‫בס”ד‬
‫‪sagitrubin.com‬‬
‫מסלולי הלימוד‬
‫במכללה האקדמית צפת‪:‬‬
‫תכנית הלימודים‪:‬‬
‫יום א’‪:‬‬
‫‪ : 16:00-19:00‬בנים‪ -‬תלמוד מסכת ברכות והלכות תפלה‬
‫בנות‪ -‬נשים בתנ”ך‪ -‬נביאי בית שני ‪ /‬תרי‬
‫עשר‬
‫‪ : 19:00-20:00‬סוגיות במשפט עברי‬
‫יום ג’‪:‬‬
‫‪ : 18:00-19:00‬רפואה והלכה‬
‫‪ : 19:00-22:00‬בנים‪ -‬תלמוד מסכת שבת פרק שלישי‪-‬‬
‫הלכות בישול בשבת‬
‫בנות‪ -‬נושאים במחשבת ישראל‬
‫יום ה’‪:‬‬
‫‪ : 8:00-12:00‬בנות ‪ -‬לימוד בתנועה‪ -‬רמב”ם‪ -‬הלכות‬
‫דעות‬
‫‪ : 14:00-18:00‬בנים ‪ -‬תלמוד מסכת פסחים פרק עשירי‪-‬‬
‫סוגיות בהלכות שבת ופסח‪.‬‬
‫‪ : 14:00-15:00‬ספר הזוהר פרשת השבוע (יסודות‬
‫הקבלה)‬
‫שעות הפעילות של‬
‫בית המדרש הקהילתי‬
‫(לנשים וגברים)‬
‫במכללה האקדמית צפת‪:‬‬
‫ימי ראשון אחה”צ ‪16:00-20:00‬‬
‫ימי שלישי אחה”צ ‪18:00-22:00‬‬
‫ימי חמישי‬
‫בנות‪ | 8:00-12:00 -‬בנים‪14:00-18:00 -‬‬
‫הציבור הרחב מוזמן ליטול חלק בלימודים‬
‫תואר ראשון של המכללה האקדמית צפת‬
‫חדש‬
‫• ‪ B.Sc.‬במדעי המעבדה הרפואית*‬
‫חדש‬
‫• ‪ B.A.‬במיסטיקה ורוחניות*‬
‫• ‪ LL.B.‬במשפטים‬
‫• ‪ B.S.N.‬בסיעוד ‪ -‬ההרשמה הסתיימה‬
‫• ‪ B.P.T‬בפיזיותרפיה* ‪ -‬ההרשמה הסתיימה‬
‫• ‪ B.A.‬במערכות מידע קהילתיות*‬
‫• ‪ B.A.‬בעבודה סוציאלית‬
‫• ‪ B.A.‬במדעי ההתנהגות‬
‫• ‪ B.A.‬בספרות‪ ,‬אמנות ומוסיקה‬
‫חדש‬
‫• ‪ B.A.‬לימודים רב תחומיים* (של המכללה האקדמית צפת)‪:‬‬
‫מסלולים‪ :‬כלכלה וניהול ומשאבי אנוש ‪ -‬ההרשמה הסתיימה‬
‫סוציולוגיה‪ ,‬ניהול ומשאבי אנוש‬
‫*הענקת התואר מותנית באישור המועצה להשכלה גבוהה‬
‫תואר ראשון רב תחומי של אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫מסלולים מיוחדים לסטודנטים עובדים‪:‬‬
‫• מדעי המדינה ומשאבי אנוש‬
‫• מדעי החיים ומדעים מדויקים‬
‫• קרימינולוגיה ואכיפת החוק‬
‫• ניהול ומשאבי אנוש‬
‫מסלולי לימוד נוספים‪:‬‬
‫• חינוך מיוחד‬
‫• חינוך (חטיבה שנייה)‬
‫• פסיכולוגיה (חטיבה שנייה)‬
‫• חינוך מיוחד ופסיכולוגיה‪ -‬תכנית למגזר הדתי לאומי‬
‫(בשילוב מדרשת בת ח”ן ברמה”ג)‬
‫המכינות הקדם אקדמיות‬
‫• מכינות ייעודיות למדעי הרוח והחברה לתואר ראשון‬
‫• מכינה להשלמה ושיפור בגרויות‬
