1. No category

‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫—‪1‬‬
‫•ת‬
‫‪P‬‬
‫‪P‬‬
‫ן‬
‫\‪<j‬‬
‫)‪K‬‬
‫)‪K‬‬
‫־י‬
‫‪r‬‬
‫‪2‬‬
‫>‬
‫‪<_J‬‬
‫‪<I‬‬
‫)‪0‬‬
‫‪D‬‬
‫‪O‬‬
‫‪Q.‬‬
‫ש‬
‫•‬
‫_‪Q‬‬
‫>‬
‫־‪r‬‬
‫י‬
‫‪-‬‬
‫‪3‬‬
‫‪-‬ת‬
‫‪r‬‬
‫‪P‬‬
‫ה ח ב ר ה‬
‫ח ד ש ו ן‬
‫ל מ ת ג ״ ס ״ ם‬
‫מרכזים קהילתיים ב־שר‪1‬זל בעי׳מ‬
‫עשרות אלפים משתתפים השנה‬
‫במפעלי הקיץ של המתנ״םים‬
‫עשרות קייטנות מסוגים שונים ובנושאים‬
‫מגוונים מוצעות השנה במתנ״סים‪ ,‬חלקן‬
‫בנושאים אקטואליים ‪ -‬הישרדות‬
‫והתגוננות עצמית‪ ,‬חלקן בנושאים של מדע‬
‫וטכנולוגיה‪ ,‬ורבות בתחומים ״השיגרתיים״‬
‫ ספורט‪ ,‬טבע‪ ,‬יצירה‪ ,‬קולנוע ותיאטרון‬‫ועוד‪ .‬מה שבטוח ‪ -‬כולם מחפשים‬
‫התמחויות ואטרקציות והתחרות רבה‪.‬‬
‫מתברר‪ ,‬כ י מחירי המתנ״סיס זולים לעתים‬
‫בעשרות אחוזים ממחירי קייטנות פרטיות‪.‬‬
‫כ מ ו בשנים האחרונות‪ ,‬א ח ד ממפעלי ה ק י ץ‬
‫ושלושה לילות ר צ ו פ י ם בתכניות ובפעילויות‬
‫אהובה ברק‪ ,‬עיתונאית‪ ,‬א ש ר בדקה א ת נ ו ש א‬
‫ה ב ו ל ט י ם י ה י ה ג ם השנה ההפינוער ש י ת ק י י ם‬
‫ב ל ת י נשכחות‪.‬‬
‫ה ק י י ט נ ו ת ו ע ל ו ת ן צ י י נ ה ) ב ש י ד ו ר ברדיו(‪ ,‬כ י‬
‫ב־‪ 26-23‬ל א ו ג ו ס ט ב ח ו ף ד ו ג י ת ‪ .‬ה ה פ י נ ו ע ר‬
‫השנה‪ ,‬ק צ ת ב א י ח ו ר אמנם‪ ,‬ה ו ש ג ה ס כ ם ע ם‬
‫בדקה ארבעה סוגי קייטנות‪ :‬קייטנה‬
‫נ ע ר ך ב ש י ת ו ף ע ם ג׳וינט י ש ר א ל ‪ ,‬מ ש ר ד‬
‫נציבות שירות המדינה ו ה ס ת ד ר ו ת ע ו ב ד י‬
‫במתנ״ס‪ ,‬קייטנה פרטית‪ ,‬קייטנה יחודית כ מ ו‬
‫החינוך והתרבות ‪ -‬מינהל חברה ונוער‬
‫המדינה‪ ,‬ש י ש ל ח ו א ת י ל ד י ה ע ו ב ד י ם ש ל ה ם‬
‫באוניברסיטה א ו במוזיאון ומחנות קיץ‪.‬‬
‫ו״אמנות לעם״ ובחסות בנק דיסקונט‪ ,‬מ ע ר י ב‬
‫לקייטנות המתנ״סים בששה ישובים‬
‫הפער ב י ן קייטנה פ ר ט י ת לקייטנה במתנ״ס‪,‬‬
‫לנוער‪ ,‬ק ו ק ה ק ו ל ה ו מ י עדן‪.‬‬
‫)שפרעם‪ ,‬נ צ ר ת ‪ ,‬צפת‪ ,‬ט ב ר י ה ‪ ,‬פ ר ד ס חנה‬
‫י כ ו ל ל ה ג י ע ל מ א ה א ח ו ז ! בנוסף‪ ,‬י ש לזכור‪ ,‬כ י‬
‫מפעל ז ה מכנס אלפי ב נ י נוער מ כ ל ה א ר ץ‬
‫ודימונה(‪ .‬ב ה ת א ם ל נ י ס י ו ן ז ה ת ב ח ן‬
‫מ ת נ ״ ס י ם ר ב י ם מ ע נ י ק י ם הנחות מ ש מ ע ו ת י ו ת‬
‫ומאפשר להם לפעול במסגרת חווייתית‪,‬‬
‫האפשרות להרחיב א ת התכנית למתנ״סים‬
‫לילדי עולים ולמשפחות מרובות ילדים‪.‬‬
‫לתכנן‪ ,‬ל א ר ג ן ו ל י ה נ ו ת מ ש ל ו ש ה י מ י ם‬
‫נוספים ב ק י ץ הבא‪.‬‬
‫מתרחב פרוייקט השאלת ספר<‪0‬‬
‫פרוייקט השאלת ספרי הלימוד נכנס לשנתו‬
‫השנייה‪ .‬אשתקד הצטרפו לפרוייקט ‪150‬‬
‫בתי ספר )כ־‪ 55,000‬תלמידים( ועד היום‬
‫הביעו הסכמתם להצטרף לפרוייקט‪,‬‬
‫לקראת שנה״ל תשנ״ד‪ ,‬כ־‪ 200‬בתי ספר‪,‬‬
‫מ־‪ 70‬ישובים ברחבי הארץ‪ ,‬המונים‬
‫כ־‪ 90,000‬תלמידים‪.‬‬
‫השנה עניינו א ת ה א ג ף ל ש י ק ו ם ח ב ר ת י ‪,‬‬
‫ב מ ש ר ד הבינוי ו ה ש י כ ו ן ‪ ,‬ב ר א ש ו ת חגית‬
‫חובב‪ ,‬ל ס י י ע ו ל ת מ ו ך ב ת ש ת י ת ה פ ר ו י י ק ט‬
‫ובחודש האחרון נחתם חוזה ב י ן החברה‬
‫למתנ״סים לבין מ ש ר ד השיכון בהיקף של‬
‫מ י ל י ו ן ש״ח‪ ,‬שינתנו לשנת ה ל י מ ו ד י ם תשנ״ד‪.‬‬
‫דן האס‪ ,‬מ ר כ ז ה פ ר ו י י ק ט ‪ ,‬מ צ י י ן כ י‬
‫ההיענות החיובית וההתייחסות האוהדת‬
‫ש ל האגף ל ש י ק ו ם חברתי ו ש ל חגית ח ו ב ב‬
‫״מביאים אותנו להאמין ש א ם תהיה‬
‫דרישה ש ל בתי ס פ ר בשכונות שיקום‪ ,‬א ף‬
‫מ ע ב ר ל ס כ ו ם זה‪ ,‬ה ם ל א י ש י ב ו פנינו‬
‫ריקם״‪.‬‬
‫בשנת ה ל י מ ו ד י ם הקרובה יפעל ה פ ר ו י י ק ט‬
‫ג ם במגזר הלא יהודי‪ ,‬ועד עתה הביעו‬
‫רצונם להצטרף בית ספר בדואי אחד‬
‫וחמישה בתי ספר ערביים‪.‬‬
‫מ א מ ץ מיוחד מושקע בצירוף בתי ספר‬
‫ק ה י ל ת י י ם ‪ ,‬א ש ר ע ש ר ו ת מ ה ם כ ב ר הביעו‬
‫רצונם להשתלב בפרוייקט‪.‬‬
‫קבוצות נוער מהמתנ׳יסים כגרעיני נח׳׳ל‬
‫החברה‬
‫ל מ ת ‪ 1‬״ ם י ם בשיתוף עם משרד החינוך והתונות‪-‬מינהל חברה ונוער‪ ,‬ג׳וינט ישראל ואמנות לעס‬
‫ה פ‬
‫בעקבות פנייה של מספר מתנ״סים לאפשר‬
‫התארגנות קבוצות נוער מהמתגייסים‬
‫כגרעין במסלול נח״ל‪ ,‬נוצר קשר עם‬
‫התק״מ ובסיכום איתם התאפשרה‬
‫ההתארגנות‪.‬‬
‫‪ .4‬ה ת ק ״ מ ‪ ,‬ה מ ר כ ז א ת ב ק ש ו ת ה ק י ב ו צ י ם‬
‫ל ק ל י ט ת הגרעינים‪ ,‬י ב צ ע א ת ה ה צ מ ד ה ש ל‬
‫ה ק י ב ו ץ מ ו ל הגרעין‪.‬‬
‫ההדרכה וגיבוש הרעיון יתבצעו על ידי‬
‫המשק בשילוב מדריכי המתנ״ס ובתיאום‬
‫איתם‪.‬‬
‫‪UM£>W?<3‬‬
‫?‪J‬׳‬
‫‪,(1001)0‬‬
‫ש‬
‫ה‬
‫‪, X y > k‬‬
‫‪,(£<t‬‬
‫‪\?>bli‬‬
‫להלן תהליך ההתארגנות‪:‬‬
‫‪ .1‬ב ס ו ף כ י ת ה י ״ א ) ס ו ף ש נ ת פ ע י ל ו ת ( י ו ד י ע‬
‫ה מ ת נ ״ ס ע ל ר צ ו נ ם ש ל ב נ י נוער ל ה ת ק ש ר‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ג‬
‫׳‬
‫׳‬
‫•‬
‫־‬
‫•‬
‫ב ח ס ו ת ‪ :‬מ ע ר י ב לנוער • מ י עדן • ב נ ק ד י ס ק ו נ ט • ק ו ק ה ק ו ל ה‬
‫ל ק י ב ו ץ ו ל ל כ ת כ ג ר ע י ן ל מ ס ל ו ל נח״ל‪.‬‬
‫‪ .2‬ק י י מ ת א פ ש ר ו ת ל ה ת א ר ג נ ו ת ש ל מ ס פ ר‬
‫מ ת נ ״ ס י ם מ א ו ת ו א י ז ו ר גיאוגרפי‪.‬‬
‫‪ .3‬ס ד ר ג ו ד ל ק ב ו צ ה כ ־ ‪ 3 0‬ב נ י נוער‪.‬‬
‫‪ .5‬ה מ ת נ ״ ס י ם ש י ש ל ח ו ל פ ח ו ת ‪ 10‬ח ב ר ה‬
‫לגרעין‪ ,‬י ק ב ל ו ל צ ו ר ך ע ב ו ד ה ב מ ת נ ״ ס‬
‫ו ג י ב ו ש גרעינים נ ו ס פ י ם ב מ ש ך שנת פ ע י ל ו ת‬
‫א ת א ח ד מ ב נ י הנוער ל ש נ ת ש י ר ו ת‬
‫במסגרת הצבא‪.‬‬
‫מ ר כ ז א ת ה נ ו ש א ב ח ב ר ה — איתן מזרחי‪,‬‬
‫ר א ש ת ח ו ם נוער‪.‬‬
‫במתנ״סים ‪194‬‬
‫מכתבים‬
‫לחברי מערכת העיתון שלום‪,‬‬
‫ב ג י ל י ו ן ‪ 193‬ה ו פ י ע ה ת מ ו נ ה ש ל גן‬
‫ה ה ר פ ת ק א ו ת שנבנה בשכונת בקעה‬
‫ב ח צ ר ב י ת ה ס פ ר ג א ו ל י ם אי‪.‬‬
‫ב ל א לגרוע כ ה ו א ז ה מ ח ל ק ם ש ל ת ו ש ב י‬
‫השכונה ש ב נ ו א ת הגן‪ ,‬מ ן ה ר א ו י היה‬
‫לציין כ י הגן ה ו ק ם בסיוע ניכר ש ל‬
‫הקרן לירושלים‪ ,‬שבלעדיו ל א היה‬
‫הפרוייקט מוקם‪ .‬אותם הדברים‬
‫א מ ו ר י ם ג ם לגבי ג ן ה ה ר פ ת ק א ו ת הנפלא‬
‫ש ה ו ק ם ב ת ח י ל ת י ו נ י ‪93‬׳ בנווה יעקב‪.‬‬
‫ש ו ת ף בכיר נוסף בפרוייקט‪ ,‬ה ן בביצוע‬
‫ו ה ן בתחזוקה ה ו א האגף לשיפור פני‬
‫העיר בעירית ירושלים‪.‬‬
‫לדעתנו‪ ,‬ד ו ו ק א ב פ ר ו י י ק ט ק ה י ל ת י ‪,‬‬
‫תמוז תשנ״ג‪ ,‬יולי ‪1993‬‬
‫מ ח ק ר תיעוד על מיזוג‬
‫ה מ ת נ ׳ ׳ ס י ם והמינהלות‬
‫בירושלים‬
‫בימים אלה החל מחקר‪ ,‬שהוגדר כמחקר‬
‫תיעוד מעצב‪ ,‬שמטרתו להתחקות וללמוד‬
‫את ההשלכות של תהלין השילוב בין‬
‫המתנ״סים למינהלות השכונתיות‬
‫בירושלים‪ ,‬ברמות המטה והשדה‪.‬‬
‫ו מ ת ב צ ע ע ל י ד י ד״ר הלל שמיד ו צ ו ו ת‬
‫הגומלין ב י ן המינהל הקהילתי לבין עיריית‬
‫ירושלים ויחידות מ ט ה כגון החברה‬
‫למתנ״סים ומערכות ארגוניות אחרות‪.‬‬
‫ה מ ח ק ר מ מ ו מ ן ע ל י ד י ג׳וינט ישראל‬
‫המיזוג נמשך כבר שנים אחדות ותהליך‬
‫חוקרים מבית הספר לעבודה סוציאלית‬
‫החקירה והתיעוד השיטתיים חשובים‬
‫בירושלים‪ .‬א ת המחקר מלווה ועדת היגוי‬
‫מבחינת ההשלכות ע ל התפתחות המינהל‬
‫ב ר י כ ו ז ה ש ל גבי חגית אדיב מ ה ח ב ר ה‬
‫הקהילתי בירושלים וגם על דפוסים‬
‫ה י ר ו ש ל מ י ת ו מ ש ת ת פ י ם ב ה צביקה‬
‫ארגוניים א ח ר י ם שמתפתחים בארץ‪.‬‬
‫ב י ן מ ט ר ו ת המחקר — ללמוד א ת המפגש‬
‫ב י ן ש ת י א י ד י א ו ל ו ג י ו ת ש ל א ר ג ו נ י ם שונים‪,‬‬
‫ל ל מ ו ד א ת מערכת היחסים הבין־ארגונית‪,‬‬
‫צ׳רניחובסקי‪ ,‬שלומית שימרון‪ ,‬נילי שחורי‪,‬‬
‫שרה בוגן‪ ,‬יובל נבון וד״ר שרה הרשקוביץ‪.‬‬
‫י ו ז מ ת ה מ ח ק ר ‪ ,‬ש י ש ת ר ע ע ל ת ק ו פ ה ש ל ‪18‬‬
‫חודש‪ ,‬ה י א ש ל החוקר ו ש ל החברה‬
‫א ת טכנולוגיות השירות השונות שמופעלות‬
‫הירושלמית‪ ,‬שהבינו א ת חשיבות החקר‬
‫בארגונים‪ ,‬א ת ה ה י ב ט י ם ה מ ב נ י י ם‬
‫שאינו ת י א ו ר ט י בלבד‪ ,‬א ל א מ ת כ ו ו ן להזרים‬
‫והארגוניים שלהם ו א ת מ י ד ת התאמתם‬
‫מידע ש ו ט ף בזמן אמיתי‪ ,‬במהלך התהוות‬
‫לאוכלוסיות היעד ש ה ם משרתים‪ ,‬א ת יחסי‬
‫המיזוג בירושלים‪.‬‬
‫כדי ל ת ת תמונה אמיתית ש ל הפרוייקט‪.‬‬
‫דני דניאלי‬
‫ר כ ז מפעלי חינוך‪ ,‬ה ק ר ן ל י ר ו ש ל י ם‬
‫‪1‬‬
‫עודד רגב‬
‫יליד ‪ ,1962‬ישראל‪ .‬נשוי ‪.1 +‬‬
‫א ת ש י ר ו ת ו ה צ ב א י עשה בנח״ל ולאחר‬
‫מ כ ן ה צ ט ר ף ל ק י ב ו ץ ערבה ו מ ש ם עבר‬
‫ל ר ש פ י ם ש ב ב ק ע ת ב י ת שאן‪.‬‬
‫סיים תואר ראשון)בהצטיינות(‬
‫מהאוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫בהיסטוריה כללית ובהיסטוריה ש ל עם‬
‫ש א ח ת מ א ב נ י ה י ס ו ד ש ל ו הינה ״ א י ג ו ם‬
‫המשאבים״‪ ,‬י ש לדייק באינפרומציה‬
‫ם‪1‬הלים ח ד ש •‬
‫״ ה ש ק ת ״‬
‫ס פ ר ח ד ש ע ל‬
‫בחודש האחרון נעיד טקס חגיגי לציון‬
‫יציאתו לאור של ספר אילת‪ ,‬בעריכתו של‬
‫מאיר כהן‪ ,‬ראש תחוס ״ארץ מורשת״‬
‫בחברה‪.‬‬
‫א י ל ת‬
‫מאיר כהן‪ ,‬ה ו ד ה ל כ ל ה מ ש ת ת פ י ם ב כ ת י ב ת‬
‫ובהפקת הספר ו א מ ר ש ח ל ק ם הגשימו בכך‬
‫ח ל ו ם ש ה י ה גנוז ב מ ג י ר ו ת ה ר ב ה שנים‪ .‬ז ה ו‬
‫גם הגשמת יעד ש ל החברה למתנ״סים‬
‫י ש ר א ל ‪ .‬מ ס י י ם ל י מ ו ד י ו ל ת ו א ר שני‪ .‬בעל‬
‫ת ע ו ד ת ה ו ר א ה ‪ ,‬ע ס ק ו ה ש ת ל ב גם‬
‫בתחומי התיאטרון‪.‬‬
‫ע ס ק בהוראה בבית הספר התיכון‬
‫גלבוע ש ל י ד ק י ב ו ץ ב י ת אלפא‪ .‬ה ת ק ב ל‬
‫לנהל א ת מתנ״ס ק ר י ת מ ש ה ברחובות‪.‬‬
‫ב ש י ת ו ף ק ה י ל ה ש ל י מ ה ב כ ת י ב ת ס פ ר על‬
‫לכבוד‬
‫ז ה ו ס פ ר ה מ ש ת ף קהילה שלמה בעריכתו‪,‬‬
‫מר אילן שרפי‬
‫מנהל מתנ״ס ר מ ת השקמה‬
‫ברצוני להודות ל ך על ארגון הסיור‬
‫ל ס ט ו ד נ ט י ם מ ה מ ג מ ה ‪) .‬מגמת ח י נ ו ך ל א‬
‫פ ו ר מ ל י ב א ו נ י ב ר ס י ט ת ב ר אילן(‪.‬‬
‫הישוב‪.‬‬
‫א מ ר ד״ר דב גולדברגר ב ד ב ר י ב ר כ ת ו ‪.‬‬
‫ר א ש העיר א י ל ת ציין ש ה ס פ ר צ ר י ך ל ה י מ צ א‬
‫תושבי אילת ת ר מ ו א ת חלקם לספר וכתבו‬
‫ב כ ל בית באילת‪ ,‬ע ל מנת ש ה ת ו ש ב י ם יכירו‬
‫ע ל נ ו ש א י ם ה מ א פ י י נ י ם א ת העיר‪ :‬ר א ש י ת‬
‫מקרוב א ת כ ל הצדדים החיוביים על ישובם‪.‬‬
‫ההתיישבות‪ ,‬הארכיאולוגיה‪ ,‬הים‪ ,‬החי‬
‫ק ד ם לטקס סיור מאלף ש ל אנשי ״ארץ‬
‫והצומח‪ ,‬מ ס ל ו ל י ט י ו ל ועוד‪.‬‬
‫מ ו ר ש ת ״ ב מ כ ר ו ת תמנע‪.‬‬
‫ה ס י ו ר י ם בכלל‪ ,‬ו ה ס י ו ר ב מ ת נ ״ ס ש ל ך‬
‫מ י מ ד נוסף להכשרה האקדמית‬
‫ו ה מ ע ש י ת ש ל ה ס ט ו ד נ ט י ם שלנו‪.‬‬
‫אני אישית הייתי במתנ״ס ר מ ת השקמה‬
‫בפעם הראשונה והתרשמתי עמוקות‬
‫מהעבודה הכבירה המושקעת‪.‬‬
‫יהי רצון שעבודתך ועבודת הצוות ת י ש א‬
‫פ י ר ו ת ח י נ ו כ י י ם ו א ף אנחנו נ ת ר ו ם‬
‫להכשרת כוח א ד ם מיומן ומקצועי‪.‬‬
‫ת ו ד ה ע ל ש י ת ו ף הפעולה לכל א ו ר ך‬
‫הדרך‪.‬‬
‫ליאורה מינקה‬
‫מ ר כ ז ת מגמת חינוך לא־פורמלי‬
‫לכבוד‬
‫מר דני אלטר‬
‫מנכ״ל ״אמנות לעם״‬
‫א נ ו ר ו צ י ם להודות ל ך ע ל הפעולה‬
‫הנמרצת ותגובתכם המהירה בימי‬
‫שביתת המורים‪.‬‬
‫פעולות התרבות הרבות ש ה ז ר מ ת ם‬
‫לישובנו היוו פתרון אידיאלי שגרם‬
‫לילדים רבים לרצות לבוא למתנ״סיס‬
‫בשעות הבוקר‪.‬‬
‫ת ו ד ה מ י ו ח ד ת לגבי ע נ ת מ ״ ס ל ת ר ב ו ת ״‬
‫ע ל ש י ת ו ף הפעולה וגילוי ה ר צ ו ן לעזור‪.‬‬
‫ז א ת הוכחה נוספת ליכולתנו להגיב נכון‬
‫ומיידית לשינויים בשטח ולשיתוף‬
‫הפעולה הפורה ב י ן ״אמנות לעם״‬
‫והמתנ״סים‪.‬‬
‫ת ו ד ה ו י ש ר כח!‬
‫יו״ר החברה למרכזים בעכו בע״מ‬
‫מיכאל ב ן אבי‪ ,‬מ י ש נ י ה ל א ת ה מ י נ ה ל‬
‫הקהילתי בפסגת זאב‪ ,‬עבר לנהל א ת‬
‫המינהל הקהילתי בקרית יובל‪ ,‬במקומו‬
‫האדמיניסטרטיבי ש ל יער ירושלים‪.‬‬
‫מ ת ה ד ק י ם‬
‫ה ק ש ר י ם ע ם‬
‫התעניינותם של ארגונים ומוסדות מחו״ל‪,‬‬
‫שתחומי עיסוקם דומה לזה של החברה‬
‫למתנ״סים‪ ,‬הולכת וגוברת ככל‬
‫שמתפתחים קשרי החברה‪.‬‬
‫חו״ל‬
‫המתנ״סים‪ ,‬ה ת ר ש מ ו האורחים מהעבודה‬
‫המקצועית מ א ו ד הנעשית בחברה ב כ ל י‬
‫הקשור לגיוס ומיון מנהלים והדרכה‬
‫פנים־מוסדית‪.‬‬
‫מנכ״ל ה־‪ 18‬ומנהל המחלקה ה א ח ר א י על‬
‫בחודש יוני התארחו בארץ חמישה‬
‫התכניות ביקשו מהחברה להציע הצעות‬
‫מ מ נ ה ל י ה ש ל ר ש ת מ ר כ ז י ם מ ג ר מ נ י ה — ‪16‬‬
‫ל ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ע ת י ד י ב ת ח ו מ י ם הנ״ל‪.‬‬
‫— המפעילה מ ע ל ל־‪ 600‬מ ו ס ד ו ת‬
‫פניות דומות התקבלו בחברה מנציגי מדינת‬
‫ו ה מ ע ס י ק ה כ־‪ 11,000‬ע ו ב ד י ם — ה ע ו ב ד י ם‬
‫קורסאו)האיים‬
‫הקאריביים(‪ ,‬א ש ר היו‬
‫ב ע י ק ר ע ם ב נ י נוער ו מ ב ו ג ר י ם ‪.‬‬
‫א ו ר ח י נ ו ב מ ס ג ר ת כ י נ ו ס ה נ ה ל ת ה־‪.5.‬ק‪ ,1.‬כ ך‬
‫מעבר להיכרות קרובה עם דרכי עבודת‬
‫ש ל א מ ד ו ב ר ר ק בגרמניה‪.‬‬
‫רישום אוכלוסין‬
‫יוזמה חדשה יצאה לפועל בירושלים ‪-‬‬
‫פתיחת סניפים לרישום אוכלוסין במינהלים‬
‫הקהילתיים‪ .‬לא עוד טורים ארוכים בלשכת‬
‫הרישום שבבניין ג׳נרלי ותושבים מרוטי‬
‫עצבים‪ .‬עתה ניתן יהיה להסדיר תעודות‬
‫זהות‪ ,‬דרכונים‪ ,‬אישורים שונים ועוד‬
‫בשכונות‪ ,‬לפי הפירוט שבהמשך‪.‬‬
‫המינהלים הקהילתיים ב ה ם נפתח השירות‬
‫ה ם ‪ :‬ב י ת צ פ א פ א ‪ ,‬ת ל פ י ו ת מזרח‪ ,‬ה ר נ ו ף‬
‫שלום אמויאל‪ ,‬משנה ל מ נ כ ״ ל ה ח ב ר ה‬
‫ה י ר ו ש ל מ י ת ‪ ,‬מ צ י י ן ‪ ,‬כ י בכוונה ל ה ר ח י ב א ת‬
‫השירות בעתיד הקרוב‪.‬‬
‫ל מ נ ה ל י ח י ד ת הערכה‪.‬‬
‫גבי כפרי‪ ,‬מ נ ה ל ת מ ת נ ״ ס ר ח ו ב ו ת‬
‫— כ פ ר גבירול‪ ,‬מ ו נ ת ה ל ר א ש ת ח ו ם‬
‫הגיל ה ר ך והמשפחה‪.‬‬
‫מרים עמית‪ ,‬מ צ ו ו ת הגיל ה ר ך מונתה‬
‫לאחראית על פרוייקט המיחשוב של‬
‫א ש ל )במסגרת יחידת המחשבים של‬
‫החברה(‪.‬‬
‫נעמי קהת‪ ,‬מ ד ר י כ ה א ז ו ר י ת בגיל ה ר ד‬
‫והמשפחה‪ ,‬במחוזות חיפה והצפון‬
‫מ ו נ ת ה כ מ נ ה ל ת מ ת נ ״ ס ר מ ת ישי‪.‬‬
‫ב צ פ ו ן ו ב ד ר ו ם ‪ .‬אנחנו ע ד י י ן מ ח כ י ם‬
‫להתעוררות ש ל מחוזות חיפה וירושלים‬
‫ו א ז ההצטרפות לארגון תהיה מושלמת‪.‬‬
‫ב י ו ם ר א ש ו ן ‪ ,20.6.93‬ה ת ק י י ם מ פ ג ש ס י כ ו ם‬
‫ל כ נ ס ב ש פ י י ם ‪ ,‬ב מ ת נ ״ ס י ה ו ד ) א י ך לא‪(...‬‬
‫בארגון‬
‫עובדים‬
‫והסיכום החיובי התקבל עם מסקנות‬
‫א ו פ ר ט י ב י ו ת ל כ נ ס ש י ת ק י י ם בשנה ה ב א ה !‬
‫מפגש ארצי התקיים ביום חמישי במת״ס‬
‫למינהלות ב נ ו ש א ה ח ל כ ב ר לפני שנה‬
‫ו מ ח צ ה ‪ ,‬א ך ר ק ל א ח ר ו נ ה י צ א ה ד ב ר לפועל‪.‬‬
‫פיני גולדברג‪ ,‬א י ש צ ו ו ת הדרכה‪ ,‬מונה‬
‫ה ת ק י י מ ו כ נ ס י ם מ ח ו ז י י ם בשרון‪ ,‬ב מ ר כ ז ‪,‬‬
‫הדיאלוג ב י ן מ ש ר ד הפנים והאגודה‬
‫ו ג ב ע ת ש א ו ל ‪ ,‬גילה‪ ,‬ר מ ו ת ו נ ו ו ה י ע ק ב ‪.‬‬
‫שלמה הולנדר‬
‫‪,‬‬
‫ש ל פרוספר רביבו‪ ,‬ש ע ב ר ל ה י ו ת המנהל‬
‫ב פ ר ט ‪ ,‬מ ע ו ד ד י ם א ת ה ק ש ר בין‬
‫התיאוריה לבין המעשה ומוסיפים‬
‫שינו ‪! p a n‬‬
‫ו ב ו פ ו ר ט ו הצעות ל״דילים״ בנושא נופש‬
‫מאת בני לוי‪ ,‬מתנ״ס בנימין‬
‫אהלן חבר׳ה! ובכן‪ ,‬הפעם פינתנו תהיה‬
‫קצרה במיוחד עקב התאור המצולם‬
‫והכתוב של הכנס הנפלא שהיה בשפיים‪,‬‬
‫כפי שמופיע בעמודים ‪.8-9‬‬
‫לעובדי המתנ״סים — חברי הארגון‬
‫והחלטות בנושאי כספים ומינהל ש ל ארגון‬
‫העובדים‪.‬‬
‫פ י ר ו ט ע ל כ ך נמסור בהרחבה בגיליון‬
‫הבא‪.‬‬
‫‪T . Q . M .‬‬
‫מאת ד״ר משה ארי‬
‫גישת הניהול באיכות כוללת חדרה לארצות‬
‫הברית במחצית השנייה של שנות‬
‫השמוניס‪ .‬חברות רבות‪ ,‬ביניהן הגדולות‬
‫והידועות ביותר‪ ,‬אימצו את ה־‪.1\0.\1.‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬קיימת ציפית שגם גופים‬
‫ציבוריים יעשו שימוש בשיטה‪ ,‬כולל‬
‫מימשלו החדש של הנשיא קלינטון‪ ,‬אשר‬
‫הפעיל במדינת ארקנסו‪ ,‬בה שימש מושל‪,‬‬
‫את מה שנחשב כדגם ניהול מתקדם‪.‬‬
‫א ם מסירים א ת היומרות המוגזמות של‬
‫חדשנות‪ ,‬א י א פ ש ר ל פ ס ו ל א ת ה ש י ט ה א ל א‬
‫להתייחס א ל השיטה כ מ ו אל שאר שיטות‬
‫ה נ י ה ו ל ה מ ו כ ר ו ת ו ה י ד ו ע ו ת ‪ .‬ה ב ח י ר ה בה‬
‫אוננה או בשווה?‬
‫גם ב י ש ר א ל נעשה ה־‪\0.\1.‬ד פ ו פ ו ל א ר י‬
‫כשמפעל מייצר מוצרים לא תקינים הוא‬
‫בחברות ר ב ו ת המובילות במשק‪ ,‬כגון‬
‫מ י י צ ר ״זבל״‪ .‬ע ו ג י ו ת פ ג ו מ ו ת ב מ פ ע ל מ ז ו ן ה ן‬
‫מוטורולה ישראל‪ ,‬תדיראן‪ ,‬ציקלון‪ ,‬חברות‬
‫״ י צ ו ר זבל״‪ .‬ב א ו ת ה מ י ד ה ‪ ,‬בנק‪,‬‬
‫ביטוח‪ ,‬אלביט‪ ,‬אלישרא‪ ,‬התעשיה האווירית‪,‬‬
‫מ מ ת י נ י ם ב ו ז מ ן ר ב י ו ת ר ב ת ו ר ‪ ,‬מ י י צ ר זבל‪.‬‬
‫מ פ ע ל י נ י י ר ו ע ל י ת ) ר ש י מ ה ל א שלמה(‪ .‬ג ם‬
‫למעשה‪ ,‬זהו ״ניהול לקוי״ א ו בשפת ה־‬
‫בארגוני ש י ר ו ת מ ג ל י ם ע נ י י ן ב נ ו ש א ‪ ,‬כ ו ל ל‬
‫‪ \ 0 . \ 1 .‬ד ״ א י א י כ ו ת = זבל״‪ .‬הכוונה ל א ו ת ן‬
‫ב מ ש ר ד הבריאות ו ב מ ש ר ד החינוך והתרבות‪.‬‬
‫צה״ל א י מ ץ א ת השיטה ומינה א ת ת ת ־ א ל ו ף‬
‫דבר ללקוח‪ ,‬א ל א מ ת ב ז ב ז י ם ע ל תיקוני‬
‫עמרם איתן להוביל א ת החדרת השיטה‬
‫טעויות‪ ,‬החזרות ש ל מ ו צ ר י ם לקויים וישיבות‬
‫בצבא‪ ,‬לאחר שאלופיו עברו סדנאות כדי‬
‫סרק‪.‬‬
‫להבין א ת גישת ה־‪\0.\1‬ד‪.‬‬
‫ג י ש ת ה־‪\0.\1.‬ד ג ו ר ס ת ש א פ ש ר ל ה ק ט י ן‬
‫יו״ר התאגדות התעשיינים דב לאוטמן‬
‫לפחות בשליש א ת כמות הזבל המדוברת‪.‬‬
‫הצליח ל ר ת ו ם א ת ר א ש ה מ מ ש ל ה י צ ח ק‬
‫דייר ב ו ע ז רונן‪ ,‬מ ה פ ק ו ל ט ה ל נ י ה ו ל‬
‫רבין‪ ,‬המחפש כ ל ד ר ך א פ ש ר י ת ל ק ד ם א ת‬
‫ב א ו נ י ב ר ס י ט ת ת ל א ב י ב א ו מ ר ‪ :‬״הגישה‬
‫המינהל הציבורי‪ ,‬ל ת ת א ת ברכתו ל״איכות‬
‫הניהולית הזו מיועדת להפחית א ת העלויות‬
‫כ ו ל ל ת ״ ב מ ט ר ה ״להנהיג ת כ נ י ת ל א ו מ י ת‬
‫ש ל א י איכות‪ .‬כ ל מנהל צריך להבין ש י ש לו‬
‫לשיפור האיכות‪ ,‬כדי לשפר א ת כ ו ש ר‬
‫מ ת ח ת ל י ד י י ם מ פ ע ל זבל‪ .‬א נ ש י ם ל א‬
‫התחרות ש ל ה מ ש ק ו א ת איכות החיים״‪.‬‬
‫ק ו ל ט י ם א ת ז ה ב ק ל ו ת ‪ ,‬א ב ל ז ו הבעיה‬
‫החדרת השיטה אצלנו לוותה במסע‬
‫הלאומית שלנו״ כפי ש צ ו ט ט ב״עסקים״‬
‫מיוחצ״ן להפליא ו מ י ט ב הארגונים ש י ש להם‬
‫‪ 20.4.93‬ב ה מ ל צ ת ו ל ה ח ד ר ת ה ־ ‪ \ 0 . \ 1 .‬ד‬
‫דימוי מ ת ק ד ם נרתמו לגל כאופנה מ ד ב ק ת‬
‫בישראל‪.‬‬
‫ובפולחן חדש ל מ י ש מ ב ק ש להשתייך‬
‫אחרי ש ה א ב ק שקע‪ ,‬ניתן לעשות הערכת‬
‫מ צ ב ולבחון א ת השיטה ת ו ך התייחסות‬
‫להתאמתה גם לסביבה הארגונית ש ל‬
‫המתנ״סים‪.‬‬
‫‪T . Q . M .‬‬
‫א ח ד וה־‪4.‬י‪\0.1‬ד‬
‫שלו״‪.‬‬
‫שלקוחותיו‬
‫שעות עבודה וכסף ש ל א מגיעים בסופו ש ל‬
‫למועדון ה ס ט ט ו ס ש ל המצליחנים‪.‬‬
‫ר ק ב מ ס שפתיים א ו ש י מ ו ש באימרה ״כל‬
‫ביקורת‬
‫על‬
‫‪.‬ו*ו‪\>3.‬ד‬
‫במבחן‬
‫הזמן‬
‫ב א ר צ ו ת הברית‪ ,‬ש ה ו ב י ל ה ב ה ת ל ה ב ו ת א ת‬
‫ה ח ד ר ת ה־‪/1.‬ג‪\0.‬ד‪ ,‬הגיעו כ ב ר ל ש ל ב ש א ח ר י‬
‫ההתלהבות הגדולה וכבר הופיעו מ א מ ר י‬
‫אופציונלית‪.‬‬
‫בע‪1‬־ א‪ ! 1‬ג ! ‪ ­ . ( ^ .‬ו ­‬
‫ת ר ו מ ת ה־‪\0.\1.‬ד בהעלאת המודעות‬
‫ל ״ א י כ ו ת כ ו ל ל ת ״ ‪ ,‬ב מ ס ע ה ת ע ו ר ר ו ת בקנה‬
‫מידה בינלאומי לשיפור האיכות ה ו א קמפיין‬
‫המאה‪ .‬כ מ ו כ ל יבוא‪ ,‬נקלט הלהיט גם ה ו א‬
‫בארץ‪ .‬יש לכך הסברים אחדים‪ :‬הצורך‬
‫ל ע מ ו ד בתקנים בינלאומיים ש ל איכות‪,‬‬
‫הרצון לשווק ליצוא‪ ,‬ס מ ל י ס ט ט ו ס של‬
‫ט ו ב י ם ו ק ב י ע ת י ע ד ש ל א י כ ו ת ‪ .‬הבעיה שלנו‬
‫ל א בייצור‪ .‬י ש לנו מכונות ואנשים טובים‪.‬‬
‫הבעיה בשיפור האיכות ש ל המוצרים ל י י צ ו א‬
‫ש ם ח ת ח ר ו ת ק ש ה ‪ .‬ב ס ך ה כ ל ה ת פ ש ט ו ת ה־‬
‫‪1‬א‪\0.‬ד ב י ש ר א ל ה י א תופעה חיובית‪ .‬עצם‬
‫המכוונות ללקוח‪ ,‬ההתייחסות לאיכות‪,‬‬
‫ש י ת ו ף ה ע ו ב ד י ם ב ת ה ל י ך הניהולי — כ ל‬
‫אלה ה ם בבחינת ה ת ק ד מ ו ת ו ת ו צ ר ל ו ו א י‬
‫ש ר א ו י ל ב ר ך עליו‪.‬‬
‫חד־משמעית‪ ,‬ש ה ש י ט ה ל א עמדה בציפיות‪,‬‬
‫ומה א צ ל נ ו‬
‫במתנ״סים?‬
‫ושמדובר בשיטה המבליטה אוסף טקסים‬
‫בהתייחסות ל ש י מ ו ש ב ש י ט ת ה־‪^.‬ן‪\0.‬ד‬
‫ב י ק ו ר ת על השיטה‪ .‬י ש הטוענים‬
‫ל א הצילה א ת הכלכלה ה א מ ר י ק א י ת‬
‫ו ס י ס מ א ו ת שאין להן א פ ק ט מובחן‪ .‬במאמר‬
‫ב נ י ו ז ו ו י ק ) מ ס פ ט מ ב ר ‪92‬׳( מ ס ו כ ם ה מ פ נ ה‬
‫ל ר ע ה ש ל ‪ ^ .‬ז ‪ \ 0 .‬ד ב א ר ה ״ ב ‪ .‬הטענה ה י א ‪,‬‬
‫שהשיטה‪ ,‬שהבטיחה רבות‪ ,‬ל א הביאה שינוי‬
‫משמעותי ברווחים של החברות שמיישמות‬
‫גורמים מסייעי•‬
‫ל ‪.‬ו*ו‪.>3.‬־ד‬
‫שחברת הנפט ״ואלאס״ פשטה א ת הרגל‬
‫בחברה המערבית‪ ,‬בעידן התעשייתי‪ ,‬הדגש‬
‫א ח ר י הזכיה בפרס‪ .‬ו ״ פ א ו א ר א נ ד לייט״‪,‬‬
‫היה על ת פ ו ק ה והגדלת כ ו ש ר הייצור‪ .‬לקח‬
‫ה פ ס י ק ה ל י י ש ם ‪\(3.\1.‬ד ו ז א ת א ח ר י ש ז כ ת ה‬
‫א ו ת ה ‪ .‬י ו ת ר מזה‪ ,‬ה ת ב ר ר ‪ ,‬כ י ח ב ר ו ת ש ז כ ו‬
‫בפרס בולדריג׳ ס ו ב ל ו ת מהפסדים‪ .‬הוזכר‪,‬‬
‫ה ר ב ה ז מ ן עד ש ה ב י נ ו א ת מ ה פ י כ ת ה א י כ ו ת‬
‫בפרס על יישומה‪.‬‬
‫ש ה ו ב י ל ו היפנים‪ ,‬ש ה ת ב ס ס ה ע ל א י כ ו ת‬
‫המבקרים מציינים עוד א ת המחיר ליישום‬
‫ה מ ו צ ר י ם ש כ ב ש ו א ת ה ש ו ו ק י ם בעולם‪.‬‬
‫השיטה‪ :‬עלות ה ח ד ר ת ה־‪4.‬ץ‪\0.‬ד ה י א כ ־ ‪2 %‬‬
‫ב־‪ 1988‬ה ב י נ ו ז א ת ב מ י מ ש ל ה א מ ר י ק א י ‪.‬‬
‫ל פ ח ו ת מ ה כ נ ס ו ת המפעל‪ ,‬ו מ ד ו ב ר ב ע ש ר ו ת‬
‫כשיטה‬
‫לניהול‬
‫איכות‬
‫כוללת‬
‫ל א יתקשר עם ספקים‪ ,‬שאינם מיישמים א ת‬
‫השיטה פותחה בארצות הברית בשנות ה־‪40‬‬
‫ג י ש ת ה־‪\0.\1.‬ד‪.‬‬
‫שוטף‪ .‬התחשיב ב״ציקלון״ ה ו א ‪ 4 %‬מזמנם‬
‫ו ל א נקלטה‪ .‬כוהני השיטה ה ם א ד ו א ר ד‬
‫זה היה רגע מפנה שהשפיע גם על תעשיות‬
‫ש ל העובדים‪ .‬מ ר כ י ב נוסף ה ו א קניית‬
‫מ ש ר ד ההגנה ה א מ ר י ק א י ‪ ,‬ה ל ק ו ח ה ג ד ו ל‬
‫מיליונים‪ .‬חברת ״ציקלון״ בכרמיאל‪,‬‬
‫ביותר בעולם ש ל תעשיות בטחון מתקדמות‪,‬‬
‫מ ש ק י ע ה ‪ 3/4‬מ י ל י ו ן ד ו ל ר בשנה‪ .‬מ ר כ י ב י‬
‫פ ר ס ם מ נ ש ר ר ש מ י ש ק ב ע כ י מ ש ר ד ההגנה‬
‫העלות כוללים בעיקר שעות עבודה‬
‫שמשקיעים ביישום השיטה במקום בייצור‬
‫ה ד ר כ ה ו ל י ו ו י ש ל מ ו מ ח י ם חיצונים‪ ,‬ש ש כ ר ם‬
‫ד מ י נ ג ו ג ׳ ו ז ף גורן‪ ,‬ש נ י ה ם ה י ו ם ק ש י ש י ם בני‬
‫ה י צ ו ר ש ל ישראל‪ .‬ד״ר מ א י ר דביר‪ ,‬ב ר א י ו ן‬
‫‪ ,92-87‬א ש ר ב ר א ש י ת ה ק ר י י ר ה ש ל ה ם ע ב ד ו‬
‫ל א י ר י ס מ י ל ר ) ב מ ו ס ף ״ ה א ר ץ ״ ‪(13.11.92‬‬
‫בצידו‪.‬‬
‫ב א ו ת ו מ ק ו ם עבודה‪ .‬ה ם פ י ת ח ו ב נ פ ר ד א ת‬
‫אומר‪ ,‬כ י י ח ד עם כ ל הצעת מחיר שמגישים‬
‫לבחינה הוגנת ב ו י כ ו ח א פ ש ר ל ה ג י ע ר ק א ם‬
‫עקרונות התורה‪ ,‬א ב ל ל א הצליחו‪ ,‬כ א מ ו ר ‪,‬‬
‫לחיל האוויר ה א מ ר י ק א י צריכים להגיש גם‬
‫מ ס י ר י ם מה־‪\0.\1.‬ד א ת כ ל העטיפות‬
‫לעורר בה עניין ב א ר צ ו ת הברית‪ .‬שניהם‬
‫ט ו פ ס מ י ו ח ד ו ב ו ה צ ה ר ה ש ה מ צ י ע א כ ן עשה‬
‫ש ק ש ר ו לו בתקופת בניית הפולחן ס ב י ב‬
‫עברו בשנות ה־‪ 50‬ליפן‪ ,‬בהפרש ש ל ש ל ו ש‬
‫‪\0.\1.‬ד‪.‬‬
‫השיטה‪ ,‬שהוצגה כ מ ו צ ר חדש ש א פ ש ר להגיש‬
‫שנים‪ ,‬ו ק צ ר ו ש ם הצלחה רבה‪.‬‬
‫גדעון ג ו ר ן מ ״ צ י ק ל ו ן ״ כ ר מ י א ל מ א ש ר ‪ ,‬כ י‬
‫לארגון ולהעלות א ת גרף ההתייעלות‬
‫ר ק ל פ נ י ‪ 10‬ש נ י ם ‪ ,‬ב ע ק ב ו ת ס ד ר ת פ ר ס ו מ י ם‬
‫לפעמים האמריקאים דורשים לבדוק כיצד‬
‫והרווחיות‪ .‬מעין נוסחת פ ל א לריפוי‬
‫וכתבת טלוויזיה ^ ‪ , N B C‬הפכה השיטה‬
‫ס פ ק מסויים מבצע א ת עבודתו ובאיזה‬
‫א ר ג ו נ י ם ‪ .‬ה א מ ת ה י א שב־‪\0.1^.‬ד א י ן כ ל‬
‫ללהיט‪.‬‬
‫פ ר מ ט ר י ם ש ל א י כ ו ת ה ו א מ ו ד ד ‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫פריצת דרך‪ .‬א ם מנטרלים א ת כל‬
‫) ה ת ר ג ו ם ה מ ק ו ב ל ש ל ה מ ו ש ג ‪Total Quality‬‬
‫נבדקו ואושרו תהליכי הבקרה‬
‫ה ס י ס מ א ו ת ויחסי הציבור‪ ,‬מגיעים לעקרונות‬
‫‪ Management‬ה ו א ‪ :‬נ י ה ו ל ב א י כ ו ת כוללת(‪.‬‬
‫ו ה ס ט ט י ס ט י ק ה שמופעלים ב״ציקלון״‪.‬‬
‫הפשוטים והמוכרים שנערכו יפה למשנה עם‬
‫בעולם העסקים והתעשיה‪ ,‬התחרות בשוק‬
‫הצהרה על יישום השיטה ה י א כיום כמעט‬
‫כ ו ת ר ו ת ח ד ש ו ת ‪ ,‬ש ה ם כ ש ל ע צ מ ם נכונים‪.‬‬
‫הגלובלי ה ו א ה ב ס י ס לגישת ^ ‪ . T . Q . M .‬ש ם‬
‫חובה‪ .‬כ ל הצעת מחיר שמגישים לחיל‬
‫כגון‪ ,‬ה ה ת י י ח ס ו ת ל ל ק ו ח )גישת נ י ה ו ל‬
‫המשחק ה ו א הישרדות בעולם ש נ מ צ א‬
‫ה א ו ו י ר ה א מ ר י ק א י מלווה‪ ,‬כאמור‪ ,‬בהצהרה‬
‫שיווק(‪ ,‬שיפור תהליכי ביצוע ו ב ק ר ת איכות‬
‫בעודף כושר ייצור וחייב להתחרות ר ק‬
‫ע ל ש י מ ו ש ב־‪1.‬׳א‪\0.‬ד‪ ,‬ל מ י ש ר ו צ ה ל ש ו ו ק‬
‫)גישת התפוקות(‪ ,‬ש י ת ו ף ע ו ב ד י ם ב נ י ה ו ל‬
‫באיכות‪.‬‬
‫ב ש ו ק הבינלאומי‪ .‬ב מ ק ר י ם מ ס ו י י מ י ם מדובר‬
‫א י כ ו ת )אדיג׳ס(‪.‬‬
‫ב מ ת נ ״ ס י ם ע מ ד ת י ש ק ו ל ה ו מ א ו ז נ ת ‪ :‬אינני‬
‫נלהב ל כ ל אופנה ו מ ה ש נ ר א ה כחידוש‪ ,‬אני‬
‫בעד שינוי וחתירה לשיפור מתמיד‪.‬‬
‫א ם מכוונות ללקוח משמעותה התייחסות‬
‫רצינית לאוכלוסיות היעד ש ל המתנ״ס‬
‫וניהול דיאלוג אינטנסיבי ע ם צרכני‬
‫השירותים במתנ״ס‪ ,‬במה שאנו ק ו ר א י ם‬
‫ש י ת ו ף ת ו ש ב י ם — א נ י בעד‪ .‬א ם ב ה ת י י ח ס ו ת‬
‫לאיכות המשמעות ה י א א פ ס לקויים‪ ,‬ניצול‬
‫יעיל ש ל מ ש א ב י המתנ״ס‪ ,‬העלאת שביעות‬
‫ה ר צ ו ן ש ל ה מ ש ת מ ש י ם כ ג ו ן הפגנת א י כ ו ת‬
‫פ ע ו ל ה — א נ י בעד‪.‬‬
‫נ י ה ו ל נ כ ו ן ש ל מ ת נ ״ ס מ ח י י ב ע ב ו ד ת צוות‪.‬‬
‫מנהל מטפח צוות ה ו א מנהל מתקדם‪ ,‬לפי‬
‫ה־‪\0.1\4.‬ד ו ג ם ל פ י ש י ט ת נ ו ל א מ ה י ו ם ‪.‬‬
‫הגברת המוטיבציה‪ ,‬שיתוף באחריות‬
‫ובשיפור הביצוע והשירות הם אבן יסוד‬
‫במתנ״סים ואני בעד מ ת ן מסגרת למה‬
‫שמכונה ״חוגי איכות״‪ .‬כ ל ש נ א מ ר בעד ל א‬
‫א ו מ ר ש י ש לפסול נורמות מועילות‪ ,‬כמו‬
‫תכנון לטווח א ר ו ך ובדיקת שביעות רצון של‬
‫הסביבה הארגונית והחברתית ו מ י ק ו מ ו של‬
‫המתנ״ס‪ .‬י ש ארגונים ש צ ר י כ י ם ל ה מ צ י א‬
‫עבורם ‪.0.\1.‬ד‪ ,‬ו י ש אחרים ש י ש להם באופן‬
‫טבעי‪ ,‬ו א נ י מ ת כ ו ו ן ל מ ת נ ״ ס י ם ‪.‬‬
‫א ם ג י ש ת ה‪\0.\1.-‬ד מ ת מ ק ד ת ב ל ק ו ח‬
‫ובעקרון ה א ו מ ר ש א ם נדאג ל מ ל א א ת‬
‫ציפיות הלקוח‪ ,‬מ ן ה ס ת ם גם נספק א ת‬
‫ה ש י ר ו ת )המוצר( כ פ י ש ה ו א צ ר י ך להיות‪,‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ח ת י ר ה ל א י כ ו ת ה ש י ר ו ת ‪ ,‬ה ר י ז ה נכון‬
‫ג ם במתנ״סים‪.‬‬
‫במתנ״סיס ‪194‬‬
‫אכן‪ ,‬מגיע לו‪ ,‬לתחום‬
‫התקשורת הקהילתית‬
‫במתנ״ס ש׳׳יפתחו לו‬
‫תיק״‪ :‬עכשיו‪ ,‬אחרי‬
‫פריצת הדרן‪ ,‬התגברות‬
‫על כמה מחלות ילדות‬
‫ויציאתו לדרך של הקורס‬
‫השני לרכזי טלוויזיה‬
‫קהילתית‬
‫‪ - 3‬האם י ש במתנ״ס איש קשר עם‬
‫ה מ ק ו מ ו נ י ם הללו?‬
‫להלן‪ ,‬ת ו צ א ו ת ה ס ק ר שערכנו‪.‬‬
‫ר א ש י ת ‪ ,‬כ מ ה ענו ל נ ו בכלל?‬
‫מ מ ח ו ז דרום ענו ‪ 13‬מ ת ו ך ‪ 21‬מ ת נ ״ ס י ם ‪.‬‬
‫מ מ ח ו ז חיפה ענו ‪ 18‬מ ת ו ך ‪ 27‬מ ת נ ״ ס י ם ‪.‬‬
‫מ מ ח ו ז ירושלים ענו ‪ 19‬מ ת ו ך ‪ 28‬מ ת נ ״ ס י ם ‪.‬‬
‫מ מ ח ו ז מרכז ענו ‪ 13‬מ ת ו ך ‪ 20‬מ ת נ ״ ס י ם ‪.‬‬
‫מ מ ח ו ז צפון ענו ‪ 18‬מ ת ו ך ‪ 26‬מ ת נ ״ ס י ם ‪.‬‬
‫מ מ ח ו ז שרון ענו ‪ 9‬מ ת ו ך ‪ 21‬מ ת נ ״ ס י ם ‪.‬‬
‫ל כ ך י ש להוסיף ע ו ד ‪ 3‬מתנ״סים ל א מזוהים‪.‬‬
‫ב ס ך ה כ ל ענו ‪ 93‬מ ת ו ך ‪ 148‬מ ת נ ״ ס י ם ‪.‬‬
‫ל ש א ל ה ‪:1‬‬
‫ל ־ ‪ 2 5‬מ ת נ ״ ס י ם — ) מ ת ו ך א ל ה שענו‪ ,‬כ מ ו ב ן (‬
‫י ש עיתונים מקומיים‪ .‬קיבלנו דוגמאות!‬
‫ל‪ 52-‬מ ת נ ״ ס י ם — א י ן ע י ת ו נ י ם ב כ ל ל ! ! !‬
‫מאת זאביק זהבי‬
