על נח ועל תהליכי קבלת החלטות בראשית דרכנו

‫על נח ‪ -‬כמנהל ועל תהליכי קבלת החלטות‬
‫בראשית דרכנו אביאם סלע‬
‫‪ .1‬נח כמקבל החלטות ראשון‬
‫‪ .2‬האם נח היה מקבל ההחלטות הראשון?‬
‫סיפור המבול מוכר ומוזכר בעשרות רבות של‬
‫תרבויות בעולם‪ .‬השילוב הדרמטי בין סערה‪ ,‬גשם‪,‬‬
‫למעשה מקבלי ההחלטות הראשונים היו אדם וחוה‬
‫סירה ובה מעט אנשים ומדגם מכל בעל חי – כל אלה‬
‫כשהם מגיעים על רקע חטאי העבר‪ ,‬צדיקותו של נח‬
‫וארוע חד ואחד בו נשטף העולם מכל הרוע ומתחיל‬
‫עולם חדש ‪ -‬כל אלה מגרים את הדמיון ומהווים‬
‫בסיס לאגדות עם ולסיפורים‪ ,‬איורים וסרטים‪.‬‬
‫ואם לדייק‪ ,‬אז למעשה חוה ואדם‪ .‬בספר בראשית‬
‫פרק ג' פסוק ז' נאמר כי האישה ראתה כי "טוב העץ‬
‫(עץ הדעת אשר היה בתוך גן העדן) למאכל וכי תאוה‬
‫הוא לעיניים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו‪,‬‬
‫ותאכל…"‪.‬‬
‫מעט שמים לב שלמעשה זהו הארוע הראשון בו‬
‫מתועד תהליך של קבלת החלטות‪ ,‬תהליך שיש בו את‬
‫כל המרכיבים הדרמטיים – מקבל החלטות יחיד (ולא‬
‫צעיר…)‪ ,‬קריטיות של החלטה (אם יפתח את הצוהר‬
‫אכן זו למעשה ההחלטה הראשונה המתועדת ולפי‬
‫התהליך המתואר‪ ,‬שוכנעה האישה מדברי הנחש‬
‫וראתה כי הפרי של העץ הינו תאווה לעיניים ונחמד‬
‫להשכיל והחליטה להמרות את פי אלוהים‪ .‬אולם‬
‫מוקדם מדי – תשטף התיבה)‪ ,‬לחץ‪ ,‬העדר תקשורת‬
‫עם העולם החיצון ומן הסתם גם העדר תנאי חיים‬
‫נוחים…‬
‫נח נעזר באמצעי תקשורת שהיו ברשותו ושולח את‬
‫העורב ואחר כך את היונה כדי שיביאו לו מידע‪.‬‬
‫התורה לא מספרת לנו למה בחר נח בעורב וגם לא‬
‫למה החליף נח את האמצעי לאחר מספר ימים שלא‬
‫קיבל מידע פוזיטיבי מהעורב‪ .‬עניין רב יש בתהליך‬
‫קבלת ההחלטה בכך שכאשר נח קולט את היונה‬
‫האישה לא הסתפקה בכך שהיא החליטה בניגוד לדבר‬
‫אלוהים אלא החליטה לשכנע גם את האיש אשר‬
‫איתה ‪ -‬את אדם‪.‬‬
‫חטאו של האדם הראשון מתבטא בעבירה על איסור‬
‫מפורש מפי האל‪" :‬ויצו ה' אלקים על האדם לאמר‪:‬‬
‫מכל הגן אכל תאכל‪ .‬ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל‬
‫ממנו‪ ,‬כי ביום אכלך ממנו מות תומת" (בראשית ב'‪,‬‬
‫טז‪-‬יז)‪.‬‬
‫ובפיה עלה של זית‪ ,‬לא מזדרז נח לצאת החוצה אלא‬
‫ר' סעדיה גאון בחיבורו "אמונות ודעות" (ט ב)‪ ,‬מנמק‬
‫ממתין עוד מספר ימים‪ .‬החלטה זו‪ ,‬כמו גם‬
‫קודמותיה‪ ,‬הן החלטות של נח עצמו ולא התקבלו‬
‫כצווי של אלוהים ולכן מענין להבין את הסביבה ואת‬
‫התהליך שגרם לנח להחליט שלוש החלטות‬
‫משמעותיות – לשלוח את העורב‪ ,‬להחליף את העורב‬
‫ביונה ולחכות שבעה ימים אחרי שהיונה נתנה לנח‬
‫מידע מוצק שחרבו המים וכי העצים ועליהם גלויים‪.‬‬
‫כי היה צורך לפרט את איסור האכילה מעץ הדעת‪,‬‬
‫שכן הוא ממין האיסורים שאדם לא יגיע אליהם‬
‫מעצמו‪.‬‬
‫איסורים אחרים המובנים מאליהם (ובכללם "לא‬
‫תרצח") לא פורטו בגן העדן‪ .‬כל אחד מאיסורים אלה‬
‫הוא בגדר מה "שהשכל יורה עליו"‪ ,‬קרי מצווה שכלית‬
‫אשר האל נטע בשכלנו (פרופ' חנה כשר‪ ,‬דף שבועי‬
‫מס' ‪ 563‬במרכז ללימודי יסוד ביהדות)‪.‬‬
‫אם כך חוה ואדם היו מקבלי ההחלטות הראשונים‬
‫והחלטתם מתבטאת בכך שהם החליטו להמרות את‬
‫ד"ר אביאם סלע – על קבלת החלטות ‪500//8‬‬
‫לפרט ולא לצאצאים חפים מפשע וכמובן שמרגע‬
‫שמאיימים בעונש‪ ,‬יש להטילו‪.‬‬
‫נראה כי אלוהים לימד אותנו כי אפשר להפר את‬
‫פקודות האל מבלי להענש ואכן אדם חי כנראה עד‬
‫גיל ‪ 059‬שנה‪.‬‬
‫פיו של אלוהים ולבצע פעולה אסורה שנמסרה להם‪.‬‬
‫כדי להעמיק בתהליך ההחלטה‪ ,‬אנו צריכים לבדוק‬
‫האם אכן חוה ואדם ידעו שיש עליהם איסור אכילה‬
‫מעץ הדעת‪ .‬ואכן‪ ,‬האישה (בראשית פרק ג'‪ ,‬פסוק ב')‬
‫מוודאת עם הנחש שהוא יודע שחל איסור על אכילת‬
‫פרי מעץ הדעת – "ותאמר האישה אל הנחש‪ :‬מפרי‬
‫עץ הגן נאכל ומפרי העץ אשר בתוך הגן – אמר‬
‫אלוהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו‪ ,‬פן תמתון"‪.‬‬
‫הנחש משכנע את האישה והאישה משתכנעת‪.‬‬
‫למרות המשמעות הרבה שהיתה להחלטתה של חוה‬
‫לאכול מעץ הדעת ואף לשכנע את אישה‪ ,‬ולמרות‬
‫שמדובר בהחלטה דרמטית שהשפיעה על חייהם של‬