‫• מכינה לגילאי ‪+30‬‬
‫• מכינה ייעודית למגזר הדתי והחרדי‬
‫• הכנה לבחינה פסיכומטרית ‪ -‬מובנית בתוכנית הלימודים‬
‫ובמחיר מסובסד‬
‫תצפית‬
‫לפרשה‬
‫מבית המדרש במכללה האקדמית צפת‬
‫שנה ב’ | גיליון מס‪2 .‬‬
‫פרשת‬
‫נח‬
‫כניסת שבת ‪ | 16:29‬יציאת שבת ‪17:35‬‬
‫(אזור צפת)‬
‫שעות הפעילות של‬
‫בית המדרש הקהילתי‬
‫(לנשים וגברים)‬
‫במכללה האקדמית צפת‪:‬‬
‫ימי ראשון אחה”צ ‪16:00-20:00‬‬
‫ימי שלישי אחה”צ ‪18:00-22:00‬‬
‫ימי חמישי‬
‫בנות‪ | 8:00-12:00 -‬בנים‪14:00-18:00 -‬‬
‫הציבור הרחב מוזמן ליטול חלק בלימודים‬
‫לפרטים ‪ -‬מרכז המידע‬
‫‪www.zefat.ac.il | 1-800-344-544‬‬
‫“וְ ַאְך ֶאת ּדִ ְמכֶ ם לְ נַ ְפׁש ֵֹתיכֶ ם ֶאדְ רֹׁש”‬
‫מפסוק זה לומדים חז”ל שאסור לאדם לאבד‬
‫עצמו לדעת (בבא קמא צ”א)‪ .‬התאבדות היא‬
‫בכלל רצח ומורגל בפי העם ש”המאבד עצמו‬
‫לדעת אין לו חלק לעולם הבא”‪ ,‬האחרונים‬
‫הרב בניהו ברונר‬
‫חיפשו אמרה זו בדברי חז”ל אבל לא נמצאה‬
‫אמירה מפורשת‪ .‬ה”תורה תמימה” על פסוק זה טוען שאמירה זו מבוססת על‬
‫כך שמאבד עצמו לדעת דינו כרוצח שחייב מיתה בידי אדם‪,‬וכיון שכבר מת לא‬
‫ניתן להענישו‪ ,‬וכמו שרוצח אדם מאבד את חיי העולם הזה כך רוצח עצמו מאבד‬
‫את חיי העולם הבא‪ .‬ניתן להשיג על דברים אלו (שו”ת אפרסקתא דעניא חלק‬
‫ד’ סימן ש”ע) שהרי רוצח שדנים אותו למיתה (כשנהגו דיני נפשות) זה למטרת‬
‫כפרה‪“ ,‬הרוגי בית דין מיתתם היא כפרתם”‪ ,‬ואם מאבד עצמו לדעת יאבד את‬
‫חלקו בעולם הבא‪ ,‬היכן תהיה כפרתו?‪ .‬גם אם לא נמצא מקור לאמירה זו‪ ,‬עדיין‬
‫ברור שמדובר באיסור חמור הכתוב בפסוקנו‪.‬‬
‫רבי יוסף קארו בשולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן שמה סעיף א פוסק‪:‬‬
‫“המאבד עצמו לדעת‪ ,‬אין מתעסקים עמו לכל דבר‪ ,‬ואין מתאבלין עליו‪ ,‬ואין‬
‫מספידין אותו‪ ,‬ולא קורעין ולא חולצין‪ ,‬אבל עומדין עליו בשורה אומרים עליו‬
‫ברכת אבלים וכל דבר שהוא כבוד לחיים”‪ .‬כל פעולה שהיא לכבודו לא עושים‬
‫ואילו מעשה שהוא לכבוד החיים ניתן לעשות‪“ .‬אין מתעסקין” הכוונה לקריעה‬
‫וחליצה (בעבר אבלים היו מגלים את כתפיהם כסמל לאבלות)‪ ,‬מאידך קוברים‬
‫אותו בתכריכין‪.‬לדעת המחבר לא קורעים עליו אפילו האבלים ואילו הרמב”ן סובר‬
