‫גשר‬
‫ביטאון התאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר בישראל‬
‫בקרו אותנו באתר ‪www.hitahdut.com‬‬
‫מספר ‪4‬‬
‫שנה ‪06‬‬
‫אוגוסט ‪1621‬‬
‫התאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר מאחלת לכל יוצאי יוגוסלביה‪,‬‬
‫בארץ ובעולם ולדורות ההמשך‪:‬‬
‫שנה טובה‪,‬‬
‫שנת אושר ובריאות‬
‫שנת שלום ואחווה‬
‫מתוך האינטרנט ‪www.brachot.net‬‬
‫כתבה ‪ :‬אביה‬
‫שנה חדשה עומדת להפציע‬
‫אז כמה איחולים מכל הלב‪,‬‬
‫לפני שזו תגיע‪.‬‬
‫שנת אמונה וגאולה שלמה‬
‫שנה של אחווה ושלום‬
‫שנת בריאות‪ ,‬שנה של נחת‬
‫שנת אושר שמכל כיוון תהיה‬
‫מוצלחת‬
‫ובעיקר שתבוא זו הבאה לטובה‬
‫ושנזכה להיות תמיד בשמחה!‬
‫‪1‬‬
‫משה בן‪-‬שחר‬
‫דבר היו"ר‬
‫אני פשוט לא יודע מה לומר‪ ,‬והאמת היא שפשוט אין מילים בפי!‬
‫ביום חמישי ה – ‪ 10/62‬ערכנו את האסיפה הכללית של ההתאחדות לשנת ‪ .1621‬האסיפה‬
‫הכללית של ארגון‪ ,‬עמותה‪ ,‬צריך להיות אירוע מכונן ואבן יסוד בדרכה של כל עמותה‪ .‬זה המקום‬
‫בו צריך להיקבע מדיניות העמותה ודרך הפעולה שלה לפחות לשנה הקרובה‪ ,‬אם לא לטווח ארוך‬
‫יותר‪ ,‬ואתם פשוט לא באים!!‬
‫לא היכפת לכם מדרכה של ההתאחדות? אתם לא מרגישים שההתאחדות שייכת גם לכם? מה‪,‬‬
‫היא רק גוף המשרת אתכם? אתם משלמים דמי שירות ומקבלים שירותים מהגוף הזה וזהו?‬
‫בושה!‬
‫ובכן הייתה אסיפה כללית שאישרה את הדו"ח המילולי ואת הדוחות הכספיים לשנת ‪.1622‬‬
‫בשלב זה אני מבקש להודיע על רצוני לפרוש מהתפקיד של היו"ר‪ .‬אשמח להחזיק בו עד שתמצאו‬
‫מועמד אחר לתפקיד‪ .‬אנחנו‪ ,‬גרעין חברי הועד‪ ,‬עובדים ועושים ומתאמצים ומשקיעים ונדמה לי‬
‫שעד היום עם הרבה תוצאות טובות‪ ,‬מרגישים נזנחים ובודדים במערכה‪ .‬אנחנו לא יכולים‬
‫להמשיך להתנהל כך גם בעתיד‪ .‬זוהי התאחדות של חברים והצפי הוא שלפחות תהיה איזו שהיא‬
‫תרומה של החברים‪ ,‬ולא היא!!‬
‫אז‪ ,‬אם לא יהיה איזה שהוא שיפור דרסטי בנתינה וברצון לתרום‪ ,‬אני לא מאמין שאנחנו‪ ,‬הגרעין‬
‫הפעיל של הועד‪ ,‬נוכל להמשיך‪ ,‬והאחרון שיסגור את האור!‬
‫ביום שני ה – ‪ 62/26/1621‬אנו מתכננים לערוך את הפיקניק השנתי שלנו‪ ,‬אעה"ת (אם עדין‬
‫ההתאחדות תתקיים)‪ .‬הפיקניק מתוכנן‪ ,‬כמו בכל שנה ביער בבן שמן ליד גמזו‪ .‬מתוכנן שוב לשכור‬
‫מערכת הגברה ולדאוג להופעת אמנים‪.‬‬
‫ארגון כזה מחייב התארגנות מוקדמת וגם התארגנות בבוקרו של יום הפיקניק‪ .‬צריך "לתפוס"‬
‫מקום ולסמן אותו‪ ,‬להציב שלטים בדרך לארגן שולחנות וכסאות ועוד‪ .‬בקיצור צריך מתנדבים‬
‫שיטפלו בכל האירוע ואנו מבקשים מה"צעירים ברוחם" להתקשר אלינו לטל' ‪ 656-1550552‬ו'או‬
‫‪ 656-1550551‬ולהתנדב‪.‬‬
‫באסיפה הכללית דנן הודעתי כי ברצוני לעזוב את תפקיד היו"ר ולכן אני מבקש מכל מי שמעוניין‬
‫ורוצה להודיע לנו על כוונתו להיבחר כיו"ר ההתאחדות ו‪/‬או להמליץ לנו על מועמד מתאים‪ .‬אנו‬
‫מחכים להצעותיכם!‬
‫חברי ההתאחדות מקדמים בברכת ברוכים הבאים וקליטה מהירה את העולה החדש‬
‫רדומיר פסיץ‬
‫התאחדות עולי יוגוסלביה משתתפת בצערה של משפחת פוגל‪,‬‬
‫בארץ ובסרביה‪ ,‬במות דנילו פוגל ‪ DANILO FOGEL‬ז"ל‪.‬‬
‫מילאן פוגל‪ ,‬בנו של המנוח‪ ,‬הוא העורך של ‪ MOST‬העלון‬
‫הסרבו‪-‬קרואטי של ההתאחדות וננאד פוגל הוא יו"ר הקהילה‬
‫היהודית בזמון‪.‬‬
‫התאחדות עולי יוגוסלביה מאחלת למשפחת פוגל שלא ידעו‬
‫עוד צער ושנשמת האב ת‪ .‬צ ‪.‬ב‪ .‬ה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מתוך אתר ‪ JTA‬באינטרנט‬
‫תרגום מאנגלית‪ ,‬משה בן‪-‬שחר‬
‫בר מצווה בגיל ‪25‬‬
‫ברנקו לוסטיג‪ ,‬זוכה שני פרסי אוסקר עבור "רשימת שינדלר" ו"גלדיאטור" חגג ב – ‪ 1‬למאי‬
‫‪ ,1621‬באושוויץ לפני צריף מס' ‪ ,15‬את מסיבת הבר מצווה שלו‪.‬‬
‫ברנקו לוסטיג החמיץ‪ ,‬בגיל ‪ ,21‬את טקס בר המצווה שלו מאחר ושבאותה תקופה היה אסיר‬
‫באותו צריף עצמו‪.‬‬
‫ברנקו לוסטיג גורש מקרואטיה למחנה ההשמדה כשהיה בן ‪.26‬‬
‫לרגל טקס בר המצווה שלו‪ ,‬ברנקו לוסטיג‬
‫ליווה חלק מ – ‪ 26,666‬משתתפי מצעד‬
‫החיים‪ ,‬כלומר כמעט את כל בני הנוער‬
‫שהשתתף במצעד‪.‬‬
‫סיפור חייו של ברנקו לוסטיג מהאסיר‪ ,‬הילד‪,‬‬
‫מפיק הוליוודי מצליח‪ ,‬נראה כל כך בלתי‬
‫סביר כך שגם הוא וגם חברו הטוב‪ ,‬סטיבן‬
‫שפילברג היססו להביאו את סיפורו לקהל‪.‬‬
‫ברנקו לוסטיג יושב בביתו במערב לוס‬
‫אנג'לס‪ ,‬ומספר‪:‬‬
‫כאשר המשטר הקרואטי שהיה בובה של‬
‫הנאצים התחיל לאסוף את היהודים‪ ,‬הצטרף‬
‫אביו ליחידת פרטיזנים‪ .‬ברנקו ואמו נעצרו‬
‫ונשלחו לאושוויץ‪ .‬עם הגעתם למחנה הריכוז הם הופרדו למרות שברנקו היה רק ‪.26‬‬
‫הוא ניצל ממוות מידי בגלל שהיה גבוה והצליח להציג את עצמו כבן ‪ 20‬ולכן מתאימים לעבודה‪.‬‬
‫לאחר המלחמה‪ ,‬חזר לוסטיג קרואטיה‪ ,‬ובהמשך הצטרף לחברה מקומית להפקת סרטים‪ .‬כאשר‬
‫סדרת הטלביזיה של רשת הטלביזיה ‪" ABC‬רוחות מלחמה" עשתה מספר צילומים בקרואטיה‪,‬‬
‫הצטרף לוסטיג ל ‪ ABC‬כמפיק שותף‪ .‬הוא עבר לארצות הברית בשנת ‪ 2855‬כדי לעבוד על סרט‬
‫ההמשך‪" ,‬מלחמה וזיכרון"‪ .‬זמן קצר לאחר הגעתו לארצות הברית‪ ,‬לוסטיג הוצג בפני שפילברג‪.‬‬
‫שלוש שנים לאחר מכן‪ ,‬החל שפילברג לתכנן את הסרטת הסרט "רשימת שינדלר"‪ .‬הוא הזמין את‬
‫לוסטיג לפגישה קצרה‪ ,‬השניים שוחחו זמן מה לפני שפילברג הגיע לנקודה‪" .‬אתה המפיק שלי‪",‬‬
‫אמר‪ .‬רגע זה סימן את תחילתה של מערכת יחסים מקצועית ואישית מתמשכת‪" .‬רשימת שינדלר"‬
‫זכה באוסקר הסרט הטוב ביותר בשנת ‪ ,2881‬יחד עם ‪ 0‬פרסי אוסקר נוספים‪ .‬במהלך הטקס‪,‬‬
‫הצטרף לוסטיג לשפילברג על הבמה והשורה הראשונה שלו על הבמה היתה "המספר שלי היה‬
‫‪ .A3317‬אני ניצול שואה‪" .‬‬
‫מלבד נקודות הזכות שיש לו בהוליווד עם סרטים כמו "בחירתה של סופי"‪" ,‬בלאק הוק דאון"‪,‬‬
‫ו"אמריקן גנגסטר"‪ ,‬לוסטיג גם מארגן‪ ,‬בזאגרב בירת קרואטיה ‪ ,‬פסטיבל שנתי של סרטים בנושא‬
‫השואה וישראל‪ .‬לפני כמה חודשים‪ ,‬פנה אל לוסטיג‪ ,‬פיל בלייזר‪ ,‬שותפו של לוסטיג בחברת‬
‫הסרטים ‪ ,Six Point Films production company‬ונשיא קבוצת בלייזר מדיה‪ ,‬הכוללת את‬
‫רשת הטלביזיה‪ ,‬החיים היהודיים ברשת‪.‬‬
‫בשנה שעברה‪ ,‬שידרה הרשת מבזקים ממצעד החיים ‪ -‬אירוע שנתי אשר מביא כ ‪26,666-‬‬
‫משתתפים‪ ,‬תלמידי כתות י"א בתיכון וקשישים מ ‪ 56-‬מדינות‪ ,‬לפולין ובכוונתה לעשות זאת שוב‬
‫בשנת ‪ .1621‬בלייזר הציע לוסטיג להשתתף במצעד החייםו בעת ובעונה אחת‪ ,‬לחגוג את בר‬
‫המצווה הוא החמיץ ‪ 05‬שנים קודם לכן‪.‬‬
‫לוסטיג חשב שזה רעיון נהדר‪.‬‬
‫השנה (‪ ,)1621‬יבקר ב ‪ 2‬במאי‪ ,‬באושוויץ‪ ,‬במצעד חיים‪ ,‬ביום הזיכרון לשואה ולגבורה‪ ,‬לציון‬
‫הרצח הנאצי של ‪ 0,666,666‬יהודים ולהתחייב להילחם בחוסר סובלנות ודעה קדומה בעתיד‪,‬‬
