‫כתיבה ועריכה‪:‬‬
‫איתמר שוורץ‪ ,‬מנהל תחום אכיפה‪' ,‬עיר ללא אלימות'‪ ,‬המשרד‬
‫לביטחון הפנים‬
‫ד"ר ימית אלפסי‪ ,‬מנהלת התחום המקצועי‪' ,‬עיר ללא אלימות'‪,‬‬
‫המשרד לביטחון הפנים‬
‫אריאל כדורי‪ ,‬מנהל תחום מדידה והערכה‪' ,‬עיר ללא אלימות'‪,‬‬
‫המשרד לביטחון הפנים‬
‫הילה מזון‪ ,‬תחום המידע הגיאוגרפי‪ ,‬מחלקת המחקר‪ ,‬המשרד‬
‫לביטחון הפנים‬
‫עיצוב גרפי‪:‬‬
‫ניצן קרביץ‪' ,‬עיר ללא אלימות'‪ ,‬המשרד לביטחון הפנים‬
‫הוצאה לאור‪' -‬עיר ללא אלימות'‬
‫דפוס‪ :‬ברק אור‬
‫ירושלים‪ -‬נובמבר ‪4102‬‬
‫‪1‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .1‬פתח דבר‬
‫‪ .2‬תפיסת האכיפה‬
‫עקרון ‪ -1‬שותפות המשטרה‪-‬רשות מקומית וקהילה‬
‫עקרון ‪ -2‬מוכוונות לתחושת הביטחון האישי‬
‫עקרון ‪ -3‬שימוש בכלים קהילתיים למשימות‬
‫משטרתיות‬
‫‪ .3‬תכניות ליבה‬
‫‪ o‬הגברת נוכחות גורמי אכיפה וסוכניהם‬
‫‪ o‬מוקד רואה‬
‫‪ o‬מניעה מצבית ויצירת סביבה דוחת פשיעה‬
‫‪ o‬צמצום פשיעה במועדים ובזירות נבחרים‬
‫‪ o‬מודלים לאכיפת תופעות ייחודיות‬
‫‪ o‬פעולות מניעה וחיבור משטרה‪-‬קהילה‬
‫‪ o‬גיוס תושבים‬
‫‪ .4‬פעולות ליבה‬
‫‪ o‬פורום אכיפה‬
‫‪ o‬עקרונות שיתוף פעולה עם משטרת ישראל‬
‫‪ .5‬תכניות בתחום האכיפה‬
‫המוקד הרואה‬
‫‪ o‬השיטור המשולב‬
‫‪ o‬סיירת הורים‬
‫‪ o‬נאמני ביטחון בקהילה‬
‫‪ o‬סייר אכיפה‬
‫‪ o‬כוח מניעה‬
‫‪ o‬מודל קירור זירות חמות באמצעים‬
‫קהילתיים‬
‫‪ .6‬מדידה וההערכה באכיפה‬
‫‪ .2‬מחקר אפקטיביות מצלמות‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫‪21‬‬
‫‪21‬‬
‫‪21‬‬
‫‪25‬‬
‫‪22‬‬
‫‪33‬‬
‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫‪46‬‬
‫‪51‬‬
‫‪53‬‬
‫‪2‬‬
‫פתח דבר‬
‫תכנית 'עיר ללא אלימות' עברה בשנים האחרונות כברת דרך משמעותית‪ ,‬והכתה‬
‫שורשים בכ‪ 021-‬יישובים בעלי כל גוון חברתי‪ ,‬כלכלי ותרבותי המצוי במדינת ישראל‪.‬‬
‫אלה אפשרו את הרחבתה וביסוסה של תורת העבודה בתחום האכיפה‪ ,‬המהווה יסוד‬
‫מרכזי בתכנית 'עיר ללא אלימות'‪ .‬יישומו של תחום האכיפה בצורה איכותית‬
‫ומתמשכת הוא הציר המרכזי עליו נשענת התכנית בדרכה לעבר המטרות שלשמן‬
‫הוקמה – צמצום אלימות ופשיעה והגברת תחושת הביטחון של תושבי ישראל‪.‬‬
‫מקורם של תורת העבודה המוצגת בחוברת זו ושל כלל הידע המצוי כיום במטה‬
‫תכנית 'עיר ללא אלימות' אינו נשען על איש מחקר‪ ,‬מומחה החיצוני‪ ,‬או מפקד בכיר‬
‫בשורות המשטרה‪ .‬מקורו של הידע בחוברת אף אינו מבוסס על הניסיון הנצבר‬
‫ביישוב אחד ויחיד‪ ,‬שקברניטיו ושוטריו מצטיינים בסיפוק מעני ביטחון אישי‬
‫לתושבים‪.‬‬
‫תורת העבודה של תחום האכיפה ב'עיר ללא אלימות' הלכה ונרקמה בשנים‬
‫האחרונות הודות לתהליך של היכרות עם תכניות שהניסיון המצטבר ביישומן‬
‫בעשרות יישובים במדינת י שראל אפשר להכתירן כ"תכניות ליבה"‪ ,‬או אם תרצו‬
‫"פרקטיקות מבטיחות"‪ .‬ייחודן של תכניות אלה הוא בעדות של אנשים המצויים‬
‫מתוקף תפקידם בשדה האמיתי ‪ ,‬על יכולתן לבלום‪ ,‬לצמצם ולמנוע אלימות ופשיעה‪.‬‬
‫עדויות אלה שמקורן בשטח והניסיון המצטבר בתחום‪ ,‬חברו לגישות שמקורן‬
‫בקרימי נולוגיה‪ ,‬לממצאי מחקרים על ניסיונות מוצלחים בעולם‪ ,‬והחשוב לא פחות‪,‬‬
‫למדיניות ולסדרי העדיפויות של מקבלי ההחלטות במשרד לביטחון פנים וברשויות‬
‫המקומיות‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬לאחר עבודה מאומצת ומתמשכת‪ ,‬תוכלו למצוא בחוברת זו את אותם מענים‬
‫שזוהו‪ ,‬נוצרו ושופרו בשנים האחרונות‪ .‬החוברת מכילה עקרונות פעולה‪ ,‬מודלים‬
‫מוצלחים‪ ,‬מענים נקודתיים ומערכי התארגנות יישובית המהווים תשתית ארוכת‬
‫טווח‪ .‬כל אלה מתוארים בחוברת בשפה המאפשרת לאנשים המצויים בחזית העשייה‬
‫ביישובים ליהנות מהידע הקיים וליישמו ביתר קלות‪.‬‬
‫אני מאמין כי למידה משותפת של כולנו ומחויבותנו למאמץ בלתי מתפשר יאפשרו‬
‫בשנים הבאות לקטוף הישגים נאים בתחום איכות החיים והביטחון האישי של‬
‫תושבי ישראל‪.‬‬
‫דני שחר מנהל על"א והשיטור העירוני‬
‫תפיסת האכיפה‬
‫‪3‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫אחד מחמשת תחומי ליבת העיסוק של תכנית "עיר ללא אלימות" הוא תחום‬
‫האכיפה‪.‬‬
‫להלן פירוט תחום האכיפה תוך מתן דגש על תרומו להשגת יעדי תכנית "עיר‬
‫ללא אלימות"‪.‬‬
‫תתי פרקים של תפיסת האכיפה‪:‬‬
‫‪ .1‬מטרות תחום האכיפה‬
‫‪ .2‬עקרונות העבודה של תחום האכיפה‪:‬‬
‫‪ ‬מכוונות לתחושת ביטחון ולמענה לבעיות המטרידות את הקהילה‬
‫‪ ‬שותפות משטרה – רשות מקומית וקהילה‬
‫‪ ‬שימוש בכלים קהילתיים במשימות משטרתיות‬
‫‪ .3‬יעדי תחום האכיפה‬
‫‪ .4‬תכניות ליבה‬
‫‪ ‬הגברת נוכחות גורמי אכיפה וסוכניהם‬
‫‪ ‬מוקד רואה‬
