מודלים בניהול סיכונים פיננסיים כותב

‫סיכון פיננסי מוגדר כחשיפה לפוזיציה‪ ,‬הגורמת לשחיקה בהון העצמי של התאגיד‪ .‬חשיפה לפוזיציה פירושה אי‬
‫התאמה בין התזרים הכספי העתידי הנכנס‪ ,‬לבין התזרים הכספי העתידי היוצא של התאגיד‪.‬‬
‫הסיכונים הפיננסיים העיקריים הקיימים הם‪ :‬סיכון מטבע‪ ,‬סיכון ריבית‪ ,‬סיכון הצמדה‪ ,‬סיכון נזילות‪ ,‬סיכון‬
‫אשראי‪ ,‬סיכון מחירי חומרי גלם וסיכון השוק‪.‬‬
‫סיכון מטבע הוא רמת החשיפה הקיימת בתאגידים לעלייה או ירידה בשערי המטבעות להם הם חשופים‪ ,‬ואשר‬
‫חלק מהכנסותיהם‪ ,‬הוצאותיהם‪ ,‬נכסיהם או התחייבויותיהם נקובים במטבע שונה ממטבע הפעילות העיקרי‬
‫שלהם‪ .‬שינויים אלה עלולים לפגוע באופן ניכר וליצור הפסדים ‪.‬‬
‫סיכון ריבית הינו הסיכון כי הערך של השקעה ישתנה עקב שינוי ברמה של שערי הריבית‪ ,‬אשר עשוי להשפיע לרעה‬
‫על מצבו הפיננסי של התאגיד‪.‬‬
‫סיכון הצמדה התאגיד במהלך פעילותו נחשף לסיכון שערי חליפין ו‪/‬או לסיכוני אינפלציה‪ .‬בסיכוני שערי חליפין‬
‫ואינפלציה הכוונה היא לסיכונים ששינויים בשערי החליפין או במדדי המחירים ירעו את מצבו הפיננסי של‬
‫התאגיד‪.‬‬
‫סיכון נזילות מוגדר כסיכון עקב אי יכולתו של התאגיד לעמוד בהתחייבויות שוטפות ולממן את פעילותו ‪ ,‬כלומר‬
‫היקלעות למצב שבו אין כסף לתאגיד כדי לפעול באופן מיידי‪.‬‬
‫סיכון אשראי הוא סיכון של הפסד כתוצאה מכך שלווה לא יפרע הלוואה‪ ,‬כולה או חלקה‪ .‬לעניין זה אין זה משנה‬
‫אם הלווה אינו פורע את הקרן או את הריבית על ההלוואה‪ ,‬או את שתיהן‪ .‬זהו אחד הסיכונים הגדולים‬
‫והמהותיים ביותר של הבנקים‪.‬‬
‫סיכון חומרי גלם מוגדר כסיכון לרווחי התאגיד עקב עליית מחירי חומרי גלם‪.‬‬
‫___________________________‬
‫‪ 1‬הכותב הינו רו"ח‪ ,‬מוסמך במנהל עסקים (‪ )MBA‬בהתמחות מימון בהצטיינות מהמסלול האקדמי המכללה‬
‫למנהל ‪,‬כעת נמצא במהלך השלמה למוסמך מחקרי עם תזה במימון לקראת דוקטורט ובמהלך לימודים בתכנית‬
‫ללימודי המשך לבוגר מוסמך במימון באוניברסיטת ת"א‪ ,‬עבר בהצלחה את בחינות הרשות לניירות ערך לרישיון‬
‫לניהול תיקי השקעות‪ ,‬מוסמך ‪ ARM‬בניהול סיכונים מטעם האיגוד הישראלי למנהלי סיכונים‪ ,‬בוגר לימודי‬
‫תעודה בניהול סיכונים ובוגר לימודי תעודה בייעוץ עסקי מטעם לשכת רואי החשבון בישראל‪ ,‬ובוגר קורס‬
‫להכשרת מנהלי סיכונים (‪ )CRO‬מטעם המכון ללימודי המשך ודן אנד ברדסטריט )‪.(D&B‬‬
‫סיכון שוק זהו סיכון המתייחס להפסדים פוטנציאליים כתוצאה מתנודות בשווקים‪ .‬סיכון שוק הינו שם כולל‬
‫לסדרה של סיכונים‪ ,‬סיכון לכך שרווחי תאגיד יישחקו כתוצאה משינוי בלתי צפוי בגורם סיכון‪ .‬סיכוני שוק‬
