ספר האכיפה בעיר ללא אלימות
כתיבה ועריכה:
איתמר שוורץ ,מנהל תחום אכיפה' ,עיר ללא אלימות' ,המשרד
לביטחון הפנים
ד"ר ימית אלפסי ,מנהלת התחום המקצועי' ,עיר ללא אלימות',
המשרד לביטחון הפנים
אריאל כדורי ,מנהל תחום מדידה והערכה' ,עיר ללא אלימות',
המשרד לביטחון הפנים
הילה מזון ,תחום המידע הגיאוגרפי ,מחלקת המחקר ,המשרד
לביטחון הפנים
עיצוב גרפי:
ניצן קרביץ' ,עיר ללא אלימות' ,המשרד לביטחון הפנים
הוצאה לאור' -עיר ללא אלימות'
דפוס :ברק אור
ירושלים -נובמבר 4102
1
תוכן עניינים
.1פתח דבר
.2תפיסת האכיפה
עקרון -1שותפות המשטרה-רשות מקומית וקהילה
עקרון -2מוכוונות לתחושת הביטחון האישי
עקרון -3שימוש בכלים קהילתיים למשימות
משטרתיות
.3תכניות ליבה
oהגברת נוכחות גורמי אכיפה וסוכניהם
oמוקד רואה
oמניעה מצבית ויצירת סביבה דוחת פשיעה
oצמצום פשיעה במועדים ובזירות נבחרים
oמודלים לאכיפת תופעות ייחודיות
oפעולות מניעה וחיבור משטרה-קהילה
oגיוס תושבים
.4פעולות ליבה
oפורום אכיפה
oעקרונות שיתוף פעולה עם משטרת ישראל
.5תכניות בתחום האכיפה
המוקד הרואה
oהשיטור המשולב
oסיירת הורים
oנאמני ביטחון בקהילה
oסייר אכיפה
oכוח מניעה
oמודל קירור זירות חמות באמצעים
קהילתיים
.6מדידה וההערכה באכיפה
.2מחקר אפקטיביות מצלמות
2
3
4
5
6
11
14
21
21
21
25
22
33
41
42
46
51
53
2
פתח דבר
תכנית 'עיר ללא אלימות' עברה בשנים האחרונות כברת דרך משמעותית ,והכתה
שורשים בכ 021-יישובים בעלי כל גוון חברתי ,כלכלי ותרבותי המצוי במדינת ישראל.
אלה אפשרו את הרחבתה וביסוסה של תורת העבודה בתחום האכיפה ,המהווה יסוד
מרכזי בתכנית 'עיר ללא אלימות' .יישומו של תחום האכיפה בצורה איכותית
ומתמשכת הוא הציר המרכזי עליו נשענת התכנית בדרכה לעבר המטרות שלשמן
הוקמה – צמצום אלימות ופשיעה והגברת תחושת הביטחון של תושבי ישראל.
מקורם של תורת העבודה המוצגת בחוברת זו ושל כלל הידע המצוי כיום במטה
תכנית 'עיר ללא אלימות' אינו נשען על איש מחקר ,מומחה החיצוני ,או מפקד בכיר
בשורות המשטרה .מקורו של הידע בחוברת אף אינו מבוסס על הניסיון הנצבר
ביישוב אחד ויחיד ,שקברניטיו ושוטריו מצטיינים בסיפוק מעני ביטחון אישי
לתושבים.
תורת העבודה של תחום האכיפה ב'עיר ללא אלימות' הלכה ונרקמה בשנים
האחרונות הודות לתהליך של היכרות עם תכניות שהניסיון המצטבר ביישומן
בעשרות יישובים במדינת י שראל אפשר להכתירן כ"תכניות ליבה" ,או אם תרצו
"פרקטיקות מבטיחות" .ייחודן של תכניות אלה הוא בעדות של אנשים המצויים
מתוקף תפקידם בשדה האמיתי ,על יכולתן לבלום ,לצמצם ולמנוע אלימות ופשיעה.
עדויות אלה שמקורן בשטח והניסיון המצטבר בתחום ,חברו לגישות שמקורן
בקרימי נולוגיה ,לממצאי מחקרים על ניסיונות מוצלחים בעולם ,והחשוב לא פחות,
למדיניות ולסדרי העדיפויות של מקבלי ההחלטות במשרד לביטחון פנים וברשויות
המקומיות.
כעת ,לאחר עבודה מאומצת ומתמשכת ,תוכלו למצוא בחוברת זו את אותם מענים
שזוהו ,נוצרו ושופרו בשנים האחרונות .החוברת מכילה עקרונות פעולה ,מודלים
מוצלחים ,מענים נקודתיים ומערכי התארגנות יישובית המהווים תשתית ארוכת
טווח .כל אלה מתוארים בחוברת בשפה המאפשרת לאנשים המצויים בחזית העשייה
ביישובים ליהנות מהידע הקיים וליישמו ביתר קלות.
אני מאמין כי למידה משותפת של כולנו ומחויבותנו למאמץ בלתי מתפשר יאפשרו
בשנים הבאות לקטוף הישגים נאים בתחום איכות החיים והביטחון האישי של
תושבי ישראל.
דני שחר מנהל על"א והשיטור העירוני
תפיסת האכיפה
3
רקע:
אחד מחמשת תחומי ליבת העיסוק של תכנית "עיר ללא אלימות" הוא תחום
האכיפה.
להלן פירוט תחום האכיפה תוך מתן דגש על תרומו להשגת יעדי תכנית "עיר
ללא אלימות".
תתי פרקים של תפיסת האכיפה:
.1מטרות תחום האכיפה
.2עקרונות העבודה של תחום האכיפה:
מכוונות לתחושת ביטחון ולמענה לבעיות המטרידות את הקהילה
שותפות משטרה – רשות מקומית וקהילה
שימוש בכלים קהילתיים במשימות משטרתיות
.3יעדי תחום האכיפה
.4תכניות ליבה
הגברת נוכחות גורמי אכיפה וסוכניהם
מוקד רואה
אמצעים למניעה מצבית ויצירת סביבה דוחת פשיעה
צמצום פשיעה במועדים וזירות נבחרות :קירור מועדים וקירור
נקודות
פעולות מניעה וחיבור משטרה – קהילה
מודלים לאכיפת תופעות ייחודיות
גיוס תושבים
.5פעולות ליבה
פורום אכיפה
.6תפקידו של מנהל תכנית "עיר ללא אלימות" ביישוב במסגרת תחום
האכיפה.
' .2עיר ללא אלימות' במטה הארצי של מ"י.
מטרות תחום האכיפה
.1
.2
צמצום פשיעה והתנהגויות אנטי-חברתיות ביישוב.
הגברת תחושת הביטחון של התושב.
עקרונות
4
עיקרון :1שותפות משטרה – רשות מקומית וקהילה
בדומה לתכניות אחרות בעולם המערבי שתכליתן הגברת הביטחון של התושב
community policing, community safety, safer city, urban security:
( ,)Gilling, 2001; Hughes & Row, 2007; Lucianetti, 2011תחום
האכיפה ב'עיר ללא אלימות' מהווה ביטוי לעיקרון "המשילות" ולהגדלת
האחריות המוטלת על השלטון המקומי בדאגה לביטחון התושב .הגדלת חלקן
של הרשות המקומית והקהילה במאבק בפשיעה ,נעשה באמצעות הרחבת
השותפות בין המשטרה לרשות מקומית וקהילה.
שותפות זו מבוססת על ההנחה כי פשיעה היא תוצר של גורמים חברתיים
וסביבתיים ( )Homel, 2005שההשפעה על חלק גדול מהם אינה מצויה בטווח
היכולות של המשטרה אלא בטווח היכולות והאחריות של גורמים אחרים
(.)Gilling, 2005; Scott, 2005
שותפות משטרה – רשות מקומית וקהילה באה לידי ביטוי ב:
שיח משותף על סדרי העדיפויות של מאמצי האכיפה ביישוב ( Scott,
.0
.)2005השותפות מייצרת שיח דרכו עולה מודעות המשטרה לאופן בו
הרשות המקומית וקהילה תופסות ומגדירות את הבעיות והאיומים על
ביטחון התושבים.
השיח המשותף מייצר תמונה אותנטית ,מעמיקה ומקיפה יותר של
.4
אלימות ופשיעה ביישוב ,במבוסס על מידע המצוי בידי גורמים ברשות
המקומית ובקהילה (היקף נשירה ,היקף הוצאות בגין נזקי ונדליזם,
תלונות למוקד העירוני ועוד).
שותפות הקהילה באחריות על צמצום ומניעה של אלימות ופשיעה
.3
( .)Scott, 2005שותפות זו באה לידי ביטוי בהגברת המעורבות של
ההנהגה היישובית בחשיפה למידע על פשיעה (בהתאם למגבלות החוק)
ובמעורבות ביצירת תכנית יישובית להתמודדות עם התופעות (בעיקרן
תופעות הנוגעות לאיכות חיים של תושבים) .בנוסף ,באה לידי ביטוי
האחריות המשותפת בפעולות המבוססות לא רק על אסטרטגיות
אכיפה מסורתיות (כמו סיור ,מעצרים) ,אלא גם על הקצאה וניוד של
משאבים קהילתיים ,תיאום בין פעולות משטרה לקהילה ,רתימה של
מתנדבים ושימוש בכלים קהילתיים נוספים המגבירים את
האפקטיביות של הפעולה המשטרתית (ראה הרחבה עיקרון .)3
5
'עיר ללא אלי מות' מאפשרת את השותפות הזו באמצעות מיסודם של
מנגנונים ואמצעים לקשר רציף ופעילות מתואמת בין גורמי אכיפה לגורמי
רשות וקהילה (ראה פעולות ליבה – פורום אכיפה) ,כמו גם משאבים
המאפשרים לתרגם השותפות הזו לפעולה משותפת ומתואמת (ראה תכניות
ליבה).
עיקרון :2מכוונות לתחושת ביטחון ומתן מענה לבעיות המטרידות את
הקהילה
נמצא כי צמצום פשיעה לא נקשר באופן ישיר לעלייה בתחושת הביטחון של
התושב וכי אין קשר לינארי ועקבי בין פשיעה לבין תחושת ביטחון
(.)Carvalho & Lewis, 2003; Dittons & Innes, 2005; Spelman, 2004
לעומת זאת ,נמצא כי תחושת הביטחון של התושב מושפעת לטובה מתפיסת
היכולת של הרשויות לספק מענים למה שהתושב תופס כמאיים על בטחונו
ומצמצום של רמזים לקיומם של איומים על ביטחונו.
פעילות תחום האכיפה ב'עיר ללא אלימות' נועדה להוות מסגרת קהילתית,
מוגדרת ויציבה המאפשרת שיח עם הרשות המקומית והקהילה על מנת
ללמוד על האיומים על תחושת הביטחון של התושבים ועל האופן בו הם
תופסים את בעיית האלימות והפשיעה ביישוביהם.
יתרה מכך ,כאשר פעילות האכיפה מכוונת לצמצום תופעות אלימות ופשיעה
שזוהו על ידי הקהילה ,היא יכולה לזכות בלגיטימציה קהילתית המקדמת את
האפקטיביות שלה (.)Kappeler & Gaines, 2011
בספרות ניתן לאתר בסיס לשלוש אסטרטגיות אפשריות המכוונות להגברת
תחושת הביטחון של התושב:
פעולות למאבק ב"סממנים" של אי סדר חברתי (כדוגמת הזנחה ונזקי
ונדליזם) ,ובהתנהגויות אנטי – חברתיות (גם אם אינן מוגדרות כעבירה על
החוק) (.)Brunton-Smith, 2011; Smith & Strugis, 2011
פעולות המייצרות הזדמנויות להשפיע על המצב ולעבור ממצב של חוסר
אונים המעצים את תחושת הפחד למצב של תפיסת היכולת לפעול ולשנות
(; Ohmer, Warner & Beck, 2010אנטונובסקי )0191 ,באמצעות
השתתפות ותרומה למאבק באלימות ובפשיעה.
פעולות להגברת המודעות של התושב למאמץ להפיכת הקהילה בטוחה,
ובפרט חשיפת התושב לפעילות המשטרה ולפעולתם של גורמים אחרים
הרשות המקומית (.)Bowers & Johnson, 2005; Ditton & Innes, 2005
6
היכולת ליישם ולהקצות משאבים לשלושת אסטרטגיות אלה ,נמצאת
לעיתים ,בידי גורמים קהילתיים ורשותיים ש'עיר ללא אלימות' מסוגלת
לרתום ולהפעיל.
