‫הוצאות המיחשוב של הבנקים בישראל הן מהגבוהות בעולם ● יואב צור‪ ,‬יועץ‬ ‫אסטרטגי ולשעבר מנהל הפיתוח בבנק לאומי‪ ,‬מסביר למה ומציע פתרונות‬ ‫מודלים וחלופות להתמודדות*‬ ‫מודל‬ ‫תיאור‬ ‫יתרונות‪/‬חסרונות‬ ‫‪Re Hosting‬‬ ‫העברת מערכות הליבה מהפלטפורמה‬ ‫הקיימת )‪ (IBM MF‬לפלטפורמות פתוחות‬ ‫תוך הסבה טכנית של שפת הפיתוח ובסיסי‬ ‫הנתונים לפלטפורמה החדשה‪ .‬ללא שינוי‬ ‫מהותי בשפת הפיתוח‪ ,‬בלוגיקה העסקית או‬ ‫בממשק המשתמש‪ .‬ניתן לשקול גם הוצאת‬ ‫השרתים והתשתית לאתר חיצוני תוך חיסכון‬ ‫בשטח רצפה‪ ,‬תפעול‪ ,‬חשמל‪ ,‬מיזוג וכו‪.‬‬ ‫חיסכון בכל הקשור לעלות תשתית‪ ,‬שדרוגי ותחזוקת‬ ‫תוכנה‪/‬חומרה‪ ,‬עלות מוצרי צד ג' )כגון ‪ (CA‬ובמידת מה‬ ‫גם עלויות כ"א ‪ -‬צוותי הפעלה ותשתיות‪ .‬ואופציונלית גם‬ ‫בשטח רצפה‪.‬‬ ‫בחלופה זו אין שינוי פונקציונאלי עסקי במערכות‬ ‫וארכיטקטורת התוכנה נותרת זהה‪ ,‬כלומר אין שינוי מהותי‬ ‫בזמני הפיתוח של דרישות עסקיות חדשות וצוותי הפיתוח‬ ‫נותרים סדר גודל דומה לקיים‬ ‫‪Re Design‬‬ ‫עיצוב וחילול מחדש )‪ ( generation‬של‬ ‫קוד התוכנה ע"י כלים ייעודיים‪ .‬קיימים‬ ‫כיום מוצרים הטוענים ליכולת עיבוד של‬ ‫שפות פיתוח מסורתיות דור שלישי )קובול‬ ‫ודומותיה( ויצירת קוד חדש‪ ,‬מודרני וגרפי‪,‬‬ ‫המאפשר תחזוקתיות מהירה ונוחה וע"י כך‬ ‫לכאורה הקטנת צוותי פיתוח וקיצור זמני‬ ‫תגובה לדרישות שינויים‪ .‬חלופה זו מחייבת‬ ‫‪ POC‬קפדני והוכחת ישימות בתנאים‬ ‫הספציפיים לבנק‪.‬‬ ‫תחת הנחת הישימות )!( יושג חיסכון במשאבי הפיתוח‬ ‫הנדרשים לבנק כמו גם קיצור מסוים בזמני תגובה לדרישות‬ ‫ושיפור תחרותיות‪.‬‬ ‫גם בחלופה זו אין שינוי פונקציונאלי עסקי במערכות‬ ‫ובממשק המשתמש‪.‬‬ ‫מאידך נוצרת תלות בסביבה חדשה לא סטנדרטית ושאינה‬ ‫נהנית מקהיליית תמיכה ומפתחים בישראל‪ .‬אין ‪Echo‬‬ ‫‪ system‬טכנולוגי זמין וכל עלות ההכשרה של צוות‬ ‫העובדים כולל גיוסים חדשים תהיה ע"ח ובאחריות הבנק‪.‬‬ ‫‪ Replacement‬החלפת מערכות הליבה שמפיתוח עצמי‬ ‫במוצר‪/‬י ליבה בנקאיים מובילים המותקנים‬ ‫במספר רב של בנקים בעולם‪ .