‫‪Unit 3.1‬‬
‫הגהות מיימוניות הלכות שכנים ו‪:‬ט‬
‫שאלה להרא"ש‬
‫יהודי שרוצה ללכת לכפר לדור שם להרויח ואומרים לו אנשי אותו כפר קמפסדת לחיותנו ורוצין להרחיקו מעל‬
‫גבולם (יורנו רבינו תשובה) ‪ -‬אין יכולין למונעו‪ ,‬דלא קאמר תלמודא אלא אדם הדר בעיר הזאת ובא להעמיד ריחים‬
‫או חנות במקום אחר ואינו שייך במס שלהם יכולים בני אותו העיר לעכב עליו‪,‬‬
‫אבל דבר פשוט הוא שאדם יכול לגור בכ"מ שירצה ואין בני העיר יכולים לעכב עליו; וכי קנו אותן הראשונים‬
‫בחזקה?!‬
‫ע"כ‬
‫מהר"ם פדואה‬
‫רבי מאיר בן יצחק קצנלנבוגן נולד בפראג בשנת ה"א רל"ג (‪ )1473‬ונפטר בשנת ה"א שכ"ה (‪ .)1565‬הוא למד‬
‫בפולין אצל ר' יעקב פולאק ובפדובה אצל המהר"י מינץ ואף התחתן עם נכדתו חנה‪ .‬כרב בפדובה הוא היה פעיל‬
‫בענייני הקהילה והאיזור‪ ,‬ולמעשה נחשב כאב בית דין של כל הרפובליקה של ונציה שהיתה בימיו אימפריה ממש‪.‬‬
‫ר' מאיר גם ישב בראש הגוף אשר תיקן תקנות לכל יהודי האיזור‪ .‬הוא היה קרובו של הרמ"א והתכתב עמו ועם‬
‫יתר גדולי הדור‪.‬‬
‫שו"ת מהר"ם פדואה סימן מא‬
‫על השגת גבול חניות‪.‬‬
‫חדשים מקרוב באו להרוס ולהשיג גבולי בעלי חניות אשר כבר החזיקו במקומם בהלואה מכח הרמנא דמלכא‬
‫ואלה המשיגי גבול‬
‫קצתם עושין בהסתר ובמחשך מעשיהם‬
‫וקצתם בגלוי לקנות להם מן המלוכה שאף הם ילוו ברבית‬
‫ולא ישיתו אל לבביהם חרם הישוב שנהגו תמיד כל יושבי איטלייא‬
‫וגם אין אנו הולכין בשיטת ר"ת דפירש מה שאמרו בפרק לא יחפור "ואי שייך בכרג' דמת' ש"ד" = 'ואם מכאן‬
‫והלאה רוצה להיות שייך בכרג' דמתא כו''‬
‫כי אנו נוהגין לפסוק כרש"י בזה שפירש 'שכבר שייך בכרגא דמתא'‬
‫כנראה בהגה"ה ברא"ש בפרק לא יחפור בשם א"ז‬
‫לכן בודאי הפורצין גדר קדמונינו ומשיגין גבול רעיה' חטאם ישאו לאשר עוברין על שיטת ההלכה לפירש"י כנ"ל וגם‬
‫עוברין על חרם הישוב‬
‫וגם זה היא בכלל חרם ר"ג שהחרים על השג' גבול בשכירו' הבתים מנכרים‬
‫כי מה לי שכירות בית ומה לי השכירו' הלוואה‬
‫בפרט אם המלו' הראשון יש לו כבר תנאים שהוא לבד ילוה ולא אחר‬
‫וכן ראיתי שפסק הגאון מו' הזקן רבינו יודא מינץ ס"ל ‪/‬סג"ל‪ /‬פה פדואה ודמה חזקת הלוואה לשכירת בתים כנ"ל‬
‫והנה שמעתי שגם בכרך ארקניילו נמצאו מבני עמינו המשיגין גבול המלוה הראשון ופסקו לחיותם‬
‫לכן הנני מודיע להם ולכל הרואין מכתבי‬
‫אם ככה הם עושים צריכין כפרה לשעבר על שגגתם אולי שמעלו בחרם‬
‫ואם יזידו עוד אחרי ישמעו דברי יהיו בחרם כנ"ל וכל ישראל יהיו נקיים‪.‬‬
‫אכן אם נראה להם איזה טעם של החרם לפי הזמן והמקום ילכו לב"ד הקרוב לדרוש חוקי האלקים מן חכם ומור'‬
‫צדק אש' לא יהיה תחת הממשלה ההיא ויקרא גם לרעהו המלוה הראשון ויציעו דבריהם לפניו ועל פיו יצאו ויבאו‬