עיקרון :3שימוש בכלים קהילתיים למשימות משטרתיות
לקהילה ולרשות המקומית ישנה אחריות על הגברת תחושת הביטחון של
התושב וחלק במאמץ לצמצום הפשיעה והאלימות (.)Gilling, 2005
בהתאם ,לרשות המקומית יש את היכולת ואת המנדט להשלים את מאמצי
המשטרה באמצעות "סל" כלים קהילתיים:
מניעה מצבית והתערבות המכוונת לשינוי הסביבה הפיזית
שינוי אופי הסביבה והרכב האוכלוסייה הפוקדת אותה
ביטוי של לגיטימציה קהילתית לפעילות המשטרה
חקיקת עזר
רצף בין גורמי אכיפה ,מניעה וטיפול
מניעה ומתן אלטרנטיבות
הרחבת מידע בהתבסס על מקורות קהילתיים
גיוס קהילה :פעילים ומתנדבים
מניעה מצבית והתערבות פיזית בסביבה:
2
רתימת אגפי שפ"ע /תפעול לטובת התערבויות בסביבה הפיזית שיש ביכולתן
למנוע פשיעה באמצעות צמצום הזדמנויות וחיזוק התפיסה כי מדובר
בקהילה שאינה סובלנית להתנהגויות אנטי חברתיות .פעולות כגון :גיזום,
תאורה ,יצירת מרחבים המזמינים אוכלוסייה נורמטיבית והגברת
ההזדמנויות לי צירת צפייה טבעית ופיקוח בלתי פורמאלי ,תורמות ליצירתה
של סביבה הדוחה פשיעה.
שינוי אופי הזירה והרכב האוכלוסייה הפוקדת אותה:
ביכולתה של הרשות המקומית ליזום "העתקה" של פעילויות קהילתיות
נורמטיביות (כדוגמת סדנאות הורים ,מפגשי אנשי מקצוע ,מגרשי ספורט
פעילים ,ופעילות פנאי לנוער) ,במקומות המהווים מוקד לפעילות אנטי-
חברתית .כך ,מוגבר הפיקוח הבלתי פורמאלי במרחבים ציבוריים בהם יש
צורך בהתערבות.
לגיטימציה קהילתית לפעילות המשטרה:
פעילות משטרה ,הופכת לאפקטיבית ו"חלקה" יותר כאשר מגויסים ההנהגה
ואנשי המפתח של היישוב ,לתמוך בפעילות ולהעביר לקהילה מסר של
מעורבות במהלך ואף הובלה שלו .פעילות משטרה יכולה להיות מלווה
בהסברה לקהילה ,בחלוקת מידע ובפעולות שנועדו להעביר מסר לפיו
ההנהגה והקהילה תומכים ומגבים את המהלך המשטרתי.
חקיקה:
רשות מקומית יכולה ליזום חקיקת חוקי עזר המקלים על אכיפה וצמצום
התופעה הפוגעת בביטחון התושב ובאיכות החיים בקהילה.
רצף בין גורמי אכיפה ,מניעה וטיפול:
נוכחות משטרתית ותגובה אכיפתית מהוות לעיתים טיפול בסימפטום בלבד.
לעיתים קרובות ,ישנן בעיות שניתן לטפל טוב יותר בשורשן כאשר נוצר
חיבור בין גורמי מניעה וטיפול בקהילה (כדוגמת עובדי קידום נוער ,רווחה,
קליטה) לבין גורמי אכיפה .הרצף יכול לבוא לידי ביטוי בהעברת מידע
רלוונטי ועידוד הפניית צעירים המאותרים על ידי גורמי אכיפה לגורמים
אחרים בקהילה .הרצף יכול לבוא לידי ביטוי בגיוס גורמים המסוגלים למונע
הסלמה של תופעות (לדוגמת מרכזי גישור בקהילה).
מניעה ומתן אלטרנטיבות:
3
מיקוד המאמץ בצמצום פשיעה הופך לאפקטיבי יותר ,כאשר הוא מתרחש
במקביל ליצירה של אלטרנטיבות חיוביות לקהל היעד בזירה הבעייתית או
להתנהגות אותה רוצים למגר .תחום הפנאי בעיר ללא אלימות וגורמים
קהילתיים נוספים העוסקים בפעילות נוער יכולים להציע לבני נוער מגוון
פעילויות חיוביות המהוות חלופה להתנהגות מסוכנת ולא חוקית.
הרחבת המידע על התופעה באמצעות שיתוף גורמי קהילה:
במקרים בהם מדובר בתופעה שההתמודדות עמה יכולה להפוך אפקטיבית
יותר באמצעות מידע נוסף ,ניתן לבצע פעולות שונות להגברת מקורות המידע
שמקורם בגורמים בקהילה.
ניתן ליזום ולתקצב קמפיינים לעידוד דיווח ו"קווים חמים" שיאפשרו
לתושבים למסור יותר מידע.
במקביל ,אפשר לאתר בקהילה נוכחות קבועה של תושבים במתחם הנקודה
החמה ,העשויים להיחשף למידע .ניתן לרתום את אותם תושבים בצורה
שיטתית לטובת איסוף מידע ודיווח (לדוג' עובדי משמרות הממתינים בשעות
קבועות בלילה לאיסוף ההסעה).
גיוס קהילה :פעילים ומתנדבים
ניתן להגביר את האפקטיביות של פעילות האכיפה באמצעות הפעלת ערוצים
שונים בהם תושבים יכולים להתגייס למאמץ :סיירת הורים ,מתנדבים
לליווי קשישים ,סיירת אופניים ,פעולות לעידוד דיווח של תושבים ,ומודלים
קהילתיים נוספים.
'עיר ללא אלימות' מאפשרת הקצאת
משאבים לפעולות אלה ,כמו גם רתימה שיטתית של כלל הגורמים ברשות
המקומית הרלוונטיים ליישום הכלים הקהילתיים.
יעדי תחום האכיפה
9
.0צמצום פשיעה ועבירות איכות חיים* .
.4צמצום השלכות הפשיעה על הרשות המקומית **
.3צמצום פשיעה במוקדים ("נקודות חמות") נבחרים ,במועדים נבחרים
(כדוגמת קיץ) ,וסביב תופעות נבחרות ,בהשוואה לשנה /שנים קודמות**** .
* שיעור הצמצום וסוגי העבירות יוגדרו בהתאם לצרכי ומאפייני היישוב.
** למשל ,שיעור הוצאות על נזקי הוונדליזם ,פניות למוקד עירוני ,בהתאם
לתכנית העבודה היישובית.
*** שיעור העלייה (כמו גם האפשרות להגדרת עבירות איכות חיים נוספות)
יוגדרו בהתאם לצרכי ומאפייני היישוב.
**** בהתאם לשירותים הקיימים בעיר ולתכנית העבודה היישובית.
11
תכניות ליבה
הגברת נוכחות גורמי אכיפה וסוכניהם
.0
.4
.3
.2
.5
מטרות התכנית:
הגברת הנראות והחשיפה של התושב לגורמי אכיפה ביישוב
הקטנת זמן התגובה לפניות התושב
צמצום עבריינות ועבירות איכות חיים ,בפרט
צמצום ההוצאות על נזקי ונדליזם או צמצום בהתנהגויות שזוהו על ידי גורמי
רשות וקהילה כפוגעים בתחושת הביטחון.
הגדלת חשיפה ודיווח על עבירות.
תיאור התכנית:
הגברת נוכחות גורמי אכיפה ביישוב ,באמצעות פעולה סדירה של גורמי
אכיפה ,ו /או עובדי רשות מקומית ומתנדבים ,המתואמים עם
המשטרה.
ניתן להפעיל את התכנית באמצעות רצף של תכניות ,החל מתכניות כמו
"שיטור משולב" בהן נראות המשטרה בולטות ,ועד למודלים בהם
הנוכחות היא של מתנדב או עובד רשות ,המקושר לגורמי אכיפה ומייצג
אותם בנוכחותו.
גורמי האכיפה ו /או סוכניהם יסיירו בזירות שזוהו על ידי המשטרה
והקהילה כזירות המאופיינות בריבוי פשיעה ופגיעה בתחושת הביטחון
של התושב ,על מנת לייצר נוכחות מרתיעה ומונעת ,לאתר תופעות
ולהפנות את המידע למשטרה ולגורמים נוספים בקהילה.
האחריות העליונה למתן מענה לתופעות עבריינות היא של משטרת
ישראל .רצף הכוחות השונים יוכל לאתר ,להזעיק ולהפנות את הכוחות
למוקדים השונים ,בהתאם למהות הפניות המתקבלות מהתושבים
ומהות המידע הקיים על הצורך .באופן זה ,יווסתו המשאבים
משטרתיים ,הקהילתיים והמשאבים המשותפים לטובת המשימות
השונות.
ניתן להתאים את המודל למאפייני התיישבות :עיר גדולה ,מגזר כפרי,
שכונות חרדיות ועוד.
11
מוקד רואה
מטרות עיקריות
.0צמצום פשיעה והוצאות על נזקי ונדליזם במוקדים
המצולמים.
.4הגברת יכולת החשיפה והפענוח של עבירות ביישוב.
תיאור התכנית
ביישובים בהם פועלת התכנית יתבצע מיפוי של הזירות "הרגישות"
לפשיעה ותוכן תכנית עירונית כוללת להצבת מצלמות ותשתית
מותאמת לקליטה ועיבוד של המידע.
הזירות בהן יוצבו המצלמות יקבעו בהתבסס על הערכת צרכים
משותפת של המשטרה וגורמי הרשות המקומית.
המידע ייאסף וייבדק בכפוף לנהלים ולחוקי משרד המשפטים בדבר
שמירה על פרטיות ,אבטחת מידע ,יידוע הציבור ,וסוגיות נוספות.
הצבת המצלמות תלווה בהסברה ובהצבת שלטים המודיעים על מיקום
המצלמות.
יתבצע מיפוי של כוחות התגובה השונים ביישוב ,תוך שימת דגש על
מיצוי משאבים וגיוס של כוחות קהילתיים ,לצד כוחות אכיפתיים
(סוכני אכיפה ,סיירת הורים ,עובדי נוער ,ועוד).
מניעה מצבית ויצירת סביבה דוחת פשיעה
מטרות התכנית
הסרת מפגעים ויצירת תנאים סביבתיים דוחי פשיעה
ומגבירי סיכויי העבריין להיתפס.
תיאור התכנית
הפעלת מכלול התערבויות* הממוקדות בסביבה
הפיזית ,מתוך מטרה להקשות על העבריין לבצע את
זממו ולייצר סביבה בה ההזדמנויות מצומצמות
והחשיפה והזיהוי של פעילות אנטי-חברתית קלה.
12
בכללן של התערבויות אלה :גיזום ,תאורה ,גידור ויצירת מתחמים סגורים
ומפוקחים.
*סיוע במימון התערבויות בסביבה הפיזית שהינן בתחום אחריותה של הרשות
המקומית ,יינתן רק ביישובים באשכולות למ"ס נמוכים ו /או יישובים בהם
קיים קושי מוכח.
צמצום פשיעה במועדים ,וזירות נבחרות :היערכות קיץ וחופשות ,וקירור
נקודות חמות
מטרות התכנית:
.0צמצום פשיעה והשלכותיה על הקהילה במוקדי זמן ומרחב שזוהו על
ידי משטרת ישראל.
.4יצירת תכנית תקיפה הכוללת בתוכה פעולות ואמצעים משטרתיים
לצד קהילתיים.
תיאור התכנית:
בהתבסס על נתוני משטרת ישראל ניתן לזהות "נקודות חמות"
המהוות מתחמים גיאוגרפיים בהם קיים ריכוז פשיעה ואירועי פגיעה
באיכות החיים של התושב ,וכן מועדים המהווים מוקד להתנהגות
עבריינית ,כדוגמת חופשת הקיץ.
במסגרת פורום אכיפה תיבנה תכנית המאפשרת אפיון של הבעיה על
היבטיה המשטרתיים והקהילתיים ,כמו גם מיפוי של המשאבים
המשטרתיים והקהילתיים שניתן לרתום לצורך צמצום הפשיעה
במתחם או במועד הנבחר.
לצד הכלים המשטרתיים המסורתיים (איסוף מודיעין ,סיור ,מעצרים
וכיו"ב) יעשה שימוש בסל כלים קהילתיים (ראה הרחבה בעיקרון )3
הכוללים בתוכם :מניעה מצבית ,הסברה ,מתן חלופות ,לגיטימציה
קהילתית ,חקיקת עזר ועוד.
מודלים לאכיפת תופעות ייחודיות
מטרות התכנית
ייזום פעולות ,מבצעי אכיפה ותכניות נקודתיות לצמצום תופעת פשיעה
ייחודית.
13
תיאור התכנית
זיהוי של תופעות פשיעה ייחודיות ליישוב או לקבוצות אוכלוסיה
ייחודיות ,כדוגמת :ירי בחתונות ,השתוללות טרקטורונים ,נהיגה בשכרות,
ונדליזם במוסדות ציבור במגזר הבדואי ,חופים ,קליטת אוטובוס בעיר
תיירותית וכיו"ב.
הקצאת משאבים לפעולה נקודתית ,תחומה בזמן.
משאבי 'עיר ללא אלימות' יוכלו לסייע ברכישה או השכרה של אמצעי
אכיפה ,פרסום ,הפיכת מקום למתחם מפוקח ,ופעולות קהילתיות נוספות
המהוות חלק מתכנית התקיפה.
פעולות מניעה וחיבור משטרה -קהילה
מטרות התכנית
.0ייזום פעולות ותכניות המקדמות תפיסה חיובית של תושבים את
המשטרה.
.4קידום פעולות בהן מעורבת המשטרה בפעילות חינוך ,פנאי ורווחה.
תיאור התכנית
הפעלת מודלים ופעולות חד פעמיות ומתמשכות ,בהן משתלבת המשטרה
בפעילות חינוך ,רווחה ופנאי ביישוב ,בכללן:
פעילויות הסברה בהן המשטרה מלמדת תושבים ובכללם ,תלמידים ,על
משמעויות החוק או חושפת אותם לאמצעים בהם יוכלו להבטיח את
ביטחונם וביטחון רכושם.
