פרשת - המכללה האקדמית צפת
בס”ד sagitrubin.com מסלולי הלימוד במכללה האקדמית צפת: תכנית הלימודים: יום א’: : 16:00-19:00בנים -תלמוד מסכת ברכות והלכות תפלה בנות -נשים בתנ”ך -נביאי בית שני /תרי עשר : 19:00-20:00סוגיות במשפט עברי יום ג’: : 18:00-19:00רפואה והלכה : 19:00-22:00בנים -תלמוד מסכת שבת פרק שלישי- הלכות בישול בשבת בנות -נושאים במחשבת ישראל יום ה’: : 8:00-12:00בנות -לימוד בתנועה -רמב”ם -הלכות דעות : 14:00-18:00בנים -תלמוד מסכת פסחים פרק עשירי- סוגיות בהלכות שבת ופסח. : 14:00-15:00ספר הזוהר פרשת השבוע (יסודות הקבלה) שעות הפעילות של בית המדרש הקהילתי (לנשים וגברים) במכללה האקדמית צפת: ימי ראשון אחה”צ 16:00-20:00 ימי שלישי אחה”צ 18:00-22:00 ימי חמישי בנות | 8:00-12:00 -בנים14:00-18:00 - הציבור הרחב מוזמן ליטול חלק בלימודים תואר ראשון של המכללה האקדמית צפת חדש • B.Sc.במדעי המעבדה הרפואית* חדש • B.A.במיסטיקה ורוחניות* • LL.B.במשפטים • B.S.N.בסיעוד -ההרשמה הסתיימה • B.P.Tבפיזיותרפיה* -ההרשמה הסתיימה • B.A.במערכות מידע קהילתיות* • B.A.בעבודה סוציאלית • B.A.במדעי ההתנהגות • B.A.בספרות ,אמנות ומוסיקה חדש • B.A.לימודים רב תחומיים* (של המכללה האקדמית צפת): מסלולים :כלכלה וניהול ומשאבי אנוש -ההרשמה הסתיימה סוציולוגיה ,ניהול ומשאבי אנוש *הענקת התואר מותנית באישור המועצה להשכלה גבוהה תואר ראשון רב תחומי של אוניברסיטת בר-אילן מסלולים מיוחדים לסטודנטים עובדים: • מדעי המדינה ומשאבי אנוש • מדעי החיים ומדעים מדויקים • קרימינולוגיה ואכיפת החוק • ניהול ומשאבי אנוש מסלולי לימוד נוספים: • חינוך מיוחד • חינוך (חטיבה שנייה) • פסיכולוגיה (חטיבה שנייה) • חינוך מיוחד ופסיכולוגיה -תכנית למגזר הדתי לאומי (בשילוב מדרשת בת ח”ן ברמה”ג) המכינות הקדם אקדמיות • מכינות ייעודיות למדעי הרוח והחברה לתואר ראשון • מכינה להשלמה ושיפור בגרויות • מכינה לגילאי +30 • מכינה ייעודית למגזר הדתי והחרדי • הכנה לבחינה פסיכומטרית -מובנית בתוכנית הלימודים ובמחיר מסובסד תצפית לפרשה מבית המדרש במכללה האקדמית צפת שנה ב’ | גיליון מס2 . פרשת נח כניסת שבת | 16:29יציאת שבת 17:35 (אזור צפת) שעות הפעילות של בית המדרש הקהילתי (לנשים וגברים) במכללה האקדמית צפת: ימי ראשון אחה”צ 16:00-20:00 ימי שלישי אחה”צ 18:00-22:00 ימי חמישי בנות | 8:00-12:00 -בנים14:00-18:00 - הציבור הרחב מוזמן ליטול חלק בלימודים לפרטים -מרכז המידע www.zefat.ac.il | 1-800-344-544 “וְ ַאְך ֶאת ּדִ ְמכֶ ם לְ נַ ְפׁש ֵֹתיכֶ ם ֶאדְ רֹׁש” מפסוק זה לומדים חז”ל שאסור לאדם לאבד עצמו לדעת (בבא קמא צ”א) .התאבדות היא בכלל רצח ומורגל בפי העם ש”המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא” ,האחרונים הרב בניהו ברונר חיפשו אמרה זו בדברי חז”ל אבל לא נמצאה אמירה מפורשת .