גשר אוגוסט2012
גשר ביטאון התאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר בישראל בקרו אותנו באתר www.hitahdut.com מספר 4 שנה 06 אוגוסט 1621 התאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר מאחלת לכל יוצאי יוגוסלביה, בארץ ובעולם ולדורות ההמשך: שנה טובה, שנת אושר ובריאות שנת שלום ואחווה מתוך האינטרנט www.brachot.net כתבה :אביה שנה חדשה עומדת להפציע אז כמה איחולים מכל הלב, לפני שזו תגיע. שנת אמונה וגאולה שלמה שנה של אחווה ושלום שנת בריאות ,שנה של נחת שנת אושר שמכל כיוון תהיה מוצלחת ובעיקר שתבוא זו הבאה לטובה ושנזכה להיות תמיד בשמחה! 1 משה בן-שחר דבר היו"ר אני פשוט לא יודע מה לומר ,והאמת היא שפשוט אין מילים בפי! ביום חמישי ה – 10/62ערכנו את האסיפה הכללית של ההתאחדות לשנת .1621האסיפה הכללית של ארגון ,עמותה ,צריך להיות אירוע מכונן ואבן יסוד בדרכה של כל עמותה .זה המקום בו צריך להיקבע מדיניות העמותה ודרך הפעולה שלה לפחות לשנה הקרובה ,אם לא לטווח ארוך יותר ,ואתם פשוט לא באים!! לא היכפת לכם מדרכה של ההתאחדות? אתם לא מרגישים שההתאחדות שייכת גם לכם? מה, היא רק גוף המשרת אתכם? אתם משלמים דמי שירות ומקבלים שירותים מהגוף הזה וזהו? בושה! ובכן הייתה אסיפה כללית שאישרה את הדו"ח המילולי ואת הדוחות הכספיים לשנת .1622 בשלב זה אני מבקש להודיע על רצוני לפרוש מהתפקיד של היו"ר .אשמח להחזיק בו עד שתמצאו מועמד אחר לתפקיד .אנחנו ,גרעין חברי הועד ,עובדים ועושים ומתאמצים ומשקיעים ונדמה לי שעד היום עם הרבה תוצאות טובות ,מרגישים נזנחים ובודדים במערכה .אנחנו לא יכולים להמשיך להתנהל כך גם בעתיד .זוהי התאחדות של חברים והצפי הוא שלפחות תהיה איזו שהיא תרומה של החברים ,ולא היא!! אז ,אם לא יהיה איזה שהוא שיפור דרסטי בנתינה וברצון לתרום ,אני לא מאמין שאנחנו ,הגרעין הפעיל של הועד ,נוכל להמשיך ,והאחרון שיסגור את האור! ביום שני ה – 62/26/1621אנו מתכננים לערוך את הפיקניק השנתי שלנו ,אעה"ת (אם עדין ההתאחדות תתקיים) .הפיקניק מתוכנן ,כמו בכל שנה ביער בבן שמן ליד גמזו .מתוכנן שוב לשכור מערכת הגברה ולדאוג להופעת אמנים. ארגון כזה מחייב התארגנות מוקדמת וגם התארגנות בבוקרו של יום הפיקניק .צריך "לתפוס" מקום ולסמן אותו ,להציב שלטים בדרך לארגן שולחנות וכסאות ועוד .בקיצור צריך מתנדבים שיטפלו בכל האירוע ואנו מבקשים מה"צעירים ברוחם" להתקשר אלינו לטל' 656-1550552ו'או 656-1550551ולהתנדב. באסיפה הכללית דנן הודעתי כי ברצוני לעזוב את תפקיד היו"ר ולכן אני מבקש מכל מי שמעוניין ורוצה להודיע לנו על כוונתו להיבחר כיו"ר ההתאחדות ו/או להמליץ לנו על מועמד מתאים .אנו מחכים להצעותיכם! חברי ההתאחדות מקדמים בברכת ברוכים הבאים וקליטה מהירה את העולה החדש רדומיר פסיץ התאחדות עולי יוגוסלביה משתתפת בצערה של משפחת פוגל, בארץ ובסרביה ,במות דנילו פוגל DANILO FOGELז"ל. מילאן פוגל ,בנו של המנוח ,הוא העורך של MOSTהעלון הסרבו-קרואטי של ההתאחדות וננאד פוגל הוא יו"ר הקהילה היהודית בזמון. התאחדות עולי יוגוסלביה מאחלת למשפחת פוגל שלא ידעו עוד צער ושנשמת האב ת .צ .ב .ה. 2 מתוך אתר JTAבאינטרנט תרגום מאנגלית ,משה בן-שחר בר מצווה בגיל 25 ברנקו לוסטיג ,זוכה שני פרסי אוסקר עבור "רשימת שינדלר" ו"גלדיאטור" חגג ב – 1למאי ,1621באושוויץ לפני צריף מס' ,15את מסיבת הבר מצווה שלו. ברנקו לוסטיג החמיץ ,בגיל ,21את טקס בר המצווה שלו מאחר ושבאותה תקופה היה אסיר באותו צריף עצמו. ברנקו לוסטיג גורש מקרואטיה למחנה ההשמדה כשהיה בן .26 לרגל טקס בר המצווה שלו ,ברנקו לוסטיג ליווה חלק מ – 26,666משתתפי מצעד החיים ,כלומר כמעט את כל בני הנוער שהשתתף במצעד. סיפור חייו של ברנקו לוסטיג מהאסיר ,הילד, מפיק הוליוודי מצליח ,נראה כל כך בלתי סביר כך שגם הוא וגם חברו הטוב ,סטיבן שפילברג היססו להביאו את סיפורו לקהל. ברנקו לוסטיג יושב בביתו במערב לוס אנג'לס ,ומספר: כאשר המשטר הקרואטי שהיה בובה של הנאצים התחיל לאסוף את היהודים ,הצטרף אביו ליחידת פרטיזנים .ברנקו ואמו נעצרו ונשלחו לאושוויץ .עם הגעתם למחנה הריכוז הם הופרדו למרות שברנקו היה רק .26 הוא ניצל ממוות מידי בגלל שהיה גבוה והצליח להציג את עצמו כבן 20ולכן מתאימים לעבודה. לאחר המלחמה ,חזר לוסטיג קרואטיה ,ובהמשך הצטרף לחברה מקומית להפקת סרטים .כאשר סדרת הטלביזיה של רשת הטלביזיה " ABCרוחות מלחמה" עשתה מספר צילומים בקרואטיה, הצטרף לוסטיג ל ABCכמפיק שותף .הוא עבר לארצות הברית בשנת 2855כדי לעבוד על סרט ההמשך" ,מלחמה וזיכרון" .זמן קצר לאחר הגעתו לארצות הברית ,לוסטיג הוצג בפני שפילברג. שלוש שנים לאחר מכן ,החל שפילברג לתכנן את הסרטת הסרט "רשימת שינדלר" .הוא הזמין את לוסטיג לפגישה קצרה ,השניים שוחחו זמן מה לפני שפילברג הגיע לנקודה" .אתה המפיק שלי", אמר .רגע זה סימן את תחילתה של מערכת יחסים מקצועית ואישית מתמשכת" .רשימת שינדלר" זכה באוסקר הסרט הטוב ביותר בשנת ,2881יחד עם 0פרסי אוסקר נוספים .במהלך הטקס, הצטרף לוסטיג לשפילברג על הבמה והשורה הראשונה שלו על הבמה היתה "המספר שלי היה .A3317אני ניצול שואה" . מלבד נקודות הזכות שיש לו בהוליווד עם סרטים כמו "בחירתה של סופי"" ,בלאק הוק דאון", ו"אמריקן גנגסטר" ,לוסטיג גם מארגן ,בזאגרב בירת קרואטיה ,פסטיבל שנתי של סרטים בנושא השואה וישראל .לפני כמה חודשים ,פנה אל לוסטיג ,פיל בלייזר ,שותפו של לוסטיג בחברת הסרטים ,Six Point Films production companyונשיא קבוצת בלייזר מדיה ,הכוללת את רשת הטלביזיה ,החיים היהודיים ברשת. בשנה שעברה ,שידרה הרשת מבזקים ממצעד החיים -אירוע שנתי אשר מביא כ 26,666- משתתפים ,תלמידי כתות י"א בתיכון וקשישים מ 56-מדינות ,לפולין ובכוונתה לעשות זאת שוב בשנת .1621בלייזר הציע לוסטיג להשתתף במצעד החייםו בעת ובעונה אחת ,לחגוג את בר המצווה הוא החמיץ 05שנים קודם לכן. לוסטיג חשב שזה רעיון נהדר. השנה ( ,)1621יבקר ב 2במאי ,באושוויץ ,במצעד חיים ,ביום הזיכרון לשואה ולגבורה ,לציון הרצח הנאצי של 0,666,666יהודים ולהתחייב להילחם בחוסר סובלנות ודעה קדומה בעתיד, ולמחרת בבוקר 1 ,במאי חגג לוסטיג את בר המצווה שלו ליד צריף מספר ,15לבוש בטלית שקיבל ב 5אפריל כמחווה מ .Universal Studios 3 ברנקו לוסטיג הודיע באותו יום כי הוא תורם מלגה כדי לכסות את העלות של 26משתתפים בתהלוכות בעתיד .