תכנית מבורכת או מקור לדאגה?

‫‪| 136‬‬
‫‏‬
‫דפי יוזמה ‪8‬‬
‫תכנית מבורכת או מקור לדאגה?‬
‫גננות ותיקות מביעות דעה על התכנית "תשתית לקריאה ולכתיבה"‬
‫נילי פלטי‬
‫תקציר‬
‫"תשתית לקריאה ולכתיבה" היא תכנית לימודים שנכתבה עבור גני הילדים בארץ‪ .‬מטרת התכנית‬
‫לפתח אוריינות מוקדמת הכוללת בעיקר שליטה במיומנויות אלף‪-‬ביתיות ובראשית מיומנויות‬
‫הכתיבה והקריאה וכן שליטה במגוון כשירויות לשוניות ומכוונות ספר‪.‬‬
‫בעבודה זו הוצגו שתי מטרות מרכזיות‪ :‬א‪ .‬להבין טוב יותר את גישתן של הגננות לכניסת תכנית‬
‫חדשה לגן ואת דרכי ההתמודדות שלהן עמה; ב‪ .‬לזהות את הצרכים של הגננת והגן בכל הנוגע‬
‫לשינויים ולתיקונים בתכנית‪.‬‬
‫תכנית "תשתית" היא ביסודה תכנית טובה הנותנת לגננות כלי הערכה שמאפשרים בדיקה של‬
‫מוקדי כוח ותחומי קושי אצל הילד בנושא מוכנות לקריאה ולכתיבה‪ .‬כלים אלו מאפשרים לגננת‬
‫למפות את הגן ולבנות תכנית מותאמת לפי צורכי כל ילד‪.‬‬
‫לתכנית יש גם חסרונות‪ :‬התכנית מתייחסת לילד עם התפתחות תקינה באופן כללי‪ ,‬וכיום יש בכל‬
‫הגנים גם ילדים משולבים‪ .‬הגננת מתקשה ואובדת עצות באילו כלים עליה לבחור כדי לקדם כל‬
‫ילד לפי התפתחותו ולפי צרכיו‪ .‬עבודה על פי התכנית גוזלת זמן רב על חשבון חקר‪ ,‬נושאים רבים‬
‫אחרים ובעיקר חוויות‪ .‬התחושה הכללית היא שיש ללמד כל הזמן‪ ,‬ולא תמיד יודעים במה להתמקד‬
‫ומה חשוב יותר‪ .‬חסרה‪ ,‬אם כן‪ ,‬תכנית אינטגרטיבית‪.‬‬
‫מילות מפתח‪ :‬תשתית לקריאה ולכתיבה‪ ,‬מיומנויות אלף‪-‬ביתיות‪ ,‬ראשית מיומנויות הכתיבה‬
‫והקריאה‪ ,‬כשירויות לשוניות‪ ,‬מכוונות לספר‬
‫מבוא‬
‫בשנת ‪ 2007‬הוציא משרד החינוך תכנית לימודים מסודרת לגנים בשם "תשתית לקראת‬
‫קריאה וכתיבה‪ ,‬תכנית לימודים לגן הילדים בחינוך הממלכתי והממלכתי‪-‬דתי" (להלן‪:‬‬
‫"תשתית")‪.‬‬
‫מטרת התכנית הייתה קידום הילד הצעיר במיומנויות לשוניות אשר יעזרו לו בעתיד‬
‫בקריאה ובכתיבה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מיומנויות אלף‪-‬ביתיות‪ ,‬ראשית קריאה וכתיבה‪ ,‬כשירות לשונית‬
‫ומכוונות לספר‪ .‬כוונת התכנית לא הייתה ללמד את ילדי הגן קריאה וכתיבה בדומה לנעשה‬
‫בכיתה א לפי גישה ושיטה ברורה ומסודרת‪ .‬התכנית מפרטת יעדים ומטרות שמצופים‬
‫מילדים בגילאים שלוש עד שש שנים‪.‬‬
‫‪16/12/2014 7:20‬‬
‫‪_8_2014.indd 136‬‬
‫ ?הגאדל רוקמ וא תכרובמ תינכת | ‪137‬‬
‫מטרות מחקר זה‪:‬‬
‫‪ .‬אלבחון את גישת הגננות לכניסת תכנית "תשתית" לגן ואת דרכי ההתמודדות שלהן עם‬
‫התכנית‬
‫‪ .‬בלזהות את הצרכים של הגננת והגן לצורך הכנסת שינויים ותיקונים בתכנית‪.‬‬
‫הקשר בין תכנית לימודים ובין הערכה‬
‫תכנית לימודים בגן כפי שמוגדר ב"עשייה חינוכית בגן הילדים" (‪ )2010‬היא "כלי פדגוגי‬
‫המסייע לגננת לתרגם את המטרות החינוכיות לעשייה בגן הילדים‪ .‬התכנית כוללת מרכיבים‬
‫פדגוגיים ומרכיבים מנהלים המאפשרים לה ולצוות הגן לארגן ולבצע את עבודתם‪".‬‬
‫תכנית פדגוגית מטרתה לתת תשובה לשתי שאלות‪:‬‬
‫ לאן רוצים להגיע‪ ,‬מהי התוצאה הרצויה?‬‫ מה יהיו דרכי הפעולה כדי להגיע לתוצאה?‬‫תכנית הלימודים "תשתית" מהווה חלק מתכנית ליבה לגני הילדים‪ .‬התכנית כוללת ארבעה‬
‫אשכולות מרכזיים‪ :‬שפה‪ ,‬מתמטיקה וטכנולוגיה‪ ,‬אמנויות וכישורי חיים‪" .‬כל אחד מתחומי‬
‫הליבה נמצא במרכזה של ועדה שאמונה על בניית תכנית עבודה מחייבת בתחום מומחיותה"‬
‫(טל‪.)2007 ,‬‬
‫מטרת התכנית "תשתית" היא קידום האוריינות הלשונית המוקדמת של ילדי הגן תוך‬
‫הדגשת הרכיבים אשר סוללים את הדרך לרכישת מיומנויות קריאה וכתיבה‪ .‬בתכנית‬
‫מוגדרים תכנים ויעדים שכל גננת מחויבת לשלב בתכנון ההוראה בגן‪.‬‬
‫היעדים מובאים על פי מדרג התפתחותי ברצף גילי‪ .‬הצבת היעדים מאפשרת לגננת‬
‫לבנות תכנית הוראה מותאמת התפתחות ומבוססת על הישגים מצופים בקבוצות גיל‬
‫השונות (תשתית‪.)2007 ,‬‬
‫הערכה היא בחינה שיטתית של ההפעלה‪ ,‬של דרך הביצוע או של התוצאות של תכניות‬
‫ופרויקטים או של כל פעילות אחרת תוך כדי השוואה לסטנדרטים (גלויים או סמויים)‬
‫כאמצעי לשיפור ההפעלה או הביצוע‪ ,‬או לצורך קבלת החלטות בנוגע אליהם (פרידמן‪,‬‬
‫‪.)2005‬‬
‫יש סוגים שונים של הערכה‪ ,‬אך שניים מהם חשובים לענייננו‪ ,‬והם‪ :‬הערכת תוצאות‬
‫והערכת תהליך‪ .‬שני סוגי הערכה אלה חשובים למורים ולגננות‪ ,‬והם נזקקים להם‬
‫במהלך עבודתם‪ .‬הערכת תוצאות עוסקת בשאלה‪" :‬האם משתתפי התכנית השיגו את‬
‫המטרות שהתכנית הציבה לעצמה‪ ,‬או שהציבו לה"? הערכת תהליך מתמקדת במה‬
‫שמתרחש במהלך‪ ‬ביצוע התכנית או הפעולה‪ ,‬והשאלה המרכזית הנשאלת היא‪" :‬באיזו‬
‫מידה‪ ‬ביצוע‪ ‬התכנית נאמן לכוונות‪ ,‬לרעיון ולמטרות המקוריות שלה?" (שם‪.)2005 ,‬‬
