‫חזון הארגון הדיאלוגי‬ ‫(קטע מפרק)‬ ‫צבי עמלי‬ ‫רבים הפירושים למושג דיאלוג‪ .‬הם שונים זה מזה ולעיתים נראה כי הם סותרים זה את זה‪ .‬המשותף לכל‬ ‫ההגדרות והפירושים הוא בהבחנתו של דיאלוג מדיבור רגיל או מתקשורת כפעולה שעניינה העברת מידע‪ .‬בכך‬ ‫כולם מצביעים בלשון של ניגוד על הדיאלוג כמה שאינו דיבור רגיל; ובלשון חיובית‪ :‬כל אנשי הדיאלוג יצביעו על‬ ‫איכות ייחודית לטובה של יחסים דיאלוגיים על פני יחסי דיבור רגיל או סתמי‪ .‬עמדה דיאלוגית תבטא‪ ,‬באופן‬ ‫כללי‪ ,‬נכונות ומוכנות של אדם להיות בדיאלוג וביחסים דיאלוגיים (על‪-‬פי ההגדרה המסוימת של מהו דיאלוג)‪.‬‬ ‫מבחינתי עמדה דיאלוגית היא נכונותו ומוכנותו של אדם להיות במפגש משמעותי עם אחר חיצוני או פנימי;‬ ‫מפגש שאופיו כן‪ ,‬פתוח ואמיץ‪ ,‬אכפתי ואמפתי‪ ,‬מתעניין וסקרן‪ ,‬נכון לגילוי דבר מה חדש על עצמי ועל‬ ‫האחר ומוכן להתחדשות‪ ,‬להשתנות בתוך ובעקבות המפגש הדיאלוגי‪.‬‬ ‫מפגש דיאלוגי בא מתוך אחווה אוניברסלית בסיסית ומוליד אחווה כזו‪ .‬מה אם כן‪ ,‬לארגון ולדיאלוג?‬ ‫ארגון דיאלוגי‬ ‫‪ .1‬לכל גוף משימתי‪-‬תכליתי‪ ,‬נחוצים לכידות‪ ,‬סולידריות ושיתופיות לשם השגת מטרותיו‪.‬‬ ‫לצורך זה ראוי לקיים עמדה דיאלוגית בארגון ולהבנות פאזות דיאלוגיות בנוסף לתהליכי קבלת‬ ‫החלטות ולדיוני ביצוע ובקרה‪.‬‬ ‫‪ .2‬יש לראות בפאזות דיאלוגיות רכיב בלתי נפרד ומשלים‪ ,‬אשר עליו ועמו ייבנו הרכיב(ים)‬ ‫ממוקד(י) המשימות‪.‬‬ ‫‪ .3‬הפאזות הדיאלוגיות מתקיימות הן באינטראקציות דיאדיות‪( ,‬בין שניים שותפי‪-‬משימה)‬ ‫והן באינטראקציות מרובות‪-‬פנים (צוותים‪ ,‬קבוצות עבודה‪ ,‬ועדות‪.)...‬‬ ‫‪ .4‬כיצד ניתן לחשוב על פאזה דיאלוגית באינטראקציה שבין אדם לבין עצמו?‬ ‫‪ .5‬תהליך עבודה פורה ינוע כל העת בין שני הרכיבים המשלימים‪:‬‬ ‫א‪ .‬פאזה דיאלוגית ‪ )1‬מאפשרת היכרות אנושית מעמיקה ובונה יחסי‪-‬אמון ואחווה;‬ ‫‪ )2‬יוצרת לכידות וסולידריות הנחוצות לתפקוד תקין ולשיתופיות בשגרה ובעתות מבחן;‬ ‫‪ )3‬מספקת מצע‪ :‬לחשיבה וללמידה משותפות‪ ,‬לבחינת משמעויות והשתנותן‪ ,‬להטלת‬ ‫ספק באמיתות ולבחינה של הנחות‪-‬יסוד;‬ ‫‪ )4‬מבריאה יחסי סמכות ומצמחת סמכות פנימית‪.‬‬ ‫‪ )5‬מהווה מקור לרעיונות ומרחב למשחקיות‪ ,‬ליצירתיות ולבחינת דרכי‪-‬פעולה חילופיות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פאזה ממוקדת משימה מכוונת לקביעת מטרות ויעדים‪ ,‬לתכנון‪ ,‬לשיקולי‪-‬דעת‪ ,‬לקבלת‬ ‫החלטות‪ ,‬לביצוע‪ ,‬לפתרון בעיות‪ ,‬לבקרה ולהערכה‪ ,‬ולהסתגלות לתנאים משתנים‪.