בשעות אחר הצהריים ,גדוד עצום של בני נוער ,בליווי ניצולים ישראלים, פולנים ונכבדים אחרים ,צעדו כשלושה ק"מ ,מאושוויץ לבירקנאו ,מרכז ההשמדה של המתחם אושוויץ ואתר תאי הגזים והמשרפות. שם ,לוסטיג וניצולים אחרים סיפרו את חוויותיהם ,הדליקו נרות נשמה והתפללו .בינתיים ,כמו כל נער בר מצווה ,לוסטיג ליטש ונאם את נאומו .הוא ציין את התחייבותו ,כאסיר הצעיר ביותר בצריף שלו באושוויץ ,לספר לעולם על גורלם של אסירי המחנה שלא שרד .לוסטיג סיים את נאומו במלים אלה" :המסר שאני רוצה לחלוק היום הוא החשוב ביותר שלמדתי בשנים שלי במחנות הריכוז .זהו מסר של סובלנות .על כולנו להסתדר אחד עם השני .עלינו לשאוף לכבד ולאהוב אחד את השני, כך שהימים הנוראים של השואה לעולם לא יבקרו אותנו שוב .סובלנות היא המסר של הבר המצווה שלי רוצה היום" ,לעולם לא עוד" תקוותי והחלום שלי תמיד ". מאת :תמירה צדקיהו-חסון פורסם באתר www.gotravel.co.il יהודי ספליט – שרידים לקהילה עתיקה בעיר הרומית סאלונה ,הסמוכה לספליט ,ישבו יהודים כבר במאה השלישית לספירה .בעת הכיבוש האווארי במאה השביעית ,נמלטו תושבי סאלונה אל האזור המבוצר שהיה בעבר הארמון. תעודות שנמצאו מלמדות על קיומו של בית כנסת ,כבר בסוף המאה ה ,25-ואילו המצבה העתיקה ביותר בבית הקברות היהודי היא משנת .2521 יהודי ספליט ,ספרדים שהגיעו מספרד דרך איטליה וכאלה שהגיעו ממדינות הבלקן בחסות השלטונות העות'מאניים ,עסקו במסחר ,רפואה וחייטות .יהודי העיר שישבו בסמוך לחומות ,עזרו לתושבי העיר להגן עליה מפני התקפה עות'מאנית ,ממגדל השמירה הסמוך לגטו ,ששמו הוסב מאז למגדל היהודים (.)Zidovska Kula במלחמת העולם השניה ,כשאיטליה כבשה את ספליט ,נמנו בה 566יהודים ,בחלקם כאלה שברחו מארצות הכיבוש .עד שנת 2851כבר התקבצו בעיר כמה אלפי פליטים מאוסטריה ,פולין וצ'כוסלובקיה .קרואטיה היתה תחת שלטונו של אנטה פאבליץ'" ,הקצב מהבלקן" ,ולמרות זאת הצבא האיטלקי אסר על משלוח יהודים להשמדה. ביוני 2851הרס המון פרוע את בית הכנסת ,את ספר התורה שרפו בכיכר ,בזזו רכוש והרסו בתי היהודים .בעקבות כך ובלחץ הגרמנים ,נכלאו היהודים במחנות איטלקים באיי דלמטיה. בספטמבר ,2851לפני שהאיטלקים עזבו את ספליט ופינו את הדרך לגרמנים ,עלו מאות יהודים על ספינות קטנות וברחו לעבר איים שבהם היו פרטיזנים ,או חצו את הים לעבר איטליה .רבים מהם הצטרפו לפרטיזנים שפעלו בקרואטיה .יתר היהודים נשלחו לסרביה ,למחנה ליד בלגרד, ולא שבו עוד. 256מתוך 566יהודי ספליט נרצחו במלחמה .אחרי המלחמה שבו לעיר 201יהודים וכיום חיים בה כ266 - יהודים בלבד. בית כנסת מהמאה ה 20-נמצא במקום בו היה בעבר הגטו ,בקצה הצפון-מזרחי של חומת העיר העתיקה, בסמוך לכיכר נרודני ( ,)Narodniבסמטה צרה בשם סמטת היהודים ( .)Zidovski Prolazאל בית הכנסת מובילות מדרגות צרות .זהו בית כנסת ספרדי, מהעתיקים בעולם שעדיין פועל ברציפות .בבית הכנסת מוצב לוח זיכרון ליהודי ספליט ,שנשלחו ב21- באוקטובר 2851למחנות הריכוז. כותבת שורות אלו מדריכה קבוצת מטיילים בבית הכנסת בספליט (צילום :אבישי טייכר) על גבעת מריאן ( ,)Marjanמשקיף על העיר והנמל ,נמצא בית הקברות היהודי ,שהיה פעיל עד מלחמת העולם השנייה ונחשב לאחד מבתי הקברות החשובים ביוגוסלביה לשעבר .בית הקברות מוקף חומה ושער (שלפעמים פתוח ולפעמים לא) והוכרז על ידי העירייה כאתר שמור ,אך למרות זאת ניכרת בו עזובה רבה ועל החומה צוירו סימני צלבי קרס. 4 המקום נוסד ב ,2521-לאחר שמגורשי ספרד ופורטוגל התיישבו בספליט .בבית הקברות מאות מצבות ,שעל רובן כיתוב השמות הוא בעברית ,ובחלקן הוסיפו כיתוב גם בשפות אחרות .פרט למספר פריטים קטן ,הקברים אינם מעוטרים. בסוף המאה ה 28-נבנה בכניסה לבית הקברות חדר תפילה ,שכיום משמש כבית קפה .בפרסומי המסעדות אפשר למצוא את הפרסומת המתארת אותו" :בכל שעה ביום אתה יכול לבוא לכאן, ללגום כוס קפה או קוקטייל ,ולהתרשם מנופיה של ספליט ,מהמרפסת הקדמית לפני בית הקברות היהודי"... מתוך אתר ארגון הפרטיזנים לוחמי המחנות והגיטאות הכיבוש ההונגרי :גרדומים עבדו שעות נוספות. ב 21 -לנובמבר ,2852התכנס בעיר סובוטיצה ( ,)Suboticaלא רחוק מן הגבול ההונגרי ,בית דין צבאי מיוחד למשפט ראווה ראשון .הועמדו לדין כמה עשרות נאשמים בפעולות חבלה נגד שלטונות כיבוש הונגריים .על 15נאשמים ראשיים נגזר דין מוות בתליה .ביניהם היו 26יהודים5 . פעילי מחתרת יהודיים נתלו מיד :עדן – אדמונד קורנשטיין ( ,)Kornstajnד"ר זינגר אדולף ( ,)Singerיליד ,2826קונסטנטין לאקנבך ( ,)Lakenbahוול לולה ( ,)Valקולמאן מאייר ((,Majer ניקולה מאייר ( ,)Majerניקולה גרזון (( ,Gerzonשוואלב ניקולה ( ,)S'valbיליד ,2865פאניה באלוג ( )Balogופרל גלרט ,)Perl( ,יליד 2825סטודנט לרפואה .ממארגני חוליות החבלה בעיר ואיש המודיעין של המחתרת .שנים מהם נדונו שלא בפניהם .לאדיסלב גרוס ( )Grosוטיבור גוטסמן ( ) Gotesmanהצליחו לברוח ולהסתתר בהונגריה הסמוכה .בפסק הדין צוין כי עונשים חמורים נגזרו משום ש"יהודים הם חלק של הקשר העולמי הבינלאומי-ציוני בשרות הבולשביזם"... במסע המעצרים נאסרו קרוב ל 266-יהודי סובוטיצה .שנחשדו בפעילות מחתרתית .במשפט האחרון ,ב 22-למרס ,2851מבין 25 נאשמים שהועמדו לדין 51 ,היו יהודים. להם נגזרו להם עונשי מאסר כבדים של 26עד 25שנים 16 .מהם נספו בבתי כלא או בעבודות הכפיה. במהלך חודש אוקטובר 2852נאסרו גם כ 86 -מיהודי בירת החבל ,נובי -סאד ( .)Sad Noviבמשפט ראווה ראשון ,ב- 15באוקטובר ,נגזר עונש מוות על 0 נאשמים יהודיים שנתלו באותו יום. ביניהם היו :אוטו בלאם (( ,Blamסטודנט יליד ,2828רודולף גרין ( )Grinיליד ,.2825פרניו קארדוש ( )Kardosיליד ,2812רודולף קלאוס ( )Klausיליד .2811ב 12 -בנובמבר נערך עוד משפט ראווה ל 10-נאשמים .