פעילות המאפשרות לילדים ,בני נוער וקבוצות אוכלוסייה נוספות לחוות
קשר חיובי למשטרה.
תכניות המשלבות בין משטרה לבין גורמי חינוך וטיפול לצורך שיקום נוער
עובר חוק (כדוגמת מיל"ה) .במסגרת תכנית זו מתבצע קשר בין המשטרה
לבין שירות מבחן ומערכות הרווחה וקידום הנוער ביישובים ,לצורך גיוס
נערים ובניית תכנית קהילתית מתמשכת.
גיוס תושבים
מטרות התכנית
.0ייזום פעולות לגיוס תושבים ומתנדבים.
.4הפעלת מיזמים התנדבותיים שנועדו לאפשר לתושב להשתתף
במאמץ האכיפתי.
14
.3הגברת הדיווח למשטרה ולרשות המקומית על תופעות ]שיעה
והתנהגות אנטי חברתית.
תיאור התכנית
באמצעות פעולות המתבצעות במסגרת תחומי ליבה אחרים של תכנית 'עיר
ללא אלימות' (רווחה ,הקשר קהילתית) יתבצעו פעולות לגיוס תושבים
המעוניינים לקחת חלק במאמץ להפיכת היישוב לבטוח יותר.
התושבים המגויסים יקבלו הכשרה ,אמצעים ,ליווי ותמיכה במהלך
ההתנדבות.
בהתאם למאפייני היישוב וצרכיו ניתן ליצור תכניות וערוצים שונים
לרתימת התושב להגברת הביטחון ביישוב ,החל מתכניות המצריכות
מעורבות אינטנסיבית של התושב ויכולות גבוהות ,וכלה בפעולות
נקודתיות המצריכות רמת מחויבות נמוכה יותר.
באמצעות פעולות הסברה ויצירת אמצעים לדיווח (כדוגמת קווים חמים)
תועלה מודעות התושב לערוצי הדיווח ולדרכים בהם הוא יוכל לתרום
למאמץ.
פעולות ליבה
פורום האכיפה
פורום האכיפה הוא פורום בראשות מפקד תחנת המשטרה אשר
מתכנס אחת לחודש וחצי ותפקידו לתכלל ולקבוע מדיניות בתחום
תכניות ופעולות האכיפה ברמת הרשות והתחנה.
מטרות הפורום:
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
מיפוי הפערים הרשותיים בתחום האכיפה.
בניה ,יישום ובקרה אחר תכנית העבודה השנתית של תחום
האכיפה.
העלאת פערים ובעיות ,הפקת משמעויות ובחירת דרכי פעולה.
עדכון כלל הגורמים בביצוע פעילות האכיפה המשטרתית
והאזרחית המתבצעת והמתוכננת ברשות.
שיתוף כלל הגורמים בנתונים בדבר אלימות/ונדליזם.
העברת מידע לצורך המשך טיפול של גורמי הרווחה/חינוך
כולל קביעת מדיניות בנושא הסנכרון בין התחומים השונים.
הגדרת אופן ומדרג ההפעלה של גורמי האכיפה האופרטיביים.
15
.8הקמת קבוצות עבודה ממוקדות נושא.
.9הכוונה ומיקוד פעילות השיטור
העירוני (במקומות בהם הוא פועל).
עקרונות:
.1
.2
.3
.4
.5
שמירה על שקיפות
התהליכים בפני חברי
הפורום.
שיתוף פעולה והעברת
מידע בין הגורמים
השונים.
מעקב אחר ביצוע החלטות
קודמות.
בחינה של דרכי הפעולה הנבחרות ,יישום והפקת
לקחים.
מיקוד הדיון לאור בעיות מרכזיות.
משתתפי הפורום:
מפקד התחנה – יו"ר הפורום (כאשר התחנה מתכללת מס'
רשויות -אפשרי קצין מהתחנה)
קב"ט הרשות
מנהל המוקד העירוני (ומנהל המוקד הרואה באם קיים).
מנהל תכנית עיר ללא אלימות ברשות
יו"ר וועדת הרווחה או נציגו
יו"ר וועדת החינוך או נציגו
יו"ר וועדת הפנאי או נציגו
נציג אגף שפ"ע
רכז סיירת ההורים
מפקד יחידת השיטור העירוני
מפקד יחידת האכיפה
אפשריים :נציג שיטור משולב ,נציג וועד הורים ,ק .נוער .
16
סדר יום הפורום:
כללי:
מרכז פורום האכיפה הינו מנהל התכנית ברשות .באחריותו
לסכם את הדיון ,לעקוב ולבקר אחר ביצוע ההחלטות ולהציג
סטטוס ביצוען בפורום הבא .מנהל תכנית עיר ללא אלימות
ברשות יקיים ישיבה מקדימה בהשתתפות מפקד התחנה
ומנכ"ל הרשות לקביעת נושאי הדיון בפורום האכיפה.
נושא הדיון שייקבע יופץ למשתתפים לפני הדיון ולפיו הם
יתבקשו למקד את התייחסותם.
כל הנתונים יוצגו בהתייחס לנושא המרכזי של הדיון (לדוגמא-
אלימות בבתי ספר ,אלימות בהסעות ,היערכות לחופשת פסח
וכו').
א.
.1
.2
משטרת ישראל:
הצגת נתוני סל הפשיעה (כולל סל פשיעות נוער).
הצגת מוקדי אלימות כולל התייחסות לזירות חמות (נתונים
פשיעה ואלימות)
סטטוס טיפול באירועים מפורום אכיפה קודם (אירועי
אלימות ,פתיחת תיקים וכו').
הצגת מבצעי אכיפה.
הצגת פערים ובעיות.
הצגת פעילות השיטור העירוני ויחידת האכיפה
קב"ט:
הצגת נתונים בתחום השיטור המשולב ,פיקוח עירוני וכו'.
הצגת סטטוס הפרויקט הטכנולוגי.
הצגת פערים מבצעיים.
מנהל המוקד העירוני:
הצגת נתוני פנייה למוקד בפילוח (ונדליזם ,הקמות רעש ,וכו').
הצגת נתונים בנוגע למיקומי הדיווחים.
אירועים חריגים.
הצגת פערים מבצעיים.
רכז סיירת ההורים
הצגת פעילות הסיירת מאז הפורום האחרון.
.3
.4
.5
.6
ב.
.1
.2
.3
ג.
.1
.2
.3
.4
ד.
.1
12
.2
.3
ה.
.1
.2
ו.
.1
.2
ז.
.1
ח.
ט.
הצגת אירועים חריגים בדגש על העברת מידע ועדכון גורמי
הרווחה/חינוך.
הצגת פערים מבצעיים ואחרים.
מנהל אגף שפ"ע:
הצגת נתוני ונדליזם בהתייחס למיקומים ,תאריכים ושעות.
העלאת הצעות והצגת פערים.
נציג וועדת החינוך :
הצגת אירועי אלימות /ונדליזם ברחבי בתי הספר.
העלאת הצעות והצגת פערים.
נציג אגף הרווחה:
הצגת מקרי טיפול באירועי אלימות שהגיעו לטיפול רווחה
(הפניה מסיירת הורים ,משטרה וכו').
נציג וועדת הפנאי
.1הצגת תכניות ופעילויות פנאי לפי חתכי גילאים.
.2הצגת פערים.
דיון:
.1ריכוז הפערים המבצעיים שהועלו על ידי המשתתפים.
.2שיתוף פעולה והעברת מידע בין הגורמים.
.3הצעת דרכי פעולה להתמודדות עם הפערים המבצעיים.
.4בחירת דרכי הפעולה הרצויות.
.5הפקת משמעויות –כ"א ,תקציב ,תקורות נוספות.
.6קביעת לו"ז ודרכי עבודה לצורך ביצוע הפעולות.
י .תפוקות אפשריות מפורום האכיפה:
.1
.2
.3
.4
מהמידע
והנתונים
הפקת משמעויות
שהתקבלו.
קביעת נהלים ותהליכי עבודה.
יישום לקחים.
פיתוח דרכי התמודדות חדשות ומשותפות
לתופעות המזוהות ברשות.
יא .מדידה והערכה:
.1המדידה והערכה של פורום האכיפה תתבצע בשיתוף של תחום
מדידה והערכה של על"א ומדור שותפויות במ"י.
13
.4המדידה תתבצע לכל אורך השנה ומטרתה לוודא ביצוע
אפקטיבי של פורום האכיפה בהיבט קיומו,
תכנית העבודה ויישומה ותהליכי העבודה אותם אמור לייצר
הפורום.
תרשים -תהליך העבודה בפורום האכיפה
19
תפקידו של מנהל תכנית "עיר ללא אלימות" ביישוב במסגרת תחום האכיפה
מנהל 'עיר ללא אלימות' ,מסייע למת"ח בכינוס הפורום ובגיוס שותפים
נוספים מהרשות המקומית ומהקהילה ,בהתאם לצרכים העולים בפורום.
מנהל 'עיר ללא אלימות' שותף להחלטה על הסוגיות שיועלו בפורום
האכיפה.
מנהל 'עיר ללא אלימות' אחראי על עדכון פורום אכיפה בצרכים
הרלוונטיים לתחום ,העולים במסגרת ועדות אחרות של 'עיר ללא אלימות'
המתכנסות ביישוב.
מנהל "עיר ללא אלימות" מוביל את המהלכים הנדרשים לחיבור בין
הגורמים הקהילתיים הנוספים השותפים בתכנית "עיר ללא אלימות"
(חינוך ,רווחה ,פנאי ,קהילה).
מנהל 'עיר ללא אלימות' אחראי על הקצאת המשאבים והמעקב אחר
הפעולות הקהילתיות והרשותיות המוגדרות בתכניות העבודה שיוצר
הפורום ,בכללן תכניות שנועדו לייצר "נראות" של פעולות האכיפה
ומודעות הציבור לנעשה בתחום זה.
מנהל 'עיר ללא אלימות' אחראי על הובלה של תכניות לרתימת התושב
למאמץ ,החל מתכניות להגברת דיווח וכלה בתכניות המגייסות תושיבם
לקחת חלק פעיל יותר במאבק.
21
עיר ללא אלימות במשטרת ישראל
עקרונות שיתוף הפעולה עם משטרת ישראל:
.0התכנית משתלבת עם מטרות ויעדי משטרת
ישראל .שיתוף פעולה בין המשטרה לרשות
המקומית וגורמים בקהילה מייצר מפגש
אינטרסים וריכוז מאמץ משותף ,להעלאת
איכות החיים והביטחון האישי ,כאשר כל
גורם מביא עימו את יתרונותיו היחסיים
ויכולותיו.
.4משטרת ישראל ,באמצעות מפקדיה ( מפקדי תחנות/ממ"רים – במשטרה
ה"כחולה" ומפקדי מפקדות כפריות במג"ב) אחראית להובלת תחום
האכיפה בכל רשות ויישום עקרונות התכנית בתחום זה ,לשם השגת יעדי
הארגון והשפעה על רמת האלימות והפשיעה ברשות.
.3הובלת תכנית "עיר ללא אלימות במ"י מרוכזת על ידי ראש אגף
המבצעים ,באמצעות מדור שותפויות.
.2סמפכ"ל מ"י ,בנוסף להיותו שותף בוועדת ההיגוי הלאומית של התכנית,
מוביל את וועדת ההיגוי של משטרת ישראל,
בה משתתפים נציגי המחוזות ומג"ב וכן סגני ראשי האגפים השונים,
משנה ליועמ"ש מ"י ,ראש מנ"ט ,דובר מ"י,
ראש חטיבת ההדרכה ונציגי המשרד לבט"פ.
אחריות מדור שותפויות:
מדור שותפויות במחלקת שיטור קהילתי/אגף המבצעים הינו הגורם
המקצועי במ"י העוסק בין היתר
בהגדרת הצרכים בתחום האכיפה בתכנית ברמה הארצית ובהתאמה
ליעדי הארגון .המדור הוא הגורם המתכלל,
המפקח והמבקר את קיום התכנית בכלל המחוזות/המרחבים
והתחנות ובמג"ב.
המדור שותף בתהליכי פיקוח והתאמת תחום האכיפה בתכנית
למגזרים השונים.
21
פיקוח ובקרה במשטרת – ישראל
.0וועדת אכיפה ,בראשות מ' תחנה/מ' כפרית במג"ב תתקיים אחת
לחודשיים.
.4אחת לרבעון יתקיים סטאטוס מרחבי בראשות מפקד המרחב ואחת
לחציון יתקיים סטאטוס כנ"ל בראשות ס' מ' המחוז/ס' מ' מג"ב –
בהשתתפות נציגי מדור שותפויות ונציגי מטה עיר ללא אלימות
במשרד לבט"פ.
.3מדור שותפויות יקיים פיקוח ובקרה בנושא תחום האכיפה בתכנית –
יקבל תכניות אכיפה מאושרות מרמת המחוז ,יפקח על כינוס וועדות
אכיפה ויישום התכנית אל מול הרשות.
תכניות בתחום האכיפה
המוקד הרואה
.1א .כללי:
המוקד הרואה הוא אחד האמצעים להגברת האפקטיביות של גורמי
האכיפה .ככזה הוא תומך במאמצי האכיפה האופרטיביים ואינו בא
במקומם.
