגויות שהציגו רן מורן ורבקה אמיר על‬
‫שני סעיפים בתקנון הקיבוץ החדש המוצע‪.‬‬
‫‪5 .5‬בתאריך ‪ ,4/3/15‬יום רביעי‪ ,‬בשעה ‪ ,17:00‬תתקיים שיחת קיבוץ אחרונה על ההצעה‬
‫לשינוי אורחות חיים בשער הגולן ועל ההצעה לתקנון קיבוץ חדש‪ .‬הדיון יהיה בעד ונגד‬
‫ההצעות‪ ,‬לא ייעשו יותר שינויים‪.‬‬
‫‪6 .6‬בתאריך ‪ ,12-13/3/15‬יתקיים קלפי על הצעת צוות השינוי לשינוי באורחות חיים ועל‬
‫שינוי תקנון הקיבוץ‪.‬‬
‫כולם מוזמנים לקחת חלק בתהליך ולהשפיע!‬
‫צוות השינוי‬
‫‪2‬‬
‫על בריאות לא מתווכחים‪,‬‬
‫על תקציב בריאות לא מוותרים!‬
‫אבי זעירא‬
‫עורכת העלון ביקשה ממני להסביר את עמדתי בנושא תקציב הבריאות בחוברת השינוי‬
‫המוצעת‪.‬‬
‫אין בכוונתי להתייחס לנושא השינוי בכללותו‪ ,‬אך בנושא הבריאות אכן מטרידה אותי‬
‫העובדה המקשרת בין שינוי אורחות חיים לבריאות‪.‬‬
‫במשך שנים אתה עוסק בספורט‪ ,‬חי בריא‪ ,‬אוכל לפי המלצות תזונאים‪ ,‬נח אחרי יום‬
‫עבודה וטרח‪ ....‬חטפת אותה‪ ,‬אתה לא יודע למה ואיך‪ .‬אתה מתחיל לרוץ מרופא למומחה‪,‬‬
‫מקבל תרופות ומרשמים בלי סוף‪ .‬אתה מתבגר ומזדקן‪ ,‬כבר לא רואה טוב‪ ,‬השמיעה כבר‬
‫לא מה שהייתה‪ ,‬הגב כואב‪ ,‬הברכיים‪ ,‬מדרסים לנעלים והשיניים אוי זה כואב… למבוגר‬
‫השתלה‪ ,‬לצעיר גשר או פלטה ליישור‪ .‬אוי! שכחתי אלרגיה‪...‬ועל זה עוד לא כתבתי‪.‬‬
‫מחלות לא פוגעות רק בפנסיונרים‪ ,‬גם בצעירים וילדים‪ .‬ושלא נשכח שאנחנו בפריפריה‪,‬‬
‫וכבר דובר על תוחלת החיים בפריפריה בהשוואה למרכז ורמת הרפואה בפריפריה‪.‬‬
‫בשער הגולן הגענו להישג חסר תקדים ברמה הארצית‪ ,‬ויותר ממדינות נאורות! הרפואה‬
‫ממומנת בלי הבדל בין חבר לחברה‪ ,‬כולה על חשבון הקיבוץ גם בסל התרופות‪ ,‬וגם יותר‪.‬‬
‫זאת הערבות ההדדית המושלמת‪ ,‬היפה והנאורה‪ .‬בלי כחל וסרק‪ .‬נכון להיום‪ ,‬נתקלת‬
‫בבעיית בריאות ‪ -‬אתה מקבל שירות ויחס אישי הטוב ביותר שיש‪ .‬ואני אומר "שָ ּפו ֹ" לכל‬
‫העוסקים בדבר‪ .‬על מתנה כזאת לא מוותרים! לא בתרגילים חשבונאיים כאלה ואחרים‪.‬‬
‫יותר מזה‪ ,‬כשיש לך דבר כזה ‪ -‬אתה לא נכנס אפילו למו''מ‪.‬‬
‫שינוי אורחות חיים אסור שיפגע בבריאות‪.‬‬
‫צוות השינוי בחר לעבור בתחילת הדרך לראיין חברים ולשמוע את דברם‪ .‬כולם‪ ,‬ללא יוצא‬
‫מהכלל‪ ,‬אמרו‪ :‬בבריאות לא נוגעים! אז אמרו… אין ביטוי לרצון הזה בהצעת השינוי‪.‬‬
‫בחוברת השינוי מופיעים כל מיני סעיפי הוצאות‪ ,‬שחלקם נופלות על החבר‪ ,‬וזה לא מעט‬
‫כסף‪ ,‬חלקן במימון הקהילה‪ ,‬לעומת הוצאות שנופלות רק על הקהילה ולא על החבר‬
‫כמו ענף הנוי‪ ,‬לדוגמא‪ 920 :‬אלף ש"ח ואף חבר לא משתתף בהוצאה; או הוצאות מים‬
‫בחצר ‪ 400‬אלף ש"ח שחלקו בנוי והשאר אינו ברור‪ .‬ויש עוד כאלה ‪ -‬תסתכלו בחוברת‪.‬‬
‫אבל בבריאות ‪ -‬כן על חשבון החבר! מכעיס ומקומם‪ .‬בעיון בחוברת בסעיפי ההיתכנות‬
‫הכלכלית מופיעות הוצאות הנוי באחוז נכבד מסך כל הוצאות הקהילה‪ .‬למה?!‬
‫מסקנה‪ :‬אם אתה חושב כמוני ‪ -‬תצביע נגד האיוולת‪.‬‬
‫עוד משהו בעניין השינוי‪:‬‬
‫חלק נכבד בשיח האחרון בין הפנסיונרים הוא נושא ההורשה‪ .‬אז פנסיונרים יקרים‪,‬‬
‫תורישו נכסים או חלף שנמצאים כבר בידיכם‪ ,‬ולא הבטחות‪ ,‬את זה תשאירו לשאהידים‪.‬‬
‫ואם אין לכם נכסים ‪ -‬תדאגו לשיוך נכסים או דירות עכשיו‪.‬‬
‫והעיקר הבריאות‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫תוצאות ההצבעה בקלפי‬
‫‪12-13.2.2015‬‬
‫הצביעו ‪ 171‬חברים‪ 61.7% ,‬מבעלי זכות הצבעה‬
‫‪ #‬אישור תוכנית המשק לשנת ‪2015‬‬
‫‪141‬‬
‫‬
‫בעד‬
‫‪13‬‬
‫‬
‫נגד‬
‫תוכנית המשק לשנת ‪ 2015‬אושרה‪.‬‬
‫‪ #‬אישור תקציבים אישיים לשנת ‪2015‬‬
‫‪147‬‬
‫‬
‫בעד‬
‫‪14‬‬
‫‬
‫נגד‬
‫אושרו התקציבים האישיים לשנת ‪.2015‬‬
‫‪ #‬קבלת נקלטים למועמדות (ההצבעה היא משפחתית)‬
‫עדי שן‬
‫צור שן‬
‫מיה צור‬
‫יניב צור‬
‫נועה תורגמן‬
‫יאיר תורג'מן‬
‫בעד‬
‫‪132‬‬
‫נגד‬
‫‪31‬‬
‫נמנע‬
‫‪8‬‬
‫‪115‬‬
‫‪45‬‬
‫‪11‬‬
‫‪153‬‬
‫‪13‬‬
‫‪5‬‬
‫אושרה קבלתם למועמדות של שלוש המשפחות‪.‬‬
‫ועדת קלפי‬
‫‪4‬‬
‫פני הקיבוץ לכיוון שיפור‬
‫אילן אשל‬
‫בעקבות מאמרה של זיוה שילה בעלון הקודם‬
‫קראתי את מאמרה של זיוה‪ ,‬ועקרונית אני חושב שהצדק אתה‪.‬‬
‫אבל כדי לתקן אי צדק צריך לנהוג בחכמה‪ ,‬ולחשוב מה אפשר לעשות ומה לא‪ ,‬מה התועלת‬
‫שתצמח‪ ,‬ומה הנזק שייגרם מכל פעולה שתינקט‪.‬‬
‫עם כניסתי לתפקיד היו"ר הכלכלי של הקיבוץ התחלתי לחשוב ולגבש הצעת פתרון ראלית‬