שלושה יהודים נדונו למיתה בתליה וגזר דינם בוצע באותו יום: ליוויה-לילי באם ( , )Bemאנדריה לדרר ( )Ledererיליד ,2825זולטאן טימאר ( ,)Timarתלמיד ,יליד .2811 במשפטים שנערכו במהלך חודשים פברואר ומרס 2851נגזרו שנות מאסר ארוכות עם עבודת פרך על 25מיהודי העיר. באם ליביה – לילי ,מראשי המחתרת בבאצ'קה הדרומית נתפסה ונתלתה בנובמבר 2852 משפטים דומים נערכו גם בערים אחרות של החבל .במשפט שנערך בעיר סנטה ( )Sentaב2- לנובמבר 2852נדונו למות בתליה 5יהודים :ד"ר אישטוואן גרא ))Gereיליד ,2868דנש לוי 5 ( )Leviיליד ,2821קרול לוי ( )Leviיליד ,2825אישטוואן מילר ( )Milerיליד ,2820מאצ'אש ספירוא ( )Spiroיליד .2825 במשפט שנערך בעיר סומבור ( )Somborהועמדו לדין 28יהודים .ד"ר ננדור פופר (( ,Poperיליד 2552נדון למוות והוצא להורג .אחרים נדונו לעונשי מאסר עם עבודת פרך. במחצית השנייה של נובמבר 2852ועד ראשית 2851נגזרו יותר ממאה עונשי מוות .כשליש מן הנדונים למוות היו צעירים יהודיים. כתוצאה מפעולות דיכוי אכזריות אלה עד ראשית 2851נבלמה תנועת ההתנגדוחת בחבל .פעילי המחתרת שהצליחו לחמוק מגל המאסרים ירדו למחתרת עמוקה או שנימלטו לשטח הונגריה גופא .רובם לבודפשט .רבים מהם המשיכו שם בפעילות מחתרתית. עם פירוקה של יוגוסלביה ,אחרי באפריל ,2852סופח להונגריה השטח המישורי של באצ'קה ))Bac'kaובאראניה ( )Baranjaשהיו החלק הצפוני של יוגוסלביה שכונה ווייבודינה ( .) Vojvodinaחבל מישורי זה היה "אסם חיטה" של מרכז אירופה .כך גם היה בתקופת מלחמת העולם השנייה כאשר הכובשים ההונגריים והגרמניים דאגו שחבלים אלה ימשיכו להיות מקור לאספקה חיונית זו לארצותיהם ולצבאם .בחבלים אלה עברו גם קווי תחבורה ומסילות ברזל חיוניים והכובשים דאגו להבטיח שיהיו כשרים להובלה. אוכלוסיית החבל הי יתה מעורבת ..כשליש מאוכלוסייתו היו דוברי הונגרית ,כשליש היו סרבים והשאר מיעוטים אחרים ,לרבות גרמנים אתניים ,וגם מיעוט יהודי .בחבל זה חיו ערב המלחמה קרוב ל 16-אלף יהודים או כרבע מכלל יהודי יוגוסלביה .היהודים התגוררו ברובם ב 5 -ערים גדולות – סובוטיצה (( ,Suboticaנובי סאד ( ,Sad( Noviסומבור (( Somborוסנטה ((.Senta יהודים אלה ,ברובם משכילים ,לא היו רחוקים מן התרבות ההונגרית ושפתה .אבל ,שלטון הכיבוש שנכפה עליהם היה זר להם .הם היו מיד קורבנות דיכוי ורצח של שלטונות הכיבוש. שלוש וחצי שנים נמשך הכיבוש ההונגרי של השטחים היוגוסלביים .הכובש ההונגרי הנהיג .מיד בשטחים אלה משטר חירום צבאי .הוקמו בתי דין צבאיים מיוחדים .נוהלה מדיניות שיטתית של טיהור אתני כלפי אוכלוסיות לא הונגריות .אלפי מתיישבים סרביים גורשו .כלפי יהודי האזור ננקטה מדיניות אנטישמית קיצונית .כבר בחודשים הראשונים של הכיבוש ההונגרי החל מסע השפלות ,עונשין ,היטלי חובה ושוד הרכוש היהודי .בהמשך גוייסו גברים יהודיים בגילאים 20-55 לעבודות כפייה בפלוגות מיוחדות .בסוף דצמבר 2852הפעילו שלטונות הכיבוש ההונגריים את חוק "ט והר הגזע" ,נוסח חוקי הגזע של נירנברג .על היהודים הוטלו מגבלות חמורות ,על תנועתם ,על עיסוקיהם .כל זה הייתה הקדמה לחיסול המוני של היהודים בחבל זה מאוחר יותר. מן הראוי לציין כי בין שתי מלחמות העולם ,ובמיוחד במחצית השנייה של שנות ה ,16-הדור היהודי הצעיר בחבלים אלה היה חדור רוח אנטי-נאצית ואנטי-פשיסטית .פעלו שם תנועות נוער חלוציות כמו "השומר הצעיר" ו"תכלת – לבן" וגם תנועת בית"ר .רבים מחבריהם פנו שמאלה והצטרפו תנועה הקומוניסטית והנוער הקומוניסטי או שפעלו במקביל .עובדה זו היתה אחד הגורמים למקומם הבולט והמשמעותי של היהודים בהתפתחות תנועת המחתרת בשלב ראשון של הכיבוש ההונגרי .יהודים היו גם בצמרת של תנועת ההתנגדות ובמיוחד בדרגי הביניים של הנהגת תנועת המחתרת ,בין ראשי חוליות החבלה שפעלו ,במנגנון התעמולה המחתרתי וכו', כבר בחודשים הראשונים לכיבוש ההונגרי ,התפתחה ,במיוחד בערים ,תנועת מחתרת ,והופעלו עשרות חוליות חבלה .אבל ,הוקמו רק יחידות פרטיזנים בודדות .תנועת פרטיזנים ממשית ,בדומה לאזורים אחרים של יוגוסלביה ,תתפתח באזורים אלה שבשליטה ההונגרית ,באיחור רב ותוך קשיים רבים. במאמץ לארגן את תנועת הפרטיזנים בחבל בראשית אוגוסט ,2852הוקם מעין שלד של מטה פרטיזני מאוחד לחבל וויבודינה .עוד בטרם הוקמו היחידות עצמן .כמפקד המטה הזה נבחר מאייר אוטמר ( )Majerואילו כקומיסר פוליטי של המטה מונה – גרוס לאדיסלאב לסלו ( .)Grosשני פעילים יהודיים אלה הם מראשי המחתרת בעיר סובוטיצה .מאייר ,עורך דין במקצועו ,התמנה מאוחר יותר למפקד יחידת הפרטיזנים הראשונה שהוקמה ופעלה בבאצ'קה הצפונית .לאדיסלב גרוס ,יליד 2822מסובוטיצה ,עמד בראש הוועד המחתרתי לעיר סובוטיצה ובסביבתה .לאחר מכן מונה לשמש כקומיסר פוליטי של מטה הפרטיזנים של החבל .באותו שלב אין בידי מטה הפ רטיזנים נשק .כדי להשיגו מתכננים לתקוף תחנת משטרה הונגרית שמוקמה בבנין בית הספר היהודי ליד בית הכנסת בעיר .אולם ,הפעולה לא יצאה לפועל .סוכני חרש הונגריים היו זריזים יותר וחשפו התארגנות מחתרתית זו .גרוס עצמו הצליח לברוח לבודפשט ,כעבור זמן מה חזר 6 לשטח יוגוסלביה וב 2851-הצטרף ליחידת הפרטיזנים שפעלה בחבל זה .עם שחרור סובוטיצה, באוקטובר ,2855התמנה גרוס לראש העירייה הראשון של סובוטיצה. בין ראשי הארגון המחתרתי בסובוטיצה ,היה גם גוטסמן טיבור ( ,)Gotesmanיליד ,2822פועל דפוס .ב 2851-נתפס ע"י המשטרה ההונגרית .בילה בבתי כלא הונגריים שונים עד אשר באוקטובר 2855הצליח לברוח .סגנו בארגון המחתרתי בעיר היה לאקנבך קונסטנטין ,))Lakenbahיליד . 2811בצעירותו היה חניך "תכלת לבן" .עם ראשית הכיבוש ההונגרי ארגן חוליות חבלה ,אסף נשק ובעצמו השתתף בפעולות חבלה .הוא נתפס ונתלה .היה בן 28במותו. בין ראשי תנועת ההתנגדות בעיר שנתלו היו גם ד"ר מאייר קולמן ( ,)Majerיליד ,2822משפטן. וכן ד"ר זינגר אדולף ( ,)Singerיליד ,2826רופא .אחרי המלחמה הוענק שמו לבית החולים של העיר. בין מארגני חולויות חבלה ראשונות בעיר שנתפס ונתלה היה עדן – אדמונד קורנשטיין ( .) Korenstajnאחד משני מכשירי שיכפול מחתרתיים ,היה מוסתר בדירתו של לדרר אנדיאש ( )Ledererיליד .2826נתפס ע"י המשטרה ההונגרית ונתלה .