‫ולמחרת בבוקר‪ 1 ,‬במאי חגג לוסטיג את בר המצווה שלו ליד צריף מספר ‪ ,15‬לבוש בטלית‬
‫שקיבל ב ‪ 5‬אפריל כמחווה מ ‪.Universal Studios‬‬
‫‪3‬‬
‫ברנקו לוסטיג הודיע באותו יום כי הוא תורם מלגה כדי לכסות את העלות של ‪ 26‬משתתפים‬
‫בתהלוכות בעתיד‪ .‬בשעות אחר הצהריים‪ ,‬גדוד עצום של בני נוער‪ ,‬בליווי ניצולים ישראלים‪,‬‬
‫פולנים ונכבדים אחרים‪ ,‬צעדו כשלושה ק"מ‪ ,‬מאושוויץ לבירקנאו‪ ,‬מרכז ההשמדה של המתחם‬
‫אושוויץ ואתר תאי הגזים והמשרפות‪.‬‬
‫שם‪ ,‬לוסטיג וניצולים אחרים סיפרו את חוויותיהם‪ ,‬הדליקו נרות נשמה והתפללו‪ .‬בינתיים‪ ,‬כמו כל‬
‫נער בר מצווה‪ ,‬לוסטיג ליטש ונאם את נאומו‪ .‬הוא ציין את התחייבותו‪ ,‬כאסיר הצעיר ביותר בצריף‬
‫שלו באושוויץ‪ ,‬לספר לעולם על גורלם של אסירי המחנה שלא שרד‪ .‬לוסטיג סיים את נאומו במלים‬
‫אלה‪" :‬המסר שאני רוצה לחלוק היום הוא החשוב ביותר שלמדתי בשנים שלי במחנות הריכוז‪ .‬זהו‬
‫מסר של סובלנות‪ .‬על כולנו להסתדר אחד עם השני‪ .‬עלינו לשאוף לכבד ולאהוב אחד את השני‪,‬‬
‫כך שהימים הנוראים של השואה לעולם לא יבקרו אותנו שוב‪ .‬סובלנות היא המסר של הבר‬
‫המצווה שלי רוצה היום‪" ,‬לעולם לא עוד" תקוותי והחלום שלי תמיד "‪.‬‬
‫מאת‪ :‬תמירה צדקיהו‪-‬חסון‬
‫פורסם באתר ‪www.gotravel.co.il‬‬
‫יהודי ספליט – שרידים לקהילה עתיקה‬
‫בעיר הרומית סאלונה‪ ,‬הסמוכה לספליט‪ ,‬ישבו יהודים כבר במאה השלישית לספירה‪ .‬בעת‬
‫הכיבוש האווארי במאה השביעית‪ ,‬נמלטו תושבי סאלונה אל האזור המבוצר שהיה בעבר הארמון‪.‬‬
‫תעודות שנמצאו מלמדות על קיומו של בית כנסת‪ ,‬כבר בסוף המאה ה‪ ,25-‬ואילו המצבה העתיקה‬
‫ביותר בבית הקברות היהודי היא משנת ‪.2521‬‬
‫יהודי ספליט‪ ,‬ספרדים שהגיעו מספרד דרך איטליה וכאלה שהגיעו ממדינות הבלקן בחסות‬
‫השלטונות העות'מאניים‪ ,‬עסקו במסחר‪ ,‬רפואה וחייטות‪ .‬יהודי העיר שישבו בסמוך לחומות‪ ,‬עזרו‬
‫לתושבי העיר להגן עליה מפני התקפה עות'מאנית‪ ,‬ממגדל השמירה הסמוך לגטו‪ ,‬ששמו הוסב‬
‫מאז למגדל היהודים (‪.)Zidovska Kula‬‬
‫במלחמת העולם השניה‪ ,‬כשאיטליה כבשה את ספליט‪ ,‬נמנו בה ‪ 566‬יהודים‪ ,‬בחלקם כאלה‬
‫שברחו מארצות הכיבוש‪ .‬עד שנת ‪ 2851‬כבר התקבצו בעיר כמה אלפי פליטים מאוסטריה‪ ,‬פולין‬
‫וצ'כוסלובקיה‪ .‬קרואטיה היתה תחת שלטונו של אנטה פאבליץ'‪" ,‬הקצב מהבלקן"‪ ,‬ולמרות זאת‬
‫הצבא האיטלקי אסר על משלוח יהודים להשמדה‪.‬‬
‫ביוני ‪ 2851‬הרס המון פרוע את בית הכנסת‪ ,‬את ספר התורה שרפו בכיכר‪ ,‬בזזו רכוש והרסו בתי‬
‫היהודים‪ .‬בעקבות כך ובלחץ הגרמנים‪ ,‬נכלאו היהודים במחנות איטלקים באיי דלמטיה‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ ,2851‬לפני שהאיטלקים עזבו את ספליט ופינו את הדרך לגרמנים‪ ,‬עלו מאות יהודים‬
‫על ספינות קטנות וברחו לעבר איים שבהם היו פרטיזנים‪ ,‬או חצו את הים לעבר איטליה‪ .‬רבים‬
‫מהם הצטרפו לפרטיזנים שפעלו בקרואטיה‪ .‬יתר היהודים נשלחו לסרביה‪ ,‬למחנה ליד בלגרד‪,‬‬
‫ולא שבו עוד‪.‬‬
‫‪ 256‬מתוך ‪ 566‬יהודי ספליט נרצחו במלחמה‪ .‬אחרי‬
‫המלחמה שבו לעיר ‪ 201‬יהודים וכיום חיים בה כ‪266 -‬‬
‫יהודים בלבד‪.‬‬
‫בית כנסת מהמאה ה‪ 20-‬נמצא במקום בו היה בעבר‬
‫הגטו‪ ,‬בקצה הצפון‪-‬מזרחי של חומת העיר העתיקה‪,‬‬
‫בסמוך לכיכר נרודני (‪ ,)Narodni‬בסמטה צרה בשם‬
‫סמטת היהודים (‪ .)Zidovski Prolaz‬אל בית הכנסת‬
‫מובילות מדרגות צרות‪ .‬זהו בית כנסת ספרדי‪,‬‬
‫מהעתיקים בעולם שעדיין פועל ברציפות‪ .‬בבית הכנסת‬
‫מוצב לוח זיכרון ליהודי ספליט‪ ,‬שנשלחו ב‪21-‬‬
‫באוקטובר ‪ 2851‬למחנות הריכוז‪.‬‬
‫כותבת שורות אלו מדריכה קבוצת מטיילים בבית הכנסת בספליט (צילום‪ :‬אבישי טייכר)‬
‫על גבעת מריאן (‪ ,)Marjan‬משקיף על העיר והנמל‪ ,‬נמצא בית הקברות היהודי‪ ,‬שהיה פעיל עד‬
‫מלחמת העולם השנייה ונחשב לאחד מבתי הקברות החשובים ביוגוסלביה לשעבר‪ .‬בית הקברות‬
‫מוקף חומה ושער (שלפעמים פתוח ולפעמים לא) והוכרז על ידי העירייה כאתר שמור‪ ,‬אך למרות‬
‫זאת ניכרת בו עזובה רבה ועל החומה צוירו סימני צלבי קרס‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫המקום נוסד ב‪ ,2521-‬לאחר שמגורשי ספרד ופורטוגל התיישבו בספליט‪ .‬בבית הקברות מאות‬
‫מצבות‪ ,‬שעל רובן כיתוב השמות הוא בעברית‪ ,‬ובחלקן הוסיפו כיתוב גם בשפות אחרות‪ .‬פרט‬
‫למספר פריטים קטן‪ ,‬הקברים אינם מעוטרים‪.‬‬
‫בסוף המאה ה‪ 28-‬נבנה בכניסה לבית הקברות חדר תפילה‪ ,‬שכיום משמש כבית קפה‪ .‬בפרסומי‬
‫המסעדות אפשר למצוא את הפרסומת המתארת אותו‪" :‬בכל שעה ביום אתה יכול לבוא לכאן‪,‬‬
‫ללגום כוס קפה או קוקטייל‪ ,‬ולהתרשם מנופיה של ספליט‪ ,‬מהמרפסת הקדמית לפני בית הקברות‬
‫היהודי"‪...‬‬
‫מתוך אתר ארגון הפרטיזנים לוחמי המחנות והגיטאות‬
‫הכיבוש ההונגרי‪ :‬גרדומים עבדו שעות נוספות‪.‬‬
‫ב‪ 21 -‬לנובמבר ‪ ,2852‬התכנס בעיר סובוטיצה (‪ ,)Subotica‬לא רחוק מן הגבול ההונגרי‪ ,‬בית דין‬
‫צבאי מיוחד למשפט ראווה ראשון‪ .‬הועמדו לדין כמה עשרות נאשמים בפעולות חבלה נגד‬
‫שלטונות כיבוש הונגריים‪ .‬על ‪ 15‬נאשמים ראשיים נגזר דין מוות בתליה‪ .‬ביניהם היו ‪ 26‬יהודים‪5 .‬‬
‫פעילי מחתרת יהודיים נתלו מיד‪ :‬עדן – אדמונד קורנשטיין (‪ ,)Kornstajn‬ד"ר זינגר אדולף‬
‫(‪ ,)Singer‬יליד ‪ ,2826‬קונסטנטין לאקנבך (‪ ,)Lakenbah‬וול לולה (‪ ,)Val‬קולמאן מאייר ((‪,Majer‬‬
‫ניקולה מאייר (‪ ,)Majer‬ניקולה גרזון ((‪ ,Gerzon‬שוואלב ניקולה (‪ ,)S'valb‬יליד ‪ ,2865‬פאניה‬
‫באלוג (‪ )Balog‬ופרל גלרט‪ ,)Perl( ,‬יליד ‪ 2825‬סטודנט לרפואה‪ .‬ממארגני חוליות החבלה בעיר‬
‫ואיש המודיעין של המחתרת‪ .‬שנים מהם נדונו שלא בפניהם‪ .‬לאדיסלב גרוס (‪ )Gros‬וטיבור‬
‫גוטסמן (‪ ) Gotesman‬הצליחו לברוח ולהסתתר בהונגריה הסמוכה‪ .‬בפסק הדין צוין כי עונשים‬
‫חמורים נגזרו משום ש"יהודים הם חלק של הקשר העולמי הבינלאומי‪-‬ציוני בשרות הבולשביזם‪"...‬‬
‫במסע המעצרים נאסרו קרוב ל‪ 266-‬יהודי סובוטיצה‪ .‬שנחשדו בפעילות מחתרתית‪ .‬במשפט‬
‫האחרון‪ ,‬ב‪ 22-‬למרס ‪ ,2851‬מבין ‪25‬‬
‫נאשמים שהועמדו לדין‪ 51 ,‬היו יהודים‪.‬‬
‫להם נגזרו להם עונשי מאסר כבדים של‬
‫‪ 26‬עד ‪ 25‬שנים‪ 16 .‬מהם נספו בבתי כלא‬
‫או בעבודות הכפיה‪.‬‬
‫במהלך חודש אוקטובר ‪ 2852‬נאסרו גם‬
‫כ‪ 86 -‬מיהודי בירת החבל‪ ,‬נובי‪ -‬סאד‬
‫(‪ .)Sad Novi‬במשפט ראווה ראשון‪ ,‬ב‪-‬‬
‫‪ 15‬באוקטובר‪ ,‬נגזר עונש מוות על ‪0‬‬
‫נאשמים יהודיים שנתלו באותו יום‪.‬‬
‫ביניהם היו‪ :‬אוטו בלאם ((‪ ,Blam‬סטודנט‬
‫יליד ‪ ,2828‬רודולף גרין (‪ )Grin‬יליד‬
‫‪ ,.2825‬פרניו קארדוש (‪ )Kardos‬יליד‬
‫‪ ,2812‬רודולף קלאוס (‪ )Klaus‬יליד‬
‫‪ .2811‬ב‪ 12 -‬בנובמבר נערך עוד משפט‬
‫ראווה ל‪ 10-‬נאשמים‪ .‬שלושה יהודים נדונו‬