‫למצב שנוצר‪ ,‬הגורם אי שוויון גדול בין חברי הקיבוץ‪.‬‬
‫ראשית כול‪ ,‬עלי לומר שברוב המקרים ה"עליהום" על בעלי התפקידים אינו מוצדק‪ .‬רבים‬
‫מבעלי התפקידים שקיבלו רכב צמוד משתמשים בו בעיקר לצרכי עבודתם‪ ,‬ורק לעיתים‬
‫רחוקות לצרכיהם הפרטיים‪.‬‬
‫האחריות המוטלת על רכזי הענפים ובעלי תפקידים אחרים‪ ,‬המשתמשים ברכב צמוד ‪-‬‬
‫גדולה ביותר‪ ,‬וברוב המקרים מצדיקה מתן רכב צמוד‪.‬‬
‫יחד עם זה‪ ,‬יש לא מעט בעלי רכב צמוד שקיבלו אותו כהטבה‪ ,‬ובזאת המוסדות חייבים‬
‫לטפל‪.‬‬
‫ההצעה המתגבשת‪ ,‬שתובא בקרוב למזכירות הנרחבת ולשיחת הקיבוץ‪ ,‬תגרום להקטנה‬
‫רבה של אי השוויון שנוצר‪ ,‬תגרום לתשלום של בעלי הרכב הצמוד על נסיעותיהם הפרטיות‪,‬‬
‫ותאפשר שליטה טובה ופיקוח על כל הנושא‪.‬‬
‫ההצעה תטפל בכלל מחזיקי הרכב הצמוד כולל עובדי חוץ ועובדי המפעל‪.‬‬
‫ההצעה נידונה כבר בצוות מצומצם של המזכירות‪ ,‬משאבי אנוש‪ ,‬וריכוז המשק ותובא‬
‫בקרוב‪ ,‬למזכירות הנרחבת ולשיחה‪.‬‬
‫פרטי ההצעה יפורסמו לקראת שיחת הקיבוץ שתדון בנושא‪.‬‬
‫התנצלות‬
‫מאמרה של זיוה‪ ,‬שאכן היה בוטה‪ ,‬נכתב מהלב‪ ,‬מתוך כאב‬
‫ותסכול רב‪ ,‬לו שותפים חברים רבים‪ .‬הנושא נראה לנו חשוב‬
‫לציבור כולו ולכן הוא נכנס לעלון‪.‬‬
‫העברנו את המאמר של זיוה לאורי‪ ,‬לקבלת תגובה‪ .‬לאחר‬
‫שלא התקבלה תשובה פרסמנו את המאמר כמו שהוא‪ .‬בדיעבד‬
‫הסתבר שאורי לא קיבל את המאמר ולכן לא הגיב עליו‪.‬‬
‫לבקשתו‪ ,‬אנחנו מתנצלים על החלטתנו לפרסם את המאמר‬
‫ללא כל דרישה מזיוה למחוק ממנו את המילה שחיתות‪.‬‬
‫כרמלה וסער‬
‫‪5‬‬
‫מאחורי הקלעים של התיירות החקלאית‬
‫בקיבוץ שער הגולן‬
‫נורית קצירי ודני ברייר‬
‫אנו עוסקים בתיירות חקלאית למעלה משלוש שנים‪.‬‬
‫במהלך שנים אלה עברו אצלנו מאות קבוצות מארצות רבות‪ ,‬ביניהן ארצות שזו לנו הפעם‬
‫הראשונה שאנו פוגשים בתושביהם‪ ,‬כגון‪ :‬מאלי‪ ,‬טוגו‪ ,‬בוצואנה‪ ,‬אוגנדה‪ ,‬זימבבואה ועוד‪.‬‬
‫למדנו רבות מטעויות ושיפרנו בהתאם לבקשות שעלו מהשטח ותחומי העניין האופייניים‬
‫לכל מדינה‪ .‬כמו בחיינו בארץ‪ ,‬גם כאן מילת המפתח היא לזרום‪.‬‬
‫בתיירות החקלאית "מככבים" בעיקר התיירים מארצות אפריקה‪ ,‬הסינים וההודים‪.‬‬
‫מגיעים גם אוסטרלים‪ ,‬אנגלים‪ ,‬אירים‪ ,‬אוסטרים‪ ,‬שוויצרים‪ ,‬הולנדים‪ ,‬גרמנים‪ ,‬רוסים‪,‬‬
‫אוקראינים‪ ,‬מולדבים‪ ,‬קנדיים‪ ,‬אמריקאים ואפילו ‪ -‬ירדניים ופלשתינים‪.‬‬
‫כשמארחים אנשים שונים‪ ,‬יש גם סיפורים מעניינים ובעיקר אנקדוטות ומצבים מצחיקים‪,‬‬
‫שהרי התרבות שלנו והחקלאות שלנו כל כך שונים משל אורחינו‪.‬‬
‫האפריקאים ‪ -‬כולם אוהבי ישראל‪ ,‬מעריצי "העם הנבחר"‪ ,‬שגומעים בצמא כל מילה‬
‫ומידע שאנו מספרים ומעבירים להם‪ .‬כשנמצאים במטעי הבננות חוזרת על עצמה תמיד‬
‫אותה שאלה‪" :‬איזה מחלות יש לכם בבננות?" קשה להם להבין שבמזג האוויר שלנו‪,‬‬
‫כשאין גשמים טרופיים כל יום ואין כמעט לחות במטעים‪ ,‬גם אין מחלות‪.‬‬
‫בחודש אוקטובר האחרון הגיע להתארח אצלנו לשבועיים‪ ,‬בחור סימפטי מאוגנדה‪ .‬לא‬
‫ידענו מה הסיבה שהגיע דווקא אלינו ומה כוונתו לעשות בשבועיים בהם ישהה אצלנו‪.‬‬
‫לאחר שהתארגן בחדר והתאושש (היה בדרך כמעט ‪ 30‬שעות‪ ,)...‬נכנס למשרד וביקש לדבר‬
‫עם המנהלת‪ .‬כששאלתי אותו לרצונו‪ ,‬התפלא שאינני מזהה אותו‪ .‬לדבריו‪ ,‬היה אצלנו‬
‫עם קבוצת תיירים מאוגנדה כמה חודשים קודם לכן והשתתף בסיור חקלאי‪ .‬הוא כל כך‬
‫התרשם שהחליט לחזור לבדו וללמוד יותר על החקלאות שלנו‪ .‬ככה פתאום‪ ,‬בלי לארגן‬
‫מראש‪ ,‬ביקש שנבנה לו מעין סמינר חקלאי פרטי בקיבוץ ובאזור‪ .‬היו לו האמצעים‪,‬‬
‫המוטיבציה והרצון העז ללמוד מאיתנו‪ .‬ואכן קבל את מבוקשו‪ .‬כמה ימים לפני תום‬
‫השבועיים הודיע לנו בצער שהוא נאלץ לעזוב כי דודתו נפטרה‪ .‬האם אכן כך היה? מי יידע‪.‬‬
‫האוקראינים והמולדבים ‪ -‬שאנו מזמינים לקטוף אשכוליות אדומות בפרדס מסדה‬
‫(באישור)‪ ,‬לאחר הקטיף יוצאים מהפרדס עם שקיות פלסטיק (שלפתע צצו) מלאות‬
‫אשכוליות‪ ,‬שספק אם יהיה בכוחם לאכול את כולן (סוג של תרבות "תפוס כפי יכולתך")‪.‬‬
‫מולדבי אחד חקר רבות על גידול חיטה אצלנו ולאחר הסבר ארוך שקיבל על יבול‪ ,‬דישון‪,‬‬
‫ממוצע גשמים בעמק הירדן והשקיית עזר‪ ,‬התברר שלאותו איש יש "חווה קטנה" במושגים‬
‫של ארצו‪ ,‬שטח בגודל עמק הירדן כולו‪...‬‬
‫הגרמנים ‪ -‬שמגיעים לפרדס מסתפקים כל אחד באשכולית אחת‪ ,‬או מקסימום שתיים‪.‬‬
‫האוסטרים ‪ -‬מתפלאים למה לא מגרשים לפרות את הזבובים ולמה מנצלים וחולבים‬