‫‪16/12/2014 7:20‬‬
‫‪_8_2014.indd 137‬‬
‫‪| 138‬‬
‫‏‬
‫דפי יוזמה ‪8‬‬
‫הערכה בגן הילדים נועדה לתכנן את ההוראה ולהתאים את הפעילויות החינוכיות לילדים‪.‬‬
‫על מנת לקדם ילדים בתחומי השפה והאוריינות על הגננת להכיר את אפיוני ההתפתחות‬
‫הנורמטיבית של ילדים בתחום זה ואת ההישגים שהם צפויים להשיג על פי התכנית (לוין‪,‬‬
‫‪ .)2002‬על הגננת להיות ערה ומודעת לשונות בהתפתחות הרגילה של ילדים בני אותו גיל‪.‬‬
‫ההבדלים ביניהם נובעים מהרקע החברתי והתרבותי שלהם‪.‬‬
‫תפקיד הגננת לעקוב אחר ההתקדמות האישית של כל ילד בגן‪ ,‬לעשות הערכת מצב‬
‫תקופתית ולבסס עליה את תכנית הלימודים בגן (טל‪ .)2007 ,‬לדוגמה‪ ,‬ידע אורייני של ילד‬
‫בא לידי ביטוי בשימוש במערכת הכתב – כתיבת שמות ומילים וזיהוי מילים בסביבות הגן‪.‬‬
‫הגננת יכולה לעקוב אחר פעילויות כאלו ולהפיק מהן מידע משמעותי על מידת השליטה‬
‫של הילד בעקרון האלף‪-‬ביתי‪ ,‬בידע של אותיות ובמודעות הפונולוגית שלו‪ .‬רמת התפקוד‬
‫הלשוני של הילד תבוא לידי ביטוי בפעילויות שגרתיות בגן כמו משחק סוציו‪-‬דרמטי‪,‬‬
‫בשיחה בינו לבין ילד אחר או בינו ובין הגננת או בכל פעילות לשונית אחרת‪ .‬במצבים אלו‬
‫על הגננת להעריך את רמת הידע הלשוני של הילד המתבטא באוצר מילים‪ ,‬במורפולוגיה‬
‫ובתחביר (תשתית‪.)2007 ,‬‬
‫סיכום מטרותיה של ההערכה התפקודית ההתפתחותית בגן הילדים (פרג'ון‪ ,‬תשס"ח)‬
‫‪1.1‬הערכה של מוקדי כוח‪ ,‬תחומי עניין ותחומי קושי של הילד משמשת בסיס להעמקת‬
‫ההיכרות וליצירת קשר של אמון עם כל אחד מהילדים המבקרים בגן‪.‬‬
‫‪2.2‬הערכה משמשת בסיס לבניית תכנית חינוכית לגן כולו‪ ,‬לקבוצות וליחידים הלומדים בו‪.‬‬
‫‪3.3‬הערכה היא כלי שבאמצעותו ניתן לעקוב אחר ההתקדמות של כל אחד מהילדים‬
‫המבקרים בגן‪.‬‬
‫‪4.4‬הערכה שוטפת מאפשרת לאמוד את יעילות העבודה של הגננת וצוותה‪.‬‬
‫‪5.5‬הערכה היא חלק מניהול הדיאלוג השוטף עם הורי הילדים המבקרים בגן‪ .‬הדיאלוג‬
‫מאפשר העברת מידע דו‪-‬כיווני‪.‬‬
‫‪6.6‬הערכה של כל ילדי הגן מיועדת לאתר את הקשיים של הילדים בתחומי תפקוד שונים‪.‬‬
‫איתור מוקדם מאפשר לבנות תכנית יחידנית יעילה ולהפנות את הילד המתקשה‬
‫לגורמים מקצועיים רלוונטיים‪.‬‬
‫חשיבותה של תכנית "תשתית"‬
‫לגן הילדים יש תפקיד חשוב בהתפתחות הקוגניטיבית של הילדים‪ .‬למעשה משרד החינוך‬
‫וההורים רואים בגן הילדים מקום המכשיר את הילד למיומנות החשובה של קריאה וכתיבה‬
‫(שפטיה‪ .)2003 ,‬מחקרים בארץ ובעולם מלמדים כי ילדים שהראו שליטה במיומנויות‬
‫‪16/12/2014 7:20‬‬
‫‪_8_2014.indd 138‬‬
‫ ?הגאדל רוקמ וא תכרובמ תינכת | ‪139‬‬
‫אורייניות בגיל הגן‪ ,‬הגיעו להישגים גבוהים ברכישת הקריאה והכתיבה בכיתות היסוד‬
‫ובהבנת הנקרא בכיתות הגבוהות יותר (ווהל‪.)Vacca, Vacca & Gove, 1995 ;2002 ,‬‬
‫מחקרים רבים עסקו באיכות המוכנות לקריאה ובחשיבותה בגיל הרך לפני המעבר‬
‫לבית הספר (;‪Aram & Levin, 2001; Bus, van IJzendoorn & Pellegrini, 1995‬‬
‫‪.)Scarborough & Dobrich, 1994; Sénéchal, LeFevre, Thomas, & Daley, 1998‬‬
‫ההנחה של החוקרים היא שהידע הלשוני של ילדים בגן חובה ובראשית בית ספר משמש‬
‫אותם לרכישת קריאה וכתיבה (‪.)Ravid & Tolhinsky, 2002‬‬
‫תובל (‪ )2002‬מציינת ש"יש ערך מוסף לחשיפתם של ילדים לשפה הכתובה בגן ולהפיכתה‬
‫לכלי שמיש בידיהם‪ ,‬מפני שהיא מבטיחה התנסות מוקדמת עם השפה הכתובה באוירה של‬
‫עשיה נינוחה המהווה מקור של הנאה"‪.‬‬
‫קריזר (‪ )2009‬מדווחת על מחקרים רבים המראים כי ילדים עם לקויות שפה בגיל הגן‬
‫נמצאים בסיכון גבוה לפתח לקויות למידה בגיל בית הספר‪ ,‬בעיקר בתחום הקריאה והכתיבה‪.‬‬
‫קריזר מציינת ש"לקות שפה מוצאת ביטוי בקשיים בהבנת השפה או בהבעת השפה ובאחד‬
‫או יותר משטחי השפה‪ :‬סמנטיקה‪ ,‬תחביר‪ ,‬מורפולוגיה‪ ,‬פונולוגיה ופרגמטיקה‪ .‬לקות שפה‬
‫בגיל הגן מעמידה את הילד בסיכון גבוה ללקות למידה בגיל בית הספר" (שם‪ .)2009 ,‬לכן‬
‫מתפקידה של הגננת לאתר את הילדים הללו בזמן‪.‬‬
‫המחקרים מדגישים לא רק את הלימוד ואת הכנת הילד לקראת קריאה וכתיבה‪ ,‬אלא‬
‫גם את החשיבות באיתור ובזיהוי מוקדם של יכולות הקריאה של הילד עוד בגן הילדים‬
‫(‪.)Vervaeke et al., 2007‬‬
‫תפקיד הגננת הוא לאתר קשיים ולבנות תכנית מתאימה לילד המתקשה‪ .‬שופר‪-‬אנגלהרד‬
‫(‪ )2013‬מציעה לגננת להשתמש בכמה כלים‪ :‬תצפית‪ ,‬ניתוח תוצרי הילדים‪ ,‬תיעוד שיחות‬
‫עם הילדים וניתוח פעילויות הנעשות בגן‪ .‬עוד היא מציעה (שם‪ )2013 ,‬לגננת להתמקד‬
‫בתכנים הלקוחים מתכנית הלימודים וממטרות ההוראה‪.‬‬