ה”תורה תמימה” על פסוק זה טוען שאמירה זו מבוססת על כך שמאבד עצמו לדעת דינו כרוצח שחייב מיתה בידי אדם,וכיון שכבר מת לא ניתן להענישו ,וכמו שרוצח אדם מאבד את חיי העולם הזה כך רוצח עצמו מאבד את חיי העולם הבא .ניתן להשיג על דברים אלו (שו”ת אפרסקתא דעניא חלק ד’ סימן ש”ע) שהרי רוצח שדנים אותו למיתה (כשנהגו דיני נפשות) זה למטרת כפרה“ ,הרוגי בית דין מיתתם היא כפרתם” ,ואם מאבד עצמו לדעת יאבד את חלקו בעולם הבא ,היכן תהיה כפרתו? .גם אם לא נמצא מקור לאמירה זו ,עדיין ברור שמדובר באיסור חמור הכתוב בפסוקנו. רבי יוסף קארו בשולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן שמה סעיף א פוסק: “המאבד עצמו לדעת ,אין מתעסקים עמו לכל דבר ,ואין מתאבלין עליו ,ואין מספידין אותו ,ולא קורעין ולא חולצין ,אבל עומדין עליו בשורה אומרים עליו ברכת אבלים וכל דבר שהוא כבוד לחיים” .כל פעולה שהיא לכבודו לא עושים ואילו מעשה שהוא לכבוד החיים ניתן לעשות“ .אין מתעסקין” הכוונה לקריעה וחליצה (בעבר אבלים היו מגלים את כתפיהם כסמל לאבלות) ,מאידך קוברים אותו בתכריכין.לדעת המחבר לא קורעים עליו אפילו האבלים ואילו הרמב”ן סובר שהרחוקים אינם קורעים עליו אבל האבלים צריכים לקרוע .בשו”ת רב פעלים יו”ד סימן ל’ פסק שיש לומר קדיש על מתאבד וכן כתב בשו”ת חת”ם סופר אבן העזר סימן ס”ט שיש לומר אשכבה וקדיש על מאבד עצמו לדעת ,ומה שמורגל בפי העם שאין לו חלק לעולם הבא הכוונה שמקבל עונש לעולם הבא ,אבל ברור שקדיש עשוי להועיל לו. בספרי שאלות ותשובות דנו רבות על מי שאיבד עצמו לדעת מחמת ייסורים גופניים או קשיים כלכליים האם נחשב כמתאבד או לא ,ונחלקו בדבר (עיין באריכות שו”ת יביע אומר חלק ב’ יו”ד כ”ד) ,הפוסקים בדורנו נוטים להקל במי שניתן לתלות שהיה שוגג או נטרפה דעתו אבל במי שעשה את מעשיו מתוך מודעות מלאה חששו להתיר שמא הדבר יראה דרך לאחרים לנהוג כמוהו ,וכך כתב הרב עובדיה יוסף שליט”א שם בתשובה“ :ואין לחפש היתרים להורות שיתאבל עליו ,שבזה גורם שתפשה המספחת שיקל בעיניהם לעשות כן.... .ובפרט בדור האחרון שלמדו ממעשה הגוים שבערי אירופא ,שזה דרכם כסל למו שעל כל דבר קטן מאבדים עצמם לדעת ,בהיות שאין להם אמונה בה’ יתברך שהוא זן ומפרנס ,מוחץ ורופא .וגם אינם מודים בהשארת הנפש כי נקום ינקם על אשר טרף נפשו באפו .ולא כאלה חלק יעקב כי אנו מאמינים בני מאמינים דכל מאי דעביד רחמנא לטב עביד ,ועל כל גל וגל נענעתי לו ראשי ,למען ענותך ולמען נסותך להטיבך באחריתך .ואחז”ל מברכין על הרעה כשם שמברכין על הטובה ,לא נצרכה אלא לקבולינהו בשמחה .כי הרעה לעובדי ה’ היא שמחתם וטובתם וכו’.. ואם גם יאבד את עצמו לדעת להפטר מיסוריו ,משחית נפשו הוא יעשנה .כי איפה יברח מלפני הקדוש ברוך הוא .היד ה’ תקצר ליסרו שבע על חטאתיו ,בהוסיפו פשע על חטא .בהיותו רוצח ושופך דם נקי( .