‫שהרחוקים אינם קורעים עליו אבל האבלים צריכים לקרוע‪ .‬בשו”ת רב פעלים‬
‫יו”ד סימן ל’ פסק שיש לומר קדיש על מתאבד וכן כתב בשו”ת חת”ם סופר אבן‬
‫העזר סימן ס”ט שיש לומר אשכבה וקדיש על מאבד עצמו לדעת‪ ,‬ומה שמורגל‬
‫בפי העם שאין לו חלק לעולם הבא הכוונה שמקבל עונש לעולם הבא‪ ,‬אבל ברור‬
‫שקדיש עשוי להועיל לו‪.‬‬
‫בספרי שאלות ותשובות דנו רבות על מי שאיבד עצמו לדעת מחמת ייסורים‬
‫גופניים או קשיים כלכליים האם נחשב כמתאבד או לא‪ ,‬ונחלקו בדבר (עיין‬
‫באריכות שו”ת יביע אומר חלק ב’ יו”ד כ”ד)‪ ,‬הפוסקים בדורנו נוטים להקל במי‬
‫שניתן לתלות שהיה שוגג או נטרפה דעתו אבל במי שעשה את מעשיו מתוך‬
‫מודעות מלאה חששו להתיר שמא הדבר יראה דרך לאחרים לנהוג כמוהו‪ ,‬וכך‬
‫כתב הרב עובדיה יוסף שליט”א שם בתשובה‪“ :‬ואין לחפש היתרים להורות‬
‫שיתאבל עליו‪ ,‬שבזה גורם שתפשה המספחת שיקל בעיניהם לעשות כן‪.... .‬ובפרט‬
‫בדור האחרון שלמדו ממעשה הגוים שבערי אירופא‪ ,‬שזה דרכם כסל למו שעל‬
‫כל דבר קטן מאבדים עצמם לדעת‪ ,‬בהיות שאין להם אמונה בה’ יתברך שהוא זן‬
‫ומפרנס‪ ,‬מוחץ ורופא‪ .‬וגם אינם מודים בהשארת הנפש כי נקום ינקם על אשר‬
‫טרף נפשו באפו‪ .‬ולא כאלה חלק יעקב כי אנו מאמינים בני מאמינים דכל מאי‬
‫דעביד רחמנא לטב עביד‪ ,‬ועל כל גל וגל נענעתי לו ראשי‪ ,‬למען ענותך ולמען‬
‫נסותך להטיבך באחריתך‪ .‬ואחז”ל מברכין על הרעה כשם שמברכין על הטובה‪ ,‬לא‬
‫נצרכה אלא לקבולינהו בשמחה‪ .‬כי הרעה לעובדי ה’ היא שמחתם וטובתם וכו’‪..‬‬
‫ואם גם יאבד את עצמו לדעת להפטר מיסוריו‪ ,‬משחית נפשו הוא יעשנה‪ .‬כי איפה‬
‫יברח מלפני הקדוש ברוך הוא‪ .‬היד ה’ תקצר ליסרו שבע על חטאתיו‪ ,‬בהוסיפו‬
‫פשע על חטא‪ .‬בהיותו רוצח ושופך דם נקי‪( .‬וכמ”ש חז”ל על הפסוק אך את דמכם‬
‫לנפשותיכם אדרוש‪ ,‬שהוא המאבד עצמו לדעת) וחטאו חמור יותר מכל הרוצחים‬
‫שנתכפר עונם במיתתם‪ .‬משא”כ בזה שהוא המית עצמו‪ ,‬הפסיד כפרה זו‪ .‬והנה‬
‫כשיאזור הרב המורה כגבר חלציו לבל יספדו ולבל יתאבלו על המאבד עצמו‬
‫לדעת‪ ,‬יתבוננו הללו אשר עמודי אמונתם ירופפו ובילדי נכרים ישפיקו‪ ,‬כי לא ירד‬
‫אחריו כבודו‪ .‬ונשאר לחרפות לדראון עולם‪ ,‬והוא לקברות יובל בחרפה ובושה‬