‬‬ ‫משימתיות מוכרת יותר לבעלי תפקידים ומועדפת בדרך כלל על מנהלים בארגון‪ .‬עמדה דיאלוגית זרה‬ ‫יותר ומאיימת יותר; ומצריכה תנאים‪ ,‬המשעים לזמן‪-‬מה את התכליתיות המשימתית בעת קיום‬ ‫הדיאלוג ומאפשרים מרחב תנועה מנטלית והתמסרות‪ .‬לדיאלוג בתנאים מיטיבים מתלוות בדרך‪-‬כלל‬ ‫משחקיות רצינית ויצירתיות‪.‬‬ ‫‪ .6‬ביום‪-‬יום השוטף הדיאלוג ישרת זרימה חופשית של יחסי אחווה בריאים‪ ,‬של חשיבה ושל למידה‬ ‫במרחב משחקי‪-‬יצירתי וכן את חקירת עצם תהליכי השיח;‬ ‫ואילו שיח המשימה ישען על הסולידריות‪ ,‬האמון והשיתופיות שנוצרו וישתמש בתובנות הדיאלוג‬ ‫ובתוצריו להעשרת תהליכי קבלת ההחלטות והיישום‪.‬‬ ‫עתה ישובו וייווצרו מצבים‪ ,‬שאלות ומגמות‪ ,‬הנדרשים שוב לפאזה דיאלוגית וחוזר חלילה‪.‬‬ ‫‪ .7‬בארגונים חזקי הייררכיה‪ ,‬בעלי תרבות ומסורת א‪-‬דיאלוגית‪ ,‬נחוץ לבסס תחילה בקרב מנהלים‬ ‫עמדה דיאלוגית פעילה כחלק מהטמעת פונקציות הוריית של ניהול‪.‬‬ ‫‪ .8‬למימוש עמדה דיאלוגית בארגון נחוצים תנאים [שיש להגדירם]‪ ,‬דרושה הבנה עמוקה של רווחיה‬ ‫ומחירי הרווחים‪ ,‬ונחוצה תחזוקה שוטפת וטיפוח שוטף [שיש להגדירם]‪.‬‬ ‫תנאים להומניזציה ארגונית ולעמדה דיאלוגית‪-‬שיתופית‬ ‫‪ .1‬רצון כן והכוונה שוטפת של תהליכי הומניזציה ושל התנהלות דיאלוגית שיתופית הבאים מן הדרג הבכיר‪.‬‬ ‫‪ .2‬הומניזציה של הממד הסמכותי הפורמאלי‪ -‬מהיררכיה של כוח ושליטה להיררכיה מעצימה ועד לשיתופיות‪.‬‬ ‫מעבר מתפיסת כוח על האנשים למתן‪-‬כוח לאנשים‪ .‬סתירת תהליכי ניכור וחתירה למשוואה‪:‬‬ ‫יחסי עבודה=יחסי יצירה=יחסי משמעות‪.‬‬ ‫‪ .3‬הגמשת הרכיב ההיררכי‪ .‬שילוב ממשי של מבנים ושל מנגנוני פעולה ותגמול שאינם היררכיים‪.‬‬ ‫‪ .4‬א‪ .‬שיתוף במידע הארגוני‪ .‬ב‪ .‬שיתוף בתהליכי קבלת החלטות‪ .‬ג‪ .‬ביזור סמכויות (שיתופיות לאורך ולרוחב)‬ ‫ד‪ .‬מעורבות ואחריות משותפת לתכנון ולביצוע‪ .‬ה‪ .‬ניהול מוכוון ערכי ההתנהלות‪ .‬ו‪ .‬רוטציות מושכלות‪.‬‬ ‫‪ .5‬פונקציות "הוריות" בניהול‪ :‬הגדרה אופרטיבית של תפקיד המנהל כמאפשר‪ ,‬מסייע‪ ,‬תומך‪ ,‬מכיל‪ ,‬חונך‪.‬‬ ‫‪ .6‬חיזוק עבודת צוות בצד טיפוח אינדיבידואליזציה ומתן משימות ליחידים ייחודיים‪.‬‬ ‫‪ .7‬קבוצות שיח להיכרות‪ ,‬בנית אמון ואחווה‪ ,‬יצירת סולידריות ולקיום מצע לתמיכה ולצמיחה‪ .‬דיאדות שיח‬ ‫רוטציוניות‪.‬‬ ‫‪ .8‬פיתוח יכולת הכלה של מציאות מרובת‪-‬פנים; וזימון של ריבוי‪-‬קולות‪ ,‬ריבוי‪-‬פנים‪ ,‬שונּות‪ ,‬מגוון‪.