‫לימוד קריאה וכתיבה דורש הבנה של עקרון האלף‪-‬בית‪ ,‬הוראה מכוונת של ידע אותיות‪,‬‬
‫טיפוח מודעות פונולוגית (המודעות למבנה הצלילי של מילה) ומיפוי בין אותיות לצלילים‬
‫האופייניים לשפה‪ .‬כל אלה הם מרכיבים חיוניים בהצלחת הלימוד של קריאה וכתיבה‪.‬‬
‫תכנית "תשתית" נבנתה מתוך הכרה שלימוד קריאה וכתיבה איננו משימה קלה לילדים‪.‬‬
‫הלימוד הוא תהליך ארוך שמתחיל באופן טבעי עם הולדת הילד בחשיפה לשפה הדבורה‬
‫וממשיך בחשיפה לסביבה עתירת דפוס ומדיה‪ .‬בהדרגה הילד רוכש מיומנויות היוצרות‬
‫תשתית להבנת הצופן של הכתב‪" .‬בד בבד מתעשרת לשונו‪ ,‬ידע עולם שלו מתרחב ונוצר‬
‫אצלו הבסיס להבנת הנקרא ולהבעה בכתב" (תשתית‪.)2007 ,‬‬
‫‪16/12/2014 7:20‬‬
‫‪_8_2014.indd 139‬‬
‫‪| 140‬‬
‫‏‬
‫דפי יוזמה ‪8‬‬
‫מטרות תכנית הלימודים (כפי שהיא מופיעה ב"תשתית"‪)2007 ,‬‬
‫מטרת תכנית הלימודים "תשתית לקראת קריאה וכתיבה" היא קידום האוריינות הלשונית‬
‫המוקדמת של ילדי הגן תוך הדגשת הרכיבים אשר סוללים את הדרך לרכישת מיומנויות‬
‫קריאה וכתיבה‪ .‬מטרה זו היא רק אחת ממכלול המטרות של הפעילות החינוכית‪-‬לימודית‬
‫בגן הילדים לרווחתו ולקידומו של הילד בכל תחומי ההתפתחות‪.‬‬
‫כוונת התכנית איננה ללמד את ילדי הגן לפענח מילים וטקסטים או לכתוב טקסטים‬
‫בכתיב תקין‪ ,‬שכן הגן אינו המסגרת שבה אמורים הילדים ללמוד קרוא וכתוב במובן‬
‫הפורמלי‪.‬‬
‫בגן אמורים הילדים לפתח אוריינות מוקדמת הכוללת בעיקר שליטה במיומנויות אלף‪-‬‬
‫ביתיות ובראשית מיומנויות הכתיבה והקריאה‪ ,‬וכן במגוון כשירויות לשוניות ומכוונות ספר‪.‬‬
‫מיומנויות אלף‪-‬ביתיות וראשית כתיבה וקריאה‬
‫•הילדים יבינו את העיקרון האלף‪-‬ביתי‪ ,‬יהיו רגישים ומודעים לצלילי השפה ויכירו‬
‫אותיות בשמן‪ ,‬בצורתן ובצלילים שהן מייצגות‪.‬‬
‫•הילדים ישאפו ללמוד לקרוא ולכתוב‪ ,‬ירצו להתנסות בקריאה ולהתבטא בכתב‪ ,‬יפתחו‬
‫ניצני כתיבה וקריאה ויבינו את מטרות השימוש השונות במערכת הכתב‪.‬‬
‫כשירות לשונית‬
‫•שפתם של הילדים תתעשר באוצר מילים ותיעשה מורכבת יותר מבחינה מורפולוגית‬
‫ותחבירית‪.‬‬
‫•הילדים יהיו בעלי כישורי שיח ברמה התואמת את גילם‪ :‬יביעו את עצמם בעל‪-‬פה ויבינו‬
‫את הנשמע‪.‬‬
‫מכוונות לספר‬
‫•הילדים יכירו ספרות ילדים ואת "לשון הספר"‪ ,‬יאהבו להאזין לקריאת ספרים‪ ,‬ישאבו מן‬
‫הספרים מטען תרבותי וידע עולם ויתמצאו בספר ובמוסכמות הכתב‪.‬‬
‫תכנית "תשתית" מופעלת בכל הגנים‪ ,‬או נכון יותר אמורה לפעול בכל הגנים‪ .‬התכנית‬
‫כוללת שינוי מכוון לגבי התכנים המועברים בגן‪ ,‬שינוי לגבי אבחון המוכנות לכיתה א‪ ,‬ויש‬
‫בה תקוות רבות לשינוי בגישה למוכנות לקריאה וכתיבה ותקווה גדולה לגבי היכולות של‬
‫הילד העולה לכיתה א‪.‬‬
‫‪16/12/2014 7:20‬‬
‫‪_8_2014.indd 140‬‬
‫ ?הגאדל רוקמ וא תכרובמ תינכת | ‪141‬‬
‫השאלות הנשאלות הן‪:‬‬
‫•האם גננות ותיקות שעד להשקת תכנית "תשתית" כבר סיגלו לעצמן דרכי עבודה‪,‬‬
‫אבחונים‪ ,‬הכנה לכיתה א ועבודה עם ילדים עם צרכים מיוחדים משולבים‪ ,‬רואות‬
‫בתכנית "תשתית" כלי הערכה שיכול לסייע להן באיתור ובבניית תכנית לילד המתקשה?‬
‫•האם יש מקום לשינוי ולשיפור בתכנית "תשתית"‪ ,‬כפי שהגננת רואה אותה?‬
‫מחקר הערכה‬
‫המחקר נערך ב‪ 17-‬גנים ממרכז הארץ‪ .‬התנאים לבחירתם היו ותק הגננת (חמש שנים‬
‫לפחות) ושילובם של ילדים עם צרכים מיוחדים בגן‪.‬‬
‫לכל גן נשלחה סטודנטית משנה ג‪ ,‬שלומדת בתכנית המשלבת חינוך מיוחד וחינוך בגיל‬
‫הרך במכללה אקדמית להכשרת גננות במרכז הארץ‪ .‬לכל הסטודנטיות ניתנו שלוש שאלות‬
‫כלליות לפתיחת ריאיון‪ ,‬והן הונחו לאפשר לגננת לדבר ולהביע את דעתה‪.‬‬
‫השאלות הכלליות המנחות היו אלה‪:‬‬
‫‪1.1‬האם את משתמשת בתכנית "תשתית" לצורך איתור‪ ,‬הערכה ובניית תכנית לימודים‬
‫לילדי הגן בנושא ראשית קריאה וכתיבה?‬
‫‪ 2.2‬האם תכנית "תשתית" טובה בעינייך? מה היתרונות שלה ומה חסרונותיה‪ ,‬לדעתך?‬
‫‪3.3‬מה היית מוסיפה לתכנית או משנה בה?‬
‫שיטת המחקר התבססה על גישת המחקר האיכותני (שקדי‪ )2003 ,‬ונעשתה באמצעות‬
‫ריאיון וניתוח תוכן‪.‬‬
‫הגננות‬
‫אמות המידה לבחירת הגננות היו ותק רב בהוראה בגן ועבודה עם תכנית "תשתית" במשך‬
‫למעלה מארבע שנים‪.‬‬
‫הוותק המקצועי של ‪ 17‬הגננות שהשתתפו במחקר נע מ‪ 12-‬שנה עד ‪ 38‬שנה‪( .‬ראו‬
‫טבלת ותק‪).‬‬
‫‪16/12/2014 7:20‬‬
‫‪_8_2014.indd 141‬‬
‫‪| 142‬‬
‫‏‬
‫דפי יוזמה ‪8‬‬
‫תרשים ‪ :1‬ותק הגננות ‪ -‬גנים באזור המרכז‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪17 16 15 14 13 12 11 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1‬‬
‫גישת הגננות לכניסת תכנית חדשה לגן ודרכי ההתמודדות שלהן עמה‬