המוקד מהווה חלק מהותי ממאמץ ההרתעה האכיפתי ברשות
ואמון על הפעלת גורמי האכיפה והתגובה האופרטיביים לצורך
מניעה וטיפול (הכלה) באירועי אלימות בשטחים אליהם הוא
צופה.
.1ב .ייעוד המוקד:
להוות מרכז שליטה ובקרה באמצעות מערכת של
מצלמות וחיישנים לאיתור ,מניעה ,טיפול ותחקור אירועי
אלימות ופשיעה במרחב הציבורי ברשות המקומית.
.1ג .מטרות המוקד:
.0בקרה על מוקדי אלימות ,איתור מוקדם והכוונת גורמי
אכיפה לצורך מניעתה.
.4הכוונת כוחות תגובה לטיפול באירועי אלימות.
22
.3
.2
.5
.6
.9
.8
תיעוד עבירות אלימות וונדליזם וסיוע לגורמי האכיפה למיצוי
הדין עם עבריינים.
סיוע לפיקוד על אירוע בשעת חירום.
תיאום בין גורמי האכיפה השונים בשגרה ובחירום.
להוות בסיס לחקירת מתחמים ולהבניית תכנית עבודה.
להוות כתובת לפניות אזרחים בנושא הביטחון האישי ועבירות
'איכות חיים'.
סיוע לשליטה בפעילויות המחייבות תיאום בין גורמי הרשות
המקומית (לדוגמה -אירועים בהם פועלים מדריכי מוגנות,
סיירת הורים ,שיטור משולב ומדריכי פנאי).
.2מודל ההפעלה של המוקד:
.2א .כללי:
המוקד הוא כלי אחד מבין מכלול גורמי האכיפה ביישוב .ככזה ,אין
הוא עומד לבדו אלא זקוק לכוח תגובה על מנת להביא את יתרונותיו
לידי ביטוי בתחום האכיפה .הפעלה נכונה של המוקד ומיצוי יכולותיו
השונות באיתור ,הפעלה והכוונה ,יסייעו להפעלה נכונה וטובה יותר של
כלל מערך האכיפה ולמיצוי יכולות גורמי האכיפה האופרטיביים.
כוח מניעה
פיקוח עירוני
מוקד רואה
סיירת הורים
שיטור משולב/עירוני
נאמני ביטחון
משטרה
23
.2ב .עקרונות להפעלת מוקד רואה:
.0המצלמות יוצבו על פי ה"מצפן" שהוציא המשרד לביטחון
הפנים (קוים מנחים למימוש המערך הטכנולוגי).1
.4המצלמות יפעלו לטובת טיפול בעבירות איכות החיים ועבירות
האלימות.2
.3מנהל המוקד 3יקבע תקן לצפייה במצלמה (למשל -מוקדן
אחד על כל 05מצלמות) ,כך שיינתן מענה סביר לכמות
המצלמות.
.2מנהל המוקד יקבע מצלמות אשר הינן מצלמות "ברזל"
ומצלמות מתחלפות ו/או קופצות באירוע.
.5מנהל המוקד יבנה תכנית סדורה לצפייה במצלמות לפי
54
עקרונות שייקבעו .
.6גורמי האכיפה ברשות (מ"י ,פקחים וכו') יכירו את מיקומי
המצלמות ואת יכולות המערכת וידעו להשתמש בה בכל זמן
נתון.
.9במצלמות שאינן נצפות בשגרה יש להגדיר את גבולות האזורים
שכניסה אליהם ,התגודדות של מס' דמויות מוגדר וכו' מקפיץ
את התמונה.
.8עבודת המוקד אל מול גורמי האכיפה האופרטיביים תעשה על
בסיס תרגול ושפה משותפת.
.1המוקד יעבוד בשיתוף פעולה מלא עם משטרת ישראל.
.01המוקד יאויש על ידי מוקדן/תצפיתן בשעות שינותחו לפי
המיפוי בתחום האכיפה.
.00המוקד יפעל על פי נהלים סדורים ולפי מקרים ותגובות
מוגדרים.
1מתוך אתר 'עיר ללא אלימות' – www.Cwv.gov.il
2תפיסת ההפעלה של תחום האכיפה בעל"א
3בכל מקום בו מצוין מנהל המוקד ,הדבר יבוצע בשיתוף ובהכוונה של הקב"ט והמת"ח.
4לפי ניתוח של כמות מצלמות ,אופי המצלמות (קבועות/ניידות) ,שעות חמות וכו'-
www.cwv.gov.il
5תכנית הצפייה במצלמות תופיע בתיק ההפעלה של המוקד – כנ"ל
24
.04
.03
.02
.05
המוקד יתעד אירועים המדווחים מכלל הגורמים (אזרחים,
כוחות שיטור משולב ,סיירת הורים וכו').
המוקד יפעיל את גורמי התגובה אל מול זיהויים במערכת
המצלמות או בעקבות פניות מאזרחים למוקד.
מנהל המוקד ייבנה מדרג הפעלה פרטני לאירועי תגובה.
6
מנהל מוקד יכתוב תיק הפעלה למוקד רואה.
.2ג .סדר עדיפויות להפעלת גורמי אכיפה באירועי מוקד רואה:
על מנת למצות בצורה מיטבית את גורמי האכיפה האזרחיים ולאור
החוסר המובנה בכוחות אופרטיביים יש לבנות תכנית מדרגית להפעלת
כוח האכיפה ברשות .את המדרג יש לבנות בשיתוף עם כלל גורמי
האכיפה המשתתפים בפורום.
שיקולים מנחים לקביעת מדרג העדיפויות בהפעלת גורמי האכיפה
באירועי מוקד רואה:
.0
.4
.3
.2
סוג האירוע וחומרתו (מהו גורם האכיפה המוסמך לטפל
באירוע).
מיקום גורמי האכיפה (ניידות משטרה ,שיטור משולב ,ביטחון
עירוני ,סיירת הורים וכו').
המשתתפים באירוע (בני נוער ,עולים ,מבוגרים וכו').
מיקום האירוע ביחס לאוכלוסייה (אזור תעשייה אל מול פארק
שכונתי) ואל מול פעילות פנאי/חינוך המתבצעת ברשות
(מגרשים מוארים ,פרויקט מחצלות ,מסיבת אוזניות וכו').
.5אירועים מקבילים (ואופיים/חומרתם של האירועים).
א .ההחלטה בפועל של כוח התגובה המופעל לאירוע תבוצע על ידי
הקב"ט/מנהל המוקד/מנהל הזירה/מוקדן (לפי ההיררכיה
הנ"ל) בהתאם לשיקולים ובנוגע לגורמי האכיפה האזרחיים
בלבד .שיקול הדעת בדבר הפעלת כוחות משטרת ישראל הינו
באחריות בלעדית של הקצין המשלח וקצין המשמרת.
* לאחר קביעת מדרג ההפעלה ואישורו ניתן להטמיעו במערכת
השליטה ובקרה כך שבאירוע נתון יינתן המענה לפי מה שנקבע מראש.
6לפי פורמט לכתיבת תיק הפעלה למוקד רואה – כנ"ל
25
השיטור המשולב
כללי:
השיטור המשולב /העירוני הינו אחד הכוחות
המשמעותיים ביותר העומדים לטובת הרשות
המקומית בפעילות כנגד האלימות ועבירות איכות
החיים.
השיטור המשולב מורכב מכפל הסמכויות של שוטר
שתפקידו לאכוף את חוקי המדינה וסמכויותיו
מוגדרות בחוק ומפקח עירוני המוסמך לאכוף את חוקי
העזר העירוניים .שילובם מהווה מכפיל כוח בכל הנוגע
לאכיפה עירונית.
מטרות:
.0הגברת כוח האכיפה ושילוב זרועות בין גורמי האכיפה האזרחיים
והמשטרתיים.
.4הגדלת כוח התגובה הזמין לאירועי "איכות חיים" ואלימות.
עקרונות להפעלת שיטור משולב:
.1
.2
.3
.4
.5
ניידת השיטור המשולב תאויש ע"פ הנחיות
הקב"ט והמת"ח לפי תכנית שאושרה בפורום
האכיפה ובהתאם להערכת מצב משתנה.
הניידת תאויש על פקח (עובד עירייה) ושוטר
במדים.
הניידת תופעל על ידי מוקד 011ועל ידי מוקד
העירייה/המוקד הרואה.
אחריות שילוח ניידת השיטור המשולב
למשימתה הינה על קצין המשמרת של מ"י.
דיווחים מהשיטור המשולב יועברו במקביל
למוקד 011ולמוקד העירוני/רואה.
26
אירועים לטיפול השיטור המשולב (בהתאם לנוהל 14.441.110של
מ"י)* :
.4
א.
אירועים ציבוריים הטעונים רישוי והמחייבים היערכות
המשותפת.
ב.
אירועים פליליים/אירועי הפרעה לסדר הציבורי ואירועים
הקשורים לאיכות חיים (רוכלים ,קבצנים ,הפרעות מנוחה
,תקיפת עובדי מוסדות ציבור).
ג.
הכשלת עובדי ציבור.
ד.
הדבקת מודעות וכרוזים.
ה.
זיהום אוויר (בשיתוף איכות הסביבה).
ו.
פגיעה בבעלי חיים (בשיתוף המחלקה הווטרינרית).
ז.
השלכת אשפה וחפצים.
ח.
הפרת חוק עזר עירוני.
ט.
הזק ציבורי ולרכוש עירוני/משטרתי.
י.
פעמון אזעקה מרכב/נכס/אחר.
יא.
מכשול ברבים.
יב.
פתיחת בתי עינוג ביום השואה וביום הזיכרון לחללי
צה"ל.
יג.
עבירות על חוק רישוי עסקים.
יד.
קטטות והפרעה לסדר במשרד ציבורי עירוני.
(עירייה,שיכון)
טו.
ביטחון הנפש והרכוש :חפץ חשוד ,אדם חשוד בריכוזי
קהל ובמוסדות ציבור.
סוגי צווים (באישור מפקד טריטוריאלי בלבד)
א.
המקומית.
ביצוע צווים שיפוטיים ומנהליים שהוצאו על ידי הרשות
22
ב .תפיסת סחורה וכלי תכולה בעבירות רוכלות ,שלא כדין
בלבד.
דו"חות
.3
א.
השלכת פסולת ברבים.
ב.
אי סגירת עסקים .
ג.
רעש מעסקים .
ד.
רוכלות .
ה.
עישון במקומות ציבור.
ו.
חניות אסורות.
* למעט במקרי קיצון /אסון המוני וכו' באישור מפקד המחוז של מ"י
וביידוע מנכ"ל הרשות המקומית.
סיירות ההורים:
ייעוד סיירת ההורים:
להיות כוח מתנדבים המשמש פלטפורמה לשינוי משמעותי בקהילה
ובדפוסי האלימות של הנוער על ידי יצירת מגע בלתי אמצעי ,הפעלת
סמכות הורית והסברה בקרב בני הנוער.
א.
ב.
ג.
ד.
מטרות הסיירת:
הגברת מעורבות ההורים בתרבות הפנאי של הילדים ברשות
המקומית בהם הם גרים.
חיזוק הסמכות ההורית על ידי יצירת קשר סמכותי בין
ההורים בסיירת לבין בני הנוער.
איתור ,צמצום ומניעה של שתיית אלכוהול ושימוש בסמים על
ידי בני נוער.
הגברת תחושת הביטחון האישי של התושבים על ידי צמצום
תופעת האלימות בקרב בני נוער.
23
א.
ב.
ג.
ד.
ה.
ו.
יעדים :
העלאת המודעות בקרב בני הנוער להשפעות השליליות של
השימוש בסמים ואלכוהול.
צמצום אירועי אלימות בקרב בני הנוער.
מתן מענה ואוזן קשבת לבני הנוער.
איתור נוער במצוקה וסיוע בהכוונתו לגורמי טיפול ורווחה.
מתן ייעוץ והכוונה לנוער נורמטיבי.
יצירת קשרי בלתי אמצעי עם בני נוער באמצעות מתן אוזן
קשבת.
הגדרת תפקידים:
.א תפקיד רכז הסיירת:
א.
ב.
ג.
ד.
ה.
ו.
ז.
ח.
ט.
י.
יא.
רכז הסיירת אחראי על תפקוד הסיירת מרגע ההחלטה על
הקמתה ועד הפעלתה בשגרה.
אחראי על גיוס המתנדבים ,קליטתם ,שימורם והעצמתם.
אחראי על שיבוץ המתנדבים בסיורים .
אחראי על תכנון פעילות הסיירת ואישורה אל מול הגורמים
המתאימים.
אחראי על תיאום ההדרכות למתנדבים אל מול גופי ההדרכה
השונים (הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול ,על"א ,על"מ
וכו').
אחראי על הקשר בין הסיירת לגורמי הרווחה והאכיפה של
הרשות המקומית – אחריות על העברת מקרים לטיפול גורמי
הרווחה/אכיפה במקרה הצורך ומעקב אחר הטיפול.
אחראי על ביצוע בקרה על תפקוד הסיירת .
ישתתף בפורומים הנוגעים להפעלת הסיירת (פורום אכיפה
ופורומים עיתיים /נושאיים).
אחראי על תקציב ההכשרה והציוד של הסיירת.