‫כוללים בין היתר‪ :‬סיכון מט"ח‪ ,‬סיכון ריבית‪ ,‬סיכון סחורות (חומרי גלם)‪ ,‬סיכון מניות (ני"ע) וסיכון אינפלציה‪.‬‬
‫השיטה המקובלת ביותר כיום לכימות רמת הסיכון הינה שיטת הערך בסיכון ‪ ,VaR- Value at Risk‬שיטה זו גם‬
‫מומלצת ע"י הרשות לני"ע בארה"ב (‪ ,)SEC‬כשיטה המועדפת לכימות סיכונים פיננסיים‪ .‬שיטת ה ‪ VaR-‬יוצרת בכל‬
‫חברה מנגנון בדיקה‪ ,‬אשר משקלל באופן כמותי את רמת הסיכון הפיננסי אליה היא חשופה בכל מועד נתון‪ ,‬על‬
‫מנת לתת אומדן כספי של גודל הנזק לו חשופה החברה‪.‬‬
‫ה ‪ VaR-‬מוגדר כהפסד הכספי העלול להיגרם לתיק במהלך אופק אחזקה נתון‪ ,‬ברמת מובהקות מסוימת כתוצאת‬
‫משינוי בגורמי הסיכון‪ .‬לרוב נהוג להשתמש ברמת מובהקות של ‪ 59%‬ושל ‪.55%‬‬
‫מדד ה‪ VaR 5% -‬הינו מדד מקובל לשימוש בניהול ובקרת סיכוני שוק‪ ,‬ה ‪ VaR-‬החל כמדד למדידת סיכוני שוק‪,‬‬
‫והפך לשיטה לכימות סיכון או מידת תנודתיות של גורם סיכון‪.‬‬
‫מדד ‪ VaR‬גבוה מצביע על סטיית תקן גדולה יותר של השינויים במחירים של גורמי הסיכון המרכיבים את המדד‪.‬‬
‫חישוב ‪ VaR‬נעשה באופן שוטף לצורך ארבעה שימושים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬מדידה וניהול של סיכונים פיננסיים‪.‬‬
‫‪ .2‬ניהול פיננסי שוטף‪.‬‬
‫‪ .3‬דיווחים חשבונאיים‪.‬‬
‫‪ .4‬חישוב שווי ההון העצמי לצרכים רגולטורים‪.‬‬
‫ה‪ VaR‬תלוי בשני פרמטרים עיקריים‪ .1 :‬אופק ההשקעה‪ .2 .‬רמת המובהקות‪ /‬רמת הבטחון בתוצאה‪.‬‬
‫הגורמים המשפיעים על חישוב הערך בסיכון ‪ VaR‬הם‪ :‬אורך תקופת החשיפה‪ ,‬הרכב החשיפה‪ ,‬תחזית התפלגות‬
‫השינויים במדדי השוק‪ ,‬מודלי תמחור של כלי נגזרות ורמת בטחון‪.‬‬
‫שלוש השיטות העיקריות לחישוב ה ‪ VaR‬הינם‪ :‬סימולציה היסטורית‪ ,‬השיטה האנליטית ושיטת מונטה קרלו‪.‬‬
‫שיטת הסימולציה ההיסטורית‪ :‬השיטה מערבת שימוש בנתונים היסטוריים של השינויים בנתוני השוק‪ ,‬כדי לבנות‬
‫את ההתפלגות של רווחים והפסדים אפשריים‪ ,‬ואח"כ נקבע את הערך בסיכון ‪ VaR‬כהפסד המירבי המתקבל רק ב‪-‬‬
‫‪ 9%‬מן המקרים (בהנחת רמת בטחון של ‪.)59%‬‬
‫השיטה האנליטית הקרויה גם שיטת השונות המשותפת‪ ,‬לוקחת את סטיות התקן ההיסטוריות והשונויות‬
‫המשותפות ההיסטוריות ששררו בשוק המט"ח אותו בוחנים‪ ,‬ובהתאם לרמת הבטחון‪ ,‬מכומת גודל ההפסד‬
‫לתקופת זמן נתונה‪ ,‬ע"פ יחסים סטטיסטיים אלה‪ .‬המודל מסתמך על ההנחה כי התפלגות הרווח וההפסד של‬
‫התיק היא נורמלית‪.‬‬
‫שיטת מונטה קרלו הקרויה גם הסימולציה הסטוקסטית דומה במאפייניה לסימולציה ההיסטוריה‪ .‬ההבדל נעוץ‬
‫בשיטה‪ ,‬לפיה במקום לקחת מספר ניכר של תצפיות ישנות ולחשב את השפעות השוק הללו על ערך הפוזיציה‪,‬‬