‫‪ ‬אמצעים למניעה מצבית ויצירת סביבה דוחת פשיעה‬
‫‪ ‬צמצום פשיעה במועדים וזירות נבחרות‪ :‬קירור מועדים וקירור‬
‫נקודות‬
‫‪ ‬פעולות מניעה וחיבור משטרה – קהילה‬
‫‪ ‬מודלים לאכיפת תופעות ייחודיות‬
‫‪ ‬גיוס תושבים‬
‫‪ .5‬פעולות ליבה‬
‫‪ ‬פורום אכיפה‬
‫‪ .6‬תפקידו של מנהל תכנית "עיר ללא אלימות" ביישוב במסגרת תחום‬
‫האכיפה‪.‬‬
‫‪' .2‬עיר ללא אלימות' במטה הארצי של מ"י‪.‬‬
‫מטרות תחום האכיפה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫צמצום פשיעה והתנהגויות אנטי‪-‬חברתיות ביישוב‪.‬‬
‫הגברת תחושת הביטחון של התושב‪.‬‬
‫עקרונות‬
‫‪4‬‬
‫עיקרון ‪ :1‬שותפות משטרה – רשות מקומית וקהילה‬
‫בדומה לתכניות אחרות בעולם המערבי שתכליתן הגברת הביטחון של התושב‬
‫‪community policing, community safety, safer city, urban security:‬‬
‫(‪ ,)Gilling, 2001; Hughes & Row, 2007; Lucianetti, 2011‬תחום‬
‫האכיפה ב'עיר ללא אלימות' מהווה ביטוי לעיקרון "המשילות" ולהגדלת‬
‫האחריות המוטלת על השלטון המקומי בדאגה לביטחון התושב‪ .‬הגדלת חלקן‬
‫של הרשות המקומית והקהילה במאבק בפשיעה‪ ,‬נעשה באמצעות הרחבת‬
‫השותפות בין המשטרה לרשות מקומית וקהילה‪.‬‬
‫שותפות זו מבוססת על ההנחה כי פשיעה היא תוצר של גורמים חברתיים‬
‫וסביבתיים (‪ )Homel, 2005‬שההשפעה על חלק גדול מהם אינה מצויה בטווח‬
‫היכולות של המשטרה אלא בטווח היכולות והאחריות של גורמים אחרים‬
‫(‪.)Gilling, 2005; Scott, 2005‬‬
‫שותפות משטרה – רשות מקומית וקהילה באה לידי ביטוי ב‪:‬‬
‫שיח משותף על סדרי העדיפויות של מאמצי האכיפה ביישוב ( ‪Scott,‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.)2005‬השותפות מייצרת שיח דרכו עולה מודעות המשטרה לאופן בו‬
‫הרשות המקומית וקהילה תופסות ומגדירות את הבעיות והאיומים על‬
‫ביטחון התושבים‪.‬‬
‫השיח המשותף מייצר תמונה אותנטית‪ ,‬מעמיקה ומקיפה יותר של‬
‫‪.4‬‬
‫אלימות ופשיעה ביישוב‪ ,‬במבוסס על מידע המצוי בידי גורמים ברשות‬
‫המקומית ובקהילה (היקף נשירה‪ ,‬היקף הוצאות בגין נזקי ונדליזם‪,‬‬
‫תלונות למוקד העירוני ועוד)‪.‬‬
‫שותפות הקהילה באחריות על צמצום ומניעה של אלימות ופשיעה‬
‫‪.3‬‬
‫(‪ .)Scott, 2005‬שותפות זו באה לידי ביטוי בהגברת המעורבות של‬
‫ההנהגה היישובית בחשיפה למידע על פשיעה (בהתאם למגבלות החוק)‬
‫ובמעורבות ביצירת תכנית יישובית להתמודדות עם התופעות (בעיקרן‬
‫תופעות הנוגעות לאיכות חיים של תושבים)‪ .‬בנוסף‪ ,‬באה לידי ביטוי‬
‫האחריות המשותפת בפעולות המבוססות לא רק על אסטרטגיות‬
‫אכיפה מסורתיות (כמו סיור‪ ,‬מעצרים)‪ ,‬אלא גם על הקצאה וניוד של‬
‫משאבים קהילתיים‪ ,‬תיאום בין פעולות משטרה לקהילה‪ ,‬רתימה של‬
‫מתנדבים ושימוש בכלים קהילתיים נוספים המגבירים את‬
‫האפקטיביות של הפעולה המשטרתית (ראה הרחבה עיקרון ‪.)3‬‬
‫‪5‬‬
‫'עיר ללא אלי מות' מאפשרת את השותפות הזו באמצעות מיסודם של‬
‫מנגנונים ואמצעים לקשר רציף ופעילות מתואמת בין גורמי אכיפה לגורמי‬
‫רשות וקהילה (ראה פעולות ליבה – פורום אכיפה)‪ ,‬כמו גם משאבים‬
‫המאפשרים לתרגם השותפות הזו לפעולה משותפת ומתואמת (ראה תכניות‬
‫ליבה)‪.‬‬
‫עיקרון ‪ :2‬מכוונות לתחושת ביטחון ומתן מענה לבעיות המטרידות את‬
‫הקהילה‬
‫נמצא כי צמצום פשיעה לא נקשר באופן ישיר לעלייה בתחושת הביטחון של‬
‫התושב וכי אין קשר לינארי ועקבי בין פשיעה לבין תחושת ביטחון‬
‫(‪.)Carvalho & Lewis, 2003; Dittons & Innes, 2005; Spelman, 2004‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬נמצא כי תחושת הביטחון של התושב מושפעת לטובה מתפיסת‬
‫היכולת של הרשויות לספק מענים למה שהתושב תופס כמאיים על בטחונו‬
‫ומצמצום של רמזים לקיומם של איומים על ביטחונו‪.‬‬
‫פעילות תחום האכיפה ב'עיר ללא אלימות' נועדה להוות מסגרת קהילתית‪,‬‬
‫מוגדרת ויציבה המאפשרת שיח עם הרשות המקומית והקהילה על מנת‬
‫ללמוד על האיומים על תחושת הביטחון של התושבים ועל האופן בו הם‬
‫תופסים את בעיית האלימות והפשיעה ביישוביהם‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬כאשר פעילות האכיפה מכוונת לצמצום תופעות אלימות ופשיעה‬
‫שזוהו על ידי הקהילה‪ ,‬היא יכולה לזכות בלגיטימציה קהילתית המקדמת את‬
‫האפקטיביות שלה (‪.)Kappeler & Gaines, 2011‬‬
‫בספרות ניתן לאתר בסיס לשלוש אסטרטגיות אפשריות המכוונות להגברת‬
‫תחושת הביטחון של התושב‪:‬‬
‫‪ ‬פעולות למאבק ב"סממנים" של אי סדר חברתי (כדוגמת הזנחה ונזקי‬
‫ונדליזם)‪ ,‬ובהתנהגויות אנטי – חברתיות (גם אם אינן מוגדרות כעבירה על‬
‫החוק) (‪.)Brunton-Smith, 2011; Smith & Strugis, 2011‬‬
‫‪ ‬פעולות המייצרות הזדמנויות להשפיע על המצב ולעבור ממצב של חוסר‬
‫אונים המעצים את תחושת הפחד למצב של תפיסת היכולת לפעול ולשנות‬