‫למיתה בתליה וגזר דינם בוצע באותו יום‪:‬‬
‫ליוויה‪-‬לילי באם (‪ , )Bem‬אנדריה לדרר‬
‫(‪ )Lederer‬יליד ‪ ,2825‬זולטאן טימאר‬
‫(‪ ,)Timar‬תלמיד‪ ,‬יליד ‪.2811‬‬
‫במשפטים שנערכו במהלך חודשים‬
‫פברואר ומרס ‪ 2851‬נגזרו שנות מאסר‬
‫ארוכות עם עבודת פרך על ‪ 25‬מיהודי‬
‫העיר‪.‬‬
‫באם ליביה – לילי‪ ,‬מראשי המחתרת בבאצ'קה הדרומית‬
‫נתפסה ונתלתה בנובמבר ‪2852‬‬
‫משפטים דומים נערכו גם בערים אחרות של החבל‪ .‬במשפט שנערך בעיר סנטה (‪ )Senta‬ב‪2-‬‬
‫לנובמבר ‪ 2852‬נדונו למות בתליה ‪ 5‬יהודים‪ :‬ד"ר אישטוואן גרא ‪ ))Gere‬יליד ‪ ,2868‬דנש לוי‬
‫‪5‬‬
‫(‪ )Levi‬יליד ‪ ,2821‬קרול לוי (‪ )Levi‬יליד ‪ ,2825‬אישטוואן מילר (‪ )Miler‬יליד ‪ ,2820‬מאצ'אש‬
‫ספירוא (‪ )Spiro‬יליד ‪.2825‬‬
‫במשפט שנערך בעיר סומבור (‪ )Sombor‬הועמדו לדין ‪ 28‬יהודים‪ .‬ד"ר ננדור פופר ((‪ ,Poper‬יליד‬
‫‪ 2552‬נדון למוות והוצא להורג‪ .‬אחרים נדונו לעונשי מאסר עם עבודת פרך‪.‬‬
‫במחצית השנייה של נובמבר ‪ 2852‬ועד ראשית ‪ 2851‬נגזרו יותר ממאה עונשי מוות‪ .‬כשליש מן‬
‫הנדונים למוות היו צעירים יהודיים‪.‬‬
‫כתוצאה מפעולות דיכוי אכזריות אלה עד ראשית ‪ 2851‬נבלמה תנועת ההתנגדוחת בחבל‪ .‬פעילי‬
‫המחתרת שהצליחו לחמוק מגל המאסרים ירדו למחתרת עמוקה או שנימלטו לשטח הונגריה‬
‫גופא‪ .‬רובם לבודפשט‪ .‬רבים מהם המשיכו שם בפעילות מחתרתית‪.‬‬
‫עם פירוקה של יוגוסלביה‪ ,‬אחרי באפריל ‪ ,2852‬סופח להונגריה השטח המישורי של באצ'קה‬
‫‪ ))Bac'ka‬ובאראניה (‪ )Baranja‬שהיו החלק הצפוני של יוגוסלביה שכונה ווייבודינה‬
‫(‪ .) Vojvodina‬חבל מישורי זה היה "אסם חיטה" של מרכז אירופה‪ .‬כך גם היה בתקופת מלחמת‬
‫העולם השנייה כאשר הכובשים ההונגריים והגרמניים דאגו שחבלים אלה ימשיכו להיות מקור‬
‫לאספקה חיונית זו לארצותיהם ולצבאם‪ .‬בחבלים אלה עברו גם קווי תחבורה ומסילות ברזל‬
‫חיוניים והכובשים דאגו להבטיח שיהיו כשרים להובלה‪.‬‬
‫אוכלוסיית החבל הי יתה מעורבת‪ ..‬כשליש מאוכלוסייתו היו דוברי הונגרית‪ ,‬כשליש היו סרבים‬
‫והשאר מיעוטים אחרים‪ ,‬לרבות גרמנים אתניים‪ ,‬וגם מיעוט יהודי‪ .‬בחבל זה חיו ערב המלחמה‬
‫קרוב ל‪ 16-‬אלף יהודים או כרבע מכלל יהודי יוגוסלביה‪ .‬היהודים התגוררו ברובם ב‪ 5 -‬ערים‬
‫גדולות – סובוטיצה ((‪ ,Subotica‬נובי סאד (‪ ,Sad( Novi‬סומבור ((‪ Sombor‬וסנטה ((‪.Senta‬‬
‫יהודים אלה‪ ,‬ברובם משכילים‪ ,‬לא היו רחוקים מן התרבות ההונגרית ושפתה‪ .‬אבל‪ ,‬שלטון הכיבוש‬
‫שנכפה עליהם היה זר להם‪ .‬הם היו מיד קורבנות דיכוי ורצח של שלטונות הכיבוש‪.‬‬
‫שלוש וחצי שנים נמשך הכיבוש ההונגרי של השטחים היוגוסלביים‪ .‬הכובש ההונגרי הנהיג‪ .‬מיד‬
‫בשטחים אלה משטר חירום צבאי‪ .‬הוקמו בתי דין צבאיים מיוחדים‪ .‬נוהלה מדיניות שיטתית של‬
‫טיהור אתני כלפי אוכלוסיות לא הונגריות‪ .‬אלפי מתיישבים סרביים גורשו‪ .‬כלפי יהודי האזור‬
‫ננקטה מדיניות אנטישמית קיצונית‪ .‬כבר בחודשים הראשונים של הכיבוש ההונגרי החל מסע‬
‫השפלות‪ ,‬עונשין‪ ,‬היטלי חובה ושוד הרכוש היהודי‪ .‬בהמשך גוייסו גברים יהודיים בגילאים ‪20-55‬‬
‫לעבודות כפייה בפלוגות מיוחדות‪ .‬בסוף דצמבר ‪ 2852‬הפעילו שלטונות הכיבוש ההונגריים את‬
‫חוק "ט והר הגזע"‪ ,‬נוסח חוקי הגזע של נירנברג‪ .‬על היהודים הוטלו מגבלות חמורות‪ ,‬על‬
‫תנועתם‪ ,‬על עיסוקיהם‪ .‬כל זה הייתה הקדמה לחיסול המוני של היהודים בחבל זה מאוחר יותר‪.‬‬
‫מן הראוי לציין כי בין שתי מלחמות העולם‪ ,‬ובמיוחד במחצית השנייה של שנות ה‪ ,16-‬הדור‬
‫היהודי הצעיר בחבלים אלה היה חדור רוח אנטי‪-‬נאצית ואנטי‪-‬פשיסטית‪ .‬פעלו שם תנועות נוער‬
‫חלוציות כמו "השומר הצעיר" ו"תכלת – לבן" וגם תנועת בית"ר‪ .‬רבים מחבריהם פנו שמאלה‬
‫והצטרפו תנועה הקומוניסטית והנוער הקומוניסטי או שפעלו במקביל‪ .‬עובדה זו היתה אחד‬
‫הגורמים למקומם הבולט והמשמעותי של היהודים בהתפתחות תנועת המחתרת בשלב ראשון של‬
‫הכיבוש ההונגרי‪ .‬יהודים היו גם בצמרת של תנועת ההתנגדות ובמיוחד בדרגי הביניים של הנהגת‬
‫תנועת המחתרת‪ ,‬בין ראשי חוליות החבלה שפעלו‪ ,‬במנגנון התעמולה המחתרתי וכו'‪,‬‬
‫כבר בחודשים הראשונים לכיבוש ההונגרי‪ ,‬התפתחה‪ ,‬במיוחד בערים‪ ,‬תנועת מחתרת‪ ,‬והופעלו‬
‫עשרות חוליות חבלה‪ .‬אבל‪ ,‬הוקמו רק יחידות פרטיזנים בודדות‪ .‬תנועת פרטיזנים ממשית‪ ,‬בדומה‬
‫לאזורים אחרים של יוגוסלביה‪ ,‬תתפתח באזורים אלה שבשליטה ההונגרית‪ ,‬באיחור רב ותוך‬
‫קשיים רבים‪.‬‬
‫במאמץ לארגן את תנועת הפרטיזנים בחבל בראשית אוגוסט ‪ ,2852‬הוקם מעין שלד של מטה‬
‫פרטיזני מאוחד לחבל וויבודינה‪ .‬עוד בטרם הוקמו היחידות עצמן‪ .‬כמפקד המטה הזה נבחר מאייר‬
‫אוטמר (‪ )Majer‬ואילו כקומיסר פוליטי של המטה מונה – גרוס לאדיסלאב לסלו (‪ .)Gros‬שני‬
‫פעילים יהודיים אלה הם מראשי המחתרת בעיר סובוטיצה‪ .‬מאייר‪ ,‬עורך דין במקצועו‪ ,‬התמנה‬
‫מאוחר יותר למפקד יחידת הפרטיזנים הראשונה שהוקמה ופעלה בבאצ'קה הצפונית‪ .‬לאדיסלב‬
‫גרוס‪ ,‬יליד ‪ 2822‬מסובוטיצה‪ ,‬עמד בראש הוועד המחתרתי לעיר סובוטיצה ובסביבתה‪ .‬לאחר מכן‬
‫מונה לשמש כקומיסר פוליטי של מטה הפרטיזנים של החבל‪ .‬באותו שלב אין בידי מטה‬
‫הפ רטיזנים נשק‪ .‬כדי להשיגו מתכננים לתקוף תחנת משטרה הונגרית שמוקמה בבנין בית הספר‬
‫היהודי ליד בית הכנסת בעיר‪ .‬אולם‪ ,‬הפעולה לא יצאה לפועל‪ .‬סוכני חרש הונגריים היו זריזים‬
‫יותר וחשפו התארגנות מחתרתית זו‪ .‬גרוס עצמו הצליח לברוח לבודפשט‪ ,‬כעבור זמן מה חזר‬
‫‪6‬‬
‫לשטח יוגוסלביה וב‪ 2851-‬הצטרף ליחידת הפרטיזנים שפעלה בחבל זה‪ .‬עם שחרור סובוטיצה‪,‬‬
‫באוקטובר ‪ ,2855‬התמנה גרוס לראש העירייה הראשון של סובוטיצה‪.‬‬
‫בין ראשי הארגון המחתרתי בסובוטיצה‪ ,‬היה גם גוטסמן טיבור (‪ ,)Gotesman‬יליד ‪ ,2822‬פועל‬
‫דפוס‪ .‬ב‪ 2851-‬נתפס ע"י המשטרה ההונגרית‪ .‬בילה בבתי כלא הונגריים שונים עד אשר‬
‫באוקטובר ‪ 2855‬הצליח לברוח‪ .‬סגנו בארגון המחתרתי בעיר היה לאקנבך קונסטנטין‬
‫‪ ,))Lakenbah‬יליד ‪ . 2811‬בצעירותו היה חניך "תכלת לבן"‪ .‬עם ראשית הכיבוש ההונגרי ארגן‬
‫חוליות חבלה‪ ,‬אסף נשק ובעצמו השתתף בפעולות חבלה‪ .‬הוא נתפס ונתלה‪ .‬היה בן ‪ 28‬במותו‪.‬‬
‫בין ראשי תנועת ההתנגדות בעיר שנתלו היו גם ד"ר מאייר קולמן (‪ ,)Majer‬יליד ‪ ,2822‬משפטן‪.‬‬
‫וכן ד"ר זינגר אדולף (‪ ,)Singer‬יליד ‪ ,2826‬רופא‪ .‬אחרי המלחמה הוענק שמו לבית החולים של‬
‫העיר‪.‬‬
‫בין מארגני חולויות חבלה ראשונות בעיר שנתפס ונתלה היה עדן – אדמונד קורנשטיין‬
‫(‪ .) Korenstajn‬אחד משני מכשירי שיכפול מחתרתיים‪ ,‬היה מוסתר בדירתו של לדרר אנדיאש‬
‫(‪ )Lederer‬יליד ‪ .2826‬נתפס ע"י המשטרה ההונגרית ונתלה‪ .‬גוטסמן טיבור ((‪ ,Gotesman‬יליד‬