‫עתה‪ ,‬משנעברה העבירה ונפקחו עיניהם "וידעו כי‬
‫עירומים הם…" מעניין לראות כיצד הם מתמודדים‬
‫עם התוצאה‪ .‬אלוהים מתעלם מהאישה כמקבלת‬
‫החלטות ראשונה בהיסטוריה והוא מחפש את אדם‬
‫(בראשית פרק ג'‪ ,‬פסוק ט')‪" :‬ויקרא יהוה אלוהים‪ ,‬אל‬
‫בני הזוג ומן הסתם גם על הדורות הבאים‪ ,‬ובודאי‬
‫שעל כל ה"חוות" שבאו אחרי חווה ("אל אישך‬
‫תשוקתך והוא ימשל בך")‪ ,‬לא ניתן לכלול החלטה זו‬
‫במסגרת תהליך קבלת החלטות‪ ,‬שכן תהליך קבלת‬
‫החלטות מיוחס למקבלי החלטות רציונלים שיודעים‬
‫האדם‪ ,‬ויאמר לו איפה…"‪ .‬האדם‪ ,‬שעכשיו כבר היה‬
‫אחראי למעשיו עונה לאלוהים באופן מתוחכם ולא‬
‫ישיר (בראשית פרק ג'‪ ,‬פסוק יב')‪" :‬האישה אשר‬
‫נתתה עמדי‪ ,‬היא נתנה לי מן העץ ואוכל…"‪ .‬במילים‬
‫להבחין בין טוב לרע ואילו חוה ואדם לא ידעו‬
‫להבחין בין טוב לרע לפני שאכלו מעץ הדעת‪ ,‬ולמרות‬
‫האטרקטיביות הנובעת מהסיפור המקראי המערב את‬
‫הנחש‪ ,‬תפוח את חוה ואדם וכמובן את אלוהים –‬
‫אחרות‪ ,‬האשמה רובצת לפתחו של אלוהים אשר נתן‬
‫לאדם את האישה‪ ,‬ואחר כך על האישה אשר נתנה‬
‫לאדם את התפוח ואילו הוא‪ ,‬אדם‪ ,‬המסכן והלא מוגן‬
‫מה יכל הוא היה לעשות מול האישה שנחתה עליו‬
‫היישר מאלוהים ועוד הכריחה אותו לאכול מהעץ?‬
‫ואכן‪ ,‬אחרי שנסיים למחות את הדמעות מהרחמים‬
‫על כך שאדם נקלע לסיטואציה בלתי אפשרית‬
‫להתמודד עם הקשיים שסובבו אותו‪ ,‬מפתיעה מכל‬
‫ההחלטה של אלוהים לא לממש את מה שהבטיח‬
‫למרות כל זאת‪ ,‬ההחלטה שלהם לאכול מעץ הדעת‬
‫איננה החלטה הראשונה של מקבלי החלטות והסיפור‬
‫ישאר כסיפור או כאגדה ולא כתהליך שניתן ללמוד‬
‫ממנו‪.‬‬
‫בהערת אגב נציין שגם החלטתו של קין להרוג את‬
‫הבל איננה נכללת בהגדרה של מקבל החלטות –‬
‫לצורך ניתוח זה‪ .‬האבחנה (שהיא מעט מלאכותית)‬
‫היא בין החלטות של מנהיג ומקבל החלטות הנוגעות‬
‫לו ולאחרים ולא להחלטה של הפרט הנוגעת לאיש‬
‫או לאישה‪ .‬אין הבדל בין החלטתו של קין (כפרט)‬
‫לרצוח או להרוג את הבל ובין ההחלטה של אדם‬
‫לאכול או של חוה לשתות‪ .‬כל אחד מהפרטים קיבל‬
‫החלטה שנועדה לספק את צרכיו ואת תשוקותיו‬
‫באופן שנראה לו באותה עת‪ .‬לא כך אנו רואים‬
‫החלטה של מנהיג שמשפיעה על אוכלוסיה נוספת‪.‬‬
‫כמה פסוקים קודם לכן ובמקום גזר דין מוות‪ ,‬הוא‬
‫משית עליהם עונשים אחרים שאת חלקם אנו מרצים‬
‫עד היום‪.‬‬
‫אלן דרשוביץ בספרו "צדק מבראשית"‪ ,‬נדרש לסוגיה‬
‫זו של חוק שמייד אין מצייתים לו ואיום מפורש‬
‫בעונש שאיננו מופעל‪ .‬ואכן‪ ,‬אם שופטים את‬
‫ההחלטות של אלוהים ואת פעולותיו על פי אמות‬
‫מידה אנושיות‪ ,‬נראה כי הפעולה הראשונה של‬
‫אלוהים כמחוקק איננה הגיונית‪ :‬האיום צריך להיות‬
‫במונחים חד משמעיים‪ ,‬העונש חייב להיות מוגבל‬
‫‪0‬‬
‫ד"ר אביאם סלע – על קבלת החלטות ‪500//8‬‬
‫מאז כתב אפלטון את התאור המופלא שלו בדבר‬
‫היבשת ששקעה‪ ,‬העסיקה קושיה זו את דמיון האדם‬
‫בוויכוחים אין ספור‪.‬‬
‫בתחילה מזכיר אפלטון את סיפור אטלנטיס בטימואס‬
‫אשר נכתב במאה החמישית לפני הספירה‪ .‬הוא‬
‫מתאר שיחה בין כומר וסולון המחוקק אשר חי במאה‬
‫השביעית לפני הספירה‪ .‬אטלנטיס מוצגת כאי הגדול‬
‫יותר מאסיה הקטנה ומלוב גם יחד‪ ,‬אשר נמצא מעבר‬
‫למיצרי הגיברלטר‪ .‬מסופר על ממלכה רבת עוצמה כ‬
‫‪ .5‬המבול באגדות אחרות‬
‫תאור המבול והקורה בתיבה‪ ,‬מתואר בעשרות‬
‫תרבויות ובסיפורים רבים‪ .‬הדגש ניתן בדרך כלל‬
‫להסבר לרקע‪ ,‬כמו למשל‪ ,‬בסיפור המבול‬
‫המוסופוטמי "איננה והגמון"‪ ,‬בו מסופר על ריבוי‬
‫בחטאי זנות ואלימות של בני האדם לפני המבול‪.‬‬
‫סיפור המבול הבבלי‪ ,‬זה שבעלילות גילגמש‪ ,‬זמנו‬
‫– ‪ 0999‬שנה לפני הולדתו של סולון‪ .‬בשל רשעות‬
‫תושביה‪ ,‬שקעה יבשת זו‪.‬‬
‫מראשית האלף השני לפני הספירה‪:‬‬
‫האיש אתנפשים (לפני גירסה אחרת אות – נפישתים‬
‫– המקבילה השומרית לנח) הצדיק מספר לגילגמש‬
‫השואף לחיי נצח כי האל אאה יעץ לו לבנות ספינה‬
‫גדולה כדי להציל ממי המבול את משפחתו ואת בעלי‬
‫פרנסיס ביקון כתב את האלגוריה האוטופית שלו‬
‫"אטלנטיס החדשה" בשנת ‪ ,1621‬שבה הוא מתייחס‬
‫לאספקטים המדעיים של אטלנטיס‪.‬‬