‫(‪; Ohmer, Warner & Beck, 2010‬אנטונובסקי‪ )0191 ,‬באמצעות‬
‫השתתפות ותרומה למאבק באלימות ובפשיעה‪.‬‬
‫‪ ‬פעולות להגברת המודעות של התושב למאמץ להפיכת הקהילה בטוחה‪,‬‬
‫ובפרט חשיפת התושב לפעילות המשטרה ולפעולתם של גורמים אחרים‬
‫הרשות המקומית (‪.)Bowers & Johnson, 2005; Ditton & Innes, 2005‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ ‬היכולת ליישם ולהקצות משאבים לשלושת אסטרטגיות אלה‪ ,‬נמצאת‬
‫לעיתים‪ ,‬בידי גורמים קהילתיים ורשותיים ש'עיר ללא אלימות' מסוגלת‬
‫לרתום ולהפעיל‪.‬‬
‫עיקרון ‪ :3‬שימוש בכלים קהילתיים למשימות משטרתיות‬
‫לקהילה ולרשות המקומית ישנה אחריות על הגברת תחושת הביטחון של‬
‫התושב וחלק במאמץ לצמצום הפשיעה והאלימות (‪.)Gilling, 2005‬‬
‫בהתאם‪ ,‬לרשות המקומית יש את היכולת ואת המנדט להשלים את מאמצי‬
‫המשטרה באמצעות "סל" כלים קהילתיים‪:‬‬
‫‪ ‬מניעה מצבית והתערבות המכוונת לשינוי הסביבה הפיזית‬
‫‪ ‬שינוי אופי הסביבה והרכב האוכלוסייה הפוקדת אותה‬
‫‪ ‬ביטוי של לגיטימציה קהילתית לפעילות המשטרה‬
‫‪ ‬חקיקת עזר‬
‫‪ ‬רצף בין גורמי אכיפה‪ ,‬מניעה וטיפול‬
‫‪ ‬מניעה ומתן אלטרנטיבות‬
‫‪ ‬הרחבת מידע בהתבסס על מקורות קהילתיים‬
‫‪ ‬גיוס קהילה‪ :‬פעילים ומתנדבים‬
‫מניעה מצבית והתערבות פיזית בסביבה‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫רתימת אגפי שפ"ע ‪ /‬תפעול לטובת התערבויות בסביבה הפיזית שיש ביכולתן‬
‫למנוע פשיעה באמצעות צמצום הזדמנויות וחיזוק התפיסה כי מדובר‬
‫בקהילה שאינה סובלנית להתנהגויות אנטי חברתיות‪ .‬פעולות כגון ‪ :‬גיזום‪,‬‬
‫תאורה‪ ,‬יצירת מרחבים המזמינים אוכלוסייה נורמטיבית והגברת‬
‫ההזדמנויות לי צירת צפייה טבעית ופיקוח בלתי פורמאלי‪ ,‬תורמות ליצירתה‬
‫של סביבה הדוחה פשיעה‪.‬‬
‫שינוי אופי הזירה והרכב האוכלוסייה הפוקדת אותה‪:‬‬
‫ביכולתה של הרשות המקומית ליזום "העתקה" של פעילויות קהילתיות‬
‫נורמטיביות (כדוגמת סדנאות הורים‪ ,‬מפגשי אנשי מקצוע‪ ,‬מגרשי ספורט‬
‫פעילים‪ ,‬ופעילות פנאי לנוער)‪ ,‬במקומות המהווים מוקד לפעילות אנטי‪-‬‬
‫חברתית‪ .‬כך‪ ,‬מוגבר הפיקוח הבלתי פורמאלי במרחבים ציבוריים בהם יש‬
‫צורך בהתערבות‪.‬‬
‫לגיטימציה קהילתית לפעילות המשטרה‪:‬‬
‫פעילות משטרה‪ ,‬הופכת לאפקטיבית ו"חלקה" יותר כאשר מגויסים ההנהגה‬
‫ואנשי המפתח של היישוב‪ ,‬לתמוך בפעילות ולהעביר לקהילה מסר של‬
‫מעורבות במהלך ואף הובלה שלו‪ .‬פעילות משטרה יכולה להיות מלווה‬
‫בהסברה לקהילה‪ ,‬בחלוקת מידע ובפעולות שנועדו להעביר מסר לפיו‬
‫ההנהגה והקהילה תומכים ומגבים את המהלך המשטרתי‪.‬‬
‫חקיקה‪:‬‬
‫רשות מקומית יכולה ליזום חקיקת חוקי עזר המקלים על אכיפה וצמצום‬
‫התופעה הפוגעת בביטחון התושב ובאיכות החיים בקהילה‪.‬‬
‫רצף בין גורמי אכיפה‪ ,‬מניעה וטיפול‪:‬‬
‫נוכחות משטרתית ותגובה אכיפתית מהוות לעיתים טיפול בסימפטום בלבד‪.‬‬
‫לעיתים קרובות‪ ,‬ישנן בעיות שניתן לטפל טוב יותר בשורשן כאשר נוצר‬
‫חיבור בין גורמי מניעה וטיפול בקהילה (כדוגמת עובדי קידום נוער‪ ,‬רווחה‪,‬‬
‫קליטה) לבין גורמי אכיפה‪ .‬הרצף יכול לבוא לידי ביטוי בהעברת מידע‬
‫רלוונטי ועידוד הפניית צעירים המאותרים על ידי גורמי אכיפה לגורמים‬
‫אחרים בקהילה‪ .‬הרצף יכול לבוא לידי ביטוי בגיוס גורמים המסוגלים למונע‬
‫הסלמה של תופעות (לדוגמת מרכזי גישור בקהילה)‪.‬‬
‫מניעה ומתן אלטרנטיבות‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫מיקוד המאמץ בצמצום פשיעה הופך לאפקטיבי יותר‪ ,‬כאשר הוא מתרחש‬
‫במקביל ליצירה של אלטרנטיבות חיוביות לקהל היעד בזירה הבעייתית או‬
‫להתנהגות אותה רוצים למגר‪ .‬תחום הפנאי בעיר ללא אלימות וגורמים‬
‫קהילתיים נוספים העוסקים בפעילות נוער יכולים להציע לבני נוער מגוון‬
‫פעילויות חיוביות המהוות חלופה להתנהגות מסוכנת ולא חוקית‪.‬‬
‫הרחבת המידע על התופעה באמצעות שיתוף גורמי קהילה‪:‬‬
‫במקרים בהם מדובר בתופעה שההתמודדות עמה יכולה להפוך אפקטיבית‬
‫יותר באמצעות מידע נוסף‪ ,‬ניתן לבצע פעולות שונות להגברת מקורות המידע‬
‫שמקורם בגורמים בקהילה‪.‬‬
‫ניתן ליזום ולתקצב קמפיינים לעידוד דיווח ו"קווים חמים" שיאפשרו‬
‫לתושבים למסור יותר מידע‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬אפשר לאתר בקהילה נוכחות קבועה של תושבים במתחם הנקודה‬
‫החמה‪ ,‬העשויים להיחשף למידע‪ .‬ניתן לרתום את אותם תושבים בצורה‬
‫שיטתית לטובת איסוף מידע ודיווח (לדוג' עובדי משמרות הממתינים בשעות‬
‫קבועות בלילה לאיסוף ההסעה)‪.‬‬
‫גיוס קהילה‪ :‬פעילים ומתנדבים‬
‫ניתן להגביר את האפקטיביות של פעילות האכיפה באמצעות הפעלת ערוצים‬
‫שונים בהם תושבים יכולים להתגייס למאמץ‪ :‬סיירת הורים‪ ,‬מתנדבים‬