‫בעקבות הבחירות האחרונות‪ ,‬מרבים לדבר‬
‫בארץ על שינוי סדרי העדיפויות‪ .‬אני רוצה‬
‫לדבר על שינוי סדרי העדיפויות במתנ״סים‪:‬‬
‫הגיע הזמן שמנהלי המתנ״סים ועובדיהם‬
‫יכירו בעובדה שנכנסנו לעידן התקשורת‪,‬‬
‫שכולנו הופכים יותר ויותר דיגיטליים‪,‬‬
‫שאנחנו בשערי המאה ה־‪ 21‬וצריך להיערך‬
‫אליה כיאות‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫תמח תשנ׳׳ג‪ ,‬יולי ‪1993‬‬
‫ל־‪ 16‬מ ת נ ״ ס י ם — י ש פ ר ס ו מ י ם ח ל י פ י י ם‬
‫— ל א מ מ ש עיתון!‬
‫ל ש א ל ה ‪:2‬‬
‫‪ 27‬מ ת נ ״ ס י ם ל א ע ו ב ד י ם ע ם מ ק ו מ ו נ י ם ‪.‬‬
‫לחלק מ ה ם י ש עיתונים משלהם אבל ד ו ו ק א‬
‫א ל ה ש א י ן ל ה ם — ג ם ל א ״ י ו צ א י ם החוצה״‪.‬‬
‫השאר — כן!‬
‫ל ש א ל ה ‪:3‬‬
‫ב־‪ 30‬מ ת נ ״ ס י ם א י ן ק ש ר ע ם ה מ ק ו מ ו נ י ם ‪.‬‬
‫ב ש א ר — יש! ב מ ק ר י ם שנכתב ש א י ש ה ק ש ר‬
‫ה ו א המנהל — הרשינו לעצמנו ל פ ק פ ק‬
‫מעט‪ ...‬ב ר ו ב ה מ ק ר י ם — ה ק ש ר ה ו א מ ק ר י‬
‫פ ע ם א מ ר נ ו ‪ :‬״ ב כ ל א ש מ ה החבריה‪...‬״‬
‫א ו מ ז ד מ ן — ל א יזום!‬
‫ה י ו ם א ו מ ר י ם ‪ :‬״ ב כ ל א ש מ ה התקשורת!‪...‬״‬
‫ה ת ו צ א ו ת — ש ל י ל י ו ת בעינינו — מ ד ב ר ו ת‬
‫א ש מ ה א ו לא‪ ,‬א ם אינך י כ ו ל לנצח א ו ת ה‬
‫בעד עצמן!‬
‫— ה צ ט ר ף אליה‪ .‬מ י ש מ נ ה ל מ ת נ ״ ס צ ר י ך‬
‫בעקבות ה ס ק ר — התחלנו ״לבשל״ כ מ ה‬
‫להתחיל ״לעשות ת ק ש ו ר ת ״ — ה ן כלפי פנים‬
‫רעיונות והצעות לשיפור המצב בנושא‬
‫ו ה ן כלפי ח ו ץ — ולזכור ט ו ב ־ ט ו ב ש״אם ל א‬
‫ה ע י ת ו נ ו ת ה מ ק ו מ י ת ‪ .‬ע ל כ ך ‪ ,‬בגיליונות‬
‫יודעים עליך — ס י מ ן שאינך קיים״! כשאני‬
‫הבאים‪.‬‬
‫ב‪ .‬פ י ת ו ח ת ו ר ת ״ ה ק ה י ל ת י ו ת ש ב ת ק ש ו ר ת‬
‫ו ה ה י ב ט י ם ‪ .‬ה ח ב ר ה למתגייסים ת כ ש י ר א ת‬
‫הקהילתית״ ויישומה במתנ״סים‪.‬‬
‫כ ל הרכזים‪ ,‬ב ק ו ר ס מ ע מ י ק ב ן ‪ 220‬שעות‪,‬‬
‫המתנ״ס לדעתנו‪ ,‬זה המקום הנכון‬
‫והמתאים ביותר להפעלת טלוויזיה‬
‫קהילתית בישראל‪.‬‬
‫י ש ל מ צ ו א ו ל ה ע מ י ד ק ב ו צ ה ש ל ת ו ש ב י ם )בין‬
‫ל פ י כ ך ‪ ,‬בנינו א ת ת כ נ י ת ה פ ע ל ת ה פ ר ו י י ק ט‬
‫‪ 15‬ל ־ ‪ 2 0‬א נ ש י ם ( מ ן ה י ש ו ב ‪ ,‬ש י ו כ ש ר ו ב ק ו ר ס‬
‫ע ל הדברים הבאים‪:‬‬
‫מ ק ו מ י לשליטה — ה ן באמצעים הטכניים‬
‫ב מ ס ג ר ת א ר צ י ת ‪ ,‬ע ל חשבונה‪.‬‬
‫‪ .2‬צוות תושבים בישוב‪:‬‬
‫‪ .1‬רכז תקשורת במתנ״ס‪:‬‬
‫ו ה ן בנושאי התוכן ש ל הטלוויזיה‬
‫נראה לנו ש ה ד ב ר החשוב ביותר ה ו א שיהיה‬
‫הקהילתית — ויצאו אחר כ ך להפקות‬
‫במתנ״ס‪ ,‬המעוניין לעסוק ב ת ק ש ו ר ת‬
‫קהילתיות‪ ,‬א ו ת ן יבצעו בעצמם‪.‬‬
‫קהילתית‪ ,‬א ד ם מיוחד‪ ,‬ע ו ב ד המתנ״ס‪,‬‬
‫‪ .3‬ציוד‪:‬‬
‫״ מ ש ו ג ע לדבר״‪ ,‬ב מ ש ר ה ח ל ק י ת ‪ ,‬ש י ה י ה‬
‫מדובר ע ל צ י ו ד ב ס י ס י בלבד‪ ,‬שבלעדיו א י‬
‫אחראי על דחיפת הנושא בכל הרמות‬
‫א פ ש ר לפעול‪ ,‬ה כ ו ל ל מ צ ל מ ה ‪ ,‬פ נ ס ו צ י ו ד‬
‫שומע מנהלים שאומרים‪ :‬״אין ל י ז מ ן לכל‬
‫ה ד ב ר י ם האלה‪ ,‬י ש ל י ד ב ר י ם ח ש ו ב י ם‬
‫לעשות ויחסי ציבור ל א ב ר א ש שלי״ — אני‬
‫הכשרה לטלוויזיה‬
‫קהילתית‬
‫מ י שרואה בפרסום וביחסי ציבור בזבוז כסף‬
‫ה כ ב ל י ם ‪ ,‬ל מ ר ו ת ש ה ם ר ק ב ר א ש י ת הדרך‪,‬‬
‫וזמן — ד ב ר טפל‪ ,‬ל א חשוב — א ו ש ה ו א‬
‫הולכים ו מ ש ת ל ט י ם לנו ע ל החיים! ולפני‬
‫מ מ ש י ו צ א מדעתי‪ :‬ט ע ו ת ! ט ע ו ת ! ט ע ו ת !‬
‫עיוור א ו ש ה ו א תמים‪.‬‬
‫שהנמר מ ת ח י ל לדהור — כדאי ו ר צ ו י לקפוץ‬
‫״עשית ו ל א פ ר ס מ ת — ל א עשית״! כ ל א ח ד‬
‫ע ל גבו —^לפני ש י ה י ה מ א ו ח ר מדי‪.‬‬
‫מכיר א ת האימרה הזאת‪ ,‬א ב ל ל א כ ל א ח ד‬
‫תחום התקשורת הקהילתית במתנ״סים‬
‫״ ר ץ לספר לחבריה״ מ ה ה ו א‬
‫— מ י ס ו ד ו ש ל אשר לוי — ה ת ח י ל ל פ נ י ש נ ה‬
‫עשה־עושה־יעשה!‬
‫מ י שמזלזל בחשיבותו ש ל עיתון קהילתי או‬
‫במהלך החכם ש ל הכנסת המתנ״סים‬
‫למערכת הזאת ש ל הטלוויזיה הקהילתית‪,‬‬
‫אפילו מודעון ח ו ד ש י ‪ -‬ו ל א מבין‪ ,‬מאוחר‬
‫ב צ פ ו ת ו א ת ה ע ו צ מ ה ש י ש לה‪ ,‬א ם ה י א‬
‫יותר — ״למה אנשים ל א באים לפעילות זו‬
‫ע ו ב ד ת נכון‪ .‬ל מ ע ש ה — ע ו מ ד ל ר ש ו ת נ ו ע ר ו ץ‬
‫א ו אחרת״‪ ...‬ש י פ ת ח א ת ע י נ י ו ו י פ ס י ק‬
‫שלם‪ ,‬ערוץ קהילתי‪ ,‬שמצפה שנגאל אותו‬
‫להתמם‪.‬‬
‫משממונו‪ :‬היום ז ה ר ק לוח מודעות‪ .‬הערוץ‬
‫מ י שחושב שלהשקיע כמה מאות שקלים‬
‫הרצוף!‪...‬‬
‫בפרסום חוצות א ו בהפקת ת ש ד י ר ש י ר ו ת זה‬
‫לזרוק כ ס ף — ש ל א יתפלא‪ ,‬מאוחר יותר‪,‬‬
‫ש ה מ ת ח ר י ם ״גנבו״ ל ו א ת ה ק ל י י נ ט י ם‬
‫לחוגים‪ ,‬ל ק י י ט נ ו ת ‪ ,‬ל מ פ ע ל ה מ נ ו י י ם ‪.‬‬
‫מ ה שחצי דקת שידור בטלוויזיה בכבלים‬
‫יכולה לעשות — שווה הרבה ז מ ן ) ו ז מ ן ה ו א‬
‫כסף‪ ,‬כידוע( ושווה הרבה כ ס ף — א ם‬
‫בעקבותיו יבואו עוד כמה עשרות א ו מאות‬
‫אנשים לפעילויות ו י ש ל מ ו עבורם‪.‬‬
‫י ח ד ע ם זה‪ ,‬ע ל ה נ י י ר ה כ ל נ ר א ה ט ו ב י ו ת ר‬
‫ו פ ש ו ט י ו ת ר ו ז ה ל א ככה‪ .‬ע ל פ ר ס ו ם צ ר י ך‬
‫לעבוד קשה‪ .‬ש י ו ו ק צ ר י ך ללמוד‪ ,‬י ח ס י ציבור‬
‫צ ר י ך לתרגל‪.‬‬
‫הרציונאל‬
‫הטלוויזיה בכבלים מאפשרת שימוש‬
‫בטלוויזיה קהילתית‪ ,‬באמצעות הערוץ‬
‫ה ק ה י ל ת י ‪ .‬מבחינתנו‪ ,‬מ ד ו ב ר ב ש י מ ו ש‬
‫בטלוויזיה לצרכי פיתוח קהילתי‪ .‬אנו ר ו א י ם‬
‫בשאיפה הגדולה ש ל ת ו ש ב י ם להיות ש ו ת פ י ם‬
‫לתהליך שיווצר ס ב י ב ההפקות הקהילתיות‪,‬‬
‫ביטוי א מ י ת י לתפיסה קהילתית‪.‬‬
‫ההתארגנות ש ל ת ו ש ב י ם פעילים לצורכי‬
‫הפקת ה ש י ד ו ר י ם הקהילתיים‪ ,‬מהווה‪,‬‬
‫כשלעצמה‪ ,‬ת ה ל י ך קהילתי מסקרן‪ .‬היכולת‬
‫ש ל התושבים עצמם להפיק שידורים‪ ,‬להיות‬
‫יצירתיים‪ ,‬לחקור ולהביא לידי ביטוי א ת‬
‫עיתונים מקומיים‬
‫קהילתם — ובכך לפתח אותה — היא‬
‫לאחרונה‪ ,‬ע ר כ נ ו ס ק ר ב נ ו ש א ״ ע י ת ו נ ו ת‬
‫ה מ ט ר ה ה ע י ק ר י ת ש ל ה פ ר ו י י ק ט ‪ .‬ל צ ו ר ך זה‬
‫מ ק ו מ י ת ״ במתנ״סים ב א ש ר הם‪.‬‬
‫י ש לאפשר לתושבים בישובים ובשכונות‬
‫שאלנו‪:‬‬
‫ברחבי הארץ‪ ,‬ל ב ט א עצמם באמצעות‬
‫‪ — 1‬ל מ י י ש ע י ת ו ן מ ק ו מ י ־ ק ה י ל ת י משלו?‬
‫הטלוויזיה‪.‬‬
‫‪ — 2‬מ י עובד ע ם העיתונות ה מ ק ו מ י ת ו‪/‬או‬
‫הארצית?‬
‫י ש נ ם ש נ י א ס פ ק ט י ם ל מ י צ ו י א פ ש ר ו ת זו‪:‬‬
‫א‪ .‬ה ק נ י י ת מ י ו מ נ ו י ו ת ט כ נ ו ל ו ג י ו ת ש ל ה ת ח ו ם ‪.‬‬
‫תקשורת‬
‫קהילתית‬
‫החברה למתנ״סים‪ ,‬תחום נוער ותחום‬
‫תקשורת קהילתית‪ ,‬בשיתוף מינהל חברה‬
‫ונוער במשרד החינוך וג׳וינט ישראל‪,‬‬
‫פועלים בתחום תקשורת קהילתית לנוער‪.‬‬
‫הנוער ע ל י ד י מ ד ר י כ י‬
‫יחל בחודש יוני —‬
‫ה כ ל ‪ 35‬ש ע ו ת ‪.‬‬
‫ב‪ .‬ה פ ע ל ת ק ב ו צ ו ת‬
‫במסגרת פרוייקט התקשורת הקהילתית‬
‫הנוער ש ה ו כ ש ר ו לתכנית ר כ ז י ה ת ק ש ו ר ת‬
‫ב ח ב ר ה ל מ ת נ ״ ס י ם מ ו צ ע ת בזה ת כ נ י ת‬
‫ו מ ד ר י כ י ו י ד י א ו מ ה מ כ ו ן ה י ש ר א ל י לקולנוע‬
‫י ח ו ד י ת ל ה כ ש ר ת ב נ י נוער ל ש י ד ו ר י ם‬
‫— המעבירים א ת התכנים המקצועיים‬
‫קהילתיים‪.‬‬
‫הקשורים בוידיאו‪.‬‬
‫בשנה ז ו נ ע ר ך ה נ י ס ו י ב ש ש ה מ ת נ ״ ס י ם ‪.‬‬
‫ה כ ש ר ת ק ב ו צ ת ב נ י הנוער ת ח ל בחודש‬
‫לאור הצלחתו ועם המסקנות שהוסקו‬
‫ס פ ט מ ב ר ‪ .‬ה ק ו ר ס כ ו ל ל ‪ 70‬ש ע ו ת ל י מ ו ד ‪.‬‬
‫ממנו החלטנו להמשיכו ולפתוח ק ב ו צ ו ת‬
‫ה פ ר ו י י ק ט כ ו ל ל ל י ו ו י ק ב ו צ ת הנוער‬
‫נוער ח ד ש ו ת ב־‪ 12-10‬מ ת נ ״ ס י ם‬
‫והרכזים גם לאחר ס י ו ם ההכשרה‬
‫ב ס פ ט מ ב ר ‪.1993‬‬
‫המקצועית והפיכתם למערכת משדרת‪.‬‬
‫ה ר ע י ו ן הינו ל ג ב ש ‪ ,‬ל ה כ ש י ר ו ל ה פ ע י ל‬
‫מי יכול להצטרף לפרוייקט!‬
‫ק ב ו צ ו ת נוער כ ק ב ו צ ה ״ ח ב ר ת י ת‬
‫א‪ .‬ה ת כ נ י ת ת כ ל ו ל ‪ 12-10‬מ ת נ ״ ס י ם ‪.‬‬
‫משימתית״ שתפיק ותשדר שידורים‬
‫ב‪ .‬מ ת נ ״ ס י ם ב ה ם י ש ר כ ז ת ק ש ו ר ת‬
‫קהילתיים ו ת ק י י ם פעילות חברתית‬
‫קהילתית והינם משתתפים בפרוייקט‬
‫ק ב ו ע ה ב נ ו ש א י ם ה ע ו ס ק י ם ב ת ח ו ם העניין‬
‫ת ק ש ו ר ת ק ה י ל ת י ת ש ל החברה‪.‬‬
‫ש ל הקבוצה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מ ת נ ״ ס ש ר כ ז ש ל ו י ת ח י י ב ל ה ש ת ת ף ב כ ל‬
‫ה ת כ נ י ת כ ו ל ל ת ה כ ש ר ה ו ה פ ע ל ה של‪:‬‬
‫תהליך ההכשרה‪.‬‬
‫א‪ .‬ק ב ו צ ת ר כ ז י נוער ה מ ד ר י כ י ם ו מ ל ו ו י ם‬
‫פ ר ט י ם נוספים ניתן לקבל במשרדי תחום‬
‫א ת קבוצות ה ו י ד י א ו הקהילתי‪ .‬ש ל ב זה‬
‫נוער‪ ,‬ט ל י ‪.03-9611242‬‬
‫• ‪» »» • 1‬‬
‫תמוז תשנ״ג‪ ,‬יולי ‪1993‬‬
‫במתנ״סים ‪194‬‬
‫קהילתית‬
‫א‪.‬‬
‫לחברה למתנ״סים‪ ,‬חברה ממשלתית צעירה ‪ /‬היתה‪ ,‬לפתע פתאום‪ ,‬ובטרם‬
‫בלותה‪ ,‬עדנה אדירה‪ / :‬בן‪ ,‬לפתע פתאום היא מוצאת את עצמה במרבז הזירה‬
‫‪ /‬של משבר ממשלתי וריב מפלגתי בין שר לבין שרה ‪ /‬ולפתע פתאום הופכת‬
‫להיות השליטה בה ‪ -‬עמן של יוקרה ‪ /‬והמניות שלה בבורסת התיקים והחזקות‬
‫ קופצות לתקרה! ‪! /‬נשאלת השאלה‪ :‬למה מי מת? מה קרה?‪ /‬והחברה בולה‬‫עצרה את נשימתה‪ :‬אין יוצא ואין נ מ ס ‪ /‬עד אשר ייגמר מה ששלום רוזנפלד‬
‫בינה ‪ -‬המשא ומתנ״ס!‪...‬‬
‫מה יהיה? שאל בל אחד ‪ -‬למי תשתייך בסופו של דבר החברה? ‪ /‬אולי‪ ,‬בשל‬
‫פךםתה על פני בל הארץ ‪ -‬ל מ ש ר ד התחבורה? ‪ /‬אילי‪ ,‬בשל המרץ הרב של‬
‫אנשיה ‪ -‬וזוהי עובךה אמיתית ‪ /‬לצרף את החברה למשרד האנרגיה והתשתית‬
‫‪ /‬או‪ ,‬אולי‪ ,‬בשל העבודה הטובה שהיא משקיעה !רובדה הישראלית ‪ -‬ובכל‬
‫כוחה ‪ /‬תהיה החברה תחת חסותה של שרת העבודה והרווחה ‪ /‬אולי‪ ,‬בשל במה‬
‫מחלות!לרות שהיא לא נרפאה מהן‪ ,‬יהיה זה כיאות ‪ /‬אם נךוסה בצילו הרחב‬
‫של שר הבריאות! ‪ /‬ובימים קשים ובשנות בצורת ‪ /‬אפשר יהיה לקשור את ‪/‬‬
‫החבךה למרע״םים ‪ -‬למשרד התקשורת‪...‬‬
‫אבל אס אתם שואלים איתי‪ ,‬בלי קשר ל מ ש ב ר שנוצר ‪ /‬הכי טוב אם החברה‬
‫עושים תקשורת במתנ״ס לוד‬
‫למתנ״סים תשתייך למשרד האוצר!‪...‬‬
‫סאונד שאת חציו מממנת החברה‬
‫למתנ״סים‪.‬‬
‫‪ .4‬תקציב מיועד‪:‬‬
‫על המתנ״ס לשריין לפעילות הזאת‪ ,‬למשך‬
‫השנה הראשונה‪ ,‬סכום של כסף‪ ,‬שמיועד‪,‬‬
‫בעקרון‪ ,‬למימון הקורס הישובי‪ ,‬רכישת‬
‫הציוד הבסיסי ומימון מסויים של הפקות‬
‫ראשונות‪.‬‬
‫‪ .5‬אישור הרשות המקומית‪:‬‬
‫על המתנ״ס להמציא אישור של נציג מוסמך‬
‫ברשות המקומית הנותן את ברכת הדרך‬
‫למתנ״ס‪ ,‬כמוסד קהילתי משדר‪ ,‬לבצע את‬
‫הפרוייקט‪.‬‬
‫קורס הרכזים הראשון הסתיים!‬
‫להלן רשימת המתנ״סים בקבוצת הפרוייקט‬
‫הראשונה‪:‬‬
‫שם המתנ״ס‬
‫שם הרכז‪/‬ת‬
‫מצב הקורס‬
‫מבוגרים‪/‬נוער‬
‫אופקים‬
‫עמי ערוסי‬
‫בעיצומו‬
‫ממורים‬
‫אשדוד ד׳‬
‫דוד מ־זינו‬
‫הסתיים‬
‫מבוגרים‬
‫באר יעקב‬
‫נורית צדוק‬
‫הסתיים‬
‫מבוגרים‬
‫נבעת שמואל‬
‫אראלה מאיר‬
‫התחיל‬
‫ממורים‬
‫נוננים‬
‫ענת לנדנר‬
‫בסיומו‬
‫ממגרים‬
‫גילה‬
‫דעה ברוקמן‬
‫בסיומם‬
‫מבוגרים‪/‬נוער‬
‫זיו‬
‫יהושע גרינברג‬
‫הסתיים‬
‫ממגרים‬
‫חצור‬
‫יוסי עמר‬
‫הסתיים‬
‫נוער‬
‫יקנעם‬
‫אילן אבדוני‬
‫בסיומו‬
‫מבוגרים‪/‬נוער‬
‫מעלות‬
‫איריס קליין‬
‫קורסי נוער‬
‫אנשי מינהל החינוך והנוער במשרד החינוך‬
‫והתרבות ואנשי ההדרכה בתחום הנוער‬
‫בחברה למתנ״סים‪ ,‬ביקשו להצטרף‬
‫לפרוייקט התקשורת הקהילתית לפי‬
‫המתכונת שלנו‪ .‬בחלק מהישובים הפועלים‬
‫בפרוייקט‪-,‬מצטרפים לרכזי התקשורת‬
‫הקהילתית גם רכזי נוער‪ ,‬ומינהל החינוך‬
‫והנוער משתתף במימון הפרוייקט‪ .‬השנה‬
‫יצטרפו‪ ,‬כנראה‪ ,‬כ־‪ 12‬מתנ״סים נוספים‪.‬‬
‫בעתיד תיבדק האפשרות של יצירת מערכת‬
‫מאוחדת של המבוגרים והנוער בתחום‪.‬‬
‫בתחילת יוני התחלנו סיבוב חדש׳‬
‫תחילה ערכנו מפגש מקדים של מנהלי‬
‫המתנ׳׳סים המצטרפים לפרוייקט ורכזי‬
‫התקשורת המיועדים שלהם‪.‬‬
‫זה היה ״מפגש מניעה״‪ :‬מניעת אי־הבנות‬
‫)כמה זה עולה לנו?‪ (...‬מניעת תאונות )עדיף‬
‫להתחרט עכשיו מאשר באמצע הדרך!‪(...‬‬
‫ומניעת שריפות )יחסי מנהל־רכז תקשורת‬
‫וכל הכרוך בזה!( ועל הרכזים הוטל להכין‬
‫למפגש הראשון‪ ,‬שגם הוא כבר התקיים‪,‬‬
‫פרופיל של הקהילה בה הם חיים‪.‬‬
‫להלן‪ ,‬רשימת המתנ״סים בקבוצת הפרוייקט‬
‫השניה‪:‬‬
‫שם המתנ״ס‬
‫ש • הרכז‪/‬ת‬
‫ש• וזמתנ״ס‬
‫ש • הרכז‪/‬ת‬
‫הו־הא מה קרה? ‪ /‬החברה למךע״סים עבךה דירה! ‪ /‬היא קבלה קומה שלימה‬
‫בקניון מלחה בירושלים ‪ /‬וכל מי שמסתובב שם היום ־־ ל א מוצא את הגדיים‬
‫ואת הרגליים! ‪ /‬יבכלל‪ ,‬עריך ךי הרבה דמיון ‪ /‬ב ש מ ל להבין מה עושה החברה‬
‫למתנ״סים בקניון?! ‪ /‬או‪ ,‬אולי‪ ,‬נשאל את השאלה בצורה אחרת‪ / :‬מה זה‬
‫בריוק שהחבךה למרע״סים מוכרת? ‪ /‬מה מלכר עושה שם בין כל החנויות ‪/‬‬
‫האם יכול היום מנהל לומר‪ :‬אני עולה לחבךה בירושלים ‪ -‬לקניות?‪ / ...‬או‬
‫מנהלת‪ ,‬המספרת לחבךתה‪ ,‬בקריצה ‪ /‬שמעתי שאגף הכספים נותן עכשיו‬
‫הקצבות ‪ -‬במבצעי‪ / ...‬או יותר גרוע מזה ‪ -‬ואל תתלו בי עיני עגל ‪ /‬שאגף‬
‫כיח אדם פשט את הרגל!‪ / ...‬או שאגף משאבי אנוש‪ /‬מחלקת הךךכה ‪ /‬נותנים‬
‫קורסים במיומנויות ניהול ‪ -‬בהנחה!‪ / ...‬והחם־ה הירושלמית מראה סימני‬
‫התאוששות‪ ,‬בתשקיף הרבעוני ‪ /‬מה יש ל ד ב ר ? החברה למרע״סים זה עסק‬
‫רציני! ‪ /‬אז מה הפלא ומה השאלה ‪ /‬שאנחנו לשון המאזניים של הממשלה‪/ ...‬‬
‫בבל אופן‪ ,‬כשאתם באים לחברה ‪ -‬הכניסה היא משער נרקיס ‪ /‬עשו לי טובה‬
‫‪ -‬שמרו על הביס‪...‬‬
‫בעקבות מה שהתפרסם בעיתון ‪ -‬היריעה הרצינית ‪ /‬על חשבן הטלפון המנופח‬
‫של המתנ״ס של ״המעצמה הגרעינית״ ‪ /‬אני רוצה לגלות בזה ‪! -‬אני מקווה‬
‫שלא ייגרם לי נזק ‪ /‬שבמשך חצי שנה גם אני ניהלתי ״שיחות ארוטיות״ עם בזק‬
‫התחיל‪/‬סיים‬
‫מבוגרים‪/‬נוער‬
‫בית שאן‬
‫רפי בן שטרית‬
‫בית שמש‬
‫מני לובטקין‬
‫‪ /‬בי ניסיתי את בזק פשוט לפתות ‪ /‬שיתנו לי קו טלפון‪ ,‬בתשלום‪ ,‬לא במתנה ‪/‬‬
‫עפולה‬
‫הגיה איתן‬
‫בסיומו‬
‫ממגרים‬
‫ביס״ק ערבי‬
‫ווחיד לכבהא‬
‫ניס״ק ערבי‬
‫שריף מצאחוה‬
‫צור שלום‬
‫עמי ר א ו ב ן‬
‫הייתי מובן לקבל בל הצעה מגונה ‪ /‬לא בחלתי במילים גסות ‪ -‬זו לא היתה‬
‫טרם החל‬
‫ממורים‬
‫בקעה ירושלים‬
‫ליאור מנצ׳ר‬
‫יבנה‬
‫שולמית מליך‬
‫קרית ים‬
‫דנ בוכבינדר‬
‫הסתיים‬
‫מבוגרים‬
‫מנדל העמק‬
‫טובה שביט‬
‫נהריה‬
‫מ א ל בונריס‬
‫רמות‬
‫אלי אברהם‬
‫בעיצומו‬
‫ממגרים‬
‫רמלה‬
‫מירב נ מ‬
‫הסתיים‬
‫מבוגרים‬
‫רמת השרון‬
‫רמת עמידר‬
‫נתיבות‬
‫יובל וקנין‬
‫ע כ ו ) ב י ת היימן(‬
‫שמעון קקון‬
‫פסנת זאב‬
‫שחר שומן‬
‫פרדס וזנה‬
‫פנינה דרור‬
‫אורנה גרלינג‬
‫סיים‪/‬התחיל‬
‫נוער‪/‬מבוגרים‬
‫קרית א ת א‬
‫אסתי וייס‬
‫ראש העין‬
‫חס‬
‫זהבה קרואה‬
‫הסתיים‬
‫ממגרים‬
‫שדרות‬
‫חיים מ מ י ם‬
‫תל ממד‬
‫גילי קובייסקי‬
‫‪ p‬נורת‬
‫הצגה ‪ /‬אבל בזק שיחקה את ה״קשה להשגה״‪ / ...‬וכך נאלצתי ל ד ב ר עם בני‬
‫משפחתי וכל מוקירי זכרי ‪ /‬ולבזבז המון ״טלכאררים״ בטלפון הציבורי ‪ /‬ובכל‬
‫זאת‪ ,‬שום דבר ל א קרה ‪ /‬ומשטרת ר א ש ־ העין לא פתחה בחקירה! ואנחנו‬
‫לתומנו חשבנו‪ ,‬כנראה מתוך הךגל ‪ /‬שעפולה זה החור שבקצה הסךגל׳‬
‫בנזתנ״סיס ‪194‬‬
‫מאת אלישבע מאי‬
‫מחשבה רבה הושקעה בשנתיים האחרונות‬
‫בפיתוח תכנית הדרכה לפעילות בלתי‬
‫פורמלית עם ילדים בגיל ‪ 7-4‬במגזר הלא‬
‫יהודי‪ .‬פרוייקט מ ליר‪ ,‬שהחל לפעול‬
‫במתנ״סיס לפני שנים אחדות‪ ,‬שם לו‬
‫למטרה להכשיר צוות פרה־מקצועי מקומי‬
‫בתחום הגיל הרך והמשפחה‪ .‬באמצעות‬
‫פרוייקט זה‪ ,‬אותו ריכזה רחל אקשטיין‪,‬‬
‫ניתנה דחיפה משמעותית לנושא‪ .‬תמיכתו‬
‫ועידודו של מיישי שרייבר‪ ,‬מנהל אגף‬
‫הדרכה ומשאבי אנוש‪ ,‬תרמו גם הם‬
‫ואיפשרו לנעמי קהת‪ ,‬להוציא את הדברים‬
‫מן התיאוריה אל המעשה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫תמוז תשנ״ג‪ ,‬יולי ‪1993‬‬
‫חברתית לילדיהן‪ .‬המתנ״סים נתקלים‬
‫מ א ו ד לחצה שהילד י ק ב ל טיפול במסגרת‬
‫ש י נ ו י ו י ש ל מ צ ו א פתרונות‪.‬‬
‫ב צ ו ר ך ז ה ש ו ב ו ש ו ב ו ה מ ע נ י ם — מוגבלים‪.‬‬
‫הבית‪ ,‬א ב ל ה י א ח ש ב ה ש ע ד י ף ל ה ו צ י א ו‬
‫״ ה מ ח ס ו ר ב כ ו ח א ד ם ה ו א ע ד כ ד י כ ך גדול‪,‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מ ה שנכון ב ע י ק ר ל י ש ו ב י ם ה ק ט נ י ם‬
‫בגלל ה ק ש ר ע ם י ל ד י ם א ח ר י ם ב נ י ג י ל ו‬
‫ש ב ש נ י מ ת נ ״ ס י ם ש ו נ י ם לגמרי‪ ,‬נוכחתי‬
‫ו ב ג ל ל ה ת כ נ י ם ש ל א ת מ י ד ניתנים ב מ ס ג ר ת‬
‫ל ר א ו ת ש כ ד י להפעיל תכניות הכשרה לגיל‬
‫— כ ל ת ח ו ם החינוך — הפורמלי והבלתי‬
‫פורמלי — נחשב כמקום לגיטימי ליציאתה‬
‫הביתית״‪ .‬ה ס י ב ו ת ה א ל ו נ ש מ ע ו ת י ו ת ר ו י ו ת ר‬
‫ה ר ך ה ם מ ע ס י ק י ם מדריכות יהודיות״‪,‬‬
‫ש ל א י ש ה ל ע ב ו ד ה בו‪.‬‬
‫בשטח‪ ,‬ו ב א ו ת ל י ד י ב י ט ו י ג ם ב ד ב ר י ם‬
‫א ו מ ר ת נעמי‪.‬‬
‫״בסיור ש ק י י מ ת י באחד הישובים״‪ ,‬אומרת‬
‫הנאמרים על ידי פרג ואמין‪.‬‬
‫המציאות בשטח הראתה שכוח האדם‬
‫ה ס ב י ב ה ה ח י צ ו נ י ת למתנ״ס‪ ,‬ה ר ש ו ת‬
‫ה מ צ ו י ה ו א ב ע י ק ר ב ו ג ר ו ת ס מ י נ ר י ם ‪ -‬גננות‬
‫למסגרת בתוך המתנ״ס ושאלתי אותה‬
‫ה מ ק ו מ י ת וההנהלה‪ ,‬כ ו ל ם מ ו ד ע י ם ל צ ו ר ך ‪,‬‬
‫ו מ ו ר ו ת ‪ ,‬א ש ר א י נ ן מעוניינות ל ע ב ו ד ב ש ע ו ת‬
‫לסיבה‪ .‬ו ה י א אמרה שהמשפחה ד ו ו ק א‬
‫ומבינים ש ה ם נמצאים בעיצומו ש ל תהליך‬
‫א ח ר ה צ ה ר י י ם ‪ ,‬ה ש ע ו ת ה ע מ ו ס ו ת במתנ״ס‪.‬‬
‫נעמי‪ ,‬״ ד ב ר ת י ע ם א מ א ש ה כ נ י ס ה א ת ה י ל ד‬
‫‪,‬‬
‫לכן‪ ,‬בהתייעצות ע ם המנהלים הוחלט‪,‬‬
‫שהצורך העיקרי ה ו א בהכשרת כוח אדם‬
‫ל מ ד ר י כ י ם חינוכיים לפעילות בלתי‬
‫פורמלית‪ ,‬א ל ה ה ם ע ו ב ד י ש ט ח פרופר‪.‬‬
‫היתה ג ם התלבטות לאיזה גיל לייחס את‬
‫ה פ ע י ל ו ת ‪ ,‬ו ל ב ס ו ף ה ו ח ל ט ע ל ‪ ,7-4‬כ י‬
‫המודעות א צ ל ההורים לחשיבות ההעשרה‬
‫נעמי‪ ,‬מ ד ר י כ ה א ז ו ר י ת ש ל מ ח ו ז ו ת ח י פ ה‬
‫ב ת ק ו פ ה ז ו ‪ ,‬ה י א ג ד ו ל ה י ו ת ר מ א ש ר בגיל‬
‫ו ה צ פ ו ן ‪ ,‬ב ת ח ו ם הגיל ה ר ד ו ה מ ש פ ח ה ‪ ,‬ב מ ש ך‬
‫‪0‬־‪ 4‬למשל‪.‬‬
‫ת ש ע ה ש נ י ם האחרונות‪ ,‬״ ה ת ל ב ש ה ״ ע ל‬
‫כ ל צ ע ד לווה בהתלבטויות‪ ,‬בהתייעצויות עם‬
‫הנושא ע ם כ ל המרץ‪ ,‬היוזמה והאכפתיות‬
‫המא״זים‪ ,‬המנחים והמנהלים‪.‬‬
‫ה א ו פ י י נ י ם לה‪ .‬עתה‪ ,‬ל ק ר א ת ס י ו ם ה ש ל ב‬
‫רגישות הנושא — מ כ ל מיני ס י ב ו ת חברתיות‬
‫הראשון ש ל הקורס הראשון ועם שינוי‬
‫ומקומיות — היתה ברורה לכל העוסקים‬
‫הכיוון ש ח ל א צ ל נעמי — הליכתה לניהול‬
‫בדבר‪ ,‬ו מ ח ש ב ה ר ב ה ה ו ש ק ע ה ב כ ל פ ר ט‬
‫מ ת נ ״ ס ר מ ת י ש י — נפגשנו ע י מ ה כ ד י ל ש מ ו ע‬
‫ופרט‪.‬‬
‫מ ע ט על הלבטים ש ק ד מ ו לפתיחתו של‬
‫ל מ ש ל ‪ ,‬כ מ ק ו ם ק י ו ם ה ק ו ר ס נבחרה שפרעם‪.‬‬
‫הקורס ועל החדשנות שבו‪.‬‬
‫י ש ו ב גדול יחסית‪ .‬השאלה היתה — האם‬
‫א ס ו ר לדבר בהכללות‪ ,‬מזהירה נעמי עוד‬
‫בנות מ כ ל ה י ש ו ב י ם ת ק ב ל נ ה ר ש ו ת ל נ ס י ע ו ת‬
‫ב ט ר ם החלה ב ש ט ף דיבורה‪ .‬המתנ״סים‬
‫פעילות‬
‫הגיל הרך‬
‫במתנ״ס אום אל פחם‬
‫הדרכה בגי‬
‫ל ל א מלווה? פ ר ט מ א ו ד ח ש ו ב בחברה‬
‫ה י ד‬
‫ל‬
‫על קורס הדרכה לפעילות בלתי פורמלית עם ילדים בגיל ‪ 7-4‬במגזר הלא יהודי‬
‫במגזר הלא־יהודי שונים מ א ו ד ז ה מ ז ה —‬
‫הערבית שלעיתים סגורה וקפדנית ביותר‪.‬‬
‫ע ל פ י העדה‪ ,‬ע ל פ י ה ק ר ב ה ל י ש ו ב ג ד ו ל‬
‫ועוד הוחלט‪ ,‬שמנהלי המתנ״סים יגייסו א ת‬
‫והחשיפה לחברה הישראלית‪ ,‬ועל פ י היות‬
‫המשתתפים בקורס‪ ,‬כ י המתנ״ס נחשב‬
‫המתנ״סים ו ת י ק י ם א ו כ א ל ה ש ר ק נפתחו‬
‫למסגרת מכובדת ולגיטימית‪ ,‬״ואם הוא‬
‫בחודשים האחרונים‪ ,‬במסגרת התנופה‬
‫מ א ר ג ן ק ו ר ס — ז ה בטוח״‪ .‬ה מ ת נ ״ ס י ס גם‬
‫הניתנת ל פ י ת ו ח מ ת נ ״ ס י ם ב מ ג ז ר ח ל א י ה ו ד י ‪.‬‬
‫ד א ג ו ל ס י י ע לבנות ב כ ל ה ש ל ב י ם ה ד ר ו ש י ם ‪.‬‬
‫בפגישות ע ם מנהלי מתנ״סים חדשים‪ ,‬ל מ ש ל‬
‫עשרים ו ש ש בנות התקבלו ל ק ו ר ס ה ר א ש ו ן‬
‫מסחנין‪ ,‬מ י ר ק א ‪ ,‬מ ש י ב ל י ועוד‪ ,‬ה ת ב ר ר מ ה ר‬
‫שהחל לימודיו בתחילת שנת הלימודים‪.‬‬
‫מ א ו ד ש ק י י ם מ ח ס ו ר בכוח א ד ם מקצועי‬
‫נעמי ר צ ת ה ד ו ו ק א‬
‫ב ת ח ו ם ‪ .‬בנוסף‪ ,‬ה ת ב ר ר ש ה מ נ ה ל י ם מ א ו ד‬
‫מעורבת א ב ל שני הגברים שאותרו לא‬
‫שתהיה אוכלוסיה‬
‫מעוניינים ל פ ת ח א ת ה נ ו ש א ה נ מ צ א ב ס ד ר‬
‫נמצאו מ ת א י מ י ם מבחינת האוריינטציה של‬
‫ע ד י פ ו ת גבוה א צ ל ם ‪ ,‬ג ם מ ת ו ך ר צ ו ן לענות ע ל‬
‫ה מ א ר ג נ י ם ) ל מ ר ו ת ש ש נ י ה ם ה י ו בעלי ת ו א ר‬
‫צורך אמיתי בשטח‪ ,‬וגם כ מ ק ו ר ל מ צ י א ת‬
‫אקדמי(‪.‬‬
‫תעסוקה לשכבה מ ס ו י י מ ת ש ל אוכלוסיה‪.‬‬
‫א ת ה ק ו ר ס מ ר כ ז ת םימי גפני‪ ,‬ש ע ב ד ה ש נ י ם‬
‫פרג׳ מנטור‪ ,‬מנהל מ ת נ ״ ס עוספיה‪ ,‬מ צ י י ן כ י‬
‫רבות במגזר ה ל א יהודי ושולטת בעברית‬
‫ח ו ץ מגננות ו ע ו ז ר ו ת לגננות א י ן ב כ ל ל כ ו ח‬
‫ובערבית‪ .‬הלימודים מ ת ק י י מ י ם בעברית‬
‫א ד ם ב ת ח ו ם הזה‪ .‬מ א י ד ך ‪ ,‬י ש ה ר ב ה בנות‬
‫ו ה ש נ ה ה ר א ש ו נ ה מ ו ק ד ש ת ל ח ל ק עיוני‪.‬‬
‫מ ו כ ש ר ו ת ו מ ת א י מ ו ת ל ע י ס ו ק זה‪ .‬ג ם אמין‬
‫ב ח ו ד ש י ה ק י ץ תעבורנה הבנות הכשרה‬
‫ענבתאוי‪ ,‬מ נ ה ל מ ת נ ״ ס שפרעם מ צ י י ן א ת‬
‫מ ע ש י ת ב מ ת נ ״ ס י ם ו ת ע ב ו ר נ ה ת ח ת הדרכה‬
‫הצורך בהכשרה בתחום ז ה דווקא‪.‬‬
‫בחברה הערבית‪ ,‬העוברת תהפוכות‬
‫ושינויים‪ ,‬היה מ ק ו ב ל לחנך א ת הילדים‬
‫ב מ ס ג ר ת מ ש פ ח ת י ת ‪ .‬הנשים‪ ,‬ב ר ו ב ן ‪ ,‬ל א ה י ו‬
‫עובדות מחוץ לבית ו ל א נזקקו לפתרונות‬
‫ומה חושבות המשתתפות?‬
‫הנשיס ‪ -‬חלק! צעירות שזה עתה סיימו לימודיהן וחלק! מבוגרות שכבר אינן עםוקות בגידול ילדים ׳•‬
‫מלן משבחות את הרעיון ואת המארגנים ומדברות על הצורך בקהילות שלה! בקורס מעי! זה‪.‬‬
‫• מחאג׳נה מאום אל פאחס מציעה קורס דומה להכשרת כוח אדם לעבודה במועדוני נשים‪.‬‬
‫עבור הילדים הקטנים‪ ,‬ש ה י ו זוכים לחינוך‬
‫• ראיינה מעוספיה מדגישה א ת הקשר החברתי שנוצר ב י ן הבנות‪ ,‬א ת החכרות החדשות שרכשה‬
‫ובטוחה שתוכל להביא הרבה תועלת לישוב שלה‬
‫ב מ ס ג ר ת הבית‪ .‬א ך ה י ו ם ה ד ב ר י ם מ ש ת נ י ם ‪,‬‬
‫• בסמה מתמיה מציינת א ת הקשיים שהיו לה בתחילת הלימודים כשפה העברית‪ ,‬א ך בעזרת‬
‫הבנות והמדריכה סימי‪ ,‬הצליחה להתגבר על הקשיים והחששות‪ .‬היא ג ם מדגישה א ת השינוי‬
‫בהתייחסות הסביבה אליה מ א ז שהחלה ללמוד‪•• ,‬עכשיו אנשים מבינים ש י ש ביכולתי לתרום‬
‫לקהילה וזה הקנה לי מעמד״‪.‬‬
‫פ ו ר מ ל י ‪ ,‬כ מ ק ו ב ל ‪ ,‬וזהו‪ .‬כ ל ה ש א ר נ י ת ן‬
‫נ ש י ם י ו צ א ו ת לעבודה‪ ,‬מ פ ת ח ו ת ק ר י י ר ה ‪,‬‬
‫מחפשות תחומי עיסוק ומכירות בצורך‬
‫ובחשיבות ש ל תכניות העשרה ו ש ל מסגרת‬
‫צ מ ו ד ה ‪ .‬ה ה ע ר כ ה ה ס ו פ י ת ת ת ב ס ס ג ם על‬
‫ה צ ד העיוני ו ג ם ע ל ה צ ד ה מ ע ש י ‪ .‬מ כ ל מ ק ו ם ‪,‬‬
‫המתנ״סים ״מרויחים״ כ ב ר בחודשי הקיץ‬
‫העמוסים כוח א ד ם מיומן‪.‬‬
‫השלב הבא‪ ,‬ההמשך ש ל שנת הלימודים‬
‫הקרובה‪ ,‬יהיה ע ם אותן ת ל מ י ד ו ת‬
‫ש ת ע ב ו ר נ ה ה ת מ ק צ ע ו ת נוספת‪ .‬ה צ ו ר ך‬
‫ב ה מ ש ך ההדרכה לשכבות ג י ל אחרות‪,‬‬
‫מ ו ע ל ה ש ו ב ו ש ו ב ב ד ב ר י ה ם ש ל המנהלים‪.‬‬
‫א י ן ס פ ק ‪ ,‬ש נ י ת ן כ א ן מענה ל מ ח ס ו ר ב כ ו ח‬
‫א ד ם מקצועי במגזר ה ל א יהודי‪.‬‬
‫במתנ״סים ‪194‬‬
‫מאת הלן חבי‪ ,‬רכזת הגיל הרך‬
‫מתנ״ס ג׳סי כהן‪ ,‬חולון‬
‫תמח תשנ״ג‪ ,‬יולי ‪1993‬‬
‫ע ל‬
‫ג‬
‫בקומה השנייה בחדר הפינתי‪ ,‬בין החדר‬
‫של תבניות הט״ף והאתג״ר לבין הסטודיו‬
‫למחול נמצא חדר המדע והטכנולוגיה של‬
‫המתנ״ם‪ .‬שטיח כחול רך מקיר לקיר‬
‫ווילונות המזכירים חדר שינה של ילדים‪,‬‬
‫עם בובות ודובים מצוירים מקבלים את ילדי‬
‫שכונת גיסי כהן בבואם למסע מרתק לעולם‬
‫הקסום של המדע והטכנולוגיה‪.‬‬
‫הכל התחיל לפני כחצי שנה‪ ,‬כשכרמית‬
‫צופי‪ ,‬מדריכת הגיל הרך של מחוז המרכז‪,‬‬
‫סיפרה לי שיש תכנית חדשה לגיל הרך‬
‫בהנחייתו של מר ג׳ורג׳ חשביה‪ ,‬ושכדאי‬
‫שאתקשר אל ג׳ורג׳ במת״ס‪ .‬מהשיחה הזו‬
‫ביני לבין ג׳ורג׳ התפתח הפרוייקט של מדע‬
‫וטכנולוגיה לגיל הרך במתנ״ס גיסי כהן‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬משתתפים כ־‪ 250‬ילדי השכונה‬
‫בפרוייקט‪ .‬במסגרת של ״ימים חינוכיים‬
‫במתנ״ס״ מגיעים כ־‪ 200‬ילדי גני החובה של‬
‫השכונה לחמישה מפגשים שנתיים‪ ,‬אשר‬
‫כוללים הפעלה תנועתית עם ציוד הפעלתון‪,‬‬
‫פעילות מדעית באמצעות ערכות‬
‫הלגו־דקטה ולסיום היום‪ ,‬שעת סיפור‬
‫בספריית המתנ״ס‪ .‬התכנית נעשית בשיתוף‬
‫עם המפקחת על גני הילדים‪ ,‬ובסיועה של‬
‫מנהלת הרווחה החינוכית בעירית חולון‪,‬‬
‫הגב׳ הניה אלון‪.‬‬
‫בשעות הצהריים מבקרים בחדר המדע ילדי‬
‫הצהרון)גילאי ‪ (6-3‬של המתנ״ס‪ .‬בקבוצות‬
‫קטנות‪ ,‬של כ־‪ 10‬ילדים בליווי מטפלת‬
‫נחשפים הזאטוטים למושגי יסוד במדע‬
‫וטכנולוגיה‪ .‬דרך משחק חווייתי עם קוביות‬
‫הדופלו הצבעוניות מתאפשרת למידה‬
‫יצירתית עצמאית לכל ילד וילד‪.‬‬
‫פעם בשבוע‪ ,‬אחר הצהריים‪ ,‬מקיים המתנ״ס‬
‫סדנה למדע ולטכנולוגיה לגילאי ‪.9-4‬‬
‫כיום משתתפים בסדנה בת ‪12‬‬
‫מפגשים כ־‪ 25‬ילדי‬
‫השכונה‪ .‬בשיעור‬
‫לפני חג‬
‫הפסח בקשתי‬
‫מהילדים לבנות עם‬
‫הלגו דבר מה המזכיר‬
‫להם את חג הפסח‪ .‬הילדים‬
‫יצרו את לוחות הברית‪,‬‬
‫פירמידות מצריות ושולחן ערוך‬
‫לליל הסדר — הכל מלגו והכל פרי‬
‫דמיונם‪.‬‬
‫בלעדי עזרתם של ניצן אביב‪ ,‬מנהל המתניס‬
‫שנותן גיבוי ו״אור ירוק״ ואגף הגיל הרך של‬
‫״דינוזאורים״‪ ,‬״כלי תחבורה״ ועוד‪.‬‬
‫הלגו דופלו)הקוביות הגדולות( מיועד‬
‫לעבודה עם גילאי ‪ 2/4-2 2/‬והלגו ביסק‬
‫)הקוביות הקטנות( מיועד לילדים החל‬
‫מגילאי גן חובה‪.‬‬
‫הפרוייקט של ג׳ורג׳ חשביה במדע‬
‫ובטכנולוגיה מבוסס על תיאוריית ה״בנאות״‬
‫)‪ (constructionism‬של פרופ׳ פפרט‬
‫מאוניברסיטת ‪ M.I.T.‬בבוסטון‪ .‬התיאוריה‬
‫שלו אומרת‪ ,‬שאותו דחף טבעי של הילדים‬
‫ב״בנייה״ אין סופית יכול לשמש כבסיס‬
‫לימודי בחשיפה ראשונית לנושא המדע‬
‫והטכנולוגיה אצל ילדים‪ .‬ג׳ורג׳ פיתח‪,‬‬
‫באמצעות ערכות הלגו־דקטה פרוייקט מדעי‬
‫וטכנולוגי‪ ,‬המיועד לגילאי גן חובה ועד‬
‫לכיתות חי‪ .‬בשלב מאוחר יותר‪ ,‬משתלבת‬
‫העבודה עם הלגו־לוגו שהוא שילוב של‬
‫בנייה בלגו באמצעות תכנת לוגו של המחשב‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬משמש ג׳ורג׳ כמנחה‪ ,‬מתכנן ויועץ‬
‫לכ־‪ 30‬מתנ״סים‪ ,‬אשר משתתפים בפרוייקט‬
‫המדע והטכנולוגיה‪.‬‬
‫מטרת העל של הפרוייקט היא להקנות‬
‫לילדים ידע בנושא המדע והטכנולוגיה‪ ,‬ויחד‬
‫עם זאת ללמדם להשתמש בידע הזה לצורך‬
‫חשיבה ויצירה עצמית‪.‬‬
‫כרכזת הגיל הרך‪ ,‬חשוב לי מאוד לנצל את‬
‫ערכות הלגו־דקטה מגיל רך מאוד‪ .‬כעת‪ ,‬אנו‬
‫עובדים על פיתוח תכניות לגילאי המעון)‪-2‬‬
‫‪ 2 /2‬שנה( ולתכנית להקניית מושגי יסוד‬
‫‪ V 2 - 3‬ה ע ב ו ד ה עם ערכות‬
‫‪.4‬‬
‫בסיסיים לגילאי‬
‫הלגו־דקטה מפתחת אצל הילדים כישורים‬
‫ומיומנויות מוטוריים‪ ,‬מחזקת את ההבחנה‬
‫החזותית ותיאום עין־יד‪ ,‬מעשירה את אוצר‬
‫המילים ומטפחת חשיבה יצירתית עצמאית‪.‬‬
‫בעבודה עם כרטיסי הערכות ניתן לעבור‬
‫מיצירה חד־מימדית לדו־מימדית‬
‫ולתלת־מימדית בשלבים איטיים ורציפים‪.‬‬
‫חברת לגו‪ ,‬ערכה בנושא חשיפה‬
‫מתמטית לגיל הרך‪ .‬אותה‬
‫ערכה תשמש בסיס‬
‫לפרוייקט‬
‫ד ק ט ה‬
‫‪A‬‬
‫שמעתם?!‬
‫‪1‬‬
‫החברה למתנ״סים‪ ,‬לא הייתי מצליחה‬
‫להפוך את הרעיון למציאות‪.‬‬
‫ולשאלת המפתח — מה זה בעצם‬
‫לגו־דקטה?‬
‫חברת לגו‬
‫הבין־לאומית‬