‫החיים מכל מין‪.‬‬
‫לפי גירסה אחת‪" ,‬האלים בראשות אנו ואנלל החליטו‬
‫להביא מבול על הים‪ .‬אאה‪ ,‬אל החוכמה והמאגיה‬
‫גילה את ההחלטה הסודית לאותנפישתים‪ ,‬בן חסותו‪,‬‬
‫לפי המיתולוגיה היוונית‪ ,‬זאוס נואש מבני האדם‬
‫והחליט להוריד מבול כדי להשמידם‪ .‬פרומתאוס‬
‫הזהיר מראש את בנו שבנה תיבה‪ ,‬צייד אותה במזון‬
‫וישב בה עם אשתו‪ .‬לפי המיתולוגיה היוונית‪ ,‬שרדו‬
‫מהמבול רק מעט אנשים שנמלטו לראשי ההרים‪ .‬בנו‬
‫של פרומתאוס שרד בתוך התיבה ולאחר שיצאו‬
‫ממנה‪ ,‬זרקו הוא ואשתו אבנים שהפכו לגברים‬
‫ונשים‪.‬‬
‫וציווה עליו לבנות ספינה גדולה ולהעלות אליה מזרע‬
‫נפש כל חי… למועד אשר הועיד אל השמש פורצת‬
‫סערת המבול‪ ,‬המים מכסים את ראשי ההרים‬
‫והמבול משחית את כל האנושות‪.‬‬
‫שישה ימים משתוללת סערת המבול ושוככת ביום‬
‫השביעי… ספינתו של אותנפישתים נחה על פסגת‬
‫הר נציר‪ .‬כעבור שבעה ימים משלח אותנפישתים‬
‫יונה‪ ,‬סנונית ולבסוף עורב לראות הקלו המים"‪.‬‬
‫אותנפישתים‬
‫הבבלי‪,‬‬
‫יימא‬
‫מאיראן‪,‬‬
‫סיפור המבול מוכר ב – ‪ 211‬תרבויות בעולם‪ .‬בספרים‬
‫רבים יש תיעוד של סיפורי המבול מאזור‬
‫מסופוטמיה‪ ,‬ובהם סיפורים שנכתבו על אבן‬
‫ופפירוסים‪.‬‬
‫ברב הסיפורים מופיעה היונה כמבשרת את סוף‬
‫המבול ומאחר שהיה בפיה עלה של זית‪ ,‬נעשה צירוף‬
‫זה ברבות הימים לסמל השלום של האנושות‪.‬‬
‫קוסקוס‬
‫ממקסיקו העתיקה שניצל מהמבול באסדת תאשור‬
‫ענקית‪ ,‬תזפי בן גזע מקסיקאי מפותח יותר שלרשותו‬
‫עמדה ספינה גדולה שעליה הטעין תבואה ובעלי חיים‬
‫‪ ,‬בוצ'יקה הקולומביאני‪ ,‬בייס באסבאטה מהודו ועוד‬
‫כהנה וכהנה מכל קצות תבל‪ ,‬מספרים על ארוע כזה‬
‫שארך כ – ‪ 09‬יום ושכמעט כל ישוב בני האדם נכחד‬
‫מהאיזור‪.‬‬
‫‪ .0‬מה מתרחש בתיבה?‬
‫נח לא היה אדם צעיר כאשר נשלח למשימה החשובה‬
‫של הצלת האנושות‪ .‬נח היה בן ‪ 699‬שנה כאשר נכנס‬
‫לתיבה‪ ,‬וחי אחר כך עוד ‪ 539‬שנים‪ .‬נח הלך לעולמו‬
‫כשהוא בן ‪ 039‬שנה‪ .‬אגב נח לא היה מאריך החיים‬
‫‪3‬‬
‫ד"ר אביאם סלע – על קבלת החלטות ‪500//8‬‬
‫היחיד שחי בתקופה זו – קדמו לו מתושלח שחי ‪060‬‬
‫שנה ואפילו אדם‪ ,‬זה שניצל מהעונש שהובטח לו על‬
‫ידי אלוהים‪ ,‬חי ‪ 059‬שנה‪.‬‬
‫על הרקע להחלטתו של אלוהים לנקות את כדור‬
‫הארץ – אין כמעט חילוקי דעות‪ .‬הארץ היתה‬
‫מושחתת וכדברי ספר בראשית "ותמלא הארץ חמס"‪.‬‬
‫השחיתות נגעה כנראה גם ליחסים בינו לבינה וכפי‬
‫שנאמר‪ ,‬בני האדם לקחו להם נשים "מכל אשר בחרו"‬
‫ובפרושים שונים יש התייחסות גם לגילוי עריות‪.‬‬
‫אררט‪ ,‬נפסקו הטלטולים והרעידות וכך יכול היה נח‬
‫– למרות גילו המופלג להבין שמסע התלאות נגמר‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬מידע חיצוני "דלף" לתיבה באופן עקיף ומכאן‬
‫גם שההחלטה על שליחת העורב נסמכת כנראה על‬
‫תחושות אישיות ועל מידע בלתי אמצעי שהועבר‬
‫לנח ולצוותו‪.‬‬
‫אם זה המצב‪ ,‬אין לנו הסבר לכך שמרגע שנגמר‬
‫המבול והתיבה נחה על הר אררט ועד שנח מחליט‬
‫על שילוח העורב‪ ,‬עוברים כמעט ‪ 5‬חודשים וזה מעיד‬
‫כך או אחרת‪ ,‬אלוהים מחליט להביא את המבול והוא‬
‫פונה לנח ומנחה אותו באופן מפורט ומפורש מה‬
‫עליו לעשות‪ .‬בין השאר נדרש נח לקחת את משפחתו‬
‫הקרובה – את אשתו נעמה‪ ,‬את שלושת בניו‬
‫המוזכרים בשמותיהם שם חם ויפת ואת כלותיו של‬
‫על כך שנח היה מקבל החלטות זהיר ואולי אף חששן‪.‬‬
‫אני מתקשה לראות בימינו קבוצה של מקבלי‬
‫החלטות אשר יושבים סגורים במיתקן וללא קשר עם‬
‫העולם החיצון אשר מוכנים לסבול זה את זו למשך‬
‫תקופה כה ארוכה‪ ,‬כאשר כבר ברור שאין קולות של‬
‫נח‪ ,‬הלא הן נשות בניו אשר כמובן לא מוזכרות‬
‫בשמותיהן‪ .‬החבורה המונה שמונה אנשים‪ ,‬נדרשת‬
‫לבנות תיבה אשר אורכה כ – ‪ 189‬מטר‪ ,‬רוחבה כ –‬
‫‪ 59‬מטר וגובהה כ – ‪ 18‬מטר‪ .‬בהנחה שאכן "אמה"‬
‫גשם (טפטוף‪ ,‬רעמים) ואין רעידות ותנודות ובכל‬
‫אופן מחכים ‪ 5‬חודשים יחד…‬
‫ציר הזמן ולוח הזמנים מחייב כנראה לימוד וניתוח‬
‫נפרד‪ .‬בניגוד לדיעה המקובלת‪ ,‬נח וצוותו היו יחד‬
‫הינה כ – ‪ 9.6‬מטר‪ ,‬הרי שמדובר בספינה שהיא‬