‬ניתן ליישם‬ ‫באתר הלקוח בגישת ‪ On Premise‬או‬ ‫לחילופין באתר מרוחק במספר מודלים‪.‬‬ ‫זהו כמובן הפתרון ההוליסטי‪ :‬שיתוף הידע ומשאבי ה‬ ‫‪ D&R‬של ספק המוצר בין מאות בנקים בעולם יניב חיסכון‬ ‫ניכר בהיקף צוותי הפיתוח הנדרש לתחזוקה‪ ,‬זמני תגובה‬ ‫מהירים ושיפור עסקי – תהליכים‪ ,‬פונקציונליות וממשק‬ ‫משתמש – לבנק‪.‬‬ ‫מאידך זהו הפתרון המחייב בשנים הראשונות את ההשקעה‬ ‫הגדולה ביותר‪ .‬אינו נטול סיכונים ומחייב דגש ובחינה של‬ ‫משמעות התאמות‪ ,‬לוקליזציה‪ ,‬גיור ורגולציה מקומית‪.‬‬ ‫‪Tactical‬‬ ‫במסגרת המצב קיים‪ :‬תחזוקה עצמית עם‬ ‫העדפה לשילוב פתרונות מדף נקודתיים‬ ‫בפרויקטים חדשים כאשר רלוונטי וישים‬ ‫מינימום סיכון ומינימום השקעה בטווח הקצר‬ ‫אך המשך רמת ההוצאות וגידול ליניארי בהן כמו גם‬ ‫מגבלות התחזוקה וזמני התגובה העסקית המתארכים –‬ ‫ככל שחולף הזמן וסיבוכיות המערך וממשקיו מתרחבת‬ ‫* ניתן לשלב בין החלופות במערכות שונות‬ ‫של חברות כגון אמדוקס ו‪.LHS-‬‬ ‫איפה הענן בכל הסיפור?‬ ‫לתפישתי‪ ,‬סוגיית הענן הינה טקטית‬ ‫והחלטה נגזרת‪ ,‬מסדר שני‪ ,‬לבחירה‬ ‫האסטרטגית בין החלופות שמניתי‪ .‬לשימוש‬ ‫בענן משמעויות בעיקר בהיבט התפעולי‬ ‫והטכנולוגי ופחות בהיבט הבנקאי והיישומי‪.‬‬ ‫יש אנליסטים ששמים דגש ראשוני על‬ ‫נושא הענן בעת גיבוש האסטרטגיה‪ .‬להבנתי‪,‬‬ ‫הסדר צריך להיות הפוך‪ .‬ראשית‪ ,‬בחירת‬ ‫המודל היישומי‪-‬ארכיטקטוני והעסקי המיטבי‬ ‫בראייה כוללת ולאחר מכן טקטיקת מימושו‪.‬‬ ‫אסור להתבלבל‪ ,‬בבחינת "הזנב המכשכש‬ ‫בכלב"‪.‬‬ ‫יודגש כי טכנולוגית‪ ,‬ניתן ליישם את כל‬ ‫החלופות במודל ענן‪ ,‬חלקי או מלא‪ ,‬ציבורי או‬ ‫פרטי‪ .‬ההחלטה לגבי יישום החלופה הנבחרת‬ ‫צריכה להתקבל על פי שיקולי עלות‪-‬תועלת‪,‬‬ ‫אבטחת מידע וגידור סיכונים‪ .‬כמובן‪ ,‬היא‬ ‫מחייבת אישור רגולטורי של בנק ישראל‪.‬‬ ‫סיכום ומבט קדימה‬ ‫קיימות דוגמאות לארגונים בישראל‬ ‫שיישמו או מיישמים בימים אלה את‬ ‫המודלים הללו‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ביצעה חברת‬ ‫הביטוח מגדל ‪ Re Hosting‬של מערכת הליבה‬ ‫שלה לביטוחי חיים מפלטפורמה מבוססת‬ ‫‪ IBM MF‬לסביבה פתוחה‪ ,‬מבוססת יוניקס‬ ‫)‪ .