‫כדי לוודא יישום מלא של תכנית "תשתית" יש להבין את גישתן של הגננות ואת נכונותן‬
‫לקבל תכנית זו‪.‬‬
‫קיימים הבדלים ניכרים בעמדות הגננות‪ ,‬וניתן לראות אצלן שתי קבוצות התייחסות‬
‫לתכנית "תשתית"‪ .‬יש גננות שטוענות שתכנית "תשתית" אמנם נכתבה וניתנה להן רק‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬אך למעשה מאז ומעולם הן נהגו ללמד ולחנך לפיה בגן‪ ,‬והתכנית רק‬
‫עזרה להן למקד יותר את התכנים‪ .‬קבוצה אחרת של גננות טוענת שתכנית "תשתית" מהווה‬
‫שינוי מהותי לגביהן‪ ,‬מאחר שהיא מחייבת אותן לנהוג וללמד על פיה‪ ,‬ועצם החובה משנה‬
‫את ההתייחסות שלהן‪.‬‬
‫להלן מבחר דוגמאות להתייחסות השונה של הגננות לתכנית "תשתית"‪.‬‬
‫"גם בעבר עבדנו על פי תכניות לקראת קריאה והתמקצעתי פחות או יותר באותם‬
‫התחומים‪ .‬התכניות ההן היו פחות מובנות ופחות ממוקדות ונתונות לשינויים לפי‬
‫החלטת הגננת"‪.‬‬
‫"אני לא זוכרת איך זה היה לפני‪ ,‬אני חושבת שזה היה דומה‪ ,‬אבל עכשיו עם התכנית‬
‫לקראת כתיבה וקריאה יש יותר עומק‪ .‬זה היה ידוע אבל לא עד כמה ידוע‪ .‬כל‬
‫הקריאה שהייתה לנו של החומר וכל הלמידה העצמית שלנו בעקבות זה אני‬
‫חושבת שזה השתנה‪ ,‬הגן היה אורייני גם מבחינה שפתית גם מבחינה מתמטית‪.‬‬
‫האוריינות הייתה בכל תחום‪ ,‬אבל אני חושבת שהתכנית עצמה מיקדה יותר את‬
‫התכנים עצמם"‪.‬‬
‫"לפני שהתחלתי לעבוד עם התכנית עבדתי עם התלמידים על הכרת האותיות‪ ,‬שיום‬
‫האותיות‪ ,‬הילדים למדו לכתוב את שמם‪ .‬נעזרתי בלוחות הקיימים בסביבת הגן‬
‫להמחשת האותיות ‪ :‬לוח שבועי (לוח עם שמות ימי השבוע)‪ ,‬לוח חגים‪ ,‬לוח עונות‬
‫וכדומה‪ .‬חלוקה להברות‪ ,‬אות פותחת‪ ,‬אות סוגרת‪ .‬חריזה‪ ,‬אוצר מילים‪ .‬התכנים‬
‫דומים אך‪ ,‬בתכנית תשתית קיימת דרישה להציב יעדים והיא יותר מובנית"‪.‬‬
‫‪16/12/2014 7:20‬‬
‫‪_8_2014.indd 142‬‬
‫ ?הגאדל רוקמ וא תכרובמ תינכת | ‪143‬‬
‫ניתן לראות מדברי הגננות לעיל כי הקבוצה הראשונה של גננות רואה בתכנית "תשתית"‬
‫תכנית מובנית‪ ,‬שעוזרת לגננת להתמקד בנושאים החשובים ומציבה יעדים ומטרות; תכנית‬
‫שמכניסה למסגרת מובנית ומסודרת את דרכי הפעולה‪ ,‬שכבר פעלו לפיהן קודם לכן‪.‬‬
‫הקבוצה השנייה של הגננות מדגישה את ההבדל המהותי שנוצר בגן בעקבות התכנית‪.‬‬
‫הגננות מתייחסות לשוני בתכנים ובסדר היום‪ ,‬לדרישות מצד הפיקוח הגורם להן לחץ נפשי‬
‫ולצורך לעמוד בדרישות‪ .‬להלן מבחר דוגמאות‪.‬‬
‫התחושה הקשה של הגננת היא "מה יגידו עלי‪ ,‬או על הגן שלי‪ ,‬במידה והילדים בסיום‬
‫הגן לא ידעו לקרוא"‪ .‬התחושה הסובייקטיבית של הגננת היא "שפעם להיות גננת היה כיף‬
‫בגן‪ ,‬הגננת בחרה בתכנים‪ ,‬בסדר יום וכדומה‪ ,‬היום עליה לעבוד לפי תכנית תשתית ועוד‬
‫עם ‪ 35‬ילדי גן שחלקם ילדים משולבים"‪.‬‬
‫"תראי‪ ,‬בעבר הילדים לא היו מגיעים קוראים לכיתה א‪ .‬לא היו הדרישות שיש היום‪.‬‬
‫היום אם ילד מגיע לכיתה א כשהוא אינו קורא‪ ,‬כבר המורה מחפשת מה לא בסדר‬
‫אצל הילד"‪.‬‬
‫"זה לא בית ספר‪ ,‬איפה רוח הגן‪ ,‬ממש תכנית לימודים"‪.‬‬
‫"מבחינת הכנה לכיתה א קשה לי לומר לך כי לא הרגשתי שזאת הכנה כמו שהיום‬
‫מבקשים ממך‪ ,‬היינו משחקים‪ ,‬פה ושם היו דפי עבודה של אותיות ומספרים‪ ,‬אבל‬
‫ברמה מאוד בסיסית‪ ,‬לחזור על האות‪ ,‬להדביק תמונות של האותיות‪ ,‬והכל נעשה‬
‫באופן חוויתי וכיפי‪ .‬גם היום אני עושה זאת‪ ,‬אבל ההשתדלות היא כפולה כי אתה‬
‫רוצה קודם לגרום לילד שיהיה לו כיף וכמובן עלי לעמוד ביעדים שהוצבו"‪.‬‬
‫"לפני שנכנסה התכנית‪ ,‬היה יותר משחק בפינות‪ .‬הייתי שמה נגיד דגש על תיווך‬
‫במשחקים סוציו‪-‬דרמטיים‪ .‬ההוראה של אז הייתה תוך כדי סיפורים‪ ,‬ספרים‪,‬‬
‫תמונות‪ ,‬כאלה דברים‪ .‬היינו עובדים אז יותר על הבעה בעל פה‪ .‬את מבינה? יותר‬
‫שיחות עם הילדים ופחות הגננת מלמדת והילד מקשיב‪ .‬לא עבדנו על כתיבה או‬
‫קריאה בכלל‪ .‬הלימוד היה לפעמים דרך תכניות טלוויזיה‪ ,‬רדיו טייפ‪ ...‬אז היה מה‬
‫ללמד דרך התוכניות האלו‪' .‬פרפר נחמד'‪ ,‬למשל‪ ,‬הייתה תכנית מקסימה‪ .‬הכל היה‬
‫שונה אז‪ ...‬כל סדר היום היה שונה‪ .‬הייתי מלמדת את הילדים דרך הסביבה‪ ,‬דרך מה‬
‫שהיה קרוב אליהם‪"...‬‬
‫"הכל צריך להיות במידה"‪.‬‬
‫"כל הזמן עסוקים בללמד"‪.‬‬
‫"אני מאוד מנסה לגרום לילדים ליהנות מהגן כי עוד יהיו להם מספיק שנים לשבת‬
‫מול שולחן ולכתוב בלי סוף"‪.‬‬
‫‪16/12/2014 7:20‬‬
‫‪_8_2014.indd 143‬‬
‫‪| 144‬‬
‫‏‬
‫דפי יוזמה ‪8‬‬
‫תרשים ‪ :2‬התייחסות הגננת לשינוי‬
‫גישה חיובית‬
‫מקבלות את הגישה אך רואות בה הרבה מגרעות‬
‫לסיכום‪ :‬תכנית "תשתית" מכינה את הילד לקראת קריאה וכתיבה‪ ,‬ועל כך אין עוררין‪ .‬יש‬