וכמ”ש חז”ל על הפסוק אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש ,שהוא המאבד עצמו לדעת) וחטאו חמור יותר מכל הרוצחים שנתכפר עונם במיתתם .משא”כ בזה שהוא המית עצמו ,הפסיד כפרה זו .והנה כשיאזור הרב המורה כגבר חלציו לבל יספדו ולבל יתאבלו על המאבד עצמו לדעת ,יתבוננו הללו אשר עמודי אמונתם ירופפו ובילדי נכרים ישפיקו ,כי לא ירד אחריו כבודו .ונשאר לחרפות לדראון עולם ,והוא לקברות יובל בחרפה ובושה כבהמה .אולי יתעשתו ויתבוננו וישיתו אל לבם הדברים האלה ויחדלו מדרך אולת וכסילות כזו .כי יחוסו על שמם וכבודם”. במקום שאם לא יתאבלו הדבר יפגום ב”כבוד המשפחה” אחרונים רבים הקלו להתאבל ,כיוון שלדעת הרמב”ן האבלות היא “כבוד החיים” ועוד שיש שהסבירו שאין צורך להתאבל על המאבד עצמו לדעת אבל אם רוצים יכולים להתאבל. אם לא הצליח לאבד עצמו מייד אלא רק פצע את עצמו ואחר כך מת ניתן להתאבל כי ייתכן והספיק להתחרט על מעשיו אבל לא הייתה אפשרות להצילו. במקרה שלא ברור שאיבד עצמו לדעת מתאבלים עליו ולכן פוסק השולחן ערוך: “איזהו מאבד עצמו לדעת? כגון שאמר :הרי הוא עולה לראש הגג ,וראוהו שעלה מיד דרך כעס ,או שהיה מיצר ,ונפל ומת ,הרי זה בחזקת שאיבד עצמו לדעת .אבל אם ראוהו חנוק ותלוי באילן ,או הרוג ומושלך על גבי סייפו ,הרי הוא בחזקת כל המתים ,ומתעסקים עמו ואין מונעין ממנו דבר” .לדעת הרמב”ן אפילו אם לא ראו אותו שעולה לגג אם אמר ומצאו אותו מת נחשב כמתאבד ,השולחן ערוך חולק ולדבריו אם רק אמר ולא ראינו שנהג כך מייד אינו מתאבד. שאלה מעניינית נשאל הרב זילברשטיין על ידי רופא בספרו “חשוקי חמד” (בכורות ל”א)“ :רופא בבית חולים ,שהגיעו לפניו שני פצועים קשה ,אחד מהם נפצע מפני שרוצח ניסה להורגו ,ואילו השני ניסה לאבד את עצמו לדעת .והנה הרופא אינו יכול להציל את שניהם ,ובא לשאול את מי מבין שני הפצועים יש לו להציל?”. הרב מעלה שלשה נימוקים שיש להציל את הפצוע שניסו לרצחו :א .יש דעה בפוסקים שאין מצווה להציל מתאבד ,למרות שרבים חלקו על דעה זו עדיין יש לה מקום ,הסיבה היא שהצלת נפשות נלמדת מהשבת אבדה בקל וחומר ,אדם שמאבד מדעת את חפציו אין מצווה להשיב לו אבדה והוא הדין באדם המאבד עצמו לדעת .למעשה הפוסקים מחייבים להציל מנסה להתאבד אבל במקרה שלפני הרופא נמצא גם פצוע נוסף הוא עדיף .ב .הסברא מחייבת שיש להעדיף את מי שניסו לרצחו שלא עשה מעשה של פגיעה בעצמו לפני מי שפגע בעצמו. ג .אם נציל את זה שניסו לרצחו נציל את הרוצח מעבירת שפיכות דמים שדינה בתורה חמור מאד -מיתת בית דין ,ואם נציל את המתאבד נציל אותו רק ממיתה בידי שמים שדינה קל ..הרב אחר כך מתלבט אולי כדאי להציל את המתאבד שלא יפסיד את חיי העולם הבא ,אבל למעשה הוא מורה לרופא לנסות להציל תחילה את מי שניסו לרצחו. מאבד עצמו לדעת אין קוברים אותו עם שאר מתים (שולחן ערוך יו”ד שס”ב ה’) כיוון שאין קוברים רשע אצל צדיק ,ויש שהורו לקברו במרחק של שמונה אמות משאר הקברים. יש מקרים בהם מותר לאבד עצמו לדעת כגון במקום שעלול לעבור על איסורים חמורים של עבודה זרה ,גילוי עריות ושפיכות דמים .