‫לאסור או להתר‬
‫ושלום להולכי תום‬
‫נאום מאיר בכמ' יצחק ז"ל קצנאילנבוגן‪:‬‬
‫‪1‬‬
Unit 3.1
2
‫‪Unit 3.1‬‬
‫שו"ת רבינו גרשום מאור הגולה סימן סח‬
‫וששאלתם‬
‫ראובן היה לו מערופיא של כומרים הרבה שנים‪,‬‬
‫וראובן זה צורבא דרבנן הוא‪,‬‬
‫ומלמד תורה לרבים בחנם‬
‫והכירו תלמידיו בריוח שמרויח במערופיא שלו‪,‬‬
‫ונכנסו להפסידו‪.‬‬
‫וקבל עליהם בקהל‪,‬‬
‫והפרישום הקהל בחרם ובגזרה מאותה מערופיא‪.‬‬
‫ונסתפק להם אם רצו להפריש שאר ישראל שאינם תלמידיו אי לא‪.‬‬
‫מתוך שאלתכם יש ללמוד שאין נוהגים במקומכם דין מערופיא‬
‫וכיון שלא נהגתם בכך‪ ,‬אין אדם אחד יכול לכפות הקהל שינהגו לו מנהג לעצמו‬
‫ואף על גב דאמר רב הונא האי בר מבואה דאוקא ריחיא ואתא בר מבואה וקא מוקי גבי' דינא הוא דמעכב ליה‬
‫דאמר ליה קא פסקת לחיותאי‬
‫לית הלכתא כר' הונא‬
‫דאותביניה עושה אדם חנות בצד חנותו של חברו וכו'‬
‫ואף על גב דאוקמי' כתנאי והוא דאמר כרשב"ג דאמר אף לשכנו כופהו‬
‫הלכ' כתנא קמא דאמר לשכנו אינו כופה‪.‬‬
‫והני מילי במקום שלא נהגו‪,‬‬
‫אבל במקום שנהגו ‪ -‬הכל כמנהג המדינה‪.‬‬
‫והני מילי בשאר אינשי‪,‬‬
‫אבל בצורבא מרבנן דעסיק באורייתא ובמילי דשמיא ‪ -‬מתבעי למיעבד ליה תקנתא כי היכי דלא נטריד מגירסיה‪,‬‬
‫דאמר ר' נחמן בר יצחק‬
‫ומודה ר' הונא בריה דר' יהושע ברוכלין המחזירין בעיירות דלא מעכב‪,‬‬
‫ואפי' בני מתא אחריתא‪,‬‬
‫משום דעזרא תיקן להם לישראל שיהו רוכלין מחזירין בעיירות‪.‬‬
‫והני מילי לאהדורי‪,‬‬
‫אבל לאקובעי – לא;‬
‫ואי צורבא מרבנן הוא ‪ -‬אפילו לאקבועי נמי‪,‬‬
‫ואמרינן נמי כאן‬
‫ר' דימי מנהרדעי אייתי גרוגרת בספינה במחוזא‬
‫א"ל ריש גלותא לרבא צורבא הוא או צורבא מרבנן הוא נקוט ליה שוקא‬
‫ואמרינן תו‬
‫ר' יוחנן רמי‬
‫ועשית לך ארון עץ‬
‫וכתיב ועשו ארון עצי שיטים‬
‫מכאן שבני עירו מצווין לעשות מלאכתו‪,‬‬
‫וא"ר יוחנן איזהו ת"ח שבני עירו מצווין לעשות מלאכתו? זה שמניח חפצו ועוסק בחפצי שמים‪.‬‬
‫מכל טעמים אלו יש ללמוד שצריכין הקהל לעשות תקנה לתלמיד חכם זה שמלאכתו מלאכת שמים ומלמד תורה‬
‫לרבים בחינם כדי שלא יטרד מתלמודו‪,‬‬
‫ויגזרו על כל ישראל שיפרשו ממערופיא שלו‪,‬‬
‫ויקבלו שכר על כך‪,‬‬
‫ויאריכו חיים‪ ,‬כדכתיב עץ חיים למחזיקים בה ותומכיה מאושר‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪Unit 3.1‬‬
‫שו"ת מהר"ם מרוטנבורג חלק ד (דפוס פראג) סימן תתטו‬
‫ראובן הי' לו מערופיא של כומרים כמה שנים‬
‫והאי ראובן צורבא מרבנן הוא‬
‫ומלמד תורה לרבים בחנם‬
‫והכירו תלמידיו בריוח שמרויח במערופיא‬
‫ונכנסו להפסידו‬
‫וקובל עליהם בקהל‬
‫והפרישום בחרם מאותו מערופיא‬