‫‪ , 2822‬פועל דפוס‪ .‬הצליח להימלט מידי סוכני המשטרה ההונגרית והגיע לבודאפשט שם השתלב‬
‫למחתרת נתפס ונדון שם ל‪ 26-‬שנות כלא‪ .‬באוקטובר ‪ 2855‬השתתף בארגון בריחת האסירים‬
‫מבית סוהר הונגרי‪ .‬גאל אשטוואן ((‪ ,Gal‬נתפס ונשלח ב‪ 2851-‬לעבודות הכפייה במכרה בור‬
‫בסרביה‪ ,‬שם נרצח במחצית השנייה של ‪.2855‬‬
‫בין פעילי המחתרת היהודיים בסובוטיצה שנתפסו והועמדו לדין‪ ,‬היו גם מספר צעירות יהודיות ‪.‬‬
‫בושאן מגדה (‪ ,)Bos'an‬ילידת ‪ ,2811‬נדונה ע"י בית דין צבאי הונגרי ל‪ 21-‬שנות כלא‪ ,‬נשלחה‬
‫לברגן בלזן ושרדה‪ .‬ד"ר היימן יולנדה (‪ ,)Hajman‬ילידת ‪ ,2862‬נתפסה ב‪ 2851 -‬נדונה ושרדה‬
‫בתי כלא הונגריים מאלושביץ' – מארטוש בורישקה (‪ ,)'Martos – 'Malus'evuc‬ילידת ‪,2865‬‬
‫נתפסה בראשית ‪ 2851‬נדונה ל‪ 5-‬שנות כלא‪ ,‬נשלחה לדכאו וברגן בלזן ושרדה‪ ,‬וסנש‪-‬פרסבורגר‬
‫מארטה (‪ ,)Senes-Presburger‬ילידת ‪ ,2820‬נתפסה במרס ‪ ,2851‬נדונה ל‪ 0-‬שנות כלא ושרדה‬
‫את בתי הכלא ההונגריים‪ .‬סקלי ברברה ((‪ ,Sekelj‬ילידת ‪ ,2811‬תלמידה‪ .‬באוקטובר ‪2855‬‬
‫הצטרפה לפרטיזנים‪ .‬שרדה את המלחמה‪ .‬שפיצר אדית ((‪ ,S"picer‬ילידת ‪ ,2815‬תלמידה‪,‬‬
‫נתפסה נשארה בכלא הונגרי עד סוף ‪ .2855‬בק לילי ((‪ ,Bek‬ילידת ‪ ,2815‬תלמידה‪ ,‬נתפסה נדונה‬
‫ונשלחה לכלא בהונגריה‪ .‬באוקטובר ‪ 2855‬שוחררה והצטרפה לפרטיזנים‪.‬‬
‫בגרעין הקשה של תנועת המחתרת בעיר סובוטיצה היו פעילים כ‪ 56-‬מיהודי העיר ועוד כ‪ 06-‬מבין‬
‫הצעירים היהודיים‪.‬‬
‫הפעילים היהודיים בולטו במיוחד במערכת ההסברה המחתרתית המרכזית הדו‪-‬לשונית‪ ,‬סרבית‬
‫והונגרית‪ ,‬לחבל כולו האחראית זו הפעילה בתי דפוס מחתרתיים‪ ,‬דאגה להפצת כרוזים‪ ,‬בולטנים‬
‫של חדשות וכדומה‪ .‬בם ליביה – לילי (‪ ,)Bem‬היתה מראשי מערכת התעמולה המחתרתית של‬
‫החבל כולו‪ .‬בספטמבר ‪ 2852‬נכנסה למארב של השוטרים ובנשק ביד ניסתה לפרוץ‪ .‬נתפסה‬
‫ונתלתה‪. .‬‬
‫מוקד ההתנגדות השני הוקם‪ ,‬בעיר נובי סאד (‪ ,)Sad Novi‬בירתה של ווייוודינה‪ .‬ערב המלחמה‬
‫חיה בה קהילייה יהודית בת ‪ 5.166‬נפש על מוסדותיה וארגוניה המגוונים‪ .‬כבר בקיץ ‪2852‬‬
‫מתחילה לפעול בעיר מחתרת נגד הכיבוש ההונגרי‪ .‬בין מארגני המחתרת וקבוצות חבלה‬
‫ראשונות בעיר נמצאים מספר יהודים‪ .‬כולם נתפסו ונתלו‪ :‬לדרר אנדרש ‪ -‬אנדריה (‪ ,)Lederer‬גרין‬
‫רודולף (‪ ,)Grin‬אוטו בלאם (‪ ,)Blam‬קארדוש פראניו (‪ Kardos(,‬קלאוס רודולף (‪ ,)Klaus‬תימר‬
‫זולטאן (‪.)Timar‬‬
‫קום מילאן (‪ ,)Kom‬יליד ‪ , 2811‬תלמיד‪ ,‬היה בין מארגני חוליות חבלה ובעצמו השתתף בפעולות‬
‫חבלה שונות‪ .‬באפריל ‪ 2851‬נהרג מות גבורים‪ .‬מקום המסתור שלו נחשף ובקרב יריות שהתפתח‬
‫הצליח להרוג שוטר אחד ולפצוע שוטר אחר‪ .‬ו נפצע בעימות וכדי לא לפול חי לידיהם‪ ,‬התאבד‪.‬‬
‫מיקש ג'רג' (‪ ,)'Mikes‬יליד ‪ ,2811‬סטודנט‪ ,‬בפברואר ‪ ,2851‬בעת ביצוע אחת מפעולות החבלה‬
‫שעמד בראשה‪ ,‬התפתח קרב יריות עם השוטרים ובו נהרג‪.‬‬
‫בראש חולית חבלה אחרת בעיר עמד איסאקוביץ' איסק (‪ ,)'Isakovic‬לפני המלחמה היה פעיל‬
‫בתנועה הרביזיוניסטית‪ ,‬במחצית השנייה של ‪ 2852‬הצטרף לאחד היחידות הפרטיזנים הראשונות‬
‫שפעלו באזור‪ .‬ב‪ 2851-‬נפל בקרבות עם הגרמנים‪ .‬שיר פרטיזנים שחיבר נפוץ מאוד בתקופת‬
‫המלחמה‪.‬‬
‫בין הפ עילים המרכזיים במחתרת בעיר נמצאו גם מספר נשים יהודיות‪ :‬סאס אגנש (‪,)Agnes‬‬
‫ילידת ‪ . 2825‬בגל המאסרים היא הצליחה להימלט לבודפשט‪ .‬גם שם השתלבה במחתרת‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫נתפסה‪ .‬שרדה את מחנות הריכוז דאכאו וברגן בלזן‪ .‬מרטה הוסר (‪ ,)Husar‬ילידת ‪2816‬‬
‫סטודנטית לרפואה‪ .‬נתפסה ב‪ 2851-‬ונדונה ל‪ 21-‬שנות כלא‪ .‬באוקטובר ‪ 2855‬הצליחה לברוח‬
‫מבית הסוהר ההונגריים והצטרפה לפרטיזנים‪ .‬שטיינר הנריאטה (‪ ,)Stajner‬ילידת ‪ ,2816‬פקידה‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ 2852‬נתפסה ונדונה לשנות כלא רבות‪ .‬אחר כך נמסרה לגרמנים והועברה למחנה ריכוז‬
‫ברגן בלזן‪ .‬שרדה את המלחמה‬
‫פעילת מחתרת אחרת מנובי סאד היתה זורה ראקושי ‪-‬שר(‪ ,)Rakosi-Ser‬ילידת ‪ .2828‬היא‬
‫היי תה אחותו של מאטיאס ראקושי‪ ,‬המנהיג הקומוניסטי ההונגרי הוותיק‪ ,‬ולימים מנהיגה של‬
‫הונגריה אחרי השחרור‪ .‬בגל המאסרים הצליחה להימלט מנובי סאד לבודפשט‪ .‬שם נתפסה‬
‫ונשלחה לאושוויץ‪ .‬הצליחה לשרוד אך נפטרה אחרי השחרור ב‪.2855 -‬‬
‫יצוין כי בעיר נובי סאד התארגנו בקיץ ‪ 2852‬כ‪ 16-‬חוליות חבלה מחתרתיות בהם השתתפו ‪26-56‬‬
‫צעירים יהודיים‪ .‬מרבית חברי השומר הצעיר בעיר‪ ,‬שהיה ערב המלחמה אחד הקנים החזקים‬
‫ביוגוסלביה עם ‪ 256‬חברים‪.‬‬
‫במהלך מחצית השנייה של חודש יולי וראשית אוגוסט ‪ 2852‬חוליות החבלה שרפו ‪ 16‬אסמי חיטה‬
‫באזור ועקרו עמודי טלפון וחובלו ‪ 06‬קווי טלפון וטלגרף ששיתקו זמנית את תחנת הרכבת‪ .‬היה‬
‫ניסיון לחבל בחניון עם ‪ 066‬כלי רכב צבאיים שלא עלה יפה‪ .‬פעילי המחתרת ציירו גם סיסמאות‬
‫אנטיי‪-‬נאציות ברחבי העיר‪.‬‬
‫גם בערים ועיירות אחרות של החבל התפתחו ארגוני המחתרת וגם בהם נטלו חלק פעילים‬
‫יהודיים לא מעטים‪.‬‬
‫בעיר סנטה (‪ ,)Senta‬בה חיו ערב המלחמה ‪ 2.556‬יהודים‪ ,‬בין מארגני המחתרת המרכזיים בלט‬
‫ד"ר גרה אישטוואן (‪ ,)Gere‬יליד ‪ ,2868‬רופא שיניים בעיר‪ .‬הוא ארגן בעיירה את הגרעין הראשון‬
‫של חוליות החבלה ויחידת הפרטיזנים‪ .‬בין היתר‪ ,‬הכין תערובת של חומרים דליקים לביצוע‬
‫החבלות‪ ,‬הוא נתפס ונתלה‪.‬‬
‫בקבוצת מחתרת בעיר זו היו פעילים‪ :‬מילר אישטוואן (‪ ,)Miler‬יליד ‪ 2820‬שמונה לשמש מפקד‬
‫חוליית החבלה המקומית וכן מפקד יחידות הפרטיזנים שיקומו בעתיד‪ ,‬שפירו מאצ'אש (‪,)S'pira‬‬
‫יליד ‪ ,2825‬אחים לוי (‪ ,)Levi‬קארולי‪ ,‬יליד ‪ ,2828‬ודנש‪ ,‬יליד ‪ .2821‬כולם נתפסו בראשית נובמבר‬
‫‪ 2852‬ונתלו‪ .‬קריאתם האחרונה היתה "מות לפשיזם!"‪.‬‬
‫גם בעיר השלישית בגודלה של החבל‪ ,‬סומבור (‪ ,)Sombor‬בה ובסביבתה התגוררו ערב‬
‫המלחמה כ‪ 2.066-‬יהודים‪ ,‬פעלו קבוצות חבלה בהשתתפות יהודים רבים‪ .‬מבין הפעילים בתנועת‬
‫ההתנגדות ומקימי חוליות חבלה‪ ,‬ניתן להזכיר את ד"ר פישר אנדראש (‪ ,)Fis'er‬יליד ‪ .2825‬הוא‬
‫נתפס ונדון ל‪ 0-‬שנות כלא ונספה ב‪ .2851-‬מבין ‪ 20‬קבוצות נוער מחתרתיות שפעלו בעיר‪ ,‬קבוצה‬
‫אחדת היתה על טהרת צעירים יהודיים שבראשה עמד בוקור לאסלו ‪ -‬לאדיסלב (‪ ,)Bokor‬יליד‬
‫‪ .2812‬הוא נתפס ונדון ל‪ 0-‬שנות כלא‪ ,‬הוצא להורג ב‪ 2851-‬כתגובה לבריחת מספר אנשים‬
‫ממחנה לעבודות כפיה באוקראינה‪ .‬בין חבריה היו בראון אולגה ‪ ,))Braun‬ילידת ‪ ,2811‬תלמידה‪,‬‬
‫נתפסה ונדונה ל‪ 1-‬שנות כלא‪ .‬קון לאסלו ‪ -‬לאדיסלאב (‪ ,)Kon‬יליד ‪ ,2816‬נתפס ונדון ל‪ 1-‬שנות‬