בתלמוד (גיטין נ”ז) מסופר נערות שנשבו על מנת שישמשו כזונות ,וכשנודע להן הדבר קפצו לים והתאבדו והתלמוד משבח אותן על כך ,.וכן שאול המלך ביקש מנערו שיהרוג אותו כי ידע שאם הפלשתים ישבו אותו הם יתעללו בו והדבר ישפיל את כבוד ישראל. הלכות אלו ממחישות לנו את ערך החיים ,שאינם שייכים לאדם עצמו אלא הם מתנת אלוקים ,ולכן רק הנותן אותם יכול ללקחם“ ,ה’ נתן ה’ לקח”. הרב בניהו ברונר ראש בית המדרש -המכללה האקדמית צפת בורא עולמות ומחריבן ב”ר ,פ”ג ,סימן ז’ :אמר רבי יהודה בר-סימון :יהי ערב אין כתיב כאן אלא “ויהי ערב” (כלומר לא בלשון עתיד אלא בלשון עבר) מכאן שהיה סדר פרופ’ חיים ברייטברט זמנים קודם לכן ,אמר רבי אבהו מלמד שהיה בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אלו .אמר, דין הנין לי (אלו להנאתי) יתהון לא הנין לי (עולמות קודמים שהחרבתי לא היו להנאתי) אמר ר’ פנחס טעמה דר’ אבהו (בראשית א’ ,ל”א) “וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד” דין הנין לי (והנה טוב מאוד) יתהון לא הנין לי (אלו כל אשר עשה). נשאלת השאלה ,הרי גם עולם זה האחרון אינו להנאתו שהרי כתוב“ :וינחם ה’ כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו” (בראשית ו’ ,ו’). אולם ,בשונה מעולמות קודמים ,הפעם הקב”ה אינו מחריב את כל העולם ,אלא מוחה את כל החי (אולי לא את הדגים) להוציא כמובן את נח והחי אשר איתו בתיבה .אם כן הפעם התכנית האלקית היא שונה ,וננסה להבינה. לגבי “בורא עולמות ומחריבן” ,יש כיום הוכחות מדעיות די מוצקות כי החיים ע”פ כדור הארץ הושמדו מספר פעמים עקב פגיעה של אסטרואידים ענקיים שפגעו בעוצמה רבה בכדור הארץ וגרמו להרס .הפגיעה האחרונה התרחשה לפני כ65 - מליון שנה ,ומקובל לחשוב שפגיעה זו השמידה את הדינוזאורים מכדור הארץ. ההנחה היא שפעם ב 100 -מליון שנה ,מתרחשת התנגשות הרסנית בין אסטרואיד ענק לבין כדור הארץ ,ולפיכך נראה שאולי אנו עומדים לפני ההתנגשות הבאה .יש כיום סבירות גבוהה שאסטרואידים קטנים יחסית נעים במסלול שיכול להביא להתנגשותם בכדור הארץ וקבוצת מדענים מנסים למצוא דרך להסיטם ממסלול הפגיעה. נחזור לענין המבול והתכנית האלקית המבוצעת במהלך זה. אנשי מדע מכל הגוונים מנסים ליישב ולהבין את הכתוב בתורה באמצעות הכלים והחשיבה המדעית. ננסה לערוך כאן דיון קצר ביותר על סיפור המבול ,ונשאל האם היתה מטרה למבול או שזה אמצעי ענישה בלבד? הסיבה העיקרית למבול כפי שמופיעה בבראשית ו’ ,י”ב היא“ :כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ” .מביא רש”י “אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן” וכן רואים מהגמרא בסנהדרין (ק”ח ,ע”א) :אמר ר’ יוחנן מלמד שהרביעו בהמה על חיה ,וחיה על בהמה והכל על אדם ואדם על הכל .