‫כבהמה‪ .‬אולי יתעשתו ויתבוננו וישיתו אל לבם הדברים האלה ויחדלו מדרך אולת‬
‫וכסילות כזו‪ .‬כי יחוסו על שמם וכבודם”‪.‬‬
‫במקום שאם לא יתאבלו הדבר יפגום ב”כבוד המשפחה” אחרונים רבים הקלו‬
‫להתאבל‪ ,‬כיוון שלדעת הרמב”ן האבלות היא “כבוד החיים” ועוד שיש שהסבירו‬
‫שאין צורך להתאבל על המאבד עצמו לדעת אבל אם רוצים יכולים להתאבל‪.‬‬
‫אם לא הצליח לאבד עצמו מייד אלא רק פצע את עצמו ואחר כך מת ניתן‬
‫להתאבל כי ייתכן והספיק להתחרט על מעשיו אבל לא הייתה אפשרות להצילו‪.‬‬
‫במקרה שלא ברור שאיבד עצמו לדעת מתאבלים עליו ולכן פוסק השולחן ערוך‪:‬‬
‫“איזהו מאבד עצמו לדעת? כגון שאמר‪ :‬הרי הוא עולה לראש הגג‪ ,‬וראוהו שעלה‬
‫מיד דרך כעס‪ ,‬או שהיה מיצר‪ ,‬ונפל ומת‪ ,‬הרי זה בחזקת שאיבד עצמו לדעת‪ .‬אבל‬
‫אם ראוהו חנוק ותלוי באילן‪ ,‬או הרוג ומושלך על גבי סייפו‪ ,‬הרי הוא בחזקת כל‬
‫המתים‪ ,‬ומתעסקים עמו ואין מונעין ממנו דבר”‪ .‬לדעת הרמב”ן אפילו אם לא ראו‬
‫אותו שעולה לגג אם אמר ומצאו אותו מת נחשב כמתאבד‪ ,‬השולחן ערוך חולק‬
‫ולדבריו אם רק אמר ולא ראינו שנהג כך מייד אינו מתאבד‪.‬‬
‫שאלה מעניינית נשאל הרב זילברשטיין על ידי רופא בספרו “חשוקי חמד”‬
‫(בכורות ל”א)‪“ :‬רופא בבית חולים‪ ,‬שהגיעו לפניו שני פצועים קשה‪ ,‬אחד מהם‬
‫נפצע מפני שרוצח ניסה להורגו‪ ,‬ואילו השני ניסה לאבד את עצמו לדעת‪ .‬והנה‬
‫הרופא אינו יכול להציל את שניהם‪ ,‬ובא לשאול את מי מבין שני הפצועים יש לו‬
‫להציל?”‪.‬‬
‫הרב מעלה שלשה נימוקים שיש להציל את הפצוע שניסו לרצחו‪ :‬א‪ .‬יש דעה‬
‫בפוסקים שאין מצווה להציל מתאבד‪ ,‬למרות שרבים חלקו על דעה זו עדיין יש‬
‫לה מקום‪ ,‬הסיבה היא שהצלת נפשות נלמדת מהשבת אבדה בקל וחומר‪ ,‬אדם‬
‫שמאבד מדעת את חפציו אין מצווה להשיב לו אבדה והוא הדין באדם המאבד‬
‫עצמו לדעת‪ .‬למעשה הפוסקים מחייבים להציל מנסה להתאבד אבל במקרה‬
‫שלפני הרופא נמצא גם פצוע נוסף הוא עדיף‪ .‬ב‪ .‬הסברא מחייבת שיש להעדיף‬
‫את מי שניסו לרצחו שלא עשה מעשה של פגיעה בעצמו לפני מי שפגע בעצמו‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם נציל את זה שניסו לרצחו נציל את הרוצח מעבירת שפיכות דמים שדינה‬