‫ונסתפק להם אם יש להפריש שאר ישראל [שאינם תלמידיו מאותו מערופיא]‬
‫מתוך שאילתכם [אינו] ניכר אם יש במקומכם דין מערופיא או לאו‬
‫ואין אדם אחד יכול לכפות הקהל שינהגו לו מנהג לעצמו‬
‫ואף על גב דאמר רב הונא (ב"ב כ"א ע"ב) האי בר [מבואה] דאוקי ריחיא ואתא בר מבוי חברי' ומוקי גבי' דינא הוא‬
‫דמעכב עלי' דא"ל קא פסקת לחיותאי‬
‫לית הלכתא כר"ה‬
‫דהא אותיבתי' עושה אדם חנות בצד חנותו של חבירו כו'‬
‫ואף על גב דאוקימ' [כתנאי הוא דאמר כרשב"ג] דאמר אף [לשכינו] כופהו‬
‫[והלכה] כת"ק דרשב"ג דאמר [ולשכינו] אינו כופהו‬
‫וה"מ במקום שלא נהגו‬
‫אבל במקום שנהגו הכל כמנהג המדינה‬
‫וה"מ בשאר אינשי‬
‫אבל צורבא מרבנן [דעסיק] במילי דשמיא [מסתברא] למיעבד תקנתא כי היכא דלא תטרוד מגירסי'‬
‫דאמר (ב"ב כ"ב ע"א)‬
‫רב דימי מנהרדעי אייתי גרוגרות בספינה‬
‫א"ל ריש גלותא פוק חזי או ‪/‬אי‪ /‬צורבא מרבנן הוא נקט ליה שוקא‬
‫ואמרי' נמי (יומא ע"ב ע"ב)‬
‫ר' יוחנן רמי כתי' ועשית לך ארון עץ וכתי' ועשו ארון עצי שטים‬
‫מכאן לתלמידי' שבני עירם מצוים לעשות מלאכתן‬
‫אבל מצאתי‬
‫על אותו מערופי' של ישראל‬
‫אין לישראל חבירו [לפייסו] ולשחדו כדי להפקיע מישראל‬
‫דכתי' על שאול ועל בית הדמים אשר המית הגבעונים וגו' ‪ -‬מתוך שהרג הכהנים שהיו מספיקי' להם מזון כאלו‬
‫הרגו (יבמות ע"ח ע"ב) ויורד לחיי חבירו הוא וכו'‬
‫ואמרי' (קידושין נ"ט ע"א) עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה ממנו נקרא רשע‬
‫ואמר בפ' לא יחפור (כ"א ע"ב) בר מבואה כו' מעכב עלי' דא"ל פסקת לחיותאי‬
‫א"ל רבינא לרבא לימא ר"ה דאמר כר' יהודה ולא כרבנן‬
‫דתנן ר"י לא יחלק קליות לתינוקות שמרגילי' אצלו וחכמי' מתירי'‬
‫אפי' תימא רבנן ע"כ לא אמרי רבנן אלא דא"ל אנא פליגנא אמגוזי את [פלוג שיוסקי] אבל הכא אפי' רבנן מודו‬
‫דא"ל פסקת חיותאי‬
‫מאלו הראיות נראה דאסור‪.‬‬
‫ור"ת אומר‬
‫דנכסי הגוי הרי הן כמו הפקר‬
‫וכל מי שיכול להחזיק בנכסיו מחזיק והן שלו וכ"ש שאינו גוזלו‬
‫ואמר בב"מ (י' ע"א)‬
‫מי שהניח פאה ובא עני ופירש טליתו עליה [ובא] אחר והחזיק בה זכה וכן נמי גבי מציאה‬
‫לפיכך נראה דמותר‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Unit 3.1‬‬
‫שו"ת הרשב"א חלק ג סימן פג‬
‫לארדה‪,‬‬
‫שאלת‪:‬‬
‫ראובן שהוא חייט‪ ,‬והוא רגיל בבית עירוני אחד מכמה שנים‪ ,‬שהוא אוהבו ועושה לו כל מלאכתו‪ ,‬ואין אומן אחר‬
‫עושה לו שום מלאכה‪,‬‬
‫והעירוני נוהג לתת לראובן בשכרו שני דינרין מכל מלבוש שהוא עושה לו‪.‬‬
‫עכשיו‪ ,‬בא שמעון וגם הוא חייט‪ ,‬ורצה להכניס עצמו באהבת העירוני הזה‪ ,‬ואמר לעשות במלאכתו בזול‪ :‬מלבוש‬
‫אחד‪ ,‬בדינר‪.‬‬