אחראי על פרסום ושיווק פעולות הסיירת ברשות המקומית.
אחראי על מינוי וחניכת ראשי הצוותים.
29
.ב .תפקיד ראש הצוות:
א.
ב.
ג.
ד.
ראש הצוות הינו אחד המתנדבים אשר מונה לאחראי בשטח
על הפעלתה ביום מסוים.
אחראי על העברת התדריך לפני הפעילות.
אחראי על טיפול באירועים חריגים והעברת לגורמים
המתאימים.
אחראי על הגשת דו"ח סיכום סיור.
ה .מהווה את החוט המקשר בין
רכז הסיירת למתנדבים במהלך הסיור.
ציוד אנשי הסיירת:
ככלל ,כל המתנדבים יצוידו
בסימנים המזהים אותם עם הסיירת.
א .ווסט זוהר – "סיירת הורים –
עיר ללא אלימות" או חולצה כנ"ל
ותעודה מזהה של מתנדב בסיירת
ההורים .
ב .חומרי הסברה של הרשות
למלחמה בסמים ובאלכוהול
ג .חומרי הסברה על פעילות עיר
ללא אלימות ברשות (תכניות קיץ/
פעילות פנאי/חינוך)
ד .רשימת אנשי קשר למקרי חירום (עו"ס ,מקלטי חירום ,ק
הנוער ,קב"ס וכו').
ה .ציוד עזרה ראשונה.
ו .פנקס ועט.
ניתן להוסיף ציוד כגון
ערכת קפה ,שמיכה,
בקבוקי מים ,שתיה
חמה ,כיבוד קל וכו'.
31
פעילות סיירת ההורים:
תכנון פעילות הסיירת:
א .כללי
תכנון פעילות הסיירת הינו תהליך מורכב המצריך עבודה רבה ותיאום
מול גורמי האכיפה השונים.
פעילות הסיירת צריכה להיבנות אל מול המטרות הספציפיות שלשמן
הוקמה ,אופי הפעילות של בני הנוער ,עונות השנה (פעילות הקיץ אינה
דומה לפעילות החורף) ,מוקדי הפעילות של הנוער ופעילות גורמי
האכיפה הנוספים בעיר (משטרה ,שיטור עירוני ,שיטור משולב ,סיירת
נוספות וכו') ואל מול פעילות הפנאי של גופי הרשות השונים (חינוך
/פנאי/רווחה וכו').
פעילות הסיירת תאושר באופן כללי בפורום אכיפה רשותי ובאופן
פרטני על ידי מנהל התוכנית ברשות.
תכנון הפעילות מחייב הכרות מעמיקה עם מס' נושאים:
א.
ב.
ג.
ד.
ה.
אופי פעילות בני הנוער ברשות.
מקומות ושעות הבילוי של בני הנוער.
תוכנית הפעילות של גורמי האכיפה.
פערים בנושא אכיפה /מתן מענה אחר על ידי גורמי האכיפה
השונים ברשות.
תכניות הפנאי /רווחה ברשות.
לאחר בחינת הנושאים הנ"ל ניתן יהיה לאתר מקומות /מתחמים בהם
נדרשת מעורבות של סיירת ההורים ובמקומות בהם יש להם יתרון
יחסי אל מול גורמי הרשות האחרים.
ב .תדריך לפני פעילות:
התדריך לפני פעילות הסיירת הינו תנאי מחייב ליציאה לפעילות.
התדריך ייעשה במקום שייקבע מראש ובוא יצוידו אנשי הסיירת בציוד
המתאים (מצ"ב נספח ו') ויועברו להם מס' נושאים:
א .אירועים מיוחדים המתרחשים בעיר (צעדה ,אירוע גדול וכו').
ב .פעילות אכיפה מיוחדת המתבצעת (למעט פעילויות מסווגות).
31
ג .המתחמים /אזורים בהם עליהם לסייר כולל שעות.
ד .דרכי תקשורת ונהלי דיווח.
ה .דגשים פרטניים.
ג .סיכום סיור:
סיכום סיור ייערך על ידי ראש הצוות ע"ב טופס סיכום סיור (נספח ז').
הסיכום יכלול את האזורים/מתחמים בהם סיירה הסיירת ,האירועים
בהם נתקלו חבריה ובני הנוער עימם נפגשה ומטרתו הצפת בעיות
ופערים על מנת להמשיך טיפול עם
נהלים לפעילות הסיירת:
.0פעילות הסיירת תבוצע תמיד בזוגות /שלשות -צוותים
מעורבים בלבד!
.4לכל פעילות ימונה ראש צוות.
.3הפעילות תבוצע לאחר תדריך מלא של ראש הצוות /
אחראי המשמרת.
.2כלל חברי הסיירת יהיו מצוידים באמצעי זיהוי של
הסיירת ומכשיר טלפון אלחוטי.
.5ראש הצוות יוודא הימצאות רשימת אנשי קשר וציוד
רלוונטי לכל זוג/שלישיה.
.6ראש הצוות/רכז הסיירת ידווח למוקד העירוני על
מקומות הפעילות של הסיירת ויעביר דרכי תקשורת.
.9יש לשמור על סודיות המידע שנאסף בסיירת .המידע
יועבר בצורה מחושבת דרך רכז הסיירת לגורמי המטפלים.
מקרים המחייבים דיווח (לגורמי אכיפה/רווחה):
א .סימנים להתעללות ו/או אלימות פיסית/מינית כלפי
קטינים.
ב .כוונה /איומים על אובדנות.
שבוצע על ידי
ג .עבירות אלימות פיסית/מינית
מורים/אחראים/מנהלים.
ד .סכנה לחיי אדם.
ה .פגיעה ברכוש ציבורי.
ו .מכירת אלכוהול אחרי השעה .43:11
ז .מכירה /שימוש בסמים.
32
גיוס מתנדבים:
גיוס המתנדבים הינו חלק
מהותי מתהליך הקמת
הסיירת .הגיוס הינו תהליך
מתמשך היות וישנם תהליכי
נשירה ויש צורך ,לעיתים,
לבצע תחלופה של חברי
הסיירת ברשויות.
גיוס המתנדבים יכול להתבצע בשלוש תצורות עיקריות:
גיוס המוני:
הגיוס ההמוני מתאפיין בפניה לקהל הרחב ברשות המקומית באמצעות
אמצעי התקשורת המקומיים (רדיו מקומי ,תכנית חדשות מקומית ,
עיתון וכו') .בגיוס זה י מומלץ להדגיש את נחיצות הפעילות לקהילה
ולרווחת בני הנוער שלה .על השיווק להדגיש את היות סיירת ההורים
גוף מקצועי ,יוקרתי ומחוייב.
גיוס ייעודי:
הגיוס הייעודי פונה מראש לקהל היעד שמאפיין את האוכלוסייה
שממנה מעוניין הרכז לגייס מתנדבים (לדוגמה -יוצאי ברה"מ ,גמלאי
ארגון ספציפי) .לשם כך נדרש לבצע הגדרה של קהל היעד הרצוי ,
מאפייניו ודרכי הפעולה כדי לגייסו (מה המניעים הספציפיים
לאוכלוסייה זו) .ניתן לפנות לרשות המקומית או לגופים ארציים על
מנת לקבל מידע על מאגרי כ"א בהתאם לצורך (לדוגמה -מאגר של
אנשי חינוך גמלאים) .לאחר המיפוי והאיתור יש לפנות לאותו סקטור
באמצעות דרכי תקשורת ישירות כגון ,הסברה במהלך יום עיון מקצועי
של מורים ,אתר המקושר למאפיינים של אותו סקטור ועוד.
גיוס על בסיס מעגלי קרבה:
שיטת הגיוס האפקטיבית ביותר (על סמך מחקר שנערך בעל"א ב)4100-
היא 'חבר מביא חבר' .חברי הסיירת הינם השגרירים של הסיירת
ומביאים את בשורתה לחבריהם .שיטה זו מתחזקת גם לנוכח העובדה
כי אחד ממניעי המתנדבים הוא החברה והרצון להשתייך.
בנוסף לשלוש תצורות אלו ניתן לפנות לגופים עירוניים/ארציים על מנת
לגייס מתנדבים (מצ"ב רשימה קצרה של גופים):
oתנועת של"מ (שרות לאומי למבוגר)
33
o
o
o
o
פרויקט רוח טובה
פרסום באתר שתי"ל (חינם לחיפוש מתנדבים)
פורטל ההתנדבות בישראל
אתרי האינטרנט של הרשויות המקומיות
תהליך הקליטה של מתנדב חדש בסיירת הורים:
א .שיחת אוריינטציה קבוצתית על הסיירת ,מטרותיה ,מאפייניה
וכו'.
ב .שיחת תיאום ציפיות אישית עם המתנדב.
ג .מילוי טופס קליטת מתנדב.
ד .השתתפות בפעילות של הסיירת (חניכה אישית).
ה .שיחה אישית להתרשמות (רכז מול מתנדב) -לאחר
שניים/שלושה סיורים.
שימור מתנדבים:
שימור המתנדבים הינו חלק חשוב ומהותי מעבודתו של רכז
הסיירת ומנהל תכנית על"א ברשות .המתנדבים הם ליבת
הקהילה ומהווים בסיס לשיפור איכות החיים בה .שימור
והעצמה נכונים של המתנדבים בסיירת ההורים עשויים
להוביל לשינויים משמעותיים מאוד ברשות בן אם ע"י
רתימת חברי הקהילה לטובת שירות קהילתי במגוון
תחומים (עזרה לקשישים ,שיפוץ מבנים וכו') ובין אם על
ידי הקמתה של קבוצה שמהווה כוח ברשות ומייצגת את
דרישות התושבים כלפי הרשות המקומית /משטרה.
על מנת לתכנן ולהבין את נושא שימור המתנדבים יש צורך להבין את
הגורמים המניעים 7את המתנדבים להתנדב ולתרום מזמנם לטובת
הקהילה.
7
על סוגי המניעים הפועלים בכל אחד מהיישובים ניתן ללמוד מהמחקר שערכה
מחלקת המחקר של המשרד לביטחון
פנים בנושא סיירות הורים.
34
בין מניעים אלו ניתן למצוא:
o
o
o
o
o
o
ערכים – רצון לתרום ולעזור לזולת
הגנה – דרך ללמידה עצמית
גדילה -צמיחה והתפתחות עצמית
הגנתית -התמודדות עם רגשות
קריירה -יצירת פתח לקריירה מקצועית
חברתית -יצירת קשרים חברתיים /השתייכות למסגרת
חברתית
על מנת לענות על צרכים אלו יש להקפיד לבצע מס' מופעים כגון:
o
o
o
o
o
o
o
ימי עיון מקצועיים.
הכשרות ומתן כלים מקצועיים להתמודדות .
ימי גיבוש וכיף.
הכרה על ידי הקהילה (פרסום בשלטי חוצות ,כנסים עם ראש
העיר ,חלוקת תעודות ,עיתונות מקומית).
כנסים ארציים.
מתן הטבות (כגון כרטיסים להופעות ועוד).
משוב אישי +שיחה אישית אחת לחצי שנה .
סוגיה נוספת בשימור המתנדבים הינה הקשר הרציף בין הרכז
למתנדבים .היות ופעילות הסיירת וזמני פעילותה משתנים עם תקופות
השנה ובהתאם למועדים נוספים כגון חגים ,חופשות ,אירועים
מיוחדים (ימי סטודנט ועוד) צריך רכז הסיירת להתאים את פעילותה
(כשם ששאר פעילות גורמי האכיפה והקהילה מותאמים) למועדים
ואירועים אלו.
לכן ,בתכנון השנתי של פעילות הסיירת יש לתת תשומת לב מיוחדת
למועדים בהם פעילות הסיירת אינה שגרתית ו/או אינה מתאפשרת
לביצוע בצורה סדירה (חורף קשה) ולתת לכך מענה על מנת לשמור על
הקשר בין המתנדב לפעילות .לצורך כך ולאחר שהסיירת פועלת
כיחידה ניתן לרתום את חבריה לביצוע התנדבויות נוספות בקהילה
(התנדבות בבתי ספר והסבר על תופעת האלימות ,ליווי קשישים
לקבלת דמי ביטוח לאומי ,צביעת ותיקון בתי נזקקים ועוד).
בתחום שימור המתנדבים וזיקתם להמשך הפעילות בסיירת ,יש לראות
כי ניתן מענה לצרכיהם של המתנדבים העולים משיחות אישיות,
שיחות סיכום קבוצתיות ומחקרי רוחב שנעשים במסגרת תחום
35
המדידה וההערכה של על"א והמשרד לבט"פ .כך ניתן למשל להסיק כי
יש להקפיד על חיבור בין גורמי הטיפול ברשויות בתחום הרווחה/חינוך
עם פעילות חברי הסיירת על מנת שיוכלו לקבל מענה מקצועי לקשיים
המתגלים במהלך פעילותם (בבין אם הקשיים מתגלים בנוגע לבני
הנוער ובין אם בדילמות של המתנדבים) .בדרך זו תורמת פעילות
הסיירת להשגת היעדים האישיים של המתנדבים בה.
36
מדרג הפעלה של סיירת הורים (דוגמא מסיירת הורים ראש
העין)
מדרגי התגובה הינה מערכת של תגובות הבנויה לפי
חומרת האירוע .המדרגים מחולקים לפי חומרתם
ולאו דווקא מתחילים במדרג 0אלא אפשר
שיתגלו גם במדרגים מורכבים יותר.