‫לליווי קשישים‪ ,‬סיירת אופניים‪ ,‬פעולות לעידוד דיווח של תושבים‪ ,‬ומודלים‬
‫קהילתיים נוספים‪.‬‬
‫'עיר ללא אלימות' מאפשרת הקצאת‬
‫משאבים לפעולות אלה‪ ,‬כמו גם רתימה שיטתית של כלל הגורמים ברשות‬
‫המקומית הרלוונטיים ליישום הכלים הקהילתיים‪.‬‬
‫יעדי תחום האכיפה‬
‫‪9‬‬
‫‪ .0‬צמצום פשיעה ועבירות איכות חיים‪* .‬‬
‫‪ .4‬צמצום השלכות הפשיעה על הרשות המקומית **‬
‫‪ .3‬צמצום פשיעה במוקדים ("נקודות חמות") נבחרים‪ ,‬במועדים נבחרים‬
‫(כדוגמת קיץ)‪ ,‬וסביב תופעות נבחרות‪ ,‬בהשוואה לשנה ‪ /‬שנים קודמות‪**** .‬‬
‫* שיעור הצמצום וסוגי העבירות יוגדרו בהתאם לצרכי ומאפייני היישוב‪.‬‬
‫** למשל‪ ,‬שיעור הוצאות על נזקי הוונדליזם‪ ,‬פניות למוקד עירוני‪ ,‬בהתאם‬
‫לתכנית העבודה היישובית‪.‬‬
‫*** שיעור העלייה (כמו גם האפשרות להגדרת עבירות איכות חיים נוספות)‬
‫יוגדרו בהתאם לצרכי ומאפייני היישוב‪.‬‬
‫**** בהתאם לשירותים הקיימים בעיר ולתכנית העבודה היישובית‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫תכניות ליבה‬
‫הגברת נוכחות גורמי אכיפה וסוכניהם‬
‫‪.0‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.5‬‬
‫מטרות התכנית‪:‬‬
‫הגברת הנראות והחשיפה של התושב לגורמי אכיפה ביישוב‬
‫הקטנת זמן התגובה לפניות התושב‬
‫צמצום עבריינות ועבירות איכות חיים‪ ,‬בפרט‬
‫צמצום ההוצאות על נזקי ונדליזם או צמצום בהתנהגויות שזוהו על ידי גורמי‬
‫רשות וקהילה כפוגעים בתחושת הביטחון‪.‬‬
‫הגדלת חשיפה ודיווח על עבירות‪.‬‬
‫תיאור התכנית‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הגברת נוכחות גורמי אכיפה ביישוב‪ ,‬באמצעות פעולה סדירה של גורמי‬
‫אכיפה‪ ,‬ו ‪ /‬או עובדי רשות מקומית ומתנדבים‪ ,‬המתואמים עם‬
‫המשטרה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניתן להפעיל את התכנית באמצעות רצף של תכניות‪ ,‬החל מתכניות כמו‬
‫"שיטור משולב" בהן נראות המשטרה בולטות‪ ,‬ועד למודלים בהם‬
‫הנוכחות היא של מתנדב או עובד רשות‪ ,‬המקושר לגורמי אכיפה ומייצג‬
‫אותם בנוכחותו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גורמי האכיפה ו‪ /‬או סוכניהם יסיירו בזירות שזוהו על ידי המשטרה‬
‫והקהילה כזירות המאופיינות בריבוי פשיעה ופגיעה בתחושת הביטחון‬
‫של התושב‪ ,‬על מנת לייצר נוכחות מרתיעה ומונעת‪ ,‬לאתר תופעות‬
‫ולהפנות את המידע למשטרה ולגורמים נוספים בקהילה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫האחריות העליונה למתן מענה לתופעות עבריינות היא של משטרת‬
‫ישראל‪ .‬רצף הכוחות השונים יוכל לאתר‪ ,‬להזעיק ולהפנות את הכוחות‬
‫למוקדים השונים‪ ,‬בהתאם למהות הפניות המתקבלות מהתושבים‬
‫ומהות המידע הקיים על הצורך‪ .‬באופן זה‪ ,‬יווסתו המשאבים‬
‫משטרתיים‪ ,‬הקהילתיים והמשאבים המשותפים לטובת המשימות‬
‫השונות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניתן להתאים את המודל למאפייני התיישבות‪ :‬עיר גדולה‪ ,‬מגזר כפרי‪,‬‬
‫שכונות חרדיות ועוד‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מוקד רואה‬
‫מטרות עיקריות‬
‫‪ .0‬צמצום פשיעה והוצאות על נזקי ונדליזם במוקדים‬
‫המצולמים‪.‬‬
‫‪ .4‬הגברת יכולת החשיפה והפענוח של עבירות ביישוב‪.‬‬
‫תיאור התכנית‬
‫‪‬‬
‫ביישובים בהם פועלת התכנית יתבצע מיפוי של הזירות "הרגישות"‬
‫לפשיעה ותוכן תכנית עירונית כוללת להצבת מצלמות ותשתית‬
‫מותאמת לקליטה ועיבוד של המידע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הזירות בהן יוצבו המצלמות יקבעו בהתבסס על הערכת צרכים‬
‫משותפת של המשטרה וגורמי הרשות המקומית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המידע ייאסף וייבדק בכפוף לנהלים ולחוקי משרד המשפטים בדבר‬
‫שמירה על פרטיות‪ ,‬אבטחת מידע‪ ,‬יידוע הציבור‪ ,‬וסוגיות נוספות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הצבת המצלמות תלווה בהסברה ובהצבת שלטים המודיעים על מיקום‬
‫המצלמות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יתבצע מיפוי של כוחות התגובה השונים ביישוב‪ ,‬תוך שימת דגש על‬
‫מיצוי משאבים וגיוס של כוחות קהילתיים‪ ,‬לצד כוחות אכיפתיים‬
‫(סוכני אכיפה‪ ,‬סיירת הורים‪ ,‬עובדי נוער‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫מניעה מצבית ויצירת סביבה דוחת פשיעה‬
‫מטרות התכנית‬
‫הסרת מפגעים ויצירת תנאים סביבתיים דוחי פשיעה‬
‫ומגבירי סיכויי העבריין להיתפס‪.‬‬
‫תיאור התכנית‬
‫הפעלת מכלול התערבויות* הממוקדות בסביבה‬
‫הפיזית‪ ,‬מתוך מטרה להקשות על העבריין לבצע את‬
‫זממו ולייצר סביבה בה ההזדמנויות מצומצמות‬