‫כמחצית מהטיטאניק‪ .‬בנית התיבה נפרסה על פני כ‪-‬‬
‫‪ 129‬שנה‪ .‬אם נניח שנח יישם את הנחיותיו של‬
‫אלוהים כלשונן‪ ,‬הרי שמדובר בכשני מיליון מינים‬
‫שונים של בעלי חיים‪ .‬על פי אחד המחקרים‪ ,‬היו‬
‫בתיבה ‪ 5,199‬מיני יונקים‪ 8,699 ,‬עופות ו – ‪6,599‬‬
‫מיני זוחלים‪ .‬לפי אחת מגירסאות הזואולוגים‪ ,‬במשך‬
‫המבול ייצרו בעלי החיים שבתיבה כ – ‪ 899‬טון של‬
‫זבל‪ .‬לתיבה היו כנראה שלוש קומות כאשר בני‬
‫בתיבה לא ארבעים יום (שזה משך המבול) אלא‬
‫כמעט שנה!!!‬
‫המבול החל כנראה בפברואר‪ 1636 ,‬שנה לפני הולדתו‬
‫של ישו‪ ,‬ולמען הדיוק – כנראה ב – ‪ 11‬לפברואר‪.‬‬
‫בקיץ – ביולי ‪ 1636‬התיבה נחה על הרי אררט ורק ב‬
‫– ‪ 19‬לאוקטובר‪ ,‬שולח נח את העורב‪ .‬התיבה נפתחת‬
‫רק בראשון לינואר ‪ 1633‬לפני הספירה והארץ יבשה‬
‫בפברואר אותה שנה‪ ,‬קרי סך הכל כמעט שנה‬
‫מתחילת המבול‪.‬‬
‫האדם והעופות הטהורים התגוררו בקומה העליונה‪.‬‬
‫כנראה שהמזון העיקרי היה תמרים מיובשים‪.‬‬
‫על רקע השהות הארוכה בתיבה ובהתחשב בגילם‬
‫המופלג של המחליט או המחליטים‪ ,‬לא מפתיע שהם‬
‫המתינו והמתינו ונקטו בכל שיטה ואמצעי שיבטיח‬
‫את המשך חייהם‪.‬‬
‫כפי שאנו יודעים – ההחלטה הובילה לתוצאות‬
‫הרצויות והמחליט המשיך לחיות עוד ‪ 539‬שנה ואף‬
‫הסתבך במספר פרשיות מין – בשנים שלאחר מכן‪.‬‬
‫אין לנו תיעוד אשר משקף את תהליך קבלת‬
‫ההחלטות בתוך התיבה – האם נח החליט לבד? האם‬
‫התקיים דיון? האם התקיימה הצבעה? האם הקולות‬
‫היו שווים במשקלם? האם העובדה שהנשים פרט‬
‫לאשתו של נח – נעמה‪ ,‬לא מוזכרות בשמן מלמדת‬
‫על כך שהם לא השתתפו בתהליך קבלת ההחלטות?‬
‫סוגיה מעניינת במיוחד נוגעת לתהליך הרביה‬
‫וההתרבות שהתרחש בזמן שהיית בני האדם ובעלי‬
‫החיים בתיבה‪ .‬אנו מבינים שמשפחת נח לא התרבתה‬
‫אנו יודעים כי לא היתה תקשורת עם העולם החיצון‬
‫אולם סביר כי מידע מסוים כן הגיע מבחוץ פנימה‪.‬‬
‫כנראה שבתום המבול‪ ,‬ולאחר שהתיבה נחה על הר‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר אביאם סלע – על קבלת החלטות ‪500//8‬‬
‫במהלך שהייתה בתיבה וזאת מכיוון שלא נאמר‬
‫אחרת‪.‬‬
‫לגבי בעלי החיים‪ ,‬אין מידע מפרקי התנ"ך אולם‬
‫הנושא שימש כגרוי לניתוחים ולהערכות‪.‬‬
‫כך למשל לאונרדו פיבונצ'י – מתימטיקאי איטלקי בן‬
‫המאה השלוש עשרה הציף את שאלת הארנבים‬
‫ובמיוחד – כמה ארנבים יצאו מהתיבה וזאת בהנחה‬
‫שלתיבה נכנסו זוג ארנבים שזה עתה נולדו‪.‬‬
‫הפתרון לחידה‪ ,‬נקרא על שמו וקרוי "סדרת פיבונצ'י"‬
‫העורב ביונה‪ .‬הרי לכאורה – לא היה בידי נח שום‬
‫מידע אשר יכל היה לתמוך בחשיבה שרצוי להחליף‬
‫את מקור המודיעין‪ .‬מי יכול היה לתקוע לידו כי‬
‫החלפת המקור תוביל ליותר מידע או למידע אמין‬
‫יותר? ובכל אופן‪ ,‬התקבל אצל נח מידע והמידע הוא‬
‫מה שמוגדר על ידי גורמי מודיעין כ"מודיעין ללא‬
‫מילים"‪ :‬גם אם לא שומעים או לא מבינים מה נאמר‬
‫בצד השני‪ ,‬הרי העובדה שמישהו מדבר עם מישהו‪,‬‬
‫יש בה תרומה להבנת התמונה‪ .‬כך גם עם נח – העדר‬
‫שמתארת תבנית לפיה בתום כל חודש מתווספים אל‬
‫הזוגות שהיו בסוף החודש הקודם זוגות כמספר‬
‫הזוגות שהיו חודש וחודשיים קודם לכן‪ .‬ולכן לאחר‬
‫שנה ומספר ימים‪ ,‬יצאו מהתיבה ‪ 255‬זוגות ארנבים‪.‬‬
‫מובן שההנחות שיש להשען עליהן הן שכל זוג‬
‫המידע מהעורב הינו גם מתן מידע‪ .‬בראיתו של נח‬
‫ובהבנתו – אם העורב לא הביא עלה כלשהו או‬
‫לחילופין – אם העורב לא היה חוזר‪ ,‬כל אלה יכולים‬
‫היו לסייע לנח בהחלטה האם לצאת מהתיבה או‬
‫לנסות מקור מודיעין אחר‪.‬‬
‫ארנבים ממליט לראשונה זוג כשהוא מגיע לגיל‬
‫חודשיים‪ ,‬משך ההריון הוא חודש וכן שכל הארנבים‬
‫שרדו במשך כל התקופה‪.‬‬
‫למרות שלכאורה לא היה לנח קשר עם העולם‬
‫החיצון‪ ,‬נראה שמידע כן זרם לתיבה והגיע לנח‪ .‬כל‬
‫תנועה של התיבה‪ ,‬ובוודאי שגם העדר תנועה‪ ,‬כמוהם‬
‫כהעברת מידע למקבל ההחלטות‪ .‬הרי סביר שנח‪,‬‬
‫למרות גילו המופלג היה ער לתנודות שאפיינו את‬
‫שלב הסערה‪ .‬מאד סביר שכאשר פסקו התנודות‬
‫והתיבה נחה על פסגות ההרים‪ ,‬התחיל בתיבה לחץ‬
‫חברתי‪ ,‬פסיכולוגי ופיזיולוגי‪ .‬למרות שלא ידוע לנו‬