‫הטוענות (‪ )10‬שאין בכך שינוי‪ ,‬שתמיד הכינו בגן את הילד לקריאה וכתיבה‪ ,‬ויש הטוענות‬
‫(‪ )7‬שהשינוי שינה את סדר היום בגן‪ ,‬ושסדר החשיבות החדש של התכנים המועברים בגן‬
‫הציב לגננות דרישות ברורות‪.‬‬
‫הערכת תכנית "תשתית" ככלי לאיתור הילד המתקשה ולבניית תכנית עבורו‬
‫אחד התפקידים החשובים של הגננת הוא איתור קשיים ובניית תכנית התערבות כדי לקדם‬
‫את הילד‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬היא גם נדרשת למפות את הגן כדי לבנות תכנית מותאמת לפי צורכי‬
‫הילדים‪.‬‬
‫לצורך איתור יש בתכנית "תשתית" טבלאות ובהן יעדים המבוססים על התפתחות‬
‫הילדים לפי חלוקה גילית‪.‬‬
‫הגננות נחלקות בדעותיהן בנושא זה‪ .‬שש גננות חושבות שתכנית "תשתית" נותנת להן‬
‫את כל הכלים הדרושים להן לצורך איתור ובנייה של תכנית ומיפוי הגן‪ 11 .‬גננות אחרות‬
‫מסתפקות בכלים הקודמים ואינן נעזרות בתכנית "תשתית" לצורך אבחון‪ ,‬אבל כן נעזרות‬
‫בה לבניית תכנית אישית ותכנית עבודה עם הגן כולו‪.‬‬
‫תרשים ‪ :3‬דעת הגננת על איתור ילד מתקשה‬
‫‪11‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫כן‬
‫לא‬
‫‪16/12/2014 7:20‬‬
‫‪_8_2014.indd 144‬‬
‫ ?הגאדל רוקמ וא תכרובמ תינכת | ‪145‬‬
‫דוגמאות לדברי גננות שמשתמשות בתכנית "תשתית" לצורך אבחון ואיתור‪.‬‬
‫"הבסיס לבדיקה הוא קודם כל תכנית תשתית‪ .‬אני נצמדת לטבלאות כי זה נותן לי‬
‫כלים מאוד ברורים ומובנים כיצד לבדוק ילד ואיך ניתן לעקוב אחר התקדמותו של‬
‫הילד במשך השנה וכמובן כיצד לקדם אותו"‪.‬‬
‫"בתכנית תשתית קיימות טבלאות כמו רכיבי האוריינות‪ ,‬דוגמאות לפעילויות‬
‫ללימוד האותיות‪ ,‬קידום כשירות לשונית‪ ,‬פעילויות הנעה לקריאה‪ .‬אני בודקת כל‬
‫ילד מה רמתו על פי קריטריונים אלו‪ ,‬וזה נותן לי מדד על הילד לבנות לו תכנית‬
‫אישית לקידומו"‪.‬‬
‫"כלי ברור ומסודר שעל פיו אני בודקת את ילדי הגן‪ .‬אני ממפה אותם בתחילת שנה‬
‫ובונה פרופיל גן‪ ,‬לאחר מכן באמצע השנה ולקראת סיום השנה עורכת מיפויים‬
‫נוספים‪ .‬דבר שני‪ ,‬לפי תכנית זו ניתן בקלות לאתר קשיים ובעיות הדורשות טיפול‬
‫מוקדם ואף ניתן לגלות צורך להתערבות מקצועית"‪.‬‬
‫גננות אחרות משתמשות בכלים אחרים לאיתור ולאבחון‪.‬‬
‫"גם אז לפני תשתית וגם היום אני לפחות פעם בשנה מקיימת מפגש אישי עם ילד‬
‫ועוברת עמו על משימות שדרכן אני יכולה לדעת האם הוא מוכן לכיתה א ומאיפה‬
‫צריך לקדם אותו‪ .‬כך בסוף השנה אני יודעת האם הילד מוכן לפי התקדמותו"‪.‬‬
‫"מבחינתי כיום אין הבדל משמעותי מבעבר‪ .‬אני עדיין בודקת באותה צורה את‬
‫אותם פרמטרים"‪.‬‬
‫"השתמשתי בתכנית מסגרת שנתנה לי מדד‪ ,‬מה הרמות השונות שניתן לצפות‬
‫מילדים בגילאים השונים"‪.‬‬
‫"הבדיקה לגבי מוכנות הילד לכיתה א לא השתנתה בעקבות תשתית"‪.‬‬
‫"תשתית לא עוזרת‪ ,‬תראי הבדיקה נעשית כל יום‪"...‬‬
‫"בתחילת שנה עושים אבחון‪ ,‬ודרך האבחון אנו מגלים איפה הוא חזק ואיפה הוא‬
‫חלש‪ .‬האבחון מוגדר וניתן לנו ממשרד החינוך ‪ .‬באבחון בודקים את הכרת האותיות‪,‬‬
‫נושא לשון‪ ,‬הנושא השפתי ‪ -‬האם הוא יודע ליצור משפט‪ ,‬סיפור ‪ -‬האם הוא יודע‬
‫להרכיב סיפור עם התחלה אמצע וסוף‪"...‬‬
‫ניתן לראות שכל הגננות משתמשות ונעזרות בתכנית "תשתית" לבניית תכנית לגן כולו‬
‫ולבניית תכנית אישית לתלמיד מתקשה‪.‬‬
‫"אני בונה תכנית עבודה על פי יכולותיו וקשייו של הילד‪ .‬התכנית תשתית לרוב‬
‫מתבססת על התחום הלשוני‪ ,‬השפתי והלימודי‪ .‬אני עובדת על פיה‪ .‬היא מהווה את‬
‫ההכנה לכיתה א"‪.‬‬
‫‪16/12/2014 7:20‬‬
‫‪_8_2014.indd 145‬‬
‫‪| 146‬‬
‫‏‬
‫דפי יוזמה ‪8‬‬
‫"אני בודקת את כל הנושא של האותיות‪ ,‬זיהוי ושיום‪ ...‬המטרות והיעדים יותר‬
‫ברורים בתכנית"‪.‬‬
‫"לפי תכנית 'תשתית' אני בוחרת יעדים ומציבה אותם לעבודה עם הילד‪ ,‬ואם הוא‬
‫השיג אותם‪ ,‬אז זה מראה לי שהוא מוכן לכיתה א‪ .‬היא גם נותנת לי תמונת מצב על‬
‫הילד ועל כל ילדי הגן"‪.‬‬
‫חלק מהגננות התייחסו גם לבניית תכנית לילדים משולבים‪ .‬הן ציינו שהתכנית לא מספיק‬
‫מפורטת ולא נותנת פתרון לילדים המשולבים‪.‬‬
‫"תכנית תשתית היא מתייחסת רק לילדים עם התפתחות רגילה‪ ,‬ואז אם יש לי בגן‬
‫ילדים עם קשיים‪ ,‬אני צריכה ממש לשבת ולחשוב איך אני מתאימה את התכנית‬
‫לילדים האלו"‪.‬‬
‫"לתכנית תשתית הייתי מוסיפה התאמות ללק"ש (לקויי שמיעה) והייתי מאמנת את‬
‫הילדים כדי שיהיה להם סוג של 'פוֹר' על ילדים אחרים"‪.‬‬
‫"התכנית בנויה מצוין ואני מאוד נעזרת בה‪ .‬הייתי מוסיפה רעיונות לקידום כל ילד‬
‫לפי מצבו‪ ,‬במיוחד ילדים עם קשיים‪ .‬כלים למה אפשר להוסיף לו כדי להתקדם"‪.‬‬
‫לסיכום ניתן לראות שתכנית "תשתית" משמשת את רוב הגננות לצורך אבחון‪ ,‬מיפוי הגן‬