‫נלקחת התפלגות סטטיסטית שנראית כמייצגת באופן טוב את שינויי השוק‪ .‬לאחר מכן בונים אלפי תיקי רווח‬
‫והפסד היפותטיים ואת ההתפלגות ההסתברותית שלהם ומתוך התפלגות זו מוצאים את הערך בסיכון ‪.VaR‬‬
‫בעוד השיטה ההיסטורית מבוססת על התצפיות שנלקחו מהעבר‪ ,‬בלי קשר להתפלגות‪ ,‬במונטה קרלו דוגמים‬
‫באמצעות שיטת דגימה‪ ,‬תצפיות ותרחישים מתוך התפלגות ידועה‪ ,‬נניח נורמאלית ואז ניתן לקבל כמה תרחישים‬
‫שנרצה‪ .‬הבעיה – דוגמים התפלגויות ידועות ומתעלמים מהתפלגויות לא ידועות שיותר קשה להסביר אותן (כאלו‬
‫שתלויות במספר גדול יותר של פרמטרים)‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬דוגמא למודל ה‪. VaR-‬‬
‫שני הפרמטרים החשובים ביותר לצורך חישוב ה‪ VaR-‬הם‪ :‬קביעת רמת הבטחון בחישוב ה‪ VaR‬וקביעת טווח הזמן‬
‫של חישוב ה‪.VaR-‬‬
‫היתרונות העיקריים של מודל ה‪ VaR-‬הינם‪:‬‬
‫‪ .1‬מודד סיכון במונחים כספיים‪ -‬קל לכמת אותו ולהבין את משמעות הסיכון‪.‬‬
‫‪ .2‬ניתן להשוות באמצעותו סיכון בין יחידות שונות‪ ,‬עסקאות שונות וכ"ו‪.‬‬
‫‪ .3‬ניתן לאחד או לפרק באמצעותו סיכונים הנובעים מגורמי סיכון שונים‪ ,‬כגון‪ :‬סיכון ריבית‪ ,‬סיכון שע"ח‪,‬‬
‫סיכון מחירי סחורות‪ ,‬סיכון אינפלציה וכ"ו‪.‬‬
‫‪ .4‬משמש ככלי ניהול להטלת מגבלות‪.‬‬
‫הבנקים מנהלים את סיכוניהם באמצעות שני כלי עיקריים‪ VaR :‬ומבחני קיצון‪ ,‬בעוד שה‪ VaR-‬מודד את הסיכון‬
‫בסביבת שוק רגילה‪ ,‬מבחני קיצון מודדים את הסיכון במצבי שוק שאינם מתנהלים כרגיל (תנאי שוק סוערים)‪.‬‬
‫הבעייתיות והחסרונות של מודל ה‪:VaR-‬‬
‫‪ .1‬ההנחה שמה שהיה בעבר יהיה גם בעתיד הינה בעייתית‪ -‬ע"פ השיטה ההיסטורית אשר טוענת כי מה‬
‫שקרה בעבר יחזור שוב בעתיד ‪ ,‬בה ה‪ VaR -‬נכלל ישירות משינויים מגורמי סיכון שהיו בעבר‪ .‬בשיטה‬
‫האנליטית הסיכון נאמד באמצעות סטיות תקן וקורלציות על בסיס מחירים היסטוריים‪.‬‬
‫‪ .2‬הפסד מעבר לתוצאת ה‪ :VaR‬ה ‪ VaR-‬הינו הפסד מקסימלי ברמת מובהקות מסוימת‪ .‬החסרון הגדול נעוץ‬
‫בעובדה שהן פועלות תחת הנחות נורמליות ונסיבות שוק רגילות‪ .‬ה‪ VaR -‬מחסיר מאיתנו אינפורמציה על‬
‫התצפיות המסתתרות בזנב השמאלי של ההתפלגות‪ ,‬כלומר המודל אינו אומד את ההפסד שעלול להיגרם‬
‫בפועל‪ ,‬ושעלול להיות גבוה בהרבה מתוצאת ה‪ .VaR-‬יחד עם זאת ה‪ VaR -‬מלכתחילה לא נועד לאמוד את‬
‫ההפסדים מתוצאות חריגות במיוחד בגורמי הסיכון ולכן הינו מתייחס לרמת מובהקות ספציפית נתונה‪.‬‬
‫לרוב מעוניינים לדעת מהם ההפסדים העלולים להיגרם בתנאי שוק רגילים השוררים ברוב הזמן ולא‬
‫ההפסדים בתנודות שוק קיצוניות‪ .‬לכן מומלץ להשתמש בנוסף בטכניקות לאמידת סיכונים בתנאי שוק‬