‫וראובן בא‪ ,‬וקבל על שמעון שגורם לו הפסד‪ ,‬וגוזלו בידים‪ ,‬בכמה דרכים‪ :‬בזלזול השכר‪ ,‬ושנכנס בגבולו‪ ,‬והוא יכול‬
‫להרויח כזה וכזה בכמה מקומות בעיר‪.‬‬
‫יורנו רבינו‪:‬‬
‫אי הוי כמזיק בידים‪ ,‬או גרמא בנזקין‪ ,‬וכעני המהפך בחררה‪ ,‬ובא אחר ונטלה‪ ,‬דאסור‪ ,‬אבל אין ב"ד מוציאין מידו?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫בכל כי הא‪ ,‬אין ב"ד מוציאין מידו‪ ,‬שהעכו"ם בעל המלאכה נתן לו מדעתו‪,‬‬
‫אבל מסתברא שמוחין בידו‪.‬‬
‫ואעפ"י שאמרו‪ :‬בר מבואה אבר מבואה דנפשיה לא מצי מעכב‪,‬‬
‫שאני הכא‪ ,‬דדמי קצת למצודת הדג‪,‬‬
‫דתניא‪:‬‬
‫מרחיקין מצודת הדג מן הדג כמלא ריצת הדג‪.‬‬
‫ואפילו מאן דאמר‪ :‬האי בר מבואה דאוקי רחיא‪ ,‬ואתא בר מבואה חבריה וקא מוקי רחיא גבי'‪ -‬דינא הוא דלא‬
‫מעכב‪ ,‬מפני שיכול לומר לו‪ :‬אתה עושה בתוך שלך‪ ,‬ואני עושה בתוך שלי‪,‬‬
‫מודה במצודת הדג‪,‬‬
‫כדאמרינן התם‪ :‬דשאני דגים דיהבי סייארא‪:‬‬
‫והכא נמי‪ ,‬כיון דרגיל הוא לעשות מלאכתו על ידי זה‪ ,‬כל שהוא צריך למלאכה זו הרי הוא כיהיב דעתו על זה‪,‬‬
‫וכאלו בא לידו‪ ,‬וקרוב הוא לנוטל ממנו שכרו‪ ,‬אעפ"י שאינו נוטל ממש‪.‬‬
‫ועוד‪ :‬דכל מכר הרי הוא בא לידו כבר‪,‬‬
‫דתניא בפרק נוחלין‪:‬‬
‫בכור נוטל פי שנים בזרוע לחיים וקיבה;‬
‫ואוקימנא‪:‬‬
‫במכרי כהונה ולוויה‪ ,‬ודאישתחיט בחיי אבוהון‪.‬‬
‫ואלא מיהו לא דמי לגמרי‪ ,‬דהתם בסתמא‪ ,‬ודלא הדר ביה לעשות מכרין אחרים;‬
‫אבל מ"מ למדין ממנה‬
‫דכל מכר קרוב הוא להיות כאלו נותן לו‪,‬‬
‫וההולך ומפתה את העכו"ם לעשות מלאכתו עמו‪ ,‬כפוסק לחיותו של זה‪,‬‬
‫וגוערין בו‪ ,‬ומוחין בידו‪.‬‬
‫‪/‬על שו"ת זה מופיעה הערה של המלבה"ד בדפוס ליוורנו תקל"ח‪/:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪Unit 3.1‬‬
‫ספר אור זרוע חלק ג פסקי בבא מציעא סימן כח‬
‫ואותן הלואות שמלוים לעכומ"ז‬
‫ויש לו לישראל גוי מערופיא שלו שרגיל תדיר ללות ממנו‬
‫אסור לו לישראל אחר להרגילו אצלו ולסלקו מישראל הרגיל אצלו‬
‫שהרי יכול להלוות לגוי אחר‪,‬‬
‫דהרבה גוים לווין שכיחי‪,‬‬
‫ודמי למקח וממכר דאסור‪ ,‬הואיל ויכול לקנות במקום אחר‪.‬‬
‫וכן מצאתי כתוב בשם רבי' שמואל בן רבינו מאיר זצ"ל דאסור‪ ,‬וכתב‪:‬‬
‫ודמי לההיא דלא יחפור דאמר רב הונא האי בר מבואה דאוקי ריחיא ואתא בר מבואה חבריה וקא מוקי ריחיא גביה‬
‫דינא הוא דמעכב עלויה‬
‫ודמי נמי למרחיקין מצודת הדג מן הדג‪.‬‬
‫ובשם רבינו תם זצ"ל מצאתי דשרי‪,‬‬
‫דקיימא לן בחזקת הבתים דנכסי העכומ"ז הרי הן כהפקר‪,‬‬
‫דאמר רב יהודה אמר שמואל נכסי העכומ"ז הרי הם כמדבר הפקר‪ ,‬שאם קדם ישראל אחר והחזיק בה ‪ -‬קנה‬
‫כאילו הן נכסי הגר‪ ,‬ואפי' מעות אין מחזיר ללוקח ראשון‬