מדרג - 1שכרות קלה ('תפס ראש') :הנער
מתפקד )עומד על הרגליים( ,יודע מה הוא עושה,
קצת משתטה ,לא מהווה סיכון לעצמו ולאחרים.
תגובת סיירת ההורים:
• להמליץ להפסיק לשתות +לפרט סכנות
• להסביר לשאר הנוכחים את אחריותם לשלום
חברם (שלא יעשה שטויות שיתחרט עליהן
אח"כ)...
• לתת לנערים מספרי טלפון נייד של סיירת הורים למקרה שיצטרכו
עזרה בשלב מאוחר יותר
• לשקול אם לחזור שוב למקום מאוחר יותר או להקפיץ לשם את
הצוות השני
מדרג – 2שכרות בשלבים מתקדמים ('איבד את הראש') :הנער
מתפקד חלקית )מתנדנד,
יושב( לא מודע למעשיו ,עלול להוות סכנה לעצמו ולאחרים
תגובת סיירת ההורים:
• לבקש מהנערים להפסיק לשתות +לפרט סכנות
• להסביר לשאר הנוכחים את אחריותם לשלומו ולבריאותו של חברם
(שלא ייגרם לו נזק בלתי הפיך ,שלא יגרום נזק לאחרים)
• לבקש שהחברים יזעיקו את ההורים או ייקחו את הנער הביתה.
• להציע להזמין סיור אבטחה של המוקד לפינוי הביתה עם חבר/ים.
• אם הנער לא מפונה –
oלחזור שוב למקום מאוחר יותר או להקפיץ לשם את הצוות השני.
32
oבפעם השנייה – לוודא שהנער לא עבר למדרג .3
oאם הסתיימה משמרת או אם הצוותים של סיירת הורים לא יכולים
להגיע בשנית – להזמין סיור של המאבטחים דרך המוקד העירוני.
oאם המאבטחים לא יכולים להגיע או לטפל במקרה -להזמין בצורה
דיסקרטית את המשטרה.
מדרג – 3שכרות מלאה ('שפוך') :הנער לא עומד על הרגליים /לא
מתקשר /מקיא.
תגובת סיירת ההורים:
• לתת טיפול ראשוני (שמיכה חמה ,מים ,ניקוי)...
• לבקש שהחברים יזעיקו את ההורים.
• אם יש חשש לאיבוד הכרה או סימפטומים מדאיגים אחרים –
להזמין אמבולנס.
• אם החברים לא מזעיקים את ההורים או מבוגר אחר שמוכן לקחת
אחריות ואם הוחלט שלא להזמין אמבולנס ,יש להזמין משטרה
ולהסביר לחברים במקום שבשל מצבו של הנער וחוסר נכונותם להזמין
את ההורים ,סיירת ההורים נאלצת להזמין משטרה שתברר את זהות
הנער ובמידת הצורך תפנה אותו הביתה )זו דוגמא למקרה שבו הזמנת
המשטרה יכולה להיעשות בגלוי וכאמירה של הסיירת ,אם הנער
במצוקה והחברים לא מזמינים הורים או מבוגר אחראי אחר).
• בכל מקרה לא לעזוב את המקום עד לפינוי או התאוששות ניכרת.
מדרג - 4שכרות עם מסוכנות או חשד לעבירה פלילית
תגובת סיירת ההורים:
• להתרחק מהמקום ולהזמין משטרה בצורה דיסקרטית.
• אם יש גישה חיובית מצד שאר הנוכחים – להישאר במקום ולתת
טיפול ראשוני (שמיכה חמה ,מים ,ניקוי.)...
• אם יש גישה עוינת – להזמין את הסיירים ,להתרחק ולחכות במטרה
לוודא שהמשטרה אכן מגיעה.
33
נאמני ביטחון בקהילה
א .כללי:
במסגרת מתווה הקהילה של "עיר ללא אלימות" עולה אפשרות לשתף
את הקהילה בעשייה של האכיפה על מנת להציף את השטח באנשים
עם מודעות ועם יכולת להשפיע ולדווח על הנעשה ברשות לגורמי
האכיפה ובכך לסייע למערך האכיפה הרשותי -האזרחי והמשטרתי.
ב .רציונל:
הגברת המודעות של האזרחים בקהילה לאירועי אלימות ושיתופם בכל
רגע נתון ככוח מניעה אקטיבי משמעותי וכנדבך נוסף בשותפות
הקהילה ובתרומה של חבריה להגברת תחושת הביטחון ולמניעת
אירועי אלימות.
ג .מטרה:
יצירת מערך "נאמני ביטחון בקהילה" על בסיס מתנדבים לטובת
הגברת המודעות בקרבם למצבי אלימות ולטובת תגבור גורמי האיתור
והמניעה ברשות.
ד .השיטה:
.0פרסום ברשויות המקומיות (עיתונים ,שלטי חוצות וכנס גיוס
מתנדבים).
.4גיוס המתנדבים ומתן הכשרה.
.3המתנדב מזהה פוטנציאל לאירוע אלימות /מפגע או בעיה כלשהי .
.2דיווח על האירוע :א .דיווח מיידי לגורמי האכיפה (מוקד
עירוני/משטרה /שיטור משולב).
ב .דיווח באמצעות טופס מקוון.
ה .עקרונות:
.0כוח האדם הינו על בסיס מתנדבים בלבד.
.4כל מתנדב יעבור הדרכה בטרם יוכר כ"נאמן ביטחון בקהילה".
39
.3
.2
.5
.6
.9
.8
.1
.01
המתנדב ידווח על בסיס טופס מקוון על מפגעי אלימות ו/או
אירועים לממונה על הנושא ברשות (מנהל תכנית על"א
ברשות/רכז מצילה וכו').
הנושא הנ"ל יופעל כפיילוט ב 3-רשויות שיוגדרו.
ההפעלה ,כמו גם הפרסום יבוצעו במסגרת הרשויות בהכוונה
ארצית.
כל מתנדב יקבל תעודה החתומה על ידי השר לביטחון פנים
המעידה על היותו נאמן ביטחון בקהילה.
בדיווח ON-LINEלגורמי האכיפה תינתן עדיפות לנאמני
ביטחון בקהילה.
ריכוז עבודת המתנדבים ,שימור והדרכה יבוצע באחריות
מנהל תכנית על"א ברשויות.
לאחר הפיילוט יוחלט על מתווה עבודה כולל ,בדגש על מתן
פתרון לרשויות שבהן אין תכנית בט"פ.
המתנדב אינו פועל למניעת האירוע (אלא אם יחליט בעצמו
לעשות כן) אלא הינו הגורם המדווח בלבד.
ו .שיטת הגיוס:
.0פרסום מקומי – עיתונות ,אתר אינטרנט של הרשות ,שלטי
חוצות ,כנס מקומי וכו'.
.4מילוי פרטים.
.3בדיקת עמידה בקריטריונים לגיוס (עבר פלילי ,גילאים וכו').
.2הזמנה להדרכה.
.5הדרכה +מבחן סמכויות.
.6הענקת תעודה והכנסה לרשימה של המתנדבים (עירייה +
בט"פ).
ז .הצטרפות:
.0דרך רישום באתר בטופס מקוון.
.4דרך מנהל תכנית על"א ברשות.
.3במסגרת דוכן הרשמה בכנס.
* אחרי בדיקה של רישום פלילי.
41
ח .שיווק ופרסום:
.0באמצעות תכנית הדוברות השנתית במועד שייקבע .
.4כנס חשיפת התכנית ביישובי הפיילוט.
ט .מדידה והערכה:
.0כמות מתנדבים.
.4כמות דיווחי המתנדבים לאור הטפסים המקוונים.
.3שאלון תחושות (הרגשת תרומה ,מיצוי יכולות – ניתן לבחון גם
כמדגם תחושת ביטחון וכו').
יא .הכשרות:
.0הכשרה תינתן באחריות מנהל התכנית ברשות בשיתוף עם ר'
תחום הדרכות בעל"א.
.4ההכשרות יעסקו באיתור בני נוער ,התמודדות עם מצבים
והיכרות עם גורמי על"א והרשות השונים.
סייר אכיפה במועצות אזוריות
כללי:
המועצות האזוריות מתאפיינות בתנאים גיאוגרפים
ודמוגרפיים שונים באופן מהותי מהרשויות המקומיות
והערים .לאור זאת ,מאפייני האלימות והאתגרים בתחום זה שונים
ומצריכים מענה ייחודי מותאם.
תכנית סייר האכיפה במועצות האזוריות באה לתת מענה למאפיינים
ייחודיים אלו על ידי הפעלה של סייר בעל סמכויות פיקוח (אכיפה על פי
חוקי העזר של המועצה) אשר יהווה גורם תגובה מיומן ,יוזם ומתכלל
את הפעילות במרחב המועצה.
תפקידי הסייר :
.0פיקוח "זולות" ונקודות ריכוז נוער ביישובי המועצה ועל גדות
הנחלים בחדשי הקיץ.
41
.4
.3
.2
.5
.6
.9
.8
.1
.01
.00
.04
שיתוף פעולה עם מדריכי המוגנות במוסדות החינוך ועבודה
מול רכזי נוער ומדריכי לילה בישובים.
אחראי על מערך המצלמות הניידות והפעלתן בשיתוף פעולה
עם השוטר הקהילתי.
הובלה ופיקוח של סיירות הורים -מענה לאירועים בסופי
שבוע.
היכרות עם שטחי השיפוט של המועצה ,יישוביה ושטחי
החקלאות שלהם בדרום המועצה.
תכלול של כל גורמי האכיפה השונים מג"ב ,סיירות הורים,
משטרה ,כב"ה ,יחידת חילוץ ורבש"ים.
הפגנת נוכחות הרתעה וסיכול פעילות פלילית בשטחים
הפתוחים ובשטחי החקלאות של יישובי המועצה ,בדגש על
מניעת הצתות.
סיורי שטח למניעת פעילות פלילית וביטחונית בתוך יישובי
המועצה.
סיוע לטיפול בכל האירועים הפליליים והביטחוניים בשטחי
המועצה
ריכוז מידע מודיעיני והעברתו לגורמים המתאימים.
השתתפות בפעילות כוחות הביטחון המשטרה ומגב בשטחי
המועצה.
הכרות עם חקלאים ובעלי עדרים בהקשר של מניעת הצתות.
דרישות התפקיד:
.0
.4
.3
.2
.5
.6
.9
.8
בוגר קורס פיקודי בצבא או במשטרה -קצין יתרון.
ללא עבר פלילי
עדיפות לאדם עם רישיון לנשק.
רקע אכיפתי כגון שוטר פקח או רקע צבאי.
רקע בהבנת שטח וקריאת מפות.
נכונות לעבוד בשעות גמישות לא שגרתיות וסופי שבוע.
יחסי אנוש טובים ,יכולת לעבוד עם קהל ועם גופי ממסד
שונים.
בעל רישיון נהיגה.
42
.1בעל ראייה מערכתית.
.01בעל יוזמה ויכולת להוביל תהליכים.
.00יכולת עבודה בצורה עצמאית.
עקרונות לתכנון ויישום פעילות הסייר:
הגדרת יעדים על ידי ראש המועצה והמנכ"ל
קשר ישיר עם מזכירויות היישובים.
פרסום הפעילות של הסייר בתקשורת המקומית.
שיתוף הסייר בפורום האכיפה הרשותי.
מדידה וההערכה של פעילות הסייר (לקריאה נרחבת יותר –
פרק המדידה וההערכה באכיפה).
הגדרת תכנית עבודה שבועית וחודשית.
קביעת שעות העבודה לפי שעון החיים והצרכים המבצעיים.
ניתוח השטח המבצעי בהיבטי זמן ומרחב לתכנון אפקטיבי של
הפעילות.
כוח מניעה
א .כללי:
כוח המניעה הינו כוח הפועל בתחום הרשות המקומית ותכליתו הגברת
אמצעי
האיסוף בנוסף למצלמות וגורמי הדיווח האחרים .הכוח הינו כוח
מדווח בלבד.
ב .מטרות:
.0הגדלת גורמי האיסוף והאיתור בשטח.
.4איתור מוקדם של אירועים ודיווח לגורמי האכיפה.
.3קבלת מידע מלא לצרכי מיפוי של מתחמים.
43
ג .עקרונות הפעלה:
.0כוח המניעה יופעל בשעות ובאזורים שיוחלטו בפורום האכיפה
לאור מיפוי הצרכים.
.4כוח המניעה הינו כוח מדווח בלבד( .יהווה כוח תגובה רק
במקרים מוגדרים ע"פ חוק בלבד).
.3כוח המניעה יהיה בקשר עין רצוף עם האירוע המדווח עד
הגעת גורמי האכיפה האופרטיביים.
.2כוח המניעה יצויד באמצעי תקשורת אל מול המוקד.
.5הפעלת כוח המניעה תיבחן ותימדד על מנת להשיג מיצוי טוב
יותר של הכוח.
.6הפעלת הכוח תעשה לפי אזורים מתחלפים על מנת למנוע
חשיפת הכוח.
.9הפעלת הכוח צריכה שתהיה ידועה לציבור אך לא גלויה לשם
הרתעה ויצירת תחושת ביטחון.