‫על כך שהיה בתיבה שעון זמנים‪ ,‬ניתן לשער שצוות‬
‫התיבה היה ער לחילופי יום ולילה וכנראה אור נכנס‬
‫ממעט הסדקים שהיו בין קורות התיבה‪ ,‬סדקים שגם‬
‫אפשרו לשוכני התיבה להחליף מידי פעם אויר‪ .‬בין‬
‫אם השתמשו דיירי התיבה בשיטת החמישיות – כפי‬
‫‪ .3‬על ההחלטות‬
‫אכן מדובר בתהליך ייחודי של קבלת החלטות וניתן‬
‫להצביע על שלוש החלטות נפרדות‪ :‬האחת‪ ,‬ההחלטה‬
‫לשלוח את העורב‪ ,‬השניה – להחליף את העורב‬
‫ביונה למרות שלא התקבל מידע מהעורב והשלישית‬
‫– ההחלטה להמתין שבוע ימים לפני שנפתחה‬
‫התיבה לאחר שהיונה הביא אינדיקציה ברורה‬
‫שצמרות העצים כבר לא טבולים במים‪.‬‬
‫שמקובל אצל אסירים (ארבע קווים אנכיים וקו‬
‫רוחבי אחד) ובין אם ההתיחסות לזמן נשענה על‬
‫הערכה – די ברור שכל יום שעבר‪ ,‬כאשר התיבה לא‬
‫נעה‪ ,‬האוכל אזל‪ ,‬הריח נשמר והחברותא לא‬
‫השתנתה – גרם ללחץ ולמתח‪ .‬כל אלה הכבידו על‬
‫הדיירים ויצרו כנראה לחץ לפתיחת התיבה וליציאה‬
‫החוצה‪.‬‬
‫לבד מהעובדה שנח היה זהיר בהפעלת אמצעי איסוף‬
‫המודיעין וכן בהמתנה – גם לאחר שקיבל מידע‬
‫מעבר לקריטריונים ולתוצאות שהתקבלו‪ ,‬מן הראוי‬
‫לחדד עוד מספר היבטים הנוגעים להחלטות ולתהליך‬
‫קבלת ההחלטות‪.‬‬
‫נח החליט לשלוח את העורב ולא שלח גמל או פיל‬
‫או תנין‪ .‬נח הבין ‪ 5336‬שנה לפני האחים ווילבור‬
‫ואורוויל רייט כי נכון לנצל את המימד האווירי‬
‫ולהפעיל אמצעים מוטסים לשרות ולרווחת בני‬
‫האנוש‪ ,‬מבחינה זו‪ ,‬יש לנח זכות ראשונים בהפעלת‬
‫מערכות מודיעין מוטסות וכן בהפעלת מזל"טים –‬
‫הוא הראשון המפעיל כלי טייס בלתי מאויש לצרכי‬
‫מודיעין‪ .‬ייחוד נוסף יש גם בהחלטה להחליף את‬
‫פוזיטיבי על "ירידת המים"‪ ,‬הרי נח נקט גם באמצעים‬
‫נוספים שיש לזקוף לזכותו‪ .‬נח לא שיגר את העורב‬
‫ואת היונה מהדלת ממנה נכנסו שוכני התיבה‪ ,‬אלא‬
‫‪8‬‬
‫ד"ר אביאם סלע – על קבלת החלטות ‪500//8‬‬
‫מצהר שממוקם בחלק העליון של התיבה‪ .‬גם כאן‬
‫הקפיד נח לא לחשוף את אנשיו לחדירת מים שכן‬
‫הצהר גבוה מהדלת וגם קטן יותר מהדלת‪.‬‬
‫עתה‪ ,‬כשסיימנו לנתח את ההחלטות שקיבל ולא‬
‫קיבל נח לפני שנים רבות‪ ,‬עלינו לשאול את עצמנו‬
‫האם מקבלי ההחלטות והקברניטים אשר מובילים‬
‫אותנו עתה יכולים להסתייע בנסיון ובידע שנצבר‬
‫אצל נח ומאז נח‪.‬‬
‫לפני שנענה לשאלה זו‪ ,‬עלינו למקד את הדיון‬
‫המידה להשוואה היה כנראה הנזק שמושג ממפציץ‬
‫גדול שהיה באותו זמן‪ .‬האקסטרפולציה במקרה זה –‬
‫איננה אפשרית שכן פצצה גרעינית איננה ניתנת‬
‫להשוואה לפצצה "רגילה"‪ ,‬בה עשו שימוש נרחב‬
‫במהלך מלחמת העולם השניה‪ .‬גם לגבי עיתוי‬
‫ההחלטה והצורך בביצוע תהליך של קבלת החלטה‬
‫אין כאן דרמטיות רבה‪ .‬בעיניו של מקבל ההחלטות‪,‬‬
‫כל מאמץ שיוביל לקיצור משך המלחמה ויקטין את‬
‫הקורבנות הצפויים מצד בנות הברית – הינו ראוי‬
‫בהחלטות הרות גורל – כאלה שמשפיעות על גורלם‬
‫של אנשים רבים וכן החלטות שאינן נכפות על מקבל‬
‫ההחלטות‪.‬‬
‫החלטות "נכפות" הן החלטות שמקורן בתהליכים‬
‫חיצוניים ובארועים שנכפים על מקבל החלטות‬
‫ומקובל‪.‬‬
‫לפי הספרות שהתפרסמה לאחר מלחמת העולם‬
‫השניה‪ ,‬הציגו לנשיא ארה"ב את היקף הנפגעים‬
‫הצפוי‪ ,‬כמו גם את כמות הנפגעים האמריקאים‬
‫הצפויה אם המלחמה לא תסתיים בכניעת יפן‪ .‬גם אם‬
‫ומובילים אותו לצורך להחליט‪ .‬כך למשל החלטה‬
‫להכריז מלחמה היא החלטה הרת גורל‪ ,‬אולם אם‬
‫החלטה זו מתקבלת כתוצאה מכך שהיריב או האויב‬
‫כבר הכריז מלחמה ואף נקט בפעולות איבה‪ ,‬כי אז‬
‫נשיא ארה"ב ידע והפנים את משמעות המהלך‪ ,‬עדיין‬
‫ההחלטה הראשונה היתה "פשוטה יחסית" שכן‬
‫בראייתו שלו‪ ,‬לא היה הרבה מה להפסיד‪ ,‬מחיר‬
‫הטעות היה קטן ובודאי שהשלכות רב שנתיות‪ ,‬לא‬
‫ההחלטה "נכפית" ובעייני – אין זו החלטה דרמטית‬
‫מהסוג שקיבל נח‪.‬‬
‫אם ניקח לדוגמא שתי החלטות דרמטיות שהתקבלו‬
‫במאה שנים האחרונות וננסה להשוות אותן‬
‫לקריטיות שעמדה בפני נח‪ ,‬נראה כי יש שוני רב‬
‫ופער עצום בין הכובד והקושי שעמד בפני נח וזה‬
‫שעמד בפני מקבלי ההחלטות בשנים האחרונות‪.‬‬
‫לטעמי שתי ההחלטות‪ ,‬הדרמטיות ביותר שקיבלו‬
