תשע"ב

‫ב"ה עש"ק פרשת נח תשע"ב‬
‫ריבוי השאלות מאפשר לבחור‬
‫באלו שאלות להתמקד‬
‫משהו לפרשת נח‬
‫בכמה וכמה פסקאות בספר "צדקת הצדיק" עושה ר' צדוק אנאלוגיה בין המבול לבין חייו הרוחניים של האדם‪ .‬בלימודנו‬
‫השבוע נעיין בחלק מפסקאות אלו‪:‬‬
‫ר' צדוק הכהן מלובלין ‪ -‬צדקת הצדיק אות צה‬
‫בימי הנעורים רתיחת התאווה מתגברת ואז מרבה חטאים מצד היצר רע רחמנא ליצלן והם חטאת נעורים‪ ,‬וזה היה בדור‬
‫המבול כמו שנאמר שם (בראשית ח' כ"א) 'כי יצר וגו' מנעוריו'‪.‬‬
‫וגם כן מסגל טוב הרבה מצד היצר טוב וחשקות לדברי תורה‪ ,‬וזה היה דור המדבר כמו שנאמר (ירמיה ב' ב') 'זכרתי לך חסד‬
‫נעוריך'‪.‬‬
‫והם עצמם אותם הנפשות כמו שמובא בזוהר פנחס (רט"ז סוף ע"א) עיין שם‪ ,‬דהיו ראויים (דור המבול) לקבל תורה במבול אילו‬
‫זכו‪ ,‬ונשמת משה היתה שם‪:‬‬
‫ודורו של משיח אז יהיה פעם שלישי אותו דור‪ ,‬בסוד מה שנאמר (תהלים ק"ג ה') 'תחדש כנשר נעוריכי' ואז יהיה התיקון‬
‫הגמור‪ ,‬שבאות בערבוביא חטאת נעורים וחסד נעורים‪ ,‬והטוב יתגבר על הרע ויהפכו לטוב‪...‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מה המכנה המשותף בין דור המבול לבין דור המדבר?‬
‫כיצד מגדיר ומאפיין ר' צדוק את דור המבול ואת דור המדבר? מה זה מלמד על דורות אלו?‬
‫איזה אור שופכת הפיסקה על גיל ההתבגרות?‬
‫ליבי אומר לי ש"נערות" זה לא רק תקופה מסוימת בחיים אלא גם אנרגיה מסוימת שיכולה להימצא בכל גיל ‪-‬‬
‫לפי פיסקה זה מה מאפיין את "הנערות"? באיזה מידה‪/‬אופן כדאי‪/‬אפשר לשמר אותה?‬
‫"ודורו של משיח אז יהיה פעם שלישי אותו דור" – מה זה מלמד על דורו של משיח? כיצד צריך להתייחס לדור‬
‫הזה?‬
‫"‪ ...‬ואז יהיה התיקון הגמור" – מה ההבדל בין דורו של משיח לדור המדבר? מדוע דור המדבר הוא לא תיקון‬
‫לדור המבול? מה ההשלכה של זה על העבודה הרוחנית של האדם?‬
‫ר' צדוק הכהן מלובלין ‪ -‬צדקת הצדיק אות עו‬
‫בעת כישלון האדם ידע שבאותו עת הוא הכנה לאותו דבר לטוב‪ ,‬ואם יזכה באותה שעה יוכל לעלות למדרגה גדולה‬
‫מאד‪ ,‬כפי גודל החטא שהיצר מסיתו כך הוא גודל הטובה שיוכל לקלוט אז אם יהפוך תשוקה זו וחמדה זו לטוב‪,‬‬
‫ומאותו ענין ממש הוא הטובה היפך הרעה‪ .‬וכמו שמובא בזוהר (פנחס רט"ז סוף ע"א) כי בעת המבול היו ראויים לקבל‬
‫התורה והיה אז משה כמו שדרשו חז"ל (חולין קל"ט ב) על 'בשגם' עיין שם‪ .‬ומים היינו תורה והם הפכוהו למים הזידונים‪,‬‬
‫והתורה היא תכלית קיום העולם ושבשבילו נברא ואלמלא וכו' והם גרמו אבדונו ואותו עת היה מוכן‪ ,‬אילו זכו ממש‬
‫להיפך שהוא ירידת מימי התורה לקיום העולם‪:‬‬