* במידה וכוח המניעה יורכב מעובדי הרשות המקומית יש אפשרות
להכשירו ולתת לו סמכויות פיקוח ובכך לאפשר לו להתערב באירועים
מסוימים עד הגעת גורמי האכיפה האחרים( .יש צורך לבחון מקרים
ספציפיים ולהביא בחשבון את היתרונות והחסרונות החשיפה של
הכוח).
ד .כפיפות:
כוח המניעה יהיה כפוף לקב"ט/ראש אגף הביטחון.
ה .נהלי עבודה:
.0
.4
.3
.2
.5
כוח המניעה יעבור תדריך לכוח המניעה הינה באחריות
הקב"ט /מפקד הכוח בטרם הפעילות.
הדיווחים יועברו ישירות למוקד/מפקד הכוח וממנו לגורמי
האכיפה.
האירועים ירשמו במוקד וינותחו לקבלת מגמות לצורך קבלת
החלטות אופרטיביות.
בסיום הפעילות יועברו דו"חות הסיור למוקד/מפקד הכוח.
כוח המניעה לא ייצור מגע עם האירועים אלא במקרים
המצריכים התערבות ע"פ חוק -פגישה בנפש ,פגיעה ברכוש
וכו'.
44
ו .כוח האדם:
ו.0.מפקד הכוח/רכז מניעה:
ו.0.0.הגדרת תפקיד:
אחראי על הפעלת הכוח בדגש על תכנון הפעילות ,התדריך
והוצאתו לפועל.
אחראי על מתן מענה לאירועים והעברת לגורמי האכיפה.
אחראי על הכשרת כוח המניעה בהתאם לצרכים.
אחראי על תיאום הפעילות של כוח המניעה אל מול גורמי
האכיפה האחרים.
אחראי על סיכום וניתוח דו"חות הסיור ומתן המלצות
לפעילות אופרטיבית.
אחראי על תדרוך כוח המניעה בטרם יציאה לפעילות.
אחראי על עדכון הגורמים הממונים באירועים חריגים כפי
שיוגדרו על ידי הקב"ט/ראש אגף הביטחון ברשות.
אחראי על גיוס העובדים לכוח המניעה.
ו .0.4.דרישות התפקיד:
יכולת וניסיון בהנעת עובדים.
אחראי.
בעל יוזמה.
יכולת ניהול צוות.
כושר ארגון.
ו" .4.משקיף"
ו .4.0.הגדרת תפקיד
יאתר גורמי סיכון ויעביר דיווח למפקד הכוח/מוקד.
יהווה כוח תגובה לאירועים כפי המחויב בחוק.
יסייע למיפוי אזורים ומתחמים מועדים.
יסייע על ידי איתור מוקדם למניעת אירועי אלימות /ונדליזם
45
ו .4.4.דרישות התפקיד
יכולת עבודה בצוות.
בעל יוזמה.
אחראי.
ו .3.הכוח -כללי
שילוב גברים ונשים.
גילאים שונים.
אינם מוכרים בקרב בני הנוער.
זמינים לעבודה לפי השעות המגודרות להפעלת הכוח.
בעלי כושר גופני בסיסי.
ז .מדידה והערכה( :באחריות רכז כוח המניעה)
מדידת האפקטיביות של כוח המניעה תתבצע במס' פרמטרים:
.0
.4
.3
.2
.5
.6
מדידת כמות האירועים על ידי הכוח.
פילוח האירועים שדווחו על ידי הכוח.
הגורם אליו הופנו האירועים (משטרה ,שיטור משולב ,סיירת
הורים וכו').
השוואה של כמות האירועים אל מול שנים קודמות (תקופות
דומות).
כמות אירועים שדווחו למוקד על ידי אזרחים ביחס לתקופות
קודמות.
בחינת תחושות גורמי האלימות (מה הרגשתם לגבי היכולת
להתנהג בדרכים אנטי חברתיים).
46
כלים קהילתיים לקירור זירות חמות
רקע:
משטרת ישראל מבססת חלק משמעותי מפעולתה על איתור "נקודות חמות"
במרחב ,בהתבסס על נתוני פשיעה .מידע על "נקודות חמות" הוא בסיס
להפעלה שיטתית של אסטרטגיות ל"קירור" הנקודה באמצעים משטרתיים,
כדוגמת נוכחות מוגברת ,סיורים ,מעצרים ,מצלמות במעגל סגור ,ועוד.
הניסיון הנצבר ביישובי 'עיר ללא אלימות' ,מלמד כי בחלק מהיישובים
נרקמה שותפות בין המשטרה לרשות המקומית ,באופן שאפשר להרחיב את
ארסנל הכלים שעומדים לרשות המשטרה לצורך "קירור" הנקודה ,ולהכיל
בתוכו אמצעים ונספים שמימונם והפעלתם תלויים במעגלי פעילות נוספים
שהם חלק מתכנית 'עיר ללא אלימות' :חינוך ,רווחה ,פנאי והקשר קהילתי
רחב.
מטרה:
התנסות בהתמודדות עם בעיות המאותרות
על יד המשטרה (נקודה חמה /תופעה פלילית
ייחודית /מועד חם) באמצעות שילוב בין
כלים משטרתיים לכלים קהילתיים.
יעדים:
.0יצירת תכנית פעולה משולבת בכל
אחד מיישובי 'עיר ללא אלימות'
בדרום.
.4צמצום הפשיעה סביב הנקודה/
התופעה /המועד הנבחר לפי מדדי משטרה.
.3צמצום השלכות התופעה לפי מדדי רשות מקומית.
שלבי יישום:
.0בכל יישוב תיבחר במסגרת פורום אכיפה תופעה ,מועד חם או נקודה
חמה.
המשטרה תאפשר למעגל הקהילתי המעורב (מנהל על"א ביישוב
ושותפים נוספים מהרשות המקומית) למידה של דפוסי הפשיעה
המאפיינים את התופעה /המועד /הזירה :מה סוג העבירות ? מתי
מתרחשות ? היכן ? פרופיל המעורבים ?.
42
.4תיבנה תכנית משותפת לקהילה – משטרה .התכנית תאפשר עיבוי
של הכלים המשטרתיים באמצעות כלים קהילתיים (מפורטים
להלן) .התכנית תהיה תחומה בזמן ותלווה במדדי הצלחה
משטרתיים וקהילתיים (מס' מופנים לטיפול ,צמצום בעלות נזקי
ונדליזם וכדו').
.3מנהל 'עיר ללא אלימות' ביישוב יהיה אחראי על גיוס הגורמים
הקהילתיים והרשותיים הרלוונטיים לטובת הפעולות השונות.
יתוקצבו פעולות התואמות את עקרונות עיר ללא אלימות :פעולות
פרסום ,פעולות גיוס ותחזוקה של מתנדבים ,פעולות פנאי ,שילוב
כ"א של על"א בפעולות (מדריכי מוגנות ,מדריכי מגרשים מוארים,
רכז סיירת הורים ועוד) ,מניעה מצבית.
.2בתום הזמן שהוקצב ליישום תכנית הפעולה ניתן יהיה למדוד
הצלחה ,בהתאם לפרמטרים המשטרתיים והקהילתיים שהוגדרו.
כלים קהילתיים:
מניעה מצבית:
רתימת אגפי שפ"ע /תפעול לטובת
התערבויות בסביבה הפיזית בה מתמקדת
התופעה או ממוקמת הנקודה החמה.
לדוגמא :גיזום ,תאורה (באר שבע) ,גידור
מתחם (בית שמש) ,הוספת ספסלים ,מתקני
כושר ציבוריים (דימונה ,אופקים) ועוד.
שינוי אופי הזירה והרכב האוכלוסייה
הפוקדת אותה:
רתימת מחלקות נוער ,אגפי חינוך ורווחה,
לטובת פעולות יזומות שנועדו להגביר
נוכחות של אוכלוסיות נורמטיביות בזירה
החמה ולייצר בה רצף של פעילויות קהילתיות בעלות אופי נורמטיבי.
לדוגמא :פתיחת מוקד פעילות לנוער נורמטיבי (בית שמש) ,קביעת מוקד
פעילות לסדנאות הורים בסמוך לזירה (אשקלון) ,הקמת פארק כושר ציבורי
בנקודה (דימונה) ,הפעלת תכניות מנהיגות נוער המתחם (בית שמש) ,הקמת
כפר סטודנטים (לוד ,אופקים ,דימונה).
43
לגיטימציה קהילתית לפעילות המשטרה בזירה:
לפני ובמקביל לפעולות היזומות של המשטרה בנקודה החמה או במיגור
תופעה פלילית ,יש לגייס את ההנהגה ואת אנשי המפתח ביישוב ,על מנת
להעלות את מודעותם לצורך בהתערבות וליידע אותם על הפעולות
המשטרתיות המתכוננות.
לצד המעורבות של ההנהגה בלמידת התופעה ובתכנון הפעולות ,ניתן
להשתמש במשאבי על"א כדי להפיץ מסר של ההנהגה היישובית בדבר
הלגיטימיות של הפעולה המשטרתית.
דוגמא :דרשות בבתי כנסת (בית שמש) ובמסגדים (רהט) ,קמפיין בתקשורת
המקומית (כפר סבא ,אשדוד) או באמצעות שלטי חוצות (רהט) ,סיורים של
ראש הערי ובעלי תפקידים בכירים בזירה (בית שמש ,נתיבות) ,חלוקת
פליירים לקראת מבצעי אכיפה (חבל מודיעין ,כפר סבא) ,קמפיין עירוני
למניעת ירי בחתונות (רהט).
רצף של כוחות מניעה -אכיפה ,אנשי קהילה לצד משטרה:
ניתן לרתום לטובת נוכחות ב"נקודה החמה" עובדי קהילה ומתנדבים .יש
לייצר תיאום בין כוחות האכיפה לכוחות אחרים שיכולים לפקוד את הנקודה
החמה .ניתן לבסס את הקצאת משאבי כוח האדם על נתוני המשטרה
ולהחליט כיצד לווסת את המשאבים הקיימים -מתי די בכוחות קהילתיים
ומתי יש צורך גם בנוכחות משטרתית.
לדוגמא :סיירת הורים ,סיירת חברים ,ניידת על"ם ,מדריכי חבורות רחוב,
מדריכי מוגנות (בית שמש ,אשדוד)" ,סוכני מניעה" (מבואות חרמון ובאר -
שבע) ועוד.
רצף אכיפה – טיפול:
על מנת לטפל לא רק בסימפטום הבא לידי ביטוי בנקודה החמה ,יש לייצר
מנגנוני דיווח והפנייה מיידיים בין גורמי אכיפה לגורמי טיפול וחינוך
בקהילה .יש לייצר מנגנונים שיאפשרו תגובה מיידית.
לדוגמא :הפניית מאותרים למרכזי גמילה (אשדוד) ,יחידות לקידום נוער,
מועדונים לנוער בסיכון ,מרכזי לינת חירום (באר שבע) ,ועוד.
49
מתן אלטרנטיבות ומניעת "אפקט הבלון":
מיקוד המאמץ בנקודה החמה יבוא במקביל לתכנון
תגובות קהילתיות שלא יאפשרו "אפקט בלון" ,הן
באמצעות ייצור אלטרנטיבות חיוביות לקהל היעד
בזירה החמה או להתנהגות אותה רוצים למגר ,והן
באמצעות מנגנונים שיבטיחו מניעה של זליגת
התופעה למוקדים אחרים בקהילה.
לדוגמא :מוסיקה ופעילות פנאי באזור או מועד,
מועד לפורענות (טירה ,בית שמש) ,אוטובוסים
שאוספים בני נוער משוכנות מרוחקות למוקדי
פעילות קהילתיים בהם יש ריכוז של כ"א משטרתית
ורשותי (בית שמש ,באר שבע) ,חקיקת חוקי עזר
שימנעו מבני נוער לפקוד פארקים אחרים (אשדוד).
הגברת המידע על התופעה באמצעות שיתוף גורמי קהילה:
במקרים בהם מדובר בתופעה שההתמודדות עמה יכולה להרוויח ממידע
נוסף ,ניתן לבצע פעולות שונות להגברת מקורות המידע שמקורם בגורמים
בקהילה.
ניתן ליזום ולתקצב קמפיינים ו"קווים חמים" שיאפשרו לתושבים למסור
יותר מידע.
הגדרת מדדי הצלחה במונחים קהילתיים לצד מונחים משטרתיים:
לצד מדדי הצלחה משטרתיים (ירידה בפשיעה) יוגדרו מדדי הצלחה
קהילתיים ,כדוגמת:
כמות מאותרים המופנים לגורמי טיפול בעיר.
צמצום נזקי ונדליזם.
כמות מאותרים הבוחרים לקחת חלק באלטרנטיבות שמציע
היישוב.
כמות דיווחי תושבים.
51
מדידה והערכה באכיפה
מטרת הפרק :להציג את כלי המדידה בתכניות השונות בתחום
האכיפה ,מטרותיהן ,אופיין והתפוקות האפשריות.
א .רציונל:
מתן כלים למנהל על"א היישובי על מנת למדוד ולהעריך תפוקות של כל
אחת מהתכניות בתחום האכיפה לטובת טיובן ,התאמתן למטרות
ולאופי היישובי ולצורך קבלת החלטות בנוגע לאופן הפעלתן במסגרת
התכנית .