‫והחשיפה והזיהוי של פעילות אנטי‪-‬חברתית קלה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫בכללן של התערבויות אלה‪ :‬גיזום‪ ,‬תאורה‪ ,‬גידור ויצירת מתחמים סגורים‬
‫ומפוקחים‪.‬‬
‫*סיוע במימון התערבויות בסביבה הפיזית שהינן בתחום אחריותה של הרשות‬
‫המקומית‪ ,‬יינתן רק ביישובים באשכולות למ"ס נמוכים ו ‪ /‬או יישובים בהם‬
‫קיים קושי מוכח‪.‬‬
‫צמצום פשיעה במועדים‪ ,‬וזירות נבחרות‪ :‬היערכות קיץ וחופשות‪ ,‬וקירור‬
‫נקודות חמות‬
‫מטרות התכנית‪:‬‬
‫‪ .0‬צמצום פשיעה והשלכותיה על הקהילה במוקדי זמן ומרחב שזוהו על‬
‫ידי משטרת ישראל‪.‬‬
‫‪ .4‬יצירת תכנית תקיפה הכוללת בתוכה פעולות ואמצעים משטרתיים‬
‫לצד קהילתיים‪.‬‬
‫תיאור התכנית‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בהתבסס על נתוני משטרת ישראל ניתן לזהות "נקודות חמות"‬
‫המהוות מתחמים גיאוגרפיים בהם קיים ריכוז פשיעה ואירועי פגיעה‬
‫באיכות החיים של התושב‪ ,‬וכן מועדים המהווים מוקד להתנהגות‬
‫עבריינית‪ ,‬כדוגמת חופשת הקיץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במסגרת פורום אכיפה תיבנה תכנית המאפשרת אפיון של הבעיה על‬
‫היבטיה המשטרתיים והקהילתיים‪ ,‬כמו גם מיפוי של המשאבים‬
‫המשטרתיים והקהילתיים שניתן לרתום לצורך צמצום הפשיעה‬
‫במתחם או במועד הנבחר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לצד הכלים המשטרתיים המסורתיים (איסוף מודיעין‪ ,‬סיור‪ ,‬מעצרים‬
‫וכיו"ב) יעשה שימוש בסל כלים קהילתיים (ראה הרחבה בעיקרון ‪)3‬‬
‫הכוללים בתוכם‪ :‬מניעה מצבית‪ ,‬הסברה‪ ,‬מתן חלופות‪ ,‬לגיטימציה‬
‫קהילתית‪ ,‬חקיקת עזר ועוד‪.‬‬
‫מודלים לאכיפת תופעות ייחודיות‬
‫מטרות התכנית‬
‫ייזום פעולות‪ ,‬מבצעי אכיפה ותכניות נקודתיות לצמצום תופעת פשיעה‬
‫ייחודית‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫תיאור התכנית‬
‫‪ ‬זיהוי של תופעות פשיעה ייחודיות ליישוב או לקבוצות אוכלוסיה‬
‫ייחודיות‪ ,‬כדוגמת‪ :‬ירי בחתונות‪ ,‬השתוללות טרקטורונים‪ ,‬נהיגה בשכרות‪,‬‬
‫ונדליזם במוסדות ציבור במגזר הבדואי‪ ,‬חופים‪ ,‬קליטת אוטובוס בעיר‬
‫תיירותית וכיו"ב‪.‬‬
‫‪ ‬הקצאת משאבים לפעולה נקודתית‪ ,‬תחומה בזמן‪.‬‬
‫‪ ‬משאבי 'עיר ללא אלימות' יוכלו לסייע ברכישה או השכרה של אמצעי‬
‫אכיפה‪ ,‬פרסום‪ ,‬הפיכת מקום למתחם מפוקח‪ ,‬ופעולות קהילתיות נוספות‬
‫המהוות חלק מתכנית התקיפה‪.‬‬
‫פעולות מניעה וחיבור משטרה ‪ -‬קהילה‬
‫מטרות התכנית‬
‫‪ .0‬ייזום פעולות ותכניות המקדמות תפיסה חיובית של תושבים את‬
‫המשטרה‪.‬‬
‫‪ .4‬קידום פעולות בהן מעורבת המשטרה בפעילות חינוך‪ ,‬פנאי ורווחה‪.‬‬
‫תיאור התכנית‬
‫הפעלת מודלים ופעולות חד פעמיות ומתמשכות‪ ,‬בהן משתלבת המשטרה‬
‫בפעילות חינוך‪ ,‬רווחה ופנאי ביישוב‪ ,‬בכללן‪:‬‬
‫‪ ‬פעילויות הסברה בהן המשטרה מלמדת תושבים ובכללם‪ ,‬תלמידים‪ ,‬על‬
‫משמעויות החוק או חושפת אותם לאמצעים בהם יוכלו להבטיח את‬
‫ביטחונם וביטחון רכושם‪.‬‬
‫‪ ‬פעילות המאפשרות לילדים‪ ,‬בני נוער וקבוצות אוכלוסייה נוספות לחוות‬
‫קשר חיובי למשטרה‪.‬‬
‫‪ ‬תכניות המשלבות בין משטרה לבין גורמי חינוך וטיפול לצורך שיקום נוער‬
‫עובר חוק (כדוגמת מיל"ה)‪ .‬במסגרת תכנית זו מתבצע קשר בין המשטרה‬
‫לבין שירות מבחן ומערכות הרווחה וקידום הנוער ביישובים‪ ,‬לצורך גיוס‬
‫נערים ובניית תכנית קהילתית מתמשכת‪.‬‬
‫גיוס תושבים‬
‫מטרות התכנית‬
‫‪ .0‬ייזום פעולות לגיוס תושבים ומתנדבים‪.‬‬
‫‪ .4‬הפעלת מיזמים התנדבותיים שנועדו לאפשר לתושב להשתתף‬
‫במאמץ האכיפתי‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ .3‬הגברת הדיווח למשטרה ולרשות המקומית על תופעות ]שיעה‬
‫והתנהגות אנטי חברתית‪.‬‬
‫תיאור התכנית‬
‫‪ ‬באמצעות פעולות המתבצעות במסגרת תחומי ליבה אחרים של תכנית 'עיר‬
‫ללא אלימות' (רווחה‪ ,‬הקשר קהילתית) יתבצעו פעולות לגיוס תושבים‬
‫המעוניינים לקחת חלק במאמץ להפיכת היישוב לבטוח יותר‪.‬‬
‫‪ ‬התושבים המגויסים יקבלו הכשרה‪ ,‬אמצעים‪ ,‬ליווי ותמיכה במהלך‬
‫ההתנדבות‪.‬‬
‫‪ ‬בהתאם למאפייני היישוב וצרכיו ניתן ליצור תכניות וערוצים שונים‬
‫לרתימת התושב להגברת הביטחון ביישוב‪ ,‬החל מתכניות המצריכות‬
‫מעורבות אינטנסיבית של התושב ויכולות גבוהות‪ ,‬וכלה בפעולות‬
‫נקודתיות המצריכות רמת מחויבות נמוכה יותר‪.‬‬
‫‪ ‬באמצעות פעולות הסברה ויצירת אמצעים לדיווח (כדוגמת קווים חמים)‬
‫תועלה מודעות התושב לערוצי הדיווח ולדרכים בהם הוא יוכל לתרום‬
‫למאמץ‪.‬‬
‫פעולות ליבה‬
‫פורום האכיפה‬
‫פורום האכיפה הוא פורום בראשות מפקד תחנת המשטרה אשר‬
‫מתכנס אחת לחודש וחצי ותפקידו לתכלל ולקבוע מדיניות בתחום‬
‫תכניות ופעולות האכיפה ברמת הרשות והתחנה‪.‬‬
‫מטרות הפורום‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫מיפוי הפערים הרשותיים בתחום האכיפה‪.‬‬