‫בתורה חמור מאד‪ -‬מיתת בית דין‪ ,‬ואם נציל את המתאבד נציל אותו רק ממיתה‬
‫בידי שמים שדינה קל‪ ..‬הרב אחר כך מתלבט אולי כדאי להציל את המתאבד שלא‬
‫יפסיד את חיי העולם הבא‪ ,‬אבל למעשה הוא מורה לרופא לנסות להציל תחילה‬
‫את מי שניסו לרצחו‪.‬‬
‫מאבד עצמו לדעת אין קוברים אותו עם שאר מתים (שולחן ערוך יו”ד שס”ב ה’)‬
‫כיוון שאין קוברים רשע אצל צדיק‪ ,‬ויש שהורו לקברו במרחק של שמונה אמות‬
‫משאר הקברים‪.‬‬
‫יש מקרים בהם מותר לאבד עצמו לדעת כגון במקום שעלול לעבור על איסורים‬
‫חמורים של עבודה זרה‪ ,‬גילוי עריות ושפיכות דמים‪ .‬בתלמוד (גיטין נ”ז) מסופר‬
‫נערות שנשבו על מנת שישמשו כזונות‪ ,‬וכשנודע להן הדבר קפצו לים והתאבדו‬
‫והתלמוד משבח אותן על כך‪ ,.‬וכן שאול המלך ביקש מנערו שיהרוג אותו כי ידע‬
‫שאם הפלשתים ישבו אותו הם יתעללו בו והדבר ישפיל את כבוד ישראל‪.‬‬
‫הלכות אלו ממחישות לנו את ערך החיים‪ ,‬שאינם שייכים לאדם עצמו אלא הם‬
‫מתנת אלוקים‪ ,‬ולכן רק הנותן אותם יכול ללקחם‪“ ,‬ה’ נתן ה’ לקח”‪.‬‬
‫הרב בניהו ברונר‬
‫ראש בית המדרש ‪ -‬המכללה האקדמית צפת‬
‫בורא עולמות ומחריבן‬
‫ב”ר‪ ,‬פ”ג‪ ,‬סימן ז’‪ :‬אמר רבי יהודה בר‪-‬סימון‪ :‬יהי‬
‫ערב אין כתיב כאן אלא “ויהי ערב” (כלומר לא‬
‫בלשון עתיד אלא בלשון עבר) מכאן שהיה סדר‬
‫פרופ’ חיים ברייטברט זמנים קודם לכן‪ ,‬אמר רבי אבהו מלמד שהיה‬
‫בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אלו‪ .‬אמר‪,‬‬
‫דין הנין לי (אלו להנאתי) יתהון לא הנין לי (עולמות קודמים שהחרבתי לא היו‬
‫להנאתי) אמר ר’ פנחס טעמה דר’ אבהו (בראשית א’‪ ,‬ל”א) “וירא אלקים את כל‬
‫אשר עשה והנה טוב מאוד” דין הנין לי (והנה טוב מאוד) יתהון לא הנין לי (אלו כל‬
‫אשר עשה)‪.‬‬
‫נשאלת השאלה‪ ,‬הרי גם עולם זה האחרון אינו להנאתו שהרי כתוב‪“ :‬וינחם ה’ כי‬
‫עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו” (בראשית ו’‪ ,‬ו’)‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬בשונה מעולמות קודמים‪ ,‬הפעם הקב”ה אינו מחריב את כל העולם‪ ,‬אלא‬
‫מוחה את כל החי (אולי לא את הדגים) להוציא כמובן את נח והחי אשר איתו‬
‫בתיבה‪ .‬אם כן הפעם התכנית האלקית היא שונה‪ ,‬וננסה להבינה‪.‬‬