‫אותן שלוש פעמים ביום‪.‬‬
‫הצרפתים ‪ -‬מתעניינים בעיקר באבוקדו‪ .‬כשהם מוצאים פרי שנשאר לאחר הקטיף‪ ,‬הם‬
‫‪6‬‬
‫שמחים כמו ילד קטן‪ .‬לשאלתנו מה יעשו עם האבוקדו הקשה והלא בשל‪ ,‬הם עונים‬
‫שייקחו אותו הביתה‪ ,‬לצרפת‪ .‬ספק אם חוקי הגנת החקלאות בצרפת מאפשרים זאת‪.‬‬
‫הסינים ‪ -‬שמספר קבוצות הבאות אלינו הולך וגובר‪ ,‬דברנים לא קטנים בשפה שאיננו‬
‫מבינים מילה‪ ,‬שואלים שאלות מאוד אינטליגנטיות ומצלמים כל הזמן‪ .‬לא מבינים איך‬
‫הקיבוץ מתנהל‪ ,‬דווקא הם שבאים ממדינה קומוניסטית‪...‬‬
‫ההודים ‪ -‬עליהם אפשר לכתוב ספר‪ .‬קולניים‪ ,‬סקרנים‪ ,‬חקרנים‪ ,‬רוצים לדעת הכול עד‬
‫הפרט האחרון‪ ,‬ולא מפסיקים לתעד ולצלם (להעתיק?‪.)...‬‬
‫הנשים מקניה ‪ -‬אוהבות ללטף ולנשק את העגלות הקטנות ברפת ומבקשות רק לקנות‬
‫איזה עגלה קטנה או עגל ולקחת הביתה‪ .‬הן תמיד שואלות האם אנחנו מאכילים את‬
‫הבקר בשאריות הבננות מהמטע ומתקשות להבין למה אנחנו מוותרים על מזון זה ברפת‪.‬‬
‫האוגנדים ‪ -‬מתקשים להבין איך הצלחנו בבירוא היער ויצרנו שטחי קרקע כה גדולים‬
‫נקיים מעצים‪.‬‬
‫סיורי החקלאות שאנחנו עורכים לקבוצות מעניקים חוויות כפולות להם ולנו‪.‬‬
‫אנחנו נתקלים במגוון תגובות של תיירים (רובם לא חקלאים) כשהם נפגשים עם‬
‫החקלאות המתוחכמת על מגוון הגידולים שהם פוגשים בשדה ובמטע‪ ,‬שיטות השקיה‬
‫ודישון מתקדמות וענפי החי התעשייתיים שלנו‪ :‬הרפת‪ ,‬הלול והמכוורת‪ .‬זאת גם הזדמנות‬
‫בשבילנו לשמוע מהם מה קורה בארצותיהם‪ :‬גידולים‪ ,‬יבולים‪ ,‬חוקי קרקע ומים ושיטות‬
‫ניהול המקובלות אצלם‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬שיש גם הרבה סטראוטיפים‪ ,‬שחלקם מצדיקים את עצמם‪.‬‬
‫לאחרונה אירחנו צוות טלוויזיה סינית‪ ,‬שכלל שני שחקנים צעירים‪ ,‬העושים תוכנית‬
‫לפרסום תיירות בארצות שונות‪ .‬אנחנו נבחרנו לייצג את הקיבוץ בישראל‪ .‬התוכנית בנויה‬
‫על משימות‪ .‬ממבחר המשימות שהצענו להם בחרו להגמיע את העגלות עם קרן‪ ,‬לרוץ‬
‫עם מריצה מלאה בקש ברפת ו… לזרוק ולקפל כביסה במחסן ובמכבסה‪ .‬לסיום‪ ,‬קינחו‬
‫בסחיטת מיץ מאשכוליות אדומות על הדשא באירוח‪ .‬במרץ תעלה התוכנית בסין עם‬
‫צפייה של כ‪ 3%-‬שזה "רק" ‪ 60‬מיליון סינים‪ .‬מעט‪ ,‬לא?‪...‬‬
‫תורמים לנו רבות אנשי המקצוע בקיבוץ‪ ,‬הבאים להסביר בצורה יותר מעמיקה כשאנו‬
‫מבקשים‪ .‬תודה לחיים זהר‪ ,‬גיל אפשטיין‪ ,‬אבי שנק‪ ,‬אלון עברי‪ ,‬קרן רינג ועמרי עברי‪,‬‬
‫אנו מעריכים זאת מאוד‪ .‬תודה נוספת לנילי ארזי‪ ,‬שמרבה גם היא להדריך את הקבוצות‬
‫החקלאיות‬
‫אין מילים להרגשת הגאווה והסיפוק שלנו לאחר המחמאות שאנו מקבלים מהם‪ ,‬כולל‬
‫שירת הלל (האפריקאים)‪ .‬כי‪ ....‬תיירות חקלאית זה כמו הכנת חומוס ‪ -‬או שעושים את זה‬
‫מאהבה או שלא עושים בכלל‪.‬‬
‫אני רק שומעת את המילה מיגדר וכבר אני רואה איך את ואני וכל יתר הנשים‬
‫עומדות מאחורי גדר וגועות‪ .‬בשביל מילה שתהיה דומה לג'נדר ותיתן לנו הרגשה‬
‫שאנחנו אמריקאיות‪ ,‬שמנו את עצמנו במכלאה כמו פרות‪.‬‬
‫מאיר שלו‪ ,‬שתיים דובים עמ' ‪33‬‬
‫‪7‬‬
‫חנוכת מרכז אנרגיה‬
‫אורי שובל‬
‫היום אנו חונכים מרכז אנרגיה חדש בשער הגולן‪ .‬מרכז האנרגיה עומד לשרת את הענפים‬
‫הבאים‪ :‬אירוח כפרי‪ ,‬מכבסה וענף המזון‪ .‬מטרתו‪ :‬הספקת מים חמים וקיטור לענפים‬
‫ביעילות ובחיסכון‪.‬‬
‫במסגרת הקמת מרכז האנרגיה נדרשנו לאבחן מחדש את צרכי הענפים‪ .‬הבנו שנמשיך‬
‫להשתמש במערכות קיטור והגדרנו את משימת החיסכון‪.‬‬
‫הפרויקט חולק לשניים‪:‬‬
‫‪ .1‬החלפת דוד הקיטור הותיק‪ ,‬משנת ‪ ,1971‬בשני דודים חדשים‪.‬‬
‫‪ .2‬החלפת משאבות חום במשאבות מתקדמות עם מערך מכליי אגירה ומערכת שליטה‬
‫ובקרה מתקדמת‪.‬‬
‫במהלך מקדים‪ ,‬סידרנו את מערכת אספקת הקיטור למטבח‪ ,‬הוצאתה מהמרתף‪ ,‬ייצוב‬
‫המרתף ושמירה על יציבות המבנה‪.‬‬
‫אני רוצה היום להודות לכל אלה שתרמו לביצוע הפרויקט‪:‬‬
‫תודה לחברת צנרת טבעון בראשות חסן על ביצוע כל הפרוקים‪ ,‬ההרכבות ומתן הפתרונות‬
‫למערכת מורכבת זו‪.‬‬
‫תודה לחברת סמארט אנרגיה‪ ,‬שותפתנו בפרויקט‪ ,‬על תכנון‪ ,‬פיקוח וביצוע המתקן‬
‫המסודר שאנו חונכים היום‪ .‬תודה מיוחדת למרצ'ל איציק מנהל הפרויקט ולמשה אביחי‬
‫ועודד עטיה מנהלי החברה‪.‬‬
‫תודה לחברת י‪.‬ט‪ .‬שיווק ואחזקה וליוסי טאו מנהל החברה על הספקה והתקנת דודי‬
‫הקיטור למכבסה וענף המזון‪.‬‬