‫אלמא נכסי העכומ"ז הפקר הן‪.‬‬
‫ואין נראה בעיני כלל‬
‫ואף על גב דהפקר הן ואם החזיק בה זכה‪ ,‬מ"מ לכתחילה אין לו לעשות‪ ,‬ואי עביד נקרא רשע‪,‬‬
‫כדפי' רבינו שמואל זצ"ל התם‪.‬‬
‫ותו מדברי רבינו תם זצ"ל גופיה משמע לאיסורא‪,‬‬
‫דאע"ג דנכסי הגוי הרי הן כהפקר‪ ,‬מ"מ הרי הוא דמי למצודת הדג‪ ,‬דאע"ג דהפקר הן מ"מ אפי' הכי מרחיקין‬
‫המצודה ‪ -‬הכא נמי לא שנא‪.‬‬
‫הילכך נראה בעיני לאיסורא כדברי רבי' שמואל זצ"ל‪:‬‬
‫מרדכי מסכת בבא מציעא הגהות מרדכי נוספות פרק שנים אוחזין רמז תמה‬
‫כתב אז"ק‬
‫הואיל שבזה תלוי‬
‫שכל היכא שיכול להשתכר במקום אחר אז מעכבין עליו ונקרא רשע‬
‫א"כ אסור לישראל להעביר מחבירו מערופיא שלו‬
‫דהא לווין עובדי כוכבים איכא טובי‬
‫ודמי למקח וממכר שיכול לקנות במקום אחר‬
‫וראיה מפ' לא יחפור אי אתי בר מבואה גביה ואוקי רחייא מצי מעכב‬
‫ודמי נמי למרחיקים מצודת הדג‬
‫ור"ת התיר‬
‫משום דאמר בחזקת הבתים נכסי כנענים כו'‬
‫ומ"מ נראה דאי עבר נקרא רשע דמ"ש ממצודת הדג דהפקר ואפ"ה מרחיקין הכא נמי לא שנא‬
‫וכן הורה ר"י בשמו לאסור‬
‫ועיין פ' האומר בקדושין‬
‫ופ' חזקת הבתים גבי נכסי של כנענים כמדבר‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫‪Unit 3.1‬‬
‫מרדכי מסכת קידושין פרק האומר רמז תקכד‬
‫‪...‬‬
‫והא דאמרי' פרק חזקת הבתים נכסי הגר הרי הן כמדבר כל המחזיק בהן זכה בהן‬
‫פרשב"ם נהי שהמחזיק בהם זכה מיהו חייב להחזיר דמי השדה ללוקח שע"י זכייתו מפסיד ונקרא רשע כדין מהפך‬
‫בחררה‬
‫מיהו ר"ת פירש דאיהו הוא דאפסיד אנפשיה שנתן המעות לעובד כוכבים קודם שמסר לו השטר ורשע לא מקרי‬
‫דהפקר הוא‬
‫‪...‬‬
‫מרדכי מסכת בבא בתרא פרק לא יחפור רמז תקטו‬
‫אמר רב הונא האי בר מבואה כו'‬
‫יש מקומות [*בהגהות ב"מ סי' תרט"ז] שדנין דין מערופיא‬
‫וכן ראיתי בתשובת רבינו יוסף ט"ע‬
‫ומדמה לה לדגים דיהבי ציידא‬
‫ויש מקומות שאין דנין ומתירין לישראל לילך למערופא של חבירו ולהלוות לו ולשחודי ליה (*ולאפקועי ליה)‬
‫[*ולאפוקי מיניה]‬
‫דאין כאן גזל דנכסי עובד כוכבים אנס היו הפקר וכל הקודם בהם זכה בהם‬
‫כדאיתא פרק חזקת הבתים‬
‫וכן היה ר' אבא ור' אלעאי וכל רבותינו שוין בדבר‬
‫ועוד ראיה מפ"ק דב"מ [*דף י'] דקאמר נפל לו עליה או פירש טליתו עליה מעבירין אותו הימנו‪:‬‬
‫הגהות מיימוניות הלכות שכנים פרק ו [ח]‬
‫ויש מקומות שדנין דין מערופיא‬
‫כן ראיתי בתשובת רבינו יוסף ט"ע‬
‫ומדמי ליה לדגים דיהבי סיירא‬
‫ויש מקומות שאין דנין‬
‫ע"כ א"א‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪Unit 3.1‬‬
‫בית יוסף חושן משפט סימן קנו‬
‫כתוב במרדכי (סי' תקטו)‬
‫יש מקומות שדנין דין מערופיא‬
‫וכן ראיתי בתשובת רבינו יוסף טוב עלם‬