‫יצרה סדרה‬
‫חינוכית של‬
‫אביזרים דידקטיים‬
‫מעולם הלגו‪ .‬להבדיל‬
‫מן הלגו שמוכרים‬
‫בחנויות— מגיעה כל ערכת‬
‫לגו־דקטה עם חוברת הדרכה‬
‫וכרטיסי עבודה לילדים‪ .‬הערכות‬
‫מיועדות לקבוצות של ‪ 4-2‬ילדים‬
‫‪1‬‬
‫ומחולקות לנושאים שונים‪ ,‬כגון‪ :‬״אני‬
‫וביתי״‪ ,‬״השכונה שלי״ ״גן חיות״‪,‬‬
‫מוכנות לכיתה א׳ בשנת הלימודים הבאה‪.‬‬
‫לגו־טולו אף הגיע לארץ‪ ,‬והוא משמש‬
‫אמצעי מוטורי מהמם לגילאי ‪ .6-3‬בכל‬
‫ערכת לגו‪-‬טולו מברג ‪ +‬אביזרים נוספים‬
‫לבניית כלי תחבורה וכלי עבודה שונים‪.‬‬
‫וכמו שגיורג׳ אומר‪ ,‬״עוד לא התחלנו לנגב‬
‫את האבק מקופסת הערכות הללו״‪ .‬לפנינו‬
‫עומד עולם קסום ומסקרן‪ ,‬אשר טמונות בו‬
‫חויות לימוד אין־סופיות — וכל מה שעלינו‬
‫לעשות הוא לפתוח את הערכות ולהתחיל‬
‫לשחק‪...‬‬
‫‪rrrr.rr:‬י‪ r•T‬י‬
‫במתנ״סים ‪194‬‬
‫‪8‬‬
‫תנוח תשנ״ג‪ ,‬יולי ‪1993‬‬
‫אחת‬
‫חברה‬
‫תורמים רבותי‪ ,‬תורמים‪,‬‬
‫או מה שנקרא בעברית‬
‫צחה‪ :‬ספונסרים‬
‫מספרים מעניינים ‪-‬‬
‫כמה השתתפו! מאיפה!‬
‫בכנס עוברי המתנ״סים והחברה שהתקיים‬
‫בחודש האחרון בשפיים השתתפו קצת‬
‫פחות מ־‪ 3,000‬איש‪ ,‬לפי החלוקה הבאה‪:‬‬
‫אזור ירושלים — ‪ 193‬עובדים מ־‪13‬‬
‫מתנ״סים!‬
‫אזור הצפון — ‪ 321‬עובדים מ־‪ 17‬מתנ״סים;‬
‫אזור הדרום — ‪ 317‬עובדים מ־‪ 15‬מתנ״סים‬
‫אזור המרכז ‪ 317 -‬עובדים מ־‪ 16‬מתנ״סים;‬
‫אזור חיפה — ‪ 332‬עובדים מ־‪ 22‬מתנ״סים;‬
‫אזור השרון — ‪ 415‬עובדים מ־‪ 23‬מתנ״סיס‪.‬‬
‫עובדי החברה — ‪ ¡142‬חברי להקות ומציגים‬
‫— ‪ ¡395‬עובדים בתפקיד — ‪.50‬‬
‫סך הכל מתנ״סים משתתפים — ‪.106‬‬
‫ממוצע השתתפות למתנ׳׳ס כ־‪ 18‬איש‪.‬‬
‫מיהו המתנ״ס שהביא הכי הרבה עובדים?‬
‫מתנ״ס לוד — ‪ 58‬עובדים‪.‬‬
‫הכי מעט עובדים הגיעו ממתנ״ס שלומי‬
‫וממתנ״ס בקעה ירושלים‪ ,‬אחד מכל מתנ״ס‪.‬‬
‫;‬
‫מאת יחי שריג‪ ,‬מנהל מתנ״ס יהוד‬
‫עזרו לקיום הכנס בשפיים החברות הבאות‪:‬‬
‫״טמפו״‪ ,‬תעשיות בירה ומשווקות ״פפסי״‬
‫— מימנו את התיקיות היפות שחולקו לכל‬
‫באי הכנס‪.‬‬
‫חברת ״סיבר״ מיהוד שתרמה את‬
‫הסטיקרים למעטפות ואת הסטיקרים לכל‬
‫באי הכנס‪.‬‬
‫חברת ״אלקטיס״ מרמת גן שתרמה‬
‫פקסימיליה למתנ״ס שפתר את חידת הכנס‪.‬‬
‫חברת ״דה בסט״ לביגוד שבסיסה ביהוד‬
‫תרמה ‪ 2,000‬ש״ח שעזרו במימון הופעת‬
‫להקת ״הסיקסטיז״‪.‬‬
‫בנק הפועלים סניף יהוד תרם ‪ 1,000‬ש״ח‬
‫שעזרו במימון מופע הכלבים‪.‬‬
‫לכל אלה תודה גדולה על הנכונות‪ ,‬על‬
‫העזרה ועל השותפות‪.‬‬
‫י‪*,‬מ‪• 11‬נ־‬
‫אזן המהפך ה!ידיי י‪1‬ל ה?ו‪1‬דיוו‬
‫ניזמיי״פ ואה‪£‬גויוח‪.‬יהנ! ר ^ ח ח‬
‫!‬
‫י‪0‬א‪ (.‬ייע׳זןח זוז י‬
‫מ׳יוגכד יקוג ימנו יגוזיגיס לעינו‬
‫התגחז למ«‪1‬מיפ‪.‬וזמ <"מ ל^גךר‬
‫^ ‪1‬וןז‪11‬וי‪,‬זז׳דנוול‪ ,‬ליז׳ז^זזז עינז־ו‬
‫ז‬
‫כמה עלה הכנס! מאיפה‬
‫בא הכסף‪ ,‬א י ן נגמר‬
‫מבחינה תקציבית!‬
‫שאלות חשובות מאוד‪ ,‬הראויות לתשובות‬
‫מפורטות‪ .‬כדי שכולם ידעו ו‪ ...‬יתגאו!‬
‫עלות‪ 54,500 :‬ש״ח ‪-‬‬
‫אמנים והגברה‬
‫‪ 16,500‬ש״ח‬
‫שפיים )האתר עצמו(‬
‫שילוט ופרסום‬
‫חומרים‪ ,‬הובלות‬
‫מינהלה ושונות‬
‫סך הכל‬
‫הכנסות‪ 58,600 :‬ש״ח‬
‫גביה עצמית‬
‫)מתנ״סים ומשתתפים(‬
‫החברה למתנ״סים‬
‫ספונסרים‬
‫סך הכל‬
‫<‬
‫ר< <'‬
‫ל‬
‫י‬
‫‪,‬צי׳׳‬
‫<^־‬
‫‪>0‬‬
‫<׳<‪%‬‬
‫י•‬
‫‪ 22,000‬ש״ח‬
‫‪ 3,500‬ש״ח‬
‫‪ 12,000‬ש״ח‬
‫‪ 54,000‬ש״ח‬
‫‪ 30,000‬ש״ח‬
‫‪ 20,000‬ש״ח‬
‫‪ 8,600‬ש״ח‬
‫‪ 58,600‬ש״ח‬
‫לוזמ^ש״ן‬
‫נמתנ׳׳סים ‪194‬‬
‫‪9‬‬
‫תמח תשנ׳־ג‪ ,‬יולי ‪1993‬‬
‫כמה עבדו על הכנס! כמה‬
‫זמן! ועוד תודות‬
‫מחזור ב‬
‫‪,‬‬
‫סך הכל עבדו על הכנס‪ ,‬מי יותר‪ ,‬מי פחות‬
‫כ־‪ 150‬עובדי מתנ״סים‪ ,‬מנהלים‪ ,‬מזכירות‬
‫ועובדי מטה‪.‬‬
‫הישיבה הראשונה בנושא התקיימה במת״ס‬
‫ב־‪.2.12.93‬‬
‫מכאן שסך הכל ״בושל״ הכנס והוצא אל‬
‫הפועל בערך ב־‪ 5‬חודשים‪.‬‬
‫בגיליון ‪ 192‬של ״במתנ״סים״ מאפריל ‪1993‬‬
‫הובאה רשימה חלקית של תודות וברכות‬
‫לעוסקים במלאכה‪ .‬להלן ההשלמה‪.‬‬
‫עוד יבואו על הברכה‪ :‬המזכירות ‪ -‬ציונה‬
‫מתל מונד‪ ,‬דולי מבית דגן‪ ,‬סדיקה מדלית‬
‫אל כרמל‪ ,‬נילי מעוספייה‪ ,‬מלי מהמת״ס‪,‬‬
‫צביה מקרית ים‪ ,‬מירה מפסגת זאב‪ ,‬מזל‬
‫מהמטה של אזור ירושלים‪ ,‬יהודית‬
‫מאשקלון ועוד יהודית מאשקלון‪ ,‬רחל‬
‫מקרית גת‪ ,‬אסתר ממטה אזור דרום‪ ,‬דליה‬
‫מאור עקיבא‪ ,‬מתי מעכו‪ ,‬ניצה מגן יבנה‪,‬‬
‫נורית מהחברה בירושלים )עוזרת מנכ״ל(‪,‬‬
‫חבצלת מקדימה‪ ,‬חנה מדורה‪.‬‬
‫לקומנדו האחזקה הצטרף גם יורם אביכזר‪,‬‬
‫רכז הנוער מהתענך‪.‬‬
‫כתב חידה‪ :‬חיליק לוי ממתנ״ס עמישב‪.‬‬
‫אנשי המיצגים‪ :‬ליאור ממתנ״ס לוד‪ ,‬ירון‬
‫מרמת עמידר‪ ,‬זאב ליכטר מיהוד‪ ,‬ג׳ורג׳‬
‫חשביה‪ ,‬שלמה מרמלה וגבי מאשדוד‪.‬‬
‫לכנות שעזרו על הבמה‪ :‬נורית מבית דגן‪,‬‬
‫אירית מיבנה‪ ,‬שולי מלוד ואפרת מיהוד‪.‬‬
‫למנהלי‪/‬ות הלהקות‪ :‬לנה מיקנעם‪ ,‬רותי‬
‫מעפולה‪ ,‬מגידי מדלית אל כרמל‪ ,‬אילנה‬
‫מגילה‪ ,‬ניסים מטירת הכרמל‪ ,‬רגינה מגן‬
‫יבנה‪ ,‬סיגי מקצרין‪ ,‬אשר מקרית מלאכי‪ ,‬שי‬
‫מאריאל‪ ,‬עופר מבית הנוער העברי‪ ,‬חני‬
‫מרמת אליהו‪ ,‬מושון ממזכרת בתיה‪ ,‬שוש‬
‫מקרית עקרון‪ ,‬אריאל מיד התשעה‪ ,‬יואב‬
‫מכרמיאל‪ ,‬דליה מקרית טבעון ועקיבא‬
‫מיהוד‪.‬‬
‫תודות מיוחדות גס לאבי בן שמחון מדורה‪,‬‬
‫לרחל ששון מיד התשעה שהיתה על כתבי‬
‫האמנה‪ ,‬לאבי פלוטניצקי וישראלה מרמת‬
‫השרון שצילמו וצילמו וצילמו את כל הכנס‪.‬‬
‫כל הצילומים בעמודים אלה — שלהם‪ ,‬ולכל‬
‫הצוות של שפיים שהיה על הכיפאק‪.‬‬
‫‪0‬ר‬
‫ירי‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫מי‪.‬‬
‫־מיז‪,‬פיר‪,‬‬
‫גוי‬
‫־־*‪¡0‬‬
‫־‪0‬‬
‫ן‬
‫ר‬
‫׳***‪-‬־־"׳ימן‬
‫של‬
‫'‪.0‬‬
‫בשולי הכנס‬
‫הרבה שנים עברו בין הכנס האחרון של‬
‫עובדי במתנ״סים והחברה‪ ,‬לבין הכנס‬
‫שהתקיים בשפיים ב־‪.24.5.93‬‬
‫הרבה תהיות והיסוסים קדמו לכנס הזה‪ .‬מי‬
‫צריך את זה בכללי בשביל מה זה טובי‬
‫האם המאמץ וההשקעה שווים את התוצאה‬
‫וכוי‪ .‬עכשיו‪ ,‬אחרי שהכנס מאחורינו‪ ,‬אחרי‬
‫שראינו במה מדובר‪ ,‬אחרי שחווינו‪ ,‬אחרי‬
‫שכל המידע פרוש לפניכם בעמודים אלה‪,‬‬
‫נא להשיב בעצמכם על השאלות שלמעלה‪.‬‬
‫תשובות שלכם למערכת העיתון‪ ,‬עשויות‬
‫להתפרסם כאן ולעזור בגיבוש החלטות לגבי‬
‫העתיד‪.‬‬
‫במתנ״סים ‪194‬‬
‫‪! 6‬‬
‫•‬
‫—‬
‫•‬
‫תמח תשנ״ג‪ ,‬יולי ‪1993‬‬
‫—‬
‫‪-‬‬
‫קרית גת‬
‫ותג השבועות תעשה לך‪...‬‬
‫מאת עדנה בוסטין‬
‫מנהלת המתנ״ס‬
‫וחג שבועות תעשה ל ן ביכורי קציר חיטים‪,‬‬
‫אז עשינו לנו חג שבועות וביכורי קציר‬
‫חיטים והביכורים הכי יפים שלנו היו כל‬
‫הילדים אשר נולדו במשן השנה ואותם‬
‫הזמנו באופן מיוחד וצלמנו בכדי להרכיב‬
‫קולאג׳‪ ,‬אשר יפאר את לובי הכניסה של‬
‫המרכז לגיל הרן ההולן ונבנה בימים אלו‪.‬‬
‫כל אחד מן התינוקות קיבל תעודת‬
‫השתתפות חתומה בידי נכבדי העיר‪ ,‬תעודה‬
‫עם תמונה‪ ,‬אשר צולמה ופותחה מיידית‪.‬‬
‫והיו לנו ביתנים מסוגים שונים אותם הקימו‬
‫והפעילו למעלה מ־‪ 20‬ארגונים מהעיר‬
‫ומהסביבה‪ ,‬תנועות נוער‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬מוסדות‬
‫חינוכיים‪.‬‬
‫והיו לנו ביתני הפעלה‪ :‬בינגו טבע‪ ,‬שזירות‬
‫מפרחים חיים ומנייר מסוגים שונים‪ ,‬מגזרות‬
‫נייר‪ ,‬עפיפוניאדה ובניית עפיפונים‪ ,‬יצירה‬
‫בחומרים מן הטבע ועוד‪ .‬והיו לנו פינות חי‪:‬‬
‫לול גוזלים‪ ,‬חצר של כבשים ועיזים‪ ,‬תחנת‬
‫רכיבה על סוסי פוני וחמורים‪ ,‬והיו לנו‬
‫ביתני הדרכה לטיפוח גינות נוי ועציצים‪,‬‬
‫והיו לנו ביתני תצוגה לריהוט גן ומרפסות‪,‬‬
‫והיו לנו ביתני טעימה ומכירה )סמלית( של‬
‫מזון‪ :‬כוורן עם יערות דבש‪ ,‬עוגות מעשה ידי‬
‫מתנדבות מהשכונות השונות )שאורגנו על‬
‫ידי המחלקה לעבודה קהילתית(‪ ,‬פירות‬
‫העונה )תרומה של חקלאי החבר בוועדת‬
‫הרפרטואר המקומית(‪ ,‬עוגת ענק שנאפתה‬
‫על ידי הקונדיטוריה של השק״ם הוקדשה‬
‫לתושבי קרית גת ונפרסה לקול תשואות על‬
‫ידי ראש העיריה‪ ,‬שכמובן ברך את הנוכחים‪.‬‬
‫והיה גם דוכן יין של יקבי כרמל מזרחי‬
‫וגולת הכותרת בעניין המזון היו פיתות‬
‫נפלאות שנאפו בטבון על ידי עובדות המרכז‬
‫לגיל הרך ואינג׳ירה וקפה‪ ,‬ומה לאי‬
‫והיו לנו יונים — יונים שפרשו כנף )בקושי‬
‫רב( בטקס הבאת הביכורים ויונים סמליות‬
‫מנייר אותן הכינו וחילקו חניכי השומר‬
‫הצעיר‪ ,‬והיה לנו טקס שכלל הבאת ביכורים‬
‫על ידי קטנטנים‪ ,‬ושבעת המינים‪ ,‬ושבעה‬
‫שערים ופרקי קריאה שקראו נשות תהיל״ה‪.‬‬
‫והיו לנו הדגמות של סלטות וברגים‬
‫ומעופפים — תלמידי החוגים להתעמלות‬
‫קרקע והדגמות של קרבות שונים ומשונים‬
‫בטקוונדו )קרטה‪ ,‬אלא מה?( והיתה לנו‬
‫הדגמה של קשתות יפנית )קיודו( וכל קליעה‬
‫של המדריך היתה — בול!!!‬
‫והיה לנו טוקול אתיופי‪ ,‬שבנתה קבוצה של‬
‫צעירים שהגיעו בשבועות האחרונים לעיר‬
‫והם עושים בה את צעדיהם הראשונים‪ ,‬והיו‬
‫לנו נערות ונשים צעירות אתיופיות מופלאות‬
‫בתלבושת מסורתית‪ ,‬אשר כבשו את לב‬
‫האלפים שגדשו את הפארק המטופח‪ ,‬והן‬
‫כיבדו בקפה ובאינגיירה והציגו עבודות‬
‫קליעה מדהימות ביופיין‪.‬‬
‫ובכלל — היתה זו שעתם היפה של יוצאי‬
‫אתיופיה בקרית גת‪ .‬ילדי המקהלה‬
‫האתיופית הנעימו מעל הבמה בשירי חג‬
‫ובשירת העשבים‪ ,‬ונשים אתיופיות שחוללו‬
‫לקול מוסיקה אתנית מקורית‪.‬‬
‫והיתה במת מופעים שכללה את המיטב‬
‫והמירב של הלהקות המקומיות — חבורת‬
‫הזמר הצעירה וחבורת הזמר הבוגרת‪ ,‬להקת‬
‫המחול והעתודה הצעירה‪ ,‬ומופע ג׳ז של‬
‫קבוצת נוער רוסי‪ ,‬אשר החלה לעבוד‬
‫במתנ״ס לא מכבר‪ ,‬ואשר לה זו הופעת‬
‫ביכורים‪ ,‬והיתה הפעלה של הורים וילדים‪,‬‬
‫והיתה הופעה לנוער של שתי להקות רוק‬
‫מקומיות מבתי הספר התיכוניים שבעיר‪.‬‬
‫והיה‪ ...‬והיה‪ ...‬והיה‪...‬‬
‫ובעיקר היתה ההרגשה שעל ידי עבודה‬
‫משותפת אפשר ״לראות אנשים שמחים״‬
‫כדברי ראש העיר‪ ,‬וליצור אוירה של קהילה‪,‬‬
‫והיה זה שכרנו‪.‬‬
‫טירת הכרמל‬
‫א ש ד ו ד‬
‫מירוץ האביב‬
‫קידום הבריאות‬
‫מאת ישכיל לזכר‬
‫מנהל מדור הספורט‬
‫במירוץ המטורתי לזכרו של המחנן משה‬
‫)ריץ( לזרוב ז״ל‪ ,‬השתתפו מאות רצים‪,‬‬
‫שזכו לעידוד ממאות רבות של צופים‪ ,‬אשר‬
‫חזו בהם לאורן המסלול‪ .‬שיא האירוע‬
‫התרחש עם יציאתם של הרצים הבוגרים‬
‫למסלול הארון בשכונות העיר‪.‬‬
‫השנה השתתפו רצים מכל רחבי הארץ‪,‬‬
‫מצפת בצפון ועד ראשון לציון בדרום‪ .‬בטקס‬
‫חגיגי ורב רושם חולקו הפרסים לזוכים מעל‬
‫בימת הכבוד בנוכחות ראש העיר מר ראובן‬
‫בינר‪ ,‬גב׳ שולה לזרוב‪ ,‬מנהל המתנ״ס מר‬
‫כהן אבנר ונכבדים נוספים‪.‬‬
‫במסגרת שילוב אוכלוסיות מיוחדות וחריגות‬
‫השתלבו במירוץ גם רצים נכים ממועדון‬
‫איל״ן באמצעות עגלות נכים‪.‬‬
‫גביע מיוחד הוענק לבית ספר ״דגניה״ על‬
‫היצוג הגדול של הרצים‪ .‬המירוץ אורגן על‬
‫ידי מדור הספורט במתנ״ס טירת הכרמל‪.‬‬
‫די‬
‫כמידי שנה מקיים מתנ״ס ד׳ את שבוע‬
‫קידום הבריאות בחודש מאי‪ .‬בשנה זו‬
‫התמקדנו בנושאי דרכי ריפוי ובריאות על‬
‫ידי צמחי מרפא ‪ -‬רפואת שיניים‪,‬‬
‫אורטופדיה‪ ,‬עיניים‪ ,‬אסטמה בילדים‬
‫ואקופונטורה והומאופטיה‪.‬‬
‫במסגרת שבוע זה הוזמנו ילדי בית הספר‬
‫שחר ‪ -‬כיתות ג׳־ד׳ לבדיקות שיניים‬
‫במרפאת קופת חולים מאוחדת‪ .‬קיבלה‬
‫אותם שיננית בהקרנת סרטי וידאו ומשחקי‬
‫חברה וכל ילד עבר בדיקה מקיפה בשיניו‬
‫ונשלחה תשובה להוריו‪.‬‬
‫אחיות התחנה לבריאות המשפחה‪ ,‬העובדות‬
‫בשיתוף פעולה מלא לאורך כל השנים עם‬
‫צוות מתנ״ס די‪ ,‬ערכו במתנ״ס בדיקות חינם‬
‫וייעוץ בנושא לחץ דם‪ ,‬משקל‪ ,‬גובה ודיאטה‬
‫פרטנית לכל נזקק‪.‬‬
‫תושבי העיר גדשו את חדרי המתנ״ס וצבאו‬
‫על דוכני האחיות‪ .‬קבוצת נשים התכנסה‬
‫בחדר לבדיקת שד וקבוצה אחרת נעצרה‬
‫ליד דוכן ההסברה — דע מה אתה אוכל‪.‬‬
‫כל שעות אחר הצהריים והערב המאוחרות‬
‫המה המתנ״ס אנשים ופעילות שוקקת‪.‬‬
‫פרדס כץ‬
‫יום‬
‫הבריאות‬
‫מאת מיכל זהבי‬
‫לפני כשנתיים פתחנו מסורת של יום‬
‫בריאות פתוח לקהילה‪ .‬כל שנה הרחבנו‬
‫ופתחנו את הפעילויות שנעשות באותו יום‪.‬‬
‫השנה שילבנו ביום זה את המשטרה ואת‬
‫סוכנות סטימצקי‪.‬‬
‫והקהילה‬
‫מי ומה ביום הבריאות והקהילה?‬
‫את החלק הבריאותי ערכנו בשיתוף קופת‬
‫חולים הכללית‪ ,‬שערכה בדיקות סוכר‪,‬‬
‫כולסטרול ולחץ דם והאחיות היו בכל‬
‫מקום ובכל פינה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬שולבו שתי ניידות‪ ,‬אחת לבדיקות‬
‫שמיעה והשנייה לתרומות דם‪.‬‬
‫בריאות או לא‪ ,‬בלי אוכל אי אפשר‪ .‬אז‬
‫דוכני הלחם הבריא היו מלאים באדם‪ ,‬דוכני‬
‫מזון לתינוקות ומוצרים שונים של אסם‪.‬‬
‫וכדי שיום זה לא יהיה עוד יום שגרתי‬
‫הוספנו קצת טיבול שכלל‪ :‬מיכשור משטרתי‬
‫כמו רובוטים‪ ,‬מצלמות‪ ,‬כלי נשק‪ ,‬סוסים‬
‫ועוד‪ .‬וכן‪ ,‬השכלה לכל — מיטב הספרים של‬
‫סטימצקי‪.‬‬
‫הגיוון בדוכנים ובאפשרויות הבחירה גרמו‬
‫לקהל רב ורחב להגיע וליהנות‪ .‬יום שכזה‬
‫חושף אותנו כמתנ״ס לתושבים רבים אשר‬
‫לא מגיעים בדרך כלל לפעילויות הקבועות‪,‬‬
‫מה שנתן לנו אפשרות לשווק את קייטנות‬
‫הקיץ שלנו‪ ,‬שההרשמה אליהן כבר בעיצומה‪.‬‬
‫רמת השרון‬
‫י‪1‬ם כיף ל״גיל הזהב‬
‫מאת נורית סתוי‬
‫במסגרת חגיגות ה־‪ 70‬לרמת השרון‪ ,‬אשר‬
‫הוקמה ב־‪ 1923‬נערכו השירותים‬
‫המקומיים ליום כיף לגיל השלישי‪.‬‬
‫חברו יחדיו המועצה המקומית‪ ,‬מועצת‬
‫הפועלים‪ ,‬המועצה לשירותי חברה‬
‫והתנדבות‪ ,‬א‪.‬ל‪.‬ה‪ — .‬אגודה למען הקשיש‬
‫ואחרון חביב ומוביל — המרכזים‬
‫הקהילתיים‪ ,‬עם המנכ״ל אורי מרכוס‪ .‬בנק‬
‫דיסקונט גם הוא נטל חלק נכבד באירוע‪.‬‬
‫את האירוע יזמה‪ ,‬ריכזה והנחתה בנאמנות‬
‫ומקצועיות מופתית‪ ,‬אורנית דקל — הרכזת‬
‫הקהילתית במרכזים הקהילתיים‪.‬‬
‫כבר בשעות הבוקר נהרו מאות פנסיונרים‬
‫מכל רחבי העיר לבריכת ״שרונית״ בשכונת‬
‫מורשה‪ ,‬מי ברכב פרטי‪ ,‬מי ברכב ציבורי ומי‬
‫ברגל‪ .‬בין ההמונים ניתן היה להבחין‬
‫במוגבלים המסתייעים במתנדבים ונעזרים‬
‫בקביים‪ ,‬הליכונים וכסאות גלגלים‪ .‬בכניסה‬
‫קיבלו את פניהם בחיוך חם‪ ,‬בפרח‪ ,‬בכובע‬
‫מתנת הרשות וכן כיבוד קל‪ .‬בצל העצים‬
‫הוקמו דוכני תצוגה של עבודת המחשבת‬
‫מהמועדונים השונים‪ :‬קשת של צבעים‬
‫וגוונים‪ ,‬תאווה לעיניים‪ .‬קשה להאמין שנשים‬
‫בנות ‪ +90‬עוד יכולות ליצור‪ ,‬לרקום ולתפור‬
‫ולצייר בדיוק מירבי ובאנינות הטעם‪.‬‬
‫בסמוך לבריכה על מרבצי הדשא התרכזו‬
‫המשתתפים‪ ,‬מול במה אותה הקימה‬
‫הרשות‪ .‬על הבמה התיישבה בחורה צעירה‬
‫ובחינניות ובמרץ הפעילה את ההמונים‬
‫בהתעמלות על כסאות‪ .‬ידיים קמוטות הונפו‬
‫אל־על ולצדדים‪ ,‬רגליים רקעו בקצב‬
‫המוסיקה‪.‬‬
‫לאחר ״חילוץ העצמות״ עלתה על הבמה‬
‫מקהלת ״ביתנו״‪ ,‬אשר הגיל הממוצע של‬
‫חבריה שישים וחמש‪ ,‬״צמד לימור״ — אתי‬
‫ושאול יוצאי להקת חיל האוויר‪ ,‬אשר‬
‫״הקפיצו״ את הפנסיונרים מכסאותיהם‬
‫והללו פרצו במחולות דרום אמריקאים‬
‫ובריקודי שנות ה־‪.60‬‬
‫גם תחרות שש־בש התנהלה במקום‪ ,‬והפעם‬
‫זכתה אישה‪ ,‬לגאוות כל הפנסיונרים‪ .‬בתום‬
‫האירוע הססגוני‪ ,‬חולקו משחקי שח‬
‫ושש־בש מתנת בנק דיסקונט‪.‬‬
‫שמחת החיים‪ ,‬החדווה‪ ,‬החיוכים והצחוקים‬
‫חיממו את ליבה של כותבת שורות אלה‬
‫והיא יצאה בתחושה כי נהדר להזדקן ברמת‬
‫השרון בקרב אוכלוסיה נפלאה זו ועם צוות‬
‫כה מסור ורכזת קהילתית כמו אורנית דקל‪.‬‬
‫עפולה‬
‫חגיגות‬
‫ת י א ט ר ו ן‬
‫מאת תמי קסל‬
‫מנהלת היכל התרבות‬
‫שבוע התיאטרון בעפולה התקיים זו הפעם‬
‫התשיעית‪ .‬למפעל זה שותפים עירית‬
‫עפולה‪ ,‬המרכזים הקהילתיים ו״אמנות‬
‫לעם״‪ .‬במסגרתו‪ ,‬מתקיימות הצגות גדולות‬
‫בהיכל התרבות ופעולות נוספות בקהילה‪.‬‬
‫מטרת השבוע היא ליצור חגיגת תיאטרון‬
‫אמיתית‪ ,‬מעין פסטיבל של תיאטרון‬
‫לתושבי עפולה והעמק‪.‬‬
‫מיגוון המופעים רחב ומקיף את שכבות הגיל‬
‫השונות ואת הרבדים השונים באוכלוסיה‪.‬‬
‫ל כ ל גיל‬
‫חלק מן הפעולות מופנה למועדוני קשישים‬
‫ולבני ״גיל הזהב״‪ ,‬חלק מופנה לילדים‬
‫במסגרות השונות — בתי ספר‪ ,‬מועדונים‪,‬‬
‫מרכזים קהילתיים וחלק פונה לקהל הרב‬
‫בהתאם לבחירתו‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬התמקדנו בהצגה ״נומה עמק״‬
‫ובהצגות של התיאטרונטו מן המובחרות‬
‫ביותר‪ ,‬כפי שהועלו בפסטיבל שהתקיים‬
‫בחודש מרץ במרכז סוזן דלל‪ .‬בדרך זו‬
‫מגיעה התרבות לאנשי העמק‪ ,‬כך שהם אינם‬
‫נאלצים להגיע לעיר הגדולה כדי ליהנות מן‬
‫המיגוון הרחב הזה‪.‬‬
‫היענות הקהל לתכניות השבוע היתה ערה‬
‫במיוחד והאווירה שנוצרה נתנה תחושה של‬
‫פסטיבל‪ .‬הקהל זכה בקבלות פנים מיוחדות‬
‫בכניסתו להיכל התרבות‪ ,‬היו מופעים‬
‫הצדעה לקשישים‬
‫מאת נורית סתוי‬
‫לזקני עפולה מצדיעה העיר על שירותיה‬
‫השונים‪ ,‬מידי שנה בשנה‪ ,‬על ידי שבוע של‬
‫אירועים‪ ,‬חגיגות וסיורים ברחבי הארץ‪.‬‬
‫הפעם זכיתי להשתבץ באירוע חגיגי‪ ,‬בין‬
‫דורי‪ ,‬אשר התקיים בבריכה העירונית‪.‬‬
‫צופי העיר אירחו את ״גיל הזהב״ בחן‬
‫ובאהבה רבה‪ .‬לאחר דברי הברכה של סגן‬
‫ראש העיר‪ ,‬נציגי השירותים‪ ,‬נציגת‬
‫הגימלאים ולאחר שמיעת שירים מפי חבורת‬
‫צופים צעירה‪ ,‬הופיע עלם חמודות‪ ,‬זאב‬
‫גרודצקי‪ ,‬ובקול נעים ועמוק קרא שני‬
‫קטעים מפרי עטו‪ .‬מצאתי לנכון להביא אחד‬
‫מהם כלשונו‪:‬‬
‫״מה זה קשיש״? שאלה אותי נטע הקטנה‪.‬‬
‫״קשיש״? שאלתי‪ .‬איך אפשר להסביר מה זה‬
‫קשיש?‬
‫״זקן״‪ ,‬קבעתי‪ ,‬ומיד פסלתי‪ .‬הכרתי כבר‬
‫קשישים שהיו צעירים ממני ברוח ובמעשים‬
‫בשנים רבות‪.‬‬
‫״סבא״‪ ,‬ניסיתי כוחי בשנית‪ ,‬ושוב פסלתי‬
‫— אולי בגלל המחשבה על אבי בן ה־‪48‬‬
‫שעוד מעט יהיה סב‪.‬‬
‫״בא בימים״ פסקתי לבסוף‪ ,‬לאחר מחשבה‬
‫מאומצת‪.‬‬
‫״בא בימים״? שאלה נטע הקטנה‪ ,‬״הרי זה‬
‫לא אומר כלום!״‬
‫אוי‪ ,‬ילדה חכמה שלי‪ ,‬כמה שאתה צודקת‪.‬‬
‫שקעתי במחשבות‪ .‬לא רציתי לטעות שוב‬
‫אחרי שלושה כשלונות כאלה‪ .‬לבסוף —‬
‫״קשיש‪ ,‬ילדה שלי‪ ,‬זה אדם כמוני‪ ,‬כמוך‪ ,‬רק‬
‫שעשה הרבה יותר דברים‪ ,‬ראה הרבה יותר‬
‫מקומות‪ ,‬הכיר הרבה יותר אנשים‪ .‬קשיש‪,‬‬
‫חמודה שלי‪ ,‬זה אדם שהיה לו‪ ,‬ועדיין יש לו‬
‫די זמן לאהבה״‪ .‬נטע שתקה ושבה לצייר‪,‬‬
‫מחייכת‪.‬‬
‫מוסיקליים של ״לפני מסך״ והיה אפילו‬
‫כיבוד להרמת המורל‪ .‬כל אלה נתרמו על‬
‫ידי גורמים שונים בקהילה ששמחו להושיט‬
‫יד עוזרת להצלחתו של מפעל זה‪ .‬ואכן‪,‬‬
‫עפולה הפכה כבר מזמן לעיר שוחרת‬
‫תיאטרון והיא מהווה מוקד להתרחשויות‬
‫תרבותיות לכל העמק והסביבה‪.‬‬
‫ההצגה ״נומה עמק״‪ ,‬שפתחה את האירועים‬
‫הביאה לנהירת מאות רבות של אנשים‪ .‬היא‬
‫דיברה אל לב רבים והיתה רלוונטית‬
‫במיוחד לאנשים החיים בעמק‪ .‬והיה גם דיון‬
‫בנושאים הבוערים בהם עסקה ההצגה‪.‬‬
‫חברים מנהלל ומן הישובים האחרים‬
‫החליפו דברים‪ ,‬לעיתים קשים מאוד‪ ,‬עם‬
‫המחבר בן נהלל‪ ,‬יונתן גפן ועם הבימאי‬
‫אלדד זיו‪.‬‬
‫אירוע נוסף שזכה להערכה רבה היה הבאת‬
‫ילדי בית הספר לנפגעי סי‪.‬פי‪ .‬ליהנות ממופע‬
‫פנטומימה‪ ,‬של הצמד קובי אסף ואמירם‬
‫אטיאס‪.‬‬
‫צמד האמנים הפגיש את הילדים עם עולם‬
‫הפנטומימה והליצנות‪ .‬הילדים‪ ,‬בעיניים‬
‫נוצצות מאושר‪ ,‬לא ויתרו לעצמם ועלו גם‬
‫הם לבימה כשמסכות על פניהם והשתתפו‬
‫בהצגה שנוצרה יחד איתם‪.‬‬
‫גם לאומנים היתה זו חוויה ראשונית‬
‫ומיוחדת במינה‪ .‬הם אמרו‪ ,‬שמעולם לא‬
‫ניתנה להם הזכות לעשות כל כך הרבה בכל‬
‫כך מעט זמן‪.‬‬
‫טוב שיש שבוע של תיאטרון‪ ,‬שמצליח לשבור‬
‫מסגרות מקובלות ולתת‪ ,‬ולו במעט‪ ,‬שמחת‬
‫חיים למי שכה זקוקים‪.‬‬
‫בדק בית לעולים מאתיופיה‬
‫עשרים ושלושה עולים חדשים‪ ,‬בני העדה האתיופית‪ ,‬סיימו לאחרונה קורס הכשרה בבדק‬
‫בית‪ .‬גדעון פורת‪ ,‬מנהל המתנ״סים בעיר‪ ,‬העניק לבל עולה ערבת בלים‪ .‬הקורס התקיים‬
‫בשיתוף פעולה בין המתגייסים בעיר‪ ,‬חברת ״עמידר״‪ ,‬משרד הקליטה והסוכנות‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫במתנ״סים ‪ 94‬ו‬
‫תמוז תשנ״ג‪ ,‬יולי ‪1993‬‬
‫סל״ת פרא<‬
‫בגן התנ״כי‬
‫המרכזים הקהילתיים ממגזר דוברי הערבית‬
‫ארגנו בפעם הראשונה פסטיבל אמנותי‬
‫גדול לרגל חג הקורבן‪ ,‬בסיוע החברה‬
‫למתנ״סיס‪ ,‬״אמנות לעם״‪ ,‬המחלקה‬
‫לתרבות לערבים ובחסות השבועון ״בל‬
‫אל־ערב״‪.‬‬
‫האירוע התקיים ביום הי‪ ,3.6.93 ,‬בחוף‬
‫דוגית שעל הכנרת‪ ,‬החל משעה ‪ 9:00‬בבוקר‬
‫ועד ‪ 9:00‬בערב וחלק מהמשתתפים המשיך‬
‫ליהנות מהחוף עד לבוקר יום המחרת‪.‬‬
‫היוזמה לקיום האירוע ולנייר את הפסטיבל‬
‫הארצי לשיר המקומי באה ממוניר דיאב‪,‬‬
‫מנהל המרכז הקהילתי בתמרה‪ ,‬אשר ריכז‬
‫התכנית ומספר המשתתפים שהגיע ל־‪ ,1,200‬מאת בני לוי‪ ,‬מתנ״ס בנימין‬
‫וניהל את האירוע‪ ,‬בסיוע ועדה שכללה‬
‫מספר מנהלים פעילים‪ .‬בבוקר האירוע נהרו‬
‫המונים מהאוכלוסיה הערבית והדרוזית‬
‫לכיוון טבריה וחופיה היפים‪ .‬נכחו תושבים‬
‫מ־‪ 18‬ישובים‪ ,‬מהמתנ״סים באום אל פחם‪,‬‬
‫אבו סנאן‪ ,‬ג׳סר אל־זרקא‪ ,‬דלית אל־כרמל‪,‬‬
‫סכנין‪ ,‬עוספיה‪ ,‬שבלי‪ ,‬שפרעם ותמרה‪ ,‬שהיה‬
‫לה יצוג בולט בנוכחות יו״ר הרשות‬
‫המקומית ד״ר האשם אבו רומי‪.‬‬
‫באו גם מהישובים שבהם מצפים לפתיחת‬
‫מתנ״סים בעתיד‪ :‬דבוריה‪ ,‬באקה אל־גרביה‪,‬‬
‫דיר אל־אסד‪ ,‬ביר אל־מכסור‪ ,‬חיפה‪ ,‬נצרת‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬מגיד אל־כרום ושעב‪.‬‬
‫האירוע היה מוצלח מאוד מבחינת איכות‬
‫למרות שהזמן שעמד לרשות המארגנים היה‬
‫קצר‪.‬‬
‫התכנית כללה ברכות לחג מפי ד״ר משה‬
‫ארי מא״ז חיפה‪ ,‬ד׳׳ר האשם אבו רמי יו״ר‬
‫הרשות המקומית בתמרה ומוניר דיאב מרכז‬
‫האירוע ומנהל המתנ״ס בתמרה‪.‬‬
‫בחלק האמנותי הופיעו קוסם‪ ,‬תצוגת אופנה‪,‬‬
‫הלהטוטן אייל הורן ולהקה אורחת‬
‫— להקת דבקה של המתנ״סים מאבו סנאן‪,‬‬
‫עוספיה‪ ,‬שבלי‪ ,‬תמרה ומבאקה אל־גרבייה‪.‬‬
‫הזמר ״שריף הדרוזי״ מעוספיה ולהקתו‬
‫סיימו את המופע המרכזי‪.‬‬
‫בכניסה ממתין לבאים המארח ‪ -‬יעקב‬
‫לוין‪ ,‬במאור פנים מקבל הוא את כולם‬
‫לפתיחת היום‪ .‬מאיר כהן‪ ,‬מנהל ״ארץ‬
‫מורשת״ מגיע בדיוק ב־‪ 9:00‬על השעון‬
‫ כמו שפורסם בחוזר המנכ״ל‪ ...‬הסבר‬‫קצר וממצה על הגן מפי טובה המדריכה‬
‫מצוות הגן וקדימה לדרך‪.‬‬
‫הגן מעוצב בצורה יפהפיה‪ ,‬בריכות‪ ,‬מפלים‪,‬‬
‫איים‪ ,‬אגמים והכל בתוך עמק יפה‪ ,‬שקט‬
‫ונהדר‪ .‬הכל נקי ומסודר ועדיין בהרצה‪ .‬עד‬
‫לקיץ תהיה פתוחה גם פינת החי לילדים‪,‬‬
‫הפילים‪ ,‬הקרנפים‪ ,‬עופות הביצה וכר‪.‬‬
‫כמעט שכחנו‪ ,‬בסל״ת שהיה ביום שישי‬
‫השתתפו יותר מ־‪ 300‬עובדים‪ ,‬הן מהחברה‬
‫והן מהמתנ״סים‪ ,‬בליווי המשפחות‪.‬‬
‫יוזמה ברוכה מאוד של החברה למתנ״סים‬
‫במסגרת השילוב הגובר והולך של כל עובדי‬
‫המתנ״סים יחד עם עובדי החברה‪ ,‬במטרה‬
‫להגיע להגשמת הסיסמה ״חברה אחת‬
‫— להיות שיין״‪.‬‬
‫אמנות ותרבות‬
‫לעולים מחבר‬
‫העמים במוזיאון‬
‫ישראל‪ ,‬ירושלים‬
‫מוזיאון ישראל‪ ,‬בשיתוף החברה‬
‫למתנ״סים‪ ,‬מארגן אירועים של חוויה‬
‫תרבותית אמנותית לעולים מחבר העמים‪.‬‬
‫להקת‬
‫מתנ״ס עוספיה‬
‫תשמעו‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ר‬
‫א‬
‫ת‬
‫מאת מיכאל שטיינר‬
‫זהו צ׳אנס להפוך סיפור עממי לסיפור‬
‫הצלחה‪ :‬מסגרת חדשה בפסטיבל עכו‬
‫תאפשר למספרי סיפורים אותנטיים לעלות‬
‫על הבמה ולרתק קהל גדול באמת‪ .‬האתגר‬
‫של רכזי התרבות‪ :‬לאתר את המספרים‬
‫ולהמליץ עליהם‪ ,‬להביא כבוד ליישוב‪,‬‬
‫ואולי ״לגלות״ אמן חדש וכשרוני‪.‬‬
‫כמעט בכל מקום בארץ‪ ,‬גם בישובים קטנים‪,‬‬
‫אפשר למצוא את מספר הסיפורים המקומי‪,‬‬
‫זה שפשוט אי אפשר להפסיק להאזין לו‬
‫כשהוא פותח את הפה‪.‬‬
‫פסטיבל עכו הקרוב‪ 2 ,‬עד ‪ 5‬באוקטובר‬
‫‪ ,1993‬יעניק הזדמנות פז למספר הסיפורים‬
‫העממי להגיע אל קהל גדול ולהפוך את‬
‫תחביבו לאמנות של ממש‪ .‬לראשונה‬
‫בישראל‪ ,‬תתקיים באירוע גדול כמו פסטיבל‬
‫עכו‪ ,‬מסגרת מיוחדת — ״מרתון של מספרי‬
‫סיפורים עממיים״‪ ,‬מעין מיני־פסטיבל‬
‫שיוקדש לתחום הססגוני הזה‪.‬‬
‫המסגרת החדשה בעלת אופי פולקלוריסטי‬
‫פ‬
‫ס‬
‫ט‬
‫סיפור‬
‫י‬
‫ב‬
‫ל‬
‫ע כ ו‬
‫מובהק‪ ,‬תהיה פתוחה בפני כל מספר או‬
‫מספרת שאינם שחקנים או אמנים‬
‫מקצועיים‪ ,‬שגילם ‪ 17‬ומעלה‪ ,‬בעלי ניסיון‬
‫בעמידה מול קהל והעיקר‪ ,‬כאלה היודעים‬
‫את מלאכת הסיפור‪ .‬כדי להצליח לאתר את‬
‫האנשים הללו מכל רחבי הארץ‪ ,‬נרתם‬
‫למטרה שיתוף הפעולה ההדוק בין הנהלת‬
‫הפסטיבל לבין החברה למתנ״סים ו׳׳אמנות‬
‫לעם״‪ .‬החולייה החשובה בקשר הזה‪ ,‬כמו‬
‫תמיד‪ ,‬הם רכזי התרבות ביישובים השונים‪,‬‬
‫שבפניהם ניצב האתגר‪ :‬לאתר כמה שיותר‬
‫מספרים פוטנציאליים‪ ,‬ליידע אותם בנושא‬
‫וליצור בהם את העניין להשתתפות‬
‫בפרוייקט‪ ,‬וגם לסייע בידם במידת האפשר‪.‬‬
‫חשוב לדעת‪ ,‬שהמסגרת החדשה נושאת אופי‬
‫תחרותי‪ .‬הטובים שבין המספרים יזכו‬
‫בפרסים והסיפורים המוצלחים אף יפורסמו‬
‫בעיתון רשת המתנ׳׳סים‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬הצלחה‬
‫בפסטיבל עכו תעניק‪ ,‬בראש ובראשונה‪,‬‬
‫כבוד ופרסום למספר עצמו‪ ,‬לישוב ולקהילה‬
‫מהם בא‪ ,‬ובשל הרקע הפולקלוריסטי‬
‫והאתני של האמנות הזאת — גם למשפחה‬
‫ולעדה בהן גדל‪ .‬ולמי ששואף להפוך את‬
‫‪1 9 9 3‬‬
‫התחביב לעיסוק אמיתי‪ ,‬זה בדיוק ׳קרש‬
‫הקפיצה״ האידיאלי‪.‬‬
‫במרתון יוכל להשתתף כל סיפור בשפה‬
‫העברית‪ ,‬שאורכו בין חמש לעשר דקות‪,‬‬
‫המסופר בגוף ראשון‪ .‬זה יכול להיות סיפור‬
‫שקרה באמת‪ ,‬שנכתב על ידי המספר‪ ,‬או‬
‫סיפור העובר מפה לאוזן בבית אבא או‬
‫בקהילה! העיקר שיהיה מעניין ובכל מקרה‬
‫— לא כזה שנכתב על ידי מישהו אחר או‬
‫פורסם במקום כלשהו בעבר‪.‬‬
‫כל מספר יוכל להגיש לתחרות מספר‬
‫סיפורים‪ ,‬כדי להגדיל את סיכוייו‪ .‬רצוי‪ ,‬אגב‪,‬‬
‫להגיש את הסיפורים מודפסים‪ ,‬עוד לפני‬
‫המיון הראשוני‪ .‬את המרתון יארגן במאי‬
‫ידוע ששמו יפורסם בהמשך‪ .‬הוא יפגוש‬
‫במספרים לפני הפסטיבל‪ ,‬ידריך אותם ואף‬
‫ינחה את המרתון‪.‬‬
‫אם איתרתם מספרי סיפורים בסביבתכם‪,‬‬
‫מיסרו פרטים עליהם בהקדם האפשרי‬
‫לחיה רשף‪ ,‬אחראית ארצית לתרבות‬
‫ולאמנות‪ ,‬טל‪ 09-911482 .‬פקס‪.09-901476 .‬‬
‫אחת לשבועיים‪ ,‬בימי רביעי‪ ,‬בשעה ‪,19:00‬‬
‫תתקיימנה תכניות מגוונות בתחומי האמנות‬
‫והתרבות באודיטוריום במוזיאון‪ .‬כל זאת‬
‫במחיר סימלי של ‪ 5‬ש״ח לאדם בלבד‪.‬‬
‫אירוע ראשון‪ ,‬לרגל תערוכת ציורי התנ׳׳ן‬
‫כפי שצויירו על ידי רמברנדט ותלמידיו‪,‬‬
‫יתקיים ביום רביעי‪.14.7.93 ,‬‬
‫בתכנית‪:‬‬
‫‪ 19:00‬שיח גלריה — בשפה הרוסית‪.‬‬
‫‪ 20:30‬נגינה בכלים עתיקים‪.‬‬
‫אירוע שני‪ ,‬יתקיים ב־‪ 28.7.93‬בשעה ‪19:00‬‬
‫ובו תיערן היכרות עם הסופר הישראלי‬
‫יצחק אורן וסיפוריו בשפה הרוסית‪ ,‬על ידי‬
‫השחקן גרגורי ושונסקי‪ .‬בנוסף ייערך ביקור‬
‫בתערוכה‪ :‬״אמנות ישראלית״‪.‬‬
‫האירועים מתאימים לנוער‪ ,‬למבוגרים‬
‫ולקשישים‪.‬‬
‫הרשמה אצל טל קלנר‪ ,‬טל׳ ‪.02-793473‬‬
‫למתג״ם בקעת הירד!‬
‫דרושים‬
‫‪ .1‬ר פ ? ‪ /‬ו ז מ ו ‪ ! 7 » 0‬ה‬
‫בחצי מ ש ר ה לניה!ל אולם!‬
‫מוםיקח ב מ ת נ י ם‬
‫‪ .2‬ד כ ? ‪ 1 0 0‬ד ‪0‬‬
‫בחצי מ ש ר ה ‪ ,‬ב ע ל ר כ ב‬
‫‪ . 3‬ו מ ‪ /‬ת חנרג‪1‬ת‬
‫במשרד‪ ,‬מלאה בעל רכב‬
‫נ א ל פ נ ו ת למתנ׳׳ם ע ד ר!־‪ 20‬ני‪1‬ל<‬
‫©ליפ!{ ‪02-942025 ,02-941410‬‬
‫*הכותב הינו מנהל השיווק של פסטיבל עכו‬
‫ו‬
‫במתנ״סים‬
‫‪194‬‬
‫‪13‬‬
‫עצוו‬
‫דורון אדיר‬
‫עונת הרחצה בפתח וכבעלי מזג)אויר( חם‬
‫אנחנו ובני ביתנו מחפשים את הבריכה‬
‫הקרובה כדי לצנן את חוס גופינו‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬מתנ״ס שבליבו נטועה בריכה‪ ,‬מהווה‬
‫מוקד מרכזי לביקורים תכופים‪ .‬בכתבה זו‬
‫ברצוני לסייע לכם לעבור את הקיץ בשלום‪.‬‬
‫להערכתי‪ ,‬במידה ותתייחסו לדגשים‬
‫שבכתבה‪ ,‬המבוססים על ניסיון וידע מקצועי‪,‬‬
‫שבחלקו מושתת על מסקנות ואירועים‬
‫חריגים שארעו אשתקד ובכלל‪ ,‬תמנעו‬
‫אסונות‪.‬‬
‫הגורם המרכזי לתאונות ולאסונות בבריכה‬
‫הוא הגורם האנושי!‬
‫בכל הטביעות שארעו אשתקד היו מעורבים‬
‫מצילים‪.‬‬
‫להלן המלצותיי לתפקוד המציל‪ ,‬כולל‬