‫אני רוצה להודות לחברי הקיבוץ שתרמו להקמת מרכז האנרגיה‪:‬‬
‫תודה לאורי שחם‪ ,‬על ניהול בשטח‪ ,‬ביעילות ובתאום מלא עם כל הגורמים‪ .‬ליהודה שריג‬
‫על הטיפול בכל נושא הקיטור והכישרון למשוך את הדוד הישן עד הסוף‪ .‬לחשמלאים‪,‬‬
‫בנאים ואינסטלטורים‪ .‬למוטי אליאסי על ריכוז הנתונים‪ ,‬להנהלה הכלכלית על אישור‬
‫הפרויקט‪.‬‬
‫תודה למשתמשים על הגדרת הצרכים‪ :‬ענף המכבסה בניהולה של מילכה פיצ'וטו שנצלה‬
‫את ניסיונה וקישוריה הטכניים לרעיונות בשטח‪ .‬ענף המזון בניהולו של אייל מורן והאירוח‬
‫הכפרי בניהול נורית קצירי‪.‬‬
‫מאחל לכולנו שנראה ברכה במרכז אנרגיה זה‪ .‬נהנה מאספקת אנרגיה טובה‪ ,‬ממינימום‬
‫תקלות ובעיקר מהחיסכון‪.‬‬
‫בהצלחה!‬
‫‬
‫‪8‬‬
‫תודות‬
‫מילכה פיצ'וטו‬
‫שלום לכולם‪,‬‬
‫התכנסנו כאן כדי לחנוך את הקיטור החדש‪ ,‬בשעה טובה‪.‬‬
‫לפני כארבע או חמש שנים הוחלט להחליף את הקיטור הזקן בקיטור צעיר ומודרני‪.‬‬
‫התקשרו עם חברה שבאה‪ ,‬גיששה‪ ,‬חקרה וחקרה והתחילה לעבוד‪.‬‬
‫המערכת התחילה לעבוד‪ ,‬אנחנו במכבסה נשארנו עם קצת קיטור והרבה כעס על הירידה‬
‫בתפוקה של העבודה‪ .‬אחרי לבטים ומחשבות הוחלט לפרק את המערכת ולעבור לחברה‬
‫אחרת‪ ,‬שחקרה‪ ,‬גיששה והביאה מערכת חדשה שעומדת פה לפניכם לתפארת!‬
‫מערכת הקיטור החדשה מראה את יכולתה בקיצור זמן ייבוש הכביסה‪ ,‬ובהרתחה טובה‬
‫במכונות מבלי להאריך את זמן הכביסה‪ .‬אני מקווה שגם מערכת המים תיכנס לפעולה‬
‫טובה‪ ,‬יעילה וחסכונית‪.‬‬
‫נותר לנו רק להודות לכל העוסקים במלאכה על שהבאתם את המערכת למקום באופן נקי‬
‫ומסודר‪ ,‬לעבודה טובה ולשנים רבות‪.‬‬
‫ושוב המון תודות לכולם‪.‬‬
‫תודה גדולה‪.‬‬
‫לחברינו היקרים משער הגולן‪,‬‬
‫שנרווה נחת מעסקים משותפים‪.‬‬
‫חברי "סמארט פתרונות אנרגיה"‬
‫צעיר מתיישב על ספסל בשדרה ליד איש מבוגר‪ .‬הם פותחים בשיחה על המדינה‪,‬‬
‫על הממשלה ובסוף גם על המנהיגים‪.‬‬
‫אומר המבוגר לצעיר‪ :‬אתה יודע? הפוליטיקאים הם כמו צב על עמוד‪.‬‬
‫אומר הצעיר‪ :‬אני לא מבין מה הקשר‪.‬‬
‫עונה המבוגר‪ :‬אם אתה הולך בשדה ורואה צב על עמוד ‪ -‬מה יעלה בדעתך?‬
‫כשרואה שהצעיר לא מגיב הוא ממשיך‪:‬‬
‫‪ .1‬לא תבין איך הגיע לשם‪.‬‬
‫‪ .2‬לא תאמין שהוא שם‪.‬‬
‫‪ .3‬תבין שהוא לא יכול היה להגיע לשם לבד‪.‬‬
‫‪ .4‬תהייה בטוח שהוא לא היה צריך להיות שם‪.‬‬
‫‪ .5‬תהייה מודע לכך שלא יעשה שום דבר מועיל כל עוד הוא שם‪.‬‬
‫לכן הדבר ההגיוני היחידי שאפשר לעשות הוא לעזור לו לרדת‪.‬‬
‫בבחירות הבאות תיטיבו לעשות אם תשתדלו ששום חיה חסרת תועלת לא תעלה לעמוד‪.‬‬
‫תחשבו על המשל כשתגיעו לקלפי‬
‫‪9‬‬
‫עדכוני בריאות‬
‫‪ .1‬אסנת מלחי נכנסה לעבוד לבריאות (למי שעדיין לא יודע)‪ .‬נמצאת במשרד בימים א‪,‬ג‪,‬ד‬
‫בשעות‪( 9.00-14.00 :‬גם אם לא נמצאת ניתן להתקשר)‪.‬‬
‫‪ .2‬שעות הקבלה של דנה‪:‬‬
‫יום ג' ‪8.00-9.30‬‬
‫יום ד' ‪8.00-15.00‬‬
‫יום שישי ‪8.00-11.00‬‬
‫שינויים בימי עבודה‪ :‬שעות שינוי מופיעות בלוח המודעות בחדר האוכל ועל דלת המשרד‪.‬‬
‫מבקשות להתקשר לבירור עניינים בשעות הקבלה ולא אחה"צ‪.‬‬
‫‪ .3‬הזמנת רכבים ע"ח הבריאות‪:‬‬
‫ניתן להכניס פתק עם הזמנה לתיבת הבריאות או לתא הדואר של דנה (פלד) קרנש‬
‫ובנוסף ניתן ליצור קשר במהלך שעות הקבלה שלנו‪.‬‬
‫בשעות פעילות נהגת בית יינתן רכב לפוריה‪+‬רקתי במקרים מיוחדים בלבד‪.‬‬
‫בנסיעה ברכב נהגת בית תינתן עדיפות לנסיעות בריאות על פני נסיעות אחרות‪.‬‬
‫‪ .4‬קבלות לזיכוי ‪ -‬יש לשים לב שמופיע שם החבר‪ ,‬לא ניתן לזכות על קבלות ללא שם‪.‬‬
‫‪ .5‬לידיעת כל מי שלא שמע ולא ידע‪:‬‬
‫בשער הגולן פועלות שתי קבוצות ספורט (עלות כספית ע"ח החבר)‪ :‬התעמלות של צאלה‬
‫גיצין וקבוצת הספורט של דני בארי (פרטים אצל נינט) ‪ -‬מומלץ בחום לכולם!!!‬
‫בברכה‪,‬‬
‫דנה ואוסנת‪ ,‬צוות הבריאות‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫שלום לכל חברי הקיבוץ‪,‬‬
‫לכל רכזי הענפים ורכזי הפעילויות‪,‬‬
‫בסוף שבוע זה שהוא גם סוף החודש תמיר מייזלס מחליף את אורי שובל בריכוז המשק‪.‬‬
‫אורי ימשיך ללוות את תמיר בכל מה שנדרש במהלך חודש מרץ‪.‬‬
‫שיהיה לנו בהצלחה‪/‬‬
‫תמיר ואורי‬
‫לציבור הקוראים‪,‬‬
‫החל משבוע הבא ‪ 22.5.15‬שעות הקבלה בספריה ישונו‪.‬‬
‫ביום ראשון משעה ‪ 18.00‬עד ‪19.30‬‬
‫וביום חמישי משעה ‪ 18.00‬עד ‪19.30‬‬
‫לתשומת לבכם‪,‬‬
‫לא תהיה פעילות מעבר לשעות הקבלה‪.‬‬
‫אנו חוזרות ומבקשות להקפיד ולבוא בזמן הנקוב בלבד‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫הספרניות‬
‫משנכנס אדר מרבים בשמחה‬
‫ממלכת התחפושות נפתחת‪:‬‬
‫החל מיום ראשון ‪ 22.2.2014‬ועד פורים בשעות‪17.00-19.00 :‬‬
‫לחיילים ולסטודנטים‪ :‬יום שישי ב‪12:00-‬‬
‫בואו להתחפש‬
‫וזכרו גם להחזיר את התחפושת‬
‫בשקים עם שם !!‬
‫פורים שמח‬
‫אסתר אלט ושלומית חפץ‬
‫‪11‬‬
‫אמא שלי‪ ,‬יוון ‪MANA MOU HELLAS -‬‬
‫יעקב כהן‬
‫לפני שנים הפלגתי על סיפון אונית נוסעים לכרתים יחד עם מורי וסיוון לופו‪-‬ליבר על‬
‫תקן המבוגר האחראי‪ .‬הסתובבנו בהרקליון הבירה וחיפשנו את רחוב ווניזלוס‪ .‬עצרתי את‬
‫האוטו ליד המדרכה וסיוון הוציאה את הראש מבעד לחלון ושאלה עוברים ושבים איפה‬
‫רחוב ווזינלוס‪ ,‬אף אחד לא ידע‪ ,‬כמובן‪ ,‬ומורי ואני התפוצצנו מצחוק עד שהיא הצליחה‬
‫לעשות היפוך אותיות ולהגיד ווניזלוס‪ .‬טוב זה לא קשה להתבלבל עם השמות היוונים‬
‫הללו‪ ,‬תנסו להגיד אנה פרוטופסלטי או סופיה פאפאזוגלו שלוש פעמים ברצף‪.‬‬
‫אבל נחזור לווניזלוס שהוא גיבור לאומי ביוון ובייחוד בכרתים שם הוא נולד‪ .‬הוא נתן‬
‫את שמו לרחובות וכיכרות ושדה תעופה באתונה ומוזכר בשירים כמו זה שהפכנו לשיר‬
‫השיירה‪ .‬ב‪ 1897-‬הוא היה ממנהיגי ההתקוממות נגד התורכים ששלטו באי‪ ,‬שבעקבותיה‬
‫כפו המעצמות על התורכים להסתלק מהאי‪ .‬ווניזלוס שנכנס לממשלה‪ ,‬הביא לאיחוד‬
‫כרתים עם יוון נהפך לראש ממשלת יוון‪ ,‬שחרר את מקדוניה ואיי הים האיגאי מידי‬
‫התורכים במלחמות הבלקניות ב‪.1912-‬‬
‫עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה וניזלוס הימר על מדינות ההסכמה צרפת אנגליה וכל‬
‫השאר‪ ,‬אולם המלך קונסטנטין מהמר דווקא על הגרמנים ויוון נשארת נייטרלית עד שהיא‬
‫נגררת למלחמה בגלל פלישת הבולגרים לסרביה בעלת בריתם‪ .‬היוונים מקבלים מכוח‬
‫עזרתם לאנגלים הבטחה שיוכלו לספח את תרקיה המזרחית‪ ,‬זה החלק האירופאי של‬
‫תורכיה שמהבוספרוס בואכה הגבול היווני והבולגרי ואת סמירנה היא איזמיר שמיושבת‬
‫על ידי הרבה יוונים‪ .‬אבל היוונים לא מסתפקים בזה‪ ,‬הם רוצים את כל מערב תורכיה‪,‬‬
‫כולל איסטנבול על המקומות הקדושים לנצרות כמו איה סופיה והקמה מחדש של ממלכת‬
‫ביזנטיון היוונית אורתודוכסית‪ ,‬וזה נקרא "הרעיון הגדול"‪ ,‬שווניזלוס בעוונותיו שותף לו‪.‬‬
‫לא בטוח שהיוונים שישבו כבר דורות בסמירנה וערים אחרות בתורכיה באימפריה‬
‫העותומאנית היו שותפים לחלומות הגדולה של היוונים במולדת האם‪ .‬חלקם הגדול כבר‬
‫לא דיברו יוונית‪ ,‬חיו בשלום עם התורכים ואפילו זלזלו בעליבותה של המולדת היוונית‪.‬‬
‫מכל מקום הצבא היווני מנצל את חולשת הצבא התורכי שנלחם על עצמאות תורכיה‬
‫שאחרי התפוררות האימפריה העותומאנית בעקבות המלחמה הגדולה ופולש לסמירנה‬
‫משם הוא יורד דרומה עד אנטליה ומזרחה כמעט עד אנקרה כשבדרך הוא משפיל ומתעמר‬
‫באוכלוסיה המוסלמית אלא שאז הצבא התורכי מתעשת ומתחיל להדוף את היוונים‪ .‬כאן‬
‫מתחילה נסיגה יוונית לכיוון סמירנה‪ ,‬שתיזכר לדיראון משום שבדרך היוונים משאירים‬
‫אדמה חרוכה של הרס רצח ואונס‪ .‬כמובן שהתורכים גומלים להם באותו מטבע כולל‬
‫שחיטת נשים ומסמור ילדים לדלתות ולבסוף גם שורפים את סמירנה הקוסמופוליטית‬
‫פנינת הים התיכון‪ .‬כשהאוכלסיה היוונית בורחת לרציפים בתקווה לעלות על האוניות‬
‫האנגליות שעומדות בנמל ולהינצל‪ ,‬עומדים האנגלים הבוגדניים ולא מאפשרים להם‪.‬‬
‫הסיפור נגמר בטרגדיה גדולה ליוונים העותומנים‪ .‬הסכם לוזאן שנחתם מעביר כמעט‬
‫מליון וחצי מאלה שנשארו בחיים ואלה שכבר ברחו עם הצבא היווני בחזרה ליוון בלי‬
‫‪12‬‬
‫רכוש ובלי כלום ולמעלה מחצי מיליון טורקים לתורכיה אלא שחלק גדול מהתורכים הללו‬
‫הם בכלל יוונים שהתאסלמו מכרתים וכדומה וחלק מהיוונים המגורשים הם תורכים‬
‫נוצרים‪ .‬כך שחילופי האוכלוסין מתבצעים על בסיס דתי יותר מלאומי‪.‬‬
‫מבחינת היוונים זו לא פחות מקטסטרופה לאומית שגליה ממשיכים להשפיע גם על‬
‫מלחמת האזרחים הנוראה שבאה בעקבות מלחמת העולם השנייה‪ .‬אלברט איינשטיין‬
‫היה זה שאמר "לשני דברים אין גבולות‪ ,‬לחלל ולטיפשות האנושית"‪ ,‬ואני הייתי מוסיף‬
‫אליהם את רוע הלב והאכזריות האנושית‪ ,‬כפי שהיא באה לידי ביטוי בכל המלחמות ההן‬
‫ואלה שיבואו‪.‬‬
‫הדבר הטוב היחידי שיוצא מכל הסיפור הזה היא מוסיקת הסמירנייקי התורכית יוונית‬
‫שמביאים איתם הגולים היוונים למחנות הפליטים באתונה כשאחת הנציגות הבולטות‬
‫והאהובות שלה היא רוזה אשכנזי מבנות עמנו‪ .‬שם במחנות הפליטים צומח גם הרמבטיקו‬