‫ומדמה לה לדגים דיהבי סייארא (ב"ב כא‪):‬‬
‫ויש מקומות שאין דנין ומתירין לישראל לילך למערופיא של חבירו ולהלוות לו ולשחודי ליה ולאפוקי מיניה דאין כאן‬
‫גזל דנכסי הגוי הם הפקר וכל הקודם בהם זכה‬
‫כדאיתא בפרק חזקת (נד‪.):‬‬
‫וגם זה כתוב בהגהות פרק ו' מהלכות שכנים (אות ח)ח*‪:‬‬
‫דרכי משה הקצר חושן משפט סימן קנו אות (ח*)‬
‫(ח*) ובהגהות מרדכי דבבא מציעא (דף ק"ן ע"ב) (סי' תמה) [כתב דאסור]‬
‫וכן כתב בית יוסף (מחו' א) מתשובת הרשב"א שכתב על חייט אחד שהיה רגיל לעשות מלאכה אצל גוי וכו'‪:‬‬
‫רמ"א בשולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי שכנים סימן קנו‬
‫אדם שיש לו עובד כוכבים מערופיא‬
‫יש מקומות שדנין שאסור לאחרים לירד לחיותו ולעסוק עם העובד כוכבים ההוא‪,‬‬
‫ויש מקומות שאין דנין‪.‬‬
‫כח] ויש מתירין לישראל אחר לילך להעובד כוכבים ההוא להלוות לו ולעסוק עמו ולשחודיה ליה ולאפוקי מיניה‪,‬‬
‫דנכסי עובד כוכבים הם כהפקר‪ ,‬וכל הקודם זוכה‪.‬‬
‫ויש אוסרין‬
‫(כל זה במרדכי פרק לא יחפור והגהות מיימוני פרק ו' דשכנים וע' לקמן סי' שע"ו)‪.‬‬
‫ואפילו ישראל שעושה מלאכה אצל עובד כוכבים‪ ,‬ורגיל בכך‪ ,‬אסור לישראל אחר ליכנס שם ולהוזיל המלאכה‪,‬‬
‫ואם רוצה לעשות גוערין בו‪.‬‬
‫כט] מיהו אם עבר ועשה‪ ,‬אין מוציאין מידו‬
‫ביאור הגר"א חושן משפט סימן קנו [כח]‬
‫ויש מתירין כו' ויש אוסרין‪.‬‬
‫הוא בעצמו פלוגתא ראשונה "יש מקומות"‬
‫וכ"ה במרדכי‬
‫ומחלוקתם תליא בפי' הגמ' שם שאני דגים כו'‬
‫דס' הראשונה מפ' כפ' רש"י‬
‫וכ' תוס'‬
‫אף על גב דבדבר הפקר אף רשע לא מקרי כמ"ש ממתני' דנפל עליה פירש טליתו כו' ראה את המציאה כו' ב"מ‬
‫י' א'‬
‫ואמרינן נכסי העכו"ם ה"ה כהפקר כו' ב"ב נ"ד ב'‬
‫ופי' ר"ת דאפי' רשע לא מקרי‬
‫דלא אמרי' עני המהפך כו' אלא במכר או בשכירות דאפשר למצוא במקום אחר‬
‫שאני הכא דאפשר לפרוס מצודתו במקום אחר‬
‫ועוד דהכא אומנתו בכך‬
‫ולפ"ד במערופיא ג"כ אסור‪.‬‬
‫וס' האחרונה ס"ל כפי' הר"י מיגא"ש דיהבו סייארא כלומר משלחין שלוחם לראות אם יש שם מצודה אם לאו‬
‫וכשרואין מצודה הראשונה בורחין מאותו מקום כולו ונמצא מפסיק לחיותיה לגמרי אבל בלא"ה אין מעכב עליו אף‬
‫על גב דמפחית לחיותיה דמצי אמרי ליה את מטי לך מאי דפסקי לך מן שמיא ואנא מטי לי כו'‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫‪Unit 3.1‬‬
‫ערוך השולחן חושן משפט סימן קנו‬
‫כתב רבינו הרמ"א‬
‫שיש מקומות שדנין דין מערופי"א‬
‫והוא מי שיש לו עסק עם אחד העשירים והשרים אסור לאחר לירד לחיותו ולעסוק עם העשיר ההוא‬
‫ויש מקומות שאין דנין‬
‫וטעם המחלוקת הוא ע"פ מה שיתבאר בסי' רל"ז דעני המהפך בחררה ובא אחר ונטלו דנקרא רשע‬