‫הנחיות המושתתות על החוק‪ ,‬שלא בהכרח‬
‫זכור או ידוע למנהלי הבריכות‪:‬‬
‫א‪ .‬החוק‪ :‬מציל לא יעסוק בכל עבודה אחרת‬
‫בעת עבודתו כמציל‪.‬‬
‫ב‪ .‬פתיחת בריכת שחיה לקהל מחייבת‬
‫נוכחות פיזית של מציל וחובש‪ .‬לידיעתכם‬
‫‪ -‬גם בעת לימודי שחיה‪.‬‬
‫תמוז תשנ״ג‪ ,‬יולי‬
‫‪1993‬‬
‫ו‬
‫כריכת ןוחימ‬
‫ל פ נ י ך‬
‫בריכת השחיה המשוכללת של מת‪3‬״ס רמת אליהו‬
‫ג‪ .‬מציל לא יעזוב משמרתו בכל מקרה‬
‫אפילו לדקה ללא מחליף במקום‪.‬‬
‫המחליף חייב להיות מוסמך למציל‪.‬‬
‫ד‪ .‬משמרת עבודת המציל לא תעלה על ‪6‬‬
‫שעות רצופות‪.‬‬
‫ה‪ .‬בבריכה ששטחה מעל ‪ 750‬מ״ר‪ ,‬ישנה‬
‫חובת נוכחות של שני מצילים‪ ,‬שאחד‬
‫מהם מציל סוג ‪.2‬‬
‫ו‪ .‬בשטח הבריכה‪ ,‬בקרבת המציל‪ ,‬יש‬
‫למקם מכשיר טלפון או אינטרקום‬
‫שיקשר את המציל למשרדים ויאפשר לו‬
‫קשר רציף לכל מטרה‪.‬‬
‫ז‪ .‬החוק מחייב מגפון או מערכת כריזה‬
‫בשטח הבריכה לשירות המציל‪.‬‬
‫ח‪ .‬המציל חייב לשאת אמצעי זיהוי‪ ,‬רצוי‬
‫כיתוב על גופיה או חולצה‪ ,‬שיאפשר‬
‫לזהותו ובכך יקל על עבודתו‪.‬‬
‫ט‪ .‬מציל אינו יכול לשמש כחובש‪ .‬בכל‬
‫מקרה הסמכתו מוגבלת והדרישה למגיש‬
‫עזרה ראשונה מדברת על קורס של ‪42‬‬
‫שעות‪.‬‬
‫לסיכום פרק המציל‪ ,‬עלינו ליצור את‬
‫התשתית לעבודה אפקטיבית של מציל‪ ,‬כדי‬
‫שלא יאלץ בגלל צרכים פיזיולוגיים לעזוב‬
‫את מקום עבודתו ויוכל להזעיק בצורה‬
‫מהירה סיוע או כל עזרה אחרת בעת הצורך‪.‬‬
‫שעות עבודתו יהיו סבירות ולא יפגעו‬
‫בעירנותו והחשוב מכל — בעת החלפתו‬
‫יחליפו אדם מוסמך‪ ,‬ולא כמקרה שארע‬
‫בקיץ אשתקד‪ ,‬שבו החליף ילד בן ‪ 12‬את‬
‫המציל ובמקום היתה טביעה ומוות‪.‬‬
‫הגורם האנושי השני ‪ -‬מפעילי בריכות‬
‫השחיה‬
‫יש להעסיק מפעילי בריכות שחיה מוסמכים‪.‬‬
‫מומלץ שיהיו מסיימי הקורסים בבית ספר‬
‫למאמנים במכון וינגייט‪ ,‬ששם מתקבלת‬
‫תעודה נוספת‪ ,‬המאושרת על ידי משרד‬
‫החינוך והתרבות‪ ,‬ולא רק תעודת השתלמות‬
‫ממשרד העבודה‪.‬‬
‫בתפקידו כמפעיל בריכה‪ ,‬אחראי המפעיל על‬
‫איכות המים ולמעשה על חיי כל המתרחצים‬
‫בבריכה‪ .‬מחוייבות זו מחייבת אותו לבדוק‬
‫ולטפל במים בכל שעות פעילות הבריכה‪,‬‬
‫לפניהם ואחריהם‪.‬‬
‫המלצות‬
‫א‪ .‬אין הכנסת קהל בכל מקרה לפני בדיקות‬
‫איכות המים‪. ,‬ו‪-‬ו‪.‬ק וכלור חופשי‪.‬‬
‫ב‪ .‬כל פעולה שכוללת בדיקה או טיפול‬
‫מיוחד תירשם ביומן המפעיל שחובה‬
‫שיימצא בבריכה‪ ,‬בעיקר צריכת חומרי‬
‫חיטוי שיכולים להצביע על תקלות‪.‬‬
‫ג‪ .‬יש לשמור על איכות מים לפי דרישות‬
‫משרד הבריאות ובעיקר בעת שעות החום‬
‫והעומס בין שעות ‪ 11:00‬ל־‪.15:00‬‬
‫להזכירכם‪ ,‬בשימוש בכלור נוזלי או גאז‬
‫‪ ,7.6-7.2‬כלור‬
‫בבריכות‪ ,‬הדרישה‪^. :‬ק‪:‬‬
‫בבריכות‬
‫חופשי‪1.0-0.7 :‬‬
‫המשתמשות בכלור מוצק‪ ,‬כלור חופשי‪:‬‬
‫‪.1\1 2.5-2.0‬ק‪.‬ק בבריכות אלו יש לבדוק‬
‫כלור קשור וחומצה ציאנורית‪.‬‬
‫נושא של בדיקת כלור קשור‪ ,‬מחוייב בכל‬
‫סוג של חיטוי הבדיקה בכדור מסוג ‪— 3‬‬
‫‪0‬קם‪ .‬החוק מחייב לפחות ‪ 5‬בדיקות‬
‫בפרקי זמן שלא יעלו על שעתיים‪ ,‬החל‬
‫מפתיחת הבריכה ועד לסגירתה‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל אחסון החומרים חייב להיעשות‬
‫במקום שאינו בטווח כניסת או הימצאות‬
‫מתרחצים‪.‬‬
‫תזכורת קלה‪:‬‬
‫— יש להקפיד לא לקבל מיכלים עם‬
‫חומרים ללא תווית זיהוי;‬
‫— אין להניח בקרבה אחת לשנייה‬
‫היפוכלוריד וחומצת מלח‪ .‬אין לאחסן כל‬
‫חומר מלבד חומרי חיטוי במחסן‬
‫הרעלים‪) .‬במקרה שקרה אשתקד‪ ,‬הוכנס‬
‫חומר להדברת מדשאות למערכת החיטוי‬
‫ונמנע במקרה אסון כבד(‪.‬‬
‫— חדר רעלים חייב להיות מסומן בשלט‪:‬‬
‫סכנה רעלים‪ .‬החדר חייב להיות סגור על‬
‫מנעול ובריח ובכניסה אמצעי מיגון כגון‬
‫מסכת אב׳׳כ‪ ,‬סינור‪ ,‬כפפות גומי ומגפיים‪.‬‬
‫— אמצעי שטיפה לנפגעי כימיקלים וציוד‬
‫עזרה ראשונה‪.‬‬
‫— קבלת החומרים מחברות ההספקה‬
‫תיעשה אך ורק על ידי המפעיל‪.‬‬
‫— כל הזנת הכלורינטורים למיניהם תיעשה‬
‫רק על ידי המפעיל‪) .‬אשתקד‪ ,‬אדם לא‬
‫מוסמך הזין כלורינטור טבליות נ־‬
‫‪.1\.‬ד‪ \1.‬והמיכל התפוצץ(‪.‬‬
‫— אין להעביר חומרים ממיכל למיכל בכל‬
‫מקרה‪.‬‬
‫ה‪ .‬כל מערכות הבקרה חייבות להיבדק ויש‬
‫לכיילן בתדירות שתבטיח את תקינותן‪.‬‬
‫יש לעשות השוואה תכופה של הבדיקח‬
‫בקומפרטור הידני למצב במערכת‬
‫הבקרה‪.‬‬
‫ו‪ .‬יש לבצע שטיפת מערכת סינון לפני‬
‫עומס של קהל רב‪ ,‬כדי להכין את המסנן‬
‫ולהביאו למצב שיעמוד בלחץ בשיא‬
‫יכולתו‪.‬‬
‫נושא אחרון שברצוני לציין בכתבה זו‪ ,‬הוא‬
‫חשיבותו של המנהל בצמצום הסיכונים‪.‬‬
‫המלצות למנהל‬
‫‪ .1‬יש לסייר בשטח ולפקח על עבודת‬
‫המציל כדי לתגבר את עירנותו‪.‬‬
‫‪ .2‬סידור עבודה מחייב תכנון עבודת חובש‬
‫ומציל בכל שעות פתיחת הבריכה‬
‫)שהחוק מחייב גם סדרן(‪.‬‬
‫רצוי שסידור העבודה יחולק לעובדים‬
‫ויוצג במקום בולט למניעת תקלות‪,‬‬
‫ובאותו סידור לקבוע אחריות לגבי‬
‫בדיקת המים לפני כניסת הקהל‪.‬‬
‫‪ .3‬בעת כניסת קייטנות‪ ,‬יש לווסת את‬
‫כניסתן למים לפרקי זמן שיאפשרו לפקח‬
‫עליהן מצד המצילים‪.‬‬
‫מדריכי הקייטנות לא ישתזפו בשטח‪,‬‬
‫אלא יסייעו לפקוח עין על הילדים בתוך‬
‫המים‪.‬‬
‫‪ .4‬כל נושא צלילת הילדים בקייטנות‬
‫לקרקעית הבריכה מהווה סיכון רב )שתי‬
‫ילדות שראשיהן התנגשו אשתקד סיימו‬
‫את ביקורן בבריכה בטיפול נמרץ(‪ ,‬לכן‬
‫יש לאסור צלילה בבריכה עם אביזרים‬
‫ומשקפות צלילה‪.‬‬
‫‪ .5‬בתחילת העונה‪ ,‬יש לדעתי לזמן את כל‬
‫העובדים בבריכות לישיבת עבודה‬
‫ולחלק לכל אחד מהם הנחיות עבודה‬
‫המתאימות לתפקידו‪ ,‬ובמקביל להגדיל‬
‫את מחוייבותם לגבי הנעשה בשטח‬
‫ולדווח על כל מקרה חריג‪.‬‬
‫‪ .6‬חובש‪/‬מגיש עזרה ראשונה יכול לעסוק‬
‫בעבודה נוספת בתנאי אחד מוחלט‪:‬‬
‫שעבודה זו תאפשר לו להגיע תוך שניות‬
‫לכל מקום בבריכה בעת הצורך‪.‬‬
‫‪ .7‬חדר עזרה ראשונה חייב בציוד תקני בעל‬
‫כשירות זמינה‪ ,‬בעיקר מיכל החמצן‬
‫ומערכת ההחייאה שחייבים לעבור‬
‫בדיקת כשירות‪.‬‬
‫עד כאן המלצותיי בכתבה זו‪.‬‬
‫זכרו‪ ,‬לא צריך יותר מאסון אחד כדי להרוס‬
‫במחי יד את המוניטין של המתנ״ס ולקפח‬
‫את מקור פרנסתם של העובדים בבריכה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כולם יחדיו צריכים לאחוז ידיים‬
‫ולעבור קיץ זה בשלום‪.‬‬
‫כותב המאמר הוא מנהל מרכז הספורט‬
‫העירוני של תל אביב בקרית שלום‪ ,‬ידיר ארגון‬
‫מנהלי בריכות שחיה ומרכזי ספורט בישראל‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הוא רכז הקורסים למנהלי מרכזי‬
‫ספורט ובריכות שחיה‪ ,‬וקורסי מפעילי בריכות‬
‫שחיה בבית הספר למאמנים ולמדריכים במכון‬
‫וינגייט‪.‬‬
‫במתנ׳׳סים ‪194‬‬
‫מאת‪ :‬באר‬
‫באירוע מרשים וססגוני‪ ,‬בנוכחות ד״ר דב‬
‫גולדברגר ‪ -‬מנכ״ל החברה למתנ״סים‪,‬‬
‫עמוס מר ‪ -‬חיים ממלא מקום ראש העיר‬
‫ירושלים‪ ,‬חברי מועצת העיר‪ ,‬יושבי ראש‬
‫מתנ״סים בירושלים ולמעלה מ־‪8,000‬‬
‫מתושבי גילה‪ ,‬הסתיימו חגיגות עשרים‬
‫שנה לגילה‪.‬‬
‫המרכז הקהילתי י ז ם וארגן‪ ,‬בשיתוף עם‬
‫‪<4‬‬
‫תמוז תשנ״ג‪ ,‬יולי ‪1993‬‬
‫בטלוויזיה בכבלים‪ ,‬הוקרן בחלקו‪.‬‬
‫א ת כ ל ה פ ע י ל ו י ו ת ה מ ת ו כ נ נ ו ת ו ה ו ח ל ט על‬
‫ב ת י ה ס פ ר ‪ ,‬ל ה ק ת ה ו ר ה גילה ש ל ה מ ת נ ״ ס ‪,‬‬
‫הקהילתי‬
‫ל ה ק ת ה ס ט פ ס ו ק ט ע י ס א ט י ר ה ע ל השכונה‬
‫ש י א האירוע היה הופעתה ש ל מרגלית‬
‫ה ק מ ת מ ב נ ה ג ד ו ל ו מ ר ו ו ח א ש ר יבנה ב ס י ו ע‬
‫ב ב י צ ו ע השחקנית‪ ,‬ורדה בן חור‪ ,‬ת ו ש ב ת‬
‫צנעני‪ ,‬ש ס ח פ ה א ת ק ה ל ה א ל פ י ם ‪ .‬ה א י ר ו ע‬
‫ג׳וינט ישראל‪ .‬ב־‪ 1980‬הונחה א ב ן הפינה‬
‫גילה‪.‬‬
‫נחתם במטח ז י ק ו ק י דינור מרהיב‪.‬‬
‫למבנה‪ ,‬א ו ל ם ב ה י ע ד ר ת ק צ י ב י ם מ ס פ י ק י ם‬
‫סימפוניה מ י ו ח ד ת חוברה ל כ ב ו ד האירוע על‬
‫בגילה‪ ,‬א ח ת מ ש כ ו נ ו ת ה ל ו ו י ן ש מ ק י פ ו ת א ת‬
‫הוחלט ע ל בניית א ג ף א ח ד ואילו א ת האגף‬
‫י ר ו ש ל י ם ו א ש ר נבנו ל א ח ר מ ל ח מ ת ש ש ת‬
‫ה ש נ י ל ה ש ל י ם ב מ ו ע ד מ א ו ח ר י ו ת ר ‪ .‬ב־‪1981‬‬
‫ב מ ת נ ״ ס ו ב ו צ ע ה ב ב י צ ו ע חגיגי ע ל י ד י ‪120‬‬
‫הימים‪ ,‬מתגוררים כשלושים ו ח מ ש אלף‬
‫נחנך ה מ ב נ ה ה ח ד ש ו ל א ח ר ת ש ע ש נ י ם‬
‫ז מ ר י ם ונגנים‪ ,‬מ ו ר י ו ת ל מ י ד י ה ק ו נ ס ר ב ט ו ר י ו ן ‪.‬‬
‫ת ו ש ב י ם המהווים פסיפס מ ר ת ק ש ל צבעים‬
‫הושלמה בנייתו ש ל האגף החדש הכולל‬
‫א ו ת ו ת הערכה — ״ י ק י ר גילה״ ח ו ל ק ו‬
‫ו מ ס ו ר ו ת ‪ ,‬א נ ש י ם ו ת ר ב ו י ו ת ‪ .‬לפני ‪ 20‬שנה‪,‬‬
‫בריכת שחיה ו א ו ל ם ס פ ו ר ט משוכלל‪ .‬אולם‪,‬‬
‫ל ת ו ש ב י ם ו ל א ר ג ו נ י ם ה פ ו ע ל י ם בשכונה‬
‫ש ל ו ש י ם מ ש פ ח ו ת ב ל ב ד ‪ ,‬הגיעו ל ה ר י ם ב ה ם‬
‫ל ש י פ ו ר א י כ ו ת ה ח י י ם בה‪ .‬ב י ן מ ק ב ל י ה א ו ת‬
‫ק מ ה השכונה‪ ,‬ע ם ה ר ב ה א ב ק ו ה ב ט ח ו ת ‪,‬‬
‫י ד י סטיב הורנשטיין‪ ,‬מנהל ה ק ו נ ס ר ב ט ו ר י ו ן‬
‫בכך ל א די‪ ,‬והיום צ ר המקום מלהכיל את‬
‫כ ל ה פ ע י ל ו י ו ת ש ד ר ו ש ו ת לשכונה‪ .‬ג ם מ י ק ו מ ו‬
‫ע י ר י ת י ר ו ש ל י ם ו מ י נ ה ל ת גילה‪ ,‬ח ג י ג ו ת‬
‫היו‪ :‬״קרן ירושלים״ ע ל ת ר ו מ ת ה ל פ י ת ו ח‬
‫ש ב מ ק ו ם ז ה ת ת פ ת ח שכונה גדולה ע ם כ ל‬
‫ש ל מבנה המרכז בעייתי במיוחד‪ :‬המתנ״ס‬
‫מ ק י פ ו ת ל צ י ו ן ״ י ו ם ה ה ו ל ד ת לשכונה״‪.‬‬
‫השכונה! אניטה גולדשמידט‪ ,‬נ ש י א ת ל ש כ ת‬
‫ה ש י ר ו ת י ם ה מ ת ח י י ב י ם ‪ .‬אינני מ נ י ח ש מ י ש ה ו‬
‫נבנה ב א ז ו ר ש ב ת ח י ל ת ב נ י י ת השכונה היה‬
‫א י ר ו ע י ם ו ח ג י ג ו ת א ש ר הגיעו ל ש י א ם ב א מ צ ע‬
‫ד ו ד י ל י ן ״בני ב ר י ת ״ ‪ ,‬ע ל‬
‫ח ו ד ש יוני‪ ,‬א ו ל ם ת כ נ ו נ ם ו ה ה כ נ ו ת ל ק ר א ת ם‬
‫פעולותיה למען‬
‫נמשכו חודשים ארוכים‪ ,‬ע ל י ד י ועדת‬
‫הקשישים‪,‬‬
‫מראשוני התושבים‪,‬‬
‫שחלקם הגדול‬
‫מ מ ש י ך לגור‬
‫מקום מרכזי‪ ,‬אולם התרחבות וגידול‬
‫השכונה י צ ר ו מ צ ב ב ו המרכז נ מ צ א ב מ ק ו ם‬
‫מ ר ו ח ק מ מ ר ב י ת ת ו ש ב י השכונה‪ .‬ב ת כ נ י ת‬
‫ה מ ת א ר מתוכנן בניית מבנה נוסף למרכז‬
‫התרבות ו צ ו ו ת המרכז הקהילתי‪.‬‬
‫האירועים‪:‬‬
‫ה ק ה י ל ת י ב ל ב השכונה‪ ,‬ו ה י ו ם ‪ ,‬ב מ ל א ת‬
‫הגברת ת ח ו ש ת הגאווה ש ל ת ו ש ב י השכונה‬
‫ע ש ר י ם ש נ ה לשכונה‪ ,‬י ש מ ק ו ם ל ה ג ש י ם‬
‫מטרות‬
‫שלוש‬
‫ויצירת‬
‫הגבת‬
‫הציבו‬
‫תחושה‬
‫מארגני‬
‫ת כ נ י ת ז ו ו ל ב נ ו ת מ ב נ ה גדול‪ ,‬ש י ו כ ל ל ש פ ר‬
‫ל ו ק ל ־ פ ט ר י ו ט י ו ת לשכונה;‬
‫א ת יכולת המרכז הקהילתי לספק את‬
‫ש י ת ו ף הפעולה ב י ן ארגונים שונים‬
‫הפועלים‬
‫ועידוד‬
‫בקהילה‬
‫מ י ט ב השירותים הקהילתיים לרווחת‬
‫היצירה‬
‫ת ו ש ב י השכונה‪.‬‬
‫המקומית‪.‬‬
‫אירועי‬
‫לגילה‬
‫עשרים שנה‬
‫ה מ ר כ ז ה ק ה י ל ת י ב ג י ל ה נחשב‪ ,‬ו ב צ ד ק‬
‫נפתחו‬
‫ב ת ע ר ו כ ת א מ נ י גילה‪ .‬ר כ ז ת ה א מ נ ו ת‬
‫לאחד המרכזים הגדולים והפעילים‬
‫ב מ ת נ ״ ס חנה בן חיים א י ת ר ה ‪13‬‬
‫בארץ‪ .‬בפעילות משתתפים באופן‬
‫אמנים‬
‫היוצרים‬
‫עולים‬
‫מחצי שנה‬
‫לעשרים שנה‬
‫בשכונה‪,‬‬
‫רובם‬
‫בארץ‬
‫ויותר‪.‬‬
‫ס ד י ר ל מ ע ל ה מ־‪ 3,800‬מ ש פ ח ו ת‬
‫ועד‬
‫ועוד אלפים באירועים ופעילויות‬
‫לחלקם‬
‫חד־פעמיות‪ .‬ת ק צ י ב ו השנתי של‬
‫האמנות ה י א אורח חיים ומקצוע‪,‬‬
‫יצירותיהם‬
‫ובאוספים‬
‫מצויות‬
‫ה מ ת נ ״ ס מ ג י ע ל ־ ‪ 6‬מ י ל י ו ן ש״ח‪,‬‬
‫במוזיאונים‬
‫פרטיים‪ ,‬לאחרים‬
‫ומצבו הכספי איתן‪ ,‬אולם‬
‫זהו‬
‫ב ה י ס ט ו ר י ה ה ק צ ר ה ש ל גילה‬
‫ת ח ב י ב רציני לאורך שנים‪ .‬שלוש‬
‫השונים זה‬
‫ע ש ר עולמות‪,‬‬
‫והמתנ״ס זכורים ג ם י מ י ם אחרים‪.‬‬
‫מזה‬
‫יוסי כהן‪ ,‬י ו ש ב ר א ש הנהלת‬
‫וציבות וחוסן כלכל‬
‫בסגנון‬
‫לגבי‬
‫ובטכניקה‪.‬‬
‫האמנים‪,‬‬
‫העבודות‬
‫חשיבות‬
‫והביקורות‬
‫בתערוכה‪,‬‬
‫האוהדות‬
‫מחזקים א ת‬
‫ה מ ר כ ז הקהילתי‪ ,‬מספר‪ :‬״נכנסתי‬
‫האירוע‬
‫התרגשותם עם‬
‫ובמקביל‬
‫‪1‬‬
‫מאפ״נים א ת המתנ׳יס‬
‫תליית‬
‫התגובה‬
‫של‬
‫ל ת פ ק י ד י ו ש ב ר א ש ה מ ת נ ״ ס ב־‪1984‬‬
‫ב מ צ ב ב ל ת י א פ ש ר י ‪ .‬ה מ ר כ ז ה ק ה י ל ת י היה‬
‫החמה‬
‫ב ג ד ע ו ן מ צ ט ב ר גדול‪ ,‬מ ש כ ו ר ו ת ל א ש ו ל מ ו‬
‫המבקרים‬
‫התחושה‬
‫בזמן וסכנת סגירה ריחפה על המתנ״ס‪.‬‬
‫שאסור‬
‫החלטתי‪ ,‬שאין לאפשר מ צ ב זה וניתן וצריך‬
‫ש א י ר ו ע ז ה י ה י ה פ ע ם ב ע ש ר י ם שנה‪.‬‬
‫האירוע‬
‫להפעיל מרכז קהילתי על בסיס ת ק צ י ב‬
‫השני ה י ה ש נ י י מ י פ ס ט י ב ל ס פ ו ר ט‬
‫מאוזן‪ .‬נדרשתי להפקיד ערבות אישית של‬
‫ויריד בריאות בהם השתתפו אלפים מתושבי‬
‫השכונה ו ע ל י ה ם נ כ ת ב ב ע י ת ו ן ״ ב מ ת נ ״ ס י ם ״‬
‫בגיליון ה ק ו ד ם ‪.‬‬
‫ק ל י ט ת העליה‬
‫ו ב נ י הנוער בשכונה! ה ר ב‬
‫בשכונה‪ ,‬ה א מ י ן‬
‫ב י מ י ם ההם‪ ,‬ש ת כ נ י ו ת‬
‫מ א ה א ל ף ד ו ל ר ‪ ,‬ו ב מ ש ך ח ו ד ש י ם ה י י ת י מגיע‪,‬‬
‫י ו ם י ו ם ל א ח ר עבודתי‪ ,‬למתנ״ס לעבוד‪.‬‬
‫אליהו שלזינגר ו ה ר ב בן אבו משה‪ ,‬ר ב נ י‬
‫מ ש ר ד השיכון והעיריה י ק ר מ ו עור וגידים‬
‫באירועים וכלל חידון ב י ן כ ל ב ת י הספר‬
‫השכונה‪ ,‬ע ל ד ר כ י הנועם ב ה ם ה ם מ כ ל כ ל י ם‬
‫במהירות שכזו‪ ,‬ו ת ו ך פחות משני עשורים‬
‫מ ק ו ר ו ת כ ס פ י י ם ל ח י ס ו ל הגרעון ו כ ס פ י ם‬
‫ה י ס ו ד י י ם בשכונה‪ ,‬ש ב ע ה ב מ ס פ ר ‪ ,‬ב נ ו ש א‬
‫א ת צעדיהם להורדת מ ת ח י ם ב י ן חילוניים‬
‫ת ה ו ו ה ג י ל ה א ת השכונה ה ג ד ו ל ה ב י ר ו ש ל י ם ‪.‬‬
‫נוספים להרחבת הפעילות‪ .‬ה ק מ ת מ ר כ ז‬
‫גילה ו י ר ו ש ל י ם ‪ .‬ניצה רסקין‪ ,‬ר י כ ז ה א ת‬
‫ל ד ת י י ם ! גרשון גבעתי‪ ,‬פ ע י ל ו ת י ק ב מ ש מ ר‬
‫ג ם ה מ ר כ ז הקהילתי בגילה צ מ ח והתפתח‬
‫ה ס פ ו ר ט הגדילה א ת ה י ק ף הפעילות‬
‫ה ה כ נ ו ת ל ח י ד ו ן ש כ ל ל ו ה כ נ ת ח ו ב ר ת מכינה‪:‬‬
‫ה א ז ר ח י ע ל ת ר ו מ ת ו ב ת ח ו ם ה ב ט ח ו ן ורוזה‬
‫ע ם השכונה‪ ,‬ו ל א נ י ת ן כ ל ל ל ה ש ו ו ת א ת‬
‫והרחיבה א ת התבססות המרכז הקהילתי‬
‫ח י ד ו ן גילה ה י ו ו ה א ת ה ח ו ל י ה ה ש ל י ש י ת‬
‫ואמנם‪ ,‬לאחר שנה אוזן התקציב‪ ,‬גוייסו‬
‫מטקין מ ת נ ד ב ת ב ע ב ו ד ה ע ם ק ש י ש י ם ‪.‬‬
‫ה פ ע י ל ו ת ב ת ק ו פ ו ת ה ש ו נ ו ת ב ח י י השכונה‪.‬‬
‫ע ל הכנסות עצמיות מפעילות‪ .‬י צ י ב ו ת וחוסן‬
‫ס ר ט מ י ו ח ד ע ל השכונה ו ת ו ש ב י ה ‪ ,‬ש ה ו פ ק‬
‫תחילת פעילות המרכז היתה בשני צריפים‬
‫כלכלי מקנים עצמאות‪ ,‬והיום חופשיה‬
‫ר ע ו ע י ם ש נ י ס ו ל ת ת מענה ל ש כ ו נ ה ב ה ת ה ו ו ת ‪,‬‬
‫הנהלת ה מ ר כ ז הקהילתי‪ ,‬ה מ ב ו ס ס ת ברובה‬
‫ב מ ק ו ם ל א ו ר ך ‪ 3,000‬ש נ ו ת ה י ס ט ו ר י ה !‬
‫ק ו ר ס ה ת ק ש ו ר ת הקהילתית‪ ,‬וכהכנה‬
‫שכונה ש ס ב ל ה מ ת ח ו ש ת ניתוק ומחסור‬
‫ה מ כ ר י ע ע ל פ ע י ל י ם בשכונה‪ ,‬ל ה ח ל י ט‬
‫תחרויות מ ו ק ד מ ו ת בבתי הספר לקביעת‬
‫לקראת תחילת שידור מגזין שבועי בערוץ‬
‫בשירותים‪ .‬א ו ל ם המקום היה צ ר מלהכיל‬
‫החלטות הנראות ל ה כנכונות לרווחת ת ו ש ב י‬
‫ס י ו ר י ם מ ו ד ר כ י ם בשכונה להבנת‬
‫האדריכלות‬
‫המיוחדת לה והכרת עתיקותיה‬
‫ה פ ז ו ר י ם ב ר ח ב י השכונה ו מ י י צ ג י ם ח י י ם‬
‫ע ל י ד י ת ו ש ב י השכונה כ פ ר ו י י ק ט ס י ו ם ש ל‬
‫נ צ י ג י ב י ת ה ס פ ר ו ח י ד ו ן מ ס כ ם ב נ ו כ ח ו ת ‪700‬‬
‫השכונה״‪.‬‬
‫תלמידים‪.‬‬
‫יולי בן לביא‪ ,‬ה מ ש מ ש כ מ נ ה ל ה מ ר כ ז‬
‫החוליה הרביעית ה י ה ה מ ש ח ק — חפשו א ת‬
‫ה ק ה י ל ת י מ ז ה כשנה‪ ,‬א י נ ו ש ו ק ט ע ל‬
‫המטמון — ״בעקבות אבני החושן״ בו‬
‫השמרים‪ .‬״המטרה ה י א הקמת מינהל‬
‫ה ש ת ת פ ו ל מ ע ל ה מ־‪ 1,000‬ה ו ר י ם ו ת ל מ י ד י ם‬
‫קהילתי שישרת א ת התושבים במימון‬
‫מ ב ת י ה ס פ ר בשכונה‪ .‬ב מ ה ל ך ה מ ש ח ק‬
‫תחומי חיים חשובים ויפרוץ א ת תחומי‬
‫התוודעו משתתפיו לנקודות ציון בהיסטוריה‬
‫הפעילות ה מ ס ו ר ת י י ם ש ל המתנ״ס‪ .‬המבחן‬
‫ש ל גילה ואבני החושן‪ ,‬ש ת ש ע ה מ ה ן מהווים‬
‫ה ג ד ו ל ש ל ה מ ר כ ז ה ק ה י ל ת י בגילה‪ ,‬ב ע ש ו ר‬
‫ש מ ו ת ר ח ו ב ו ת בשכונה‪.‬‬
‫ה ש ל י ש י ל ה ק מ ת השכונה‪ ,‬י ה י ה ל ד ע ת ל ת ת‬
‫החוליה ה ח מ י ש י ת והאחרונה היתה חגיגת‬
‫מענים לדרישות המשתנות ש ל האוכלוסיה‬
‫ה ס י ו ם ב פ א ר ק זידנברג‪ ,‬פ א ר ק המהווה א ת‬
‫ו ש י ל ו ב פ ו נ ק צ י ו ת ש ל א נהוג ל מ צ ו א‬
‫א ח ד הגנים ה י פ י ם ב י ר ו ש ל י ם ‪ .‬ה א י ר ו ע ב ו‬
‫במתנ״סים‪ ,‬במינהל הקהילתי שיקום‪.‬‬
‫ה ש ת ת פ ו כ ע ש ר ת א ל פ י ם )!( מ ת ו ש ב י‬
‫במטרה לשפר א ת איכות החיים ש ל תושבי‬
‫השכונה‪ ,‬ה ו פ ק ע ל י ד י דעה ברוקמן‪ ,‬ר כ ז ת‬
‫השכונה‪ ,‬ת ו ך ש י ת ו ף מ י ר ב י ש ל ת ו ש ב י ם‬
‫התרבות והתקשורת הקהילתית וצוות‬
‫בתהליך ק ב ל ת ההחלטות והעשייה״‪ ,‬מ ס כ ם‬
‫המרכז הקהילתי וכלל הופעות מחול של‬
‫י ו ל י א ת ״ ה א נ י מ א מ י ן ״ שלו‪.‬‬
‫בנח‬
‫ו‬
‫בזכות הדיאלוג ובשבח‬
‫התקשורת הפתוחה‪...‬‬
‫בל״ג בעומד התקיים כנם ש ל בתי ה ס פ ר‬
‫ד י י ר י ר ד נ ה ה ר פ ז ‪ ,‬מ נ ה ל ת ה ע מ ו ת ה לקידום‬
‫הקהילתיים במוקדים ת מ ״ ר ומרכז‪ .‬נ ו ש א‬
‫החינוך הקהילתי ב ב ת י ה ס פ ר ‪ ,‬ב ר כ ה א ת‬
‫ה כ נ ס היה‪ :‬מ ק ו מ ו ש ל ב י ת ה ס פ ר‬
‫הקהילתי בחינוך העתידני‪ ,‬והוא ע מ ד‬
‫הבאים וציינה בדבריה כ׳ דווקא העידן ש ל‬
‫הסיכמלוגיה‬
‫ו ו מ ״ ו‬
‫המתוחכמת פותח אפשרויות‬
‫בסימן הציםום מדבריה ש ל ד״ר יעל‬
‫מבחינם‬
‫פודנר ז״ל‪ .‬ה כ נ ס התקיים בהיכל ה ת ר ב ו ת‬
‫לעבודה ק ה י ל ת י ת ו ל א פ ש ר ו י ו ת ש ל פעילויות‬
‫בנם ציונה‪ ,‬ב ש י ת ו ף ע ם ה א ג ף לחינוך‬
‫חינוכיות מגוונות לקהילה ע ת י ר ת פנאי‪ .‬מ ר‬
‫ו מ ר ב ז‬
‫ה א ח ר י ו ת לתהליכי חיברות‪,‬‬
‫ש ר מ ן ב ר ך ב ש ם ה נ ה ל ת ת ל אביב‪.‬‬
‫ו ת ר ב ו ת ב נ ם ציונה‪ ,‬ב מ ס ג ר ת חגיגות‬
‫יחיאל‬
‫ה־‪ 110‬ל מ ו ש ב ה ‪ ,‬ש ה פ כ ה לעיר‪.‬‬
‫ה ג ב ר ת ח ו ה ר י נ צ ל ר ‪ ,‬מ נ ה ל ת א ג ף החינוך‬
‫ו ה ת ר ב ו ת בנם ציונה‪ ,‬דיברה על ה ק ש ר‬
‫מ פ ק ח י ם ואנשי רשויות‪ ,‬נציגי בתי ה ס פ ר‬
‫הקהילתיים‬
‫מבתי‬
‫מעוםפיה ומדלית אל כ ר מ ל ‪,‬‬
‫ה ס פ ר הקהילתיים בתל־אביב‪ ,‬ב ר א ש ו ן‬
‫לציון‪ ,‬בלוד וברמלה‪ ,‬ביבנה ובגן יבנה‪ ,‬ובכל‬
‫שביניהם‪ ,‬הגיעו להיכל ה ת ר ב ו ת‬
‫הישובים‬
‫העירוני‪ .‬א ת פ נ י ה ם קיבלה ת ע ר ו כ ת מיצגים‬
‫הממושך‬
‫ש ל ה י ש ו ב ע ם ה ע מ ו ת ה ועל ב י ת‬
‫ה ס פ ר בן־צב׳‪ ,‬שהיה ח ל ו ץ בין חלוצים‬
‫בהצטרפותו‬
‫ל ע מ ו ת ה ועל פרוייקטים‬
‫עירוניים ש צ מ ח ו מ ת ו ך בית ה ס פ ר הקהילתי‬
‫״בן צבי״‪.‬‬
‫הגב׳ ר י נ ה כ ה ן ‪ ,‬ר א ש מ ד ו ר הורים‪ ,‬מ ש פ ח ה‬
‫ש נ ו ש א ה ב י ת ה ס פ ר הקהילתי ב ש נ ו ת‬
‫וקהילה ב א ג ף לחינוך מבוגרים ב מ ש ר ד‬
‫ה־‪ .2000‬ילדי המועדונצ׳יק ש ל ב י ת ה ס פ ר‬
‫החינוך ו ה ת ר ב ו ת ‪ ,‬נ ת נ ה ה ר צ א ה ק צ ר ה‬
‫הקהילתי‪ ,‬א ו מ ר ת הגב׳ כהן‪ ,‬הוא ח מ מ ה‬
‫הקהילתי ״בן צבי״ בנם ציונה קיבלו א ת פ נ י‬
‫ומעניינת ע ל מ ה פ ך העוצמה והשפעותיו ע ל‬
‫סובה ל צ מ י ח ה ש כ ז א ת ‪.‬‬
‫שמואל‬
‫הבאים ע ם פ ר פ ר י ם ב כ ל מיני צבעים‪ ,‬מ ה ם‬
‫תהליכי חינוך‪ .‬ב י ת ס פ ר ‪ ,‬א מ ר ה הגב׳ כהן‬
‫ב י ת ה ס פ ר הקהילתי ״ א ו ר נ י ם ״ ב ר א ש ו ן‬
‫על־יםוד״ם ממ״ד‪ ,‬ידיד ותיק ש ל העמותה‪,‬‬
‫בדבריה‪ ,‬בנוי מ נ ב ח ר י ״העולם המשפיע״‪.‬‬
‫ל צ י ו ן העלה ״זוסות מ ח ״ מ ש פ ח ה ״ — ש ת י‬
‫ש ו ב ל ועליו ה ת נ ו ס ס ה כ ת ו ב ‪ :‬״בית‬
‫השתרך‬
‫ב ו ר ג — יו״ר ו ע ד ת החינוך ש ל הכנסת‪ ,‬מ ר‬
‫מר‬
‫ב ו ר ק ש — מ פ ק ח ארצי לבתי ‪ 0‬פ ר‬
‫ש מ ו ל י ק וייס — מהתאחדות‬
‫צ ו ו ת ב י ת ס פ ר קהילתי הוא מ נ ב ח ר י העולם‬
‫ילדות ב ת פ ק י ד א מ ה ו ת ו ש ת ׳ א מ ה ו ת‬
‫התעשיינים‪ ,‬מ ר צ ב י ק ה ר מ ו ת — הורה‬
‫ה מ ש פ י ע ‪ ,‬ובו מ ת פ ת ח דור ה ע ת י ד כ נ ד ר ש ‪,‬‬
‫ב ת פ ק י ד ילדות‪ ,‬אספו‪ ,‬ליקםו ושיחקו ב ה ו מ ו ר‬
‫פ ע י ל מ ב י ת ה ס פ ר הקהילתי ״אילנות״ ב ת ל‬
‫אקולוגי‪ .‬ק ב ו צ ת ילדים מ ב י ת ה ס פ ר‬
‫זה ד ו ר ש ש ו נ ה מ ד ו ר ו ת העבר‪ .‬הוא ש ו א ל‬
‫ובחן דיאלוגים מוכרים לכולנו‪ ,‬מ ח ״ מ ש פ ח ה ‪.‬‬
‫אביב ו ג ל י ה ש י פ מ ן — מ נ ה ל ת היחידה‬
‫הקהילתי מ מ ״ ד ״עקיבא״ ב ב ת ים הנעימו‬
‫ש א ל ו ת ו מ ק ב ל מ ס פ ר ת ש ו ב ו ת ‪ ,‬הוא צ ר י ך‬
‫ל א ח ר מ כ ן צפינו כולנו ב ם ר ס ״יריד המדע״‪,‬‬
‫הספר‬
‫הקהילתי‬
‫‪ -‬ב ר א ש שלי!״‬
‫כ ל הבאים נכנסו ללגום כ ו ס ק פ ה ד ר ך מ ב ו ך‬
‫לבאים ב נ ג י נ ת חליליות‪.‬‬
‫לדעת‬
‫א ת הכנס פ ת ח ה ח ב ו ר ת ה ז מ ר ש ל ב י ת‬
‫ל ו ו ת ר ע ל א ו פ צ י ו ת שונות‪ ,‬ל ד ע ת לסלוח‬
‫לבחור‪ ,‬ל ע ש ו ת החלטות‪ ,‬ל ד ע ת‬
‫ש ה פ י ק ב י ת ה ס פ ר הקהילתי‬
‫״תחכמוני״‬
‫ב ר ח ו ב ו ת ‪ ,‬ב ת י ע ו ד ל פ ר ו י י ק ט ״ מ ד ע בקהילה״‬
‫לבתי‬
‫ס פ ר קהילתיים ב ת ל אביב‪.‬‬
‫ה ר ב ה ש א ל ו ת עלו לדיון ב מ ו ש ב והשאירו‬
‫א צ ל כולנו סימני ש א ל ה פ ת ו ח י ם ‪ .‬ח״כ ב ו ר ג‬
‫ה ס פ ר הקהילתי ״ ר מ ו ת ויצמן״‪ ,‬ה ע ו ב ד ת‬
‫ל ע צ מ ו ולאחרים‪ ,‬העוצמה ע ו ב ר ת ליד׳‬
‫שההורים ובית ה ס פ ר יזמו וביצעו‪.‬‬
‫א מ ר ‪ ,‬כ׳ נ ו צ ר ת ב ב י ת ה ס פ ר קהילה עניינית‪,‬‬
‫ב ש י ת ו ף ע ם המתנ׳׳ם ביבנה‪ ,‬ב ש ל ו ש ה שירים‬
‫ה פ ר ט ‪ ,‬לבעלי הידע‪ .‬זו ה ת פ ת ח ו ת ש ל‬
‫א ת הכנס ח ת ם מ ו ש ב )פאנל( בהנחייתו ש ל‬
‫א׳נסרסנםית‪ ,‬ההורים והתושבים מ ו ז מ נ י ם‬
‫בניצוחו ש ל יאיר רוזנבלום‪ .‬ב ח ב ו ר ה ש ר י ם‬
‫״העצמי״ )מאותו ש ו ר ש ( ובית ה ס פ ר‬
‫אלעזר‬
‫שםדום‬
‫ו ב ה ש ת ת פ ו ת ח״כ א ב ר ה ם‬
‫ל ה ש פ י ע ע ל ג ו ר ל ילדיהם‪ .‬הוא ר ו א ה ב ב י ת‬
‫מ ו ר ו ת ‪ ,‬א ב ו ת ואמהות‪ ,‬ס״םים ופקידים‪.‬‬
‫הספר‬
‫ח י ה ב ן ד ר ו ר ‪ ,‬ר א ש מ ו ק ד תמ׳׳ר‪ ,‬פ ת ח ה א ת‬
‫גדול י ו ת ר בין הבית לבין ת ר ב ו ת‬
‫חינוכית־ארגונית‪.‬‬
‫הכנס‪ .‬ב ש מ ה ו ב ש ם ע מ י ת י ה המנחים‪ ,‬ציינה‬
‫ר א ש העיר אינו נ ב ח ר היום‬
‫על פינוי זבל‪ ,‬א ל א ע ל מ ע ר כ ת חינוך ש ה ו א‬
‫כ׳ ל מ ר ו ת השוני‪ ,‬יש ח ו ט מ ק ש ר בין ב י ת‬
‫הספר‬
‫הקהילתי ה ז ד מ נ ו ת ל י צ י ר ת תיאום‬
‫׳סביע בישוב‪.‬‬
‫הקהילתי בעוספיה‪ ,‬ב ד ל י ת א ל כ ר מ ל ‪,‬‬
‫בכוכב יאיר‪ ,‬ב ת ל אביב‪ ,‬בנם ציונה ובגן יבנה‬
‫צביקה ר מ ו ת סען‪ ,‬כ׳ הורים מבוססים‬
‫וזה האידיאולוגיה‪ ,‬האמונה ברעיון ה ש י ת ו ף בין‬
‫מ ע ו ר ב י ם י ו ת ר מ ה ו ר י ם בלתי מבוססים‪ ,‬ח״כ‬
‫הבית ל ב י ת ה ס פ ר ‪ .‬אנחנו‪ ,‬א מ ר ה חיה‪,‬‬
‫ב ו ר ג ‪0‬ען‪ ,‬לעומתו‪ ,‬כ׳ א צ ל ב ל ת י מבוססים‬
‫לקחנו א ת הרעיון ש ל ד י ר יעל פ ו ז נ ר דיל‪,‬‬
‫יש מוסיבציה אדירה ל ה צ ל ח ת ילדיהם‪ ,‬כ׳ זה‬
‫שדברה‬
‫ע ל ניתוק בין ב י ת ה ס פ ר לבית‪ ,‬בין‬
‫הכלי ש מ ו ב י ל למוביליות ח ב ר ת י ת בעיניהם‪.‬‬
‫מורים להורים‪ ,‬בין חינוך פ ו ר מ ל י ל ב ל ת י‬
‫וכאמור‪ ,‬נ ש א ר נ ו כולנו עם סימני שאלה רבים‪,‬‬
‫פ ו ר מ ל י ‪ ,‬הגינו רעיונות‪ ,‬יצרנו כלים ל ה ח ד ר ת‬
‫ו ב ס פ ר האורחים כ ת ב ו לנו מילים מ א ו ד‬
‫הרעיון‪ ,‬א ך העשייה ב ש ס ח ומימושו ש ל‬
‫ח מ ו ת כ מ ו ‪ :‬״ ה צ ל ח ת ם ל ה ש א י ר לנו ס ע ם‬
‫הרעיון‪ ,‬ה ם ש ל היושבים בקהל‪ .‬זהו יום‬
‫ש ל עוד״‪ ,‬״ ב ר א ש מ א ו ד קהילתי״‪ ,‬״תודות על‬
‫הצדעה ל מ נ ה ל י ב ת י ה ס פ ר הקהילתיים‪,‬‬
‫החשיבה‪ ,‬היוזמה‪ ,‬הארגון‪ ,‬הגיוון ובעיקר על‬
‫העושים א ת העבודה יום יום ו ש ע ה ש ע ה‬
‫היחס״‪ ,‬״יוצאים ע ם המון ש א ל ו ת ‪ ,‬וזה ת מ י ד‬
‫ל פ ע מ י ם נ ג ד הזרם‪ ,‬ל ע ת י ם כ נ ג ד כ ל‬
‫סימן איכותי״‪ ,‬״‪...‬מן החן ומן האיכויות‪...‬״‬
‫הסיכויים‪.‬‬
‫בית ה ס פ ר הקהילתי ש ל ש נ ו ת האלפיים — ת ע ר ו כ ת מיצגים‬
‫והדיאלוג הזה בינינו ובין ה ש ס ח ע ו ד ל א ת ם ‪.‬‬
‫השפר‬
‫הקהילתיים‬
‫‪u d i‬‬
‫ה ל נ ו !‬
‫כן בבית ספרנו‬
‫ש י ו ו ק‬
‫ק ה י ל ת י‬
‫מ א ת ש ר ה פרידמן‬
‫ב ב י ת‬
‫ה ס פ ר‬
‫ש ש ש נ י ם הציעו לנו מ ע מ ו ת ת ב ת י ה ס פ ר‬
‫הקהילתיים‬
‫ל ה צ ט ר ף לפרוייקט‪ ,‬ל ה פ ו ך א ת‬
‫תלמיד• ב י ת ה ס פ ר היסודי ע ״ ש עליזה‬
‫ב י ת ה ס פ ר ל מ ר כ ז השכונה ו ל ה ש ת מ ש‬
‫ב ג י ן ב מ ג ד ל ה ע מ ק נ ר ת מ ו ל מ ס ע שיווק•‬
‫ב מ ש א ב י הקהילה לצרכים חינוכיים‪ .‬ל א‬
‫לשיפור ת ד מ י ת המוסד‪ .‬השיווק‬
‫ב ק ל ו ת הסכימו ההורים ל נ ס ו ת שינויים‪.‬‬
‫הקהילתי‪ ,‬ב ע ז ר ת המורים וההודים‪,‬‬
‫היתר! ח ש ד נ ו ת רבה‪ .‬נערכו ישיבות בהן‬
‫מ ב י א ל ה ם ׳ מ ש ק י ע י ם ׳ ונותנ• ח ס ו י ו ת‬
‫נקבעו יעדים ו ל א ח ר ה ר ב ה ויכוחים‪ ,‬יצא‬
‫שבזכותם‬
‫א פ ש ר ל ב צ ע פ ע י ל ו י ו ת בלי‬
‫ל ה מ ת י ן ל ת ק צ י ב מ ש ר ד החינוך‪.‬‬
‫הפרוייקט לדרך‪ ,‬מלווה ב ל א מ ע ט ח ש ש ״ ‪.‬‬
‫העמותה‬
‫ל ב ת י ה ס פ ר הקהילתיים‬
‫ב מ ס ג ר ת ה פעילים י ו ת ר מ־‪ 200‬ב ת י ס פ ר‬
‫״אצלנו י ש ע ם מ ׳ לדבר״‪ ,‬א ו מ ר י ם ת ל מ י ד י‬
‫ברחבי הארץ‪ ,‬מינתה לבית ה ס פ ר מנחה‬
‫ב י ת ה ס פ ר ע ל ש ם עליזה בגין ב מ ג ד ל‬
‫קבועה‪ ,‬המלווה אותו מ א ז ‪ .‬ב ק ב י ע ת יעדי‬
‫ה ע מ ק ו מ מ ש כ מ ו הבנק‪ ,‬יוצאים ל מ ס ע‬
‫המוסד‬
‫פ ר ס ו ם ושיווק ש ל ב י ת ה ס פ ר ‪ .‬השיווק‬
‫ההורים‪ ,‬ביחסי כוחות שווים ע ם צ ו ו ת‬
‫הקהילתי מ ב י א ל מ ו ס ד החינוכי מ ש ק י ע י ם‬
‫ההוראה והילדים‪ .‬כדי ל ה ק י ף כ מ ה ש י ו ת ר‬
‫ונותנ׳ חסות‪ ,‬א ש ר בזכותם א פ ש ר ל ב צ ע‬
‫יעדים מ ש ו ת פ י ם ‪ ,‬נ ע ר כ ה הצבעה ד מ ו ק ר ט י ת‬
‫פ ע ו ל ו ת חינוכיות ב ל א ל ה מ ת י ן ל ת ק צ י ב י‬
‫ב מ ס ג ר ת הפרוייקט‪ ,‬נטלו ח ל ק‬
‫ונבחרו היעדים לקידום ב י ת ה ס פ ר‬
‫מ ש ר ד החינוך‪ .‬הילדים‪ ,‬ההורים וחמורים‬
‫‪-‬‬
‫ש ו ת פ י ם ב ע ש י ה ובשיווק‪ .‬ל א ח ר ש ש ש נ ו ת‬
‫מ ת א י מ י ם למורים ל ה ש ג ת היעד‪ ,‬ה ג ב ר ת‬
‫פעילות‬
‫קהילתית‪ ,‬ה פ ך בית ה ס פ ר‬
‫ש י פ ו ר הישגים לימודיים‪ ,‬מ ת ן כלים‬
‫מ ע ו ר ב ו ת הורים ו ה פ י כ ת ב י ת ה ס פ ר ל מ ו ק ד‬
‫מ מ ו ס ד כ ו ש ל ‪ ,‬בו ה ת ע מ ת ו מ ו ר י ם והורים‬
‫לימוד׳ חווייתי‪.‬‬
‫ולילדים היו הישגים ירודים‪ ,‬ל מ ו ס ד מ ש ג ש ג‬
‫ועדות מיוחדות הוקמו לתכנון ובקרה‪ ,‬בהן‬
‫המנוהל כ מ ע ט כ מ ו ע ס ק כלכלי‪.‬‬
‫ש ו ת פ י ם מ ו ר י ם והורים‪ .‬צ ו ו ת היגוי מלווה‬
‫א ת העבודה ה ש ו ט פ ת וועדת ת ק צ י ב מ נ ס ה‬
‫לאחר ש ש שנות‬
‫פעילות קהילתית הפר‬
‫בית ה ס פ ר מ מ ו ס ד‬
‫כושל למוסד מ ש ג ש ג‬
‫המנוהל כ מ ע ס כמו‬
‫ע ס ק כלכלי‪.‬‬
‫ל ת א ם א ת ה ו צ א ת ה כ ס פ י ם וההכנסות‪ ,‬כ ך‬
‫ש ל א יכביד ע ל ההורים ה נ ט ל הכספי‪.‬‬
‫״ברגע ש ה ו ג ד ר ו הצרכים והובטח כ׳ יהיו‬
‫כלים מ ת א י מ י ם לביצוע‪ ,‬הפכנו מ מ ש כ מ ו‬
‫ע ס ק ה מ נ ס ה ל ש פ ר רווחיות״‪ ,‬מ ח י י כ ת‬
‫אברמוביץ‪ .‬״צריך ל ה ש י ג כ ך וכך עד ת א ר י ך‬
‫מ ם ו ״ ם ו ל א ח ר התאריך‪ ,‬מקיימים סיכום‬
‫ומגדירים הלאה מ ה צ ר י ך ל ע ש ו ת ‪ .‬כ ך‬
‫עשינו ג ם ב ת ח ו ם הכספי‪ ,‬ש ל ת ש ל ו מ י‬
‫הורים ל ב י ת ה ס פ ר ‪ ,‬ב ע י ק ר ת ו ך ניסיון‬
‫ל צ מ צ ם נקודות חיכוך ולהשיג מ ק ו ר ו ת‬
‫״בית ה ס פ ר נ מ צ א בשכונה ה מ ר ו ח ק ת‬
‫מימון ואחזקה סובים יותר‪ .‬כ ך נ מ נ ע ת‬
‫מ ע ט מ מ ר כ ז מ ג ד ל העמק״‪ ,‬א ו מ ר ת מ ר י ם‬
‫מההורים ה ת ח ו ש ה ש ה ם כ ם פ ו מ ס ותו לא‪.‬‬
‫אברמוביץ‪,‬‬
‫ה מ נ ה ל ת ״ובתחילת דרכו‬
‫ו ע ד ת ה ת ק צ י ב א מ ו ר ה ג ם ל ת ת פ ת ר ו ן לאי‬
‫תקציבים גדולים ע ל ידי הרשות״‪.‬‬
‫הדברים ל א ה ס ת ד ר ו כ ל כ ך סוב‪ .‬הגיעו‬
‫העברת‬