‬‬ ‫‪ .9‬פיתוח‪ ,‬טיפוח ועידוד רציף של ידע מקצועי‪ ,‬חשיבה עצמאית‪-‬ביקורתית‪ ,‬יוזמות אינדיבידואליות ויצירתיות‬ ‫‪ .10‬איזון מגדרי‪ :‬איזון מושכל של המגדר המיני ואיזון מושכל של מגדרים אחרים‪.‬‬ ‫‪ ‬בארגונים הייררכיים‪ ,‬בעלי היסטוריה א‪-‬דיאלוגית‪ ,‬יש לבסס תחילה בקרב ההנהלה פונקציות הוריות‬ ‫של ניהול ועמן עמדה דיאלוגית פעילה‪.‬‬ ‫חזון הארגון הדיאלוגי למתקדמים‬ ‫העבודה תופסת אצל מרבית האנשים העובדים זמן ומקום מרכזיים בחייהם‪ .‬באומרי זמן ומקום‪,‬‬ ‫כוונתי הן לזמן ולמקום קונקרטיים והן לזמן ומקום נפשיים‪ .‬כלומר‪ ,‬יש לעבודה השפעה מכרעת הן על‬ ‫איכות חיינו ומשמעות חיינו בזמן העבודה והן על איכות חיינו ומשמעותם מחוץ לעבודה‪.‬‬ ‫מה ניתן לעשות כדי שמקום העבודה ישפיע לטובה על איכות חיינו ויתרום למשמעות חיינו‪,‬‬ ‫למלאותם?‬ ‫על מקומות העבודה לכלול במטרותיהם את מחויבותם לאיכות החיים ולמשמעות החיים של עובדיהם‪.‬‬ ‫על המעסיק לסתור תהליכי ניכור וליצור תנאים של עבודה ויחסי עבודה המממשים עמדה דיאלוגית‬ ‫יוצרת‪.‬‬ ‫האם מחירי הרווח כדאיים? האם יינזק מכך הארגון?‬ ‫מדוע מעטים הארגונים הנוהגים כך? מה חוסם בעלים ומנהלים לבחור במגמה זו?‬ ‫ו‪ ...‬שמא ירחיב הארגון את שאיפתו ויכלול במטרותיו אלה גם את לקוחותיו?‬ ‫‪ .1‬ארגון אמיץ בעל חזון אמיץ יחתור לקיומה של עמדה דיאלוגית כחלק בלתי נפרד מן‬ ‫התרבות הארגונית והאקלים הארגוני‪ ,‬לא רק לקידום מטרות הביצוע והרווח ולא רק‬ ‫לקידום האינטרס הארגוני הצר‪ .‬ארגון אמיץ בעל חזון אמיץ יחתור להיות ארגון דיאלוגי‬ ‫ולסייע לעובדיו לחיות חיים מלאים יותר ומשמעותיים יותר באמצעות קיום עמדה דיאלוגית יוצרת‬ ‫ופיתוח ומימוש של תשתית מתאימה ופרקטיקה דיאלוגית בין אנשיו ואולי אף עם לקוחותיו‪.‬‬ ‫‪ .2‬ברי לי כי מימוש מטרה זו (הנראית לאחדים תמוהה במסגרת הארגונית) יתרום סופו של דבר גם‬ ‫לפעולת הארגון וליעדיו המשימתיים הממוקדים והכלכליים‪.‬‬ ‫‪ .3‬אני שב ומזכיר כי לקיום ארגון דיאלוגי נחוצים תנאים [שיש להגדירם]‪ ,‬דרושה הבנה‬ ‫עמוקה של העמדה הדיאלוגית היוצרת‪ ,‬של רווחיה ומחירי רווחיה‪ ,‬ונחוצה תחזוקה שוטפת וטיפוח‬ ‫שוטף [שיש להגדירם] של הפרקטיקה הדיאלוגית‪.‬‬ ‫‪ ‬הטקסט שלפניכם הוא טקסט דחוס‪.‬‬ ‫הוא כתוב בתמציתיות ומזמין לקריאה חוזרת ונשנית‪ ,‬לחשיבה ביקורתית ולדיאלוג‪.‬‬ ‫‪ ‬המצטטים מתבקשים לציין את המקור כמקובל‪.‬‬ ‫כתובת דוא"ל לתגובות‪[email protected] :‬‬