‫ובניית תכנית עבודה אישית וכללית‪.‬‬
‫בחינת הפרספקטיבה של גננות לגבי הערכת התכנית לצורך שינויים ותיקונים‬
‫מנקודת המבט של הגננות על תכנית הלימודים "תשתית" שלוש גננות הרגישו לא מחוברות‬
‫כלל לתכנית "תשתית"‪ .‬הן הרגישו שמופעל עליהן לחץ מצד הפיקוח להגיע להישגים וכן‬
‫לחץ מצד ההורים‪ .‬יתר הגננות אמרו שהתכנית טובה‪ ,‬אבל יש מקום לשיפור‪.‬‬
‫"פחות התחברתי לתכנית – היא פשוט תכנית "קשוחה" מדי כלפי ילד בגיל הרך‪,‬‬
‫את מבינה למה אני מתכוונת? אני רק יכולה להגיד לך שבגנים שאני עובדת הגננות‬
‫הצעירות שעובדות עם התכנית עדיין מתייעצות איתי ומעדיפות לעבוד לפי דרך‬
‫העבודה שלי"‪.‬‬
‫"התכנית היא טכנית‪ ,‬ולי חשוב שהכל יהיה במידה‪ ,‬חשוב לי לא לאבד את רוח הגן‪,‬‬
‫למידה חווייתית תוך כדי משחק‪ ,‬למידה משמעותית של כתיבה וקריאה לא צריכה‬
‫להיות רק טכנית‪ ,‬אלא שהילדים יבינו שאנחנו מעבירים מסר‪ ,‬תקשורת"‪.‬‬
‫"‪ ...‬אין דרך יפה או עדינה להגיד את זה‪ ...‬אין כמעט זמן למשחקים‪ ...‬כל הזמן נורא‬
‫עסוקים בהישגים‪ ,‬בללמוד‪ ...‬יש המון לחץ מצד הפיקוח וגם מצד ההורים‪ .‬כולם‬
‫נורא ממהרים לאנשהו‪ ...‬עוד חיסרון בולט לדעתי זה ששמים פחות דגש על הצד‬
‫הרגשי‪ .‬הלימודים הכי חשובים‪ ,‬ולילדים כמעט לא נשאר זמן לחוויות הכי חשובות‬
‫בגיל הזה‪"...‬‬
‫‪16/12/2014 7:20‬‬
‫‪_8_2014.indd 146‬‬
‫ ?הגאדל רוקמ וא תכרובמ תינכת | ‪147‬‬
‫לסיכום‪ ,‬שלוש גננות היו מעדיפות לבקש מהפיקוח בעיקר הורדת לחץ כדי להקל עליהן‬
‫לנהל את הגן בדרכן‪ .‬הן טוענות שהגן צריך להיות גן ולא "גן הכנה לכיתה א"‪ .‬כך לא יהיו‬
‫ההורים לחוצים וגם לא הגננת‪.‬‬
‫‪ 14‬גננות רואות בתכנית "תשתית" תכנית טובה‪.‬‬
‫"לדעתי התכנית טובה מאוד"‪.‬‬
‫"אני חושבת כי בסופו של דבר התכנית טובה"‪.‬‬
‫"בעיניי תכנית תשתית היא ממש טובה"‪.‬‬
‫"התכנית בנויה מצוין ואני מאוד נעזרת בה"‪.‬‬
‫בראיונות עם כל הגננות עלה הצורך בשינוי החל משינוי התכנית בגלל עומס יתר וכלה‬
‫בהוספת תכנים ועיבוי התכנית‪.‬‬
‫"היא גדושה ועמוסה ואני לא מרגישה שום צורך להוסיף‪ .‬הייתי משנה – נותנת דגש‬
‫יותר איך אפשר מתוך חיי הגן האמיתיים להגיע לאותם הישגים נדרשים לכיתה א‪.‬‬
‫מנסה להעיר עוד דרכים כיצד ניתן להוביל ללמידה לקראת כיתה א' ולא רק בדרך‬
‫שהוצגה עד כה שהיא מאוד דידקטית לטעמי"‪.‬‬
‫מאתנו‬
‫"הייתי כותבת את התכנית בראשי פרקים‪ ,‬בנקודות ולא מפרטת כפי שנדרש ִ‬
‫משום שזה גוזל המון זמן של עבודה מיותרת‪ .‬בנוסף הייתי מוסיפה את ההתייחסות‬
‫לרמה הנמוכה‪ ,‬מאוד קשה לעשות את ההתאמות‪ .‬לפני התכנית לא היה משהו‬
‫מובנה‪ .‬פעלנו לפי מה שנראה נכון‪ .‬לא היו הנחיות"‪.‬‬
‫"הייתי מוסיפה רעיונות לקידום כל ילד לפי מצבו ומה אפשר להוסיף לו כדי‬
‫להתקדם"‪.‬‬
‫"אולי הייתי מוסיפה את העניין הרגשי והחברתי להתחבר‪"...‬‬
‫"הייתי מוסיפה משחקי לשון והבעה‪ ,‬אני שמה לב שהילדים מתקשים להביע את‬
‫עצמם באופן מילולי"‪.‬‬
‫"הייתי עורכת אותה עם התייחסות לילדים נמוכים ושלא אנחנו הגננות נצטרך‬
‫לעשות את ההתאמות"‪.‬‬
‫"הייתי מחפשת כל מיני מצבים תוך כדי משחק כדי שהילדים יבינו למה חשוב‬
‫ללמוד לכתוב ולקרוא"‪.‬‬
‫"הייתי מוסיפה כלים יותר מכוונים בהיבטים הרגשיים חברתיים על פי מצבו של‬
‫כל ילד על מנת לעזור לקידומו‪ .‬אני מאמינה שהיבטים אלו לא פחות חשובים אם‬
‫לא חשובים מאוד לפיתוח הקוגניטיבי של הילד‪ .‬כשיהיה פנוי רגשית וגם חברתית‪,‬‬
‫לדעתי הקושי יהיה ברמה יותר מועטה אצל הילד"‪.‬‬
‫"היה כדאי אם החוברת הייתה יותר עבה והייתה כוללת בתוכה התייחסות יותר‬
‫ספציפית לאוכלוסיות החינוך המיוחד"‪.‬‬
‫‪16/12/2014 7:20‬‬
‫‪_8_2014.indd 147‬‬
‫‪| 148‬‬
‫‏‬
‫דפי יוזמה ‪8‬‬
‫תרשים ‪ :4‬סיכום‪ ‬דעות הגננות לגבי תוספת רצויה לתכנית תשתית‬
‫לסיכום ‪ -‬מה רוצות הגננות להוסיף לתכנית?‬
‫‪ .‬אהתאמת התכנית לילדים מתקשים ובמיוחד לילדים המשולבים בגן – ילדי חינוך מיוחד‪.‬‬
‫‪ .‬בהוספת משחקים ופעילויות שעוסקים בהבעה ובלשון‪.‬‬
‫‪ .‬גחיבור התכנים בתכנית תשתית לחיי הגן‪.‬‬
‫‪ .‬דהתאמת התכנית לתכנים שיעסקו בנושאים רגישים וחברתיים‪.‬‬
‫דיון וסיכום‬
‫בשנים האחרונות הפכה "תשתית לקראת קריאה וכתיבה" לתכנית המרכזית המופעלת‬
‫בגנים‪ .‬הגננות עוברות השתלמויות‪ ,‬וברוב הגנים התכנית מיושמת‪.‬‬
‫במאמר זה הוצגו שתי מטרות מרכזיות‪ :‬א‪ .‬להבין טוב יותר את גישתן של הגננות לכניסת‬
‫תכנית חדשה לגן ואת דרכי התמודדות שלהן עמה; ב‪ .‬לזהות את הצרכים של הגננת והגן‬
‫בכל הנוגע לשינויים ולתיקונים‪.‬‬
‫קיימים הבדלים ניכרים בגישות הגננות לתכנית "תשתית"‪ .‬יש גננות שטוענות שאמנם‬