‫מקבלי החלטות (רציונאליים) במאה שנים האחרונות‪,‬‬
‫היו לנגד עייניו‪.‬‬
‫ההחלטה השניה התקבלה יום או יומיים לאחר הטלת‬
‫הפצצה הגרעינית הראשונה על הירושימה‪ ,‬ולאחר‬
‫שמימדי הנזק – כבר התבררו‪ ,‬גם אם לא לאשורם‬
‫(כנראה שהנפגעים מהקרינה שכמותם מגיעה למספר‬
‫רב של מאות אלפי איש‪ ,‬לא היתה ידועה למקבל‬
‫ההחלטות בזמן שהוא אישר את הטלת הפצצה‬
‫הגרעינית השניה על נגסקי)‪.‬‬
‫החלטה זו‪ -‬האישור להטיל את הפצצה השניה‬
‫הינן ההחלטה של נשיא ארה"ב להטיל את הפצצה‬
‫הגרעינית השניה על יפן והחלטתו של ראש ממשלת‬
‫ישראל לאשר תקיפת הכור הגרעיני בעיראק‪ .‬שתי‬
‫החלטות אלה שהשפיעו על גורל מיליוני בני אדם‪,‬‬
‫ביסודן אלה החלטות לא מורכבות שנתקבלו בתנאים‬
‫ובתהליכים מובנים‪.‬‬
‫ההחלטה של נשיא ארה"ב לאשר את הטלת הפצצה‬
‫הגרעינית הראשונה על הירושימה‪ ,‬היא החלטה הרת‬
‫גורל מבחינת התוצאה‪ ,‬אך איננה החלטה דרמטית‬
‫הגרעינית היא החלטה דרמטית שכן החלופה‬
‫העיקרית שעמדה בפני מקבל ההחלטות היתה לדחות‬
‫את ההחלטה במספר ימים ולהמתין לכניעת השליט‬
‫היפני שיתכן והיה נכנע – לאחר שהיה נחשף להיקף‬
‫האמיתי של הנזק שנגרם כבר בהירושימה‪ ,‬ולא פחות‬
‫מכך – החשש שהאמריקאים יסתערו עכשיו על‬
‫מספר ערים יפניות עם אותו נשק אימתני‪ .‬במילים‬
‫אחרות – המתנה של מספר ימים בהחלטה בין הטלת‬
‫הפצצה הראשונה והשניה‪ ,‬היתה מייצרת הרתעה‬
‫מבחינת מקבל ההחלטה‪ .‬נשיא ארה"ב לא ידע ולא‬
‫העריך את האפקט האמיתי שיושג כתוצאה מאותה‬
‫החלטה‪ .‬מן הסתם דברו איתו על "פצצה גדולה" וקנה‬
‫משמעותית ולמעשה זו החלופה המתבקשת בראיתו‬
‫של מקבל ההחלטות‪ ,‬מה גם שהמתנה של מספר‬
‫ימים במלחמה שהתמשכה כבר מספר שנים – איננה‬
‫‪6‬‬
‫ד"ר אביאם סלע – על קבלת החלטות ‪500//8‬‬
‫משמעותית‪ .‬במיוחד יש לשים לב לכך שבאותה עת‬
‫(‪ ,)1003‬היו בידי ארה"ב שתי (‪ )2‬פצצות גרעיניות‬
‫מוכנות ולא יותר!!!‬
‫לשם המחשה‪ ,‬בשנת ‪ 1006‬היו בידי ארה"ב ‪ 6‬פצצות‬
‫גרעיניות שלמות וזמינות‪ ,‬ב‪ ,1001-1 -‬ב‪ 1008-‬פחות מ‪-‬‬
‫‪ 39‬ובשנת ‪ 199-599 -1039‬פצצות גרעיניות‪.‬‬
‫להערכתי – להחלטתו של נשיא ארה"ב לאשר את‬
‫הטלת הפצצה הגרעינית השניה על יפן היו עוד שני‬
‫מניעים דרמטיים – האחד – להעניש באופן קיצוני‬
‫– כשלון בביצוע הינו קטסטרופלי מבחינת עם‬
‫ישראל‪ ,‬שלא לדבר על הסיכונים המדיניים‬
‫והכלכליים שהיו צפויים להתממש כתוצאה מלחץ‬
‫קיצוני של העולם המערבי ובמיוחד מצד‬
‫האמריקאים‪ .‬מבחינה זו – מנחם בגין ונח ידעו כי‬
‫כשלון בביצוע עלול להביא כליון על יושבי התיבה‪...‬‬
‫יחודיות רבה יש דווקא בסיכונים אשר צפה מנחם‬
‫בגין לפני שאישר – עקב ההצלחה הצפויה בביצוע‬
‫והשמדת הכור הגרעיני העיראקי‪ .‬למנחם בגין היה כל‬
‫את מי שקרא תיגר על ארה"ב ובכך "לסגור חשבון"‬
‫עם הארוע המשפיל של פרל הרבור‪ ,‬והמניע השני –‬
‫היה מניע עתידי – לסמן לכל מי שיעלה בדעתו אי‬
‫פעם לפגוע בארה"ב – כי עונשו יהיה כזה שלא ניתן‬
‫למצוא לו סימוכין בסיפורי העבר וכאלה שהדמיון‬
‫היסוד להניח שלהחלטתו זו יקומו מתנגדים רבים הן‬
‫מבחוץ והן מבית‪ .‬הטיעונים שהוצפו לפני מנחם בגין‬
‫היו כאלה שמיקדו את תשומת הלב של המבקרים‬
‫בכך שזו החלטה פוליטית שנועדה לשפר את סיכויי‬
‫ההצלחה בבחירות שעמדו לפתחו‪ .‬טיעון אחר נבע‬
‫הוא העיקר ולא הסטטיסטיקה מהעבר‪ .‬בכך‪ ,‬הודיע‬
‫למעשה נשיא ארה"ב כי זו היתה ההטלה האחרונה‬
‫של פצצה גרעינית‪ ,‬וזאת תחת ההנחה ששום מקבל‬
‫החלטות לא ינסה לבחון את אומץ לבם של מקבלי‬
‫מהחשש מפגיעה בצרפתים אשר שהו בבגדד וסייעו‬
‫לעיראקים בפיתוח הכור הגרעיני‪ ,‬אבל החששות‬
‫הגדולים היו מחרם כלל עולמי ובבידודה של מדינת‬
‫ישראל מחבורת העמים‪.‬‬
‫ההחלטות האמריקאים‪.‬‬
‫החלטתו של מנחם בגין לאשר את מבצע השמדת‬
‫הכור בעיראק היא החלטה דרמטית והרת גורל‪ .‬אין‬
‫ספק שלהחלטה זו יש והיו השפעות על גורלם של‬
‫מיליוני אנשים – בודאי במדינת היהודים אך גם‬
‫במדינות אחרות‪ .‬זו החלטה דרמטית שהן הסיכונים‬
‫שעמדו בפניו היו רבים ומשמעותיים (במידה ויאשר‬
‫את המבצע) אך כך גם יש דרמטיות רבה בחלופות‬
‫הדרמטיות בהחלטה זו מקבלת משנה תוקף בכך‬