‫וכן בעת החורבן נולד משיח (ירושלמי פרק ב' דברכות הלכה ד') כי אותו עת היה מוכן אם זכו לביאת משיח ובנין הבית‬
‫המקדש הנצחי וקיים לעד‪ ,‬וזה היה טעות אנשי ירושלים ונביאי השקר שהיו חושבים כי אדרבה ייטיב ה' להם שראו‬
‫העת מוכן לכך אם זכו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מה היסוד המשותף לפיסקה זו ולפיסקה הקודמת בהבנת אופיו של דור המבול?‬
‫בתורה זו מה מצפה ר' צדוק שנלמד מדור המבול על חיינו?‬
‫מה ההיגיון בטענה ש"בעת כישלון האדם ‪ ..‬הוא הכנה לאותו דבר לטוב" – מה בעצם קורה בעת הזו?‬
‫דבריו של ר' צדוק בפסקה זו ש"כפי גו דל החטא שהיצר מסיתו כך הוא גודל הטובה שיוכל לקלוט אז אם יהפוך תשוקה זו‬
‫וחמדה זו לטוב" מתבארים בפסקה אחרת (רמח) בצדקת הצדיק‪ ,‬שם כותב ר' צדוק ש"עיקר האדם הוא החשק שבלב‪ ,‬שבו‬
‫הוא יתרונו על המלאכים‪ ,‬והוא הנקרא יצר‪ ,‬יצר טוב ויצר רע‪ ,‬כאשר הוא מגביר חשקו לטוב הרי זה טוב ואם לאו וכו'‪.‬‬
‫ואמרו ז"ל (סוכה נ"ב א) כל הגדול יצרו גדול‪ ,‬כי גדלות [של אדם] אחד על חברו הוא רק כפי גודל החשק שלו לטוב‪ ,‬דהיינו כח‬
‫היצר‪ ,‬כי יצר טוב ויצר רע אחד‪ ,‬זה לעומת זה בשני חללי הלב‪ ,‬כפי החשק שבלבו בימין לטוב כן בשמאל לרע ולכך יצר‬
‫רע גם כן גדול"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מה יתרונו של האדם על המלאכים? מה יתרונו של אדם אחד על חברו?‬
‫מה היחס בין היצר הטוב ליצר הרע? מה השורש שלהם?‬
‫לפי תפיסתו של ר' צדוק‪ ,‬כיצד ראוי להתייחס ל"גיל ההתבגרות"?‬
‫במקום אחר ב"צדקת הצדיק" אומר ר' צדוק את הדברים לא רק כמתייחסים לזמן מסוים של כישלון אלא כעיקרון מנחה‬
‫לעבודת האדם בכלל‪ .‬להלן הדברים‪:‬‬
‫ר' צדוק הכהן מלובלין ‪ -‬צדקת הצדיק אות מט‬
‫כל אחד ידע שבמה שיצרו תוקפו ביותר הוא כלי מוכן לאותם דברים ביותר להיות נקיים וזכים אצלו‪ .‬ובדברים שהרבה‬
‫לפשוע בהם ידע שהוא כלי מוכן להיות דייקא באותו דבר נקי ובר לבב‪ ,‬ולכן אמרו (ויקרא רבה כ"א ה') שבאבר שבו חטא בו‬
‫יעשה מצוות‪ ,‬ואין זה רק תיקון לעבירה הקודמת מדה כנגד מדה‪ ,‬אבל הוא גם תיקון נפשו בפרט‪ .‬כי כל אחד נברא לתיקון‬
‫איזה דבר פרטי אשר בו נתיחדה נפשו בפרט ואין לה חבר [כמו שלא נמצא פרצופים שווים‪ ,‬ופרצוף פנים רומז על צלם אלקים דנפש]‬
‫כנודע מאמר הקדמונים על מאמר חז"ל (שבת קי"ח ע"ב) אבוך במאי זהיר טפי (אביך במה היה זהיר מיוחד)‪:‬‬
‫ועל כזה אמרו (גיטין מ"ג‪ ).‬אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל‪ ,‬שעל ידי המכשלה הוא מבין שלכך נוצר לתקן‬
‫אותו דבר…‬
‫‪‬‬
‫איזה שינוי תודעתי פותח ר' צדוק בפסקה זו? מה כוחו של שינוי זה?‬