‫חריגים כגון‪ :‬מבחני קיצון‪.‬‬
‫‪ .3‬הנחה של התפלגות נורמלית של תשואות גורמי סיכון‪ VaR -‬אנליטי וגם לעיתים מונטה קרלו מניחים‬
‫התפלגות נורמלית של תשואות‪ ,‬הנחה שלדעת רבים לא מתקיימת בפועל‪.‬‬
‫בדיקות ‪ -Backtesting‬אלו הם בעצם בדיקות לבדיקת נאותות המודלים‪ .‬חישובי ה‪ VaR-‬מתבססים על מודלים‬
‫סטטיסטיים כשהאומדים לסיכונים מוערכים על סמך ההיסטוריה‪ .‬בחינת התקפות תבוצע ע"י ‪.Backtesting‬‬
‫השלב שבא לאחר קבלת התוצאות הוא בדיקת יציבותן ונכונותן לאורך זמן‪ .‬ועדת באזל המליצה על קריטריון‬
‫לבחינת נאותות המודלים הפנימיים המבוסס על מספר החריגות‪ .‬הרעיון הוא כי אם חישוב ‪ VaR 5%‬אכן משקף‬
‫את הסיכונים אז התוצאה בפועל אכן תהיה גרועה מאומדן ה‪ ,VaR-‬לכן מומלץ לבצע בדיקות ‪ Backtesting‬שתבחן‬
‫את אומדני ה‪ VaR -‬מול התוצאות בפועל שקיבלנו‪ .‬כיוון שקיימת מקריות בבדיקה נדרשת בדיקה של מספר רב של‬
‫תחזיות‪ .‬כאשר נדלק תמרור אזהרה בבדיקות אלו צריך מנהל הסיכונים להעריך את המקור לחריגה ולבדוק אם יש‬
‫לבצע שינוי בחישוב ה‪ , VaR -‬וכן לתעד את האירוע‪.‬‬
‫במהלך שנות ה‪ 59-‬הפכו מבחני הקיצון לחלק מהמתודולוגיה הכללית של ניהול סיכונים‪ ,‬שילובם של מבחני‬
‫הקיצון לתוך התהליך הפורמלי של ניהול סיכונים הוא בעל חשיבות אשונה במעלה‪ .‬המאפיינים העיקריים של‬
‫נקודות קיצון‪ :‬א‪ .‬שבירת קורולציות‪ -‬בעיה ידועה בעולם ניהול הסיכונים נעוצה בקושי לאמוד את הקורלציות בין‬
‫גורמי הסיכון השונים בתקופות רועשות‪ .‬הקורלציות עשויות להשתנות בצורה מהותית בעתות קיצון בהשוואה‬
‫לתקופות של שגרה‪ .‬ב‪ .‬נזילות‪ -‬עתות קיצון מאופיינות גם בבעיות נזילות חריפות המתגלות בשווקים הפיננסיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬אפקט הדומינו‪ -‬במהלך אירועים קיצוניים השווקים נוטים לזוז בכיוונים דומים בעוצמה ובמהירות עצומה‪ ,‬דבר‬
‫המקשה על מקבלי ההחלטות לפעול באופן סימולטני ולמזער נזקים‪ .‬מאפיין מרכזי המבדיל את מודל ה‪VaR -‬‬
‫מהמודלים המוגדרים כמבחני קיצון הוא שמודל ה‪ VaR -‬מודד את הסיכון מתוך ראייה הסתברותית‪ ,‬בעוד‬
‫שלמבחני קיצון קשה לשייך הסתברות להתרחשות אירוע קיצוני‪ ,‬בעיקר לאור העובדה שבמונחים סטטיסטיים‬
‫מספר האירועים החריגים שנצפו בהיסטוריה קטן‪.‬‬
‫למעשה מבחני הקיצון מהווים מעיין השלמה למודל ה ‪ VaR-‬לצורך הצגה של תמונה מלאה יותר של סיכוני השוק‪.‬‬
‫תפקידם של מבחני הקיצון הוא לאמוד את הסיכון בתנאי שוק סוערים‪ .‬מונח כללי לתיאור מגוון טכניקות ניהול‬
‫סיכונים המשמשות להערכת ההשפעה הפוטנציאלית של אירועים ספציפיים או של תזוזה במספר גורמי סיכון על‬