‫לכאן ז ו ג ו ת צעירים ש ל א הכירו ז ה א ת זה‪,‬‬
‫המורים זכו ל ת ת ביטוי נ ר ח ב י ו ת ר ל ש י ט ו ת‬
‫ל א היתח אווירה ש ל שכונה מ מ ש ‪ .‬ב י ת‬
‫הוראה שונות‪ .‬קיים תכנון לימוד׳ אמנם‪ ,‬א ך‬
‫ה ס פ ר ל א היווה מ ש ק ל מ א ז ן ח ב ר ת י‬
‫ה ו ס ר הפיקוח הבלעדי והריכוז׳ ׳מלמעלה׳‪,‬‬
‫בקהילה ורבים ב י ק ש ו ל ה י מ נ ע מ ל ש ל ו ח‬
‫כ א ש ר כ ל א ח ד יודע כ׳ הוא צ ר י ך להציג‬
‫לכאן א ת הילדים ש ל ה ם ‪ .‬ה ת ד מ י ת היתה‬
‫הישגים כ פ י ש נ ק ב ע ו מ ו ת ר ל ע ש ו ת ז א ת‬
‫ירודה‪ ,‬ה ת ל מ י ד י ם ל א השיגו א ת מ ה‬
‫שההורים‬
‫שלהם חשבו שצריך להשיג‬
‫ב ב י ת ה ס פ ר ‪ ,‬הציונים ל א היו כ ל כ ך סובים‪.‬‬
‫כ א ש ר ה ם יצאו מ כ א ן להסיבה בכיתה ד‪,‬‬
‫בדרכים‬
‫יצירתיות שונות‪ .‬התלמידים‬
‫ב כ י ת ו ת קיבלו אחריות‪ .‬נקבעו ׳הנהגות‬
‫כיתתיות׳‪ ,‬ב ע ל ו ת א ח ר י ו ת ר א ש ו נ י ת ב פ ת ר ו ן‬
‫בעיות‬
‫חברתיות‪ .‬ר ק א ם נ ת ק ל י ם בבעיה‬
‫ה ת ד מ י ת הלכה אחריהם‪ .‬היו מ מ ש‬
‫הם הולכים הלאה ל ס מ כ ו ת גבוהה יותר‪.‬‬
‫מ ל ח מ ו ת בין ההורים למורים‪ ,‬ריבים ואי‬
‫ה ל ח ץ ע ל ההנהלה ועל ההורים פ ח ת ‪.‬‬
‫מ ע ו ר ב ו ת ש ל הורים ב נ ע ש ה ‪ .‬ניכור‪ .‬לפני‬
‫ע״ ש‬
‫ע ל י ז ה‬
‫בגין‬
‫בעיה ש ל מ ו ד ע ו ת‬
‫ה מ ה ל ך לשינוי פ נ י ב י ת ה ס פ ר נ מ ש ך מ ז ה‬
‫ש ש שנים‪ .‬מדי ש נ ה נ ש ק ל י ם ש ו ב יעדים מ ו ל‬
‫ציפיות הורים‪ ,‬הצלחה ש ל ת כ נ י ת ‪ ,‬או‬
‫כשלונה‪ ,‬מביאים לשינוי ע ל ידי ה ח ל ט ו ת‬
‫משותפות‪.‬‬
‫״שמנו ל ב כ׳ ע י ק ר הבעיה ש ל נ ו‬
‫נעוצה ב כ ך שאולי אנו עושים הרבה‪ ,‬א ב ל‬
‫בקהילה ל א כ ל כ ך יודעים ע ל כ ך ‪ .‬ה מ ס ק נ ה‬
‫שלנו היתר‪ ,‬נ ׳ ‪ ,‬ש ו ם ג ו ף אינו יכול להתקיים‬
‫א ם הוא אינו מ ו כ ר א ת עצמו‪ .‬כ א ש ר באנו‬
‫‪-.‬לבקש מ ש ה ו מ ב ע ל ח נ ו ת או מ נ ה ל בנק‪ ,‬הוא‬
‫ל א כ ל כ ך ידע מ ׳ אנחנו ב כ ל ל ומה‬
‫ה ע מ ק‬
‫ב מ ג ד ל‬
‫סדרנים‪ ,‬א ז אין ריבים ב ה פ ס ק ה ‪ .‬י ש ת ח נ ו ת‬
‫באולינג ו ה ש ת ל ת ט ב ע ו ת ‪ ,‬פ י נ ו ת ציור‬
‫ומלאכה ו כ מ ע ט ל א הולכים מכות״‪ .‬בחצי‬
‫פ ה ה ו א א ו מ ר ‪ :‬״לא אגיד ל ך שאין דברים ל א‬
‫טובים‪ ,‬א ב ל ע ל א ל ה אנחנו מ נ ס י ם‬
‫להתגבר״‪.‬‬
‫ב ש ר ו ו ל ע ל ידי ה ח ב ר ה י ו ש ב‬
‫משיכה‬
‫משמאל‪,‬‬
‫מ ב ה י ר ה לו כ׳ ל א צ ר י ך להגיד‬
‫דברים כאלה‪ .‬אלדד‪ ,‬ג ל י ת ואלעד מסבירים‪,‬‬
‫כ׳ ה כ ד א י ו ת ל ה ג י ע ל ל מ ו ד ב ב י ת ס פ ר ם‬
‫מ ת ח י ל ה מ כ ך ש ה מ ע ו ר ב ו ת ב נ ע ש ה אינה‬
‫ש מ ו ר ה ר ק להורים ולמורים‪ .‬״גם לילדים יש‬
‫כאן מ ה ל ו מ ר ואנחנו משפיעים‪ .‬אנחנו יכולים‬
‫ל ה צ י ע רעיונות ו ל פ ע מ י ם מ ק ב ל י ם א ת‬
‫גם לילדים יש כאן מה‬
‫לומר‪ ,‬ו ל פ ע מ י ם‬
‫מ ק ב ל י ם א ת הרעיונות‬
‫שלנו ולא ש ל המורים‬
‫או ההורים‪.‬‬
‫הרעיונות שלנו ו ל א ש ל המורים או ההורים‪.‬‬
‫ל מ ד נ ו ג ם ל ע ש ו ת כ ל מיני פ ע ו ל ו ת ל מ ע ן‬
‫הקהילה‪ ,‬דברים שאין ב ב ת י ס פ ר אחרים״‪.‬‬
‫מ ר כ ז חיים בשכונה‬
‫כדי ל ה ג י ע א ל הקהילה‪ ,‬מוציאים הילדים‬
‫עיתון‪ ,‬ב ש י ת ו ף ההורים וצוות מורים‪ .‬יהד‬
‫הקהילה׳ ה פ ך לעיתון ה מ ו ס ר מ י ד ע אמין‬
‫ה ח ש י ב ו ת שלנו למקום‪ .‬ג ם ה ה ש ק ע ה ב ב י ת‬
‫ה ס פ ר ע ל ידי ה מ מ ס ד היתר! נמוכה ביותר‪ .‬י‬
‫ה ה ח ל ט ה היתה ש צ ר י ך ל פ ר ס ם א ת מ ה‬
‫שאנו עושים כדי ל נ ס ו ת להגיע א ל כ מ ה‬
‫ש י ו ת ר מ ש א ב י ם ש ל הקהילה‪ .‬הן אנושיים‬
‫)אנשים שיבואו ל ת ר ו ם לנו מ ז מ נ ם ( והן‬
‫כספיים‪ .‬היינו צריכים ל ה ת מ ו ד ד ע ם ה ת ד מ י ת‬
‫ש ל ב י ת ס פ ר ל א סוב‪ .‬הוועדה ש מ ו נ ת ה‬
‫לשינוי ת ד מ י ת קיבלה א ר ב ע ה יעדים‪:‬‬
‫) ו ( פ ר ס ו ם ושיווק;‬
‫)‪ (2‬ה מ ש ך ק ש ר ע ם הבוגרים‪ ,‬כדי ש י מ ש י כ ו‬
‫ל פ ר ס ם א ת ש ם ב י ת ה ס פ ר ויקיימו ק ש ר‬
‫ע ם ת ל מ י ד י ם צעירים י ו ת ר ;‬
‫)‪ (3‬ק ש ר ע ם קליינטים ל ע ת י ד ‪,‬‬
‫)‪ (4‬ק ל י ט ת תלמידים חדשים‪.‬‬
‫לוועדה מונה ד ו ב ר האחראי ג ם ע ל ק ש ר ע ם‬
‫הטלוויזיה בכבלים ועם עיתונאים‪ .‬ה ו ח ל ט ע ל‬
‫עיתון לקהילה ו ק ש ר ע ם ועד השכונה וצוות‬
‫חשיבה‪ .‬הוועדה‪ ,‬כ פ י ש מ כ נ ה א ו ת ה מ ר י ם ‪,‬‬
‫מ ו ר כ ב ת ג ם מ ת ל מ י ד י ם ‪ .‬אלה‪ ,‬בישיבה‬
‫מ י ו ח ד ת ל כ ב ו ד הראיון לעיתון‪ ,‬מ נ ס י ם ל ש כ נ ע‬
‫מדוע כדאי ל ל מ ו ד אצלם‪ .‬בני ‪ , 1 2‬ת ל מ י ד י‬
‫כיתה ו ; מודעים ב י ו ת ר ל צ ו ר ך ׳למכור׳ ט ו ב‬
‫א ת ה מ ו ס ד בו הם לומדים א ך עדיין ל א למדו‪,‬‬
‫כ׳ ל א צ ר י ך ל ס פ ר מ ה ל א ט ו ב בעסק‪.‬‬
‫״אני א ו מ ר ל ך ש כ ד א י ל ך מ א ו ד להביא א ת‬
‫הבן ש ל ך ל ל מ ו ד כאן״‪ ,‬א ו מ ר א י ת מ ר גולן‪ ,‬״יש‬
‫לנו ה פ ס ק ה פעילה לקטנים ולגדולים‪ .‬ה ר ב ה‬
‫ו מ ק י ף ע ל ה נ ע ש ה בסביבה‪.‬‬
‫בית הספר‬
‫ה פ ך ל מ ר כ ז פ ע י ל ו ת ל א ר ק ב ש ע ו ת הלימוד‬
‫א ל א ג ם ב ש ע ו ת א ח ר הצהר״ם‪ .‬״ברגע‬
‫ו‬
‫ש א נ ש י ם ר א ו ש י ש לנו מ ו צ ר טוב״‪ ,‬א ו מ ר גולן‪,‬‬
‫״הם באים ל ה ש ת מ ש בו‪ .‬כשאנחנו מ ב ק ש י ם‬
‫עכשיו מ ב ע ל מ כ ו ל ת ל ת ר ו נ ו ל נ ו מ ש ה ו‬
‫ל ע ר ב מיוחד‪ ,‬הוא יודע מ ה אנחנו עושים ובא‬
‫ל ק ר א ת נ ו ‪ .‬כ ל מיני א נ ש י ם שעוסקים‬
‫ב ת ח ו מ י ם מעניינים הוזמנו ל ה ר צ ו ת אצלנו‪.‬‬
‫ה ם מ ו ד ע י ם ל ח ש י ב ו ת ב י ת ה ס פ ר לשכונה‬
‫ובאים ל ת ר ו ם בכיף‪ .‬כ ו ל ם ג ם יודעים ש י ש‬
‫לנו ס פ ר י ה וחוגים ו ל א צ ר י ך ל ר ד ת ל מ ר כ ז‬
‫מ ג ד ל ה ע מ ק כדי ל ע ש ו ת דברים״‪.‬‬
‫ב י ת ה ס פ ר ‪ ,‬כ פ י ש מ ג ד י ר ז א ת גולן‪ ,‬ה פ ך‬
‫מ מ ש מ ר כ ז החיים בשכונה‪ .‬ע ד ש ע ו ת ה ע ר ב‬
‫ה מ א ו ח ר ו ת י ש בו פ ע י ל ו ת אינטנסיבית‬
‫ולעיתים‪ ,‬ההורים צריכים מ מ ש ׳לרסן׳ א ת‬
‫הילדים כדי ש ל א יבלו בו ש ע ו ת ר ב ו ת מדי‪.‬‬
‫חברי הוועדה מ ג ד י ר י ם א ת העבודה ש ל ה ם‬
‫כיצוא‪ .‬הקהילה מ ק ב ל ת מ ה ם ת ו צ ר ת‬
‫ו נ ו ת נ ת ב ת מ ו ר ה מ ה שצריך‪ .‬צ ל ם וידיאו‬
‫מ ג י ע ל צ ל ם א ת האירועים‪ ,‬ח ו מ ר י ם שונים‬
‫ל מ ל א כ ה באים מחנויות ועסקים בשכונה —‬
‫קרטונים‪ ,‬ק ו פ ס א ו ת שונות‪ ,‬נייר ובקבוקים‪.‬‬
‫רבים מסייעים ב ת ח ז ו ק ת מ ת ק נ י ם ב ב י ת‬
‫ה ס פ ר ‪ ,‬מ א ח ר והם מ ש מ ש י ם א ת ילדיהם או‬
‫אותם‬
‫ב ש ע ו ת הערב‪.‬‬
‫מתוך‪ :‬עסלןים‪ ,‬״מעריב״‬
‫הי סיון תשנ״ג‪25.5.93 ,‬‬
‫‪17‬‬
‫במתנ״סים ‪194‬‬
‫תמוז תשנ׳׳ג‪ ,‬יולי ‪1993‬‬
‫הספר הקהילתיים‬
‫ב י ת ה ס פ ר הקהילתי‬
‫«‬
‫מוקד‬
‫תמ״ו — ‪¥‬‬
‫תל־אביב‬
‫מרכז‬
‫ב ב י ת ה ס פ ר הקהילתי ״ י ח ד י ו ״ ב ר ע נ נ ה‬
‫התקיים ה ח ו ד ש ש ב ו ע בריאות‪ .‬ת ל מ י ד י‬
‫הלנה ‪1‬מ ע‬
‫י‬
‫עמיאל־רמב״ם‬
‫הקהילתי‬
‫מ מ ״ ד מ י ר ו ן שבצפון‬
‫תל‬
‫אביב‪ ,‬הפכו להיות ב ת י ס פ ר תאומים‪.‬‬
‫ה ק ש ר ‪ ,‬ש ה ח ל בין הילדים כ ב ר ב ש נ ה‬
‫שעברה‪ ,‬התהדק השנה באמצעות‬
‫שני‬
‫פר‪1‬ייקטים מ ר כ ז י י ם ‪ :‬קייטנת מ ד ע ואמנות‬
‫משותפת‬
‫שהתקיימה ב ח ו פ ש ת הפסח‬
‫ולמידה ב צ ו ו ת א ע ל ירושלים ב מ ר כ ז הלמידה‬
‫שהוקם‬
‫ב ב י ת ה ס פ ר הקהילתי‬
‫״עמיאל־רמב״ם״‪.‬‬
‫מדי יום הגיעה ח ט י ב ת‬
‫גיל‬
‫א ח ת מ ב י ת ה ס פ ר ״מירון״ ויחד ע ם ח ט י ב ת‬
‫״צרו ב ע צ מ ם ‪ ,‬מ ש ח ק י ם ותחרויות‪ ,‬הגרלות‪,‬‬
‫שיחקו ופעלו ב מ ש ו ת ף ‪.‬‬
‫ש נ י חדרי המורים ו ק ״ ט נ ת‬
‫של‬
‫קיץ‪.‬‬
‫שונים‪ ,‬כגון‪ :‬ב ר י א ו ת השן‪ ,‬הג״נה א י ש י ת ‪,‬‬
‫ב ר י א ו ת עיניים‪ ,‬מ נ י ע ת א ל י מ ו ת ומניעת‬
‫הדרכה ב נ ו ש א החייאה‪ .‬כ ל ה ה ר צ א ו ת‬
‫ד״ר יום׳ לוי‪ ,‬מ נ ה ל מ ח ו ז ת ל אביב‪ ,‬ב י ק ר‬
‫בבית‬
‫ה ס פ ר הקהילתי ר מ ת א פ ע ל וזכה‬
‫הורים ו מ ו פ ע קהילתי שנהגה‪ ,‬נ כ ת ב ‪ ,‬ב!ים‬
‫ובוצע ע ל ידי הורים‪ ,‬מורים ותלמידים‪.‬‬
‫ה נ ה ג ת ש כ ב ה ח׳ ש ל ח ט י ב ת הביניים‬
‫ב כ ו כ ב י א י ר בנו ת כ נ י ת לימודים‬
‫ב נ ו ש א ״ ר מ ת הגולן״‪ ,‬ל ק ר א ת טיול ש נ ת י‬
‫הפרוייקט הסתיים באירוע מ י ו ח ד להורים‬
‫ראש‬
‫תושב‬
‫ר מ ת הגולן ב מ ל ח מ ת ש ש ת הימים‪.‬‬
‫למופעים‪ ,‬וכמובן הורים ומורים‪.‬‬
‫ש ר ו צ ה — יכול! והם אכן רוצים מ א ו ד‬
‫ה מ ו פ ע האורקולי התקיים ב א מ פ י ת י א ט ר ו ן‬
‫ווהל‪ ,‬א ש ר ב פ א ר ק הירקון‪ ,‬ב ר ו ב‬
‫ב י ת ה ס פ ר הקהילתי‬
‫ש ז ״ ר ברחובות‬
‫גלריה המציגה יצירות ש ל ת ל מ י ד י ם‬
‫של‬
‫ב ל י ג ב ע ו מ ר נ ע ר ך כ נ ם בהיכל ה ת ר ב ו ת‬
‫בבית ה ס פ ר א י ל נ ו ת ב ר מ ת א ב י ב מתקיים‬
‫ב נ ם צ י ו נ ה ‪ ,‬אותו ארגנו מ ו ק ד ת מ ׳ ׳ ר ומרכז‪,‬‬
‫חוג מיוחד‪ ,‬היחיד מסוגו ב א ר ץ ל כ י ת ו ת וי‪.‬‬
‫ב נ ו ש א ״בית ה ס פ ר הקהילתי ב ש נ ו ת‬
‫הכיתה ל ו מ ד ת יזמות ב מ ס ג ר ת ק ו ר ם שיוזם‬
‫ה־‪2000‬״‪.‬‬
‫מ ש ה ו ולבצע אותו‪ ,‬ו ה מ ט ר ה ש נ ק ב ע ה‬
‫אחד‬
‫היא‬
‫יריד חג ה ש ב ו ע ו ת ש ב ח ל ק ו א ף יבוצע ע ל ידי‬
‫בעידן הטכנולוגיה ה מ ת ו ח כ מ ת ש ל היום‪,‬‬
‫ה צ ו ר ך בקהילה בחיי היום יום הולך ופוחת‪.‬‬
‫של‬
‫למשל‪ ,‬א ת מקום משחקי החברה‬
‫הילדים ת פ ס ה מ ח ש ב האישי‪ ,‬וגם עלינו‪,‬‬
‫הילדים‪.‬‬
‫ואורחים‪ .‬הגלריה ת ש מ ש מ ו ק ד ל פ ע י ל ו ת‬
‫היריד מ י ו ע ד ל כ ל ילדי ב י ת ה ס פ ר ‪ ,‬הוריהם‬
‫מאוד‪ ,‬א ך כ ת ו צ א ה מ כ ך פ ו ח ת ה צ ו ר ך‬
‫א ו מ נ ו ת י ת קהילתית‪.‬‬
‫ותושבי הסביבה ויכלול מגוון ר ח ב ומעניין‬
‫הטכנולוגיה ה ק י י מ ת מ ק ל ה‬
‫באינטראקציה‬
‫ח ב ר ת י ת ‪ ,‬כ פ י שהיה בעבר‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬ה מ ק ו ם הטבעי ב י ו ת ר ו כ מ ע ט בלעדי‬
‫כן‪,‬‬
‫) מ ל ב ד ב ת י כ נ ס ת וכדי( ליצור קהילה חינה‬
‫התקיים פ א נ ל ב ע ד ונגד ה ח ז ר ת ר מ ת הגולן‬
‫תמורת‬
‫כסף‪.‬‬
‫המבוגרים‪,‬‬
‫העיר‪ ,‬מ נ ה ל מ ח ל ק ת החינוך‪ ,‬הורים‬
‫על‬
‫ב ת ח ו ם ב י ת ה ס פ ר ‪ ,‬היכול ליצור ולחזק‬
‫ש ל ו ם ע ם הסורים‪.‬‬
‫כ ל ה מ ש ת ת פ י ם )מן הימין ומן ה ש מ א ל (‬
‫ה מ פ ת ח שלמדו בקורם הוא‪:‬‬
‫להצליח וגם להרוית‬
‫מ׳‬
‫עם‪.‬‬
‫העקרונות הוא ה ת נ ס ו ת ב פ ו ע ל — ליזום‬
‫ב נ ו ש א חיות‪ .‬הגלריה נ פ ת ח ה ב מ ע מ ד ר א ש‬
‫ש א ר ג נ ו ההורים‪ ,‬ב ה ש ת ת פ ו ת‬
‫המועצה‪ ,‬בו ה ת ק י י מ ה ה ר צ א ה‬
‫ועז־ השכונה‪ ,‬ע י ר י ת ת ל אביב — ה מ ח ל ק ה‬
‫ו מ ו ע ב ר ב ה ת נ ד ב ו ת ע ל ידי ש נ י הורים‪.‬‬
‫פתח‬
‫ל ר מ ת הגולן‪.‬‬
‫) ת ת ־ א ל ו ף במילואים( ע ל ה ק ר ב‬
‫ב ה כ נ ת ו ב מ י מ ו ש הרעיון והיו מ א ו ד נ ר ג ש ו ת ‪.‬‬
‫משפט‬
‫ת ע ר ו כ ת מוצגים מ ש פ ח ת י י ם ‪ ,‬ה ר צ א ו ת‬
‫מפרוייקט פר״ח‪.‬‬
‫ולתלמידים‬
‫הקהילתי‬
‫צ ה ל ה ה פ י ק א ר ו ע קהילתי ר ב ת י‬
‫כ מ ו כ ל יזם‪ ,‬ה ק ב ו צ ו ת השקיעו ר ב ו ת‬
‫ל ר א ו ת מיגוון תוצרים ב נ ו ש א ירושלים‪:‬‬
‫והפעילויות ניתנו ע ל ידי הורים וםטודנסים‬
‫הקהילתית‬
‫לסיכום נ ו ש א ירושלים‪ ,‬ב י ת ה ס פ ר‬
‫מ ו פ ע י ר ח ו ב שונים‪ ,‬צילומים‪ ,‬דוכני מזון ועוד‪.‬‬
‫ב ש י ת ו ף המתנ״ם המקומי‪ ,‬ש ב ט הצופים‪,‬‬
‫ה ס פ ר ש מ ע ו ה ר צ א ו ת מ פ י הורים בנושאים‬
‫תאונות ב ב י ת ובחוץ‪ .‬כן קיבלו הורים ומורים‬
‫ש ל דוכנים ש ב ה ם ימכרו דברים שהילדים‬
‫הגיל ה מ ק ב י ל ה מ״עמיאל־רמב״ם״ למדו‪,‬‬
‫ב ה מ ש ך ‪ ,‬מ ת ו כ נ ן טיול מ ש ו ת ף לירושלים‬
‫בית‬
‫‪¡111‬‬
‫מווו‬
‫ממ״ד‬
‫בדרום ת ל אביב ובית‬
‫הספר‬
‫‪:‬‬
‫‪::::::::::::::••::‬ל‪::•::‬‬
‫ת‬
‫היו‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ת‬
‫מ‬
‫י‬
‫ע ל ט ה ר ת הקהילה‪) .‬הורים ותושבים(‪,‬‬
‫צ‬
‫ג‬
‫‪1‬‬
‫ם‬
‫בין‬
‫ק ש ר י ם בין ההורים ל ת ל מ י ד י ם ואפילו‬
‫הורים לילדיהם‪.‬‬
‫נקודה נ ו ס פ ת היא שכיום‪ ,‬י ו ת ר מ ב ע ב ר ‪,‬‬
‫ותלמידים חברי ההנהגה הכינו חידון מעניין‬
‫ההורים מעונ״נים להיות מ ע ו ר ב י ם בתכנים‬
‫נושא פרסים‪.‬‬
‫הנלמדים‪ ,‬ו ב ב י ת ה ס פ ר הקהילתי ה ד ב ר‬
‫אכן מ ת ב צ ע בפועל‪.‬‬
‫ה ח ל ק האחרון ש ל ה כ נ ס היה דיון פ ת ו ח‬
‫א ח ת ל ח ו ד ש ‪ ,‬יוצאת קבוצה מ ב י ת ה ס פ ר‬
‫הקהילתי‬
‫בנושא‪ .‬ניתן ל ס כ ם א ת הדיון בכך‪ ,‬ש ג ם‬
‫״ י ח ד י ו ״ ב ר ע נ נ ה לטיולי‬
‫כ ל א ח ד ר ו א ה א ת ב י ת ה ס פ ר הקהילתי‬
‫מ ש פ ח ו ת ע ם מדריכה מ״נתיב׳ לכת״‪.‬‬
‫בקבוצה‬
‫בזווית ראייה ק צ ת שונה‪ ,‬הרי ש כ ו ל ם‬
‫מ ש ת ת פ ו ת מ ש פ ח ו ת ש ל תלמידי‬
‫בוגרים‬
‫היו‬
‫ת מ י מ י דעים ש ב י ת ה ס פ ר הקהילתי פ ו ת ח‬
‫ב י ת ה ס פ ר ‪ ,‬עליהם נמנים גם ת ל מ י ד י ם‬
‫אפשרויות‬
‫ש כ ב ר סיימו א ת ב י ת ה ס פ ר ‪,‬‬
‫משפחות‬
‫אם‬
‫ר ב ו ת ומגוונות ובהחלט מהווה‬
‫ת פ נ י ת ח ש ו ב ה בחינוך ש צ ר י ך ל ה ת א י ם‬
‫מדריכי החוגים ועוד‪ .‬כ ך נ ו צ ר‬
‫את‬
‫ע צ מ ו ל ש נ ו ת ה־‪.2000‬‬
‫גרעין ש ל מ ש פ ח ו ת מטיילות‪.‬‬
‫א׳ א פ ש ר לסיים בלי לציין ש ה כ נ ס‬
‫מעניין היה ל ע ק ו ב א ח ר ה ת ג ב ש ו ת הקבוצה‬
‫מתוכנן למופת‪ ,‬החל מהתערוכה שהיתה‬
‫היה‬
‫ב מ ש ך השנה‪ .‬בתחילה‪ ,‬כ ש ע צ ר ו לאכול‪,‬‬
‫בכניסה‪ ,‬בה הציגו ב ת י ס פ ר קהילתיים‬
‫י ש ב ה כ ל מ ש פ ח ה לחוד‪ .‬ע ת ה ״פותחים‬
‫רעיונות לגבי מ ק ו מ ו ש ל ב י ת ה ס פ ר‬
‫שולחן״ ויש כיבודים הדדיים‪.‬‬
‫המשפחות‬
‫הקהילתי‬
‫ה מ ט י י ל ו ת כ ב ר ביקרו ה ש נ ה‬
‫ב ש נ ו ת ה־‪ .2000‬ה ת כ נ י ת‬
‫המעניינת‪ ,‬העמידה בלוח הזמנים‪ ,‬ואפילו‬
‫בהרי ירושלים‪ ,‬ירדו לים המלח‪ ,‬סיירו‬
‫ה ג ש ת הכיבוד היתה נאה ו א ס ת ט י ת ‪.‬‬
‫בניצנים‪ ,‬נהנו מ ה ק ר י ר ו ת והמים ב נ ח ל ב צ ת‬
‫וכמובן אחרון אחרון חביב‪ ,‬הצוות ה נ ה ד ר‬
‫ושרך‪,‬‬
‫ולקראת ס ו ף ש נ ת הפעילות מ ת כ נ נ ת‬
‫הקבוצה ס ו ף ש ב ו ע ב א צ ב ע הגליל והגולן‪.‬‬
‫ש ע ו ש ה עבודתו נ א מ נ ה וראוי ל ה ע ר כ ה‬
‫תערובת‬
‫מיצגים בנושא בתי הספר‬
‫הקהילתיים בשנות‬
‫‪.2000‬‬
‫ותודה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫במתנ״סימ ‪194‬‬
‫הספר הקהילת״ס‬
‫בבית‬
‫ה ס פ ר הקהילתי ע ״ ש י א נ ו ש ק ו ר צ י ק‬
‫לשמירה‬
‫ידיעות‬
‫על ב ר י א ו ת תקינה ו ל ה ע ש י ר‬
‫את‬
‫ה מ ש ת ת פ י ם ב כ ל ה ק ש ו ר לאורח‬
‫חיים ב ר י א ולהביא ל מ ו ד ע ו ת ה ת ו ש ב י ם‬
‫חשיבותן‬
‫את‬
‫ש ל הבדיקות ה מ ק ד י מ ו ת ‪ .‬הקהילה‬
‫ו מ ו ס ד ו ת לקחו ח ל ק פ ע י ל בהפנינג‪ :‬ק ו פ ת‬
‫חולים‪ ,‬צ ו ו ת מ ת נ ד ב י ם ש ל ב י ת החולים‬
‫בהחלט ל ר א ו ת ב ר מ ת מ ו ר י ה ‪ ,‬כיצד‬
‫״שערי צדק״‪ ,‬דיאטנית‪ ,‬״יד ש ר ה ״ מד״א‪,‬‬
‫ה מ ט ר ו ת ה ר ב ו ת עליהן עבדנו ב ע ב ר ‪ ,‬מ צ א ו‬
‫המועצה‬
‫כ ו ר מ א ח ד ב ת כ נ י ת הלימודית ה ב י ת ־ ם פ ר י ת‬
‫קהילה‬
‫ובתהליך בנייתה‪.‬‬
‫מחלבות‬
‫כ ל זה ה ו ש ג ב נ ו ש א ה מ מ ק ד ש ל ה ש נ ה ‪:‬‬
‫וכמובן הורים תלמידים ומורים‪.‬‬
‫ה פ כ ו ב ע ז ר ת ההורים והמורים ותלמידי‬
‫בהזדמנות אחרת‪.‬‬
‫הלאומית ל מ נ י ע ת תאונות‪ ,‬שירות׳‬
‫הכיתות‬
‫פ ר ו י י ק ט א י מ ו ץ גנים נ מ ש ך גם השנה‪,‬‬
‫ו מ ש פ ח ה ש ל ע י ר י ת ירושלים‪,‬‬
‫במטרה‬
‫ש ט ר א ו ם ‪ ,‬ר ש ו ת ה ס פ ו ר ט העירונית‬
‫ל ר כ ך א ת ה מ ע ב ר מ ן הגן ל כ י ת ה‬
‫אי‪ .‬כ ל ש ב ו ע בימי ש ל י ש י הגיע ב ש ע ו ת‬
‫מהפעלות‪,‬‬
‫הגבוהות ל פ י נ ו ת ש ק ט ו ת בירושלים‬
‫ו ל מ ש ך ש ב ו ע ימים חוו ה ת ל מ י ד י ם ב ק ב ו צ ו ת‬
‫גיל מ ע ו ר ב ו ת א ת החיים בירושלים‪.‬‬
‫ה ת ר ו מ מ ו ת הרוח ו ה ר ג ש ת הסיפוק ש ל‬
‫הבוקר גן ל ב י ת ס פ ר ונהנה מפעילויות‪,‬‬
‫״החינוך הסביבתי״‪ ,‬בו שילבנו‪ :‬עבודה‬
‫משתפת‬
‫ה ל נ ה ‪ 01‬ע‬
‫‪¿ 5‬‬
‫נ ע ר ך הפנינג ב ר י א ו ת ש מ ס ר ת ו ‪ :‬ל ח נ ך‬
‫מוקד‬
‫ירושל״ם‬
‫אפשר‬
‫תמוז תשנ׳יג‪ .‬יולי‬
‫‪1993‬‬
‫משהייה ב מ ק ו ם ואפילו מ ה צ ג ה ‪.‬‬
‫השותפים‬
‫כל‬
‫היתה אדירה‪.‬‬
‫לקהילה‪ :‬הורים‪ ,‬מ ו ר י ם ותלמידים‪,‬‬
‫אינטגרציה בין מ ק צ ו ע י ת ‪ ,‬ה ת נ ס ו ת בלמידה‬
‫ע צ מ א י ת וניצול נכון ש ל זמן ו מ ר ח ב פיסי‪.‬‬
‫בבית‬
‫ב י ת ה ס פ ר הקהילתי ״ א ו ר נ י ם ״ ב ר א ש ו ן‬
‫מוקד‬
‫מרכז‬
‫ה ס פ ר ז י ב ו ס י נ ם ק י ביססנו א ת ה ק ש ר‬
‫ע ם ההורים ד ר ך ההנהגות ה כ י ת ת י ו ת וכדי‬
‫לקדם‬
‫א ת התהליך מ ת ג ב ש ת תכנית‬
‫הנחייה למחנכים ולהורים ל ש נ ה הבאה‪.‬‬
‫ל צ י ו ן תכנן וביצע מ פ ג ש מעניין‬
‫וילדים‪.‬‬
‫למחלקות‬
‫ש ל מ ה אבם‪ ,‬נועם מאיר׳‬
‫ל מ ד ע י ה ה ת נ ה ג ו ת ועבודה‬
‫סוציאלית וגייסו סטודנטים ל ה נ ח ו ת תהליכים‬
‫חברתיים‬
‫א ו ת ם ל כ ל הילדים ״חשוכי״ הסיפורים‪.‬‬
‫ל ט ו ב ת הכיתות‪ .‬ה ם‬
‫פנו‬
‫בכיתות‪.‬‬
‫ה מ פ ג ש היה ש י א ש ל פ ע י ל ו ת ק ה י ל ת י ת‬
‫כ ך ניתנה ל ס ט ו ד נ ט י ם ה ז ד מ נ ו ת ח ש ו ב ה‬
‫ש ל נ ו ש א ש נ ל מ ד ב ש כ ב ו ת ה׳־ך‪ :‬המעשיר!‪.‬‬
‫להנחות‪ ,‬ב ה ד ר כ ת מ ו ר י ה ם באוניברסיטה‪,‬‬
‫ולתלמידים ניתנה הנחייה חשובה‪.‬‬
‫יום ס פ ו ר ט ל ת ל מ י ד י ם ולקהילה‪ ,‬כשלפניו‬
‫שותפים‬
‫ברמת‬
‫ש ר ת הוקם מ ר כ ז ל מ י ד ה ל ת פ א ר ת‬
‫ב נ ו ש א ירושלים‪ ,‬ש ז כ ה לציון ל ש ב ח ב ת ח ר ו ת‬
‫שאורגנה ע ל ידי ה מ ר כ ז י ם הפדגוגיים ל ה כ נ ת‬
‫חומרי למידה ל א ם פ ר ״ ם ‪ .‬תודה מיוחדת‬
‫היו‬
‫בבית‬
‫ל מ ש ח ק י ם ב ת ח נ ו ת כפעילים‬
‫ו כ ש ו פ ט י ם ואחר כ ך חזו ב מ ו פ ע ה ת ע מ ל ו ת‬
‫ש ל הילדים‪ .‬היום ת ר ם מ א ו ד ל ג י ב ו ש‬
‫ש ל ה כ י ת ו ת ולחיזוק ה ק ש ר‬
‫החברתי‬
‫ ש ר י אלבז‪.‬‬‫ב י ת ה ס פ ר הקהילתי לוי א ש כ ו ל ב ל ו ד מ י ק ד‬
‫בין הפעילויות ה ש ו נ ו ת ש ל ב י ת ס פ ר ת ל ״‬
‫פ ר נ ק ל יש ג ם ת כ נ י ו ת ל א י מ ו ץ‬
‫‪,‬‬
‫בית‬
‫התיאטרון‬
‫בהורים ליום א ר ו ך ש ל סיור בירושלים‪.‬‬
‫בשכונה ו ה מ פ ע ל הגדול הוא ה ת י א ט ר ו ן‬
‫הקהילתי‪ .‬כ י ת ו ת ג׳־ו׳ ל ו מ ד ו ת א ת ת ו ל ד ו ת‬
‫והם‬
‫התיאטרון‪ :‬התיאטרון הפרימיטיבי‪ ,‬היווני‪,‬‬
‫ה ת ו צ א ה ‪ :‬ת ל מ י ד והורה ״רואים״ ש מ ו נ ה‬
‫קומדיה דל‪-‬ארטה‪ ,‬ש ״ ק ס פ י ר ‪ ,‬מ ו ל ״ ר ‪ ,‬ה פ ר ם‬
‫מסלולי טיול שונים בבירה ב ת ק ו פ ת ש ה י י ת ם‬
‫כסיכום ל נ ו ש א מ פ י ק י ם תלמידים‪ ,‬הורים‬
‫ומורים מ ח ז מ ר כ ש כ ו ל ם ש ו ת פ י ם ל כ ל ת ח ו מ י‬
‫העתיקה והחדשה‪ ,‬ביקור במוזיאונים‪ ,‬מסלולי‬
‫תפאורה‪ ,‬תלבושות‪ ,‬תזמורת‪,‬‬
‫הקונצרטים‬
‫מ ח ו ל ושחקנים‪.‬‬
‫השנה הועלו ש ל ו ש ה ו פ ע ו ת מ ר ש י מ ו ת‬
‫לאזרום‪ ,‬ה פ ו ע ל ב מ י נ ה ל ת מ ש ו ת פ ת ע ם‬
‫בכר‪.‬‬
‫ה צ ה ר ״ ם ‪ ,‬באווירה חגיגית ו ת ר ב ו ת י ת ‪ ,‬בליווי‬
‫הקהילתי ש ל ב י ת ס פ ר ח ל מ י ש‬
‫להצלחה‬
‫הקונצרטים מגוונים מ א ו ד ו מ ת ר כ ז י ם ב ד ר ך‬
‫כ ל ל ס ב י ב נ ו ש א מ ו ג ד ר כ מ ו ‪ :‬כלי נ ש י פ ה‬
‫מ מ ת כ ת או כלי מ י ת ר וכוי‪.‬‬
‫רבה‪.‬‬
‫ה פ ר ו י י ק ט מ ת ב צ ע ב ש י ת ו ף מ ד ו ר המוסיקה‬
‫מ ו ע צ ת ב י ת ה ס פ ר תכננה‪ ,‬ההנהגות‬
‫הוסיפו מ ש ל עצמן‪ ,‬וכולם הפכו ביחד‬
‫את‬
‫ב י ת ס פ ר ע פ ר י ם לירושלים זוטא‪ .‬ה כ י ת ו ח‬
‫ב״אמנות לעם״‪ ,‬ה מ ת נ ״ ם ו ה א ג ף לחינוך‬
‫בעירית דימונה‪.‬‬
‫בית‬
‫ה ס פ ר ‪ ,‬״ערב ירושלים״‪ ,‬ש כ ל ל ה ר צ א ה‬
‫ב נ ו ש א ‪ :‬״כובעים בירושלים״ ושירה בציבור‪.‬‬
‫ב ג י ל ה ג ׳ נ ע ר ך דיון ב מ ל י א ת הורים ומורים‬
‫ב נ ו ש א ‪ :‬קיצור ש ב ו ע העבודה ב מ ע ר כ ת‬
‫ההורים ש ל ב י ת ה ס פ ר ש ח ״ ל יצאו‬
‫ל ח מ י ש ה ימי לימוד‪ .‬נ ר א ה ש ה ר ו ח ה כ ל ל י ת‬
‫לטכנודע‪ .‬היו אלה הורים מוועדי הכיתות‬
‫ש ל ההורים נ ו ש ב ת לכיוון ה א ר כ ת‬
‫הלימודים ו ה ע ש ר ת ו ‪ ,‬א ך ל א ב כ ל מ ח י ר‬
‫ע ל חשבון הלימודים ביום שישי‪.‬‬
‫שקיבלו צ ׳ ו פ ר ע ל ת ר ו מ ת ם ‪ ,‬נהנו מ ס י ו ר‬
‫יום‬
‫ולא‬
‫לימוד׳ מעניין וזכו בעניין מ ש ו ת ף נ ו ס ף לשוחח‬
‫בו ע ם ילדיהם שביקרו גם כן בטכנודע‬
‫מתקיימים בשעות‬
‫אחר‬
‫ה ס ב ר י ם ב ה ם נ ח ש ף ה ק ה ל למוסיקה‪ ,‬מ כ י ר‬
‫ק ר ב ו ת ‪ ,‬ש כ ו נ ו ת ועוד‪.‬‬
‫לסיכום ה נ ו ש א בקהילה‪ ,‬התקיים ב מ ת נ ״ ם‬
‫באולם ז ׳ ר א ר‬
‫בשנה‪.‬‬
‫ב ב י ת ה ס פ ר היסודי‪.‬‬
‫בסיורים ה ו ש ם ד ג ש ע ל ביקור ב א ת ר י העיר‬
‫ההפקה‪:‬‬
‫ומעלה( בין ש ל ו ש ה ל א ר ב ע ה קונצרטים‬
‫הופיע בפני ילדי ב י ת חולים םורוקה וזכה‬
‫מסלולי הטיול ה ו ת א מ ו ל כ ל ש כ ב ת גיל‬
‫הצרפתי‬
‫הורים וילדים )תלמידים מ כ י ת ו ת ג׳‪ ,‬ד׳‬
‫שבוע‪ ,‬פ ע י ל ו ת ש כ ב ת י ת ב ת ח ו מ י‬
‫יצירה‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬שירה‪ ,‬ס פ ר ו ת ועוד‪ .‬נ ק ו ד ת‬
‫ח ל ק מ ת כ נ י ת ר ב ־ ש נ ת י ת ש ל סיורים בעיר‪.‬‬
‫והמחזמר‪.‬‬
‫״מוסיקלי׳‪ .‬ב מ ס ג ר ת ת כ נ י ת זו מ ק ב ל י ם‬
‫ולומד ע ל כלי הנגינה ונהנה מ ה א ז נ ה ליצירות‪.‬‬
‫ה ש י א בפעילות‪ ,‬יציאת ה ת ל מ י ד י ם מלווים‬
‫אבות‪ ,‬חונכות לילדי הגן‪ ,‬ש י ת ו ף ע ם מ ו ס ד ו ת‬
‫בשם‬
‫מוקד‬
‫דרום‬
‫עם‬
‫הקהילה‪.‬‬
‫במשך‬
‫ה ס פ ר הקהילתי ״ ר ב י ב י ם ״ ב ד י מ ו נ ה‬
‫מ ו פ ע ל ת מ ז ה ש ב ע שנים‪ ,‬ת כ נ י ת ייחודית‬
‫ל מ ו ר ה ל א ו מ נ ו ת — אהובה בן א ו ר ו ל ר כ ז ת‬
‫ע״ש‬
‫האוניברסיטה‬
‫ב ב י ת ה ס פ ר הקהילתי ס מ ר ה ה ע מ ק נ ע ר ך‬
‫צעדו הילדים ב ר ח ו ב ו ת ה כ פ ר ‪ .‬ההורים‬
‫לשון‬
‫של‬
‫ויענקל׳ה ׳עקובסון ס פ ר ו סיפורים והקדישו‬
‫א ר ו ע " ‪ 2 5‬ש נ ה לאיחוד ירושלים״ אורגן‪ ,‬הוכן‬
‫ובוצע ע ל ידי צוות מ ש ו ל ב ש ל הורים‪ ,‬מורים‬
‫ב ע ו מ ר מ צ א ו ד ר ך לגייס א ת מ ש א ב י‬
‫מ ס פ ר י ם ‪ .‬יום׳ אלפי ס י פ ר והנחה‪,‬‬
‫והמספרים‬
‫ההנהגות‬
‫הכיתתיות בבית ס פ ר ד פ נ ה‬
‫׳מוסיקלי׳‬
‫בדימונה‪ :‬קונצרטים‬
‫מוסברים להורים ולילדים‬
‫במתנ״סימ ‪194‬‬
‫‪19‬‬
‫תמת תשנ״ג‪ ,‬יולי‬
‫‪1993‬‬
‫*‪ ...:•::1:«:‬ן‪:‬‬
‫הספר הקהילתיים ק ן ^ ה ל נ ה ‪ 1‬ם ע‬
‫ק י י ט נ ת‬
‫מ ו ב נ י ת‬
‫ל ב ו ‪ /‬ד ‪.‬‬
‫א '‬
‫ב ב י ת ה ס פ ר הקהילתי ״אורים״ ב ק ו י ת ים‬
‫מאת עליזה גרינוולד‬
‫בשבוע‬
‫בבית‬
‫ה ס פ ר הקהילתי ר י נ ה ב ׳ התקיים‬
‫ש ב ו ע בריאות‪ ,‬ב ה ש ת ת פ ו ת ר ו פ א י ם ואחיות‪.‬‬
‫הכפר זכתה להרצאות‪ ,‬לבדיקות‬
‫קהילת‬
‫הראשון ש ל ח ו פ ש ת הפסח‬
‫התקיימה קייסנה מיוחדת במינה בבית‬
‫ה ס פ ר ה ק ה י ל ת י " א ו ר י ם ״ ב ק ר י ת ים‬
‫— ק י י ס נ ת מ ו כ נ ו ת ל כ י ת ה אי‪.‬‬
‫ו ה מ ל צ ו ת לטיפולים‪ .‬ב כ ך ת ר ם ב י ת ה ס פ ר‬
‫להגברת‬
‫ה מ ו ד ע ו ת ל ב ר י א ו ת ציבור‪.‬‬
‫זה מ ס פ ר שנים מ ש ת ד ל מ ו ס ד כ ב י ת ס פ ר‬
‫קהילתי להיות ק ש ו ב ל צ ר כ ׳ הקהילה‪.‬‬
‫הצוות רואה א ת גני הילדים כ ח ל ק מ ב י ת‬
‫בבית‬
‫ה ס פ ר הקהילתי א ל ג ו ז א ל ׳ ש ב כ פ ר‬
‫ה ס פ ר ‪ ,‬שכן הם עתידים להיות ת ל מ י ד י ם‬
‫מ נ ד א התקיים יום עבודה ב ה ת נ ד ב ו ת ש ל‬
‫ב ע ת י ד ולכן ח ש ו ב ל ט פ ח אותם‪ .‬טיפוח גני‬
‫הורים‪ ,‬מורים וילדים‪ .‬כ מ ו כן‪ ,‬התקיים ש ב ו ע‬
‫הילדים מ ת ק י י ם כ ל ה ש נ ה על ידי מ פ ג ש י ם‬
‫הבריאות‬
‫ב ה ש ת ת פ ו ת כל בתי הספר‪.‬‬
‫קבועים בין הגנים ל כ י ת ו ת בית ה ס פ ר ‪.‬‬
‫ה ש נ ה החליט הצוות לקיים ״טיפוח״ מ ס ו ג‬
‫אחר‪ .‬החלטנו ל ה פ ג י ש א ת ילדי הגנים עם‬
‫יום סיכום ל נ ו ש א איכות החיים והסביבה‬
‫נערך בבית ה ס פ ר כרכור‪ .‬הנושא נלמד‬
‫ל א ו ר ך ה ש נ ה ב ת כ נ י ת ש נ ת י ת ל כ י ת ו ת א׳ עד‬
‫ו; בתכנון מ ש ו ת ף ש ל הורים‪ ,‬מורים וילדים‪.‬‬
‫נ ע ר ך יריד אביזרים שייעודם ל ת ר ו ם ל ש מ י ר ת‬
‫הניקיון ב ר ש ו ת הרבים‪ ,‬כמו מ ט א ט א י ם ‪.‬‬
‫ת י ב ו ת דואר‪ ,‬אדניות‪ ,‬ש ל ט י ע ץ ועוד‪.‬‬
‫הורים‪ ,‬ת ל מ י ד י ם ו ת ו ש ב י ם הוזמנו ל ב ח ו ר‬
‫ה ס פ ר ב ח ו פ ש ו ת ה פ ס ח ‪ .‬ב ח ו פ ש ה בית‬
‫בית‬
‫ה ס פ ר ריק מ ת ל מ י ד י ם וילדי הגנים ״קיבלו״‬
‫את‬
‫ב י ת ה ס פ ר ל ש ב ו ע ש ל ם ‪ ,‬הכירו א ת‬
‫מבני! השונים‪ ,‬וכמובן א ת הכיתות בהם‬
‫ילמדו‪ ,‬נ פ ג ש ו עם ח ל ק מ ה צ ו ו ת ש א י ת ו יבואו‬
‫ב מ ג ע ב ש נ ה הבאה‪ ,‬ועם ילדי גנים שונים‪.‬‬
‫ה מ ו ע ד נ ב ח ר מ ת ו ך מ ח ש ב ה שלהורים רבים‬
‫אין סידור מ ת א י ם לילדיהם וההיענות אכן‬
‫גדולה‪.‬‬
‫ו ל ש מ ו ע ה ר צ א ה א ח ת מ ת ו ך ש מ ו נ ה שהוצעו‬
‫היתה‬
‫ב נ ו ש א איכות חיים‪ .‬א ת ה ה ר צ א ו ת ת ר מ ו‬
‫״ ק ״ ס נ ת מ ו כ נ ו ת ל כ י ת ה אי״ — ב כ ו ת ר ת זו‬
‫היתה "יום ב ט י ח ו ת בדרכים״ — יום זה‬
‫רבים ציינו ש ה ק ״ ט נ ה ת ר מ ה ר ב ו ת‬
‫מומחים בנושאי מים‪ ,‬מ נ י ע ת זיהום אוויר‪,‬‬
‫יש בעצם שני חלקים‬
‫ר ע ש ‪ ,‬ש י מ ו ר פ י נ ו ת ח מ ד ועוד‪ .‬ההיענות‬
‫ואכן הפעילויות היו ב ה ת א ם ‪ .‬הילדים ישבו‬
‫הוקדש‬
‫ה ר ב ה וההדים הטובים שהגיעו מ ת ו ש ב י ם ‪,‬‬
‫ב כ י ת ו ת ) כ י ת ו ת א׳ ב ש נ ה הבאה(‪ ,‬עסקו‬
‫ה ס פ ר ‪ .‬הילדים עסקו ב מ ש ח ק י סימולציה‪,‬‬
‫שמצפה‬
‫הורים ותלמידים הצדיקו א ת ה מ א מ ץ ‪.‬‬
‫במיומנויות מוכנות שונות ומגוונות‪ ,‬בפעילויות‬
‫צ פ ו ב ס ר ט ועסקו באמנויות ס ב י ב הנושא‪.‬‬
‫ציינו ש ל א נהנו מ ה ר ג ע שהיו צריכים ל ל כ ת‬
‫ס פ ו ר ט ‪ ,‬יצירה‪ ,‬מ ח ש ב י ם ואפילו סיול לגן‬
‫בסיום הקייטנה קיבלו ההורים והילדים ד ף‬
‫הביתה‪...‬‬
‫ז‬
‫ו ע ד ת היגוי ב י ת ס פ ר י ת פ ו ע ל ת מ ז ה ש ל ו ש‬
‫שנים‬
‫בבית ה ס פ ר ר י מ ו נ י ם ש ב ס ב ע ו ן ‪.‬‬
‫ש א ל ו ת ‪ ,‬ת ה י ו ת ו ה ת ל ב ס י ו ת היו מ נ ת ח ל ק ם‬
‫ש ל ה מ נ ה ל ת ‪ ,‬ה מ ו ר י ם וההורים ח ב ר י ו ע ד ת‬
‫ההיגוי — מ׳ אנחנו? מ ה אנחנו? מ ה ם‬
‫ה ס מ כ ו י ו ת ש ל נ ו ? א מ ר ו ועשו‪ .‬ה ת ו צ א ה‬
‫— מ ס מ ך מקצועי ה ע ו מ ד כ״נר לרגלי״‬
‫‪ -‬״קייטנה״ ו״מוכנות״‬
‫החיות בחיפה‪ .‬גולת ה כ ו ת ר ת בקייטנה‬
‫מ ש ו ב וההדים אכן היו חיוב״ם ביותר‪ .‬הורים‬
‫והרגשת‬
‫מ נ ה ל ת ב י ת ה ס פ ר ‪ ,‬הגב׳ נאוה מורינו‪,‬‬
‫להפחתת‬
‫ל ה ם ב ב י ת ה ס פ ר ‪ .‬ילדים רבים‬
‫תלמידי בית הספר הקהילתי בשקד זכו‬
‫במקום הראשון בחידון ירושלים הארצי ת ש נ ״ ג‬
‫מאת חגית אמסטרדם‬
‫ה א נ ש י ם ל א ו ר ך השנה‪ .‬ש ב י ע ו ת הרצון‬
‫ה ס י פ ו ק הם מ נ ת ח ל ק ם מאז‪.‬‬
‫ל ה כ ר ת ה ד ר ך הבטוחה ל ב י ת‬
‫ח ר ד ו ת א צ ל הילדים מ מ ה‬
‫כמורה בבית ה ס פ ר ה מ מ ל כ ת י קהילתי‬
‫ב י ת ה ס פ ר לעידוד ותמיכה במועמדים‪.‬‬
‫ב מ י ו ח ד בשינוי ה מ ו ע ד ש ל הטיול ה ש נ ת י‬
‫ובהיוודע זכייתם )בין ע ש ר ת ה מ ו ע מ ד י ם (‬
‫ש ל כיתת המתמודדים‪ ,‬א ש ר איפשר‬
‫ועלייתם ל ש ל ב ה ב א כנציגי השומרון‪ ,‬מ י ד‬
‫אזור׳ לישוב׳ צפון השומרון‪ ,‬הרהרנו‬
‫נרתם‬
‫בית ה ס פ ר ב מ ר ץ ר ב לעזרה‬
‫לתלמידים‬
‫תלמידי‬
‫ל ע ו ד ד א ת חבריהם‪ .‬וכך‪ ,‬זכו כ ל‬
‫ה כ י ת ה להיות ח ל ק מ ק ה ל הצופים‬
‫ר ב ו ת הן ב מ ס ג ר ת ה צ ו ו ת והן ב מ ס ג ר ו ת‬
‫ותמיכה‬
‫שהתבסאה בעזרת הספרנית‬
‫שוודאי ל מ ד ונהנה מ ט ק ס החידון ש נ ע ר ך‬
‫על כ ל כללי ה מ ש ח ק וה״חוקים״ הטכניים‬
‫ש ו נ ו ת ‪ ,‬כ י צ ד מ מ מ ש א ת •עודו ב י ת‬
‫שעמדה‬
‫ל ר ש ו ת המתמודדים כל ש ע ו ת‬
‫ב מ ג ד ל דוד בירושלים‪ ,‬ת ו ך ש ה ו א נ ת ר ם‬
‫ואינם מ א פ ש ר י ם סטייה לכאן או לכאן‪.‬‬
‫ה ס פ ר ה ק ה י ל ת י ‪ .‬היום‪ ,‬ל א ח ר ז כ י י ת ם ש ל‬
‫הלימודים ואחריהם‪ .‬מ ח נ כ ת כיתה‪,‬‬
‫מספרת‬
‫ב ב ד י ח ו ת כ׳ חברי הוועדה מ ק פ י ד י ם‬
‫בני עדי וחברו ל כ י ת ה א ר י א ל גור בחידון‬
‫ירושלים הארצי‪ ,‬למדתי‪ ,‬הרגשתי‬
‫בבית‬
‫ה ס פ ר הקהילתי‬
‫״מצפור״ שבבני‬
‫י ה ו ד ה — ר מ ת ה ג ו ל ן התקיים ״יום הזבל״‪,‬‬
‫שמסרתו‬
‫שתרמה‬
‫רבות מהידע הרב כמורה‬
‫להיסטוריה‪ ,‬ו ש ו ת פ ו ת ש ל א מ ת איתנו‬
‫ל א ו ר ך התהליך‪.‬‬