‫הבלוז של המהגרים על מצע של דיכאון עליבות והרבה חשיש‪" .‬מאנה מו הלאס ‪ -‬אימא‬
‫שלי יוון" אומר בכאב השיר המלווה את הסרט "רמבטיקו" שמספר את סיפורם של‬
‫הפליטים ואז מוסיף את השורה "יוון יוון אימא גדולה של ייאוש" ואם כבר מדברים‬
‫על השיר הזה אי אפשר שלא להזכיר את ויקי מוסקליאו הנהדרת זכרונה לברכה אחת‬
‫המבצעות הגדולות של השיר הזה ורבים אחרים‪ .‬ומה אני מסיק מכל הסיפור העצוב הזה?‬
‫קודם כל נהג בזהירות עם חלומות גדולים‪ ,‬נסה לישון עליהם קצת או לעשן סיגריה‬
‫לפני שאתה מסתער‪ .‬המסקנה השנייה שלי היא שאם אני אירופה‪ ,‬מלכתחילה לא הייתי‬
‫מקבל את יוון לאיחוד‪ ,‬הם עדין שבויים בגדולת העבר שלהם ובטוחים שמישהו חייב‬
‫להם משהו גם על המצאת הדמוקרטיה אז יש להניח שהם ימשיכו לשבת ולשתות אוזו‬
‫ורצינה בשעה שאתם תשכחו מ‪ 300-‬המיליארד יורו שנתתם להם‪ ,‬טיפשים‪ .‬ואם כבר‬
‫הזכרנו את הדמוקרטיה‪ ,‬ההמצאה המופלאה של היוונים‪ ,‬לעניות דעתי הצנועה מאוד‬
‫היא בדרך לקרוס או להשתנות כי היא נהפכה לחסרת גבולות כמו הרוע והטיפשות‪ ,‬משום‬
‫שהיא מתעקשת להכיל ואף לחבק את אויביה ואת אלה הפועלים לחיסולה מתוך טמטום‬
‫ויוהרה‪ ,‬היא הולכת ומאבדת את יכולת ההתגוננות‪ ,‬מאבדת את השלטון לטובת בתי דין‬
‫גבוהים ונמוכים‪ ,‬ליברלים הזויים ודיקטטורת הפוליטקלי קורקט‪ ,‬והכי גרוע היא מקדשת‬
‫את עצמה כאילו היא המטרה ולא האמצעי‪ ,‬ולעזאזל החיים‪.‬‬
‫מזל טוב!‬
‫לדבורה ואליעזר לסקה‬
‫ולכל המשפחה‬
‫להולדת הנכד ‪ -‬שקד‬
‫בן לשני וטל‬
‫‪13‬‬
‫חגי שלנו (שנה למותו)‬
‫מאירה רון (שפירא)‬
‫ילדותנו בשער הגולן היתה ילדות מאושרת‪ ,‬אמא ואבא ‪ -‬פולו ושרה‪ ,‬חגי‪ ,‬אני ואדם היינו‬
‫משפחה מאד מלוכדת ואוהבת‪ .‬אהבתי מאד את אחי הגדול חגי‪ ,‬הערצתי אותו ותמיד‬
‫רציתי לשמוע את דעתו על כל מה שהתרחש בקבוץ בילדותנו‪ .‬חגי היה הבן הבכור של קבוץ‬
‫שער הגולן והוא היה כור ההיתוך של ילדי הקבוץ כי עליו נעשו כל הנסיונות של החינוך‬
‫המשותף‪ .‬את שנותיו הראשונות חי חגי בקבוץ מרחביה ומשמר העמק שם הוא למד‪.‬‬
‫כשחגי היה מגיע הביתה ביום שישי בשבילי זאת היתה חגיגה גדולה ולא נפרדתי ממנו כל‬
‫השישי שבת‪ .‬היינו משחקים על הדשא‪ ,‬הוא לימד אותי תרגילי אקרובטיקה ‪ -‬סלטה פליק‬
‫פלק עמידת ידים גלגלון ואני הייתי תלמידתו והערצתי אותו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1950‬חגי מתגייס לצבא‪ .‬כשהוא מגיע לחופשה מהצבא הייתי רצה לכביש הראשי‬
‫לפגוש אותו בתחנת האוטובוס הייתי נותנת לו יד והולכים יחדיו לקבוץ‪ ,‬היו אלה רגעי‬
‫אושר ושמחה‪.‬‬
‫לחגי היו ידי זהב הוא ידע לבנות וליצור דברים מופלאים לאדם הוא בנה אוטו עם פדלים‬
‫ואדם היה נוסע בכל המדרכות בקבוץ‪ .‬אותי הוא למד לנסוע על סקטים והוריש לי אופניים‬
‫על שני גלגלים ולמד אותי לרכב עליהם‪ .‬כל דבר בביתינו הוא ידע לתקן ולבנות‪ ,‬מהכשרון‬
‫הזה התפתח אצלו הכשרון לפיסול ואומנות‪ .‬חגי החל את דרכו האמנותית בדרך משלו‬
‫אולם כעבור כמה שנים התחיל ללמוד אומנות במכללת "אבני" בתל אביב‪ .‬חגי יצר פסלים‬
‫רבים‪ .‬הנושאים שענינו אותו היו לקוחים מחיי הקבוץ‪.‬‬
‫ב‪ 1972 -‬חגי מתחתן עם יהודית בת קבוץ שריד‪ .‬ב ‪ 1975 -‬נולד חי בנם הבכור‪ .‬חגי ויהודית‬
‫היו נשואים שמונה שנים‪ ,‬יהודית נפטרה ממחלה ממארת‪ .‬כעבור ‪ 10‬שנים חגי פוגש את‬
‫אסתי ונולדים להם שני בנים צבר ומגד‪.‬‬
‫חגי איש משפחה אוהב ודואג‪ .‬אבא נהדר בכל נפשו ומעודו‪ .‬וכך אזכרך אחי האהוב‪ ,‬היית‬
‫ילד מיוחד במינו גדלת להיות איש משפחה למופת אוהב דואג חם ורגיש‪ .‬בן אדם בכל‬
‫רמ"ח אבריך‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫"‪ ...‬היה איש וראו איננו עוד‬
‫קודם זמנו מת האיש הזה‬
‫ושירת חייו באמצע נפסקה‪ "...‬חגי!‬
‫אתה בלבנו תמיד‪.‬‬
‫מאירה רון (שפירא)‬
‫"המסיכה חושפת יותר מאשר הפנים עצמם‪".‬‬
‫אוסקר ויילד‬
‫‪14‬‬
‫בומבק צייבה (נקרא גם בומבקס הודי)‬
‫אליק אלון‬
‫שייך למשפחת הבומבקיים (מן הסתם)‪ ,‬כמו הבאובב והכוריזיה שעליהם כבר דיברנו‪.‬‬
‫מוצאו הוא מדרום מזרח אסיה‪ ,‬אוסטרליה והודו‪.‬‬
‫לעץ יש צימוח מהיר והוא מגיע לממדים גדולים ומאריך הרבה מאוד שנים‪.‬‬
‫את העץ אפשר לראות‪ ,‬לפני חדר האוכל‪ ,‬מאחרי הבמה של הטקסים למיניהם‪.‬‬
‫כפי שאפשר להתרשם כיום‪ ,‬העץ פורח בפרחים באדום עז‪ ,‬יש גם עצים הפורחים בצבעים‬
‫נוספים‪ :‬מוורוד ועד כתום‪ ,‬צהבהב וקרם‪ .‬הפירות דומים במקצת לאבוקדו‪ ,‬בהפתחם‬