גוטסמן טיבור (( ,Gotesmanיליד , 2822פועל דפוס .הצליח להימלט מידי סוכני המשטרה ההונגרית והגיע לבודאפשט שם השתלב למחתרת נתפס ונדון שם ל 26-שנות כלא .באוקטובר 2855השתתף בארגון בריחת האסירים מבית סוהר הונגרי .גאל אשטוואן (( ,Galנתפס ונשלח ב 2851-לעבודות הכפייה במכרה בור בסרביה ,שם נרצח במחצית השנייה של .2855 בין פעילי המחתרת היהודיים בסובוטיצה שנתפסו והועמדו לדין ,היו גם מספר צעירות יהודיות . בושאן מגדה ( ,)Bos'anילידת ,2811נדונה ע"י בית דין צבאי הונגרי ל 21-שנות כלא ,נשלחה לברגן בלזן ושרדה .ד"ר היימן יולנדה ( ,)Hajmanילידת ,2862נתפסה ב 2851 -נדונה ושרדה בתי כלא הונגריים מאלושביץ' – מארטוש בורישקה ( ,)'Martos – 'Malus'evucילידת ,2865 נתפסה בראשית 2851נדונה ל 5-שנות כלא ,נשלחה לדכאו וברגן בלזן ושרדה ,וסנש-פרסבורגר מארטה ( ,)Senes-Presburgerילידת ,2820נתפסה במרס ,2851נדונה ל 0-שנות כלא ושרדה את בתי הכלא ההונגריים .סקלי ברברה (( ,Sekeljילידת ,2811תלמידה .באוקטובר 2855 הצטרפה לפרטיזנים .שרדה את המלחמה .שפיצר אדית (( ,S"picerילידת ,2815תלמידה, נתפסה נשארה בכלא הונגרי עד סוף .2855בק לילי (( ,Bekילידת ,2815תלמידה ,נתפסה נדונה ונשלחה לכלא בהונגריה .באוקטובר 2855שוחררה והצטרפה לפרטיזנים. בגרעין הקשה של תנועת המחתרת בעיר סובוטיצה היו פעילים כ 56-מיהודי העיר ועוד כ 06-מבין הצעירים היהודיים. הפעילים היהודיים בולטו במיוחד במערכת ההסברה המחתרתית המרכזית הדו-לשונית ,סרבית והונגרית ,לחבל כולו האחראית זו הפעילה בתי דפוס מחתרתיים ,דאגה להפצת כרוזים ,בולטנים של חדשות וכדומה .בם ליביה – לילי ( ,)Bemהיתה מראשי מערכת התעמולה המחתרתית של החבל כולו .בספטמבר 2852נכנסה למארב של השוטרים ובנשק ביד ניסתה לפרוץ .נתפסה ונתלתה. . מוקד ההתנגדות השני הוקם ,בעיר נובי סאד ( ,)Sad Noviבירתה של ווייוודינה .ערב המלחמה חיה בה קהילייה יהודית בת 5.166נפש על מוסדותיה וארגוניה המגוונים .כבר בקיץ 2852 מתחילה לפעול בעיר מחתרת נגד הכיבוש ההונגרי .בין מארגני המחתרת וקבוצות חבלה ראשונות בעיר נמצאים מספר יהודים .כולם נתפסו ונתלו :לדרר אנדרש -אנדריה ( ,)Ledererגרין רודולף ( ,)Grinאוטו בלאם ( ,)Blamקארדוש פראניו ( Kardos(,קלאוס רודולף ( ,)Klausתימר זולטאן (.)Timar קום מילאן ( ,)Komיליד , 2811תלמיד ,היה בין מארגני חוליות חבלה ובעצמו השתתף בפעולות חבלה שונות .באפריל 2851נהרג מות גבורים .מקום המסתור שלו נחשף ובקרב יריות שהתפתח הצליח להרוג שוטר אחד ולפצוע שוטר אחר .ו נפצע בעימות וכדי לא לפול חי לידיהם ,התאבד. מיקש ג'רג' ( ,)'Mikesיליד ,2811סטודנט ,בפברואר ,2851בעת ביצוע אחת מפעולות החבלה שעמד בראשה ,התפתח קרב יריות עם השוטרים ובו נהרג. בראש חולית חבלה אחרת בעיר עמד איסאקוביץ' איסק ( ,)'Isakovicלפני המלחמה היה פעיל בתנועה הרביזיוניסטית ,במחצית השנייה של 2852הצטרף לאחד היחידות הפרטיזנים הראשונות שפעלו באזור .ב 2851-נפל בקרבות עם הגרמנים .שיר פרטיזנים שחיבר נפוץ מאוד בתקופת המלחמה. בין הפ עילים המרכזיים במחתרת בעיר נמצאו גם מספר נשים יהודיות :סאס אגנש (,)Agnes ילידת . 2825בגל המאסרים היא הצליחה להימלט לבודפשט .גם שם השתלבה במחתרת, 7 נתפסה .שרדה את מחנות הריכוז דאכאו וברגן בלזן .מרטה הוסר ( ,)Husarילידת 2816 סטודנטית לרפואה .נתפסה ב 2851-ונדונה ל 21-שנות כלא .באוקטובר 2855הצליחה לברוח מבית הסוהר ההונגריים והצטרפה לפרטיזנים .שטיינר הנריאטה ( ,)Stajnerילידת ,2816פקידה. בנובמבר 2852נתפסה ונדונה לשנות כלא רבות .אחר כך נמסרה לגרמנים והועברה למחנה ריכוז ברגן בלזן .שרדה את המלחמה פעילת מחתרת אחרת מנובי סאד היתה זורה ראקושי -שר( ,)Rakosi-Serילידת .2828היא היי תה אחותו של מאטיאס ראקושי ,המנהיג הקומוניסטי ההונגרי הוותיק ,ולימים מנהיגה של הונגריה אחרי השחרור .בגל המאסרים הצליחה להימלט מנובי סאד לבודפשט .שם נתפסה ונשלחה לאושוויץ .הצליחה לשרוד אך נפטרה אחרי השחרור ב.2855 - יצוין כי בעיר נובי סאד התארגנו בקיץ 2852כ 16-חוליות חבלה מחתרתיות בהם השתתפו 26-56 צעירים יהודיים .מרבית חברי השומר הצעיר בעיר ,שהיה ערב המלחמה אחד הקנים החזקים ביוגוסלביה עם 256חברים. במהלך מחצית השנייה של חודש יולי וראשית אוגוסט 2852חוליות החבלה שרפו 16אסמי חיטה באזור ועקרו עמודי טלפון וחובלו 06קווי טלפון וטלגרף ששיתקו זמנית את תחנת הרכבת .היה ניסיון לחבל בחניון עם 066כלי רכב צבאיים שלא עלה יפה .פעילי המחתרת ציירו גם סיסמאות אנטיי-נאציות ברחבי העיר. גם בערים ועיירות אחרות של החבל התפתחו ארגוני המחתרת וגם בהם נטלו חלק פעילים יהודיים לא מעטים. בעיר סנטה ( ,)Sentaבה חיו ערב המלחמה 2.556יהודים ,בין מארגני המחתרת המרכזיים בלט ד"ר גרה אישטוואן ( ,)Gereיליד ,2868רופא שיניים בעיר .הוא ארגן בעיירה את הגרעין הראשון של חוליות החבלה ויחידת הפרטיזנים .בין היתר ,הכין תערובת של חומרים דליקים לביצוע החבלות ,הוא נתפס ונתלה. בקבוצת מחתרת בעיר זו היו פעילים :מילר אישטוואן ( ,)Milerיליד 2820שמונה לשמש מפקד חוליית החבלה המקומית וכן מפקד יחידות הפרטיזנים שיקומו בעתיד ,שפירו מאצ'אש (,)S'pira יליד ,2825אחים לוי ( ,)Leviקארולי ,יליד ,2828ודנש ,יליד .2821כולם נתפסו בראשית נובמבר 2852ונתלו .קריאתם האחרונה היתה "מות לפשיזם!". גם בעיר השלישית בגודלה של החבל ,סומבור ( ,)Somborבה ובסביבתה התגוררו ערב המלחמה כ 2.066-יהודים ,פעלו קבוצות חבלה בהשתתפות יהודים רבים .מבין הפעילים בתנועת ההתנגדות ומקימי חוליות חבלה ,ניתן להזכיר את ד"ר פישר אנדראש ( ,)Fis'erיליד .2825הוא נתפס ונדון ל 0-שנות כלא ונספה ב .2851-מבין 20קבוצות נוער מחתרתיות שפעלו בעיר ,קבוצה אחדת היתה על טהרת צעירים יהודיים שבראשה עמד בוקור לאסלו -לאדיסלב ( ,)Bokorיליד .2812הוא נתפס ונדון ל 0-שנות כלא ,הוצא להורג ב 2851-כתגובה לבריחת מספר אנשים ממחנה לעבודות כפיה באוקראינה .בין חבריה היו בראון אולגה ,))Braunילידת ,2811תלמידה, נתפסה ונדונה ל 1-שנות כלא .קון לאסלו -לאדיסלאב ( ,)Konיליד ,2816נתפס ונדון ל 1-שנות כלא ,הצליח לברוח ממחנה כפייה באוקראינה .