‫ו נ ה נ י ת י מ ע ו ב ד ה זו‪ ,‬ו ב ר צ ו נ י ל ס פ ר מ ע ס‬
‫ההורים‬
‫מ מ כ ל ו ל ה ח ו ו י ו ת ש ח ו ו י ת י ב ת ק ו פ ה זו‪.‬‬
‫ב ת ק ו פ ה זו פ ר צ ה‬
‫ש ב י ת ת המורים‪,‬‬
‫ש א פ י ל ו היא ל א ה פ ר י ע ה ל ת ה ל י ך קידום‬
‫מ י ח ז ו ר א ש פ ה מ ה ס ב י ב ה הקרובה‪.‬‬
‫א ש ר הוסעו ל ב י ת ה ס פ ר‬
‫ב ג י ב ו ש ח ב ר ת י ו ב ק ר י א ו ת עידוד ל מ ת מ ו ד ד י ם ‪.‬‬
‫ב נ ו ס ף ל ת ל מ י ד י ם ‪ ,‬נוכחו ב ע ר ב מהנה זה‬
‫ח ל ק מ צ ו ו ת המורים‪ ,‬נציגי ועד ההורים‬
‫ה ב י ת ס פ ר י ונציגי ה מ ת ר י ס ‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬ל מ ד ת י פ ר ק מ ש מ ע ו ת י בהבנה‬
‫עמוקה‬
‫ש ל מ ה ו ת ב י ת ה ס פ ר הקהילתי‪.‬‬
‫אין ס פ ק ‪ ,‬ש ס ו ד ההצלחה והזכיר! ב מ ק ו ם‬
‫אספו‪ ,‬מיינו ובנו מ ע ץ — דגם ש ל עיר; מנייר‬
‫עם היבחרם ש ל שני ה מ ו ע מ ד י ם מ ב י ת‬
‫התלמידים‬
‫— ש ל ט י ם ו ס י ס מ א ו ת וממיכלים — כלי‬
‫ספרנו‪ ,‬יצאנו לחידון האזורי ב ח ס ו ת מ ת נ ״ ם‬
‫לעבודה בספריה‪ .‬אציין א ת מ א מ צ י ו ש ל‬
‫ה ר א ש ו ן בחידון הארצי הם ת ו צ א ה ש ל‬
‫אחסון שונים‪.‬‬
‫שומרון‪ .‬כ ב ר ליציאה זו ה צ ט ר פ ה מ ש פ ח ת‬
‫מ נ ה ל ב י ת ה ס פ ר ועזרתו‪ ,‬ש ב א ו ליד׳ ביטוי‬
‫שילוב כ ל ה ג ו ר מ י ם ב ש ו ת פ ו ת א מ י ת י ת זו‪.‬‬
‫‪ 11‬ל ‪1) 0 ! 71 3‬‬
‫‪ 81.1111.^1.1111‬י|ך ןן* * ]ן‬
‫ר א ש ה מ מ ש ל ה מבקר בבית ה ם פ ר‬
‫עמיאל רמב״םב ת ל אביב‬
‫הקהילתי‬
‫כנם מ ו ע צ ו ת תלמידים‬
‫ש ל בתי הספר הקהילתיים‬
‫מאת רחל רוזן‬
‫חדשניים‪ ,‬מקוריים וברי־ישום‪.‬‬
‫ע ל פ ׳ ההנחיות‪ ,‬צ ר י ך פ ר ו י י ק ט ל ע נ ו ת על‬
‫בבית הספר הקהילתי ״בן גוריון״ בגן‬
‫צרכי הקהילה‪ .‬בתכנון ובביצוע אמורים‬
‫יבנה התקיים לאחרונה כנס של מועצות‬
‫להשתתף‬
‫תלמידים‪ ,‬הורים וחברים‬
‫תלמידים מהאזור‪ .‬בכנס השתתפו‬
‫מהקהילה‪.‬‬
‫תלמידים מבתי הספר מרחובות‪,‬‬
‫מעניינות ביניהן — ה ק מ ת פ א ר ק ב ש ט ח‬
‫מרמלה ומראשון לציון‪.‬‬
‫ב י ת ה ס פ ר ‪ ,‬ע ר י כ ת ס ק ר ישוב׳ ל א י ת ו ר‬
‫ה ת ל מ י ד י ם הגישו ה צ ע ו ת‬
‫צרכי הקהילה וניסיון ל ע נ ו ת ע ל ח ל ק‬
‫מ ט ר ו ת הכנס היו‪:‬‬
‫מ ה צ ר כ י ם ‪ ,‬חוג ד ר מ ס ׳ ב ש י ת ו ף ההורים‬
‫א‪ .‬ל ש ו ב ולהבהיר ל ת ל מ י ד י ם א ת ת פ י ס ת‬
‫והקהילה‪ ,‬החוג יהיה פ ע י ל בקהילה בחגים‪,‬‬
‫העולם ש ל ב י ת ה ס פ ר הקהילתי‪.‬‬
‫ב‪ .‬להביא ליד׳ מ ו ד ע ו ת — מ ה מ י ״ ח ד אותנו‬
‫‪-‬‬
‫מ ו ע צ ת התלמידים ש ל בית ה ס פ ר‬
‫הקהילתי מ ו ל מ ו ע צ ה ש ל ב י ת ס פ ר‬
‫ג‬
‫ב ט ק ס י ם וכוי‪.‬‬
‫במשוב‬
‫ש נ ע ר ך ב ת ו ם הכנס הביעו רבים מן‬
‫ה ת ל מ י ד י ם א ת רצונם ל ה ש ת ת ף בכנסים‬
‫דומים בעתיד‪ ,‬ש כ ן כנסים מ ס ו ג זה עשויים‬
‫אחר‪.‬‬
‫לתרום‬
‫״הפריה הדדית״ — דיווח ע ל פעילויות‬
‫ה ס פ ר ‪ .‬כ מ ו כן‪ ,‬א מ ר ו הילדים כ׳ הכנס נתן‬
‫מעניינות ש נ ע ר כ ו ב ב ת י ס פ ר קהילתיים‬
‫ל ה ם ה ר ג ש ה ש ל כוח ויכולת ל ב צ ע דברים‪.‬‬
‫ע ל ידי מ ו ע צ ת התלמידים‪.‬‬
‫רבות לפעילות ה ש ו ס פ ת בבתי‬
‫ה ר ג ש ה ש ל ״גחלים״‪ ,‬והבנה סובה יותר ש ל‬
‫המנחה‪ ,‬הגב׳ א ס ת ר ש ל ז י נ ג ר ‪ ,‬ס י פ ר ה‬
‫המושג‬
‫ל ת ל מ י ד י ם ע ל ת פ י ס ת העולם ש ל ב י ת‬
‫ותלמידים‪.‬‬
‫הספר‬
‫הקהילתי‪ .‬ה ת ל מ י ד י ם ס י פ ר ו על‬
‫פעילויות מעניינות ש נ ע ר כ ו ב ב י ת ס פ ר ם ‪,‬‬
‫מספר‬
‫ש י ת ו ף פ ע ו ל ה — הורים‪ ,‬מורים‬
‫גם השנה נהנו בתי הספר הקהילתיים‬
‫מפםסיבל ישראל‪.‬‬
‫קהלים שונים ומגוונים — מ ו ר ו ת ובני זוגן‪,‬‬
‫הורים פעילים‪ ,‬ילדים והורים הגיעו לאירועים‬
‫בפסטיבל‪.‬‬
‫ח ל ק ם גם סיירו ב א ת ר י ם בירושלים בסיוע‬
‫״ א ר ץ מ ו ר ש ת ״ ‪ .‬ב ת י ה ס פ ר הקהילתיים‬
‫שהשתתפו‬
‫ה ש נ ה ב מ פ ע ל הזה‪ :‬דבוסינםק׳‪,‬‬
‫ל ו ד ״מעין״ ר ב ן גוריון״‪ ,‬יבנה‪ ,‬אהל־שלום‪ ,‬ר א ש‬
‫העין‪ ,‬ר מ ת א פ ע ל ‪ ,‬ב ת י ה ס פ ר הקהילתיים‬
‫ב ק ר י ת אונו‪ ,‬ב ת י ה ס פ ר הקהילתיים בנם‬
‫ציונה‪ ,‬יחדיו‪ ,‬רעננה ״תנים״‪ ,‬״הדרים״‬
‫!״אורנים״ ב ר א ש ו ן לציון‪ ,‬ב ת י ה ס פ ר ״אלחריז׳״‬
‫ו״אהבת ציון״‪ ,‬״מיתרים״ ב מ י ת ר ‪ ,‬ב ת י ה ס פ ר‬
‫בכוכב יאיר‪ ,‬״יהלום״ ב א ש ד ו ד ו״יצחק הנשיא״‬
‫ב ק ר י ת שמונה‪.‬‬
‫פעילויות ב ה ם נטלו ח ל ק ת ל מ י ד י ם והורים‪.‬‬
‫ה ת ק י י מ ה ס ד נ ה בהנחייתה ש ל הגב׳ אתי‬
‫ה ת ל מ י ד י ם באזורנו‪ .‬אני נהנת׳ מ ה ה ס ב ר י ם‬
‫וגם מ ה פ ע י ל ו ת ‪ .‬נהניתי במיוחד מ ה ע ו ב ד ה‬
‫בקבוצות מעורבות‪ .‬כל קבוצה הגישה‬
‫ש נ ת נ ו ל׳‪ ,‬ילד קטן‪ ,‬ל ה ר ג י ש שאני יכול‬
‫ת כ נ י ת עבודה‪ ,‬ש כ ל ל ה ה ר ב ה רעיונות‬
‫ל ה ש פ י ע כ מ ו ״גדול״‪.‬‬
‫ב‬
‫?‪ "$‬לבית הספר הקהילתי עמיאל‬
‫רמב״׳ם‪ ,‬למנהלת !לצוות על‬
‫זכייתכם בפרס החינוך הדתי‬
‫לשנת הלימודים תשנ׳יג‬
‫לבית הספר הקהילתי אהבת‬
‫צי‪1‬ן על השתתפות קבוצת‬
‫תלמידים במרתון התל אביבי‬
‫הכיר‪ .‬במקזם הראש!!;‬
‫לתלמידי בית הספר הקהילתי‬
‫עמיאל רמב־׳ם על זכייתם במקום‬
‫השני‬
‫לתלמידי בית הספר הקהילתי‬
‫שקד בצפ‪1‬ן השומר!! על זכייתכם‬
‫במקום הראשון בת׳דון ירושלים‬
‫הארצי‬
‫לאסתר שלזינגר‬
‫השתתפותנו באבלך‬
‫במות עליך אביך‬
‫צוות מוקד תמ׳׳ר‬
‫ה ת ל מ י ד זיו פ ל ד ש מ כ י ת ה ו׳‬
‫— ח ב ר במועצת התלמידים‪ :‬מ ל ב ד‬
‫ההסברים עסקנו במעין גיבוש ש ל מ ו ע צ ו ת‬
‫חגי‪ ,‬בה נ ת ב ק ש ו ה ת ל מ י ד י ם ל פ ע ו ל‬
‫פססיבל ישראל‬
‫תשנ״ג‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫לרתל לזין‬
‫קבלי נא את‬
‫השתתפותנו באבלך‬
‫במות אביך‬
‫צוות מוקד מרכז‬
‫עורכת‪:‬‬
‫חברי המערכת‪:‬‬
‫מיכל שס״ן‬
‫ע נ ת זפרן‪ ,‬עודד ירקוני‪,‬‬
‫עליזה ק א מ ר י ‪ ,‬מ ל כ ה ר ו ת ם ומגי רייכמן‬
‫ר ח ׳ ר מ ז ‪ 3 3‬שיכון עליה כ פ ר ־ ם ב א ‪4 4 3 2 2‬‬
‫‪0‬לפ‪0 5 2 - 9 1 3 0 2 2 |1‬‬
‫במתנ״סים ‪194‬‬
‫‪21‬‬
‫תמח תשנ״ג‪ ,‬יולי ‪1993‬‬
‫נותנ״ס‬
‫•‬
‫ת‬
‫ב‬
‫‪11‬‬
‫ב״תכנית ש ח ר ץ‬
‫‪1‬‬
‫מאת לאה צפורי בש‬
‫"מרכז לקהילה‪ ,‬ל א ד׳ לו ש י ה א ב ד י ; מדלזח‬
‫הוא יכול להיות בטי; מקסים שאין לו‬
‫ומפואר‪.‬‬
‫נשמה‪ ,‬שאין לך עימו כל קשר‬
‫למתן‬
‫ושייכות‪ ,‬מקום‬
‫ולקבלת שירותים‪ ,‬מוקד פיזי‬
‫לשירות‬
‫טכני‪ .‬ויכול כל צוות לחפש את ה״משהו" הנוסף‬
‫תקציב ומסרים‬
‫שאינו‬
‫ובעזרתו‬
‫משפחתית‬
‫אליו‬
‫רבועים של בנייה‪,‬‬
‫הופך אותו מבנה לבית חם‬
‫שאווירתו‬
‫ושהחיוך בו אמיתי‪ ,‬שנעים לך לחזור‬
‫וחשוב לך מה נעשה בו"‪.‬‬
‫)חיים צפורי‪ ,‬טורו של מנכ״ל‪ ,‬אייר תשמ״ג(‬
‫על מנת להבין מהו אותו ״משהו״ ההופד‬
‫״בנין לבית‪ ,‬שיכון לשכונה וקהל לקהילה״‬
‫)חיים ציפורי‪ ,‬שם(‪ ,‬התבקשו תלמידי‬
‫״תכנית שוורץ״ להקים דגמי מתנ״ס‪,‬‬
‫כתרגיל סיכום לקורס ״סוגיות נבחרות‬
‫בעבודת המתנ״ס״‪.‬‬
‫מתנ״ס‬
‫עקב גל העלייה ותנופת הבנייה של השנים‬
‫האחרונות‪ .‬ה״מתנסוע״ מיועד לספק שירותי‬
‫מתנ״ס רגילים לקהילה שבה לא קיים עדיין‬
‫מתנ׳׳ס‪ ,‬לעודד תושבים לצרוך שירותים‬
‫הניתנים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬על ידי מתנ״ס ולהעניק‬
‫הכשרה מקצועית לנציגי הקהילה בארגון‬
‫פעולות קהילתיות‪.‬‬
‫בדומה לקרקס נייד‪ ,‬גם ה״מתנסוע״ מגיע‬
‫לשהות קצובה למקומות הנדרשים‬
‫כשמתקניו השונים וכוח האדם המפעיל‬
‫אותם עומדים לרשות הקהילה המארחת‪.‬‬
‫המתקנים כוללים‪ :‬קרוון ספורט‪ ,‬כדוגמת‬
‫מתקן הספורט שהפעילה החברה‬
‫למתנ״סים במשך שנים רבות ב״מחנופש״‬
‫שלה‪ ,‬קרוון בידור והרצאות המכיל וידאו‪,‬‬
‫טלוויזיה ותיאטרון בובות; קרוון רב־תכליתי‬
‫ובו משחקיה וכן חדר לצרכי מינהל‪.‬‬
‫הקרוונים חונים בצורת ״ח״ כשהחצר‬
‫בשכונת קראוונים‬
‫הצגת הדגמים נערכח בנוכחות נורית רייכמן‬
‫מורת הקורס‪ ,‬יוסי שרעבי‪ ,‬מנהל מתנ״ס‬
‫גועים‪ ,‬הארכיטקטית אסתר קרנדל־ניב‬
‫ותלמידי הקורס‪ .‬בהצגתם הסבירו צוותות‬
‫המקימים את חרציונל ורוח הדברים — את‬
‫אותו ״משהו״ מיוחד העומד מאחורי כל דגם‬
‫ואת תרגומו לאווירה‪ ,‬לתכנים ולצורה‬
‫הפיזית של המתנ״ס‪ .‬שרעבי וקרנדל־ניב‬
‫השתתפו בדיון שתתקיים לאחר מכן‪ ,‬ותרמו‬
‫לו — כל אחד מניסיונו ומנקודת מבטו‬
‫המקצועית‪.‬‬
‫הדיון התמקד במספר היבטים‪ ,‬כמו מידת‬
‫התאמתו של הבניין מבחינת הצוות‬
‫והלקוחות למשימות שהוא ממלא בקהילה;‬
‫האם הסביבה הפיזית של המתנ״ס משפיעה‬
‫על הנגישות לפעילויות המוצעות בוז איך‬
‫נראה המתנ״ס מבחינה חיצונית — האם‬
‫הוא מושך קהל פנימה? כיצד מתבטאת‬
‫השקפת עולמו של מנהל המתנ״ס במבנה‬
‫המתנ״ס?‬
‫״כוונה נוספת של התרגיל לבניית דגמי‬
‫מתנ״סים״ הסבירה רייכמן‪ ,‬״היא להעניק‬
‫לתלמידים הזדמנות ללמידה חוויתית״‪.‬‬
‫לדבריה ולדברי התלמידים משקף המוצר‬
‫הסופי של דגם מתנ״ס‪ ,‬במידה רבה‪ ,‬את‬
‫החומר העיוני שנלמד במהלך הקורס‬
‫ובקורסים אחרים‪.‬‬
‫הדגם הראשון שהוצג היה ה״מתנסוע״ —‬
‫שהוא מתנ״ס נייד‪ ,‬אשר בא לענות על‬
‫מחסור זמני במרכזים קהילתיים‪ ,‬שנוצר‬
‫הפנימית משמשת לאירועים קהילתיים‬
‫המוניים‪ .‬המיתחס כולו מקושט בדגלים‬
‫צבעוניים ומגודר‪.‬‬
‫האם רצוי לבנות מתנ״ס לעולים חדשים‬
‫מחומרים וצבעים האופיינים לתרבות בארץ‬
‫מוצאם? האם חשוב לבנות מתנ״ס מרהיב‬
‫המתנ״ס‬
‫עיניים? מתנ״ס כזה עשוי להוות דוגמה‬
‫לניצול משאבים קיימים בצורה יעילה‪ ,‬נוחה‬
‫ואסתטית בהקשר של אחזקת המיבנים‬
‫והטיפוח הסביבתי‪.‬‬
‫על סוגיות אלה אין תשובה אחת שהיא‬
‫חד־משמעית ומוחלטת‪ .‬תשובת מתנ״ם‬
‫הקרוונים היא בהעמדת קרוונים — מבנים‬
‫הזהים למגורי התושבים‪ ,‬בצורת משושה‬
‫היוצר תחושת מרכז — מקום מפגש מזמין‬
‫— הסוגר על חצר פנימית לאירועים וחגיגות‪.‬‬
‫קרווני המתנ״ס מאירי עיניים ואטרקטיוויים‬
‫בצבעוניותם ובקישוטים המצויירים על‬
‫קירותיהם‪.‬‬
‫המתנ״ס לעולי אתיופיה משתמש בחומרים‬
‫מוכרים ומשלב בהיצע פעילויותיו ישן עם‬
‫חדש‪ ,‬מוכר עם בלתי מוכר‪ ,‬כדי להקל על‬
‫הקליטה ולהופכה הדרגתית‪ .‬מחד‪ ,‬יוצר‬
‫המתנ״ס אוירה נינוחה של זהות והזדהות —‬
‫כמעין חממה — לקהילה האתיופית‪ ,‬אך בד‬
‫בבד‪ ,‬הוא בונה מתקנים אטרקטיוויים גם‬
‫עבור האוכלוסיה הכללית כדי שתגיע‬
‫למתנ״ס ותיצור מגע וקשר עם העולים‪.‬‬
‫המרכז הקהילתי בג׳ונגל משמש מקום‬
‫מפגש ומוקד לפעילויות בין־תרבותיות‪.‬‬
‫מטרתו של המרכז להעניק שירותים לכל‬
‫השבטים החיים באיזור‪ ,‬כשהמגמה לקדם‬
‫תהליכי חיברות ולשפר את היחסים‬
‫והקשרים ביניהם‪ .‬שיתוף הפעולה והעזרה‬
‫ההדדית‪ ,‬בשעת הצורך‪ ,‬נעשים תוך שמירה‬
‫על התרבות והמנחגים חייחודיים של כל‬
‫שבט‪ .‬בתכנון המתנ״ס הגיונגלי נלקחו‬
‫בחשבון גורמי מזג האוויר ותנאי הסביבה‪.‬‬
‫נעשה ניסיון להשתלב בנוף המקומי‬
‫ולהשתמש בחומרים הקיימים בשטח‪.‬‬
‫הפעילות המגוונת במתנ״ס מתרכזת‬
‫בתחומים כמו‪ :‬תרבות מזון‪ ,‬הישרדות‬
‫ולחימה‪ ,‬אומנות ותרבות ורפואה‪.‬‬
‫יוצא דופן הינו המרכז הקהילתי בחלל‪,‬‬
‫הבנוי מחומרים וצבעים עמידים בחלל‪ .‬הוא‬
‫מאופיין בטכניקות מתקדמות ממוחשבות‪,‬‬
‫החוסכות כוח אדם‪ .‬אך‪ ,‬כמו המתנ״סים‬
‫ץזג‬
‫הכלטטרמז‬
‫מפת‬
‫פטמרמז ל*ט‪0‬ית‬
‫הכליזמר‬
‫במסגרת חג הכליזמרים בצפת‪ ,‬ייערכו‬
‫השנה גס סמינרים לאמנות‬
‫הכליזמרים‪.‬‬
‫חג הכליזמרים הוא פסטיבל בינלאומי‬
‫למוסיקת נשמה יהודית והוא יתקיים‬
‫השנה בתאריכים ‪ 5-3‬לאוגוסט ‪.1993‬‬
‫פסטיבל הכליזמרים הוא השישי‬
‫במספר ויקחו בו חלק מיטב להקות‬
‫חכליזמרים ממדינות שונות בעולם‬
‫ובארץ‪.‬‬
‫מוסיקת הנשמה היהודית‪ ,‬מהווח ערוץ‬
‫בתוך גל המוסיקה האתנית השוטף את‬
‫העולם בתקופה זו‪ .‬התופעה ההולכת‬
‫ומתחזקת של העיסוק ותחום מוסיקת‬
‫חכליזמר בעולם ובארץ בעיקר בקרב‬
‫הצעירים‪ ,‬יצרה דרישה לקהל המעוניין‬
‫ללמוד ולהתקרב לתחום מוסיקה‬
‫זו‪ .‬בשנה שעברה התקיים‬
‫בהצלחה סמינר‬
‫כליזמרים ובעקבותיו‬
‫הוחלט להרחיב‬
‫השנה את המתכונת‬
‫ולקיים שני‬
‫סמינרים‬
‫לנוער‬
‫ולמבוגרים‪.‬‬
‫ביו‬
‫התאריכים ‪ 2-1‬באוגוסט‪ ,‬יומיים לפני‬
‫פתיחת הפסטיבל‪ ,‬יתקיים סמינר‬
‫הכליזמרים לנגנים מקצועיים‪,‬‬
‫בהדרכתם של ג׳ואל רובין ויהושע‬
‫הורביץ‪ .‬השניים העבירו סמינרים רבים‬
‫בתחום מוסיקת הנשמה היהודית‬
‫באירופה ובארצות הברית‪.‬‬
‫בין התאריכים ‪ 4-3‬באוגוסט‪ ,‬ביומיים‬
‫הראשונים של פתיחת הפסטיבל‪,‬‬
‫יתקיים סמינר הכליזמר לנוער‬
‫בהדרכתו של מחייה מוסיקת הנשמה‬
‫היהודית — מאסטרו גיורא פיידמן‪.‬‬
‫הסמינר‬
‫מומלץ‬
‫בעיקר‬
‫לבני נוער‬
‫ולחובבים‪.‬‬
‫דמי ההשתפות‬
‫לסמינר ‪ 30‬ש״ח‪.‬‬
‫המעוניינים להשתתף‬
‫בסמינר ישלחו חמחאה בסך ‪ 30‬ש״ח‬
‫לחברת בימות ‪ 2000‬רחוב קרל נטר ‪,9‬‬
‫תל־אביב‪ .‬מיקוד ‪.65202‬‬
‫הנייד‬
‫ומפואר בשכונת קרוונים כדי למשוך את לב‬
‫התושבים ולמלא את החסכים שיש להם‬
‫בבית?‬
‫אולי עדיף ומהיר יותר לבנות מתנ״ס‬
‫מאותם חומרים שמהם עשויים בתי‬
‫המגורים של חתושבים כדי לשלבו‬
‫בסביבתם‪ ,‬למנוע או לחסוך ניכור‬
‫העכשוויים‪ ,‬גם הוא מתמקד בצרכים של‬
‫אוכלוסיות היעד שלו ובהתעניינויותיהם‬
‫ומתאים את עצמו לאורח חייהם‪.‬‬
‫דגמי המתנ״סים עומדים לתצוגה בספריה‬
‫לחינוך ולעבודה סוציאלית‪ ,‬בית הספר‬
‫לחינוך‪ ,‬קמפוס הר הצופים‪ ,‬האוניברסיטח‬
‫העברית בירושלים‪ .‬כדאי לבקר ולראות‪.‬‬
‫* לפרטים נוספים ניתן לפנות לבימות‬
‫‪ 2000‬לעפרה בין השעות ‪14:00-10:00‬‬
‫בטל׳ ‪.03-5663323‬‬
‫‪»/‬‬
‫במתנ״סים ‪194‬‬
‫איתן מזרחי‪ ,‬ראש תחום נוער‬
‫הטיפול בנוער בחינוך הבלתי פורמלי סובל‬
‫מסדר עדיפות נמוך בחברה הישראלית‬
‫ובמתנ״סים‪ .‬המתנ״סים מתקשים לממן‬
‫פעילות נוער‪ ,‬מתקשים בהתאמת מסגרות‬
‫הפעילות לצרכי הנוער המשתנים‪ ,‬רמת כוח‬
‫האדם העוסקת במתן שירותים לנוער בגיל‬
‫ההתבגרות אינה עונה לצרכים‪ ,‬השירות‬
‫הניתן לבני הנוער במתנ״סיס אינו מגוון‪,‬‬
‫אטרקטיבי ומעניין דיו ואינו מושך את בני‬
‫הנוער לקחת חלק בפעילויות‪ .‬בתקופה‬
‫האחרונה‪ ,‬הולכת וגוברת ההכרה בחברה‬
‫למתנ״סים בדבר הצורן להעמיד את נושא‬
‫הנוער בסדר עדיפות גבוה ולסייע למנהלי‬
‫המתנ״סים‪ ,‬מבחינה תכנית ותקציבית‪,‬‬
‫בארגון פעילויות לנוער‪ ,‬כל זאת תון סיוע‬
‫ושיתוף פעולה עם ג׳וינט ישראל‪.‬‬
‫מה מכשיר את המתנ׳׳ס כגוף המתאים‬
‫לטפל בנוער?‬
‫‪ .1‬למתנ״ס במרבית הישובים בארץ‪ ,‬המנדט‬
‫מטעם הרשות המקומית להיות הגורם‬
‫החינוכי־חברתי בשטח לטיפול בבני נוער‪.‬‬
‫‪ .2‬למתנ״ס‪ ,‬כמערכת חינוכית‪ ,‬היכולת‬
‫המקצועית הבסיסית‪ ,‬לעסוק עם בני נוער‬
‫ולפתח תכניות לפעילותם‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ .8‬חינוך לאהבת הארץ והכרת מורשתה‪.‬‬
‫‪ .9‬התנסות בתפקידי הנהגה ומנהיגות‪ ,‬תוך‬
‫שימוש במערכת המתנ״ס כ״מגרש אימונים״‪.‬‬
‫‪ .10‬פיתוח האישיות של בני הנוער בהתאם‬
‫לצרכי הזמן והמקום‪.‬‬
‫‪ .11‬פיתוח תחושת השייכות של בני הנוער‬
‫במעגל האישי‪ ,‬המשפחתי‪ ,‬הקהילתי‬
‫והלאומי‪.‬‬
‫אוכלוסיית היעד‬
‫בני נוער )‪(18-13‬‬
‫לפי תפיסת העבודה של החברה למתנ״סים‬
‫המתנ״ס ישמש את כל הקהילה‪ ,‬תוך איזון‬
‫בין רבדים ושכבות‪ ,‬גילאים ורמות‪ .‬האם‬
‫תפקיד המתנ״ס אכן לתת שירות לכלל בני‬
‫הנוער בישוב‪ ,‬שירות מגוון לצרכים מגוונים‬
‫של בני נוער בקהילה‪ ,‬או שמא עליו‬
‫להתמחות בסוג שירות מסויים שעשוי לתת‬
‫מענה לצורך של קבוצה מצומצמת של בני‬
‫נוער בקהילה?‬
‫בסקר ארצי של מינהל חברה ונוער )‪(1993‬‬
‫במשרד החינוך והתרבות‪ ,‬שבוצע על ידי‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והקיף‬
‫מדגם של ‪ 12,000‬בני נוער ברחבי הארץ‪,‬‬
‫נמצא כי ‪ 21%‬מבני הנוער משתמשים‬
‫בשירותי המתנ״סים )לאו דווקא של החברה‬
‫תמוז תשנ״ג‪ ,‬יולי ‪1993‬‬
‫למתנ״סים( לפחות פעם בחודש ו־‪34%‬‬
‫משתמשים בשירותי המתנ״ס פעם בשנה‪.‬‬
‫הסקר בודק מדוע בני נוער אינם מגיעים‬
‫לפעילות המתנ״ס ונמצא כי ‪ 21%‬מהם‬
‫טוענים שהם אינם מוצאים עניין בפעולות‬
‫שהמתנ״ס מציע‪.‬‬
‫על פי תפיסת העבודה של החברה‬
‫למתנ״סים‪ ,‬תפקיד המתנ״ס להציע מיגוון‬
‫של פעילויות אטרקטיביות ומעניינות לכלל‬
‫בני הנוער בקהילה‪ .‬כלומר‪ ,‬בנוסף ל־‪21%‬‬
‫מכלל בני הנוער שפועלים במתנ״ס‪ ,‬המתנ״ס‬
‫צריך לשאוף ולהגיע לאוכלוסיות נוער‬
‫חדשות‪ ,‬לאתר את צרכיה• ולפתח תכניות‬
‫אטרקטיביות כדי לפעול עימם‪.‬‬
‫מאפיינים עיקריים לפעולות‬
‫הנוער במתנ׳יסים‬
‫בניתוח המאפיינים המרכזיים של פעילות‬
‫תנוער במתנ״סים‪ ,‬שנערך על ידי תחום נוער‬
‫בחברה למתנ״סים‪ ,‬ניתן לאפיין את פעולות‬
‫הנוער במתנ״סים בשלושה תחומים‬
‫מרכזיים‪:‬‬
‫‪ .1‬פעילות חברתית־חינוכית‬
‫‪ .2‬פעילות לפי עניין!‬
‫‪ .3‬פעילות פתוחה‪ ,‬משתנה־מזדמנת‪.‬‬
‫נמצא‪ ,‬כי עיקר הפעילות עם נוער במתנ״סים‬
‫;‬
‫מתמקד בתחום המסורתי של פעילות‬
‫חינוכית־חברתית‪ ,‬שעיקרה קבוצות‬
‫חברתיות‪ ,‬תנועות נוער מקומיות‪ ,‬מד׳׳צים‬
‫)מדריכים צעירים(‪ ,‬מועצות נוער ישוביות‬
‫ועוד‪ .‬גורם המשיכה המרכזי של פעילות זו‬
‫הוא ״גיוס של החברה״‪ ,‬בני הנוער‬
‫״מתגייסים״ ומושכים אחד את השני‬
‫לפעילות זו‪ .‬הפעילות מוגבלת ביכולתה לתת‬
‫מענה לכלל בני הנוער בקהילה והיא נותנת‬
‫מענה רק ל־‪ 15-10‬אחוז מבני הנוער‬
‫בקהילה בממוצע‪.‬‬
‫בפעילות לפי עניין‪ ,‬כמו מחשבים‪ ,‬מועדון‬
‫תרבות לנוער‪ ,‬להקות יצוגיות‪ ,‬מרכז‬
‫אתגרים‪ ,‬טלוויזיה קהילתית‪ ,‬מרכז מחול‪,‬‬
‫אומנות‪ ,‬עיתונות‪ ,‬ספורט ועוד‪ ,‬המתנ״סים‬
‫פועלים מעט מאוד‪ ,‬באופן יחסי‪ ,‬ובכל‬
‫מקרה הם אינם רואים בפעילות זו כלי‬
‫חינוכי־חברתי‪ .‬הנער מגיע לפעילות חוגית‬
‫ב־‪ 17:00‬הולך ב־‪ .18:00‬לנער אין קשר‬
‫רציני למתנ״ס‪.‬‬
‫התחום השלישי — פעילות פתוחה‪ ,‬משתנה‬
‫ומזדמנת כמו טיולים‪ ,‬דיסקו‪ ,‬מופעים ועוד‪.‬‬
‫בחלק מהמתנ״סים מתקיימת פעילות‬
‫חלקית ולא מסודרת בתחום זה ובחלק‬
‫תחום זה מחוץ לעשייה ונחשב כ״לא‬
‫חינוכי״‪ .‬אנו מוצאים שתחום זה חשוב מאוד‬
‫שהמתנ״סים יכנסו אליו משלוש סיבות‪:‬‬
‫עבודה ‪ dji‬נועד‬
‫‪ .3‬למתנ״ס היכולת להתנהג כארגון שיווקי‬
‫לפעילויות בני הנוער‪.‬‬
‫‪ .4‬המתנ״ס הוא ארגון המתאים ליצירת‬
‫אווירה קהילתית — הפעלת פעילים‬
‫ומנהיגים‪ ,‬קביעת סדרי עדיפות בקהילה‪,‬‬
‫מאבק על משאבים ואיגום משאבים‪.‬‬
‫‪ .5‬המתנ״ס גמיש ביכולתו לשנות תכניות‬
‫ולהתאים את שירותיו תוך מאבק עם השוק‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫‪ .6‬המתנ״ס יכול לספק מתקנים חדישים‬
‫העומדים לרשותו‪ ,‬ושאינם מנוצלים מלוא‬
‫תפוקתם לשירות בני הנוער‪.‬‬
‫‪ .7‬המתנ״ס יכול לספק פעילות ההעשרה‬
‫ופעילות חברתית‪ ,‬המהווה מוקד משיכה‬
‫אטרקטיבי ותורמת להשתלבותו של הנוער‬
‫במערכת הפעילות במתנ״ס‪.‬‬
‫מטרות הפעילות‬
‫עם נוער במתנ׳יסים‬
‫‪ .1‬מתן מסגרת חברתית פעילה לבני נוער‬
‫המבוססת על ערכים של דמוקרטיה פעילה‬
‫ופלורליזם‪.‬‬
‫‪ .2‬מתן מסגרת קבועה למעורבות חברתית‬
‫ולניהול עצמי לבני הנוער במתנ״סים‪.‬‬
‫‪ .3‬יצירת מסגרות פעילות מגוונות‬
‫המתאימות לצרכים של בני הנוער בקהילה‪.‬‬
‫‪ .4‬טיפוח הפוטנציאל האישי של בני הנוער‪.‬‬
‫‪ .5‬התייחסות פעילה לבעיות העומדות על‬
‫סדר היום של החברה הישראלית‪.‬‬
‫‪ .6‬חינוך בני הנוער לאחריות אישית‬
‫וחברתית תוך תרומה לקהילה ולחברה‬
‫שתביא למעורבות חברתית וקהילתית‪.‬‬
‫‪ .7‬סיוע לבני הנוער לפתח חוש ביקורת‪,‬‬
‫יכולת בחירה וצריכה נכונה‪.‬‬
‫|‬
‫מאמץ‬
‫מיוחד מושקע בפיתוח תבניות‬
‫אטרקטיביות לנוער‬
‫א‪ .‬התחום הזה מאפשר פעילות להרבה בני‬
‫נוער בקהילה ומחוצה לה‪.‬‬
‫ב‪ .‬פעילות זו מהווה מענה על צרכים של בני‬
‫הנוער לכיף ולהתפרקות ממתח ולמפגש‬
‫חברתי‪.‬‬
‫ג‪ .‬מתנ״סים רבים מציגים תכניות של‬
‫התמודדות עם נושא הזמן הפנוי של בני‬
‫נוער‪ .‬הורים רבים פונים למתנ״סים בכדי‬
‫שיציגו פעילות אטרקטיבית מזדמנת ופתוחה‬
‫שתתחרה בפאבים‪ ,‬במועדונים ובשוטטות‬
‫באזורי בילוי כמו ״עמק האלכוהול״ בחיפה‪,‬‬
‫באילת‪ ,‬בתל אביב ובמקומות אחרים‪ .‬אין‬
‫לנו ספק‪ ,‬שלא נוכל להיות אלטרנטיבה‬
‫לפאבים ולמסגרות הבילוי חאחרות לכלל‬
‫הנוער‪ ,‬אבל גם אין לנו ספק ביכולת‬
‫המתנ״סים למשוך‪ ,‬לפחות חלק מבני הנוער‬
‫— לפעילות מזדמנת פתוחה שתעשה‬
‫במחשבה ובאטרקטיביות‪.‬‬
‫חינוכו הקהילתי־חברתי של הנער מוגבל‬
‫ביותר‪ ,‬והוא ניתן בעיקר על ידי תכנית‬
‫העשרה שאינה שונה באיכותה מהרבה‬
‫ארגונים פרטיים ולעיתים אף נמוכה יותר‪.‬‬
‫מה השוני בשירות האמור אותו מוכן‬
‫המתנ״ס לתת בניגוד לארגון פרטי‪ ,‬אם לא‬
‫הערך המוסף החינוכי־חברתי־קהילתי?‬
‫מנהלי המתנ״סים רואים את רכז הנוער כמי‬
‫שאחראי לחינוך החברתי־קהילתי של בני‬
‫הנוער‪ ,‬אבל רק בתחומי הפעילות‬
‫המסורתית‪,‬אשר לה כושר משיכה מוגבל‪.‬‬
‫תחום מרכזי של פעילות לפי ענין בהרבה‬
‫מהמתנ״סים היא מחוץ לתחום לרכזי נוער‬
‫וליכולתם‪ ,‬וכך נמנע מאיתנו לפעול בפעילות‬
‫אטרקטיבית מגוונת ומושכת עם בני הנוער‬
‫ובאמצעותם להקנות לבני הנוער הדגשים‬
‫חינוכיים־קהילתיים‪.‬‬
‫ה צ ג ת ה מ א פ י י נ י ם ש ל ש ל ו ש ת סוגי ה פ ע י ל ו ת העיקריים‬
‫פעילות‬
‫פעילות פתוחה‬
‫פעילות‬
‫חינוכית־חברתית‬
‫ומשתנה־מזדמנת‬
‫לפי עניין‬
‫חברתיות‬
‫עניין וחברתיות‬
‫עניין והשניות אישית‬
‫מוקד משינה‬
‫מסרים‬
‫הדגש‬
‫פ י ת ו ח אישיות‬
‫חינוכ״ם־חברת״ם‬
‫מ ת א י מ ה לכלל‬
‫מ ת א י מ ה לכלל‬
‫מ ת א י מ ה לאוכלוסיות‬
‫בני הנוער‬
‫בני הנוער‬
‫מובחנות‬
‫מ ש א ב י ם לא רבים‬
‫מימון על ידי‬
‫ה ש ת ת פ ו ת עצמית‬
‫בדרך כלל אין‬
‫ה מ ש ת ת פ י ם ומשאבים‬
‫גבוהה ש ב ד ר ך כלל‬
‫ה ש ת ת פ ו ת עצמית‬
‫לפי פ ע ו ל ה‬
‫מ כ ס ה א ת העלויות‬
‫מוגבלת‬
‫גבוהה‬
‫גבוהה‬
‫אישית ו ח ב ר ת י ת‬
‫מ ח ו ״ ב ו ת אישית‬
‫מ ח ו ״ ב ו ת אישית גבוהה‬
‫גבוהה‬
‫ו ח ב ר ת י ת נמוכה‬
‫וחברתית מוגבלת‬
‫פעילות רבה עם הרבה‬
‫פעילות כיף ופיתוח‬
‫פעילות יצירתית‬
‫א פ ש ר י ו ת ויצירתיות‬
‫קשר תברת׳‬
‫מ ש ת נ ה וגמישה‬
‫התאמה‬
‫משאבים‬
‫אטרקטיביות‬
‫מחוייבות‬
‫צורת‬
‫פיתוח תכניות לנוער‬
‫הפעילות‬
‫הכשרה‬
‫סוג העשרה‬
‫חברתית‬
‫העשרה‬
‫בינאישית‬
‫חברתית‬
‫ה ע ש ר ה אישית‬
‫ריגושית‬
‫וחברתית‬
‫מאפייני‬
‫בדרך כלל ק ב ו צ ה‬
‫בכל ה מ ע ג ל י ם‬
‫ב ו ר ך כלל קבוצה‬
‫הקבוצה‬
‫ראשונית ח ד גילאית‬
‫החברתיים‬
‫מ ש נ י ת רב גילאית‬
‫ת ר ש י ם פיתוח תכניות לנוער במתנ״םים‬
‫ההדגשים חינוכיים חברתיים‬
‫ניצול הזדמנויות של‬
‫‪^s.‬‬
‫תכניות קיימות‬
‫אחריות א י ש י ת ו ח ב ר ת י ת‬
‫אחריות‬
‫דמוקרסיה‬
‫בטחון ח ב ר ת י‬
‫ע ז ר ה לזולת‬
‫כיף ועניין‬
‫א ה ב ת הארץ‬
‫מעורבות‬
‫צרכי בני הנוער‬
‫חברתית וקהילתית‬
‫חוש ביקורת‬
‫שייכות‪ ,‬א ה ב ה וחברים‬
‫מ פ ג ש האינטרסים‬
‫‪/‬‬
‫יכולת בחירה‬
‫יכולת ה ת מ ו ד ד ו ת‬
‫ניהול עצמי‬
‫יוקרה ו מ ע מ ד ח ב ר ת י‬
‫יכולת ה ת מ ו ד ד ו ת‬
‫פ י ת ו ח האישיות‬
‫׳צרתיות וחדשנות‬
‫פתרון בעיות‬
‫צריכה נכונה‬
‫ה ע מ ק ת ת ח ו ש ת השייכות‬
‫‪<f‬‬
‫ידע ו ה ת פ ת ח ו ת אישית‬
‫\ ^‬
‫\ ^‬
‫\‬
‫פיתוח תכניות‬
‫חינוכיות חדשניות‬
‫הצלחה‬
‫פיתוח תכניות לנוער במתנ״סים צריך לקחת‬
‫בחשבון‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬את ההדגשים‬
‫החינוכיים־חברתיים שהמערכת מעוניינת‬
‫להקנות לבני הנוער‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬את צרכי בני‬
‫הנוער‪ .‬מפגש אינטרסים זה יוליד שתי‬
‫אפשרויות הפעלה‪:‬‬
‫א‪ .‬פיתוח תכניות חינוכיות חדשניות על פי‬
‫הצרכים של הנער‪ .‬בשנים האחרונות פיתחנו‬
‫מספר תכניות כאלה כמו‪ :‬מרכז אתגרים —‬
‫מצד בני הנוער עונה לצורך של מתח‪ ,‬סכנה‪,‬‬
‫מנהיגות‪ ,‬אתגרים‪ ,‬להכיר ולבחון גבולות‬
‫יכולת! מצד המערכת — מקנה התנסות‪,‬‬
‫חוויה‪ ,‬יכולת התמודדות‪ ,‬אהבת הארץ‪,‬‬
‫אחריות אישית וחברתית ועוד‪ .‬כך התפתחו‬
‫פרוייקטים נוספים כמו מרכזי למידה‪ ,‬מרכז‬
‫מיחשוב‪ ,‬נוער ספורט‪ ,‬ניידת הפעלה ועוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניצול הזדמנויות של תכניות הקיימות‬
‫בקהילה‪ .‬המתנ״ס יכול לפתח את פעילותן‬
‫או לסייע לתיפעולן בקהילה‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫קבוצות בני נוער המשחקים ‪.‬ס‪.‬א‪.‬ם בבתים‬
‫ופתיחת שערי המתנ״ס בפני קבוצות אלה‪.‬‬
‫מתנ״ס מזכרת בתיה פתח שעריו בפני‬
‫קבוצת בני נוער אופנוענים‪ ,‬ומקיים איתם‬
‫תכנית מעניינת של סיור‪ ,‬ניווט והפעלת‬
‫אופנועים‪.‬‬
‫שיווק תכניות חברתיות‬
‫לבני נוער‬
‫רכז הנוער במתנ״ס‪ ,‬איש החינוך הבלתי‬
‫פורמלי‪ ,‬בבואו לפעול עם בני נוער בקהילה‬
‫נמצא בסיטואציה שונה ממורה בחינוך‬
‫הפורמלי‪ .‬המורה פועל עם תלמידיו מתוך‬
‫סמכות‪ .‬אין לו צורך לשווק‪ ,‬למכור ולהביא‬
‫את קהל הצרכנים שלו‪ .‬הקהל ברור‪ ,‬המקום‬
‫ברור‪ ,‬הזמן ברור וברוב המקרים גם התוכן‬
‫ברור‪.‬‬
‫רכז הנוער במתנ״ס פועל בהעדר סמכות‬
‫פורמלית )כמו של המורח(‪ ,‬חייב לפתח‬
‫שיטות להנעת בני הנוער לפעילות במתנ״ס‪,‬‬
‫על מנת להשיג תהליך עבודה איתם‪ .‬הגישות‬
‫השיווקיות יצאו מנקודת הנחה כי הנער‪/‬ה‬
‫יגיע לפעילות אך ורק אם הוא ירצה‬
‫״לקנות״ משהו במתנ״ס‪.‬‬
‫השאלה המרכזית הנשאלת‪ :‬כיצד הופכים‬
‫צרכני נוער בכוח לצרכנים בפועלי מה וכיצד‬
‫נמכור להם תכניות חינוכיות?‬
‫להביא נוער למתנ״ס זוהי משימה קשה‪,‬‬
‫החייבת להדגיש יתרונות של כל תכנית‬
‫משווקת באופן שיתאימו לצרכים היהודיים‬
‫והמשתנים של בני הנוער ויסתיימו בשותפות‬
‫בפעילות שוטפת במתנ״ס‪ .‬הסיכוי להצליח‬
‫במכירת תכניות לנוער עולה במקביל‬
‫לתשומת הלב שנעניק לפרטים בתכניות‬
‫החברתיות ולצורך להשתמש בחומרים‬
‫אטרקטיביים ומגוונים שיתאימו ל״שגעונות״‬
‫ולרצונות בני הנוער‪ ,‬ויאפשרו מפגש עם‬
‫רצונות המתנ״ס במסגרת חינוכית שתקנה‬
‫לבני הנוער מערכת ערכים‪ ,‬ידע‪ ,‬התנסות‪,‬‬
‫חוויה וכיף‪ .‬כל זה תוך שיפור המיומנויות‬
‫של רכזי הנוער בשיווק ומכירת תכניות‬
‫לנוער‪.‬‬
‫בעבודה עם נוער חשוב לשתף את בני הנוער‬
‫בבחירת תכניות חברתיות מתוך מטרה‬
‫לשותפות בתהליך חחינוכי ובכך נוצרת מצד‬
‫הנער שותפות ומחוייבות לתהליכים‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬בני הנוער לא תמיד ישתתפו‬
‫מתוך חשיבה רציונלית‪ ,‬לעיתים‪ ,‬גורמים‬
‫נוספים יכולים להשפיע עליהם בהחלטתם‬
‫לצרוך פעילות או תכניות נוער‪.‬‬
‫ב ג ו ר מ י ם כ ל כ לי ים — יכולתו של‬
‫הנער לגייס משאבים מהוריו‪ ,‬מעבודה או‬
‫בדרך אחרת‪ .‬כאן‪ ,‬לרצון ההורים יש‬
‫השפעה על יכולת גיוס המשאב וכמובן‬
‫מחיר השירות המוצע וכמה הנער‪/‬ה מעוניין‬
‫לצרוך אותו‪.‬‬
‫‪ .2‬נ ט י ו ת א י ש י ו ת — זכרון חיובי‪ ,‬צורך‬
‫אישי‪ ,‬שאיפות‪ ,‬עמדות‪ ,‬ערכים‪.‬‬
‫‪ .3‬ה ש פ ע ו ת ח ב ר ת י ו ת — בני נוער‬
‫מושפעים מאחרים‪ .‬ההשפעה יכולה להיות‬
‫באמצעות הצגת מידע או לחילופין הצגת‬
‫סטנדרטים להתנהגותם‪ .‬הנער מבין כי‬
‫להשתתף בפעילות מסויימת זה חשוב כי‬
‫אלו הקודים להתנהגות נכונה‪ .‬לצפיות בני‬
‫המשפחה מהנער יש השפעה‪ ,‬גם כן‪ ,‬על סוג‬
‫הצרכנות של תכניות חברתיות ופעילויות‬
‫שהנער‪/‬ה ירכוש‪.‬‬
‫‪ .4‬ק ב ו צ ת ה ח ב ר י ם — קבוצת‬
‫ההתייחסות‪ ,‬מהם שואב הנער תקנים‬
‫להתנהגותו‪ .‬הוא אינו חייב להיות חבר‬
‫הקבוצה כדי שזו תפעיל עליו את השפעתה‪.‬‬
‫במקרים מסויימים רכזי הנוער משתמשים‪,‬‬
‫או יכולים להשתמש באותם תקנים‬
‫שמעמידה קבוצת ההתייחסות בכדי למשוך‬
‫נער למתנ״ס‪.‬‬
‫‪ .5‬ה ש פ ע ו ת ת ר ב ו ת י ו ת — ה ה ש פ ע ו ת‬
‫התרבותיות הן ההשפעות המפותלות‬
‫והעמוקות ביותר הפועלות על הצרכן‪ .‬הן‬
‫כוללות ערכים חברתיים‪ ,‬שפה‪ ,‬דפוסי קשר‬
‫ב׳־ן פרטים‪ ,‬מסורת והרגלים‪.‬‬
‫‪ .6‬ה ש פ ע ו ת מ ש ו ו ק ה ת כ נ י ת —‬
‫א‪ .‬פעילות פרסום אטרקטיביות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתן סטטוס לתכנית חחברתית‪.‬‬
‫ג‪ .‬גיוס צרכנים פוטנציאליים‪ ,‬מנהיגים‬
‫שישפיעו על אחרים‪.‬‬
‫ד‪ .‬פעילות ליצירת צורך בקרב בני הנוער‪.‬‬
‫ה‪ .‬שותפות בני נוער בתהליכים — אנו‬
‫רוצים לאפשר להם תהליך חינוכי והם‬