‫דדיעה הראשונה סוברת דגם זהו בכלל עני המהפך בחררה כיון דכל עסקי העשיר על ידו נעשתה והוי כגמר מקח‬
‫וסברא שנייה ס"ל דלא דמי לזה דזה אינו רק בדבר פרטי שעומד על המקח לקנות חפץ פלוני או קרקע פלונית [נ"ל‬
‫ועי' בהגר"א סקכ"ח]‬
‫וכתב עוד דאפילו ישראל שעשה מלאכה אצל עשיר ואדון או שארי אנשים ורגיל בכך אסור לישראל אחר ליכנס‬
‫לשם ולהוזיל המלאכה ואם רצה לעשות גוערין בו מיהו אם עבר ועשה אין מוציאין מידו ויתבאר עוד בסי' רל"ז‬
‫ושני בני אדם הדרים ביחד והאחד רוצה להוזיל אין חבירו יכול למחות בו כיון שלא החזיק חבירו יותר ממנו וכן בכל‬
‫כיוצא בזה‬
‫וכללו של דבר‬
‫כל איש ישראל צריך ליזהר לבלי להסיג גבול רעהו אף בדבר קל והמסיג גבול לא יראה בטובה או הוא או זרעו‬
‫והזהיר בזה זוכה לעצמו ולזרעו‬
‫ועוד מדיני חזקות כאלו יתבאר בסוף סי' קע"ה‪:‬‬
‫‪9‬‬
Unit 3.1
10
Unit 3.1
11
Unit 3.1
12
‫‪Unit 3.1‬‬
‫שו"ת שרידי אש חלק א סימן קלז‬
‫דין מערופיא ישראל‬
‫ב"ה יום ד' א' דר"ח תמוז תרצ"ד בערלין‬
‫לידידי ומכובדי הרה"ג החה"ש וכו' מהר"ש כץ שליט"א רב בק"ק הינדענבורג יצ"ו‬
‫אחד"ש כת"ר בידידות ובכבוד הראוי‬
‫יסלח לי כת"ר על איחור תשובתי על מכתבו הנכבד‪ ,‬כי הייתי טרוד בענינים רבים ובתשובת הרבה שאלות נחוצות‬
‫למעשה‪ .‬ובדבר תמיהתו ע"ד הסעיף בשו"ע חו"מ סי' קנ"ו סע' ה'‪ ,‬שנאמר שם‪" :‬ויש מתירין לישראל אחר לילך‬
‫לעכו"ם‪ ,,,‬דנכסי עכו"ם הרי הם כהפקר" ושאל כת"ר‪ :‬איך הדין אם המערופיא הוא ישראל? ואם גם בישראל הדין‬
‫כן למה לו להרמ"א לכתוב את הטעם משום שנכסי עכו"ם הרי הם כהפקר?‬
‫א‬
‫בודאי שלשונו של רבינו הרמ"א ז"ל נתנה תואנה לשונאי ישראל להתגדר בה‪ ,‬לטעות ולהטעות את הבריות ולגלות‬
‫פנים בדבריו שלא כהלכה‪ .‬ואמנם הרמ"א העתיק את הדברים מהמרדכי ב"ב פ' לא יחפור‪ ,‬ומעולם לא עלה על‬
‫דעת המרדכי‪ ,‬שיבואו שונאי ישראל שאינם בקיאים בלשון הגמרא ויפרשוה בניגוד לכוונה האמתית‪.‬‬
‫[עמוד תמד] ואמנם הלשון נכסי עכו"ם הרי הם כהפקר שגורה בפוסקים במובן שאין לישראל אחד זכות יותר‬
‫מלישראל השני‪ .‬ואפילו אם הישראל הראשון כבר נתן מעות‪ ,‬או כבר יש לו חזקה‪ ,‬מ"מ אין לו זכות יתירה כלפי‬
‫הישראל השני‪ .‬ועיין בבבא בתרא נ"ד‪ ,‬ב וברשב"ם שם ובנמו"י שם ‪ -‬והפירוש שם בגמרא‪ :‬דנכסי עכו"ם הרי הן‬
‫כמדבר לאחר שלקח העכו"ם כסף ונסתלק מן הנכסים והישראל הלוקח לא קנה עוד‪ ,‬דישראל אינו קונה אלא‬
‫בשטר‪ ,‬כמבואר שם‪ .‬והלשון הוא מקוצר‪ ,‬וצ"ל‪ :‬נכסי עכו"ם ‪ -‬לאחר שהוציאם מרשותו‪ ,‬ועדיין לא נכנסו לרשות‬
‫ישראל ‪ -‬הרי הן כהפקר‪.‬‬
‫ב‬
‫ועיי"ש ברשב"א ובנמו"י‪ ,‬דמ"מ מיקרי השני שהחזיק בנכסי עכו"ם שמכר לישראל‪ ,‬רשע‪ .‬עי"ש הטעם‪ ,‬שהרי יכול‬