‫המצב הפיננסי של התאגיד ‪ .‬בדר"כ מדובר על "אירועים יוצאי דופן שהתרחשותם מתקבלת על הדעת"‪.‬‬
‫מבחני הקיצון בנויים ממתודולוגיות סטנדרטיות ומתודולוגיות מתקדמות‪ ,‬כאשר בין המתודולוגיות הסטנדרטיות‬
‫נמנים‪ :‬תרחישים היסטוריים‪ ,‬תזוזה בסטיות תקן‪ ,‬תרחישים אובייקטיבים‪.‬‬
‫המתודולוגיות המתקדמות לעריכת מבחני הקיצון יוצרות תרחישים קיצוניים ביותר ולכן מבחני הקיצון מראים‬
‫תוצאות גבוהות מאוד‪ .‬המתודולוגיות הללו מתבססות על התרחיש הגרוע ביותר‪ ,‬שלא תמיד ייתפס כהגיוני ע"י‬
‫מקבלי ההחלטות בארגון‪ .‬אולם יש מקום לשלבן בחישובים‪ .‬המתודולוגיות המתקדמות לעריכת מבחני קיצון‬
‫העיקריים הם‪ ,Crash Metrics :‬גישת ה‪ EVT-‬ו ‪.Expected Shortfall -‬‬
‫להלן פירוט של מתודולוגיות עיקריות למבחני קיצון‪:‬‬
‫תרחישים היסטוריים‪ -‬במסגרת מתודולוגיה זו משערכים את תיק ההשקעות באמצעות ווקטור המכיל את‬
‫השינויים ההיסטוריים במחירי גורמי הסיכון‪ .‬יש לבחון מהם השינויים הקיצוניים ביותר שנצפו בעבר בקרב גורמי‬
‫הסיכון שרלוונטים לתיק ההשקעות ולאחר מכן יש לאמוד את השינוי שיתרחש בשווי תיק ההשקעות כתוצאה‬
‫מהתממשות התרחיש הקיצוני‪.‬‬
‫תזוזה בסטיות תקן‪ -‬במסגרת גישה זו ‪,‬בדומה לגישה ההיסטורית ‪,‬משערכים את תיק ההשקעות של המוסד‬
‫הפיננסי באמצעות ווקטור המכיל שינויים קיצוניים בגורמי הסיכון‪ .‬אולם התרחישים הקיצוניים שמשולבים‬
‫במסגרת גישה זו ‪,‬הם פונקציה של סטיות התקן שנצפו בגורמי הסיכון השונים ‪,‬נכון ליום החישוב‪.‬‬
‫מבחני מצוקה אובייקטיבים‪ -‬הינם מבחני מצוקה המבוססים על רמת מובהקות גבוהה מ‪ ,55%-‬כגון‪,55.5% :‬‬
‫‪.55.55%‬‬
‫עליות‪/‬ירידות מקסימליות‪ -‬תרחישים המכילים את העליות‪/‬הירידות ההיסטוריות הגדולות ביותר במחירי גורמי‬
‫הסיכון‪ ,‬במהלך ‪ 19‬השנים האחרונות‪.‬‬
‫‪ -Expected Shortfall‬זהו אחד המדדים המרכזיים לאמידת ההפסד הצפוי בתקופות קיצון‪ .‬מדד זה מוגדר‬
‫כתוחלת המותנה של ההפסדים שנבעו מתיק ההשקעות מעל סף מסוים‪ ,‬שהוגדר כרמת המובהקות של חישוב‬
‫ה‪ .VaR-‬זהו בעצם ממוצע ההפסדים על הזנב השמאלי‪ ,‬אשר איננו תלוי בהתפלגות ומאפשר לקיחה בחשבון של‬
‫אירועי קיצון‪ .‬חישוב ה ‪ VaR-‬לוקה בסיכון זנב שמתבטא באי יכולתו למדוד מדד הסיכון להביא בחשבון את‬
‫התצפיות הקיצוניות המצוינות מעבר לרמת המובהקות שנקבעה‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬דוגמה ל‪.Expected Shortfall -‬‬
‫ועדת גלאי ‪ Ⅱ‬ומודל ה‪VaR-‬‬
‫בפברואר ‪ 2992‬פורסם תיקון לתקנות ניירות ערך בנושא גילוי סיכוני שוק ודרכי ניהולם‪ ,‬התיקון מעגן את המלצות‬
‫ועדת גלאי ‪.2‬‬
‫מסקנות מדיווח ועדת גלאי ‪ :‬רוב המלצות וועדת גלאי ‪ 1‬יושמו ועוררו את מודעות החברות המדווחות בנוגע לנושא‬