‫רוצים להיות שותפים בהחלטה‬
‫ובעשייה‪ ,‬להיות ״גדולים״‪.‬‬
‫ו‪ .‬בחירת שירותים לנוער המותאמים‬
‫לצרכיו ולרצונותיו‪.‬‬
‫ז‪ .‬התייחסות אישית לכל נער — צרכן‬
‫תכנית‪.‬‬
‫ח‪ .‬השפעה על קבוצה ראשונית של הנער‬
‫במתנ״סים ‪194‬‬
‫)הורים‪ ,‬שכנים ומבוגרים אחרים(‬
‫שבמתנ״סים יש ערך מוסף לכל פעילות‬
‫בניגוד לשוק הפרטי והוא הערך המוסף‬
‫החינוכי‪.‬‬
‫מוזל קבוצת הקמה‬
‫המטרה של המתנ״סים ורכזי הנוער בהם‬
‫לאפשר לבני נוער להתחנך במתנ״ס‪ ,‬מקום‬
‫המשמש להם ״מגרש אימונים״ להתנסות‪,‬‬
‫חוויה‪ ,‬כיף‪ ,‬יוזמות ולמידה‪.‬‬
‫עד כאן ניסינו להציג תפיסה המעודדת‬
‫חדשנות ויוזמה בעבודה עם נוער‪ ,‬תוך‬
‫שמירח ופיתוח של מערכות העבודה‬
‫המסורתית עם נוער‪ .‬פיתוח תחומי עניין לפי‬
‫הצרכים המשתנים של בני הנוער הביא‬
‫אותנו לפתח את מודל קבוצות ההקמה‪,‬‬
‫אשר יכול לסייע בתהליך הפיכת רעיונות‬
‫ויוזמות לתכנית מעשית‪.‬‬
‫עקרון ראשון במודל הוא‪ ,‬כי תהליך‬
‫ההתחנכות והלמידה של בני הנוער מתקיים‬
‫תוך שותפות עימם בעיצוב התכנית‬
‫והפיכתה למעשית‪ .‬עקרון שני במודל זה‬
‫יוצר מסגרת שלמה של פעולה בה מודגשת‬
‫המסגרת המעשית של פעולת בני הנוער‬
‫בקהילה ומתוכה נובעת תכנית ההכשרה‬
‫שתפעל להכשרתם‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫מחשבה‪ ,‬רעיון‬
‫לרכז הנוער או למנהל או לקבוצת בני נוער‬
‫יש איזה שהוא רעיון שרוצים ליישם בקרב‬
‫בני נוער‪ .‬בשלב זה נבצע‪:‬‬
‫— איסוף נתונים לגבי הרעיון אצל גורמים‬
‫שונים‪:‬‬
‫— נזהה את האוכלוסיה לה נראה הרעיון‬
‫כישים‬
‫— נקיים דיאלוג ראשוני עם אנשים מרכזיים‬
‫בקרב אוכלוסיית היעד‬
‫— נגייס תמיכה ראשונית לפרוייקט ממנהל‬
‫המתנ״ס ומגורמים אחרים רלוונטיים‪.‬‬
‫;‬
‫;‬
‫הקמת קבוצת הקמה ‪ -‬ה‪.‬ק‪.‬ה‬
‫בשלב זה אנו מגייסים קבוצת בני נוער‬
‫המתאימים להיות חלק מקבוצת הקמה של‬
‫תמוז תשנ״ג‪ ,‬יולי ‪1993‬‬
‫גיבוש קבוצת ההקמה‬
‫וגיבוש תכנית פעולה ראשונית‬
‫בני הנוער באים לבדוק מה עם הפרוייקט‪,‬‬
‫יש להם עדיין שאלות‪ .‬בפרוייקט המוצע הם‬
‫יצטרכו לפעול כקבוצה עם בני נוער נוספים‪,‬‬
‫לא את כולם הם מכירים‪.‬‬
‫אנחנו יודעים שהנושא קרוב אליהם‪ ,‬יש‬
‫להם מוטיבציה ראשונית להשתתף בו‪.‬‬
‫עכשיו הם כבר חלק מקבוצת ההקמה‪.‬‬
‫אנחנו חייבים לתת לה• הרגשה שה• חלק‬
‫מפרוייקט חשוב ושאנו הולכים ליצור ביחד‬
‫משהו מעניין‪ .‬תהליך הגיבוש מתבצע תוך‬
‫תהליך גיבוש תכנית הפעולה הראשונית של‬
‫הפרוייקט‪ .‬בתהליך זה קבוצת ההקמה‬
‫מתגבשת סופית ולא נקבל אליה חברים‬
‫חדשים‪.‬‬
‫בקבוצת ההקמה‪ ,‬לכולם חייב שיהיה‬
‫תפקיד חשוב ומשמעותי‪ .‬יש להם מחוייבות‬
‫רבה לתכנית‪.‬‬
‫שיווק התכנית בקהילה ‪ -‬גיוס מועמדים‬
‫בתוך תהליך ההכשרה יעבדו בני הנוער‬
‫ביחד עם מומחים על שיווק התכנית‬
‫לקהילה‪ .‬נחפש איתם את הדרכים חטובות‬
‫לשיווק‪ .‬אין כמו בני נוער בכדי לדעת איך‬
‫נעניין בני נוער אחרים‪.‬‬
‫כבר עכשיו ניצור ״סטייל״ לתכנית‪ .‬בני נוער‬
‫אוהבים יהודיות‪ ,‬רוצים להיות שונים‬
‫מאחרים‪ .‬חשוב ליצור את זה כדי שבני נוער‬
‫אחרים ירצו להצטרף ולהיות שייכים‬
‫למועדון הזה‪.‬‬
‫מיון מועמדים‬
‫חשוב לנו להגיע למצב כזה שיהיו הרבה בני‬
‫נוער המעוניינים להצטרף‪ .‬כאשר אתה עם‬
‫קבוצת ההקמה נותן הרגשה למעוניינים‬
‫להצטרף שלא כל אחד יכול להתקבל או‬
‫שיש סף מסויים שצריך לעבור אותו‪ ,‬אתה‬
‫נותן לה• הרגשה שהפרוייקט חשוב‪ ,‬ושהם‪,‬‬
‫המתקבלים‪ ,‬חשובים‪.‬‬
‫הפעלת התכנית‬
‫בשדה העבודה אנו עדים למקרים רבים‬
‫בהם מכשירים בני נוער לפעולה כלשהי‪,‬‬
‫הכשרה מעמיקה וארוכת זמן ואחר כך‬
‫נתקלים בקשיים מרובים ליישב את‬
‫ההכשרה הנלמדת באופן מעשי במסגרות‬
‫קהילתיות‪ .‬העקרון השני בונה את מסגרת‬
‫הפעולה )מרכז אתגרים‪ ,‬מועדון תרבות‬
‫לנוער‪ ,‬ניידות הפעלה בשכונות‪,‬‬
‫מנחים־לומדים וכוי( ומתוך צרכי מסגרת‬
‫הפעולה נבנה תהליך הכשרה המתאים‬
‫למסגרת הפעולה‪:‬‬
‫בני הנוער שותפים מלאים בהפעלה‪ ,‬בגיוס‪,‬‬
‫במיון בכל שלב‪ .‬הם‪ ,‬למעשה‪ ,‬המפעילים של‬
‫התכנית‪ ,‬הס הוכשרו לכך‪ .‬במרכזי האתגרים‬
‫בני הנוער הם המפעילים — המדריכים —‬
‫המשווקים — רכזי נושאים‪ .‬כך גם במועדון‬
‫תרבות לנוער או בקבוצות הטל״ק‬
‫— טלוויזיה קהילתית‪ ,‬ש• ה• הופכי•‬
‫למערכת הפעלה והדרכה לכל הקהילה‪.‬‬
‫הפעלת התכנית דורשת מרכז הנוער ידע‬
‫ומיומנות רבה‪.‬‬
‫חידוש והערכה‬
‫מודל‬
‫בעבודה עם נוער אנו נדרשים לחידוש‬
‫והערכה כל הזמן‪ .‬אנו צריכים לחפש מה‬
‫יגרום לבני הנוער להמשיך ולהגיע‪ .‬א•‬
‫פעלת נכון עם קבוצת ההקמה‪ ,‬נראה שהם‬
‫שייכים לנושא לפחות עד סוף י״א ואולי אף‬
‫עד סוף י״ב‪ .‬בשיווק לשאר בני הנוער צריך‬
‫לגוון‪ ,‬לחדש‪ ,‬ליצור ״סטייל״ או אופנה‬
‫חדשה ולשמור על מתח חיובי כל הזמן‪.‬‬
‫הקמה‬
‫מחשבה רעיון‬
‫ה ק מ ת קבוצת הקמה‬
‫‪1‬‬
‫סיכום‬
‫גיבוש קבוצת הקמה תוך תהליך גיבוש‬
‫תכנית פעולה ךאשונית‬
‫‪1‬‬
‫הכשבת קבוצת ההקמה לתכנית תוך‬
‫הכוונה ל ת פ ק י ד הפעלה של בני הנוער‬
‫‪1‬‬
‫חלוקת ת פ ק י ד ם ל ח ב ר קבוצת ההקמה‬
‫‪1‬‬
‫שיווק התכנית בקהילה גיוס מועמדים‬
‫‪1‬‬
‫מיון מועמרם לתכנית‬
‫‪1‬‬
‫הפעלת התכנית‬
‫‪1‬‬
‫שינוי ‪ -‬חידוש ‪ -‬העךכה כל הזמן‬
‫הפרוייקט‪ .‬בני הנוער חייבים להביע עניין‬
‫בנושא ולהשקיע בו‪ .‬מיון בני הנוער לקבוצת‬
‫ההקמה יכול להיעשות באמצעות זיהוי על‬
‫ידי רכז הנוער או מדריכים העובדים עימו‪,‬‬
‫או באמצעות בני הנוער שאותרו ומכירים‬
‫אחרים שמתאימים לפעילות בנושא הרעיון‬
‫המוצע‪.‬‬
‫העקרון המנחה את רכז הנוער בבחירת בני‬
‫הנוער היא להראות שלקבוצה זו יש יהודיות‬
‫משלה‪ ,‬יש חשיבות רבה לפעולותיה ושבני‬
‫הנוער שבה הולכים לבצע ביחד משהו‬
‫מרכזי ומעניין‪.‬‬
‫רכז הנוער חייב לזהות בשלב זה את החיוב‬
‫ואת השלילה בפרוייקט לכל נער ונער‪ .‬איזה‬
‫הזדמנות נותן הפרוייקט לכל נערז על איזה‬
‫צורך הפרוייקט עונה לכל נער ונער! איזה‬
‫מיומנויות‪ ,‬כישורים ושאיפות הפרוייקט יכול‬
‫לספק לכל נער ז‬
‫הכשרת קבוצת ההקמה לתכנית‬
‫תוך הכוונה לתפקידי הפעלה‬
‫תכנית ההכשרה גובשה עם בני הנוער‪ .‬עכשיו‬
‫הקבוצה מקבלת הכשרה למלא את‬
‫תפקידיה‪ ,‬מכירה לעומק את תחומי‬
‫הפעולה של התכנית‪ ,‬מוכשרת להדרכה‬
‫ולהפעלת בני נוער שישתתפו בפרוייקט‪.‬‬
‫בלשון בני הנוער‪ :‬הם הופכים להיות‬
‫״מורעלים״ לתכנית‪.‬‬
‫חלוקת תפקידים לחברי קבוצת ההקמה‬
‫תוך תהליך ההכשרה תתקיים חלוקת‬
‫תפקידים של בני הנוער לפי מודל ההפעלה‬
‫של הפרוייקט‪ .‬התפקידים יכולים להיות לפי‬
‫נושאי תוכן‪ :‬רכז הדרכה של הפרוייקט‪ ,‬רכז‬
‫טיול‪ ,‬רכז שיווק התכנית‪ ,‬רכז סנפלינג‪ ,‬רכז‬
‫הישרדות וכוי או לפי קבוצות גיל‪ :‬רכז‬
‫שכבות ז׳‪ ,‬ח׳ או טי‪ .‬בקבוצה של ‪ 15‬בני נוער‬
‫אסטרטגיית עבודה עם נוער במתנ״סים‬
‫מנסה להציג חדשנות והתאמה במסגרות‬
‫העבודה ע• נוער‪ ,‬כאשר התכנים במסגרות‬
‫מתחלפים בהתאם לצרכים המשתנים של‬
‫בני הנוער בקהילה‪.‬‬
‫המפגש בין צרכי הנוער‪ ,‬רצונותיו ושגעונותיו‬
‫לבין מטרות המערכת החינוכית יולידו‬
‫תכניות חינוכיות־חברתיות בקהילה ויסייעו‬
‫למתנ״סים לחשפיע חינוכית על יותר בני‬
‫נוער‪.‬‬
‫עדיין אנו רואים קושי אצל רכזי תנוער‬
‫בשאלה כיצד לנצל את ההזדמנות החינוכית‬
‫ולהפוך אותח לתוכן חינוכי נרכש אצל בני‬
‫הנוער וכיצד לפתח תכנים אטרקטיביים‬
‫לנוער‪ ,‬כלים ותכנים חינוכיים בהתאם‬
‫למטרות המערכת‪ .‬זוהי נקודת הקושי‬
‫ונצטרך לסייע לרכזי הנוער להתפתח בה‪.‬‬
‫*‬
‫תקציר מתיד תכנית רב שנתית שהוכנה על ידי‬
‫תחום נוער והוגשה לגיוינט ישראל‪.‬‬
‫איתן מזרחי מודה למיישי שרייגר על הסיוע‬
‫בגיבוש התכנית‪ ,‬למיכאל מור על ההדרכה‬
‫בכתיבת התכנית‪ ,‬לאסתי כהן ולאריה ללוש‪,‬‬
‫השותפים לכתיבת התכנית‪.‬‬
‫תמוז תשנ״ג‪ ,‬יולי ‪1993‬‬
‫במתנ״סיס ‪194‬‬
‫תמרה‬
‫רכסים‬
‫פסטיבל לשיר ערבי‬
‫כתיבה יצירתית‬
‫הפסטיבל של השיר המקומי הערבי‪,‬‬
‫בהפקתו של מתנ״ס תמרה‪ ,‬נויד השנה‬
‫לראשונה אל מחוץ לישוב והתקיים בחוף‬
‫דוגית‪.‬‬
‫האירוע המקדים נערך במתנ״ס תמרה‬
‫בחודש מאי והוקדש אך ורק לשיר המקומי‪,‬‬
‫מילים‪ ,‬זמר ולחן מקומיים‪ .‬כלי התקשורת‪,‬‬
‫הרדיו והטלויזיה סקרו את האירוע‬
‫והעיתונות המקומית גילתה בו עניין רב‪.‬‬
‫הופיעו בפסטיבל ‪ 9‬זמרים‪ ,‬אשר רק שניים‬
‫מהם היו זמרים אורחים‪ .‬המתנ״ס הפיק‬
‫קלטות וידאו וטייפ למכירה לציבור‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫הוענקו פרסים לסופרים‪ ,‬למנגנים ולזמרים‬
‫בסך של כ־‪ 15,000‬ש״ח‪.‬‬
‫מוניר דיאב‪ ,‬מנהל מתנ״ס תמרח מציין‪ ,‬כי‬
‫בדעתו לפנות אל ״אמנות לעם״ בבקשה‬
‫שיעניקו הכרתם לפסטיבל ויסייעו בניודו‬
‫ברחבי הארץ‪ ,‬בעיקר לישובים ערביים‪.‬‬
‫מאחר שהאירוע התקיים בחוף דוגית‪ ,‬יכלו‬
‫המשתתפים ליהנות מהמתקנים בחוף‪.‬‬
‫התגובות שהתקבלו לאחר האירוע היו מאוד‬
‫נלהבות ותודה לכל המתנ״סים ולגופים‬
‫שסייעו בהפקתו‪ :‬פרג׳ מעוספיה‪ ,‬חסן אבריק‬
‫מאבו סנאן‪ ,‬״אמנות לעם״‪ ,‬החברה‬
‫למתנ״סים‪ ,‬חוף דוגית ובמיוחד — יהודה‬
‫בוקסבאום‪ ,‬למחלקה הערבית ולשבועון ״כל‬
‫אל־ערב״‪.‬‬
‫הסופרת לאה זהבי נגחרה להנחות את‬
‫החוג לכתיבה יצירתית במתנ״ס רכסים‪.‬‬
‫החוג מתקיים במסגרת חוגי העשרה‬
‫לילדים כשרוניים בגילאי ‪ ,13-11‬בשיתוף‬
‫אגף שח״ר במשרד החינוך והתרבות‪.‬‬
‫נושא המפגש מוצג בדרך כלל בצורת‬
‫התנסות חווייתית‪ ,‬והילדים מתבקשים‬
‫להביע באופן ספונטני‪ ,‬עד כמה שאפשר‪ ,‬את‬
‫חמתחולל בקרבם‪.‬‬
‫מטרת הפעילות לפתוח את הילדים אל‬
‫העולם הפנימי היחודי שלה• ולתת לו‬
‫אישור‪ .‬לעיתים קרובות‪ ,‬בגלל החשש‬
‫מהסמכות‪ ,‬נבלמת התנועה היצירתית‪,‬‬
‫והילד אינו מעז להחצין את ״הדבר״‬
‫האמיתי שלו‪ ,‬אלא את המקובל‪.‬‬
‫במסגרת הכתיבה היצירתית במתנ״ס אנו‬
‫מבקשים לפתח את היכולת לראות‪ ,‬לדמות‪,‬‬
‫להקשיב לעצמך ולאחרים‪ .‬אנו רואים בזה‬
‫תנאי לגילויין של אפשרויות ביטוי נוספות‪,‬‬
‫חדשות‪ ,‬ומקוריות‪.‬‬
‫החניכים נוהגים לקרוא בקול רם את‬
‫היצירות הנכתבות על מנת להגיב‪ ,‬לשוחח‬
‫וללמוד‪.‬‬
‫הכתיבה היצירתית אינה עוד בגדר חידוש‬
‫והיא הולכת ותופסת מקום נכבד גם‬
‫במסגרת לימודי הספרות בבתי הספר‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬הכתיבה חיצירתית בחוג באה להעמיק‬
‫את המגע של התלמידים המעוניינים‬
‫והכישרוניים בתחום‪ ,‬עם מעשה כתיבה‪.‬‬
‫עג׳יב רחמים‪ ,‬מנהל המתנ״ס‪ ,‬מציין כי‬
‫תכניות חעשרח מתמקדות בתחומי היצירה‪,‬‬
‫האומנות‪ ,‬הכתיבה‪ ,‬המדע והטכנולוגיה‪.‬‬
‫גולת הכותרת בתכניות אלה הם החוג‬
‫בטכניון למדע וטכנולוגיה וחחוג לכתיבה‬
‫יצירתית‪.‬‬
‫עכו‬
‫הפי פייס בקדם הפי נוער‬
‫•• •‬
‫••‬
‫בגני הפסטיבל בעכו עפו ניצוצות הקדם הפי‬
‫נוער שנתפזרו וכיסו את כל שטח גני‬
‫הפסטיבל בפעילויות מגוונות‪.‬‬
‫להקת המתגייס מופיעה בחוף דוגית‬
‫אבו סנאן‬
‫הופעת בלט‬
‫ילדות קטנות וצעירות בלבוש לבן וצבעוני‬
‫יפה‪ ,‬הופיעו במשן יותר משעתיים בפני‬
‫קהל הורים‪ ,‬נוער ומוזמנים והציגו קטעים‬
‫אומנותיים בהדרכתה של ארינה ג׳מאל‪.‬‬
‫הקהל‪ ,‬שמלא את האולם‪ ,‬נכח בביצועים‬
‫יפים של המשתתפות בלווי מוסיקת מערבית‬
‫ומזרחית נעימה‪ .‬בסוף הופעת הבלט חיתח‬
‫תצוגת אופנה יפה ומרהיבה‪.‬‬
‫האירוע חתם את שבוע התרבות הערבית‬
‫בכפר‪ ,‬שכלל הופעת להקות מחול‪ ,‬במות‬
‫סופרים‪ ,‬לילדים‪ ,‬לנשים ולכלל התושבים‪,‬‬
‫שלוש הצגות למשפחה ולמועדון הילד‬
‫ותערוכת ספרים גדולה‪.‬‬
‫חודש התרבות מתקיים בכל שנה בחסות‬
‫משרד החינוך והתרבות‪ ,‬בית חגפן בחיפה‪,‬‬
‫הרשויות המקומיות והמתנ״סים במגזר‬
‫הערבי והדרוזי‪.‬‬
‫השוק הצבעוני — שוק ״קח־תף׳ היה מקור‬
‫לשיתוף פעולה והיכרות הדדית בין בני‬
‫הנוער‪ ,‬שהגיעו מישובים שונים בארץ‪ .‬היו‬
‫שם מיקנעם‪ ,‬עוספיה‪ ,‬טירה‪ ,‬נשר‪ ,‬קרית ים‪,‬‬
‫בנימינה‪ ,‬גבעת אולגה‪ ,‬גבעת עדה ועוד‪.‬‬
‫הרפרטואר המוסיקאלי היה בחחלט עשיר‪.‬‬
‫נכללו בו מספר להקות רוק צעירות ממחוז‬
‫חיפה וחבורות זמר‪ ,‬אשר הלהיבו מאוד את‬
‫הקהל הצעיר‪ .‬בנוסף לכל אלה‪ ,‬הופעלו‬
‫תחנות שידוכים לנוער‪ ,‬בזאר צבעוני והומה‪,‬‬
‫מרתון סרטים‪ ,‬וידיאו קליפים ועוד‪ .‬כל‬
‫החדוה היצירתית‪ ,‬שחגגה בקדם ההפי נוער‪,‬‬
‫פרי עמל ותוצר של השתלמויות רכזים ונוער‬
‫של מתנ׳׳סי מחוז חיפה‪.‬‬
‫תודתינו שלוחה למועצת הנוער בעכו‪ ,‬ולכל‬
‫הרכזים שנתנו ידם לאירוע‪ .‬תודה מיוחדת‬
‫לענת זמל ממתנ״ס בנימינה ולדניאל‬
‫בוכבינצר ממתנ״ס קרית ים‪ ,‬ניסים לוי‬
‫ושמעון קקון מעכו‪ ,‬לאיתן מזרחי ואתי כהן‬
‫וכן לכל הגופים שתרמו לאירוע‪ ,‬וכמובן‬
‫— לקהל הצעירים שהיה שותף פעיל בבניית‬
‫התכנית וחשף את ההפי־פייס של הנוער‬
‫הצפוני‪ .‬הפנינג דומה בקנה מידה ארצי צפוי‬
‫לנו בשלהי הקיץ‪.‬‬
‫מחוז השרון‬
‫יום כיף למזכירות‬
‫בבוקר בהיר יצאנו‪ ,‬מזכירות מחוז השרון‬
‫ליום כיף שהפן כבר מסורת‪ .‬טיפין טיפין‬
‫התכנסנו ברחבת מוזיאון הארץ בתל אביב‪,‬‬
‫שתינו קפה וזללנו עוגיות)היום לא מדברים‬
‫על דיאטה(‪.‬‬
‫ומכיוון שכולנו על טחרת המין הנשי —‬
‫ביקרנו בתצוגות שעניינן יופי וקוסמטיקה‪,‬‬
‫לאורך ההיסטוריה‪ .‬למדנו שאופנה עניינה‬
‫את העולם מאז ומעולם‪ ,‬ושהסבל הכרוך‬
‫ב״להיות יפה״ לא מתחיל בפילינג של היום‪.‬‬
‫ראינו כיצד הנשים בעבר טיפחו את עצמן‬
‫והבנו שלעומת האישה הישראלית הקדומה‬
‫— סדר יומנו היום פנוי למדי‪ .‬ואז‬
‫משהשתכנענו סוף־סוף‪ ,‬שחיינו טובים‬
‫ומרופדים התערער הכל מחדש‪,‬‬
‫כשבפלנטריום הציגו בפנינו את האפשרות‬
‫שנזכה בקרוב לביקור יצורים מהתלל‬
‫החיצון — עב״מים‪ ,‬הרגשנו כל כך קטנות‬
‫מול היקום האינסופי ‪ -‬שמיד החלטנו‬
‫לפצות עצמנו בארוחה מלאה בכרם‬
‫התימני• )שוב את• עם הקלוריות שלכם!(‬
‫ומשם — ליפו העתיקח‪ ,‬שם חיכה לנו מאיר‬
‫וקנין‪ ,‬מיודענו‪ ,‬שהדריך אותנו גם בירושלים‬
‫בשנה שעברה‪.‬‬
‫אז — המון תודה ליוני‪ ,‬מזכירת המא״ז‪ ,‬על‬
‫שדאגה לכל פרט ופרט והקדישה שעות‬
‫רבות על מנת להוציא לפועל את היום‬
‫הנעים הזה‪ .‬הכל נעשה בחן ובחיוך —‬
‫כדרכה של יוני תמיד‪ .‬תודה גם לאלי מלחי‪,‬‬
‫שאישר את היוזמה הברוכה הזו‪ ,‬וכמובן‬
‫למאיר וקנין על ההדרכה המהנה‪.‬‬
‫מחכות כבר בקוצר רוח לשנה הבאה‪,‬‬
‫מזכירות מחוז השרון‪.‬‬
‫בנזתנ״סים ‪194‬‬
‫מערן הסקר ומטרתו‬
‫הסקר נערן ביוזמת המינהל הקהילתי‬
‫בשכונת רמות אלון בירושלים‪ .‬מטרת הסקר‬
‫לבחון את הידע של התושבים ביחס למינהל‬
‫הקהילתי ולפעילותו‪ ,‬עמדותיהם כלפיו‪,‬‬
‫השתתפותם בתכניות השונות והשירותים‬
‫החסרים מנקודת מבטם‪ .‬המימצאים נועדו‬
‫להוות משוב עבור צוות המינהל ובסיס‬
‫לתכנון המשך הפעילות‪ .‬בנוסף‪ ,‬נועד הסקר‬
‫לשדר לתושבים את התעניינות המינהל‬
‫בעמדותיהם ובצרכיהם ולעודד אותם‬
‫למעורבות במינהל‪ .‬מנהלת המחקר‪ :‬רימונה‬
‫ויזל‪ ,‬יועץ ד״ר ישראל אדלר‪.‬‬
‫פעילות המינהל ותרומתו נבחנו בשלושה‬
‫תחומים‪:‬‬
‫— פעילות בעלת אופי מתנ״סי)אספקת‬
‫שירותי תרבות‪ ,‬חברה ופנאי(‪.‬‬
‫— פעילות בעלת אופי מוניציפלי)אספקת‬
‫שירותי תכנון ופיתוח פיזי‪ ,‬שיפור איכות‬
‫הסביבח‪ ,‬אספקת שירותים עירוניים‬
‫וממלכתיים(‪.‬‬
‫— פעילות בעלת אופי משולב )אספקת‬
‫שירותי תרבות למוסדות החינוך‪ ,‬פיתוח‬
‫מסגרות המשך לחינוך הפורמלי בגיל הרך‪,‬‬
‫פיתוח שירותי מידע וכדי(‪.‬‬
‫נבדקו שתי קבוצות‪:‬‬
‫‪ .1‬מדגם מייצג של ‪ 419‬תושבי חשכונות‬
‫רמות ‪01,02,03‬״‬
‫‪ .2‬משאל רחוב‪ ,‬אקראי‪ ,‬בקרב ‪ 125‬נבדקים‪.‬‬
‫המדגם מבטיח ייצוג פרופורציוני לכל‬
‫קבוצות האוכלוסיה ולכן ממצאיו משקפים‬
‫יותר את תמונת המצב בשכונה‪ .‬משאל‬
‫הרחוב מאפשר חשיפה רחבה יותר לקהילה‪.‬‬
‫איסוף הנתונים במדגם התבצע בבתי‬
‫התושבים‪ ,‬באמצעות מראיינים‪ ,‬מתוך צוות‬
‫המינהל הקהילתי‪ ,‬שהוכשרו לתפקידם‪.‬‬
‫במשאל בוצעו הראיונות באמצעות מראיינים‬
‫אשר הוצבו בצמתים מרכזיים בשכונה‪.‬‬
‫הנתונים נאספו בחודשים ספטמבר‪-‬דצמבר‬
‫‪.1992‬‬
‫‪26‬‬
‫תנוח תשנ״ג‪ .‬יולי ‪1995‬‬
‫עיקר הממצאים‬
‫א‪ .‬מודעות תושבי השכונה‬
‫לפעילות המינהל‬
‫— רוב הנבדקים יודעים במה עוסק המינחל‪.‬‬
‫הידע בקרב נבדקי המשאל גבוה יותר מאשר‬
‫במדגם )‪ 80%‬ו־‪ 75%‬בהתאמה(‪.‬‬
‫ נבדקים בגיל ‪ ,49-30‬בעלי השכלה של‬‫‪ +12‬שנות לימוד‪ ,‬וותק יחסית גבוה בשכונה‪,‬‬
‫יודעים יותר על המינהל‪ .‬האוכלוסיה‬
‫החרדית יודעת על המינהל פחות מאחרים‪,‬‬
‫באופן משמעותי‪.‬‬
‫כ ־ ‪ 7 0 %‬מתושבי‬
‫השכונה משתתפים‬
‫בפעילויות שיוזם‬
‫המינהל‬
‫— הפעילויות המוכרות ביותר הן בעלות‬
‫האופי המתנ׳׳סי‪ .‬הפעילויות בעלות האופי‬
‫המוניציפלי והמשולב פחות ידועות‪ ,‬הן‬
‫במדגם וחן במשאל‪ .‬עם זאת‪ ,‬אחוז משמעותי‬
‫)‪ (30%-60%‬דיווחו גס עליהן‪.‬‬
‫— בתחום השירותים בעלי האופי‬
‫המוניציפלי‪ ,‬בנוסף לידע שבא לידי ביטוי‬
‫בתשובות הספונטניות‪ ,‬קיים ידע נוסף‪,‬‬
‫שבולטותו נמוכה יותר‪ ,‬והנבדק מדווח עליו‬
‫רק לאחר תזכורת‪.‬‬
‫— הרוב המכריע של הנבדקים המודעים‬
‫לפעילות המינהל‪ ,‬יודעים היכן נמצאים‬
‫משרדיו‪ .‬המגמה המסתמנת היא של הכרות‬
‫גבוהה יותר של המשרד הנמצא באזור‬
‫המגורים‪.‬‬
‫ב‪ .‬השתתפות התושבים‬
‫בפעילויות‬
‫— רוב הנבדקים )‪ 61%‬במדגם ו־‪74%‬‬
‫במשאל( מדווחים‪ ,‬שהם או בני משפחותיהם‪,‬‬
‫משתתפים לפחות בפעילות אחת של‬
‫המינהל‪ .‬רבים מהם משתתפים במספר‬
‫פעילויות‪.‬‬
‫— ההשתתפות באזור ‪ 02‬גבוהה יחסית‪,‬‬
‫ובאזור ‪ 03‬נמוכה יחסית‪.‬‬
‫— שכיחות ההשתתפות גבוהה‪ ,‬יחסית‪,‬‬
‫באירועים שכונתיים‪ ,‬שימוש בשירותי‬
‫הספורט ובבריכה‪ ,‬במפעלי הקיץ ובשירותים‬
‫לעולים‪ .‬שירותים אלה‪ ,‬ברובם‪ ,‬הם בעלי‬
‫אופי מתנ״סי‪.‬‬
‫— היקף ההשתתפות בפעילות המינהל עולה‬
‫עם הגיל ועם ותק המגורים בשכונה‪ .‬רוב‬
‫אוכלוסיית החרדים אינה משתתפת‬
‫בפעילויות המינהל‪.‬‬
‫— רוב המשתתפים בפעילויות מדווחים על‬
‫שביעות רצון גבוהה מהשירות שקיבלו‪.‬‬
‫— הסיבות העיקריות להימנעות מהשתתפות‬
‫בפעילויות הן‪ :‬סיבות הקשורות בדת )לא‬
‫מעונייניס לקחת חלק בפעילות חילונית‪,‬‬
‫במתנ״סיס ‪194‬‬
‫‪27‬‬
‫תמח תשנ׳׳ג‪ ,‬יולי ‪1993‬‬
‫הגברת הפיתוח‬
‫הפיזי‬
‫על פי הסקר הסתבר שאחת הבקשות של‬
‫התושבים היא להגברת הפעילות בתחום‬
‫הפיזי‪ .‬האדריכל צבי דרדיקמן‪ ,‬מי שאחראי‬
‫על חפיתוח הפיזי במינהלת רמות‪ ,‬מציין כי‬
‫במשך השנה הקרובה יקודמו תחומי‬
‫הפעילות העיקריים‪ ,‬שהם‪:‬‬
‫ריכוז ארכיון של תכניות בניין ערים‪ ,‬כולל‬
‫תכניות שבהפקדה‪ ,‬על מנת לחסוך‬
‫מהתושבים התרוצצות ממושכת במקרה‬
‫הצורך להשיג תכניות‪.‬‬
‫הרחבות הדיור — כבר הוכנה תכנית כללית‬
‫לכל מיתחם‪ .‬התכניות נדונו עם התושבים‬
‫והכוונה תוך שנה וחצי להתחיל בבנייה‪.‬‬
‫מדובר באלפי יחידות דיור‪.‬‬
‫מיחשוב המערכת הפיזית ‪ -‬נושא הנמצא‬
‫בשלבי בדיקה תוך תיאום עם העיריה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מקדמת ועדת התכנון את פיתוח‬
‫השטחים הירוקים סביב רמות ואף שתילת‬
‫השטחים הפתוחים סביב השכונה בלי‬
‫להתחשב בייעודם הסופי של שטחים אלה‪.‬‬
‫ועוד‪ :‬מיפוי הגומות הירוקות לאורך‬
‫הרחובות‪ ,‬שתילת צמחים ועצים בשיתוף עם‬
‫הקק״ל‪ ,‬קרן ירושלים‪ ,‬תכנון מחדש של מרכז‬
‫רמות כדי שיענה על דרישות התושבים‬
‫בשכונה המונה כ־‪ 40,000‬איש‪ ,‬קידום‬
‫מדי שנה בקיץ‪ ,‬מארגן המתנ״ס פסטיבל כלי הקשה‪ ,‬המהווה מוקד משיכה לא רק לאנשי השכונה‪ ,‬אלא לתושבי העיר נולה‪.‬‬
‫בתמונה ‪ -‬מופע סטפס‪.‬‬
‫מעוניינים בהפרדה של בנים ובנות וכדי(‪,‬‬
‫העדר זמן‪ ,‬חוסר ידע על הפעילויות ו״גיל לא‬
‫מתאים של הילדים״‪.‬‬
‫ג‪ .‬הערכת פעילותו של המינהל‬
‫הקהילתי בתחומים שונים‬
‫— תרומת המינהל‪ ,‬הן במדגם והן במשאל‪,‬‬
‫הוערכה כגבוהה ביותר בתחום החינוך‪,‬‬
‫התרבות והרווחה האישית‪ .‬עם זאת‪ ,‬שיעור‬
‫משמעותי מהנבדקים )‪ 30%‬ומעלה( דיווחו‬
‫על תרומת המינהל גם בתחומים הפיזיים‬
‫הכלל שכונתיים‪.‬‬
‫— ההערכה הנמוכה ביותר לתרומת המינהל‬
‫היא בקרב האוכלוסיה החרדית‪ .‬מספר‬
‫ילדים גבוה )‪ (+4‬מנבא אף הוא הערכה‬
‫נמוכה לתרומת המינהל‪ .‬הסבר‪ ,‬ולו חלקי‪,‬‬
‫שירותים חסרים ‪-‬‬
‫בתחום הפיזי‬
‫והסביבתי‬
‫למצב זה הוא השיעור הגבוה של משפחות‬
‫עם מספר ילדים גבוה בקרב האוכלוסיה‬
‫החרדית‪.‬‬
‫— הנבדקים‪ ,‬במדגם ובמשאל‪ ,‬מייחסים‬
‫חשיבות רבה יותר לפעילות בתחומים‬
‫הפיזיים )ניקיון‪ ,‬תחבורה ציבורית‪ ,‬ביטחון‬
‫ובטיחות(‪.‬‬
‫— מימצאים דומים נמצאו בסקר קודם‬
‫שנערך בשכונה )חסון ושחורי ‪ :(1991‬רוב‬
‫התושבים העדיפו שהמינהל יעסוק בנושאים‬
‫פיזיים‪ ,‬אולם העריכו שתרומתו גבוהה‬
‫בעיקר בתחומי התרבות‪ ,‬החברה והקהילה‪.‬‬
‫עקב העדר נתוני• ספציפיים‪ ,‬מדויקים‪ ,‬לגבי‬
‫נתוני הסקר הקודם‪ ,‬לא ניתן לבדוק האם‪,‬‬
‫ובאיזו מידה‪ ,‬חל שינוי בתפיסת התרומה של‬
‫המינהל בתחומי• השונים‪.‬‬
‫— רוב הנבדקים מעריכי• שהמינהל מקדם‬
‫את יכולתם להשפיע על חחלטות בשכונה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הנכונות לקחת חלק בפעילויות‬
‫המינהל בעתיד‬
‫— שיעור הפעילים כיום בקרב הנבדקים‬
‫הוא ‪ 3%‬במדגם ו־‪ 7%‬במשאל‪ 21% .‬נוספים‬
‫במדגם ו־‪ 25%‬במשאל רוצים להיות פעילים‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫— הפעילויות המועדפות הן הפחות‬
‫אינטנסיביות והמוגדרות מבחינת התחום ו‪/‬‬
‫או הזמן)= התגייסות למשימות מוגדרות וכן‬
‫קבלת שאלונים הביתה ותגובה בכתב(‪.‬‬
‫הנכונות לקחת חלק בפעילויות‬
‫האינטנסיביות‪ ,‬המתמשכות לאורך זמן)כמו‬
‫השתתפות בוועדות קבועות( נמוכה יותר‪.‬‬
‫— שיעור הנבדקים במשאל‪ ,‬המוכנים להיות‬
‫פעילים במינהל‪ ,‬גבוה יותר‪ .‬הפערים גדולים‬
‫במיוחד כשמדובר בפעילויות האינטנסיביות‬
‫והתובעניות‪ ,‬כמו השתתפות בוועדות קבועות‬
‫ו‪/‬או יעוץ בתחום המומחיות‪.‬‬
‫— תחומי הפעילות המועדפים הם‪ :‬סיוע‬
‫לאוכלוסיות מיוחדות‪ ,‬חינוך וספורט‪.‬‬
‫— כשליש מהנבדקים מוכנים‪ ,‬במידה זו או‬
‫אחרת‪ ,‬לתרום כספית למען השכונה‪.‬‬
‫ה‪ .‬שירותים או פעילויות חסרים‬
‫— כשני שליש מחנבדקים לא דיווחו כלל על‬
‫שירותים או פעילויות חסרים‪.‬‬
‫— כשליש מהנבדקים מדווחים על שירותים‬
‫חסרים בתחום המוניציפלי)למשל‪ :‬תכנון‬
‫ופיתוח פיזי‪/‬סביבתי‪ ,‬ניקיון‪ ,‬פיתוח גני‬
‫משחקים‪ ,‬שיפור חתחבורה הציבורית(‪.‬‬
‫— כשליש מדווחים על חסר בשירותים בעלי‬
‫אופי מתנ״סי)למשל‪ :‬פעילות תרבות ופנאי‬
‫למבוגרים ולבני נוער(‪.‬‬
‫— קיימת דרישה גבוהה בשכונת למוסדות‬
‫ולשירותים ציבוריים כמו‪ :‬מרכז מסחרי‪,‬‬
‫תרומת המינהל‬
‫בתחומי החינוך‪,‬‬
‫התרבות והרווחה‬
‫האישית ־ גבוהה‬
‫מכולות‪ ,‬בית קולנוע‪ ,‬בית כנסת ועוד‪.‬‬
‫הפעלת השירותים הנ״ל אינה בתחום‬
‫אחריותו של המינהל הקהילתי‪ ,‬אולם‬
‫המינהל רואה את תפקידו בקיום מגעים עם‬
‫גורמים יוזמים או עם מפעילים פוטנציאליים‬
‫של שירותים אלה ובסיוע לתכנון השירותים‪.‬‬
‫הקאנטרי־קלאב ואף בניית אמפיתיאטרון‬
‫באחד משני הוואדיות הגדולים שבשכונה‪ .‬גם‬
‫נושא הכבישים העירוניים ‪ 4‬ו־‪ 9‬שאמורים‬
‫לעבור בשכונה נמצא בדיונים של ועדת‬
‫התכנון‪ ,‬עתה נבדקת אלטרנטיבה חדשה —‬
‫שכביש ‪ 9‬יעבור מתחת לכביש רמות הקיים‪.‬‬
‫כל התחום הפיזי הוא בהחלט נושא שמקבל‬
‫חיזוקים רבים בתקופה חאחרונה‪.‬‬
‫ו‪ .‬מקורות המידע על המינהל‬
‫הקהילתי‬
‫— מקור המידע העיקרי על השכונה הוא‬
‫העיתון השכונתי‪ ,‬״רמתון״‪ .‬מקורות נוספים‪,‬‬
‫פחות שכיחים‪ ,‬הם פרסומים אחרים של‬
‫המינהל‪ ,‬חברים ומכרים ומעורבות אישית‬
‫במינהל‪.‬‬
‫— רוב הנבדקים מקבלים את העיתון‬
‫)חלקם לא בקביעות( וקוראים בו בתדירות‬
‫זו או אחרת‪.‬‬
‫— כשני שליש מהנבדקים מקבלים את‬
‫חוברת ה״אינפורמתון״ השנתית‪ .‬למעלה‬
‫ממחצית שומרים עליה וחוזרים ומשתמשים‬
‫בה בעת חצורך‪.‬‬
‫רמי אמיתי‪ ,‬מנהל המינהל הקהילתי‬
‫ברמות אלון‪ ,‬מציין את שביעות רצונו‬
‫ממימצאי הסקר‪ .‬אומר רמי‪ :‬׳׳בשנת‬
‫‪ 1991‬נערך הסקר הראשון על ידי דייר‬
‫חסון‪ .‬ממצאי הסקר הראו שלתושבים‬
‫יש תלונות שהמינהל עוסק יותר מדי‬
‫בצד החברתי ופחות בצד הפיזי‪ .‬ואכן‪,‬‬
‫בשנתיים האחרונות השקיע המינהל‬
‫מאמצים רבים בקידום הצדדי• הפיזיים‬
‫של פעילותו‪ .‬ואמנם הסקר הנוכחי‬
‫מצביע על שביעות רצון מצד התושבים‬
‫בעניין זה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬למדנו מהסקר‪ ,‬שהצלחנו לבסס‬
‫את המינהל ככתובת לתישבי השכונה‬
‫בכל פניותיהם‪ ,‬ושאנחנו הולכים‬
‫ופועלים יותר ויותר עפ״י צרכיהם״‪.‬‬
‫בדעת המינהל הקהילתי לבצע סקר‬
‫שביעות רצון מדי שנה‪.‬‬
‫במתנ״סימ ‪194‬‬
‫‪0‬‬
‫^‬
‫תמת תשנ״ג‪ ,‬יולי ‪1993‬‬
‫נוה ישראל‬
‫עוספיה‬
‫צעדת נוף כרמל‬
‫גננות‪ ,‬סדנה וטיול חג השבועות‬
‫מאת אורי יהל‪ ,‬מנהל המתנ״ס‬
‫רונית‪ ,‬רכזת גיל רן‪ ,‬רצתה שגננות גני‬
‫הילדים בשכונת נוה ישראל תעבורנה‬
‫תהלין שיגביר את היחסים ההדדיים בינן‬
‫לבין עצמן ובינן לבין המתנ״ס‪.‬‬
‫קבוצת הצופים מקבלת את הצועדים בסיום הצעדה‬
‫מאת אמיל רוחאנא‬
‫רכז תרבות‬
‫כאלפיים צועדים השתתפו בצעדת נוף כרמל‬
‫המסורתית שמארגן המתנ״ס זו השנה‬
‫הרביעית ברציפות‪ .‬משפחות שצעדו באופן‬
‫חופשי עברו מסלול מרהיב של ‪ 5‬ק״מ‬
‫שמשקיף על עמק יזרעאל והרי הצפון‪.‬‬
‫תפוזים‪ ,‬קרטיבים ושתיה חולקו לכל‬
‫הצועדים לאורך המסלול‪ ,‬שהפך לבמת‬
‫שירה‪ .‬הדבקות שהתנגנו הוסיפו ברקע‬
‫אווירה ססגונית לצעדה‪.‬‬
‫טקס הסיום התקיים במגרש הכדורגל וכלל‬
‫תהלוכה של קבוצות הצופים‪ ,‬חלוקת גביעים‬
‫ומלות ברכה‪.‬‬
‫פרג׳ מנסור‪ ,‬מנהל המתנ״ס‪ ,‬ברך את‬
‫הצועדים והבטיח להמשיך בארגון אירועים‬
‫מסוג אלה בעתיד‪ .‬גם אמין ענבתאוי‪ ,‬מנהל‬
‫מתנ״ס שפרעם‪ ,‬שנטל חלק בצעדה‪ ,‬ברך‬
‫את הצועדים והתפעל מיופיו של חכרמל‬
‫ומסלול הצעדה‪.‬‬
‫אני‪ ,‬כהרגלי‪ ,‬אמרתי בסדר‪ ,‬הולכים על זה‪.‬‬
‫ואז פתאום היא אמרה‪ :‬״אם כבר‪ ,‬אז רק עם‬
‫שלומית שמרון״‪ .‬ואני אמרתי)כהרגלי(‬
‫״השתגעת! בטח יש לה המון זמן‪) ...‬יער‬
‫ירושלים(‪ ,‬ורק אנחנו בודאי בראש שלה‪...‬״‬
‫מפה לש• התיישבנו עם מדור הגנים‬
‫בעיריית הרצליה וע• המפקחת המחוזית‬
‫של משרד החינוך‪ .‬קיבלנו את ברכת הדרך‬
‫ונסענו ירושלימה‪ .‬והדרך‪ ,‬מלאה ניחוחות‬
‫והעצים יותר ירוקי• מפעם‪ ,‬והאוויר‪ ,‬אה‪...‬‬
‫האוויר‪ ,‬מלוא חופנים‪ ,‬ואני נושם‪ ,‬ואומר‬
‫מילא‪ ,‬אם שלומית לא תתרצה‪ ,‬הרווחתי‬
‫בוקר אביבי‪.‬‬
‫לאחר שהתיישבנו במשרדה של שלומית‬
‫ורונית הרביצה את הרצאתח‪ ,‬הבחנתי‬
‫באותות הסכמה בפניה של שלומית‪ .‬רציתי‬
‫להיות בטוח ואמרתי)כמו שלמדתי(‪ :‬״אז‬
‫את בודאי מתכוונת להנחות את הסדנה‬
‫בעצמך״‪ ,‬ואז היא הסתכלה בי‪ ,‬חייכה‬
‫ועשתה לי את היום‪.‬‬
‫הסדנה ארכה שמונה מפגשים ארוכים אל‬
‫תוך הלילה וכללה נושאים כמו‪ :‬התייחסות‬
‫ללקוחות )הורים(‪ ,‬תכניות משותפות‪ ,‬קשר‬
‫עם המתני׳ס וכל מה שקשור ליחסים שבין‬
‫הגננות לבין עצמן‪ .‬רונית ואנוכי נכחנו רק‬
‫בשיחת הסיכום )לחלק מן המפגשים נכנסתי‬
‫בתואנות שוא‪ ,‬רק להציץ‪ ,‬וסולקתי בבושת‬
‫פנים(‪ ,‬שהיתה מרגשת בפני עצמה‪.‬‬
‫תקצר היריעה מלהעביר את ערכה של‬
‫הסדנה‪ ,‬זה המקום להודות באופן הכי הכי‬
‫כן ואמיתי לשלומית על מקצועיות התהליך‪,‬‬
‫על התמדתה וחריצותה ומעל לכל על כל‬
‫מה שבה‪ .‬ולגננות עצמן שלוחה ברכתי‬
‫החמה על חריצותן ומטעמיהן‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬התגבש הרעיון של טיול משותף‬
‫לגני הילדים‪ ,‬כולל הוריהם )כתחילתו של‬
‫הגשמת החלום — ״בוקר אחד אני קם וכל‬
‫השכונה באוטובוסים‪ ,‬מטיילת״(‪.‬‬
‫לקראת חג השבועות החלטנו לחגוג במשק‬
‫בית אלעזרי ולחזות מקרוב בתהליכי‬
‫החליבה‪ ,‬ייצור הגבינות‪ ,‬הגז‪ ,‬אכילת הפיתות‬
‫וטיול בציר הכבשים‪.‬‬
‫הילדים פעו‪ ...‬ההורים התרגשו‪ ...‬והגננות גם‬
‫הן חייכו‪ ,‬ומה אגיד לכם חברים יש נחת‪,‬‬
‫והרבה נחת מזה שילדים מחבקים כבשים‪,‬‬
‫ורצים בינות לשבילים‪ ,‬מאיך שהורים‬
‫משתלבים ועוזרים ומהגננות ועוזרותיהן‬
‫שמטות כתף ונהנות‪ ,‬ולי עצמי‪ ,‬כיף‪.‬‬
‫רציתי עוד כמה דברים להוסיף על צוות‬