‫בניה‪ ,‬יישום ובקרה אחר תכנית העבודה השנתית של תחום‬
‫האכיפה‪.‬‬
‫העלאת פערים ובעיות‪ ,‬הפקת משמעויות ובחירת דרכי פעולה‪.‬‬
‫עדכון כלל הגורמים בביצוע פעילות האכיפה המשטרתית‬
‫והאזרחית המתבצעת והמתוכננת ברשות‪.‬‬
‫שיתוף כלל הגורמים בנתונים בדבר אלימות‪/‬ונדליזם‪.‬‬
‫העברת מידע לצורך המשך טיפול של גורמי הרווחה‪/‬חינוך‬
‫כולל קביעת מדיניות בנושא הסנכרון בין התחומים השונים‪.‬‬
‫הגדרת אופן ומדרג ההפעלה של גורמי האכיפה האופרטיביים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ .8‬הקמת קבוצות עבודה ממוקדות נושא‪.‬‬
‫‪ .9‬הכוונה ומיקוד פעילות השיטור‬
‫העירוני (במקומות בהם הוא פועל)‪.‬‬
‫עקרונות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫שמירה על שקיפות‬
‫התהליכים בפני חברי‬
‫הפורום‪.‬‬
‫שיתוף פעולה והעברת‬
‫מידע בין הגורמים‬
‫השונים‪.‬‬
‫מעקב אחר ביצוע החלטות‬
‫קודמות‪.‬‬
‫בחינה של דרכי הפעולה הנבחרות‪ ,‬יישום והפקת‬
‫לקחים‪.‬‬
‫מיקוד הדיון לאור בעיות מרכזיות‪.‬‬
‫משתתפי הפורום‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מפקד התחנה – יו"ר הפורום (כאשר התחנה מתכללת מס'‬
‫רשויות‪ -‬אפשרי קצין מהתחנה)‬
‫קב"ט הרשות‬
‫מנהל המוקד העירוני (ומנהל המוקד הרואה באם קיים)‪.‬‬
‫מנהל תכנית עיר ללא אלימות ברשות‬
‫יו"ר וועדת הרווחה או נציגו‬
‫יו"ר וועדת החינוך או נציגו‬
‫יו"ר וועדת הפנאי או נציגו‬
‫נציג אגף שפ"ע‬
‫רכז סיירת ההורים‬
‫מפקד יחידת השיטור העירוני‬
‫מפקד יחידת האכיפה‬
‫אפשריים‪ :‬נציג שיטור משולב‪ ,‬נציג וועד הורים‪ ,‬ק‪ .‬נוער ‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫סדר יום הפורום‪:‬‬
‫כללי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מרכז פורום האכיפה הינו מנהל התכנית ברשות‪ .‬באחריותו‬
‫לסכם את הדיון ‪ ,‬לעקוב ולבקר אחר ביצוע ההחלטות ולהציג‬
‫סטטוס ביצוען בפורום הבא‪ .‬מנהל תכנית עיר ללא אלימות‬
‫ברשות יקיים ישיבה מקדימה בהשתתפות מפקד התחנה‬
‫ומנכ"ל הרשות לקביעת נושאי הדיון בפורום האכיפה‪.‬‬
‫נושא הדיון שייקבע יופץ למשתתפים לפני הדיון ולפיו הם‬
‫יתבקשו למקד את התייחסותם‪.‬‬
‫כל הנתונים יוצגו בהתייחס לנושא המרכזי של הדיון (לדוגמא‪-‬‬
‫אלימות בבתי ספר‪ ,‬אלימות בהסעות‪ ,‬היערכות לחופשת פסח‬
‫וכו')‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫משטרת ישראל‪:‬‬
‫הצגת נתוני סל הפשיעה (כולל סל פשיעות נוער)‪.‬‬
‫הצגת מוקדי אלימות כולל התייחסות לזירות חמות (נתונים‬
‫פשיעה ואלימות)‬
‫סטטוס טיפול באירועים מפורום אכיפה קודם (אירועי‬
‫אלימות ‪ ,‬פתיחת תיקים וכו')‪.‬‬
‫הצגת מבצעי אכיפה‪.‬‬
‫הצגת פערים ובעיות‪.‬‬
‫הצגת פעילות השיטור העירוני ויחידת האכיפה‬
‫קב"ט‪:‬‬
‫הצגת נתונים בתחום השיטור המשולב‪ ,‬פיקוח עירוני וכו'‪.‬‬
‫הצגת סטטוס הפרויקט הטכנולוגי‪.‬‬
‫הצגת פערים מבצעיים‪.‬‬
‫מנהל המוקד העירוני‪:‬‬
‫הצגת נתוני פנייה למוקד בפילוח (ונדליזם‪ ,‬הקמות רעש‪ ,‬וכו')‪.‬‬
‫הצגת נתונים בנוגע למיקומי הדיווחים‪.‬‬
‫אירועים חריגים‪.‬‬
‫הצגת פערים מבצעיים‪.‬‬
‫רכז סיירת ההורים‬
‫הצגת פעילות הסיירת מאז הפורום האחרון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫ה‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫ז‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫ח‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫הצגת אירועים חריגים בדגש על העברת מידע ועדכון גורמי‬
‫הרווחה‪/‬חינוך‪.‬‬
‫הצגת פערים מבצעיים ואחרים‪.‬‬
‫מנהל אגף שפ"ע‪:‬‬
‫הצגת נתוני ונדליזם בהתייחס למיקומים‪ ,‬תאריכים ושעות‪.‬‬
‫העלאת הצעות והצגת פערים‪.‬‬
‫נציג וועדת החינוך ‪:‬‬
‫הצגת אירועי אלימות ‪ /‬ונדליזם ברחבי בתי הספר‪.‬‬
‫העלאת הצעות והצגת פערים‪.‬‬
‫נציג אגף הרווחה‪:‬‬
‫הצגת מקרי טיפול באירועי אלימות שהגיעו לטיפול רווחה‬
‫(הפניה מסיירת הורים‪ ,‬משטרה וכו')‪.‬‬
‫נציג וועדת הפנאי‬
‫‪ .1‬הצגת תכניות ופעילויות פנאי לפי חתכי גילאים‪.‬‬
‫‪ .2‬הצגת פערים‪.‬‬
‫דיון‪:‬‬
‫‪ .1‬ריכוז הפערים המבצעיים שהועלו על ידי המשתתפים‪.‬‬
‫‪ .2‬שיתוף פעולה והעברת מידע בין הגורמים‪.‬‬
‫‪ .3‬הצעת דרכי פעולה להתמודדות עם הפערים המבצעיים‪.‬‬
‫‪ .4‬בחירת דרכי הפעולה הרצויות‪.‬‬
‫‪ .5‬הפקת משמעויות –כ"א‪ ,‬תקציב‪ ,‬תקורות נוספות‪.‬‬
‫‪ .6‬קביעת לו"ז ודרכי עבודה לצורך ביצוע הפעולות‪.‬‬
‫י‪ .‬תפוקות אפשריות מפורום האכיפה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫מהמידע‬
‫והנתונים‬
‫הפקת משמעויות‬
‫שהתקבלו‪.‬‬
‫קביעת נהלים ותהליכי עבודה‪.‬‬
‫יישום לקחים‪.‬‬
‫פיתוח דרכי התמודדות חדשות ומשותפות‬