אקרהאלט לאו ( ,)Akerhaltיליד ,2812נתפס נשלח לעבודות כפייה באוקראינה ושם הוצא להורג בסוף .2851סאנטו לאסלו -לאדיסלאב ( ,)Santoיליד ,2812נתפס ונדון ל 1-שנות כלא ,נשלח לעבודת כפייה באוקראינה ושם נספה ב- .2851שנברון טיבור ( ,)S'enbrunיליד ,2828נתפס ונדון ל 21-שנות כלא ,נשלח למחנה כפייה בהונגריה ובסוף 2851הצליח לברוח לשטח סובייטי שם נספה ב .2851-והאחים ברוק ((Bruk אישטבאן – אלקסנדר ,יליד ,2811נספו באושוויץ במאי 2855ושאנדור – סטבאן ,תלמיד, השתתף בפעולות חבלה ,נתפס באוגוסט ,2852שוחרר בהעדר הוכחות ,במאי 2855נשלח לאושוויץ ושם ניספה .עוד היו פעילים בקבוצות החבלה בעיר :צוקר אווה ( ,)Cukerתלמידה, ילידת ,2811נתפסה ונדונה ל 0-שנות כלא .היא שרדה .וקון לדיסלאב ,))Konסטודנט ,יליד ,2816נתפס ונדון ל 1-שנות כלא .נשלח לאוקראינה .נפטר ב.2851- תנועת ההתנגדות בהשתתפות צעירים יהודיים ,התפתחה גם במקומות קטנים יותר של החבל. אחת הפעילות המרכזיות של המחתרת בבאצ'קה טופולה (( Topola Bac'kaהיתה ד"ר בלאו – פראנצטיץ' רוז'ה ( ,)Blauילידת ,2825בצעירותה הייתה פעילה בשומר הצעיר .היא היתה בין מארגני חוליות החבלה הראשונות בעיירה וגם השתתפה בתכנון פריצת האסירים ממחנה המעצר במקום .היא נתפסה ואף נדונה ב 2851-למוות ,אך לא הוצאה להורג .הצליחה לחמוק להונגריה ובמאי 2855חזרה והצטרפה לפרטיזנים .שרדה את המלחמה. באמצע ,2855בדומה ליהודי הונגריה ,מתחיל החיסול השיטתי של היהודים בשטחים שבשליטה 8 ההונגרית והם נשלחים בהמוניהם לאושוויץ .כאשר באביב 2855התחילה להתפתח בוויבודינה תנועת פרטיזנים ממשית ,רק יהודים מעטים ששרדו באזור זה יכולו להצטרף ליחידות הפרטיזנים. בין הראשונים שהצטרף עוד ב 2851 -ליחידת הפרטיזנים שהתארגנה בהרי פרושקה-גורה ( )Gora Frus'kaשבחבל ,היה ד"ר ארנולד רייך ( ,)Rajhיליד ,2862משפטן ועסקן ציוני בצעירותו .בראשית 2851הוא התמנה למפקד המודיעין של דיוויזית הפרטיזנים ה.20 - אברהם אישטבן ( ,)Abrahamאחרי שהצליח לברוח מבית הסוהר ההונגרי בנובמבר 2855 מצטרף לצבא הפרטיזנים והיה מקלען באחד ממטוסי הקרב הראשונים בשרות הצבא היוגוסלבי. בקרבות אחרונים במרס 2855מטוסו מופל והוא נהרג. אחד מזיקני המצטרפים לפרטיזנים היה ד"ר דאק אנדריה ( ,)Deakיליד 2558מנובי סאד .היה מראשי השרות הרפואי של צבא הפרטיזנים בווייוודינה .אחרי המלחמה שימש כמנהל של בית הספר הצבאי הגבוה לרפואה של הצבא היוגוסלבי .השתחרר בדרגת גנרל-מאיור בצבא היוגוסלבי. יוזכר כאן גם ננדור גליד ( ,)Glidיליד 2815מסובוטיצה ( .)Suboticaמגדולי הפסלים היוגוסלביים אחרי המלחמה שרוב עבודותיו הוקדשו לנושא השואה .ב 2851-נלקח גליד ,עם יהודים אחרים ,ליחידת הונגרית של עבודות כפייה .באוקטובר 2855הוא הצליח לברוח והצטרף כמקלען לבריגאדה ה 21-של ווייבודינה .בקרבות האחרונים הוא נפצע קשה מאוד .כל משפחתו נספתה באושויץ .פסלו "מנורה בלהבות" לזכר יהודי בלגרד ניצבת על גדות נהר דנובה בעיר. פסליו הוצבו גם במחנות הריכוז של מאטהאוזן ,דכאו ,זאכסנהאוזן .אחד מפסליו עומד באתר 'יד ושם' בירושלים ומשמש כמותג מרכזי של מוסד זה. מחבל ווייוודינה שהיה בתקופת המלחמה בשליטה הונגרית ,הצטרפו לתנועת הפרטיזנים ולמחתרת 526יהודים המהווים כ 5-אחוזים מן האכלוסייה היהודית הבוגרת של החבל .כ15- אחוזים מהם נפל. משה בן-שחר שירת המקהלה. במוצאי שבת ה 62/62/1621 -נוכחנו בקונצרט שנערך בביתו של מר שמואל שלזינגר ,קונסול הכבוד של קרואטיה בישראל. זהו הקונצרט ה 21 -בסדרת הקונצרטים שנערכים בביתו של מר שמואל שלזינגר ,בסביון. לפני כ– 5שנים פנה מר דושן מיכלק ,שהוא מוזיקולוג ידוע ומוכר היטב בקרב הקהילה של יוצאי יוגוסלביה והציע לחברו ,שמואל ,לערוך בביתו סדרת קונצרטים לזכר אביו של שמואל ,פרופ' ארווין שלזינגר שהיה זמר אופרה מוכר בקרואטיה. מאז נערכים בביתו של מר שמואל שלזינגר קונצרטים שונים ,בהם משתתפים נגנים וזמרים שונים ויידועי שם ,מארצות יוגוסלביה השונות וגם כאלה שחיים כיום ברחבי העולם. 9 הפעם שמענו את שירתה של מקהלת קיר סטפן, המקהלה של כנסיית סנט סבא ,הכנסייה הסרבית האורתודוקסית. המקהלה הוקמה בטורונטו במאי .1666 המקהלה משתתפת במהלך סדרי התפילה בכנסיית סנט סבא ,כמו כן הופיעה גם בטורונטו, מילטון ,אוטווה ,קיצ'נר, מפלי הניאגרהWhitby , והמילטון שבקנדה ,שיקגו, בוסטון ,פורטלנד וניו יורק בארה"ב ,כמו גם בלונדון ,שטוקהולם ובלגרד באירופה. מקהלת קיר סטפן ,הוכרה כמקהלה הרשמית של הכנסייה האורתודוקסית הסרבית של קנדה בשנת .1622המקהלה נקראת על שמו של המלחין קיר ,סטפן הסרבי .המשימה של המקהלה, להיות שגרירת התרבות הסרבית ,הושגה דרך הופעות רבות. למרות שמועד ההלוויה והשבעה כבר עבר ,התבקשנו לפרסם את המודעה ולידע את חברי ההתאחדות: 11 התאחדות עולי יוגוסלביה משתתפת בצער משפחת בריינר במות האם ברוריה בורי בריינר ז"ל מפגש ברשפון ביום חמישי ה 15.0.21 -הוזמנו ,חברי ההתאחדות ,ע"י ראובן בריינר למפגש בבית העם שברשפון. במפגש סיפר לנו אודות רשמיו וחוויותיו מביקורו בבאצ'קה טופולה .השכרת בית העם לשם ההרצאה ,מומנה ע"י ראובן . כותב לנו ראובן בריינר : קוראים וחברים יקרים, חלקכם הגדול בוודאי אינו מכיר אותי ,אבל בכתבה זו אני רוצה לחלוק אתכם פרויקט חוויתי שהסתיים בחודש אפריל 1621בעיר באצ'קה טופויה (שם המקום בהונגרית .בסרבית : באצ'קה טופולה ). שמי ראובן בריינר (יליד .(2851אבא שלי מבאצ'קה טופויה ושמו בריינר יצחק (לאצ'י – לדיסלב) .אמא שלי מנובי-סאד ושמה בריינר ברוריה (בורי ושם משפחתה הקודם פישר ) .יש לי אחות בשם שושנה (נולדה ב 2855 -ביוגוסלביה ). הורי ואחותי עלו ארצה אחרי המלחמה ב 2855 - באוניה "קפלוס" ובאו למושב רשפון ,עם קבוצה גדולה של יוגוסלבים ,שעלו מכל מיני מקומות ביוגוסלביה. ברשפון קבלו הורי ,יחד עם כל הקבוצה ,שטח אדמה ובה ניתנה להם האפשרות לבנות בתים .האזור ברשפון נקרא עד היום "שכונת היוגוסלבים". הם התעסקו בשלושה סוגי מלחמות : .2מלחמת הקיום. .1מלחמות עם הערבים .1מלחמות עם הממסד )הסדר אינו משנה .)