‫‪Edition 53 – 11/01/2015‬‬ ‫הליך הכופר – הרהורים ותהיות בעקבות פרסום החלטות הכופר למחצית‬ ‫הראשונה של שנת ‪ 3102‬מדיניות ברורה או חשיפה מיותרת‬ ‫יעקב דהן‪ ,‬עו"ד ורו"ח‬ ‫לאחרונה‪ ,‬פורסמו החלטות הכופר בגין המחצית הראשונה של שנת ‪ ,3102‬אשר מחדדות את‬ ‫תחושת אי הוודאות בה נמצאים נישומים רבים אשר מצויים לפני כניסה להליך זה‪.‬‬ ‫רבות דובר על הליך הכופר אשר המאפשר לנישומים שלא לעמוד מול כתב אישום פלילי בגין‬ ‫עבירות מס שלכאורה בוצעו על ידם‪ ,‬בתשלום כופר כסף חלף סגירת תיק החקירה המתנהל כנגדם‬ ‫בגין אותה עבירה‪.‬‬ ‫על פניו מדובר בהליך ראוי אשר מאזן בין מס' משקולות אשר יפורטו להלן‪ ,‬יחד עם זאת‪ ,‬כניסה‬ ‫להליך זה במטרה שבסופו של יום תתקבל הבקשה להמיר את כתב האישום בכופר כסף‪ ,‬הינה‬ ‫בעלת סיכונים רבים אשר במס' לא מבוטל של מקרים‪ ,‬חושף את קו ההגנה הפוטנציאלי של‬ ‫הנישום וזאת כאשר בקשתו כאמור נדחית או לחילופין‪ ,‬נקבע תשלום כופר אשר אותו נישום לא‬ ‫יכול לעמוד בו ומשכך‪ ,‬הדרך סלולה לכתב אישום כנגדו‪.‬‬ ‫מאמר זה יעסוק בבחינת הכדאיות בכניסה להליך הכופר תוך חישוב הסיכונים ‪ /‬סיכויים בהם‬ ‫נמצא הנישום‪.‬‬ ‫המסגרת הנורמטיבית‪:‬‬ ‫סעיף ‪ 222‬לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש)‪ ,‬התשכ"א‪( 2692 -‬להלן‪" :‬הפקודה")‪ ,‬בדומה לסעיפים‬ ‫‪ 222‬לחוק מס ערך מוסף התשל"ו‪ ;2699-‬סעיף ‪ 202‬לחוק מיסוי מקרקעין (שבח‪ ,‬מכירה ורכישה)‬ ‫התשכ"ג‪ ;2691-‬סעיף ‪212‬א לפקודת המכס ועוד‪ ,‬מעניק סמכות למנהל רשות המיסים בישראל‬ ‫(להלן‪" :‬המנהל") להטיל על אדם כופר כחלופה להליך הפלילי כנגדו‪.‬‬ ‫‪Page | 1‬‬ ‫‪Edition 53 – 11/01/2015‬‬ ‫כבר בנקודה זו‪ ,‬ניתן להבחין כי לא קיימת אחידות בחקיקה בדבר רוחב היריעה שבמסגרתה ניתן‬ ‫"להיכנס לעולם הכופר"‪ ,‬כך למשל באבחנה בין פקודת מס הכנסה לחוק מע"מ‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫‪ .2‬היקף העבירות‪ :‬לפי פקודת מס הכנסה המדובר באדם שעבר עבירה לפי הסעיפים ‪302-‬‬ ‫‪ 331‬לפקודה‪ ,‬ומנגד‪ ,‬לפי חוק מע"מ המדובר באדם שעבר עבירה לפי חוק זה או התקנות‬ ‫לפיו או נחשד בה‪.‬‬ ‫‪ .2‬גובה הקנס‪ :‬לפי פקודת מס הכנסה רשאי המנהל‪ ,‬בהסכמת אותו אדם‪ ,‬לקחת מידו כופר‬ ‫כסף בסכום שלא יעלה על פי שניים מהקנס הגבוה ביותר שמותר להטיל על אותה‬ ‫עבירה‪ ,‬ומנגד‪ ,‬לפי חוק מע"מ רשאי המנהל‪ ,‬בהסכמת אותו אדם‪ ,‬לקחת מידו כופר כסף‬ ‫בסכום שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שניתן להטיל בשל אותה עבירה‪.