‫לתופעות המזוהות ברשות‪.‬‬
‫יא‪ .‬מדידה והערכה‪:‬‬
‫‪ .1‬המדידה והערכה של פורום האכיפה תתבצע בשיתוף של תחום‬
‫מדידה והערכה של על"א ומדור שותפויות במ"י‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ .4‬המדידה תתבצע לכל אורך השנה ומטרתה לוודא ביצוע‬
‫אפקטיבי של פורום האכיפה בהיבט קיומו‪,‬‬
‫תכנית העבודה ויישומה ותהליכי העבודה אותם אמור לייצר‬
‫הפורום‪.‬‬
‫תרשים ‪-‬תהליך העבודה בפורום האכיפה‬
‫‪19‬‬
‫תפקידו של מנהל תכנית "עיר ללא אלימות" ביישוב במסגרת תחום האכיפה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מנהל 'עיר ללא אלימות'‪ ,‬מסייע למת"ח בכינוס הפורום ובגיוס שותפים‬
‫נוספים מהרשות המקומית ומהקהילה‪ ,‬בהתאם לצרכים העולים בפורום‪.‬‬
‫מנהל 'עיר ללא אלימות' שותף להחלטה על הסוגיות שיועלו בפורום‬
‫האכיפה‪.‬‬
‫מנהל 'עיר ללא אלימות' אחראי על עדכון פורום אכיפה בצרכים‬
‫הרלוונטיים לתחום‪ ,‬העולים במסגרת ועדות אחרות של 'עיר ללא אלימות'‬
‫המתכנסות ביישוב‪.‬‬
‫מנהל "עיר ללא אלימות" מוביל את המהלכים הנדרשים לחיבור בין‬
‫הגורמים הקהילתיים הנוספים השותפים בתכנית "עיר ללא אלימות"‬
‫(חינוך‪ ,‬רווחה‪ ,‬פנאי‪ ,‬קהילה)‪.‬‬
‫מנהל 'עיר ללא אלימות' אחראי על הקצאת המשאבים והמעקב אחר‬
‫הפעולות הקהילתיות והרשותיות המוגדרות בתכניות העבודה שיוצר‬
‫הפורום‪ ,‬בכללן תכניות שנועדו לייצר "נראות" של פעולות האכיפה‬
‫ומודעות הציבור לנעשה בתחום זה‪.‬‬
‫מנהל 'עיר ללא אלימות' אחראי על הובלה של תכניות לרתימת התושב‬
‫למאמץ‪ ,‬החל מתכניות להגברת דיווח וכלה בתכניות המגייסות תושיבם‬
‫לקחת חלק פעיל יותר במאבק‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫עיר ללא אלימות במשטרת ישראל‬
‫עקרונות שיתוף הפעולה עם משטרת ישראל‪:‬‬
‫‪ .0‬התכנית משתלבת עם מטרות ויעדי משטרת‬
‫ישראל‪ .‬שיתוף פעולה בין המשטרה לרשות‬
‫המקומית וגורמים בקהילה מייצר מפגש‬
‫אינטרסים וריכוז מאמץ משותף‪ ,‬להעלאת‬
‫איכות החיים והביטחון האישי‪ ,‬כאשר כל‬
‫גורם מביא עימו את יתרונותיו היחסיים‬
‫ויכולותיו‪.‬‬
‫‪ .4‬משטרת ישראל‪ ,‬באמצעות מפקדיה ( מפקדי תחנות‪/‬ממ"רים – במשטרה‬
‫ה"כחולה" ומפקדי מפקדות כפריות במג"ב) אחראית להובלת תחום‬
‫האכיפה בכל רשות ויישום עקרונות התכנית בתחום זה‪ ,‬לשם השגת יעדי‬
‫הארגון והשפעה על רמת האלימות והפשיעה ברשות‪.‬‬
‫‪ .3‬הובלת תכנית "עיר ללא אלימות במ"י מרוכזת על ידי ראש אגף‬
‫המבצעים‪ ,‬באמצעות מדור שותפויות‪.‬‬
‫‪ .2‬סמפכ"ל מ"י‪ ,‬בנוסף להיותו שותף בוועדת ההיגוי הלאומית של התכנית‪,‬‬
‫מוביל את וועדת ההיגוי של משטרת ישראל‪,‬‬
‫בה משתתפים נציגי המחוזות ומג"ב וכן סגני ראשי האגפים השונים‪,‬‬
‫משנה ליועמ"ש מ"י‪ ,‬ראש מנ"ט‪ ,‬דובר מ"י‪,‬‬
‫ראש חטיבת ההדרכה ונציגי המשרד לבט"פ‪.‬‬
‫אחריות מדור שותפויות‪:‬‬
‫מדור שותפויות במחלקת שיטור קהילתי‪/‬אגף המבצעים הינו הגורם‬
‫המקצועי במ"י העוסק בין היתר‬
‫בהגדרת הצרכים בתחום האכיפה בתכנית ברמה הארצית ובהתאמה‬
‫ליעדי הארגון‪ .‬המדור הוא הגורם המתכלל‪,‬‬
‫המפקח והמבקר את קיום התכנית בכלל המחוזות‪/‬המרחבים‬
‫והתחנות ובמג"ב‪.‬‬
‫המדור שותף בתהליכי פיקוח והתאמת תחום האכיפה בתכנית‬
‫למגזרים השונים‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫פיקוח ובקרה במשטרת – ישראל‬
‫‪ .0‬וועדת אכיפה‪ ,‬בראשות מ' תחנה‪/‬מ' כפרית במג"ב תתקיים אחת‬
‫לחודשיים‪.‬‬
‫‪ .4‬אחת לרבעון יתקיים סטאטוס מרחבי בראשות מפקד המרחב ואחת‬
‫לחציון יתקיים סטאטוס כנ"ל בראשות ס' מ' המחוז‪/‬ס' מ' מג"ב –‬
‫בהשתתפות נציגי מדור שותפויות ונציגי מטה עיר ללא אלימות‬
‫במשרד לבט"פ‪.‬‬
‫‪ .3‬מדור שותפויות יקיים פיקוח ובקרה בנושא תחום האכיפה בתכנית –‬
‫יקבל תכניות אכיפה מאושרות מרמת המחוז ‪,‬יפקח על כינוס וועדות‬
‫אכיפה ויישום התכנית אל מול הרשות‪.‬‬
‫תכניות בתחום האכיפה‬
‫המוקד הרואה‬
‫‪ .1‬א‪ .‬כללי‪:‬‬
‫המוקד הרואה הוא אחד האמצעים להגברת האפקטיביות של גורמי‬
‫האכיפה‪ .‬ככזה הוא תומך במאמצי האכיפה האופרטיביים ואינו בא‬
‫במקומם‪.‬‬
‫המוקד מהווה חלק מהותי ממאמץ ההרתעה האכיפתי ברשות‬
‫ואמון על הפעלת גורמי האכיפה והתגובה האופרטיביים לצורך‬
‫מניעה וטיפול (הכלה) באירועי אלימות בשטחים אליהם הוא‬
‫צופה‪.‬‬
‫‪.1‬ב‪ .‬ייעוד המוקד‪:‬‬
‫להוות מרכז שליטה ובקרה באמצעות מערכת של‬
‫מצלמות וחיישנים לאיתור‪ ,‬מניעה ‪,‬טיפול ותחקור אירועי‬
‫אלימות ופשיעה במרחב הציבורי ברשות המקומית‪.‬‬
‫‪.1‬ג‪ .‬מטרות המוקד‪:‬‬
‫‪ .0‬בקרה על מוקדי אלימות‪ ,‬איתור מוקדם והכוונת גורמי‬
‫אכיפה לצורך מניעתה‪.‬‬
‫‪ .4‬הכוונת כוחות תגובה לטיפול באירועי אלימות‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.8‬‬