ונשאלת השאלה -מה קורה היום בטבע ,מדוע בני מינים שונים לא באים זה על זה? ושאלות נוספות כגון - מה משמעות החטא אצל בעלי חיים? ומדוע הדגים לא נענשו? ועוד נשאל -האם בגלל חטאים של ערוה וגזל צריך להשמיד את כל היקום? הרי חטאים כאלו התרחשו במשך כל הדורות והעונש מעולם לא היה כבד כל כך! לגבי הנאמר בבראשית ח’ ,כ”א“ :לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי” נשאל איך הקב”ה יכול להבטיח שלא יביא מבול הרי ברור שיוסיפו לחטוא? ומהמשמעות “בעבור האדם” -האם הקב”ה הביא את המבול בעבור האדם? נסתכל מעט על תאריכים ושנים -מאדם הראשון עד נח עשרה דורות .נתבונן במקרא ונראה כי כולם נפטרו בשיבה טובה ,ולא הושמדו במבול .מתושלח שהאריך ימים יותר מבנו למך נפטר בגיל ,969כאשר נח היה בן 600שנה ,וזה קרה שבעה ימים לפני תחילת המבול. מהן הוראות ה’ לנח ?” מכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התיבה להחיות איתך זכר ונקבה יהיו” (בראשית ו’ ,י”ט) .ובהמשך “ ,המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכו’ (בראשית ז’ ,י”ד) .אם כן ,נח מכניס לתיבה רק מינים מוגדרים ורק כאלה שיש להם זכר ונקבה .לעניין זה מתייחסת הגמרא בסנהדרין (ק”ח, ע”ב) :מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו! עונה הגמרא: מאותם שלא נעברה בהם עבירה כלומר אותם זוגות שלא חטאו בשאינו מינו .כאן כמובן נשאל -איך יכול להיות שלא חטאו? אם כן ,נראה לעניות דעתי כי נח מבצע כאן סלקציה ,ומכניס לתיבה רק מינים מוגדרים .בתהליך הבריאה נוצרו כל מיני יצורים ובהם בני-כלאים שונים שעדיין לא הוגדרו כמין ברור .בני כלאים אלו מושמדים במבול .בני כלאים אלו ,גם באים זה על זה ויכולים אף להביא צאצאים .אנו יודעים כי מינים קרובים כמו חמור וסוס יכולים להביא צאצא לעולם שהוא הפרד ,שאגב אינו פורה .הצליחו אף ליצור יעז שהוא תערובת של יעל ועז .במינים קרובים יכולה להיות הכרה טובה בין תא-הזרע והביצית ,דבר שיכול להוביל להפרית הביצית .תופעה זו לא קוראת בין מינים רחוקים זה מזה .אם כן ,הקב”ה עושה סדר בבריאה באמצעות המבול. תהליך זה כאמור ,לא התרחש במשפחת האדם כי נאמר “בעבור האדם” וכן ראינו מתאריך הפטירה של מתושלח ,שנפטר לפני המבול ולא במבול עצמו. הקב”ה עושה פעם אחת סדר בבריאה ולכן הוא יכול להתחייב לא לעשות זאת שוב .לעניין הענישה ,מדוע התורה מביאה את הדברים בצורה של חטא ועונש ,כדי שנלמד מוסר. לסיכום ,נביא שוב את הגמרא במסכת סנהדרין (ק”ח ע”א) אמר ר’ אבא בר-כהנא “וכולם חזרו” כלומר כל בעלי החיים חזרו בהם ואינם זקוקים אלא למינם -חוץ מתושלמי -שזהו עוף שעדיין נרבע לשאינו מינו ,אך אין אנו יודעים מיהו. פרופ’ חיים ברייטברט משנה לדיקן הפקולטה לרפואה בגליל,אוניברסיטת בר-אילן
© Copyright 2024