... למרות שעברו למעלה מ 06 -שנה ,אף אחד לא ניצח עד היום! מי שעבר את השואה ,כנראה שלא נכנע ! עד לפני כ – 26שנים המשיכו להתעסק בחקלאות ואפשר לומר שהגיעו להישגים וחיו ברווחה כלכלית, אבל דור ההורים בגרו ...וכעת הדור השני והשלישי נהנים מהפירות של הורינו. אצלנו בבית וכמו שהבנתי ,גם בבתים רבים אחרים ,לא "התעסקו" עם נושא השואה. אצלנו לפחות ,אמא שלי נפתחה לדבר כשבתנו נסעה לפולין (אני נשוי לכוכבית ויש לנו שני בנים :עומר וטל שהם נשואים ויש גם נכדים ) .אני לא מרבה לטייל בעולם ,אבל לפני מספר חודשים נסענו עם כמה חברים ,שגם הוריהם מיוגוסלביה (משפחות לדרר ופלש ) להונגריה .החלטנו לעבור גם בבאצ'קה טופויה .בחרנו להתחיל את הביקור דווקא בבית הקברות היהודי .באנו לשם ולא האמנו למה שראינו ! המקום היה נטוש, מצבות שבורות ,הזנחה וכל שטח הקברים מכוסה 11 בצמחיה ,עצים ושיחים בגובה של בית .חלק קטן מבית הקברות ,נראה שעבר טיפול יסודי ואכן בסביבות 1660מספר יוצאי העיר ארגנו משלחת ודאגו לשפץ חלק קטן מבית הקברות בצורה יפה מאוד. כשעזבנו את המקום החלטתי ,ביחד עם החברים שלי ,שנטפל בשיפוץ כללי של בית הקברות .אמא שלי ספרה לי ,שיש בעיירה איש בשם קוצ'יש אונטל ,שכבר עסק בכך בפעם הקודמת .יצרתי קשר איתו ואמרתי לו שאני רוצה לארגן מספר אנשים מישראל, להגיע לשם ולטפל בשיפוץ במו ידינו. ביקשתי ממנו ,שיברר כמה כסף צריך לעלות גיוס עובדים מקומיים ,טרקטורים, גננים וכוח אדם נוסף .קבענו תאריך כנראה תוך כדי המשא להתחלת הפרויקט. ומתן ביננו ,פנה ה"יהודי" הטוב הזה אל ראש העיר ושכנע אותו לשפץ את בית הקברות( .אחרי שהבין שאנחנו רציניים ואכן אנו מתכוונים להגיע) .כמו כן ,בקשתי שיוקם קיר או לוח הנצחה כללי. גם זאת לקחו על עצמם ובנו אנדרטה ענקית בערך בגודל 5X0מ' .הדביקו עליה אבן בכיתוב עברי וסרבי לזכר קורבנות השואה. כשהתחילו את השיפוץ ,החורף החל וירד שלג רב ,אבל ה"יהודי" אמר לי שבתאריך 5.5.21 תערך חנוכת בית העלמין היהודי המשופץ .נסעתי שוב לשם עם החברים ציקו ,יוסי ורחל לדרר, כמה ימים לפני התאריך המיועד .לאט ,לאט הבנו שעומד להיות שם טקס רציני ! אני רוצה לציין, שביומיים שהיינו שם לפני הטקס ,ארחו אותנו בכבוד מלכים .ביום בטקס ,כשהגענו לבית – הקברות ,תלינו שם דגלים ענקיים של מדינת ישראל אשר התנופפו ברוח והגבירו את ההתרגשות. לטקס הוזמנו כ 256 -איש ,שתי רשתות טלוויזיה ,רבנים ,כמרים ראשי ערים שכנות ותושבים מקומיים .הכרוז ציין במיוחד את הגעת הקבוצה מישראל ואף אני נאמתי בהונגרית לפני כל הפורום .כמו-כן הי יתה התלהבות מצד הטלוויזיה ושתי רשתות הטלוויזיה ראיינו אותי. בבית הקברות נעשה שיפוץ כללי ,ניקו את כל בית העלמין ,שפצו מצבות ,ניקו בין הקברים ,שתלו פרחים באנדרטה שהקימו בכניסה .שמו מגן דוד ענק בקצה האנדרטה .תיקנו את שער הכניסה, שפצו את החדר בו מתכנסים לפני ההלוויה .לאחר השיפוץ ,מצאתי את הקבר של סבא שלי ואת הקבר של אחות של אבא שלי .גם חבר שלי מצא את הקבר של סבא שלו .הדלקנו נרות נשמה, שמנו פרחים וקראנו קדיש כשאנו עטופים בדגל המדינה .לסיכום היה טקס מרגש , אמיתי ,מושקע וראוי להערכה. ברצוני לציין ,שאת כל העלויות לשיפוץ בית הקברות ,לקחה העירייה על עצמה, אבל בכל זאת "חילקנו" סכום כסף נכבד לכל מיני אנשים שראיתי לנכון לתת להם עבור ההשקעה והדחיפה לקיום הפרויקט. לסיכום נוצר פרויקט יפה ,נחוץ וחיוני .מי מכם שמעוניין לבקר במקום יכול לפנות אלי ,לטלפון ,656 5155505 :לראובן בריינר ואני אדריך אתכם (מאחר והמקום נעול במשך השנה). מקווה שתיהנו מהמידע ואם תרצו, מהביקור.... ראובן בריינר 12 לאה אשכנזי הרץ החיים כסרט טורקי לעיתים קורה שהחיים האמתיים מתנהלים בדיוק כמו סרט טורקי. השתלשלות של אירועים מהעבר הרחוק ,קושרת קצוות ומחברת אנשים באופן מוזר ופתלתל, גורמת לי להישיר מבט למראה ולשאול את עצמי – זה העולם? או אני? – והנה סיפור אמיתי: פרק א' -נקרא בלשון ההיסטוריונים "פרשת קבוצת קלדובו – שאבץ על פרשה עגומה זו נכתבו ספרים ומחקרים רבים ,אסקור אותה כאן בקצרה ,לצורך הבנת הסיפור -מי שמתעניין יכול לקרוא עוד(.מתנצלת מראש על אי הדיוקים). בסתיו 2818ארגן מפעל עלייה ב' – שעסק בעלייה בלתי לגאלית לישראל -קבוצה של 2166 מיהודי וינה ,גרמניה וצ'כיה כדי להצילם מידי הנאצים ולהביאם בבטחה לארץ .רוב אנשי הקבוצה היו חברי תנועות נוער ציוניות .התוכנית הייתה להשיטם על נהר הדנובה עד לנמל בים השחור, ברומניה ,שם חיכתה להם ספינת נוסעים שרכש הארגון בה הם היו אמורים לשוט לישראל .חברי הקבוצה שילמו את עלות הנסיעה ,שלחו ציודם האישי לארץ והחלו את מסעם בספינת נהר, כמתוכנן. למרבה הצער ,חלו עיכובים בדרך .באותה שנה קפא נהר הדנובה מוקדם מהרגיל והשייט עוכב בטריטוריה של יוגוסלביה דאז .ספינות הנהר הובלו לנמל קטן בשם קלודובו ,בדצמבר .2818 המסע המשיך להתעכב והנוסעים נשארו בתנאים גרועים בנמל ללא יכולת לצאת לדרך .לבסוף השיגו עבורם יהודי יוגוסלביה אישור לרדת מהאוניות ולהתארגן בחיי מחנה ליד העיר שאבץ'. ארגון עליה ב' וארגונים יהודיים אחרים ניסו לחלצם משם ולאפשר להם להגיע לישראל ,ללא הצלחה .עם פלישת הנאצים ליוגוסלביה בחודש אפריל ( 2852כמעט שנתיים מאז יצאה הקבוצה לדרך ) נרצחו חברי הקבוצה על ידי הגרמנים .הניצולים היחידים היו 156צעירים שקיבלו אשרות עלייה וחולצו כחודש לפני הגעת הכיבוש הנאצי ליוגוסלביה. בזמן שהותה ביוגוסלביה קיבלה הקבוצה תמיכה כלכלית ועזרה מחברי התנועות הציוניות היוגוסלביות ,ארגון הג'וינט ועוד .במחנה שהוקם ליד שאבץ' התקיימו ,על אף הקשיים והמחסור, חיי קהילה פעילים .מאז שנרצחו ,ובמשך שנים רבות ,הוסתר הכישלון של הארגונים היהודיים בארץ ובעולם ,להביא את הקבוצה הגדולה והמאורגנת הזו לארץ .עד כאן הסיפור ההיסטורי, ומכאן נעבור לסיפור האישי. פרק ב' -אמא שלי ז"ל ,מרי פאפו ,נולדה ביוגוסלביה ב 2816 -ונפטרה בשיבה טובה בנובמבר 1622בקיבוץ מעברות .בשנת 2818סיימה את לימודיה והתכוננה לעלייה עם קבוצה מתנועת השומר הצעיר בה גדלה ,בעיר ספליט על חוף הים האדריאטי .תחילת המלחמה שיבשה את תוכניות העלייה .הגברים גויסו לצבא או הצטרפו לפרטיזנים .