‬‬ ‫‪ .1‬התנהלות לאחר הגשת כתב אישום‪ :‬לפי חוק מע"מ‪ ,‬אם הוגש כתב אישום אין לקחת‬ ‫כופר כסף אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך‪ ,‬ומנגד‪ ,‬לפי‬ ‫פקודת מס הכנסה‪ ,‬אין התייחסות לאמור‪.‬‬ ‫‪ .4‬התחייבות להימנע מעבירה‪ :‬לפי חוק מע"מ‪ ,‬המנהל רשאי להתנות כופר כסף במתן‬ ‫התחייבות להימנע מעבירה תוך תקופה שיקבע ושלא תעלה על שלוש שנים; ההתחייבות‬ ‫תהיה ערובה שלא תעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטיל בשל העבירה שכופרה‬ ‫ותהיה בערבות צד שלישי או בלי ערבות‪ ,‬כפי שיקבע המנהל‪ ,‬ומנגד‪ ,‬לפי פקודת מס‬ ‫הכנסה‪ ,‬אין התייחסות לאמור‪.‬‬ ‫ההליך בפרקטיקה‬ ‫במהלך השנים התגבשה ברשות המיסים‪ ,‬פרקטיקה ליישום ההליך‪ ,‬ביחס לשיקולים לקבלת‬ ‫בקשות לתשלום כופר כסף‪ ,‬כגון‪ :‬קולת העבירה‪ ,‬מידת מעורבותו ויוזמתו של העבריין‪ ,‬מצב אישי‬ ‫כולל בני משפחה אשר תלויים בו‪ ,‬עניין לציבור‪ ,‬הסרת המחדל וכדומה‪ .‬מנגד‪ ,‬השיקולים שנקבעו‬ ‫לדחיית בקשות לתשלום כופר כסף‪ ,‬הינם לדוגמא‪ :‬הרשעות קודמות‪ ,‬הוטל כופר בעבר‪ ,‬חומרת‬ ‫העבירה‪ ,‬גורם הרתעה וכדומה‪.‬‬ ‫כחלק מיישום מסקנות מדוח מבקר המדינה כאמור משנת ‪ 2022‬והביקורת השיפוטית בעניין‪,‬‬ ‫החליטה רשות המיסים לפרסם לציבור מידי חצי שנה את תמצית החלטות וועדת הכופר‪ ,‬הכוללת‬ ‫תיאור תמציתי של המקרה‪ ,‬פרוט סכום הכופר והשיקולים אשר הביאו את נציגי הרשות להחלטה‬ ‫על הטלת סכום הכופר‪.‬‬ ‫‪Page | 2‬‬ ‫‪Edition 53 – 11/01/2015‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬לאחרונה פרסמה רשות המסים קובץ החלטות כופר שנתקבלו במחצית הראשונה‬ ‫של שנת ‪ , 2021‬כבר עתה יובהר‪ ,‬כי למרות דוח מפורט וברור מטעם מבקר המדינה‪ ,‬המלצותיו‬ ‫אומצו במשורה על ידי הרשות‪ ,‬כגון מקרה בו הושת על חברה כופר בסך של מעל ‪ 20‬מיליון ש"ח‬ ‫ועל כל אחד ממנהלי כופר בסך ‪ 200,000‬ש"ח‪ ,‬זאת כאשר הדבר עומד בסתירה מוחלטת לדוח‬ ‫המבקר כאמור‪ ,‬להלן ציטוט דברי המבקר בגין מקרה דומה בו הושת כופר בסך של ‪4,000,000‬‬ ‫ש"ח‪:‬‬ ‫"לדעת משרד מבקר המדינה‪ ,‬מדובר במצב חמור שבו החלטות הרשות‬ ‫אינן עומדות‪ ,‬לכאורה‪ ,‬בקריטריונים שהיא עצמה הציבה‪ ,‬לבחינת‬ ‫התאמת המקרה להליך החריג של הטלת כופר‪ .