‫כלא‪ ,‬הצליח לברוח ממחנה כפייה באוקראינה‪ .‬אקרהאלט לאו (‪ ,)Akerhalt‬יליד ‪ ,2812‬נתפס‬
‫נשלח לעבודות כפייה באוקראינה ושם הוצא להורג בסוף ‪ .2851‬סאנטו לאסלו ‪ -‬לאדיסלאב‬
‫(‪ ,)Santo‬יליד ‪ ,2812‬נתפס ונדון ל‪ 1-‬שנות כלא‪ ,‬נשלח לעבודת כפייה באוקראינה ושם נספה ב‪-‬‬
‫‪ .2851‬שנברון טיבור (‪ ,)S'enbrun‬יליד ‪ ,2828‬נתפס ונדון ל‪ 21-‬שנות כלא‪ ,‬נשלח למחנה כפייה‬
‫בהונגריה ובסוף ‪ 2851‬הצליח לברוח לשטח סובייטי שם נספה ב‪ .2851-‬והאחים ברוק ((‪Bruk‬‬
‫אישטבאן – אלקסנדר‪ ,‬יליד ‪ ,2811‬נספו באושוויץ במאי ‪ 2855‬ושאנדור – סטבאן‪ ,‬תלמיד‪,‬‬
‫השתתף בפעולות חבלה‪ ,‬נתפס באוגוסט ‪ ,2852‬שוחרר בהעדר הוכחות‪ ,‬במאי ‪ 2855‬נשלח‬
‫לאושוויץ ושם ניספה‪ .‬עוד היו פעילים בקבוצות החבלה בעיר‪ :‬צוקר אווה (‪ ,)Cuker‬תלמידה‪,‬‬
‫ילידת ‪ ,2811‬נתפסה ונדונה ל‪ 0-‬שנות כלא‪ .‬היא שרדה‪ .‬וקון לדיסלאב ‪ ,))Kon‬סטודנט‪ ,‬יליד‬
‫‪ ,2816‬נתפס ונדון ל‪ 1-‬שנות כלא‪ .‬נשלח לאוקראינה‪ .‬נפטר ב‪.2851-‬‬
‫תנועת ההתנגדות בהשתתפות צעירים יהודיים‪ ,‬התפתחה גם במקומות קטנים יותר של החבל‪.‬‬
‫אחת הפעילות המרכזיות של המחתרת בבאצ'קה טופולה ((‪ Topola Bac'ka‬היתה ד"ר בלאו –‬
‫פראנצטיץ' רוז'ה (‪ ,)Blau‬ילידת ‪ ,2825‬בצעירותה הייתה פעילה בשומר הצעיר‪ .‬היא היתה בין‬
‫מארגני חוליות החבלה הראשונות בעיירה וגם השתתפה בתכנון פריצת האסירים ממחנה המעצר‬
‫במקום‪ .‬היא נתפסה ואף נדונה ב‪ 2851-‬למוות‪ ,‬אך לא הוצאה להורג‪ .‬הצליחה לחמוק להונגריה‬
‫ובמאי ‪ 2855‬חזרה והצטרפה לפרטיזנים‪ .‬שרדה את המלחמה‪.‬‬
‫באמצע ‪,2855‬בדומה ליהודי הונגריה‪ ,‬מתחיל החיסול השיטתי של היהודים בשטחים שבשליטה‬
‫‪8‬‬
‫ההונגרית והם נשלחים בהמוניהם לאושוויץ‪ .‬כאשר באביב ‪ 2855‬התחילה להתפתח בוויבודינה‬
‫תנועת פרטיזנים ממשית‪ ,‬רק יהודים מעטים ששרדו באזור זה יכולו להצטרף ליחידות הפרטיזנים‪.‬‬
‫בין הראשונים שהצטרף עוד ב‪ 2851 -‬ליחידת הפרטיזנים שהתארגנה בהרי פרושקה‪-‬גורה‬
‫(‪ )Gora Frus'ka‬שבחבל‪ ,‬היה ד"ר ארנולד רייך (‪ ,)Rajh‬יליד ‪ ,2862‬משפטן ועסקן ציוני‬
‫בצעירותו‪ .‬בראשית ‪ 2851‬הוא התמנה למפקד המודיעין של דיוויזית הפרטיזנים ה‪.20 -‬‬
‫אברהם אישטבן (‪ ,)Abraham‬אחרי שהצליח לברוח מבית הסוהר ההונגרי בנובמבר ‪2855‬‬
‫מצטרף לצבא הפרטיזנים והיה מקלען באחד ממטוסי הקרב הראשונים בשרות הצבא היוגוסלבי‪.‬‬
‫בקרבות אחרונים במרס ‪ 2855‬מטוסו מופל והוא נהרג‪.‬‬
‫אחד מזיקני המצטרפים לפרטיזנים היה ד"ר דאק אנדריה (‪ ,)Deak‬יליד ‪ 2558‬מנובי סאד‪ .‬היה‬
‫מראשי השרות הרפואי של צבא הפרטיזנים בווייוודינה‪ .‬אחרי המלחמה שימש כמנהל של בית‬
‫הספר הצבאי הגבוה לרפואה של הצבא היוגוסלבי‪ .‬השתחרר בדרגת גנרל‪-‬מאיור בצבא‬
‫היוגוסלבי‪.‬‬
‫יוזכר כאן גם ננדור גליד (‪ ,)Glid‬יליד ‪ 2815‬מסובוטיצה (‪ .)Subotica‬מגדולי הפסלים‬
‫היוגוסלביים אחרי המלחמה שרוב עבודותיו הוקדשו לנושא השואה‪ .‬ב‪ 2851-‬נלקח גליד‪ ,‬עם‬
‫יהודים אחרים‪ ,‬ליחידת הונגרית של עבודות כפייה‪ .‬באוקטובר ‪ 2855‬הוא הצליח לברוח והצטרף‬
‫כמקלען לבריגאדה ה‪ 21-‬של ווייבודינה‪ .‬בקרבות האחרונים הוא נפצע קשה מאוד‪ .‬כל משפחתו‬
‫נספתה באושויץ‪ .‬פסלו "מנורה בלהבות" לזכר יהודי בלגרד ניצבת על גדות נהר דנובה בעיר‪.‬‬
‫פסליו הוצבו גם במחנות הריכוז של מאטהאוזן‪ ,‬דכאו‪ ,‬זאכסנהאוזן ‪ .‬אחד מפסליו עומד באתר 'יד‬
‫ושם' בירושלים ומשמש כמותג מרכזי של מוסד זה‪.‬‬
‫מחבל ווייוודינה שהיה בתקופת המלחמה בשליטה הונגרית‪ ,‬הצטרפו לתנועת הפרטיזנים‬
‫ולמחתרת ‪ 526‬יהודים המהווים כ‪ 5-‬אחוזים מן האכלוסייה היהודית הבוגרת של החבל‪ .‬כ‪15-‬‬
‫אחוזים מהם נפל‪.‬‬
‫משה בן‪-‬שחר‬
‫שירת המקהלה‪.‬‬
‫במוצאי שבת ה‪ 62/62/1621 -‬נוכחנו בקונצרט שנערך בביתו של מר שמואל שלזינגר‪ ,‬קונסול‬
‫הכבוד של קרואטיה בישראל‪.‬‬
‫זהו הקונצרט ה‪ 21 -‬בסדרת הקונצרטים שנערכים בביתו של מר שמואל שלזינגר‪ ,‬בסביון‪.‬‬
‫לפני כ– ‪ 5‬שנים פנה מר דושן מיכלק‪ ,‬שהוא מוזיקולוג ידוע ומוכר היטב‬
‫בקרב הקהילה של יוצאי יוגוסלביה והציע לחברו‪ ,‬שמואל‪ ,‬לערוך בביתו‬
‫סדרת קונצרטים לזכר אביו של שמואל‪ ,‬פרופ' ארווין שלזינגר שהיה זמר‬
‫אופרה מוכר בקרואטיה‪.‬‬
‫מאז נערכים בביתו של מר שמואל שלזינגר קונצרטים שונים‪ ,‬בהם‬
‫משתתפים נגנים וזמרים שונים ויידועי שם‪ ,‬מארצות יוגוסלביה השונות‬
‫וגם כאלה שחיים כיום ברחבי העולם‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫הפעם שמענו את שירתה‬
‫של מקהלת קיר סטפן‪,‬‬
‫המקהלה של כנסיית סנט‬
‫סבא‪ ,‬הכנסייה הסרבית‬
‫האורתודוקסית‪.‬‬
‫המקהלה הוקמה בטורונטו‬
‫במאי ‪.1666‬‬
‫המקהלה משתתפת‬
‫במהלך סדרי התפילה‬
‫בכנסיית סנט סבא‪ ,‬כמו כן‬
‫הופיעה גם בטורונטו‪,‬‬
‫מילטון‪ ,‬אוטווה‪ ,‬קיצ'נר‪,‬‬
‫מפלי הניאגרה‪Whitby ,‬‬
‫והמילטון שבקנדה‪ ,‬שיקגו‪,‬‬
‫בוסטון‪ ,‬פורטלנד וניו יורק‬
‫בארה"ב‪ ,‬כמו גם בלונדון‪ ,‬שטוקהולם ובלגרד באירופה‪.‬‬
‫מקהלת קיר סטפן‪ ,‬הוכרה כמקהלה הרשמית של הכנסייה האורתודוקסית הסרבית של קנדה‬
‫בשנת ‪ .1622‬המקהלה נקראת על שמו של המלחין קיר‪ ,‬סטפן הסרבי‪ .‬המשימה של המקהלה‪,‬‬
‫להיות שגרירת התרבות הסרבית‪ ,‬הושגה דרך הופעות רבות‪.‬‬
‫למרות שמועד ההלוויה והשבעה כבר עבר‪ ,‬התבקשנו לפרסם את המודעה ולידע‬
‫את חברי ההתאחדות‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫התאחדות עולי יוגוסלביה משתתפת בצער משפחת בריינר במות האם‬
‫ברוריה בורי בריינר ז"ל‬
‫מפגש ברשפון‬
‫ביום חמישי ה‪ 15.0.21 -‬הוזמנו ‪ ,‬חברי‬
‫ההתאחדות‪ ,‬ע"י ראובן בריינר למפגש בבית‬
‫העם שברשפון‪.‬‬
‫במפגש סיפר לנו אודות רשמיו וחוויותיו מביקורו‬
‫בבאצ'קה טופולה ‪ .‬השכרת בית העם לשם‬
‫ההרצאה‪ ,‬מומנה ע"י ראובן ‪.‬‬
‫כותב לנו ראובן בריינר ‪:‬‬
‫קוראים וחברים יקרים‪,‬‬
‫חלקכם הגדול בוודאי אינו מכיר אותי‪ ,‬אבל‬
‫בכתבה זו אני רוצה לחלוק אתכם פרויקט חוויתי‬
‫שהסתיים בחודש אפריל ‪ 1621‬בעיר באצ'קה‬
‫טופויה (שם המקום בהונגרית ‪ .‬בסרבית ‪:‬‬
‫באצ'קה טופולה )‪.‬‬
‫שמי ראובן בריינר (יליד ‪ .(2851‬אבא שלי‬
‫מבאצ'קה טופויה ושמו בריינר יצחק (לאצ'י –‬
‫לדיסלב)‪ .‬אמא שלי מנובי‪-‬סאד ושמה בריינר‬
‫ברוריה (בורי ושם משפחתה הקודם פישר )‪ .‬יש‬
‫לי אחות בשם שושנה (נולדה ב‪ 2855 -‬ביוגוסלביה )‪.‬‬
‫הורי ואחותי עלו ארצה אחרי המלחמה ב ‪2855 -‬‬
‫באוניה "קפלוס" ובאו למושב רשפון‪ ,‬עם קבוצה‬
‫גדולה של יוגוסלבים‪ ,‬שעלו מכל מיני מקומות‬
‫ביוגוסלביה‪.‬‬
‫ברשפון קבלו הורי‪ ,‬יחד עם כל הקבוצה‪ ,‬שטח אדמה‬
‫ובה ניתנה להם האפשרות לבנות בתים ‪ .‬האזור‬
‫ברשפון נקרא עד היום "שכונת היוגוסלבים"‪.‬‬