‫לגבי “בורא עולמות ומחריבן”‪ ,‬יש כיום הוכחות מדעיות די מוצקות כי החיים ע”פ‬
‫כדור הארץ הושמדו מספר פעמים עקב פגיעה של אסטרואידים ענקיים שפגעו‬
‫בעוצמה רבה בכדור הארץ וגרמו להרס‪ .‬הפגיעה האחרונה התרחשה לפני כ‪65 -‬‬
‫מליון שנה‪ ,‬ומקובל לחשוב שפגיעה זו השמידה את הדינוזאורים מכדור הארץ‪.‬‬
‫ההנחה היא שפעם ב‪ 100 -‬מליון שנה‪ ,‬מתרחשת התנגשות הרסנית בין‬
‫אסטרואיד ענק לבין כדור הארץ‪ ,‬ולפיכך נראה שאולי אנו עומדים לפני‬
‫ההתנגשות הבאה‪ .‬יש כיום סבירות גבוהה שאסטרואידים קטנים יחסית נעים‬
‫במסלול שיכול להביא להתנגשותם בכדור הארץ וקבוצת מדענים מנסים למצוא‬
‫דרך להסיטם ממסלול הפגיעה‪.‬‬
‫נחזור לענין המבול והתכנית האלקית המבוצעת במהלך זה‪.‬‬
‫אנשי מדע מכל הגוונים מנסים ליישב ולהבין את הכתוב בתורה באמצעות הכלים‬
‫והחשיבה המדעית‪.‬‬
‫ננסה לערוך כאן דיון קצר ביותר על סיפור המבול‪ ,‬ונשאל האם היתה מטרה‬
‫למבול או שזה אמצעי ענישה בלבד?‬
‫הסיבה העיקרית למבול כפי שמופיעה בבראשית ו’‪ ,‬י”ב היא‪“ :‬כי השחית כל בשר‬
‫את דרכו על הארץ”‪ .‬מביא רש”י “אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן” וכן‬
‫רואים מהגמרא בסנהדרין (ק”ח‪ ,‬ע”א)‪ :‬אמר ר’ יוחנן מלמד שהרביעו בהמה על‬
‫חיה‪ ,‬וחיה על בהמה והכל על אדם ואדם על הכל‪ .‬ונשאלת השאלה ‪ -‬מה קורה‬
‫היום בטבע‪ ,‬מדוע בני מינים שונים לא באים זה על זה? ושאלות נוספות כגון ‪-‬‬
‫מה משמעות החטא אצל בעלי חיים? ומדוע הדגים לא נענשו? ועוד נשאל ‪ -‬האם‬
‫בגלל חטאים של ערוה וגזל צריך להשמיד את כל היקום? הרי חטאים כאלו‬
‫התרחשו במשך כל הדורות והעונש מעולם לא היה כבד כל כך!‬
‫לגבי הנאמר בבראשית ח’‪ ,‬כ”א‪“ :‬לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם‬
‫כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי” נשאל‬
‫ איך הקב”ה יכול להבטיח שלא יביא מבול הרי ברור שיוסיפו לחטוא? ומה‬‫משמעות “בעבור האדם” ‪ -‬האם הקב”ה הביא את המבול בעבור האדם?‬
‫נסתכל מעט על תאריכים ושנים ‪ -‬מאדם הראשון עד נח עשרה דורות‪ .‬נתבונן‬
‫במקרא ונראה כי כולם נפטרו בשיבה טובה‪ ,‬ולא הושמדו במבול‪ .‬מתושלח‬