‫הם מלאים בשערות דמוי צמר גפן‪ .‬בהודו היו משתמשים בהם לעשיית בגדים ולמילוי‬
‫כריות‪ .‬מהפרחים הכינו תבלינים לתיבול תבשילים‪ .‬הפרחים מלאים בצוף ויש בעלי חיים‬
‫האוכלים את הפרחים לאחר נשירתם‪ ,‬כפי שניתן לראות הפרחים נושרים כשהם עדיין‬
‫בשיא פריחתם‪.‬‬
‫מהעץ עצמו‪ ,‬מגזעו‪ ,‬הכינו המקומיים רהיטים וסירות קאנו‪.‬‬
‫בקיבוץ שתולים עוד כמה וכמה עצים כאלו‪ ,‬כשהראשון שבהם נשתל מאחרי המרפאה‬
‫לשעבר‪ ,‬בשנת ‪.1994‬‬
‫בהערת אגב‪ ,‬העץ שלפני חדר האוכל נשתל בצעירותו ליד משרדי "גולן" ורק לאחר כמה‬
‫שנים הועבר למקומו הנוכחי! וכך גדל לתפארת הקיבוץ‪.‬‬
‫להתראות בעלון הבא‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫יד השבעה‬
‫סיפור מעניין ובקשה מיוחדת‬
‫היום (‪ )8.2.15‬הייתי ברמת הגולן עם אחד מילדי‪ .‬ירדנו דרך הכביש ממבוא חמה לכיוון‬
‫אל חמה‪ .‬בסוף הירידה‪ ,‬כ‪ 200 -‬מ' אחרי הפניה ימינה לכיוון צמח‪ ,‬ראינו שני אנשים עוטי‬
‫מסכות אבק‪ ,‬עובדים ומסתתים שני סלעי בזלת גדולים‪ .‬עצרנו ליד‪ .‬עבודות פיסול‪/‬סיתות‬
‫מרשימות ביותר‪ .‬על סלע אחד חקוקה כותרת "לזכרם" ומתחתיה חקוקים שבעה שמות‬
‫בצורת מנורה‪.‬‬
‫על הסלע האחר חקוקה הכותרת "יד לשבעה"‪ ,‬כאשר מצידו האחד של הסלע מסותתות‬
‫המון כפות ידיים‪ ,‬ומצידו האחר מסותתות שבע נעליים צבאיות ומעליהם שבע קסדות‪.‬‬
‫התחלנו לשאול שאלות‪ ,‬ואז שמענו מפי אחד העובדים במקום את הסיפור הבא‪:‬‬
‫העובדים הם שלושה אומנים‪-‬פסלים העוסקים בפיסול באבן‪:‬‬
‫יובל לופן מקיבוץ גינוסר ‪ -‬סיתת את המנורה הכוללת את השמות‪.‬‬
‫אחיעם ליפשיץ מבית הילל ‪ -‬סיתת את הכתובת יד לשבעה והנעליים והקסדות‪.‬‬
‫אסתי סחייק הרלב‪ -‬סיתתה את כפות הידיים‪.‬‬
‫תוך חצי דקה של שיחה‪ ,‬האומנים מבקשים עזרה חשובה‪:‬‬
‫שבעת השמות הם שבעה חיילי שריון שנהרגו במקום ביום ‪.4.4.1951‬‬
‫קלמן סולוניקוב‪ ,‬יליד ‪ - 1932‬בולגריה‪ ,‬כהן מרדכי‪ ,‬יליד ‪ - 1933‬תורכיה‪,‬‬
‫כהן שמחה‪ ,‬יליד ‪ - 1922‬טוניס‪ ,‬בלס שמעון‪ ,‬יליד ‪ - 1932‬תימן‪,‬‬
‫כהן שמעון‪ ,‬יליד ‪ - 1932‬מרוקו‪ ,‬ישראלי יצחק‪ ,‬יליד ‪ - 1927‬אירן‪,‬‬
‫לעוב נסים‪ ,‬יליד ‪ - 1927‬מרוקו‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫כל החיילים הנ"ל היו בעת הקרב עולים חדשים‪ ,‬שעלו לארץ זמן קצר קודם לכן (רובם‬
‫בגילאי ‪.)18-24‬‬
‫את סיפור המעשה השייך למקום ‪" -‬תקרית אל חמה" העתקתי מאתר ‪:wikia‬‬
‫ב‪ 4-‬באפריל ‪ ,1951‬בשעה ‪ ,16:45‬יצאו ממשטרת צמח ‪ 21‬איש בשני כלי רכב ‪ 19 -‬חיילים‬
‫לבושים במדי שוטרים‪ ,‬קצין משטרה וסמל‪ ,‬בדרכם למובלעת אלחמה‪ .‬הכוח יצא לשטח‬
‫בעקבות ידיעות מוקדמות שהגיעו למודיעין פיקוד צפון בדבר כניסתה של יחידה סורית‬
‫לבושה אזרחית למובלעת‪ ,‬אשר על‪-‬פי הסכמי שביתת‪-‬הנשק עם סוריה הייתה שטח מפורז‬
‫השייך לישראל‪.‬‬
‫יום קודם לכן הורה אג"מ לפיקוד צפון לערוך שם סיור ולהקפיד לחזור במקרה של‬
‫התקלות במחסום או בהתנגדות סורית כלשהי‪ .‬הוראה זו לא נמסרה בתדריך לכוח‬
‫הישראלי‪ .‬קצין המודיעין של פיקוד צפון היה במטוס פייפר שטס מעל הכוח ועמד עמו‬
‫בקשר אלחוטי בדרכו ליעד‪ .‬בשעה ‪ 17:00‬הגיע הכוח הישראלי לצומת פיק ונתקל שם‬
‫בשלושה חיילים סורים‪ .‬התפתח ויכוח בין מפקדי הכוחות‪ ,‬וקצין המודיעין הפיקודי‪ ,‬שלא‬
‫היה בקי בהוראות‪ ,‬שידר ממטוס הפייפר שלו הוראה לסיור‪ ,‬להמשיך בדרכו‪ ,‬ועזב את‬
‫המקום עם מטוסו‪ 24 .‬דקות מאוחר יותר‪ ,‬כשניסה הכוח להתקדם לכיוון בניין המשטרה‬
‫באלחמה‪ ,‬נפתחה לעברו אש‪ .‬המכוניות הסתובבו כדי לחזור‪ ,‬מכונית אחת הצליחה לחזור‬
‫על עקבותיה ואילו השנייה נתקעה באמצע הכביש‪ .‬במטח היריות נהרגו ‪ 7‬שוטרים‪ ,‬שלושה‬
‫נפצעו ואחד נשבה‪.‬‬
‫את רעיון הקמת האנדרטה והנצחת החיילים שנפלו במקום הגה מדריך הטיולים גיל ברנר‪.‬‬
‫סלעי הבזלת היו כנראה במקום בעת התקרית‪ ,‬ויש עליהם סימני פגיעות כדורים‪.‬‬
‫כל העבודות מבוצעות על ידי האומנים בהתנדבות מלאה וללא כל תמורה‪ ,‬מתוך רצון‬
‫להנציח חיילים שנהרגו במקום‪ ,‬ושאף אחד בעצם לא זוכר‪ ,‬כדבריו של יובל‪" :‬עכשיו הם‬
‫חקוקים בסלע‪ -‬יזכרו אותם לנצח"‪.‬‬
‫תכלס‪ ,‬מה רוצים? הכוונה של היוצרים היא לחנוך את האנדרטה ביום ‪ 64 - 4.4.15‬שנים‬
‫בדיוק לאחר התקרית‪ ,‬בנוכחות בני משפחות הנופלים‪ .‬הבעיה היא שעד היום‪ ,‬הם לא‬