‬העלמת מס בסכום‬ ‫גבוה והעמידה ברוב הקריטריונים להחמרה בעונש‪ ,‬הוא מקרה‬ ‫שיש בו עניין לציבור המצדיק את מיצויו של ההליך המשפטי ‪.‬‬ ‫הקריטריונים משמשים מסגרת שתבטיח מדיניות של שוויוניות ושקיפות‬ ‫כלפי ציבור הנישומים‪ .‬יש לעשות בהם שימוש בכל מקרה של הטלת‬ ‫כופר‪ ,‬וחריגה מהם מחייבת הנמקה בכתב‪".‬‬ ‫רוצה לומר‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬כאשר מתקיים מקרה קיצון‪ ,‬במסגרתו חובה על הרשות להגיש כתבי‬ ‫אישום במקרים אלה‪ ,‬היא בוחרת שלא לעשות כך‪ ,‬ומנגד‪ ,‬כאשר מתקיימים מקרים רבים בהם‬ ‫סכומי המס אינם סכומים גבוהים‪ ,‬בוחרת הרשות לא לקבל את בקשות הכופר וכן בוחרת לנקוט‬ ‫במסלול של כתבי אישום‪.‬‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬במסגרת קובץ החלטות הכופר כאמור‪ ,‬ניתן למצוא כי אין כל אחידות בשיעור הכופר‬ ‫אשר מוטל על הנישום‪ ,‬קרי‪ ,‬שיעור הכופר יכול לנוע מאחוזים בודדים ועד ‪ 00%‬מחבות המס‬ ‫הפלילי‪.‬‬ ‫לאור האמור לעיל‪ ,‬כאשר עניינו של אדם נמצא בשלבי חקירה ‪ /‬בחינת ראיות על ידי הפרקליטות‪,‬‬ ‫עליו לשקול בכובד ראש‪ ,‬יחד עם עורכי דינו‪ ,‬האם נכון לפעול במטרה להיכנס לעולם הכופר‪ ,‬ככל‬ ‫שכן‪ ,‬לבחור את הקו הנכון במסגרת בקשת הכופר‪ ,‬אשר מחד‪ ,‬מעלה את הסיכויים שהצד השני‬ ‫יקבלה‪ ,‬ומנגד‪ ,‬מפחיתה את הסיכונים בחשיפת קו ההגנה ככל שבקשת הכופר בסופו של יום‬ ‫תידחה‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬במסגרת מאמר זה‪ ,‬נגענו בזווית אחת מיני רבות במסגרת הליך הכופר ‪ -‬זווית הכדאיות‬ ‫להיכנס לעולם הכופר‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬יש לבחון כל מקרה לגופו‪ ,‬בכובד ראש‪ ,‬במשנה זהירות‬ ‫ובדגש בהחלטה על עיתוי הגשת בקשת הכופר ככל שזו מתקבלת‪ ,‬היות ומדובר בהליך מורכב אשר‬ ‫‪Page | 3‬‬ ‫‪Edition 53 – 11/01/2015‬‬ ‫גם לתזמון יש תקפיד משמעותי בו‪ ,‬קרי‪ ,‬מועד סיום החקירה‪ ,‬חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה‬ ‫וכדומה‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד גלעד ברון ו‪/‬או לעו"ד ורו"ח יעקב דהן –‬ ‫משרד ברון ושות' עורכי דין‪.‬‬ ‫למען הסדר הטוב יובהר כי אין לראות באמור ייעוץ משפטי ו‪/‬או תחליף לייעוץ משפטי‪ ,‬מטרתו הינה אינפורמטיבית‬ ‫בלבד ויש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו‪.‬‬ ‫‪Page | 4‬‬