הנשים נשארו בבית או בפעילויות אחרות וניסו למצוא דרכים חלופיות לעלות. בחודש מרץ 2852נקראה מרי על ידי ראשי התנועה הציונית ביוגוסלביה והוטלה עליה משימה מיוחדת :להינשא פיקטיבית לאחד משליחי העלייה שהיה לו סרטיפיקט ,ויחד איתו להוביל לישראל קבוצה של 56ילדים .אלו היו 56ילדים מתוך 156הנערים שקיבלו אישורי עליה ,מתוך הקבוצה של 2166שישבו בשאבץ' והמתינו לחילוץ. מרי אכן נישאה במהירות שיא לשליח ,אהוד נהיר (לימים חבר קיבוץ העוגן ומורה שלי בתיכון). יחד הם פגשו את הנערים בזאגרב .הרכבת בה נסעו עזבה את יוגוסלביה מדרום ,מעט לפני כניסת הנאצים מצפון .מסעם לארץ נמשך כשבועיים ,במהלכם עברו ביוון ,טורקיה ,לבנון ולבסוף נעצרו על ידי הבריטים בגבול בראש הנקרה ונלקחו למחנה המעצר בעתלית .אימי נהגה לספר שהמסע אורגן על ידי עליית הנוער .בתחנות בהן עצרה הרכבת חיכו יהודים עם אוכל ושתייה ,כך שעל אף שנסעו בווילונות מורדים ובסודיות ,המסע לא היה קשה במיוחד .באחת מתחנות הגבול נלקח הקרון עם המזוודות שלהם ,כך שלארץ הם הגיעו בידיים ריקות .אחרי שהייה קצרה במחנה המעצר עתלית נפרדה מרי מהנערים ,שנלקחו למוסדות חינוך שונים .במהלך השנים לא נשמר איתם הקשר. פרק ג' -אחרי שנתיים של הכשרה חקלאית כרפתנית הצטרפה מרי לצוות הרפתנים של קיבוץ מעברות ,הכירה שם את חיים אשכנזי ז"ל-אבי .הם נישאו והביאו לעולם שני בנים ובת(אני). 13 בילדותי ,שמעתי מאמי על סיפור העלייה שלה לארץ ,ולפני שנים אחדות ,כתבתי על נושא "קבוצת קלאדובו" עבודה סמינריונית באחד מהקורסים שלמדתי בבית הספר ללימודי השואה של יד ושם. לאחר שאימי נפטרה הוטל עלי ,במסגרת פינוי הדירה ,למיין את הררי הנייר שהיו טמונים במגרות הרבות .כל מי שהתנסה בכך יעיד שזו חוויה לא קלה .מצאתי תמונות רבות ,תעודות, מכתבים ,מברקים ועוד .בין המסמכים מצאתי גם יומן המתעד את המסע שלה לארץ ,ונכתב בשפה היוגוסלבית .ביומן מצאתי רשימה מודפסת .הייתה זו רשימת נוכחות של הילדים שהעלתה לארץ .ליד כל שם היה סימון "וי" בכתב יד .מכיוון שלא יכולתי לקרוא את רוב החומרים שנמצאו, התחלתי לחפש מתרגמים .פניתי למירי דרמן ,חברת ועד התאחדות עולי יוגוסלביה – ומכאן החל הכל להתגלגל. פרק ד' -עופר רוט מכפר סבא התקשר ,וסיפר לי על מסעו האישי והמשפחתי כדי לגלות מה קרה לקבוצת קלדובו .גם הוא החל במסע החיפושים אחרי שמצא מזוודה עם מסמכים מתחת למיטה של קרובת משפחה שנפטרה .הוא קיווה למצוא ברשימה שאני מצאתי אצל אמי ,את השם של בת הדוד שלו ,שאותה הוא מחפש .כנראה שנספתה. בדיוק באותו הזמן ,מירי דרמן גילתה אף היא קשר לסיפור :באחת העצירות בדרכה לישראל קיבלה אמי דרך החלון שני ילדים צעירים שהוריהם ,כך הוסבר לה ,מחכים להם בישראל .אמי ליוותה את הילדים ,בכל המסע שתואר ,עד המפגש המיוחל עם ההורים .מירי דרמן הר"מ היא בת הדוד של אותה תינוקת שנמסרה לאימי ברכבת ,דרך החלון .כך ממשיך הסיפור להתגלגל ,כשכל חוט שנפרם מחבר עוד ועוד אנשים. עופר רוט שמשפחתו היו בין חברי קבוצת קלדובו שנספו ,פנה למוזיאון ההעפלה בעתלית ,ויחד הם החליטו להקים פרויקט הנצחה לקבוצה של 2666היהודים שנרצחו במחנה שאבץ' .הוא יצר קשר עם כל מי שהכיר מניצולי הקבוצה .המטרה שלהם היא להביא ב 21.26.1621כ2666 - אנשים לעצרת בקיבוץ גן שמואל כדי להזכיר את הנספים .בעקבות יוזמה זו ,שיבולת ,מקיבוץ גן שמואל התקשרה אלי לפני שבוע ,וסיפרה לי שאימא שלה ז"ל ,הייתה אחת הילדות שניצלו והגיעו בקבוצה של אמא שלי .היא גם אמרה ,שבשנת 2855כל חברי הקבוצה נפגשו ,ויש לה רשימת כתובות "מעודכנת". "אולי במקרה יצא לי להכיר את מטה זילברמן מגבעת חיים איחוד"?" ...כן ,בהחלט ,הרי היא אמא של יורם תירוש ואחיותיו ,וסבתא של "...ומיד בטלפון אני מזמינה את יורם וטלי תירוש להזמין אותי לקפה ,יורם מוציא את הביוגרפיה הכתובה של מטה ז"ל ,זו מהארכיון (כשלאה הישראלי ,ראיינה את הוותיקים) ,ושם נמצאת פסקה המתארת את כל האמור לעיל ואת המסע של מטה לארץ ישראל ,באותה הרכבת ,בקבוצה שהובילה אמי .וכך 26 ,שנה אחרי ,אנחנו ,שגרים באותו קיבוץ ומכירים כבר לא מעט שנים ,מצטערים על שהשיחה הזו לא התקיימה מוקדם יותר, כשהאימהות שלנ ו עדיין היו בחיים והיו יכולת להיפגש בשמחה ,ולשחזר באוזנינו את האירועים. אני בטוחה שבין הקוראים יהיו עוד אנשים שאיכשהו ימצאו את עצמם קשורים לפרשה .אולי יש מי שעלו מאוסטריה /גרמניה /צ'כיה /הונגריה והכירו מישהו שהיה בקבוצה שלא זכתה להגיע .ייתכן כי מישהו מכיר איש או אישה שעלו לארץ באחת מארבע הקבוצות ,והקימו פה חיים חדשים ,ואולי יסתבר שגם אליהם אנחנו מעט קשורים .כמו שאומרים" :כל ישראל חברים". אירוע ההנצחה יתקיים כאמור בחודש אוקטובר .1621אני מקווה שעד אז נמצא חלק מהאנשים שהם או משפחתם קשורים לסיפור הזה ,והם ייענו להזמנה ,ויוכלו להשתתף בטקס .אכן ,כמאמר השיר" :כולנו רקמה אנושית אחת" ... מעפילי קלאדובו-שאבאץ .פרק עצוב בתולדות העפלה התבוננו בתמונות אולי אתם תכירו מישהו מהם? אני מזהה רק את אהוד נהיר בשורה העליונה חמישי מימין. 14 15 16 התאחדות עולי יוגוסלביה משתתפת בצער משפחת הוניג ומשפחת פל במותו, בטרם עת של יצחק פל ז"ל פורסם בעיתון זוהר הצפון ב 28/65/21 עצרת יום הזיכרון לשואה ולגבורה בכרמיאל "היחיד והיחד" היה הנושא המרכזי בעצרת יום השואה תשע"ב בכרמיאל .את הסיסמא היפה הזאת חרזו תלמידי בית ספר "שחר" שהגיעו, מלווים בשני חיילי נח"ל לאנדרטה שרחוב במעלה הכרמים" ,יד ליהודי ורבאס" (באצ'קה, יוגוסלביה) ,אשר נספו בשואה ,הניחו שם פרחים, הדליקו נרות זיכרון ונפגשו עם מר זאב ולאדיסלב הוניג בן ה( 55 -עד מאה ועשרים) .הנערים שמעו ממר הוניג את עדותו כניצול שואה והיו איתו יחד, כמחווה של סולידריות והזדהות ,בטקס אישי ונוגע ללב. תלמידי בית ספר "שחר" נפגשים ,זו השנה השנייה ,עם מר הוניג ,במסגרת מדרשה – "משואה לתקומה" ,המתקיימת בבית הספר. המפגש השנה היה מוצלח במיוחד בגלל שמר הוניג הוא אדם מיוחד ומרתק ,בזכות עצמו ,וגם בשל האנדרטה והסיפור שעומד מאחוריה. 17 האנדרטה הוקמה בשנת ,2828תוכננה ובוצעה ע"י מר אברהם טובאי. בזמן מלחמת העולם השנייה הגרמנים הרסו את בית הכנסת בעיר וארבס שביוגוסלביה .