‫במקום נוסף (אות קפא) ב"צדקת הצדיק" נותן ר' צדוק קצה חוט מה צריך האדם לעשות בפועל‪ ,‬וכך הוא כותב‪" :‬כל אדם יש‬
‫לו חמדה מיוחדת ובאותו דבר שחמדתו ותאוו תו גוברת ביותר בדבר זה עצמו הוא כלי מוכן לקבל ברכת ה' אם ישוב אל ה'‬
‫בכל לבו‪ ,‬היינו להכיר שחמדה זו הנטועה בו מהשם יתברך הוא"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כיצד ההכרה שהחמדה נטועה מהשם יתברך הופכת את האדם להיות כלי מוכן לקבל את ברכת ה'?‬
‫בפיסקה נוספת ב"צדקת הצדיק" משליך ר' צדוק בכיוון נוסף את המבול על עולמו הרוחני של האדם והדברים מתקשרים‬
‫גם לפסקאות הקודמות‪ ,‬להלן הדברים‪:‬‬
‫ר' צדוק הכהן מלובלין – צדקת הצדיק אות קלב‬
‫בעולם הזה העיקר הוא טהרת הלב כמו שאמרו (סנהדרין ק"ו ב) רחמנא ליבא בעי‪ .‬והיינו כי שם משכן היצר ושם הוא‬
‫היגיעה‪ .‬אבל העולם הבא שהוא הנייחא שם העיקר הוא בחכמה שבמוח‪...‬‬
‫ובלב יש שורש רע כמו שנאמר (בראשית ח' כ"א) 'כי יצר לב וגו' מנעוריו' רצה לומר משורשו‪ ,‬והיינו בעוון דור המבול‪ ,‬ולכך‬
‫אין מועיל תשובה לזה דלשורש רע אין מועיל‪ ,‬דבישא לא הוה טבא (שרע לא נהיה טוב)‪ .‬והיינו [ב]תשובה תתאה‪ ,‬רק צריך‬
‫תשובה עילאה‪ ,‬מעלמא דאתי‪ ,‬המתעורר מן החכמה שהוא השורש לשורש‪ ,‬ושם אין רע כלל בישראל‪ ,‬כמו שאומרים‬
‫נשמה שנתת בי טהורה‪ ,‬כי גם השורש רע שורשו טוב מאד כנודע [ולכן אמרו (סנהדרין ק"ח ב) בדור המבול שהטעימן מעין העולם הבא‬
‫היינו כדי לתקנם כנזכר לעיל אלא שלא הועיל]‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מה הקשר בין יחסי הגומלין בין העולם הזה לבין עולם הבא לבין יחסי הגומלין בין המח לבין הלב?‬
‫מדוע "בעולם הזה העיקר הוא טהרת הלב"?‬
‫"ובלב יש שורש רע ‪ ...‬משורשו‪ ,‬והיינו בעוון דור המבול ולכך אין מועיל תשובה" ‪ -‬איזה רוע שורשי נטוע בלב?‬
‫מה בעוון דור המבול גרם לו? מדוע תשובה נמוכה לא מועילה לרוע הזה?‬
‫מה ההבדל בין תשובה נמוכה לתשובה עליונה? מדוע וכיצד יכולה תשובה עליונה לתקן את שורש הרע?‬
‫לסיכום‪ ,‬אלו כיוונים חדשים התחדשו לך מתוך דבריו של ר' צדוק ביחס לדור המבול מחד ולחייך הרוחניים מאידך?‬
‫שבת שלום‬
‫צחי להמן‬
‫**************‬
‫ר' צדוק הכהן מלובלין ‪ -‬צדקת הצדיק אות קז‬
‫תיקון למקרה הוא הטבילה‪ ,‬כי על ידי זרע לבטלה מגיע עונש המבול כמו שאמרו בנדה (י"ג ב)‪ ,‬ומקבל על עצמו גם כן דוגמת‬
‫מבול כרגע ותיכף יוצא‪ ,‬כי השם יתברך אמר (בראשית ח' כ"א) 'לא אוסיף וגו' כי יצר וגו' מנעוריו'‪ ,‬רצה לומר עוד טרם ידע‬
‫הנער וכו' ובלא דעתו היצר רע מתגבר וכן בשינתו ‪...‬‬
‫והנה הוקשו אוהלים לנחלים בברכות (ט"ז א) לכך גם דברי תורה שהוא מי הדעת מועיל כמו כן‪...‬‬