‫תכנית "תשתית" נכתבה וניתנה להן רק בשנים האחרונות‪ ,‬אך למעשה מאז ומעולם הן נהגו‬
‫ללמד ולחנך לפיה בגן‪ .‬התכנית אינה מעוררת אצלן כל קושי‪ .‬היא רק עזרה למקד יותר את‬
‫התכנים‪ .‬גננות אחרות טוענות שתכנית "תשתית" מהווה עבורן שינוי מהותי‪ ,‬מאחר שהיא‬
‫מחייבת אותן לנהוג וללמד על פיה‪ .‬עצם החובה משנה את ההתייחסות‪ .‬הטענה של הגננות‬
‫היא עקרונית‪-‬חינוכית ומתבטאת באמירה "הגן נהפך לבית ספר"; יישום התכנית הופך את‬
‫הגן למסגרת תובענית עבור הגננת‪ ,‬ההורים והילד עצמו‪.‬‬
‫החובה לנהוג לפי התכנית משנה את סדר היום בגן ומכניסה מתח ולחץ שלא היו בעבר‪.‬‬
‫בגנים לא מעטים עסוקים בהוראה מובנית הכוללת עבודה עם מחברות ודפי עבודה‪ ,‬ויש‬
‫לחץ להשלים את ה"חומר"‪ .‬גם הגננת הוותיקה צריכה עכשיו לשנות את הרגליה ולעמוד‬
‫בביקורת ההורים ומורות כיתה א שמצפות לשינוי‪ .‬אם נשתמש בדברי הגננות‪" :‬הכול צריך‬
‫להיות במידה"; "כל הזמן עסוקים בללמד"‪ .‬הגננות מוטרדות מהמקום המרכזי שתפסה‬
‫‪16/12/2014 7:20‬‬
‫‪_8_2014.indd 148‬‬
‫ ?הגאדל רוקמ וא תכרובמ תינכת | ‪149‬‬
‫תכנית "תשתית" בגן‪ ,‬ולדעתן הגן הפך למכינה לקריאה וכתיבה‪ .‬שאלה שמטרידה אותן היא‬
‫"היכן רוח הגן?" והיכן המקום לתכניות נוספות‪ .‬יש חגים ונושאים אחרים שצריך ללמד‪ ,‬יש‬
‫תכנית חדשה בחשבון‪ ,‬והגננת מוצאת את עצמה פעמים רבות מתקשה להספיק את "הכול"‬
‫ולעמוד בלחץ‪.‬‬
‫תכנית "תשתית" היא רק חלק מתכנית ליבה לגני הילדים‪ ,‬אך משקלה רב‪ .‬הדרישה מהגננת‬
‫להתייחס לכל תכניות הליבה מקשה עליה‪ ,‬מאחר שאין למעשה תכנית אינטגרטיבית אחת‬
‫שמאחדת את כל התחומים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬תכנית שעוסקת בתחום הרגשי החברתי אינה כלולה‬
‫באף אחד מתחומי הליבה‪ .‬התחושה פעמים רבות בקרב גננות וגם הורים היא שעל הגננת‬
‫מוטל עומס שלא היה בעבר ושהדגש בפעילות הגן עבר להישג הלימודי ולמידה במקום‬
‫להתמקד בשאלה אם הילד מוכן ובשל מבחינה רגשית ונפשית לעבור לכיתה א‪ .‬נושא זה‪,‬‬
‫בשלותו הרגשית של הילד‪ ,‬היה אולי החשוב ביותר בעבר‪ ,‬ואילו היום בתכנית "תשתית" אין‬
‫כל התייחסות אליו‪.‬‬
‫המטרה המוצהרת של תכנית "תשתית" היא קידום הילד הצעיר במיומנויות לשוניות‬
‫אשר יעזרו לו בעתיד בקריאה ובכתיבה‪ .‬כל הגננות רואות בתכנית "תשתית" כלי לבניית‬
‫תכנית לימודים לילד לאחר איתור מקומו בלוח ההתפתחות של התכנית‪ .‬לכאורה נראה‬
‫שהגננות מקבלות את התכנית ורואות בה כלי חשוב‪ ,‬אך כשהן מתחילות לומר "לו יכולתי‬
‫לשנות"‪ ,‬ניכר כי יש הרבה מה לשנות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬התכנית כתובה בצורה ברורה‪ ,‬תורמת רבות‬
‫לידע הגננת‪ ,‬אך עם זאת היא מחייבת את הגננת לשים לב לדקויות בהתפתחות של כל‬
‫ילד ובהבדלים בין הילדים‪ .‬דרישה זו מחייבת אותה להתייחסות נכונה בהכנת כל ילד לפי‬
‫קצב התפתחותו‪ .‬בתכנית מצוין שעל הגננת להתאים פעילויות למאפייני למידה של ילדים‬
‫ולמאפיינים תרבותיים של אוכלוסיות שונות‪ ,‬אך לא נאמר כיצד יש לעשות זאת‪ ,‬ולא ניתנו‬
‫כלים לכך‪.‬‬
‫הגננת אמורה להתאים את הפעילויות לא רק לגיל אלא גם לרמת ההתפתחות של‬
‫הילדים בגן שלה‪ ,‬שתהיינה מאתגרות במידה הראויה‪ .‬התכנית מחייבת את הגננת לעשות‬
‫התאמה זו ל‪ 35-‬ילדים שונים זה מזה בהתפתחותם‪ ,‬גם אם הם באותה שכבת גיל‪ ,‬ובהם‬
‫גם ילדים משולבים‪ .‬זהו נתון נוסף שמקשה מאוד על הגננת‪ .‬התכנית לא מספיק מפורטת‪,‬‬
‫ואין בה מספיק הצעות לפעילויות ודרכי עבודה‪ ,‬אם הילד אינו עומד בסטנדרטים של בני‬
‫גילו‪ .‬כמו כן אין בה התייחסות לילד המשולב בעל הצרכים המיוחדים‪ .‬כמעט כל הגננות‬
‫מדברות על צורך בהוספת מגוון משחקים ופעילויות בתחום השפה‪ .‬מרבית הגננות חשות‬
‫שאין בידיהן כלים להתמודדות עם ילד עם קשיים שפתיים או עם קשיים בשמיעה‪ .‬יש‬
‫בתכנית "תשתית" הצעות למשחקים ולפעילויות אבל לא במידה מספקת‪ ,‬ובעיקר הם אינם‬
‫מותאמים לקשיים של הילדים השונים‪.‬‬
‫‪16/12/2014 7:20‬‬
‫‪_8_2014.indd 149‬‬
‫‪| 150‬‬
‫‏‬
‫דפי יוזמה ‪8‬‬
‫לסיכום‪ :‬תכנית "תשתית" היא ביסודה תכנית טובה הנותנת לגננות כלי הערכה‬
‫שמאפשרים בדיקה של מוקדי כוח ותחומי קושי של הילד בנושא מוכנות לקריאה וכתיבה‪.‬‬
‫כלים אלו מאפשרים לגננת למפות את הגן ולבנות תכנית מותאמת לפי צורכי כל ילד‪.‬‬
‫לתכנית יש גם חסרונות‪ :‬התכנית מתייחסת לילד עם התפתחות תקינה באופן כללי‪,‬‬
‫וכיום יש בכל הגנים גם ילדים משולבים‪ .‬הגננת מתקשה ואובדת עצות באילו כלים עליה‬
‫לבחור כדי לקדם כל ילד לפי התפתחותו ולפי צרכיו‪ .‬עבודה על פי התכנית גוזלת זמן רב‬
‫על חשבון חקר‪ ,‬נושאים רבים אחרים ובעיקר חוויות‪ .‬התחושה הכללית היא שיש ללמד כל‬