בין ההריסות נמצאה אבן בצורת לוחות הברית שעליה חקוקים עשרת הדברות .כומר פרוטסטנטי ושמו ג .רייריג חילץ את האבן ושמר עליה במשך 16שנה ואז העבירה לשרידי הקהילה היהודית בישראל. זאב הוניג הוא בן לאותה קהילה וניצול יחיד ,כמעט ,מתוך כ 156משפחות יהודיות שהיו בה. זאב מגיע מידי שנה ביום הזיכרון לאנדרטה .זכורים לו ימים שבאזכרה נכחו כ 256איש ועתה הוא היחיד שמגיע אליה. המפגש חשוב למר הוניג ,רב סרן שעשה מילואים עד גיל .06הוא כיחיד מבקש לספר ולהנחיל את עברו לדורות הבאים .הוא מספר את סיפורו בפירטי פרטים ,עומד מול הנוער הקשוב לסיפורו וצמא לדעת את אשר עבר. עו"ד שלמה מושיץ – משרד עורכי דין שלמה מושיץ ,עו"ד ומגשר מוסמך משרדנו מתמחה בטיפול במגוון נושאים בתחום דיני משפחה : הסכמי ממון ,הסכמי גירושים ; עריכת צוואות ; טיפול בבקשות לקיום צוואות ; טיפול בבקשות לקבלת צו ירושה ; ניהול עזבונות וחלוקת ירושות; תביעות רכוש ובעלות על רכוש; גישור בנושא צוות וירושות; עו"ד שלמה מושיץ בעל ניסיון רב בניהול תיקי משפחה מכיר את הרגישות הרבה הכרוכה בטיפול בנושאים משפחתיים ומעניק טיפול אישי צמוד לכל אחד מלקוחות המשרד. ליצירת קשר – עו"ד שלמה מושיץ ,שד' פלי"ם ,2בנין אורן ,חיפה 99033 טל 06-0447660 :פקס 06-0447662 :מייל [email protected] נייד 26 030-7032706 :שעות ביום. ביום שלישי 20/26/1621 ,יקיים "יד ושם ראיון קבוצתי בנושא מחנה הריכוז ג'אקובו והפעילות של הבריגדה המעופפת. כל מי שקשור אישית לאחד מנושאים אלה מתבקש לגב' מרים אביעזר בטלפון 61-5221611או 656-5251505 18 מרים אביעזר באצ'קה טופולה BACKA TOPOLA השואה שפקדה את יהודי אזור הכיבוש ההונגרי של יוגוסלביה עולה ,מבחינת ממדיה המספריים, על הממוצע הכולל של הקורבנות ביוגוסלביה .מתוך 20,666יהודים ,בערב המלחמה נספו 21,566יהודים (.)55.5% מיד עם ראשית הכיבוש הקימו ההונגרים בבאצ'קה שורה של מחנות, בדרך כלל היו אלה מחנות מעבר לקראת הגירוש .רק אחד ממחנות הריכוז בבאצ'קה נועד לשהייה לזמן ממושך. היה זה המחנה בעיירה באצ'קה- טופולה .מחנה זה נוסד ב25.5.2852- והיה תחת פיקוד הונגרי עד מרץ .2855 עובדי הכפיה בבאצ'קה טופולה .התמונה צולמה ב16.2.2851 - בשורה העליונה,הראשון מצד שמאל :ד"ר שטיין אנדריאה (אבא של מירי דרמן ). בשורה השניה ,שני מצד שמאל שטרן יוז'י (דוד של מיצ'י ושלומי שטרן ) מאפריל 2855שימש המחנה כאחד מתחנות המעבר לקראת גירוש אלפי יהודי באצ'קה שנותרו בחיים ,למחנות השמדה בפולין. ב 2851-נמצאה במחנה קבוצה גדולה של יהודים ב"מאסר-מנע" בשל חשד על אהדה לפרטיזנים. בכל ימיו של מחנה באצ'קה-טופולה עברו בו כ 26,666-איש .שליש מהם יהודים. בתקופת הממשל האזרחי ,כשמספר היהודים במחנה הגיע לשיאו ,הותרה תנועה חופשית בין האוהלים ובצריפים ועניינים פנימיים נמסרו לטיפול העצורים – רובם משכילים יהודים מביני הונגרית. במהלך 2851המחנה הצטמצם לכ 166-נפש .הגברים גויסו לגדודי עבודה באוקראינה או למכרות-בור .במחנה נותרו עדיין קומץ גברים .מנהלת המחנה היתה מעוניינת להציג בפני בעלי הברית הגרמניים את הכיבוש בבאצ'קה כשירות למאבק המשותף כנגד הבולשביזם. במחנה נולד הצורך בפעילות פנימית להעסקת העצורים .הפעילויות כללו סוגים של עבודות מועילות כמו בית מלאכה לסריגה*. בית המלאכה שהוקם במחנה הפך למקום של פעילות מחתרתית ותרבותית .בערבים הוצגו בו מערכונים ,עבדו שם על עיתון מחתרתי ונעשתה גם התארגנות של יצירת קשר עם הפרטיזנים. עם כיבוש הונגריה ע"י הנאצים הגרמנים במרץ ,2855שימש המחנה כאחד ממחנות המעבר לקראת גירוש אלפי יהודי באצ'קה למחנות ההשמדה בפולין ,לרוב לאושוויץ. 19 את אחי אני מחפש אבי צבי יוסיפוביץ ז'ל נולד בלסקובץ ב . 2868-בהיותו יתום מאביו עבר עם אימו סופיה ומשפחתו לבלגרד לאחר מלחמת העולם הראשונה . בבלגרד למד את מקצוע הנגרות .למשפחה היו שלושה בנים צבי ,אהרון ודוד ו -שלוש בנות שרה שנישאה ב 2815-לאיזיק לוי מסרייבו , ויקטוריה שנישאה ב 2852-ליקותיאל שרביטי מ ניש וזלטה . בינואר 2852נשא אבי לאשה את זלטה ממשפחת אלהלל שאף היא נולדה בלסקובץ ב 2825 ועברה עם משפחתה לבלגרד . בתחילת המלחמה גוייס אבי לצבא היוגוסלבי ונפל בשבי עם יחידתו .הוא לא זוהה כיהודי ונכלא בסטלאג B 25 יחד עם חיילים סרביים .בהיותו בשבי קיבל גלוייה מאימו המבשרת לו על הולדת בנו שבתאי ב- 15.26.2852 עם תום המלחמה חזר אבי לבלגרד אך לא מצא אף אחד מבני משפחתו. נמצא בידי קטע מעיתון לאחר המלחמה ללא תאריך ובמדור חיפוש קרובים נרשמו הפרטים הבאים : "אני דר' וידה סטפנוביץ מהעיר צאצק מחפשת את שבתאי יוסיפוביץ שנולד ב 14.21.42בן של צבי וזלטה שם נעורים אלהלל הילד גר עם אימו אצל הדוד בבוליבר רבולוציה שדרות המהפכה בלגרד אימו לפני שלקחו אותה הגרמנים ב 2442 -מסרה את הילד לאישה לא ידועה שאחר כך אי אפשר היה למצוא אותה מבוקש כל אחד שיודע פרטים על שבתאי להודיע לדודה שלו ד'ר וידה סטפנוביץ בעיר צאצק המלך לאזר ". 2 אם יש בידי מישהו מידע או פרטים נוספים על משפחתי אשמח לקבלם . האם בעולם זה נמצא אחי כאשר שנינו נושאים אותו שם -שבתאי והאחד אינו יודע על קיומו של השני? תודה שבתאי פולג (יוסיפוביץ) שבתאי פולג 20יובלים משגב 16251 בית 658858516נייד 6515550055 אימייל [email protected] חברים יקרים, הנה חולפת לה שנת תשע"ג ובפתח עומדת לה שנת תשע"ד ועמה תקוות רבות וייחולים לימים שמחים וטובים ! מאחלת לכולכם שנה טובה ,שמחות ,בריאות ושנה של הפתעות נעימות ! שנת פעילות ברוכה ומעניינת ,שנה בה נרבה להפגש !!! גם השנה אנו עדיין זקוקים למתנדבים בתחומים הבאים : א .מרצים (במגוון נושאים ) ,מפעילי סדנאות ומדריכי טיולים ב .ארגון מקומות מפגש (מוסדות ,בתים פרטיים וכו) ... ברצוני להודות מכל הלב לכל האנשים היקרים ,שהעניקו לנו השנה מזמנם ומרצם ! מי בנגינה, שירה ,הרצאה ,ארגון ,עזרה לעולים חדשים ועוד ועוד .... בלעדיכם וללא שיתוף הפעולה שלכם לא היינו יכולים ,אנו חברי הועד להמשיך ולקיים את ההתאחדות ! שנה טובה ! מאחלת מירי דרמן 21
© Copyright 2024