‫הם התעסקו בשלושה סוגי מלחמות ‪:‬‬
‫‪ .2‬מלחמת הקיום‪.‬‬
‫‪ .1‬מלחמות עם הערבים‬
‫‪ .1‬מלחמות עם הממסד )הסדר אינו משנה ‪.)...‬‬
‫למרות שעברו למעלה מ ‪ 06 -‬שנה‪ ,‬אף אחד לא ניצח‬
‫עד היום! מי שעבר את השואה‪ ,‬כנראה שלא נכנע !‬
‫עד לפני כ – ‪ 26‬שנים המשיכו להתעסק בחקלאות‬
‫ואפשר לומר שהגיעו להישגים וחיו ברווחה כלכלית‪,‬‬
‫אבל דור ההורים בגרו‪ ...‬וכעת הדור השני והשלישי‬
‫נהנים מהפירות של הורינו‪.‬‬
‫אצלנו בבית וכמו שהבנתי‪ ,‬גם בבתים רבים אחרים‪ ,‬לא‬
‫"התעסקו" עם נושא השואה‪.‬‬
‫אצלנו לפחות‪ ,‬אמא שלי נפתחה לדבר כשבתנו נסעה‬
‫לפולין (אני נשוי לכוכבית ויש לנו שני בנים‪ :‬עומר וטל שהם נשואים ויש גם נכדים )‪ .‬אני לא מרבה‬
‫לטייל בעולם‪ ,‬אבל לפני מספר חודשים נסענו עם כמה חברים‪ ,‬שגם הוריהם מיוגוסלביה‬
‫(משפחות לדרר ופלש ) להונגריה‪ .‬החלטנו לעבור גם בבאצ'קה טופויה‪ .‬בחרנו להתחיל את‬
‫הביקור דווקא בבית הקברות היהודי‪ .‬באנו לשם ולא האמנו למה שראינו ! המקום היה נטוש‪,‬‬
‫מצבות שבורות‪ ,‬הזנחה וכל שטח הקברים מכוסה‬
‫‪11‬‬
‫בצמחיה‪ ,‬עצים ושיחים בגובה של בית‪ .‬חלק‬
‫קטן מבית הקברות‪ ,‬נראה שעבר טיפול‬
‫יסודי ואכן בסביבות ‪ 1660‬מספר יוצאי‬
‫העיר ארגנו משלחת ודאגו לשפץ חלק קטן‬
‫מבית הקברות בצורה יפה מאוד‪.‬‬
‫כשעזבנו את המקום החלטתי‪ ,‬ביחד עם‬
‫החברים שלי‪ ,‬שנטפל בשיפוץ כללי של בית‬
‫הקברות‪ .‬אמא שלי ספרה לי‪ ,‬שיש בעיירה‬
‫איש בשם קוצ'יש אונטל‪ ,‬שכבר עסק בכך‬
‫בפעם הקודמת‪ .‬יצרתי קשר איתו ואמרתי לו‬
‫שאני רוצה לארגן מספר אנשים מישראל‪,‬‬
‫להגיע לשם ולטפל בשיפוץ במו ידינו‪.‬‬
‫ביקשתי ממנו‪ ,‬שיברר כמה כסף צריך‬
‫לעלות גיוס עובדים מקומיים‪ ,‬טרקטורים‪,‬‬
‫גננים וכוח אדם נוסף‪ .‬קבענו תאריך‬
‫כנראה תוך כדי המשא‬
‫להתחלת הפרויקט‪.‬‬
‫ומתן ביננו‪ ,‬פנה ה"יהודי" הטוב הזה אל ראש העיר ושכנע אותו לשפץ את בית הקברות‪( .‬אחרי‬
‫שהבין שאנחנו רציניים ואכן אנו מתכוונים להגיע)‪ .‬כמו כן‪ ,‬בקשתי שיוקם קיר או לוח הנצחה כללי‪.‬‬
‫גם זאת לקחו על עצמם ובנו אנדרטה ענקית בערך בגודל ‪ 5X0‬מ'‪ .‬הדביקו עליה אבן בכיתוב‬
‫עברי וסרבי לזכר קורבנות השואה‪.‬‬
‫כשהתחילו את השיפוץ‪ ,‬החורף החל וירד שלג רב‪ ,‬אבל ה"יהודי" אמר לי שבתאריך ‪5.5.21‬‬
‫תערך חנוכת בית העלמין היהודי המשופץ‪ .‬נסעתי שוב לשם עם החברים ציקו‪ ,‬יוסי ורחל לדרר‪,‬‬
‫כמה ימים לפני התאריך המיועד‪ .‬לאט‪ ,‬לאט הבנו שעומד להיות שם טקס רציני ! אני רוצה לציין‪,‬‬
‫שביומיים שהיינו שם לפני הטקס‪ ,‬ארחו אותנו בכבוד מלכים‪ .‬ביום בטקס‪ ,‬כשהגענו לבית –‬
‫הקברות‪ ,‬תלינו שם דגלים ענקיים של מדינת ישראל אשר התנופפו ברוח והגבירו את ההתרגשות‪.‬‬
‫לטקס הוזמנו כ‪ 256 -‬איש‪ ,‬שתי רשתות טלוויזיה‪ ,‬רבנים‪ ,‬כמרים ראשי ערים שכנות ותושבים‬
‫מקומיים‪ .‬הכרוז ציין במיוחד את הגעת הקבוצה מישראל ואף אני נאמתי בהונגרית לפני כל‬
‫הפורום‪ .‬כמו‪-‬כן הי יתה התלהבות מצד הטלוויזיה ושתי רשתות הטלוויזיה ראיינו אותי‪.‬‬
‫בבית הקברות נעשה שיפוץ כללי‪ ,‬ניקו את כל בית העלמין‪ ,‬שפצו מצבות‪ ,‬ניקו בין הקברים‪ ,‬שתלו‬
‫פרחים באנדרטה שהקימו בכניסה‪ .‬שמו מגן דוד ענק בקצה האנדרטה‪ .‬תיקנו את שער הכניסה‪,‬‬
‫שפצו את החדר בו מתכנסים לפני ההלוויה‪ .‬לאחר השיפוץ‪ ,‬מצאתי את הקבר של סבא שלי ואת‬
‫הקבר של אחות של אבא שלי‪ .‬גם חבר שלי מצא את הקבר של סבא שלו‪ .‬הדלקנו נרות נשמה‪,‬‬
‫שמנו פרחים וקראנו קדיש כשאנו עטופים‬
‫בדגל המדינה‪ .‬לסיכום היה טקס מרגש ‪,‬‬
‫אמיתי‪ ,‬מושקע וראוי להערכה‪.‬‬
‫ברצוני לציין ‪,‬שאת כל העלויות לשיפוץ‬
‫בית הקברות‪ ,‬לקחה העירייה על עצמה‪,‬‬
‫אבל בכל זאת "חילקנו" סכום כסף נכבד‬
‫לכל מיני אנשים שראיתי לנכון לתת להם‬
‫עבור ההשקעה והדחיפה לקיום הפרויקט‪.‬‬
‫לסיכום נוצר פרויקט יפה‪ ,‬נחוץ וחיוני‪ .‬מי‬
‫מכם שמעוניין לבקר במקום יכול לפנות‬
‫אלי ‪ ,‬לטלפון ‪ ,656 5155505 :‬לראובן‬
‫בריינר ואני אדריך אתכם (מאחר והמקום‬
‫נעול במשך השנה)‪.‬‬
‫מקווה שתיהנו מהמידע ואם תרצו‪,‬‬
‫מהביקור‪....‬‬
‫ראובן בריינר‬
‫‪12‬‬
‫לאה אשכנזי הרץ‬
‫החיים כסרט טורקי‬
‫לעיתים קורה שהחיים האמתיים מתנהלים בדיוק כמו סרט טורקי‪.‬‬
‫השתלשלות של אירועים מהעבר הרחוק‪ ,‬קושרת קצוות ומחברת אנשים באופן מוזר ופתלתל‪,‬‬
‫גורמת לי להישיר מבט למראה ולשאול את עצמי – זה העולם? או אני? – והנה סיפור אמיתי‪:‬‬
‫פרק א' ‪ -‬נקרא בלשון ההיסטוריונים "פרשת קבוצת קלדובו – שאבץ על פרשה עגומה זו נכתבו‬
‫ספרים ומחקרים רבים‪ ,‬אסקור אותה כאן בקצרה‪ ,‬לצורך הבנת הסיפור ‪ -‬מי שמתעניין יכול‬
‫לקרוא עוד‪(.‬מתנצלת מראש על אי הדיוקים)‪.‬‬
‫בסתיו ‪ 2818‬ארגן מפעל עלייה ב' – שעסק בעלייה בלתי לגאלית לישראל ‪ -‬קבוצה של ‪2166‬‬
‫מיהודי וינה‪ ,‬גרמניה וצ'כיה כדי להצילם מידי הנאצים ולהביאם בבטחה לארץ‪ .‬רוב אנשי הקבוצה‬
‫היו חברי תנועות נוער ציוניות‪ .‬התוכנית הייתה להשיטם על נהר הדנובה עד לנמל בים השחור‪,‬‬
‫ברומניה‪ ,‬שם חיכתה להם ספינת נוסעים שרכש הארגון בה הם היו אמורים לשוט לישראל‪ .‬חברי‬
‫הקבוצה שילמו את עלות הנסיעה‪ ,‬שלחו ציודם האישי לארץ והחלו את מסעם בספינת נהר‪,‬‬
‫כמתוכנן‪.‬‬
‫למרבה הצער‪ ,‬חלו עיכובים בדרך‪ .‬באותה שנה קפא נהר הדנובה מוקדם מהרגיל והשייט עוכב‬
‫בטריטוריה של יוגוסלביה דאז‪ .‬ספינות הנהר הובלו לנמל קטן בשם קלודובו‪ ,‬בדצמבר ‪.2818‬‬
‫המסע המשיך להתעכב והנוסעים נשארו בתנאים גרועים בנמל ללא יכולת לצאת לדרך‪ .‬לבסוף‬
‫השיגו עבורם יהודי יוגוסלביה אישור לרדת מהאוניות ולהתארגן בחיי מחנה ליד העיר שאבץ'‪.‬‬
‫ארגון עליה ב' וארגונים יהודיים אחרים ניסו לחלצם משם ולאפשר להם להגיע לישראל‪ ,‬ללא‬
‫הצלחה‪ .‬עם פלישת הנאצים ליוגוסלביה בחודש אפריל ‪( 2852‬כמעט שנתיים מאז יצאה הקבוצה‬
‫לדרך ) נרצחו חברי הקבוצה על ידי הגרמנים‪ .‬הניצולים היחידים היו ‪ 156‬צעירים שקיבלו‬
‫אשרות עלייה וחולצו כחודש לפני הגעת הכיבוש הנאצי ליוגוסלביה‪.‬‬
‫בזמן שהותה ביוגוסלביה קיבלה הקבוצה תמיכה כלכלית ועזרה מחברי התנועות הציוניות‬
‫היוגוסלביות‪ ,‬ארגון הג'וינט ועוד‪ .‬במחנה שהוקם ליד שאבץ' התקיימו‪ ,‬על אף הקשיים והמחסור‪,‬‬
‫חיי קהילה פעילים‪ .‬מאז שנרצחו‪ ,‬ובמשך שנים רבות‪ ,‬הוסתר הכישלון של הארגונים היהודיים‬
‫בארץ ובעולם‪ ,‬להביא את הקבוצה הגדולה והמאורגנת הזו לארץ‪ .‬עד כאן הסיפור ההיסטורי‪,‬‬
‫ומכאן נעבור לסיפור האישי‪.‬‬
‫פרק ב' ‪ -‬אמא שלי ז"ל‪ ,‬מרי פאפו‪ ,‬נולדה ביוגוסלביה ב‪ 2816 -‬ונפטרה בשיבה טובה בנובמבר‬
‫‪ 1622‬בקיבוץ מעברות‪ .‬בשנת ‪ 2818‬סיימה את לימודיה והתכוננה לעלייה עם קבוצה מתנועת‬
‫השומר הצעיר בה גדלה‪ ,‬בעיר ספליט על חוף הים האדריאטי‪ .‬תחילת המלחמה שיבשה את‬