‫שניתן היה להמתין מעט (שבועות ואולי אף מספר‬
‫חודשים) עד לרגע האחרון שבו יהפך הכור ל"חם"‬
‫ושיהיו בו מרכיבים פולטי קרינה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬גם‬
‫"מחיר הטעות" יכל היה להיות סביר בראיתו של‬
‫מקבל החלטות ישראלי אשר עלול היה לאשר מבצע‬
‫כזה כאשר הכור "חם" תוך ידיעה שיש סיכוי מסוים‬
‫שפגיעה בכור עלולה ליצור נשורת רדיו‪-‬אקטיבית‬
‫בסביבה המיידית של הכור‪.‬‬
‫שעמדו בפניו כאשר העיקרית שבהם היתה דחיה של‬
‫הביצוע במספר חודשים‪.‬‬
‫לתוצאות המבצע‪ ,‬היו בראיתו של מנחם בגין‬
‫השלכות רבות ומשמעותיות‪ .‬אי הצלחה בביצוע‬
‫המבצע (מה שלא עמד כקושי או כסוגיה בפני נשיא‬
‫ארה"ב עת החליט הוא על השימוש בנשק גרעיני‬
‫כנגד יפן) היתה מביאה לעימות חריף במיוחד עם‬
‫העולם הערבי והעולם המערבי‪ .‬יותר מכך‪ ,‬אי הצלחה‬
‫בביצוע המבצע תמנע למעשה כל יכלת לחזור על‬
‫כך או אחרת – הן מבחינת סיכויי הכשלון והן‬
‫מבחינת סיכויי ההצלחה‪ ,‬זו אכן החלטה דרמטית‬
‫והרת גורל‪.‬‬
‫אסיים בנימה מעט אישית ‪ -‬מתוך שלוש ההחלטות‬
‫הדרמטיות שתוארו במסמך זה‪ ,‬אחת ליוויתי מקרוב‪.‬‬
‫למרות שעבר מאז זמן רב‪ ,‬אני חוזר ותוהה האם רק‬
‫מקרי הוא שאני חוזר ומתמקד בהחלטות הרות גורל‬
‫שמשלבות את המימד האוירי‪ .‬או שממילא עיסוק‬
‫בנושא משתלב בהחלטות בעלות אופי צבאי שכן‬
‫הביצוע בדרך זו או אחרת ולמעשה כשלון בביצוע‬
‫סולל את הדרך להקמת תשתית לא קונבנציונאלית‬
‫במדינה ערבית קיצונית‪ .‬בראיתו של מקבל ההחלטות‬
‫אולי אין בתחומים האחרים החלטות הרות גורל?‬
‫ואולי העיסוק בכך מאפיין אותנו ‪ -‬בני הדור השני‬
‫שלאחר השואה?‬
‫‪7‬‬
‫ד"ר אביאם סלע – על קבלת החלטות ‪500//8‬‬
‫נספח א' ‪ -‬נח כמקבל החלטות ‪ -‬לוח זמנים‬
‫נולדים‬
‫שם חם‬
‫ויפת‬
‫מות נח‬
‫והוא בן‬
‫‪ 08/‬שנה‬
‫נראו ראשי‬
‫ההרים‬
‫כז' חשוון(?)‬
‫‪0700‬‬
‫א' תשרי‬
‫‪20202688‬‬
‫כד' אלול‬
‫‪ 7‬ימים‬
‫יציאה‬
‫מהתיבה?‬
‫יבשה‬
‫הארץ‬
‫היונה לא‬
‫חוזרת‬
‫יז' אלול‬
‫י' אלול י' תמוז‬
‫‪2/02/02686‬‬
‫תחילת‬
‫המבול‬
‫יז' מר חשוון‬
‫‪270002686‬‬
‫‪2707‬‬
‫‪ 7‬ימים‬
‫היונה‬
‫חוזרת‬
‫עם עלה‬
‫של זית‬
‫היונה‬
‫יוצאת‬
‫וחוזרת‬
‫ולא‬
‫מוצאת‬
‫מנוח‬
‫‪5‬‬
‫עורב‬
‫יוצא‬
‫ושב‬
‫שולח‬
‫עורב‬
‫התיבה‬
‫נחה על‬
‫הרי אררט‬
‫המבול‬
‫‪ 4/‬יום‬
‫‪ 6//‬שנה‬
‫לחיי נח‬
‫‪ 8//‬שנה‬
‫לחיי נח‬
‫ד"ר אביאם סלע – על קבלת החלטות ‪000//8‬‬
‫נספח ב'‬
‫שושלת היוחסין עד נח ומשפחתו‬
‫חוה‬
‫אדם‬
‫קין‬
‫שת‬
‫הבל‬
‫אנוש‬
‫חנוך‬
‫קינן‬
‫עירד‬
‫מהלל אל‬
‫מחויאל‬
‫ירד‬
‫מתושלאל‬
‫חנוך‬
‫למך‬
‫מתושלח‬
‫יובל‬
‫למך‬
‫תובל קין‬
‫נח‬
‫נעמה‬
‫חם‬
‫שם‬
‫‪0‬‬
‫יפת‬
‫ד"ר אביאם סלע – על קבלת החלטות ‪000//8‬‬
‫נספח ג'‬
‫גירסת נח והמבול ‪2990 -‬‬
‫מפרסומי האינטרנט‪ -..‬לא ידוע לי המחבר‬
‫ואלוקים דיבר אל נח ואמר לו כך‪ :‬בתוך שנה מהיום‪ ,‬אני עומד להביא על הארץ מבול גדול שיכסה את פני האדמה‪,‬‬
‫וכל החי על פניה ייכחד‪ .‬אבל אני רוצה שאתה תציל את האנשים הצדיקים שמגיע להם לחיות‪ ,‬וכן שניים מכל בעל‬
‫חי ‪ -‬זכר ונקבה‪ .‬לפיכך‪ ,‬הנה אני נותן לך הוראות בנייה מדויקות לבנייה של תיבת ענק אשר תצוף על פני המים‬
‫הרבים‪.‬‬
‫בהבזק אחד של ברק נתן אלוקים לנח את כל הפרטים‪ :‬מידות‪ ,‬חומרים‪ ,‬ואפילו שרטוטים מדויקים של תוכניות‬
‫הבנייה‪ .‬בחיל וברעדה לקח נח את כל התוכניות והסכים לבנות את התיבה‪" .‬זכור"‪ ,‬אמר לו אלוקים‪" ,‬אתה חייב‬
‫לסיים את כל העבודה‪ ,‬ולהעלות עליה את כל מי שציוויתי בתוך שנה בדיוק"‪.‬‬
‫כשהגיע התאר יך‪ ,‬התקדרו השמיים‪ ,‬הארץ החלה לרעוד והים גאה‪ .‬אלוקים הציץ למטה לארץ‪ ,‬והנה הוא רואה את‬
‫נח יושב על מרפסת ביתו ובוכה‪" .‬נח‪ ,‬היכן התיבה?" רעם אלוקים בקולו‪.‬‬
‫"אנא סלח לי"‪ ,‬יבב נח‪" .‬אני עשיתי כל מה שהיה ביכולתי לעשות‪ ,‬אבל היו המון בעיות‪ .‬קודם כל הייתי צריך‬
‫להשיג רש יון בניה‪ ,‬אבל התוכניות שנתת לי לא התאימו לנהלים ולתקן‪ .‬נאלצתי לשכור חברת הנדסה שתשרטט‬
‫את התוכניות מחדש‪ .‬אחר כך נקלעתי לוויכוח גדול עם משרדי הכבאות‪ ,‬האם התיבה זקוקה לגלאי עשן ולמערכת‬