‫לקנות אצל אחר‪ .‬ובזה כבר באנו לדיני השגת גבול‪ ,‬המבוארים בחו"מ סי' רל"ז ובשו"ת נחלת שבעה סי' ס"ה‬
‫ובשו"ת מהרש"ל ל"ו‪ ,‬ובמשאת בנימין ובדברי גאונים מובאים כל השו"ת המדברים בזה‪ .‬והכלל העולה מדבריהם‪,‬‬
‫דבכל מקום שיש פיסוק דמים‪ ,‬אף שאינו קנין גמור‪ ,‬מ"מ מיקרי השגת גבול‪ ,‬מאחר שהלוקח סמך דעתו‪ ,‬ובמקום‬
‫שיש סמיכות דעת אסור לשני‪ ,‬מטעם עני המהפך בחררה‪.‬‬
‫והנה במערופיא עכו"ם יש מחלוקת אי מיקרי השני רשע או לא‪ .‬האוסרים סוברים‪ ,‬שאעפ"י שאין לראשון קנין גמור‪,‬‬
‫מ"מ לא גרע מיורד לאומנתו של חבירו‪ ,‬שהרי אומנתו בכך ומקור פרנסתו הוא ממערופיא שלו‪ ,‬והמתירים סוברים‪,‬‬
‫שאין כאן עני המהפך בחררה‪ ,‬מאחר שאין הישראל סומך על העכו"ם המערופיא שלו‪ ,‬כי ימינם שקר וכו' ולהכי‬
‫כתב המרדכי‪ ,‬דעכו"ם אנס וכו' כלומר‪ ,‬שאין סומכים עליהם ועל הבטחותיהם עיין שם (ועיין בביאור הגר"א לחו"מ‬
‫סי' קנ"ו)‪.‬‬
‫והמרדכי בחר בלשון הגמרא‪ ,‬אף שהמובן הוא שונה קצת‪ .‬דבבבא בתרא נ"ד‪ ,‬ב הכוונה‪ ,‬שהם הפקר מאחר שזה‬
‫מכר וזה לא קנה עדיין‪ .‬ובמערופיא הכוונה‪ ,‬שהם הפקר‪ ,‬שאין לישראל בעל המערופיא יותר זכות מלישראל השני‪,‬‬
‫מאחר שקנין אין כאן וגם השגת גבול אין כאן הואיל ואין כאן סמיכת דעת מצד בעל המערופיא‪ .‬והפירוש הפקר הוא‬
‫כאן‪ ,‬שאין כאן חזקה ולא שיעבוד והם חפשיים‪ .‬כלומר‪ :‬פתוח לכל אחד‪ ,‬מבלי שמי שהוא יקבל זכות יתרה כל‬
‫שהיא‪ .‬ואמנם‪ ,‬הביטוי הוא בלתי מדוייק ובלתי מוצלח לצערנו הגדול‪ ,‬ומזלנו הרע גרם שרבותינו ז"ל לא דייקו כאן‬
‫בלשונם‪ .‬ויש ללמד זכות עליהם‪ ,‬שבטהרת נפשם לא העלו על לבם שאפשר לטעות ולבדוק ולזייף כוונתם‪.‬‬
‫ג‬
‫‪13‬‬
‫‪Unit 3.1‬‬
‫מכל הנ"ל יראה כת"ר‪ ,‬שדין זה נוהג גם במערופיא ישראל‪ ,‬אלא שבישראל אפשר לומר שיש כאן סמיכת דעת‪,‬‬
‫מאחר שמדרך הישראל לקיים דבריו והבטחתו‪ .‬אבל באמת לא נהגו בישראל מעולם דין מערופיא‪ .‬כי מעולם לא‬
‫נהגו להחזיק בישראל בתור מערופיא‪ ,‬כי הישראלים לא נשתעבדו זל"ז וכל אחד קנה או מכר למי שרצה ולא הי'‬
‫במציאות חזקת מערופיא בישראל‪.‬‬
‫השם מערופיא היא מלה ערבית‪ ,‬כידוע‪ ,‬ופירושה‪ :‬לוקח קבוע ומקורה בהיסטוריה של הכלכלה בישראל בימי‬
‫הביניים‪ ,‬שלכל עכו"ם גדול הי' "יהודי חצר" שלו‪ ,‬או לכל ישראל הי' עכו"ם מפרנס שלו‪ ,‬והי' זה מעין מקור לפרנסה‬
‫ודנו ע"ז דין חזקה ואחרים חלקו ע"ז‪ .‬ולפיכך שגור בפי הפוסקים לדבר ע"ד מערופיא עכו"ם ‪ -‬מלה לקוחה מחיי‬
‫הכלכלה שבישראל‪ .‬אני מקוה שדברי הניחו את דעתו בפתרון הדברים‪.‬‬
‫והנני ידידו דו"ש בברכה נאמנה‬
‫יחיאל יעקב וויינברג‬
‫‪14‬‬