‫תוכניות העלייה‪ .‬הגברים גויסו לצבא או הצטרפו לפרטיזנים‪ .‬הנשים נשארו בבית או בפעילויות‬
‫אחרות וניסו למצוא דרכים חלופיות לעלות‪.‬‬
‫בחודש מרץ ‪ 2852‬נקראה מרי על ידי ראשי התנועה הציונית ביוגוסלביה והוטלה עליה משימה‬
‫מיוחדת‪ :‬להינשא פיקטיבית לאחד משליחי העלייה שהיה לו סרטיפיקט‪ ,‬ויחד איתו להוביל‬
‫לישראל קבוצה של ‪ 56‬ילדים‪ .‬אלו היו ‪ 56‬ילדים מתוך ‪ 156‬הנערים שקיבלו אישורי עליה‪ ,‬מתוך‬
‫הקבוצה של ‪ 2166‬שישבו בשאבץ' והמתינו לחילוץ‪.‬‬
‫מרי אכן נישאה במהירות שיא לשליח‪ ,‬אהוד נהיר (לימים חבר קיבוץ העוגן ומורה שלי בתיכון)‪.‬‬
‫יחד הם פגשו את הנערים בזאגרב‪ .‬הרכבת בה נסעו עזבה את יוגוסלביה מדרום‪ ,‬מעט לפני‬
‫כניסת הנאצים מצפון‪ .‬מסעם לארץ נמשך כשבועיים‪ ,‬במהלכם עברו ביוון‪ ,‬טורקיה‪ ,‬לבנון ולבסוף‬
‫נעצרו על ידי הבריטים בגבול בראש הנקרה ונלקחו למחנה המעצר בעתלית‪ .‬אימי נהגה לספר‬
‫שהמסע אורגן על ידי עליית הנוער‪ .‬בתחנות בהן עצרה הרכבת חיכו יהודים עם אוכל ושתייה‪ ,‬כך‬
‫שעל אף שנסעו בווילונות מורדים ובסודיות‪ ,‬המסע לא היה קשה במיוחד‪ .‬באחת מתחנות הגבול‬
‫נלקח הקרון עם המזוודות שלהם‪ ,‬כך שלארץ הם הגיעו בידיים ריקות‪ .‬אחרי שהייה קצרה במחנה‬
‫המעצר עתלית נפרדה מרי מהנערים‪ ,‬שנלקחו למוסדות חינוך שונים‪ .‬במהלך השנים לא נשמר‬
‫איתם הקשר‪.‬‬
‫פרק ג' ‪ -‬אחרי שנתיים של הכשרה חקלאית כרפתנית הצטרפה מרי לצוות הרפתנים של קיבוץ‬
‫מעברות‪ ,‬הכירה שם את חיים אשכנזי ז"ל‪-‬אבי‪ .‬הם נישאו והביאו לעולם שני בנים ובת(אני)‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫בילדותי ‪ ,‬שמעתי מאמי על סיפור העלייה שלה לארץ‪ ,‬ולפני שנים אחדות‪ ,‬כתבתי על נושא‬
‫"קבוצת קלאדובו" עבודה סמינריונית באחד מהקורסים שלמדתי בבית הספר ללימודי השואה של‬
‫יד ושם‪.‬‬
‫לאחר שאימי נפטרה הוטל עלי‪ ,‬במסגרת פינוי הדירה‪ ,‬למיין את הררי הנייר שהיו טמונים‬
‫במגרות הרבות‪ .‬כל מי שהתנסה בכך יעיד שזו חוויה לא קלה‪ .‬מצאתי תמונות רבות‪ ,‬תעודות‪,‬‬
‫מכתבים‪ ,‬מברקים ועוד‪ .‬בין המסמכים מצאתי גם יומן המתעד את המסע שלה לארץ‪ ,‬ונכתב‬
‫בשפה היוגוסלבית‪ .‬ביומן מצאתי רשימה מודפסת‪ .‬הייתה זו רשימת נוכחות של הילדים שהעלתה‬
‫לארץ‪ .‬ליד כל שם היה סימון "וי" בכתב יד‪ .‬מכיוון שלא יכולתי לקרוא את רוב החומרים שנמצאו‪,‬‬
‫התחלתי לחפש מתרגמים‪ .‬פניתי למירי דרמן‪ ,‬חברת ועד התאחדות עולי יוגוסלביה – ומכאן החל‬
‫הכל להתגלגל‪.‬‬
‫פרק ד' ‪ -‬עופר רוט מכפר סבא התקשר‪ ,‬וסיפר לי על מסעו האישי והמשפחתי כדי לגלות מה קרה‬
‫לקבוצת קלדובו‪ .‬גם הוא החל במסע החיפושים אחרי שמצא מזוודה עם מסמכים מתחת למיטה‬
‫של קרובת משפחה שנפטרה‪ .‬הוא קיווה למצוא ברשימה שאני מצאתי אצל אמי‪ ,‬את השם של בת‬
‫הדוד שלו‪ ,‬שאותה הוא מחפש‪ .‬כנראה שנספתה‪.‬‬
‫בדיוק באותו הזמן‪ ,‬מירי דרמן גילתה אף היא קשר לסיפור‪ :‬באחת העצירות בדרכה לישראל‬
‫קיבלה אמי דרך החלון שני ילדים צעירים שהוריהם‪ ,‬כך הוסבר לה‪ ,‬מחכים להם בישראל‪ .‬אמי‬
‫ליוותה את הילדים‪ ,‬בכל המסע שתואר‪ ,‬עד המפגש המיוחל עם ההורים‪ .‬מירי דרמן הר"מ היא בת‬
‫הדוד של אותה תינוקת שנמסרה לאימי ברכבת‪ ,‬דרך החלון‪ .‬כך ממשיך הסיפור להתגלגל‪ ,‬כשכל‬
‫חוט שנפרם מחבר עוד ועוד אנשים‪.‬‬
‫עופר רוט שמשפחתו היו בין חברי קבוצת קלדובו שנספו‪ ,‬פנה למוזיאון ההעפלה בעתלית‪ ,‬ויחד‬
‫הם החליטו להקים פרויקט הנצחה לקבוצה של ‪ 2666‬היהודים שנרצחו במחנה שאבץ'‪ .‬הוא יצר‬
‫קשר עם כל מי שהכיר מניצולי הקבוצה‪ .‬המטרה שלהם היא להביא ב ‪ 21.26.1621‬כ‪2666 -‬‬
‫אנשים לעצרת בקיבוץ גן שמואל כדי להזכיר את הנספים‪ .‬בעקבות יוזמה זו‪ ,‬שיבולת‪ ,‬מקיבוץ גן‬
‫שמואל התקשרה אלי לפני שבוע‪ ,‬וסיפרה לי שאימא שלה ז"ל‪ ,‬הייתה אחת הילדות שניצלו והגיעו‬
‫בקבוצה של אמא שלי‪ .‬היא גם אמרה‪ ,‬שבשנת ‪ 2855‬כל חברי הקבוצה נפגשו‪ ,‬ויש לה רשימת‬
‫כתובות "מעודכנת"‪.‬‬
‫"אולי במקרה יצא לי להכיר את מטה זילברמן מגבעת חיים איחוד"?‪" ...‬כן‪ ,‬בהחלט‪ ,‬הרי היא‬
‫אמא של יורם תירוש ואחיותיו‪ ,‬וסבתא של‪ "...‬ומיד בטלפון אני מזמינה את יורם וטלי תירוש‬
‫להזמין אותי לקפה‪ ,‬יורם מוציא את הביוגרפיה הכתובה של מטה ז"ל ‪ ,‬זו מהארכיון (כשלאה‬
‫הישראלי‪ ,‬ראיינה את הוותיקים)‪ ,‬ושם נמצאת פסקה המתארת את כל האמור לעיל ואת המסע של‬
‫מטה לארץ ישראל‪ ,‬באותה הרכבת‪ ,‬בקבוצה שהובילה אמי‪ .‬וכך‪ 26 ,‬שנה אחרי‪ ,‬אנחנו‪ ,‬שגרים‬
‫באותו קיבוץ ומכירים כבר לא מעט שנים‪ ,‬מצטערים על שהשיחה הזו לא התקיימה מוקדם יותר‪,‬‬
‫כשהאימהות שלנ ו עדיין היו בחיים והיו יכולת להיפגש בשמחה‪ ,‬ולשחזר באוזנינו את האירועים‪.‬‬
‫אני בטוחה שבין הקוראים יהיו עוד אנשים שאיכשהו ימצאו את עצמם קשורים לפרשה‪ .‬אולי יש מי‬
‫שעלו מאוסטריה ‪ /‬גרמניה ‪ /‬צ'כיה ‪ /‬הונגריה והכירו מישהו שהיה בקבוצה שלא זכתה להגיע‪ .‬ייתכן‬
‫כי מישהו מכיר איש או אישה שעלו לארץ באחת מארבע הקבוצות‪ ,‬והקימו פה חיים חדשים‪ ,‬ואולי‬
‫יסתבר שגם אליהם אנחנו מעט קשורים‪ .‬כמו שאומרים‪" :‬כל ישראל חברים"‪.‬‬
‫אירוע ההנצחה יתקיים כאמור בחודש אוקטובר ‪ .1621‬אני מקווה שעד אז נמצא חלק מהאנשים‬
‫שהם או משפחתם קשורים לסיפור הזה‪ ,‬והם ייענו להזמנה‪ ,‬ויוכלו להשתתף בטקס‪ .‬אכן‪ ,‬כמאמר‬
‫השיר‪" :‬כולנו רקמה אנושית אחת" ‪...‬‬
‫מעפילי קלאדובו‪-‬שאבאץ‪ .‬פרק עצוב בתולדות העפלה‬
‫התבוננו בתמונות אולי אתם תכירו מישהו מהם?‬
‫אני מזהה רק את אהוד נהיר בשורה העליונה חמישי מימין‪.‬‬
‫‪14‬‬
15
16
‫התאחדות עולי יוגוסלביה משתתפת בצער משפחת הוניג ומשפחת פל במותו‪,‬‬
‫בטרם עת של יצחק פל ז"ל‬
‫פורסם בעיתון זוהר הצפון ב ‪28/65/21‬‬
‫עצרת יום הזיכרון לשואה ולגבורה‬
‫בכרמיאל‬
‫"היחיד והיחד" היה הנושא המרכזי בעצרת יום‬
‫השואה תשע"ב בכרמיאל‪ .‬את הסיסמא היפה‬
‫הזאת חרזו תלמידי בית ספר "שחר" שהגיעו‪,‬‬
‫מלווים בשני חיילי נח"ל לאנדרטה שרחוב במעלה‬
‫הכרמים‪" ,‬יד ליהודי ורבאס" (באצ'קה‪,‬‬
‫יוגוסלביה)‪ ,‬אשר נספו בשואה‪ ,‬הניחו שם פרחים‪,‬‬
‫הדליקו נרות זיכרון ונפגשו עם מר זאב ולאדיסלב‬
‫הוניג בן ה‪( 55 -‬עד מאה ועשרים)‪ .‬הנערים שמעו‬
‫ממר הוניג את עדותו כניצול שואה והיו איתו יחד‪,‬‬
‫כמחווה של סולידריות והזדהות‪ ,‬בטקס אישי ונוגע‬
‫ללב‪.‬‬
‫תלמידי בית ספר "שחר" נפגשים‪ ,‬זו השנה‬
‫השנייה‪ ,‬עם מר הוניג‪ ,‬במסגרת מדרשה –‬
‫"משואה לתקומה"‪ ,‬המתקיימת בבית הספר‪.‬‬
‫המפגש השנה היה מוצלח במיוחד בגלל שמר‬
‫הוניג הוא אדם מיוחד ומרתק‪ ,‬בזכות עצמו‪ ,‬וגם‬
‫בשל האנדרטה והסיפור שעומד מאחוריה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫האנדרטה הוקמה בשנת ‪ ,2828‬תוכננה ובוצעה ע"י מר אברהם טובאי‪.‬‬