‫מטפים וזרנוקי מים לכיבוי אש‪ ,‬ועם הועדות לבנייה‪ ,‬בטענה שאני עובר על חוקי העזר העירוניים בכך שאני בונה‬
‫תיבה בחצר שלי‪ .‬נאלצתי להשיג אישורים מיוחדים מהמחלקה לתכנון ושיפור פני העיר‪.‬‬
‫אחר כך היתה לי בעיה להשיג מספיק עצים לבניית התיבה‪ ,‬כי יש איסור חמור על כריתת עצים‪ ,‬על מנת להגן על זן‬
‫הינשוף המנומר שהולך ונכחד‪ .‬בסופו של דבר הצלחתי לשכנע את רשות היערות שאני זקוק לעצים כדי להציל את‬
‫כל הינשופים בעולם ולא רק את הזן המנומר‪ ,‬אבל מסתבר שהחברה להגנת בעלי הכנף אסרה ציד ינשופים‪ ,‬כך‬
‫שתדע לך שלא הצלחתי להשיג זוג ינשופים בכלל‪.‬‬
‫אחר כך הנגרים התארגנו ועשו להם ועד עובדים‪ ,‬והוועד הכריז על שביתה ועל מו"מ על תנאי העסקתם‪ ,‬ובלית‬
‫ברירה הייתי חייב לחתום הסכם עם הסתדרות הנגרים לפני שמישהו בכלל הסכים להחזיק ביד גרזן או מסור‪.‬‬
‫עכשיו יש לי ‪ 16‬נגרים על התיבה‪ ,‬אבל אף ינשוף‪.‬‬
‫כשהתחלתי לכנס את החיות‪ ,‬הוגשה נגדי תביעה על ידי המועצה להגנת בעלי חיים‪ .‬הם התנגדו לכך שאקח אל‬
‫ה תיבה רק שניים מכל סוג של חיה‪ ,‬הם טענו שלכל החיות יש זכויות שוות וצריך להציל את כולן‪ .‬בדיוק‬
‫כשהצלחתי להביא לביטול התביעה בבית המשפט‪ ,‬הגיעו אלי נציגים של הרשות לאיכות הסביבה‪ ,‬והם דרשו ממני‬
‫למלא דו"חות מפורטים אודות המבול הצפוי שאתה עומד להביא על הארץ‪ .‬הם לא בדיוק אהבו את הרעיון שמשהו‬
‫שקשור לתחומם יקרה ללא מעורבות פעילה שלהם‪.‬‬
‫אחריהם בא אלי הצבא‪ ,‬ודרש שאציג בפניו מפות מפורטות של אזורי המבול ותחזיות של גובה המים במילימטרים‪.‬‬
‫שלחתי להם את המפות ואת כל הנתונים‪ ,‬ובדיוק עכשיו אני שקוע באמצע מערכה משפטית מול המרכז להזדמנות‬
‫שווה‪ ,‬שטוענים שאני עושה אפליה על רקע דתי בכך שאני לא לוקח אל התיבה אנשים לא מאמינים‪.‬‬
‫מס הכנסה עיקל לי את כל הנכסים ואת חשבונות הבנקים‪ ,‬בטענה שאני מתכנן את התיבה כדי לברוח באמצעותה‬
‫מהארץ וכך להתחמק מתשלום מיסים‪ .‬כרגע קיבלתי מכתב התראה ממשרד התיירות על כך שאני צריך לשלם מס‬
‫‪2/‬‬
‫ד"ר אביאם סלע – על קבלת החלטות ‪000//8‬‬
‫עינוגים מיוחד לכלי שיט שנבנים למטרת נופש‪ .‬הם טוענים שהתיבה הינה למעשה ספינת שעשועים‪ .‬ואם כל זה‬
‫עדיין לא הספיק‪ ,‬אז הארגונים האנטי דתיים הגישו גם תביעה לבג"ץ שיורה על הפסקת הבנייה‪ ,‬מאחר שאם‬
‫אלוקים הולך להציף את הארץ במים הרי שזה אקט דתי ומנוגד לחוקה‪ ,‬הם טוענים כי זו מדינת חוק ולא מדינת‬
‫הלכה‪.‬‬
‫האמת‪ ,‬אלוקים‪ ,‬אני לא חושב שאני יכול לסיים את הבנייה של התיבה הזאת לפחות עוד חמש–שש שנים"‪.‬‬
‫איך שסיים נח את דבריו התבהרו לפתע השמיים והשמש יצאה מאחורי העננים‪ .‬הים נרגע וקשת הופיעה בענן‪ .‬נח‬
‫הביט למעלה בשמחה ובתקווה‪ ,‬ושאל‪" :‬מה פירוש כל זה‪ ,‬אלוקים‪ .‬האם שינית דעתך ואינך מתכוון עוד להרוס את‬
‫הארץ?"‬
‫ענה לו אלוקים‪" :‬לא‪ ,‬ממש אין כל צורך שאני אעשה זאת‪ .‬אתם כבר עושים זאת במקומי‪"...‬‬
‫‪22‬‬
‫ד"ר אביאם סלע – על קבלת החלטות ‪000//8‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫ספר בראשית‬
‫בין שנות דור ודור – הרב דוד דב לבנון‪ ,‬פרשת נח‪ ,‬תשס"א‪.‬‬
‫אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬דף שבועי מאת המרכז ללימוד יסוד ביהדות‪ ,‬מספר ‪ ,230‬פרשת נח‪ ,‬תשנ"ט‪ ,‬הגיל המופלג‬
‫של הדורות הראשונים בספר בראשית‪ ,‬היתכן? מאת פרופ' נתן אביעזר‪.‬‬
‫אטלנטיס – היבשת האבודה‪ ,‬מאת גילה בוים‪.‬‬
‫מדרש (בראשית רבה (וילנא) פרשה לד)‬
‫שבענט‪ ,‬מגזין אלקטרוני ליהדות אקטואליה‪ ,‬גליון מס' ‪ 10‬בעריכת הרב חיים פלדמן‪.‬‬
‫אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬דף שבועי מאת המרכז ללימודי יסוד ביהדות‪ ,‬מספר ‪ ,013‬פרשת נח‪ ,‬תשס"ב‪ ,‬המבול והמדע‪,‬‬
‫מאת פרופ' משה קוה‪.‬‬
‫אברהם קורמן "המבול"‪.‬‬
‫המיתולוגיה היוונית‪.‬‬
‫"צדק מבראשית"‪ ,‬אלן מ' דרשוביץ‪.‬‬
‫ספר המיתולוגיה‪ ,‬עופרים הוצאה לאור‪.‬‬
‫ספר נח ודור המבול‪ ,‬הרב ד‪ .‬משה‪ ,‬ספרי ש‪.‬ב‪ ,.‬תשנ"ב‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫ד"ר אביאם סלע – על קבלת החלטות ‪000//8‬‬