‫הצליחו למצוא קצה חוט אל המשפחות‪ .‬רוב הנופלים היו רווקים למעט שמחה כהן‪ ,‬שהיה‬
‫נשוי ואשתו היתה בהריון בעת נפילתו‪ ,‬ולאחר נפילתו נולדה לו בת (שהיום היא כבת ‪.)64‬‬
‫ולכן‪ ,‬אתם מתבקשים להפיץ את הבקשה לכל מי שאתם חושבים שיכול לסייע למצוא‬
‫את הקשר אל המשפחות‪ .‬ניתן להפיץ את הבקשה בכל דרך אפשרית‪ ,‬מיילים‪ ,‬ווטסאפ‪,‬‬
‫מכתבים רגילים‪ ,‬מכתבים רשומים‪ ,‬ואפילו יוני דואר‪.‬‬
‫הדדליין הוא ‪ .4.4.2015‬אם יש למישהו מידע כלשהו שיכול להביא לקשר עם אחת‬
‫המשפחות‪ -‬ניתן לפנות אלי (‪)054-7548700‬‬
‫או ליובל לופן (‪)050-7395678‬‬
‫מיכה אלקובי‬
‫‪17‬‬
18
‫נשף פורים ילדים בשער הגולן‬
‫חג שמח לכל הילדים וההורים‬
‫ביום ראשון‪ - 1.3.15 ,‬בשעה ‪16.00‬‬
‫כולנו נפגשים לקישוט חדר האוכל‬
‫ביום חמישי‪5.3.15 ,‬‬
‫נשף פורים בחדר האוכל וברחבת חדר האוכל‬
‫החל מהשעה ‪:17:00‬‬
‫יפתחו תחנות‪ :‬פינת איפור‪ ,‬לקים‪ ,‬תסרוקות‪ ,‬קעקועים‪ ,‬ביתן צילום פורימי‪ ,‬ג'אגלינג‪,‬‬
‫ג'מבורי לקטנטנים ועוד הפתעות‪.‬‬
‫בשעה ‪:18.00‬‬
‫נתכנס לרונדו המוני‪ ,‬תצוגת תחפושות והופעות ילדי הגיל הרך והחינוך הבלתי פורמאלי‪.‬‬
‫** במהלך זמן התחנות נתכבד באוזני המן‪ ,‬שתייה ומטעמים נוספים‪.‬‬
‫צוות החג‪ :‬רותם קידר‪ ,‬שירה להב‪ ,‬כרמית צמח‪ ,‬נטלי סובלמן‪,‬‬
‫קרני רימר‪ ,‬מיטל פלד‪ ,‬הילה כהן‪ ,‬צוות החינוך וועדת תרבות‬
‫‪19‬‬
‫בכוחותינו‬
‫עוזי כהן הוכתר ליקיר מגדלי התמרים‬
‫בזכות עבודתו רבת השנים‪ ,‬החידושים‬
‫שהנהיג והישגיו‪ .‬התעודה בתוך העלון‪.‬‬
‫באליפות ישראל בשחייה שהתקיימה‬
‫בוינגייט במשך ‪ 4‬ימים מיה מייזלס זכתה‬
‫במדליית ארד‪ 200 .‬מטר חופשי (סגנון‬
‫חתירה) מדורגת במקום ה‪ 8-‬בתוצאה‬
‫‪ 2.23‬שיפור ושיא אישי‪ 100 .‬מטר חופשי‬
‫מדורגת במקום ה‪ 4-‬בתוצאה ‪ 1.47‬שיפור‬
‫של ‪ 2‬שניות מהשיא האישי שלה‪50 .‬‬
‫מטר חופשי מקום ‪ 3‬זכתה במדליית ארד‬
‫בתוצאה מעולה ‪ 29.35‬שניות שיפור שיא‬
‫אישי בשנייה וחצי והבדל של ‪ 12‬מאיות‬
‫מהמקום השני‪ ...‬גאים בה מאוד על‬
‫ההתמדה‪ ,‬הנחישות וכל הדרך באימונים‬
‫אינטנסיביים ‪ 6‬פעמים בשבוע‪ .‬כל הכבוד!!‬
‫מתכוננים לרעידת אדמה‬
‫ביום ב' ‪ 16.2‬בתי הילדים השתתפו בתרגיל‬
‫ארצי של התגוננות בשעת רעידת אדמה‪.‬‬
‫לצורך התרגיל גוייסו שכנים‪ ,‬הורים‬
‫וסבים‪ ,‬שאמורים לעזור בשעת אמת‪.‬‬
‫תרמנו דם‬
‫ביום שני ‪ .23.2‬תרמו חברי הקיבוץ כ‪30-‬‬
‫מנות דם כולל תורמים מקרב עובדי‬
‫"גולן"‪ ,‬זו ירידה יחסית לפעמים קודמות‪.‬‬
‫תודה לתורמים!‬
‫קו הגמר של המירוץ לשינוי‬
‫מעבר מתקציב לפנסיה ‪ -‬מפגש של צוות‬
‫שינוי עם הפנסיונרים ‪ /‬יום א' ‪15.2‬‬
‫המפגש נערך באגף הקטן בחדר האוכל‬
‫והגיעו אליו כשבעים חברים בגיל פנסיה‪.‬‬
‫את המפגש הנחו אילן מ"אנשי דרך" ועינת‬
‫משלנו‪ .‬אילן נתן סקירה מפורטת על התנאים‬
‫‪20‬‬
‫של פנסיונרים לאחר השינוי‪ ,‬והתמקד בשני‬
‫נושאים‪ :‬פנסיה והורשה‪.‬‬
‫בנושא הפנסיה‪ ,‬אילן פירט את גובה הפנסיה‬
‫וגובה פנסיית השארים שיש כיום לחברי‬
‫שער הגולן בקופות השונות‪ ,‬וציין שמצבם‬
‫הכלכלי של חברי שער הגולן הפנסיונרים‬
‫טוב בהרבה ממצבם של רוב הפנסיונרים‬
‫בתנועה הקיבוצית‪ .‬בנושא ההורשה‪ ,‬הוא‬
‫פירט את זכויות הפנסיונרים בפירות הנכסים‬
‫היצרניים ואת חלקו של כל אחת ואחד‬
‫בשיוך הנדל"ני העתיד להתרחש לאחר מעבר‬
‫"השינוי"‪ ,‬במידה ויעבור‪.‬‬
‫המפגש התנהל ברוח טובה‪ .‬לאחר הסבריו של‬
‫אילן נשאלו שאלות רבות ואילן ועינת ענו‪.‬‬
‫פאנל מובילי שינוי ‪ /‬יום ד' ‪18.2 -‬‬
‫אחה"צ התכנסו באגף הקטן כחמישים איש‬
‫לשמוע את יוסי אצלן ‪ -‬מזכיר עין גב‪ ,‬אייל‬
‫רייז ‪ -‬מזכיר כפר מסריק ושלמה גלזר ‪ -‬מנהל‬
‫קהילה בקיבוץ הזורע‪ ,‬שהעביר את השינוי‬
‫בניר דוד‪ .‬בלטו בהיעדרם חברים משכבת‬
‫הביניים‪ ,‬צעירים והורים לילדים בגיל חינוך‪.‬‬
‫האורחים ציירו תמונה של הצלחה גדולה‬
‫ושביעות רצון של החברים בקיבוציהם‪ .‬הם‬
‫הדגישו את החשיבות של המשך הטיפול‬
‫בתהליך השינוי ובהסתגלות אליו‪ .‬מטבע‬
‫הדברים התמקדו השאלות והתשובות‬
‫בתחומי הפנסיה‪ ,‬ההורשה‪ ,‬הבריאות‪ ,‬הסיעוד‬
‫ותשומת הלב והטיפול בקשישים יחידים לצד‬
‫האווירה החברתית ביום שאחרי‪.‬‬
‫ביום רביעי ‪ 18.2‬חולקו לתאי הדואר של‬
‫החברים מכתב של צוות השינוי ותמצית‬
‫החוברת של הצעת השינוי שעליה נצביע‪.‬‬
‫גם העלון מביא דברים בנושא השינוי ‪-‬‬
‫חומר למחשבה‪.‬‬
‫אחרי סוף שבוע סוער ירדו אצלנו עד יום‬
‫שני ה‪ 23.02.15-‬בסה"כ כ ‪ 422.5‬מ"מ‪.‬‬