ב .מטרות:
קביעה ומיסוד של מערכת מדידה קבועה לתכניות בתחום
האכיפה.
יצירת מדידה רצופה אשר תאפשר ניתוח מגמות לאורך זמן.
יצירת בסיס נתונים אמפירי למקבלי ההחלטות לצורך קביעת
מדיניות ועקרונות הפעלה של תכניות האכיפה.
ד .אופן המדידה והערכה של כל אחת מהתכניות:
סיירת הורים -שאלון עמדות
שיטור משולב -מדידת תפוקות
מוקד רואה -מדידת תפוקות
מוקד רואה -בחינת ההלימה בין מיקום המצלמות ברשות
המקומית לנקודות החמות והשפעתן על עבירות איכות חיים/
פשיעה? ("עבירות איכות חיים").
מודל סייר אכיפה במועצות אזוריות -מדידת תפוקות ועמדות.
51
מדידה בנושא סיירות הורים
א .רקע
סיירת ההורים מורכבת מקבוצה של הורים המתנדבים לסייר באזורי
הבילוי של בני הנוער ביישובם ,במטרה לתרום בנוכחותם לצמצום
ההתנהגויות המסוכנות .פעולתם מתבצעת באמצעות הגברת הנוכחות
הבוגרת במקומות הבילוי ואזורי ההתגודדות של בני נוער ,איתור
וזיהוי התנהגויות סיכון וניסיון לקיים שיח מקדם אמון עם בני נוער
בהקשבה ,אמפתיה ומתן עצה.
ב .מטרות סיירת ההורים
.0צמצום האלימות וההתנהגות האנטי חברתית של בני נוער
ביישוב.
.4חיזוק תחושת הביטחון האישי של התושבים בכלל ושל בני
הנוער בפרט על ידי הגברת מעורבותם של ההורים בתרבות
הבילוי והפנאי של ילדיהם.
ב .קהל היעד:
הורים מתנדבים בסיירות הורים
ג .אופן המדידה:
שאלון עמדות
ד .זמן המדידה:
שנתי – ספטמבר (אחרי החופש הגדול)
ה .תוצרי מדידה אופציונליים:
52
ו .משמעויות אפשריות :
שיטות גיוס המתנדבים הנפוצה ביותר היא "חבר מביא חבר" ודרך
חשיפה לפעילות הסיירת -ניתן למקד את מאמצי גיוס המתנדבים על
ידי חשיפת פעילות הסיירת בפני קהל רחב יותר של הורים (בתי ספר
וכו').
מדידה בנושא מוקד רואה
א .רקע
הצבת מצלמות באזורים בעייתיים המועדים לאלימות ופשיעה או
בלשון המשטרה "נקודות חמות" .מיפוי הנקודות החמות והזירות
הבעייתיות נעשה בכל הערים בהחלטה משותפת של העירייה
והמשטרה .לכל יישוב נבנית תכנית מבצעית התואמת את צרכי היישוב
ביחס לכמות המצלמות ,סוג הטכנולוגיה והזירות המצולמות.
המצלמות פועלות ברדיוס של º 361ובכל שעות ביממה ומסוגלות
להקליט ולספק ראיות ,להרתיע ולאפשר התערבויות בזמן אמת .שידור
המצלמות נעשה למרכז שליטה ובקרה היושב במוקד העירוני ומאויש
42שעות ביממה .מרכב זה עובד באופן צמוד עם כוחות האכיפה בעיר,
בכדי להבטיח כוח תגובה אפקטיבי לכל תופעה .
א.מטרה:
מעקב ובקרה אחר האירועים בהם "עיר ללא אלימות" עוסקת ואף
פועלת למיגורם המתועדים ב"מוקד הרואה" בשיחזור או ב.On line
ב .קהל היעד:
מנהלי מוקדים/קב"טים
ג .אופן המדידה:
מילוי טופס מקוון עם כמויות האירועים לפי פילוח
ד .זמני המדידה:
חודשי – עד ה 5-לחודש
53
ה .תוצרי מדידה אופציונליים:
דוגמה לפריסת מצלמות (נקודות ירוקות) לעומת "אזורים חמים"
(קווים אדומים).
משמעויות אפשריות מהנתונים:
.0יש לבצע הערכת מצב אחת לחצי שנה ולבחון התאמת
המצלמות ל"אזורים החמים".
.4יש להשקיע יותר במצלמות ניידות לעומת מצלמות קבועות על
מנת לאפשר הסטתן ומיקומן מחדש לאור הערכת מצב
משתנה.
כמות האירועים שתועדו במצלמות
כמות אירועי אלימות פיזית
(תגרות וקטטות) שנצפו.
כמות אירועי עבירות מין (הטרדה
מינית /אונס) שנצפו.
כמות אירועי וונדליזם (כולל
גרפיטי) שנצפו.
כמות אירועי שיכרות שנצפו.
30
כמות אירועי הפריצות לדירה
ולעסק שנצפו.
כמות אירועי הגניבות מתוך רכב/
גניבת רכב שנצפו.
כמות אירועי "נהיגה מסוכנת"
שנצפו.
22 20
20
20
15
12
12
10
10 10
6
5
5
4
2
2 0
1
1
2012 2011 1010
60
52
50
40
46
50
39
36
29
26
20
12
8
6
5
2013
25
20
3
2
1
2014
52
35
26
2
54
0
2015
משמעויות אפשריות מהנתונים:
.0כמות האירועים בחודשים מסוימים מחייבים תגבור המוקד.
.4כמות האירועים מחייב ריכוז מאמץ של גורמי האכיפה בזמנים
שנותחו.
.3לאור ריבוי אירועי הונדליזם יש להקים צוות חשיבה על מנת להפעיל
מאמץ ממוקד כנגד התופעה.
מדידה בנושא -שיטור משולב
א.
רקע
ניידות המשותפות למשטרה ,פיקוח עירוני וגורמי אכיפה אזרחיים
אחרים .התכנית מאפשרת הצבת פקח עירוני ושוטר ברכב מתויג של
ניידת עיר ללא אלימות ,המוקצה על ידי העירייה .כלי רכב אלה
משמשים לסיור רציף ברחבי העיר ,איתור מוקדי אלימות ורעש ,מענה
מיידי לקריאות התושבים ותגובה אפקטיבית ומהירה למקרי אלימות
והשחתת רכוש .הניידת פועלת 42שעות ומסיירת בעיקר במוקדי בעיות
ובזירות בהן אין מצלמות או פעולות אכיפה ומעקב אחרות .כך ,נמנעות
תופעות של זליגת אלימות ממוקדם בהם הוצבו מצלמות למוקדים
אחרים ,ומתאפשר כסוי אופטימאלי של כמה שיותר אזורים .נוכחות
השוטר בניידת מקנה ומעצימה את סמכויות האכיפה ומחזקת את
תחושת הביטחון של התושב הנחשף ליותר ויותר נוכחות משטרתית.
ב.
ג.
מטרה :מטרת הניידות המשותפות היא לטפל באירועים
הקשורים בפגיעה באיכות החיים של התושבים.
קהל היעד
פקח בשיטור משולב/מנהל מחלקת הפיקוח
ד.
אופן המדידה
מדידת תפוקות
זמני המדידה
אחת לחודש
55
א.
תוצרי מדידה אופציונליים
מספר אירועים חודשי-סיור משולב
80
70
60
50
40
30
20
10
0
70
50
40
10
12
14
15
3
מספר
מקרי
אלימות
פיזית
ב.
מספר
מספר
מספר
מקרי
מקרים של אירועי
שיכרות הוונדליזם
שימוש
בכלי נשק ושפיכת (השחתת
אלכוהול .רכוש).
מספר
הקמות
רעש
אירועי
"נהיגה
מסוכנת".
השלכת
פסולת.
רוכלות.
משמעויות אפשריות מהנתונים:
.0השיטור המשולב מטפל במס' רב של אירועי איכות חיים בחודש
ולפיכך מהווה תרומה נכבדת להשגת מטרות בתחום האכיפה.
.4יש להפנות את אירועי הרוכלות והשלכת הפסולת לפקחים
העירוניים על מנת שהשיטור המשולב יוכל להקדיש יותר זמן לאירועי
הקמות רעש.
. 3יש ליצור קשר טוב יותר בין המוקד הרואה לשיטור המשולב לטובת
הפעלה טובה יותר – היכרות אישית והכרת יכולות המוקד וסמכויות
השיטור המשולב.
56
מדידה בנושא -סייר האכיפה במועצות אזוריות:
מטרה :סייר אכיפה מהווה גורם מתכלל של כל גורמי האכיפה
במועצות האזוריות ,מענה מהיר לפניות הציבור בתחום האכיפה
ביישובי דרום המועצה וגורם אכיפתי להתנהגויות סיכון במועצה.
קהל היעד :תושבי המועצה
אופן המדידה
שאלון שביעות רצון בקרב מנהיגי המועצה על השגת מטרות ויעדיםשל סייר האכיפה ואופן תפקודו של סייר האכיפה.
מדידת תפוקותזמני המדידה
שאלון שביעות רצון :אחת לשנה.
שאלון תפוקות :אחת לחודש.
תוצרי מדידה אופציונליים
52
משמעויות אפשריות מהנתונים:
.0יש למקד את המודיעין המשטרתי בחודשים ינואר -אפריל בנושא
חיתוך גדרות .
.4יש למקד ולהגביר את פעילות סיירת ההורים בחודשים ינואר -מרץ
כנגד נושא הקמות הרעש.
.3יש לתגבר פעילויות אכיפה (סיירת הורים ,שיטור משולב ,מתנדבים ,
סיורי משטרה) בחודשים מרץ/אפריל לאור ריבוי האירועים .לאור זאת
יש לקיים שולחן זירות לילה שיתכלל את הפעילות המשותפת.
53
מחקר מצלמות במעגל סגור ()CCTV
רקע
נושא האלימות בחברה הישראלית הפך לגורם המרכזי המוביל לירידה
משמעותית בתחושת הביטחון
האישי של אזרחי ישראל
ולפגיעה באיכות החיים .בימים
אלו ,המשרד לביטחון פנים נערך
להקמת מערך של מצלמות
במעגל סגור (Closed-circuit
) televisionבכל הרשויות בהן
פועלת תכנית "עיר ללא
אלימות" .צעד זה ,אמור לשמש
ככלי אכיפתי נוסף בידי גורמי
המשטרה והרשות המקומית,
עם
התמודדותם
במסגרת
האלימות וההתנהגות האנטי החברתית .המחקר שיוצג להלן מהווה
את החלק הראשוני במחקר מצלמות נרחב ,שיערך ברשויות המקומיות
בישראל.
מטרות המחקר
בחינת היעילות של המצלמות הקיימות ברשויות המקומיות.
יצירת כלי עזר לקביעת מיקום מצלמות מתוכננות.
סקירת ספרות
סקירת הספרות מציירת תמונה מעורבת לגבי יעילות מערכת הCCTV
על צמצום הפשיעה.
רוב המקרים שהוצגו בסקירה מצאו כי יעילות CCTVתלויה
במיקום המצלמות וסוג הפשע[ .לדוגמא :הפחתת פשיעה
בחניונים מצולמים ,הופיע כממצא עקבי במחקרים רבים .כמו
כן ,נצפתה ירידה בפשעי רכוש והפרות סדר באופן עקבי .בדרך
כלל ,ההשפעות באו לידי ביטוי בעיקר בסוגי פשעים המרמזים
על כוונה ותכנון מראש ובאזורים בהם יישום ה CCTVהיה
בנוסף להתערבויות נוספות כגון שיפור תאורת רחוב].
59
תוצאות השפעת יישום ה CCTVעל עבירות אלימות ,לעומת
זאת ,אינן חד משמעיות או עקביות .רוב המחקרים שנסקרו
לא מצאו ירידה בעבירות אלימות .במחקרים שהראו ירידה
נמצא כי האפקט היה קטן וברוב המקרים לא מובהק.
מתודולוגית המחקר
.0קבלת נתוני מצלמות מהרשות
.4הצגת פריסת המצלמות ברשות
.3הגדרת אזור צפייה לכל מצלמה
.2קבלת נתוני מוקד [ – 011סל אלימות וסל איכות חיים]
.5איתור כתובות במנוע ממוחשב לשם מיקום האירועים במרחב
.6ניתוח הנתונים בחיתוכים שונים[ .לדוג' כמות האירועים
באזור הצפייה של המצלמה]
כיוונים להמשך
המחקר יכול לסייע בקביעת מיקום עתידי של מצלמות
מתוכננות .ניתן לשלב בהליך האישור הרשמי את
ההמלצות העולות מהמחקר ,עבור כל מצלמה מתוכננת.
המחקר מאפשר הערכה ובקרה על המצלמות הקיימות
כיום ,ועל האירועים החלים במרחב הרשות.
במידת הצורך ,ניתן לבחון את מיקום המצלמות הקימות
ולהמליץ על מיקום אפקטיבי יותר ,בהתאם למחקר.
דוגמא לניתוח קווי ראיה של מצלמות אל מול פיזור
אירועי האלימות בתא שטח מסוים.
61
דוגמאות לתוצרי המדידה
שטחים נצפים מהמצלמות עם שכבה של נתוני פשיעה/אירועי משטרה
61
© Copyright 2024