‫הזמן‪ ,‬ולא תמיד יודעים במה להתמקד ומה חשוב יותר‪ .‬חסרה‪ ,‬אם כן‪ ,‬תכנית אינטגרטיבית‪.‬‬
‫הצעות לעתיד‪:‬‬
‫•יש להוסיף לתכנית "תשתית" התאמות לגיל הילד לא לפי שנים אלא לפי חודשים‪ ,‬כנהוג‬
‫באבחונים פסיכולוגיים‪ .‬תוספת זו תאפשר לגננת לזהות ביתר קלות את מיקום הילד‬
‫בהתאם לדרכי עבודה‪ ,‬פעילויות ומשחקים נוספים‪.‬‬
‫•יש להתאים פעילויות למאפייני למידה של ילדים ולמאפיינים תרבותיים של אוכלוסיות‬
‫שונות‪.‬‬
‫•יש לכתוב פרק נוסף המוקדש לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים שיכלול איתור‪ ,‬תכנית‬
‫מותאמת משחקים ודרכי עבודה מותאמות לפי הקושי של הילד‪.‬‬
‫•יש לבנות תכנית אינטגרטיבית וללמדה במכללות להכשרת גננות‪.‬‬
‫•יש לערוך מחקר הערכה ולבדוק מה דעת ההורים על תכניות הלימוד בגן ובמיוחד על‬
‫תכנית "תשתית"‪.‬‬
‫•יש לערוך מחקר הערכה ולבדוק איך גננות בתחילת דרכן מיישמות את תכנית "תשתית"‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫ווהל ‪ ,‬א' (‪ .)2002‬לקראת קריאה או לקראת "קריעה"‪ .‬בתוך פ' ש' קליין‪ ,‬ד' גבעון (עורכות)‪,‬‬
‫שפה למידה ואוריינות בגיל הרך (‪ .)305-279‬תל אביב‪ :‬הוצאת רמות‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫תל אביב‪.‬‬
‫טל‪ ,‬ק' (‪ .)2007‬ההערכה הרצויה בגני ילדים‪ .‬קו לחינוך‪ ,‬מאי‪.2007 ,‬‬
‫לוין‪ ,‬א' (‪ .)2002‬אלף אוהל‪ ,‬בית זה בית‪ ,‬גימל זה גמל‪ .‬מה מפיקים ילדים בגיל הרך מידיעת‬
‫שמות האותיות? בתוך פ' ש' קליין‪ ,‬ד' גבעון (עורכות)‪ ,‬שפה למידה ואוריינות בגיל הרך‬
‫(‪ .)104-71‬תל אביב‪ :‬הוצאת רמות‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫פרג'ון‪ ,‬ל' (תשס"ח)‪ .‬תהליכי תכנון והערכה במסגרות הגיל הרך לילדים עם צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫מתי"א ‪ -‬מית"ר‪.‬‬
‫‪16/12/2014 7:20‬‬
‫‪_8_2014.indd 150‬‬
151 | ‫ ?הגאדל רוקמ וא תכרובמ תינכת‬
‫ מכון הנרייטה‬:‫ ירושלים‬.‫ מדידה והערכה של תכניות חברתיות וחינוכיות‬.)2005( '‫ י‬,‫פרידמן‬
.‫סאלד‬
‫ שפה וקוץ‬,)‫ א' קריזר (עורכות‬,‫ ב' צור‬,‫ בתוך א' רום‬.‫ לקות שפה אצל ילדים‬.)2009( '‫ ו‬,‫קריזר‬
.‫ מכון מופ"ת‬:‫ תל אביב‬.)278-225( ‫לקויות תקשורת שפה ודיבור אצל ילדים‬- ‫בה‬
.‫ הוצאת ספרים אח‬:‫ כפר ביאליק‬.‫ מוכנות לבית הספר‬.)2003( '‫ ל‬,‫שפטיה‬
‫ הצעות לגננת על סמך בסיס‬.‫ לקראת חינוך מיטבי בגן הילדים‬.)2013( '‫ ע‬,‫אנגלהרד‬-‫שופר‬
.‫ היזמה למחקר יישומי בחינוך‬:‫ ירושלים‬.‫ידע מחקרי‬
‫ הוצאת‬:‫ תל אביב‬.‫ מחקר איכותני – תאוריה ויישום‬.‫ מילים המנסות לגעת‬.)2003( '‫ א‬,‫שקדי‬
.‫ אוניברסיטת תל אביב‬,‫רמות‬
,)‫ בתוך פ׳ ש׳ קליין וד׳ גבעון (עורכות‬.‫ גישה אקולוגית‬- ‫ אוריינות בגיל הרך‬.)2002( ‫ ח׳‬,‫תובל‬
.‫ אוניברסיטת תל אביב‬,‫ רמות‬:‫ תל אביב‬.)278-257( ‫ למידה ואוריינות בגיל הרך‬,‫שפה‬
,‫ גף פרסומים‬:‫ ירושלים‬.)2010( ‫ קווים מנחים לצוות החינוכי‬.‫הילדים‬-‫עשייה חינוכית בגן‬
.‫משרד החינוך‬
-‫ תכנית לימודים לגן הילדים בחינוך הממלכתי והממלכתי‬.)2007( ‫תשתית לקריאה ולכתיבה‬
.‫ האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‬,‫ משרד החינוך‬,‫ ת"ל‬:‫ ירושלים‬.‫דתי‬
Aram, D. & Levin, I. (2001). Mother-child joint writing in low SES: Sociocultural
factors, maternal mediation, and emergent literacy. Cognitive Development, 16,
831-852.
Bus, A. G., van IJzendoorn, M. H. & Pellegrini, A. D. (1995). Joint book reading
makes for success in learning to read: A meta-analysis on intergenerational
transmission of literacy. Review of Educational Research, 65, 1-21.
Ravid, D. & Tolhinsky, L. (2002). Devekoping linguistic literacy: A comprehensive
model. Journal of Child language, 29. 419-448.
Scarborough, H. S. & Dobrich, W. (1994). On the efficiency of reading to preschoolers.
Developmental Review, 14, 245-302.
Sénéchal, M., LeFevre, J., Thomas, E. M. & Daley, K. E. (1998). Differential effects
of home literacy experiences on development of oral and written language. Reading
Research Quaterly, 33, 96-116.
Vacca, J. A., Vacca, R. T. & Gove, M. K. (1995). Reading and learning to read (3rd
Ed.). N Y: Harper Collins College Publishers.
Vervaeke, S. L., McNamara, J. K. & Scissons, M. (2007). Kindergarten screening
for reading disabilities. Journal of Applied Research on Learning 1(1), Article 5,
April 2007.
_8_2014.indd 151
16/12/2014 7:20