‫בזמן מלחמת העולם השנייה הגרמנים הרסו את בית הכנסת בעיר וארבס שביוגוסלביה‪ .‬בין‬
‫ההריסות נמצאה אבן בצורת לוחות הברית שעליה חקוקים עשרת הדברות‪ .‬כומר פרוטסטנטי‬
‫ושמו ג‪ .‬רייריג חילץ את האבן ושמר עליה במשך ‪ 16‬שנה ואז העבירה לשרידי הקהילה היהודית‬
‫בישראל‪.‬‬
‫זאב הוניג הוא בן לאותה קהילה וניצול יחיד‪ ,‬כמעט‪ ,‬מתוך כ ‪ 156‬משפחות יהודיות שהיו בה‪.‬‬
‫זאב מגיע מידי שנה ביום הזיכרון לאנדרטה‪ .‬זכורים לו ימים שבאזכרה נכחו כ ‪ 256‬איש ועתה הוא‬
‫היחיד שמגיע אליה‪.‬‬
‫המפגש חשוב למר הוניג‪ ,‬רב סרן שעשה מילואים עד גיל ‪ .06‬הוא כיחיד מבקש לספר ולהנחיל‬
‫את עברו לדורות הבאים‪ .‬הוא מספר את סיפורו בפירטי פרטים‪ ,‬עומד מול הנוער הקשוב לסיפורו‬
‫וצמא לדעת את אשר עבר‪.‬‬
‫עו"ד שלמה מושיץ – משרד עורכי דין‬
‫שלמה מושיץ‪ ,‬עו"ד ומגשר מוסמך‬
‫משרדנו מתמחה בטיפול במגוון נושאים בתחום דיני משפחה ‪:‬‬
‫‪ ‬הסכמי ממון‪ ,‬הסכמי גירושים ;‬
‫‪ ‬עריכת צוואות ;‬
‫‪ ‬טיפול בבקשות לקיום צוואות ;‬
‫‪ ‬טיפול בבקשות לקבלת צו ירושה ;‬
‫‪ ‬ניהול עזבונות וחלוקת ירושות;‬
‫‪ ‬תביעות רכוש ובעלות על רכוש;‬
‫‪ ‬גישור בנושא צוות וירושות;‬
‫עו"ד שלמה מושיץ בעל ניסיון רב בניהול תיקי משפחה מכיר את הרגישות הרבה הכרוכה‬
‫בטיפול בנושאים משפחתיים ומעניק טיפול אישי צמוד לכל אחד מלקוחות המשרד‪.‬‬
‫ליצירת קשר –‬
‫עו"ד שלמה מושיץ ‪ ,‬שד' פלי"ם ‪ ,2‬בנין אורן‪ ,‬חיפה ‪99033‬‬
‫טל‪ 06-0447660 :‬פקס‪ 06-0447662 :‬מייל ‪[email protected]‬‬
‫נייד ‪ 26 030-7032706 :‬שעות ביום‪.‬‬
‫ביום שלישי‪ 20/26/1621 ,‬יקיים "יד ושם ראיון קבוצתי בנושא מחנה הריכוז ג'אקובו והפעילות‬
‫של הבריגדה המעופפת‪.‬‬
‫כל מי שקשור אישית לאחד מנושאים אלה מתבקש לגב' מרים אביעזר בטלפון ‪ 61-5221611‬או‬
‫‪656-5251505‬‬
‫‪18‬‬
‫מרים אביעזר‬
‫באצ'קה טופולה ‪BACKA TOPOLA‬‬
‫השואה שפקדה את יהודי אזור הכיבוש ההונגרי של יוגוסלביה עולה‪ ,‬מבחינת ממדיה המספריים‪,‬‬
‫על הממוצע הכולל של הקורבנות ביוגוסלביה‪ .‬מתוך ‪ 20,666‬יהודים‪ ,‬בערב המלחמה נספו‬
‫‪ 21,566‬יהודים (‪.)55.5%‬‬
‫מיד עם ראשית‬
‫הכיבוש הקימו‬
‫ההונגרים בבאצ'קה‬
‫שורה של מחנות‪,‬‬
‫בדרך כלל היו אלה‬
‫מחנות מעבר לקראת‬
‫הגירוש‪ .‬רק אחד‬
‫ממחנות הריכוז‬
‫בבאצ'קה נועד‬
‫לשהייה לזמן ממושך‪.‬‬
‫היה זה המחנה‬
‫בעיירה באצ'קה‪-‬‬
‫טופולה‪ .‬מחנה זה‬
‫נוסד ב‪25.5.2852-‬‬
‫והיה תחת פיקוד‬
‫הונגרי עד מרץ ‪.2855‬‬
‫עובדי הכפיה בבאצ'קה טופולה‪ .‬התמונה צולמה ב‪16.2.2851 -‬‬
‫בשורה העליונה‪,‬הראשון מצד שמאל ‪:‬ד"ר שטיין אנדריאה (אבא של מירי דרמן )‪.‬‬
‫בשורה השניה‪ ,‬שני מצד שמאל שטרן יוז'י (דוד של מיצ'י ושלומי שטרן )‬
‫מאפריל ‪ 2855‬שימש המחנה כאחד מתחנות המעבר לקראת גירוש אלפי יהודי באצ'קה שנותרו‬
‫בחיים‪ ,‬למחנות השמדה בפולין‪.‬‬
‫ב‪ 2851-‬נמצאה במחנה קבוצה גדולה של יהודים ב"מאסר‪-‬מנע" בשל חשד על אהדה לפרטיזנים‪.‬‬
‫בכל ימיו של מחנה באצ'קה‪-‬טופולה עברו בו כ‪ 26,666-‬איש‪ .‬שליש מהם יהודים‪.‬‬
‫בתקופת הממשל האזרחי‪ ,‬כשמספר היהודים במחנה הגיע לשיאו‪ ,‬הותרה תנועה חופשית בין‬
‫האוהלים ובצריפים ועניינים פנימיים נמסרו לטיפול העצורים – רובם משכילים יהודים מביני‬
‫הונגרית‪.‬‬
‫במהלך ‪ 2851‬המחנה הצטמצם לכ‪ 166-‬נפש‪ .‬הגברים גויסו לגדודי עבודה באוקראינה או‬
‫למכרות‪-‬בור‪ .‬במחנה נותרו עדיין קומץ גברים‪ .‬מנהלת המחנה היתה מעוניינת להציג בפני בעלי‬
‫הברית הגרמניים את הכיבוש בבאצ'קה כשירות למאבק המשותף כנגד הבולשביזם‪.‬‬
‫במחנה נולד הצורך בפעילות פנימית להעסקת העצורים‪ .‬הפעילויות כללו סוגים של עבודות‬
‫מועילות כמו בית מלאכה לסריגה*‪.‬‬
‫בית המלאכה שהוקם במחנה הפך למקום של פעילות מחתרתית ותרבותית‪ .‬בערבים הוצגו בו‬
‫מערכונים‪ ,‬עבדו שם על עיתון מחתרתי ונעשתה גם התארגנות של יצירת קשר עם הפרטיזנים‪.‬‬
‫עם כיבוש הונגריה ע"י הנאצים הגרמנים במרץ ‪ ,2855‬שימש המחנה כאחד ממחנות המעבר‬
‫לקראת גירוש אלפי יהודי באצ'קה למחנות ההשמדה בפולין‪ ,‬לרוב לאושוויץ‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫את אחי אני מחפש‬
‫אבי צבי יוסיפוביץ ז'ל נולד בלסקובץ ב ‪ . 2868-‬בהיותו יתום מאביו עבר עם אימו סופיה‬
‫ומשפחתו לבלגרד לאחר מלחמת העולם הראשונה ‪.‬‬
‫בבלגרד למד את מקצוע הנגרות‪ .‬למשפחה היו שלושה בנים צבי ‪,‬אהרון ודוד ו ‪-‬שלוש בנות שרה‬
‫שנישאה ב ‪ 2815-‬לאיזיק לוי מסרייבו ‪,‬‬
‫ויקטוריה שנישאה ב ‪ 2852-‬ליקותיאל שרביטי מ ניש וזלטה ‪.‬‬
‫בינואר ‪ 2852‬נשא אבי לאשה את זלטה ממשפחת אלהלל שאף היא נולדה בלסקובץ ב ‪2825‬‬
‫ועברה עם משפחתה לבלגרד ‪.‬‬
‫בתחילת המלחמה גוייס אבי לצבא היוגוסלבי ונפל בשבי עם יחידתו ‪ .‬הוא לא זוהה כיהודי ונכלא‬
‫בסטלאג ‪B 25‬‬
‫יחד עם חיילים סרביים ‪ .‬בהיותו בשבי קיבל גלוייה מאימו המבשרת לו על הולדת בנו שבתאי ב‪-‬‬
‫‪15.26.2852‬‬
‫עם תום המלחמה חזר אבי לבלגרד אך לא מצא אף אחד מבני משפחתו‪.‬‬
‫נמצא בידי קטע מעיתון לאחר המלחמה ללא תאריך ובמדור חיפוש קרובים נרשמו הפרטים‬
‫הבאים ‪:‬‬
‫"אני דר' וידה סטפנוביץ מהעיר צאצק מחפשת את שבתאי יוסיפוביץ שנולד ב ‪ 14.21.42‬בן של‬
‫צבי וזלטה שם נעורים אלהלל‬
‫הילד גר עם אימו אצל הדוד בבוליבר רבולוציה שדרות המהפכה בלגרד‬
‫אימו לפני שלקחו אותה הגרמנים ב ‪ 2442 -‬מסרה את הילד לאישה לא ידועה שאחר כך אי אפשר‬
‫היה למצוא אותה‬
‫מבוקש כל אחד שיודע פרטים על שבתאי להודיע לדודה שלו ד'ר וידה סטפנוביץ בעיר צאצק‬
‫המלך לאזר ‪". 2‬‬
‫אם יש בידי מישהו מידע או פרטים נוספים על משפחתי אשמח לקבלם ‪.‬‬
‫האם בעולם זה נמצא אחי כאשר שנינו נושאים אותו שם ‪-‬שבתאי והאחד אינו יודע על קיומו של‬
‫השני?‬
‫תודה‬
‫שבתאי פולג (יוסיפוביץ)‬
‫שבתאי פולג ‪ 20‬יובלים משגב ‪16251‬‬
‫בית ‪ 658858516‬נייד ‪6515550055‬‬
‫אימייל ‪[email protected]‬‬
‫חברים יקרים‪,‬‬
‫הנה חולפת לה שנת תשע"ג ובפתח עומדת לה שנת תשע"ד ועמה תקוות רבות וייחולים לימים‬
‫שמחים וטובים !‬
‫מאחלת לכולכם שנה טובה ‪,‬שמחות‪ ,‬בריאות ושנה של הפתעות נעימות !‬
‫שנת פעילות ברוכה ומעניינת ‪ ,‬שנה בה נרבה להפגש !!!‬
‫גם השנה אנו עדיין זקוקים למתנדבים בתחומים הבאים ‪:‬‬
‫א‪ .‬מרצים (במגוון נושאים )‪ ,‬מפעילי סדנאות ומדריכי טיולים‬
‫ב‪ .‬ארגון מקומות מפגש (מוסדות‪ ,‬בתים פרטיים וכו‪) ...‬‬
‫ברצוני להודות מכל הלב לכל האנשים היקרים ‪ ,‬שהעניקו לנו השנה מזמנם ומרצם ! מי בנגינה‪,‬‬
‫שירה‪ ,‬הרצאה‪ ,‬ארגון‪ ,‬עזרה לעולים חדשים ועוד ועוד ‪....‬‬
‫בלעדיכם וללא שיתוף הפעולה שלכם לא היינו יכולים ‪ ,‬אנו חברי הועד להמשיך ולקיים את‬
‫ההתאחדות !‬
‫שנה טובה !‬
‫מאחלת מירי דרמן‬
‫‪21‬‬