‫המתנ״ס הנהדר‪ ,‬על השכונה היהידה במינה‪,‬‬
‫ואפילו כמה מילים טובות על החברה‬
‫למתנ״סים‪ ,‬ועל איך שלקחו לנו רק ‪600‬‬
‫ש״ח לתשדירי השירות‪ ,‬אבל זה לא הפעם‪.‬‬
‫יום הזכרון לחללי צה״ל בני עוספיה‬
‫במעמד המשפחות השכולות‪ ,‬פרג׳ מנסור‪,‬‬
‫ראש המועצה המקומית‪ ,‬נציגי צה״ל‪ ,‬בני‬
‫שילה נציג משרד ראש הממשלה‪ ,‬התקיים‬
‫במתנ״ס‪ ,‬זו השנה הרביעית ברציפות‪ ,‬טקס‬
‫יום הזכרון לחללי צה״ל‪ 24 ,‬מבני הכפר‬
‫שנפלו במערכות ישראל‪.‬‬
‫הטקס הגיע לשיאו כאשר פצוע צה״ל‪ ,‬רס״ן‬
‫גולן אחיאב סיפר את סיפור נפילתו של‬
‫החלל גאלב שחידם‪ ,‬בן הכפר‪ ,‬שנפל‬
‫במלחמת של״ג‪ ,‬לפני ‪ 10‬שנים‪ .‬סיפורו של‬
‫קצין הסיור ריתק את חנוכחים וסיים את‬
‫הטקס‪.‬‬
‫שדרות‬
‫ביכורי שירה‬
‫מאת אבי סולימני‪ ,‬מנהל המתנ׳׳ס‬
‫השנה פעלו במתנ״ס שתי סדנאות לכתיבה‬
‫יוצרת)שירה( במימון אגף שח״ר במשרד‬
‫החינוך ובאמצעות ״אמנות לעס״‪.‬‬
‫בסדנאות השתתפו ‪ 38‬תלמידים נבחרי•‬
‫מכיתות ד׳־ה׳ שהומלצו על ידי מנהלי בתי‬
‫הספר חיסודיים בישוב‪ .‬לנוכח הצלחת‬
‫הסדנאות‪ ,‬החלטנו‪ ,‬בעצה אחת עם המשורר‬
‫מוטי גלזר — מדריך הסדנאות‪ ,‬לקיים ערב‬
‫ביכורי שירה במתנ״ס על מנת לתת ביטוי‬
‫לכשרונות התלמידים שהשתתפו בסדנאות‪.‬‬
‫בשבוע שעבר התכנסו כמאתיים תלמידים‪,‬‬
‫הורים‪ ,‬מורים ומנהלי בתי הספר לערב חגיגי‬
‫באולם המתנ׳׳ס‪ .‬את הערב פתח המשורר‬
‫מוטי גלזר‪ ,‬שהודה בחום למפקח על‬
‫הטיפוח מר יוסף רחמים‪ ,‬על מימון‬
‫הסדנאות‪ ,‬לאגף לחינוך במועצה המקומית‪,‬‬
‫למתנ״ס ול״אמנות לעם״‪.‬‬
‫ראש המועצה המקומית מר דוד בוסקילה‬
‫ברך את התלמידים‪.‬‬
‫בהמשך קראו התלמידים משיריהם וזכו‬
‫לתשואות הקהל‪ .‬דתיה בן דור חתמה את‬
‫הערב בשירים וסיפורים מפרטי עטה‪ ,‬תוך‬
‫שיתוף פעיל של הקהל הרב‪.‬‬
‫קרית אתא‬
‫כשרונות צעירים‬
‫תחת הכותרת ״במתנ״ס קרית אתא נותנים‬
‫ל ן במה!״ נערן ערב כשרונות צעירים‬
‫בתחומי הדרמה והשירה‪ ,‬לילדים בגילאי‬
‫‪.18-7‬‬
‫ההתרגשות באולם האודיטוריום של‬
‫המתנ״ס היתה גדולה והאולם היה מלא‬
‫מפה לפה בהורים נרגשים וגאים‪.‬‬
‫הילדים אשר משתתפים בחוגי המתנ״ס‬
‫במשך השנה כולה‪ ,‬הפגינו את כישוריהם‪.‬‬
‫ילדי בית ספר לאמנויות הבמה‪ ,‬אשר נפתח‬
‫השנה במתנ״ס‪ ,‬הציגו משחק מעולה והעלו‬
‫את יוקרת החוג לדרמה‪.‬‬
‫הפרסים הוענקו לילדים על ידי מנהלת‬
‫המתנ״ס אילנה שלום ואילן גלבסקי חבר‬
‫מועצת העיר‪.‬‬
‫נמתנ״סים ‪194‬‬
‫מ א ת שחר שחר‬
‫זו השנה השנייה בה פועלת בטבריה עלית‬
‫סיירת זהירות בדרכים המורכבת מחניכי‬
‫בית הספר ״יד אליהו״ בשיכון די‪.‬‬
‫חניכי הסיירת בהדרכתה המצויינת של גלית‬
‫לוי המד״צית‪ ,‬זוכים מידי שבוע להעשרה הן‬
‫בתחום זהירות בדרכים והן בתחום‬
‫החברתי‪ ,‬כאשר פרוייקט זה הינו במסגרת‬
‫פעילות שנת הבר מצווה של החניכים‪20 .‬‬
‫חניכי הקבוצה קיימו במהלך השנה דיונים‬
‫בנושא מניעת תאונות דרכים‪ ,‬הגברת‬
‫המודעות בנושא‪ ,‬סטטיסטיקות בטבריה‬
‫ובמדינת ישראל‪ ,‬איתור מפגעים וכמובן‪,‬‬
‫ערכו סקר זהירות בדרכים בטבריה עלית‪.‬‬
‫במהלך הסקר נשאלו אזרחים ברחובות‬
‫השכונה אודות חשיבות הנושא‪ ,‬דעתם‬
‫לפתרון הבעיה ההמורה ביותר של מדינת‬
‫ישראל ונכונותם לסייע במאבק חשוב זה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫תמת תשנ״ג‪ ,‬יולי ‪1993‬‬
‫מתנ״ס ד׳ למען‬
‫ילדי השביתה‬
‫טורניר כדורסל‬
‫לזכרו של חניך‬
‫מאות מילדי טבריה שנאלצו‪ ,‬כמו שאר ילדי‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬לשבות מלימודים קרוב‬
‫לשבועיים‪ ,‬נטלו חלק פעיל ביותר במסגרת‬
‫הפעילות החלופית שהעניק מתנ״ס שיכון‬
‫ד׳ באותם ימים‪ .‬כזכור‪ ,‬נסלו על עצמם‬
‫המתנ״סים בכל רחבי מדינת ישראל את‬
‫פרוייקט הפעלת ילדי הגנים וכיתות א׳־ב׳‬
‫במהלן ימי השביתה‪.‬‬
‫ביום רביעי ‪ 2.6.93‬התקיים במתנ״ס ד׳‬
‫בטבריה טורגיר כדורסל לזכרו של רמי‬
‫בלומנפלד ז״ל שנפל במלחמת שלום‬
‫הגליל‪.‬‬
‫במתנ״ס טבריה החליטו ירון נקש‪ ,‬המנהל‬
‫וצוות העובדים להתחיל את הפעלת‬
‫הפרוייקט מספר ימים לפני התחלתו בשאר‬
‫הערים‪ .‬מאות ילדים מטבריה וסביבותיה‬
‫זכו להעשרת שעות הפנאי המאולצות שנכפו‬
‫עליהם באמצעות עובדי המתנ״ס‪ ,‬סייעות‬
‫הגננות וחניכי קורס המד״צים‪.‬‬
‫מידי בוקר חולקו החניכים למספר קבוצות‬
‫ששובצו בתחנות הפעלה ופעילות שונות‪.‬‬
‫החל מתחנת סרטי אנימציה‪ ,‬דרך תחנות‬
‫ספורט שונות וכלה בפינות יצירה מגוונות‪.‬‬
‫בין לבין נערכו הרקדות מקומיות ופסטיבל‬
‫שירי ילדים‪.‬‬
‫פעילות המתנ״ס במהלך ימי השביתה‪,‬‬
‫שנתנה תשובה הולמת לשביתת המורים‪,‬‬
‫שבה והוכיחה את חיוניותם של המתנ״סים‬
‫במדינת ישראל‪ .‬יצויין‪ ,‬כי לאחר סיום‬
‫השביתה החלו במתנ״ס ד׳ להסיק מסקנות‬
‫באשר להכנת תכנית חירום לימי שביתה‬
‫עתידיים‪ ,‬לכשיהיו‪.‬‬
‫טורניר הכדורסל המסורתי הנערך זו השנה‬
‫התשיעית ברציפות בא להנציח את זכרו של‬
‫רמי ז״ל שהיה חניך המתנ״ס בשנים ‪81-79‬׳‪.‬‬
‫בטורניר‪ ,‬הנערך בחסותו של ראש עירית‬
‫טבריה יוסי פרץ‪ ,‬נטלו חלק הקבוצות‬
‫הבוגרות של הפועל טבריה ומתנ״ס ד׳ וכן‪,‬‬
‫לראשונה‪ ,‬קבוצות הילדים של מכבי טבריה‬
‫ומתנ״ס ד׳‪.‬‬
‫בסיום המשחקים‪ ,‬בהם נכחו כמובן בני‬
‫משפחתו וחבריו של רמי ז״ל‪ ,‬נשאו ירון נקש‬
‫מנהל המתנ״ס‪ ,‬ראש העיר יוסי פרץ‪ ,‬נציגת‬
‫המשפחה ונציג החברים דברים לזכרו של‬
‫רמי ז״ל‪ ,‬וציינו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את חשיבות קיומו‬
‫המסורתי של הטורניר על ידי המתנ״ס‬
‫בדרך להנצחה הולמת ומכובדת של החלל‪.‬‬
‫לאחר שנאמרו דברים לזכרו‪ ,‬נמסר הגביע‬
‫הנודד משנים עברו לבני משפחתו של רמי‬
‫ז״ל ואילו נציגי קבוצת הבוגרים של הפועל‬
‫טבריה וקבוצת הילדים של המתנ״ס שזכו‬
‫בנצחונות במהלך משחקי הטורניר‪ ,‬זכו‬
‫לקבלת גביעים חדשים‪.‬‬
‫את הטורניר יזמו‪ ,‬אירגנו וביצעו בצורה‬
‫מעוררת הערכה מאיר אוחיון‪ ,‬רכז הספורט‬
‫ועוזרו אלי אלמלם‪.‬‬
‫נהריה‬
‫אליפות כושר קרבי‬
‫בתחרות הארצית המסורתית בכושר קרבי‪,‬‬
‫אשר התקיימה במכון וינגייט על ידי צה״ל‬
‫ גדנ״ע בכושר זכתה במקום השלישי‬‫מתון ‪ 72‬קבוצות קבוצת הנוער המשותפת‬
‫למתנ״סים נהריה ומעלות‪ ,‬המודרכת על‬
‫ידי גולן שלמון ורמי שלמון‪.‬‬
‫התחרויות כללו ריצת אלונקות ל־‪ 800‬מ׳‪,‬‬
‫עליות מתח‪ ,‬ריצת ‪ 2000‬מי‪ ,‬כפיפות בטן‪,‬‬
‫‪ 400‬מ׳ אלונקות וריצת ניווט‪.‬‬
‫המאבקים היו מרתקים וצמודים והורגשה‬
‫היטב המודעות הגבוהה של הצעירים לנושא‬
‫ההכנה לקראת גיוס ולכושר הגופני הקרבי‪.‬‬
‫תערובת חוגי‬
‫הציור‬
‫בחודש האחרון נפתחה במתנ״ס בית ראסל‬
‫תערוכה מרהיבה של משתתפי חוגי הציור‬
‫של המתנ״ס המודרכים על ידי פליקס‪.‬‬
‫בפתיחה נכחו כ־‪ 100‬איש‪ ,‬משתתפים‬
‫ואורחים כאחד‪.‬‬
‫את פני האורחים קידמה נגינת בפסנתר של‬
‫אמנית עולה חדשה‪ ,‬בדברי פתיחה ברך את‬
‫האמנים יו״ר מועצת המנהלים של המתנ״ס‬
‫אדר׳ יוחנן ברנדייס שציין את רמתה‬
‫הגבוהה ואיכותה האמנותית של התערוכה‪,‬‬
‫הודות להדרכה המקצועית של פליקס‪.‬‬
‫אדר׳ ברנדייס הביע משאלה כי בעתיד ייבנה‬
‫בית הולם‪ ,‬אשר ירכז את כל פעילויות‬
‫המתנ׳יס תחת קורת גג אחת ולא בפיזור על‬
‫‪ 18‬מוקדים כפי שזה כיום‪ ,‬וברך את אביבה‬
‫אהרונוביץ על פועלה בבית ראסל ואת‬
‫מנהל המתנ״סים בנהריה משה קיש על‬
‫פועלו בכל המוקדים‪.‬‬
‫נמסר‪ ,‬כי משתתפי חוגי האמנות‪ ,‬מתכוונים‬
‫לפנות לראש העיריה מר ג׳קי סבג לאפשר‬
‫קיום תערוכות במוזיאון העירוני‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫במתנ״סים ‪194‬‬
‫תמוז תשנ׳׳ג‪ ,‬יולי ‪1993‬‬
‫נתיבות‬
‫חידון כזה עוד לא היה‬
‫מאת ראובן פיניס‬
‫רכז תרבות תורנית‬
‫מי שעקב אחרי הידיעות בעתונות בדבר‬
‫חידון התנ״ן העולמי לתפוצות יכול היה‬
‫לקלוס א ן רמז קטן מהדרמה שהתחוללה‬
‫בנתיבות‪ .‬אבל לתושביה של העיירה‬
‫הצנועה בפאתי הנגב הצפוני ידיעות אלה‬
‫החסירו או הוסיפו פעימה‪.‬‬
‫הכל התחיל מחוג קטן לנוער חובב תנ״ך‬
‫שפעל לו במתנ״ס נתיבות‪ ,‬חוג שהצמיח‬
‫אוהבי ומושבעי תנ״ך וגם‪ ...‬חתן תנ״ך עולמי‬
‫לשנת תשנ״ב‪ ,‬דורון סופר‪ .‬אמנם לא סולו‬
‫בתואר‪ ,‬יחד עם בחור מרחובות‪ ,‬אבל תואר‬
‫עולמי והשמחה רבה‪.‬‬
‫מניותיו של החידון הגיעו לשיאים חדשים‬
‫ולחידון של תשנ״ג כבר היה לנתיבות יותר‬
‫ממועמד אחד )אשר מימון בן נתיבות זכה‬
‫בסגנות התואר חעולמי של תשנ״ג(‪.‬‬
‫תשאלו‪ ,‬איפה הדרמהז הנה זה מגיע‪.‬‬
‫מסורת החידונים קבעח‪ ,‬שתידון התנ״ך‬
‫העולמי לתפוצות )שלב אחד לפני העולמי(‬
‫יתארח בישוב הזוכה בתואר העולמי‪.‬‬
‫וכשיש שני זוכים‪ ,‬מישהו צריך לוותר‪.‬‬
‫ההנהלה העולמית של החידון שקלה‬
‫והחליטה — רחובות‪ .‬איך לאי עיר אמיתית‬
‫של מכון וייצמן וגנים פורחים‪ ,‬שבוודאי‬
‫מסוגלת לארח פרוייקט כזח‪.‬‬
‫בנתיבות כמעט הרימו ידיים‪ ,‬אבל לא דני‬
‫ביטון מנהל המתנ״ס שהרעיש את הארץ‬
‫ובעיקר בחלונות של שולמית אלוני‪.‬‬
‫ידיעה קטנה בעיתון סיפרה‪ ,‬שהשרה הנהתה‬
‫את ההנהלה העולמית לבחון מחדש את‬
‫החלטתם‪ .‬והפעם החליטו על נתיבות‪,‬‬
‫שבמירוץ נגד הזמן נרתמה לפרוייקט‪ .‬לשם‬
‫דיוק‪ ,‬המתנ״ס כולו גוייס למשימה‪.‬‬
‫והמתנ״ס‪ ,‬כמו חמ״ל של ממש‪ ,‬עשרות אלפי‬
‫שקלים הוזרמו לשיפוצים )סוף סוף( באולם‪,‬‬
‫בבמה ובכל פינה נזנחת‪ .‬תפאורן בכיר הוזמן‬
‫לעצב את הבמה ולתת לה מראה של ‪25‬‬
‫שנות איחוד ירושלים‪.‬‬
‫נתיבות כולה עוטה חג ודגלים‪ ,‬ומעל‬
‫המתנ״ס עשרות דגלי עמים מתנופפים כאילו‬
‫היה בנין האו״ם‪.‬‬
‫בשביל ‪ 41‬הנערים והנערות שבאו מעשרות‬
‫מדינות זה כאילו לא נוגע‪ ,‬הם שקועים איש‬
‫בתנ״כו בלי לבזבז רגע ‪.‬‬
‫רק התמונה אפופת ההוד שהרב המקומי‬
‫והבבא ברוך פורשים ידיים לברכה‪ ,‬מצליחה‬
‫לעורר מי מהם לענות ״אמן״‪.‬‬
‫בסיורים בנתיבות לפני החידון‪ ,‬עוד הספיקו‬
‫לבקר בבית הכנסת הג׳רבאי דמוי בית‬
‫הכנסת העתיק בג׳רבא שבטוניס ולעלות‬
‫לקברו של הבבא סאלי זצ״ל‪.‬‬
‫קבלת פנים רשמית עם פרנסי הישוב‬
‫וההנהלה העולמית של החידון חתמה את‬
‫הסיור והוענק להם שי אישי ספר ״הכותל״‬
‫אור עקיבא‬
‫יזיייו הי*ר ד העולמי‬
‫י‬
‫לא רק שאלות‪ ,‬גם‬
‫תיאטרון היה בחידון‬
‫מתנת נתיבות‪ .‬הכל בסימן ירושלים‪.‬‬
‫מה שנשאר עכשיו זה המתמודדים והתנ״ך‪.‬‬
‫המתנ״ס‪ ,‬עמוס ב־‪ 600‬המאושרים שזכו‬
‫להיכנס פנימה עם כפתור בדש ופרח ביד‪,‬‬
‫צופים איך המתמודדים מצטטים פסוקים‬
‫מהתנ״ך בשלל מבטאים ושפות‪.‬‬
‫נהנים מכל רגע באולם המקושט‪ ,‬מההנחיה‬
‫ומאמרי השפה של אבשלום קור והמשחק‬
‫רב החן של הנערים שהשתלבו בשאלות‬
‫החידון — ממש תיאטרון‪ .‬רק שמסביב צבא‪,‬‬
‫משטרה וגדוד סדרנים‪.‬‬
‫מעגל שנסגר‪ .‬כלת התנ״ך העולמית‬
‫לתפוצות‪ ,‬יהודית ויינברגר מארצות הברית‪,‬‬
‫היא בעצם בת נתיבות‪ .‬הוריה‪ ,‬ממייסדי‬
‫בנימין‬
‫לאהוב את בנימין ברגלים‬
‫מד״צים פעילים‬
‫מזג האוויר לא יכול היה להיות אביבי יותר‬
‫ונעים יותר כאשר בטאו תושבי בנימין את‬
‫אהבתם לחבל הארץ בו הם חיים‪ ,‬בצעדת‬
‫בנימין המסורתית‪.‬‬
‫ו ‪ 1‬ו‬
‫מתנדבים מחו״ל‬
‫מתנ״ס רמת השקמה‪ ,‬בשיתוף קהילת‬
‫יהודי פילדלפיה‪ ,‬יוצא בחודש יולי‬
‫בפרוייקט לימודי המשלב לימוד אנגלית‬
‫יחד עם פעילות חברתית ואומנותית‪.‬‬
‫המפעל החינוכי מאורגן על יד הסוכנות‬
‫היהודית ומודרן על ידי סטודנטים‬
‫מתנדבים מקהילת יהודי פילדלפיה‪ ,‬אשר‬
‫הצעדה התקיימה ביום שישי ובין הצועדים‬
‫ניתן היה למצוא מבוגרים‪ ,‬נוער ואפילו‬
‫עוללים רכים‪ .‬השמים היו כחולים‪ ,‬מנומרים‬
‫בענני נוצה לבנבנים ושירים עבריים נשמעו‬
‫לאורך כל הדרך‪ .‬שני מסלולים כללה‬
‫הצעדה‪ :‬המסלול הקצר — בן ‪ 4‬ק״מ הוביל‬
‫מבית אל דרך מעיינות דורא‪ ,‬לעפרה‪.‬‬
‫המסלול השני היה ארון יותר‪ ,‬בן ‪ 6‬ק״מ‬
‫ונמשך מבית אל דרך מעיינות דורא‪ ,‬מערות‬
‫ואדי אל קוליא לעפרה‪ .‬ואכן‪ ,‬טור הצועדים‬
‫התפתל במסלול ארוך וצבעוני של ילדים‬
‫ותינוקות‪ ,‬נשים וגברים‪ ,‬קשישים וצעירים‪,‬‬
‫כולם צועדים בשירה‪ ,‬מגלים ואוהבים את‬
‫בנימין באמצעות רגליהם‪ .‬במה מקושטת‬
‫בדגלי המדינה‪ ,‬דגלי ח״י לעפרה ודגלי‬
‫מתנ״ס בנימין‪ ,‬שארגן את הצעדה‪ ,‬המתינה‬
‫למסיימי הצעדה ברחבת איזור התעשייה‬
‫של עפרה‪ .‬שני נגנים הנעימו לציבור בנעימות‬
‫עליזות וקובי הורוביץ הנחה‪.‬‬
‫אנשי עפרה חילקו לצועדים מדבקות עם‬
‫הסמל ח״י לעפרה‪ ,‬כאות הזדהות עם יום‬
‫חגה של עפרה חחוגגת ‪ 18‬להיווסדה‪ .‬בגמר‬
‫הצעדה חולקו מדליות ותעודות השתתפות‬
‫ל־‪ 1,500‬הצועדים וחם פנו לחלקת הנטיעות‬
‫של הישוב‪ ,‬שם נטע כל אחד מהם שתיל‪.‬‬
‫פגישה מלבבת‬
‫רמת השקמה‬
‫מאת יורם נרי‪ ,‬רכז תרבות‬
‫נתיבות )בשנות החמישים(‪ ,‬נאלצו לשוב‬
‫לארצות הברית מסיבות משפחתיות‪.‬‬
‫ועוד מעגל‪.‬‬
‫בימים אלה הגיעה פניה לנתיבות מההנהלה‬
‫חעולמית של חחידון לשוב ולארח את חידון‬
‫התפוצות של תשנ״ד‪...‬‬
‫אומרים שם שב־‪ 12‬שנות קיומו של חידון‬
‫התפוצות‪ ,‬חידון כזה עוד לא היה‪.‬‬
‫להראותכם‪ ,‬שהאימרה ״היזהרו בבני עניים‬
‫שמהם תצא תורה״ מתכוונת גם לתורת‬
‫הארגון‪.‬‬
‫במתנ״ס עכשיו חתן וסגן שמדריכים יחד את‬
‫החניכים שיתמודדו בחידון הבא‪ ,‬אבל זה‬
‫יירשם בעיתונות רק בשנה הבאה‪.‬‬
‫מאת רחלי לוין‬
‫נתרמו לסייע בהידוק הקשר בין שתי‬
‫הקהילות‪.‬‬
‫הפרוייקט מיועד לבוגרי כיתות ה׳־ז׳‪,‬‬
‫המתחייבים לדבר רק בשפה האנגלית במשך‬
‫שעות הפעילות‪ .‬המארגנים רואים חשיבות‬
‫עליונה בבוא• של הסטודנטים לארץ‬
‫ומצפים לחודש מלא וגדוש של פעילויות עם‬
‫הנאה וסיפוק של ילדי המקום‪.‬‬
‫״אמא‪ ,‬באמת יש לו שיער אדום!״ זאת‬
‫השאלה הראשונה ששאל אותי אמיתי‬
‫מכיתה א‪ /‬כששאלתי אותו אין היתה‬
‫הפגישה עם הסופר עמוס בר‪.‬‬
‫עמוס בר נפגש עם מאות תלמידים ברחבי‬
‫בנימין‪ .‬הוא עורך את ירחון הטבע ״פשוש״‬
‫ומספר בחן רב את סיפורי הטבע של‬
‫ילדותו‪ .‬בר‪ ,‬שהוא כיום סבא לנכדים ובעל‬
‫שיער לבן‪ ,‬סיפר שהיה ילד עם כרבולת‬
‫אדומה כשל תרנגולת )ג׳ינגיי( ונלחם עם‬
‫תרנגולת על ביצה שכל כך רצה‪ .‬כבר כילד‬
‫הרבה לטייל בטבע ועד היום ממשיך בכך‪.‬‬
‫בפגישה שקיים עם ילדי כיתות א׳־ב׳‬
‫בפסגות‪ ,‬האזינו הילדים לסיפוריו המרתקים‬
‫ושאלו אותו שאלות רבות כמו‪ :‬״איך אתה‬
‫מתחיל לכתוב סיפורי״; ״מי מצייר את‬
‫הציורים שבספרי״; ״היכן אתה גרי״; ו״איזה‬
‫בעלי חיים אתה מגדלי״‪ .‬הפגישה פתחה‬
‫בפני הילדים פתח לעולם הטבע של הסופר‪.‬‬
‫מזכרת בתיה‬
‫רמת אליהו‬
‫מרכז פלא‬
‫ש י ד ו ר ר א ש ו ן ש ל המגזין‬
‫הקהילתי בטלוויזיה בכבלים‬
‫מאת דורון כוכבי‪ ,‬רכז הפרוייקט‬
‫מתנ״ס מזכרת בתיה החל בתחילת השנה‬
‫בפרוייקס ״מרכז פלא״ שהוא מרכז לימוד‬
‫לילדי האתיופים מאתר הקרוואנים‬
‫בחולדה‪ .‬הפעילות מתקיימת במתנ״ס‬
‫חמישה ימים בשבוע‪ ,‬בשעות אחר‬
‫הצהריים‪ .‬ילדי כיתות א׳ ־ב׳ מגיעים פעם‬
‫בשבוע ומקבלים שתי יחידות של חוג‬
‫ויחידה אחת של פעילות לימודית‪ .‬ילדי‬
‫כיתות ג‪ /‬ד‪ /‬ה‪ /‬ו׳ מגיעים פעמיים בשבוע‬
‫ומקבלים שלוש יחידות של חוג ושתי‬
‫פעילויות לימודיות ויחידה אנגלית‪ .‬סך הכל‬
‫מגיעים לפרוייקט כ ־‪ 300‬ילדים‪.‬‬
‫הפעילויות המקצועיות לילדים כוללות‪:‬‬
‫העשרה ‪ -‬משחקי חשיבה‪ ,‬סיפור‪ ,‬צפייה‬
‫בסרטים; ספורט — קראטה‪ ,‬טניס שדה‪,‬‬
‫ריקודי עם מוסיקה אורגנית‪ ,‬מוסיקט‬
‫מקהלה; אומנויות — מלאכת יד‪ ,‬קרמיקה!‬
‫לימוד — מחשב ואנגלית‪ .‬חחוגים מועברים‬
‫על ידי מורים מקצועיים ופעילות העשרה‬
‫;‬
‫מועברת על ידי חיילות ובנות שירות לאומי‪.‬‬
‫בפרוייקט משתתפים תלמידי כיתות י׳‬
‫במסגרת מחוייבות אישית‪.‬‬
‫כל הצוות חפועל בפרוייקט עבר השתלמות‬
‫בנושא קליטה ומנהגי העדה האתיופית‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬החיילות ובנות השירות הלאומי עברו‬
‫השתלמות בתכנים לימודיים על ידי מנהל‬
‫המתנ״ס דוד וינדהולץ‪.‬‬
‫בתחילת הדרך היו קשיים בקליטה ובהבנת‬
‫השפה‪ ,‬אך לשמחתנו הרבה‪ ,‬עם הזמן‪ ,‬למדנו‬
‫לתקשר עם הילדים ופשוט התאהבנו‬
‫בילדים שקורנים מאושר בהגיעם למתנ״ס‪.‬‬
‫הילדים מחכים בכיליון עיניים לעלות‬
‫לאוטובוס שמביאם למתנ״ס‪.‬‬
‫אני רואה בפרוייקט זה עזרה מאוד‬
‫משמעותית בקליטת העליה מאתיופיה‪,‬‬
‫למרות שלדעתי אנו מחוייבים לעשות יותר‬
‫למען עליה זו‪ .‬אין לי כל ספק‪ ,‬כי פעילויות‬
‫אלה תורמות לילדים ומסייעות בקליטתם‬
‫הנכונה‪ .‬לצערי הרב‪ ,‬הם מתגוררים באתר‬
‫הקרוואנים תקופה ארוכה למדי ואני מאחל‬
‫להם שיצאו משם וישתלבו כמה שיותר מהר‬
‫בערי הארץ‪.‬‬
‫מאת רויטל אילני‬
‫״שלום לצופים מרמת אליהו‪ .‬מוגש אליכם‬
‫המגזין הראשון של השכונה״‪ .‬במילים אלה‬
‫פתחה ריקי‪ ,‬תושבת שכונת רמת אליהו‪,‬‬
‫את השידור הראשון שלנו בערוץ המקומי‪.‬‬
‫שנתיים וחצי עברו מתחילת פרוייקט‬
‫הטלוויזיה הקהילתית במתנ״ס רמת אליהו‪,‬‬
‫במהלכן עבר הפרוייקט תהפוכות רבות‪.‬‬
‫כתבות בודדות הצלחנו לשדר ואחרות נגנזו‪,‬‬
‫למרבה האכזבה של אלה שטרחו ועמלו‬
‫רבות להפיקן‪ .‬כל זאת‪ ,‬משום שהאישור‬
‫הפורמלי לשידור המגזין הגיע רק בחודשים‬
‫האחרונים‪.‬‬
‫את המגזין פתחה הכתבה של בני נוער‬
‫שערכו משאל בנושא הצבת קונדומטים‬
‫בבתי ספר תיכוניים‪ .‬צילום מכשיר‬
‫הקונדומט עצמו נערך בשירותי הגברים‬
‫בקניון‪ ,‬למרבה מבוכתו של צוות ההפקה‬
‫שהורכב מבנות בלבד‪.‬‬
‫זכרונות מימיה הראשונים של רמת אליהו‪,‬‬
‫שמענו מוותיקי השכונה בכתבה השנייה‬
‫במגזין‪ .‬במהלך התחקיר שערכו המפיקים‪,‬‬
‫שמעו כמה וכמה קטעים עסיסיים‪ ,‬שעליהם‬
‫נאלצו לוותר בצער רב‪...‬‬
‫את משפחת העולים שראינו בכתבה‬
‫השלישית לקח הרבה זמן לשכנע להחשף‬
‫מול המצלמה והראיון עצמו צולם בחדר כה‬
‫קטן וצפוף שלא הצליח להכיל את כל צוות‬
‫ההפקה‪ .‬גס כתב חידה של ״ארץ מורשת״‬
‫היה במגזין וכתבה על להקת המחול‬
‫היצוגית של השכונה‪.‬‬
‫אחרי שנתיים וחצי ניתן לומר שאכן הדבר‬
‫אפשרי‪ :‬אפשר להפיק תכנית קהילתית גם‬
‫אם מתפשרים פה ושם על ביצועים‬
‫מקצועיים מושלמים ומוותרים על נושאים‬
‫״חמים״ ו״מרתקים במיוחד״‪...‬‬
‫אבל רק ימים יגידו כמה חמאמץ אמנם‬
‫כדאי‪.‬‬
‫יוספטל‪ ,‬פתח תקווה‬
‫מסיבת פרידה לשלום זכריה‬
‫מנהל המתנ״ס היוצא‬
‫סביב שולחנות ערוכים מכל טוב וקהל‬
‫מוזמנים רב‪ ,‬נפרדו במתנ״ס משלום זכריה‪,‬‬
‫המנהל היוצא‪.‬‬
‫כנס א ר צ י למקהלות ק ש י ש י ם‬
‫ריימונד מיכאליס‪ ,‬רכזת קשישים‬
‫המתנ״ס‪ ,‬המועצה המקומית‪ ,‬מועצת‬
‫הפועלים ומחלקת מועדונים של ״משען״‬
‫חברו יחדיו וארגנו את הכנס השנתי של‬
‫מקהלות גימלאים באולם האירועים‬
‫במתנ״ס מזכרת בתיה‪.‬‬
‫האירוע הוכרז כאחד האירועים שמציינים‬
‫את שנת ה־‪ 110‬להיווסדה של מזכרת בתיה‪.‬‬
‫אנו אירחנו את הגימלאים משעות הבוקר‪,‬‬
‫והזמנו אותם לסיור במוזיאון המושבה‪,‬‬
‫בבית הכנסת העתיק והיפה‪ ,‬בהדרכתה של‬
‫גב׳ עמליה ארקין‪.‬‬
‫הגיעו מקהלות ממקומות מרוחקים כמו‪:‬‬
‫טבריה וקרית אתא‪ ,‬שהתגברו על עייפות‬
‫הנסיעה הארוכה והחלו את היום בסיורים‪.‬‬
‫צוות המתנ״ס נערך לקלוט את עשרות‬
‫הגימלאים וקיבל אותם בחמימות רבה‪ ,‬על‬
‫כך תודה לכל הצוות הנאמן‪.‬‬
‫החלק העיקרי היה המופע של המקהלות‪,‬‬
‫אשר אחת אחת עלו לבמה‪ ,‬וגרמו ללא מעט‬
‫דמעות התרגשות מצד האורחים שמילאו‬
‫את האולם‪.‬‬
‫הצלחת האירוע נבעה מהארגון המוצלח‬
‫ומשיתוף הפעולה בין כל הגורמים‬
‫השותפים‪ ,‬ובעיקר זה של אסתי עמר‪ ,‬רכזת‬
‫מועדוני קשישים של ״משען״ באזור הדרום‪.‬‬
‫לפני תשע שנים עם סיום תפקידו בצה״ל‬
‫בדרגת סגן אלוף‪ ,‬קיבל שלום על עצמו לנהל‬
‫את המתנ״ס בשכונת מגוריו יוספטל בפ״ת‪.‬‬
‫בעזרתם האדיבה של קהילת יוסטון הורחב‬
‫המתנ״ס והפך למרכז רב מימדי עם מרכז‬
‫גיל רך ושלוחה בשכונת דדו הסמוכה‪.‬‬
‫באישיותו הכנה ובשעות הלא שגרתיות‬
‫הצעיד את המתנ״ס בכל התחומים‬
‫האפשריים לרווחת האוכלוסיה כולה‪ .‬כך‬
‫תרם המתנ״ס תרומה משמעותית לחיי‬
‫הקהילה בכל הגילאים ובכל התחומים‪.‬‬
‫את שלום ברכו סגן ראש העיר מר אברהם‬
‫מרמרשטייף‪ ,‬אלימלך כנר חבר מועצת העיר‬
‫ויו״ר המתנ״סים הגברת אביבה בראז‪,‬‬
‫נציגת השכונות ויו״ר הוועדים בני זהבי‬
‫ומוטי לוי שהודו לשלום בשם תושבי‬
‫השכונות‪.‬‬
‫בהמשך הערב זימרו חברי הלהקה‬
‫השכונתית ״קולות חדשים״ שירי מזמור‬
‫שהוקדשו כולם לשלום על עיקשותו להקמת‬
‫הלהקה ועל חלקו בהישרדותה‪ ,‬על אף‬
‫הקשיים הכספיים הכלולים בכך‪.‬‬
‫״במשך כהונתי ידעתי עליות ומורדות‪,‬‬
‫קשיים וחרדות‪ ,‬לילות ללא שינה״‪ .‬אמר‬
‫שלום שהודה בדבריו לאנשי הצוות‪ .‬״הקמת‬
‫השלוחה בדדו והפעילות הברוכה בניצוחו‬
‫של רכז השלוחה והוועדות למיניהם של‬
‫תושבי השכונות‪ ,‬גרמו לי סיפוק רב״‪.‬‬
‫בסיום דבריו ברך שלום את מחליפו הנכנס‬
‫עמוס גבר‪.‬‬
‫;‬
‫נוה ירק‪ ,‬לוד‬
‫טורניר טניס‬
‫טורניר רשת המתנ״סים בטניס נערך‬
‫במתנ״ס נוה ירק‪ ,‬בהשתתפות כ־‪30‬‬
‫שחקנים‪ .‬הסורניר‪ ,‬שאורגן ונוהל על ידי‬
‫רכז הספורט במתנ״ס מונייר סלים‪ ,‬התנהל‬
‫בצורה ספורסיבית ומוסדרת‪.‬‬
‫בתום הטורניר נערך טקס צנוע ובו חולקו‬
‫הגביעים לזוכים‪.‬‬
‫בדבריו ציין רכז הספורט שהוא מקווה‬
‫שטורנירים מסוג זה ימשיכו להתקיים‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫במתנ״סיס ‪194‬‬
‫‪32‬‬
‫תמוז תשנ״ג‪ ,‬יולי ‪1993‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫בית הספר לחינוד‬
‫בית הספר לעבודה סוציאלית ע״ש פאול ברוואלד‬
‫‪13-12.7.93‬‬
‫ה ת כ נ י ת ע י ש דייר י ו ס ר י‪ .‬ש ו ו ר ץ‬
‫‪15.7.93‬‬
‫‪20-18.7.93‬‬
‫‪26.7.93‬‬
‫נמשכת ההרשמה לשנת תשנ״ד ללימודי תעודה במתכונת החדשה במסלולים הבאים‪:‬‬
‫הכשרת מנהלים וסגל בכיר‬
‫למרכזים וארגוני שירות קהילתיים‬
‫התכנית מקנה ידע ומיומנות בניהול ובהפעלת שירותים חברתיים קהילתיים‪.‬‬
‫בנוסף לקורסים התיאורטיים כוללת התכנית הכשרה מקצועית בארגוני שירות בקהילה‬
‫בהנחיית מדריכים מקצועיים‪.‬‬
‫הלימודים מתקיימים במתכונת של יומיים רצופים )ימים א׳ ב׳( אחת לשבועיים וכן‬
‫בסדנאות מרוכזות‪.‬‬
‫הלימודים מוכרים גס כתכנית השלמה ל״לימודי מוסמך במינהל שירותי רווחה״ בעבודה‬
‫סוציאלית‪ ,‬לבעלי כישורים מתאימים‪.‬‬
‫התכנית מציעה גם קורסים י ־הרים במסגרת ״לימודי חוץ״‪.‬‬
‫מ ש ן הלימודים‪ :‬שנה אחת‪.‬‬
‫תנאי הקבלה‪ :‬תואר ״בוגר אוניברסיטה״)‪^.‬ש עדיפות לבעלי ניסיון בתחום‪.‬‬
‫התכנית מציעה גם קורסים נבחרים במסגרת לימודי תוץ‪.‬‬
‫לפרטים‪ :‬נא לפנות אל מזכירות תכנית ‪.‬דורץ‪ ,‬בית הספר לעבודה סוציאלית‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬הר הצופים‪ ,‬ירושלים‪ .‬חדר ‪ ,530‬טלפון ‪02-882185 02-881166‬‬
‫בימים א׳־ה׳ בין ‪.12:00-9:00‬‬
‫‪1‬‬
‫‪28.7.93‬‬
‫השתלמויות בקליטה‬
‫חבר העמים‬
‫ביום די‪ 22.9.93 ,‬תתקיים השתלמות ביער‬
‫ירושלים בנושא‪ :‬עבודה עם עולות‬
‫חד־הוריות מחבר העמים‪ .‬פרטים בהמשך‪.‬‬
‫אתיופים‬
‫ב־‪ 8-7.9.93‬תתקיים השתלמות בבית‬
‫הארחה קרית ענבים בנושא‪ :‬״עבודה עם‬
‫אוכלוסיה אתיופית״‪ .‬פרטים בהמשך‪.‬‬
‫הכשרת סגל בכיר לתכניות הגיל הרך)‪(3-0‬‬
‫הלימודים בתכנית מתמקדים ביישום ידע מתחומי התפתחות הילד בשלוש השנים‬
‫הראשונות‪ ,‬לעבודה מניעתית‪ ,‬לבניית תכניות חינוכיות‪ ,‬לעבודה עם הורים והדרכה לצוות‬
‫פרה־מקצועי במסגרת הקהילה‪.‬‬
‫מ ש ן הלימודים‪ :‬שנה אחת‪.‬‬
‫וראיון אישי)עדיפות לבעלי ניסיון בשטח(‪.‬‬
‫תנאי קבלה‪ :‬תואר‬
‫סיוע אפשרי בשכר לימוד‪.‬‬
‫לפרטים‪ :‬נא לפנות לפי הכתובת הנ״ל‪ .‬טלפון ‪ 02-882184 ,820008‬בימים א׳־ה׳‪.‬‬
‫״אמנות לעם״‬
‫החברה למתנ״סים‬
‫פרוייקט מועדוני תיבות לנוער‬
‫כן‪ ,‬חשבנו — אנחנו‪ ,‬רכזי הנוער‪ ,‬רכזי‬
‫התרבות וגם בני הנוער שכדאי סוף סוף‬
‫לחבר את התחומים נוער ותרבות‪.‬‬
‫ההתחברות תתחיל בהפינוער במפגשים‬
‫מתחום התרבות והאמנות והכשרת בני‬
‫נוער כ״תרבותניקים״ ותמשיך בשנת‬
‫הפעילות הבאה בתכנית לבניית מועדוני‬
‫תרבות לנוער‪.‬‬
‫התכנית תכלול שלושה שלבים‪:‬‬
‫א‪ .‬הכשרת קבוצת רכזי נוער‬
‫)״תרבותניקים״( שתחום התרבות קרוב‬
‫אליהם ורכזי תרבות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הכשרת קבוצות הקמה של נוער‬
‫לקראת פתיחת המועדון)כ־‪ 20‬בני‬
‫מזכירות ממהליות א ‪ +‬ב‬
‫מנהלים חדשים‬
‫צוות הדרכה‬
‫מרכז הערכה‬
‫כנסים מחוזיים‪:‬‬
‫דרום‪ ,‬מרכז‪ ,‬ירושלים‬
‫כנסי• מחוזיים‪:‬‬
‫חיפה‪ ,‬צפון‪ ,‬שרון‬
‫נוער בכל קבוצה(‪.‬‬
‫ג פתיחה והפעלת מועדוני תרבות לנוער‬
‫)כ־‪ 150-100‬בני נוער במועדון(‪.‬‬
‫התכנית מיועדת ל־‪ 12-10‬מתנ״סים‪.‬‬
‫מתנ״סים המעוניינים להצטרף מתבקשים‬
‫לפנות לאסתי‪ ,‬תחום נוער בחברה‬
‫למתנ׳׳סים‪ ,‬לקבלת פרטים נוספים‬
‫והרשמה‪ ,‬לפי הכתובת‪:‬‬
‫אסתי כהן‬
‫החברה למתנ״סים‬
‫רח׳ שאול המלך ‪ ,5‬רמת אליהו‬
‫ראשון לציון ‪75602‬‬
‫טל׳ ‪.03-9622734 ,03-9611242‬‬
‫חוגי הורים לעולים‬
‫חדשים מחבר העמים‬
‫ו‪/‬או מאתיופיה‬
‫בשיחות עם מנהלים ורכזי קליטה הועלה‬
‫הצורד בקיום חוגי הורים לעולים חדשים‪.‬‬
‫מטרת החוגים לסייע להורים בהתמודדות‬
‫עם סוגיות הקשורות להורות‪ ,‬לחינון ילדים‬
‫בארץ ובר‪.‬‬
‫הגענו להסכם עם משרד החינוך‪ ,‬האגף‬
‫לחינוך מבוגרים‪ ,‬באמצעות רינה כהן‪ ,‬לסייע‬
‫למתנ׳׳סים בהפעלת החוגים הללו‪ .‬משרד‬
‫החינוך מוכן להקצות מנחים מקצועיים‪ .‬על‬
‫המתנ״ס לארגן את הקבוצה‪ ,‬להקצות חדר‬
‫מתאים לפעילות וכמובן ״תה וסימפטיה״‪.‬‬
‫מתנ״סים המעוניינים בהפעלת קבוצות אלו‬
‫מתבקשים לפנות בהקדם לעדנה אנגל‪,‬‬
‫החברה למתנ׳׳סים‪ ,‬טלפון‪.02-793473 :‬‬
‫^ואיחולים‬
‫ליום‬
‫הולדתם)חודש‬
‫יולי(‬
‫פנינה גרנות‪ ,‬החברה ירושלים‬
‫עידית אברס‪ ,‬החברה ירושלים‬
‫דינה הרסום‪ ,‬גוננים ירושלים‬
‫ג׳נט אסיאדו‪ ,‬מעלות‬
‫זהבית הירוש‪ ,‬בתי ספר קהילתיים‬
‫מיכל אבולעפיה‪ ,‬מחוז צפון‬
‫נעמה גונן‪ ,‬צור שלום‬
‫דני אדרעי‪ ,‬החברה ירושלים‬
‫סמי בן יעיש‪ ,‬בתי ספר קהילתיים‬
‫יצחק אדרי‪ ,‬שליחות‬
‫אשר וחניש‪ ,‬עכו‬
‫יונתן זנטון‪ ,‬מחוז דרום‬
‫דוד שלומי‪ ,‬באר יעקב‬
‫סואעד אחמד‪ ,‬עכו‬
‫אמיתי ברק‪ ,‬כרמיאל‬
‫זאב פדיגל‪ ,‬מחוז מרכז‬
‫נימר קעדאן‪ ,‬בתי ספר קהילתיים‬
‫יפת עוזרי‪ ,‬חחברה חירושלמית‬
‫לציון‪ ,‬לסיגל‪ ,‬להרצל ולאלון‬
‫על מאמציכם להקל על כולנו את‬
‫ההעברה למשרדים החדשים ועל‬
‫הנכונות לפתור כל בעיה‬
‫)והיו הרבה(‬
‫?‪??//‬׳‪/‬‬
‫^‪11]110‬‬
‫לסיגל בנימין‪ ,‬לנישואיה‪.‬‬
‫^ למשה אסיק‪ ,‬מנהל מינהל נוה יעקב‪,‬‬
‫ולמשפחתו‪ ,‬להולדת הבן‪.‬‬
‫לזהבה אברהם‪ ,‬מטפלת אחראית‬
‫בגן־נר‪ ,‬תענך‪ ,‬להולדת הבת‪.‬‬
‫^ לרון ולמירי בולוסין‪ ,‬ברכות חמות‬
‫להצטרפות גל למשפחה‪.‬‬
‫למתנ״ס קדימה‬
‫דרוש‪/‬ה‬
‫עובד‪/‬ת‬
‫בתחום הנוער‬
‫דרישות‪:‬‬
‫• ‪ 5‬שנות ניסיון בעבודה ישירה עם הנוער‬
‫•‬
‫ניסיון בעבודה בשכונות‬
‫ובישובים קטנים‬
‫לרכזות הקשישים‬
‫חגיגה ״חוייתית״ לקשישים בגן החיות התנ״כי‬
‫עם תום שנת הפעילות של רכזות הקשישים‪ ,‬הגיעה העת לקחת פסק זמן‪ ,‬לפוש ולאגור‬
‫כוחות לשנה הבאה‪.‬‬
‫נא לפנות אל רבקה טלפון ‪09-961446‬‬
‫בטרם נתפזר כל אחת ואחת לדרכה‪ ,‬הנני מזמינה אתכן למפגש חגיגי עם בעלי ארבעת‬
‫הרגליים‪.‬‬
‫ליוסי פרוסט‬
‫השתתפותנו באבלך‬
‫המקום‪:‬‬
‫גן החיות התנ״כי במנחת‪ ,‬ירושלים )קו ‪ 6‬מהתחנה המרכזית(‪.‬‬
‫המועד‪:‬‬
‫יום ב׳ ‪.9.8.93‬‬
‫התכנסות‪:‬‬
‫‪ 9.30‬בדיוק! זאת על מנת שנהנה מסיור כשעדיין לא חם מדי‪.‬‬
‫עם מות אמר ז״ל‬
‫לישראלה נש‬
‫מרמת השרון‬
‫השתתפותנו באבלר‬
‫על מות בעלר‬
‫סדר יום‪:‬‬
‫•‬
‫כיבוד קל‬
‫•‬
‫סיור מודרך על ידי ד״רגבי אשקר — וטרינר הגן‪.‬‬
‫•‬
‫ארוחת צהריים ב״אפריקה״‪.‬‬
‫•‬
‫שיחת פתיחה — נורית סתוי‪.‬‬
‫נא להביא‪ :‬כובע‪ ,‬קרם שיזוף‪ ...‬ומצב רוח מרומם!‬
‫הרשמה‪:‬‬
‫אצל טל קלנר‪ ,‬בטל‪.02-793473 .‬‬
‫חדשון החברה למתנ״סים‬
‫מרכזים קהילתיים בישראל בע״נז‬
‫עורכת‪ :‬אלישבע םא׳‬
‫המערכת‪• :‬וסי מבוישת׳‪ .‬זאב־ק והבי‪.‬‬
‫ו ר ד ליון־יחשלם׳‪ ,‬יר!ן ס‪1‬ק‪1‬ל‪1‬ב‪ .‬שחר שחר‬
‫המען‪:‬‬
‫קרון ירושלים‪ .‬םלחה‬
‫׳חשלים ‪91314‬‬
‫טלפון‪02-793532 :‬‬
‫פקס‪02-793668 :‬‬
‫עיצוב‪ ,‬סדר ועימנד‪:‬‬
‫סטודיו אפרת‪02-522145 .‬‬
‫דפוס‪ :‬נרוזלם פוסט‪ .‬ירושלים‬