(UNIX‬חברה פיננסית אחרת קידדה מחדש‬ ‫את מערכות הליבה שלה בסביבת פיתוח‬ ‫מודרנית אך ללא שינויי חומרה‪ ,‬לוגיקה‬ ‫עסקית וממשק המשתמש‪.‬‬ ‫במסגרתה יסבו החברות את בנק יהב‬ ‫מפלטפורמת בנק הפועלים המסורתית‬ ‫לחבילת מדף בנקאית של ‪ .TCS‬ההסבה‬ ‫צפויה להימשך שנתיים ולאחר מכן כולל‬ ‫ההסכם תפעול ותמיכה לעשור נוסף‪ .‬ככל‬ ‫הידוע‪ ,‬על פי פרסומי הבנק‪ ,‬הפרויקט מבוצע‬ ‫ללא תוספת עלות אל מול התשלומים‬ ‫שמעביר בנק יהב לבנק הפועלים כיום‪ ,‬כאשר‬ ‫החיסכון המושג בתפעול ותחזוקה אמור‬ ‫לממן את עלות הפרויקט ומן הסתם‪ ,‬גם רווח‬ ‫סביר לספקים‪.‬‬ ‫חזקה על כל הבנקים בישראל שמתמודדים‬ ‫ויתמודדו עם הסוגיות שהעליתי‪ ,‬כל בנק על פי‬ ‫מצבו העסקי ותפיסתו האסטרטגית‪ .‬כנקודת‬ ‫מוצא‪ ,‬כל החלופות הנן ולידיות לבחינה ואין‬ ‫"פתרון בית ספר" שמכריע מראש לטובת אחת‬ ‫מהן‪ ,‬אם כי ככל שבוחנים לטווח ארוך יותר‬ ‫משתנה שקלול הקריטריונים להחלטה‪.‬‬ ‫חשוב לבצע בחינה שכזו על ידי גוף‬ ‫הטרוגני המשלב‪ ,‬יחד עם גורמי ה‪ ,IT-‬גורמים‬ ‫עסקיים בכירים בבנק‪ ,‬היבטים רגולטוריים‬ ‫וגורמי חוץ בעלי ידע ופרספקטיבה רלוונטית‪.‬‬ ‫מודל ההחלטה צריך להיבנות אל מול‬ ‫פונקציית המטרה ובהתייחס ליעד שמצופה‬ ‫המהלך להשיג‪ .‬חשוב שהנהלת הבנק תגדיר‬ ‫את אלה מראש – איכותית וכמותית‪ .‬המודל‬ ‫צריך להיות רב שנתי )לפחות ‪ 10‬שנים(‬ ‫ולשלב ‪ TCO‬מצרפי‪ ,‬תפעולי של יחידת‬ ‫ה‪ IT-‬עם ניתוח ‪ ROI‬בנקאי מזווית החטיבות‬ ‫העסקיות‪ ,‬וכמובן היבטי גידור סיכונים על ידי‬ ‫יחידת ה‪ CRO-‬בבנק‪.‬‬ ‫אני מעריך כי בשנים הקרובות‪ ,‬ואולי‬ ‫כבר בהאצה במהלך ‪ 2015‬בהתכתבות עם‬ ‫המדיניות הכלכלית והרגולציה שתסתמן‬ ‫לאחר הבחירות‪ ,‬יתקבלו החלטות מהותיות‬ ‫בבנקים בתחום זה‪ .‬נאחל לכולם בהצלחה‪.‬‬ ‫* יואב צור‪ ,‬יועץ אסטרטגי ואיש עסקים‪.‬‬ ‫המהלך המרתק ביותר המתרחש בימים‬ ‫אלה בנושאי מערכות ליבה בנקאיות בישראל‬ ‫הוא הפרויקט של טאטא ההודית )‪(TCS‬‬ ‫בשיתוף ‪ HMS‬הישראלית בבנק יהב‪ .‬זהו‬ ‫המודל הקלאסי של חלופת ה‪,Replacement-‬‬ ‫מנהיגים‪ .‬ינואר ‪2015‬‬ ‫‪71‬‬