‫סיכוני שוק‪ .‬הדיווח האיכותי בדבר החשיפה לסיכונים נמצא במקרים לא מעטים כלקוני ולוקה בחסר בעיקר‬
‫בחברות קטנות בין היתר מפאת העדר מערך ניהול סיכונים מפותח‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬סברה הועדה כי יש מקום לאימוץ המלצות חדשות ומעמיקות יותר‪ .‬במקביל‪ ,‬חל תהליך גלובליזציה‬
‫אשר המשיך והעמיק בשוק‪ ,‬ורשות ניירות ערך הציבה לעצמה כיעד אסטרטגי לפתוח את השוק המקומי לעולם‪.‬‬
‫חלק מהמלצות ועדת גלאי ‪ ,2‬לפיהן על רוב החברות הציבוריות לבצע מבחני רגישות ועל חלק מן החברות לחשב‬
‫בנוסף ‪ VaR‬ולבצע ‪ .Backtesting‬התקנות החדשות נועדו לשפר את הדיווח הכמותי של סיכוני שוק שהיה קיים‬
‫בעקבות ועדת גלאי הראשונה‪.‬‬
‫עיקרי המלצות וועדת גלאי ‪Ⅱ‬‬
‫‪ ‬מודל הדיווח הכמותי – יש להעלות מדרגה את רמת הדיווח הכמותי ביחס לכלים הפשטניים שניתנו‬
‫בוועדה הראשונה‪.‬‬
‫‪ ‬הוועדה הגיעה למסקנה כי יש לחייב את החברות המדווחות לביצוע מבחני רגישות וגילוי תוצאותיהן‪.‬‬
‫‪ ‬מחברות שעיקר עיסוקן הנו בתחום הפיננסי‪ ,‬יש לדרוש בנוסף למבחני הרגישות גם דיווח על‪-‬פי מודל‬
‫‪.VAR‬‬
‫‪ ‬ישנם הבדלים בהגדרות של סיכוני השוק‪ :‬כללי ה‪ ,SEC -‬תקני חשבונאות ותקנים בינלאומיים‪ .‬הוועדה‬
‫הגיעה למסקנה כי יש לאמץ את ההגדרות של התקינה הבינלאומית ‪ -‬במקום שהן מצמצמות מידי יש‬
‫להוסיף הגדרות נוספות‪ ,‬אך יש לשמור על שפה אחת בדוחות הכספיים ובדוח הדירקטוריון‪.‬‬
‫הוועדה המליצה על מספר היבטים חשובים המתייחסים לחישוב ה –‪ VaR‬ולצורת ניהול הסיכונים בחברה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫תחולה‪ -‬יש לכלול במדידה את כל התיק הסחיר‪ ,‬כולל עסקאות פורוורד‪ ,‬שאינן נסחרות וכולל נכסים‬
‫והתחייבויות לא סחירים המשמשים להגנה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגדלת אחידות‪ -‬יש להשתמש ברווח בר סמך של ‪ 59%‬לפחות‪ ,‬ובאופק תכנון של יום‪ .‬יש להפעיל אחת‬
‫משלוש השיטות‪ :‬גישת ההתפלגות הנורמאלית (גישת השונּות משותפת)‪ ,‬גישת התרחישים‬
‫ההיסטוריים וגישת התרחישים של מונטה קרלו‪ .‬יש למדוד את ה‪ VaR-‬לפחות פעם בשבוע ובמועד‬
‫קבוע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סיכון המודל‪ -‬יש לציין את אחוז הפעמים שבהם ההפסד בפועל היה גדול מההפסד שנצפה על ידי‬
‫מודל ה‪.Backtesting -‬‬
‫‪‬‬
‫גילוי נאות‪ -‬יש לתאר את המודל‪ ,‬את ההנחות‪ ,‬את הפרמטרים החשובים ולציין אילו מכשירים לא‬
‫נכללו ומדוע‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש לציין את מגבלות המודל ולפרט את האומדנים הקריטיים של המודל‪.‬‬