‫שהאריך ימים יותר מבנו למך נפטר בגיל ‪ ,969‬כאשר נח היה בן ‪ 600‬שנה‪ ,‬וזה‬
‫קרה שבעה ימים לפני תחילת המבול‪.‬‬
‫מהן הוראות ה’ לנח ?” מכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התיבה להחיות‬
‫איתך זכר ונקבה יהיו” (בראשית ו’‪ ,‬י”ט)‪ .‬ובהמשך ‪“ ,‬המה וכל החיה למינה וכל‬
‫הבהמה למינה וכו’ (בראשית ז’‪ ,‬י”ד)‪ .‬אם כן‪ ,‬נח מכניס לתיבה רק מינים מוגדרים‬
‫ורק כאלה שיש להם זכר ונקבה‪ .‬לעניין זה מתייחסת הגמרא בסנהדרין (ק”ח‪,‬‬
‫ע”ב)‪ :‬מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו! עונה הגמרא‪:‬‬
‫מאותם שלא נעברה בהם עבירה כלומר אותם זוגות שלא חטאו בשאינו מינו‪ .‬כאן‬
‫כמובן נשאל ‪ -‬איך יכול להיות שלא חטאו?‬
‫אם כן‪ ,‬נראה לעניות דעתי כי נח מבצע כאן סלקציה‪ ,‬ומכניס לתיבה רק מינים‬
‫מוגדרים‪ .‬בתהליך הבריאה נוצרו כל מיני יצורים ובהם בני‪-‬כלאים שונים שעדיין‬
‫לא הוגדרו כמין ברור‪ .‬בני כלאים אלו מושמדים במבול‪ .‬בני כלאים אלו‪ ,‬גם באים‬
‫זה על זה ויכולים אף להביא צאצאים‪ .‬אנו יודעים כי מינים קרובים כמו חמור‬
‫וסוס יכולים להביא צאצא לעולם שהוא הפרד‪ ,‬שאגב אינו פורה‪ .‬הצליחו אף‬
‫ליצור יעז שהוא תערובת של יעל ועז‪ .‬במינים קרובים יכולה להיות הכרה טובה‬
‫בין תא‪-‬הזרע והביצית‪ ,‬דבר שיכול להוביל להפרית הביצית‪ .‬תופעה זו לא קוראת‬
‫בין מינים רחוקים זה מזה‪ .‬אם כן‪ ,‬הקב”ה עושה סדר בבריאה באמצעות המבול‪.‬‬
‫תהליך זה כאמור‪ ,‬לא התרחש במשפחת האדם כי נאמר “בעבור האדם” וכן ראינו‬
‫מתאריך הפטירה של מתושלח‪ ,‬שנפטר לפני המבול ולא במבול עצמו‪.‬‬
‫הקב”ה עושה פעם אחת סדר בבריאה ולכן הוא יכול להתחייב לא לעשות זאת‬
‫שוב‪ .‬לעניין הענישה‪ ,‬מדוע התורה מביאה את הדברים בצורה של חטא ועונש‪ ,‬כדי‬
‫שנלמד מוסר‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬נביא שוב את הגמרא במסכת סנהדרין (ק”ח ע”א) אמר ר’ אבא בר‪-‬כהנא‬
‫“וכולם חזרו” כלומר כל בעלי החיים חזרו בהם ואינם זקוקים אלא למינם ‪ -‬חוץ‬
‫מתושלמי ‪ -‬שזהו עוף שעדיין נרבע לשאינו מינו‪ ,‬אך אין אנו יודעים מיהו‪.‬‬
‫פרופ’ חיים ברייטברט‬
‫משנה לדיקן הפקולטה לרפואה בגליל‪,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