‫תיעוד עבירות אלימות וונדליזם וסיוע לגורמי האכיפה למיצוי‬
‫הדין עם עבריינים‪.‬‬
‫סיוע לפיקוד על אירוע בשעת חירום‪.‬‬
‫תיאום בין גורמי האכיפה השונים בשגרה ובחירום‪.‬‬
‫להוות בסיס לחקירת מתחמים ולהבניית תכנית עבודה‪.‬‬
‫להוות כתובת לפניות אזרחים בנושא הביטחון האישי ועבירות‬
‫'איכות חיים'‪.‬‬
‫סיוע לשליטה בפעילויות המחייבות תיאום בין גורמי הרשות‬
‫המקומית (לדוגמה‪ -‬אירועים בהם פועלים מדריכי מוגנות‪,‬‬
‫סיירת הורים‪ ,‬שיטור משולב ומדריכי פנאי)‪.‬‬
‫‪ .2‬מודל ההפעלה של המוקד‪:‬‬
‫‪.2‬א‪ .‬כללי‪:‬‬
‫המוקד הוא כלי אחד מבין מכלול גורמי האכיפה ביישוב‪ .‬ככזה‪ ,‬אין‬
‫הוא עומד לבדו אלא זקוק לכוח תגובה על מנת להביא את יתרונותיו‬
‫לידי ביטוי בתחום האכיפה‪ .‬הפעלה נכונה של המוקד ומיצוי יכולותיו‬
‫השונות באיתור‪ ,‬הפעלה והכוונה‪ ,‬יסייעו להפעלה נכונה וטובה יותר של‬
‫כלל מערך האכיפה ולמיצוי יכולות גורמי האכיפה האופרטיביים‪.‬‬
‫כוח מניעה‬
‫פיקוח עירוני‬
‫מוקד רואה‬
‫סיירת הורים‬
‫שיטור משולב‪/‬עירוני‬
‫נאמני ביטחון‬
‫משטרה‬
‫‪23‬‬
‫‪.2‬ב‪ .‬עקרונות להפעלת מוקד רואה‪:‬‬
‫‪ .0‬המצלמות יוצבו על פי ה"מצפן" שהוציא המשרד לביטחון‬
‫הפנים (קוים מנחים למימוש המערך הטכנולוגי)‪.1‬‬
‫‪ .4‬המצלמות יפעלו לטובת טיפול בעבירות איכות החיים ועבירות‬
‫האלימות‪.2‬‬
‫‪ .3‬מנהל המוקד ‪ 3‬יקבע תקן לצפייה במצלמה (למשל‪ -‬מוקדן‬
‫אחד על כל ‪ 05‬מצלמות) ‪ ,‬כך שיינתן מענה סביר לכמות‬
‫המצלמות‪.‬‬
‫‪ .2‬מנהל המוקד יקבע מצלמות אשר הינן מצלמות "ברזל"‬
‫ומצלמות מתחלפות ו‪/‬או קופצות באירוע‪.‬‬
‫‪ .5‬מנהל המוקד יבנה תכנית סדורה לצפייה במצלמות לפי‬
‫‪54‬‬
‫עקרונות שייקבעו ‪.‬‬
‫‪ .6‬גורמי האכיפה ברשות (מ"י ‪ ,‬פקחים וכו') יכירו את מיקומי‬
‫המצלמות ואת יכולות המערכת וידעו להשתמש בה בכל זמן‬
‫נתון‪.‬‬
‫‪ .9‬במצלמות שאינן נצפות בשגרה יש להגדיר את גבולות האזורים‬
‫שכניסה אליהם‪ ,‬התגודדות של מס' דמויות מוגדר וכו' מקפיץ‬
‫את התמונה‪.‬‬
‫‪ .8‬עבודת המוקד אל מול גורמי האכיפה האופרטיביים תעשה על‬
‫בסיס תרגול ושפה משותפת‪.‬‬
‫‪ .1‬המוקד יעבוד בשיתוף פעולה מלא עם משטרת ישראל‪.‬‬
‫‪ .01‬המוקד יאויש על ידי מוקדן‪/‬תצפיתן בשעות שינותחו לפי‬
‫המיפוי בתחום האכיפה‪.‬‬
‫‪ .00‬המוקד יפעל על פי נהלים סדורים ולפי מקרים ותגובות‬
‫מוגדרים‪.‬‬
‫‪ 1‬מתוך אתר 'עיר ללא אלימות' – ‪www.Cwv.gov.il‬‬
‫‪ 2‬תפיסת ההפעלה של תחום האכיפה בעל"א‬
‫‪ 3‬בכל מקום בו מצוין מנהל המוקד‪ ,‬הדבר יבוצע בשיתוף ובהכוונה של הקב"ט והמת"ח‪.‬‬
‫‪ 4‬לפי ניתוח של כמות מצלמות‪ ,‬אופי המצלמות (קבועות‪/‬ניידות)‪ ,‬שעות חמות וכו'‪-‬‬
‫‪www.cwv.gov.il‬‬
‫‪ 5‬תכנית הצפייה במצלמות תופיע בתיק ההפעלה של המוקד – כנ"ל‬
‫‪24‬‬
‫‪.04‬‬
‫‪.03‬‬
‫‪.02‬‬
‫‪.05‬‬
‫המוקד יתעד אירועים המדווחים מכלל הגורמים (אזרחים‪,‬‬
‫כוחות שיטור משולב‪ ,‬סיירת הורים וכו')‪.‬‬
‫המוקד יפעיל את גורמי התגובה אל מול זיהויים במערכת‬
‫המצלמות או בעקבות פניות מאזרחים למוקד‪.‬‬
‫מנהל המוקד ייבנה מדרג הפעלה פרטני לאירועי תגובה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מנהל מוקד יכתוב תיק הפעלה למוקד רואה‪.‬‬
‫‪.2‬ג‪ .‬סדר עדיפויות להפעלת גורמי אכיפה באירועי מוקד רואה‪:‬‬
‫על מנת למצות בצורה מיטבית את גורמי האכיפה האזרחיים ולאור‬
‫החוסר המובנה בכוחות אופרטיביים יש לבנות תכנית מדרגית להפעלת‬
‫כוח האכיפה ברשות‪ .‬את המדרג יש לבנות בשיתוף עם כלל גורמי‬
‫האכיפה המשתתפים בפורום‪.‬‬
‫שיקולים מנחים לקביעת מדרג העדיפויות בהפעלת גורמי האכיפה‬
‫באירועי מוקד רואה‪:‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.2‬‬
‫סוג האירוע וחומרתו (מהו גורם האכיפה המוסמך לטפל‬
‫באירוע)‪.‬‬
‫מיקום גורמי האכיפה (ניידות משטרה‪ ,‬שיטור משולב‪ ,‬ביטחון‬
‫עירוני‪ ,‬סיירת הורים וכו')‪.‬‬
‫המשתתפים באירוע (בני נוער‪ ,‬עולים‪ ,‬מבוגרים וכו')‪.‬‬
‫מיקום האירוע ביחס לאוכלוסייה (אזור תעשייה אל מול פארק‬
‫שכונתי) ואל מול פעילות פנאי‪/‬חינוך המתבצעת ברשות‬
‫(מגרשים מוארים‪ ,‬פרויקט מחצלות‪ ,‬מסיבת אוזניות וכו')‪.‬‬
‫‪ .5‬אירועים מקבילים (ואופיים‪/‬חומרתם של האירועים)‪.‬‬
‫א‪ .‬ההחלטה בפועל של כוח התגובה המופעל לאירוע תבוצע על ידי‬
‫הקב"ט‪/‬מנהל המוקד‪/‬מנהל הזירה‪/‬מוקדן (לפי ההיררכיה‬
‫הנ"ל) בהתאם לשיקולים ובנוגע לגורמי האכיפה האזרחיים‬
‫בלבד‪ .‬שיקול הדעת בדבר הפעלת כוחות משטרת ישראל הינו‬
‫באחריות בלעדית של הקצין המשלח וקצין המשמרת‪.‬‬
‫* לאחר קביעת מדרג ההפעלה ואישורו ניתן להטמיעו במערכת‬
‫השליטה ובקרה כך שבאירוע נתון יינתן המענה לפי מה שנקבע מראש‪.‬‬
‫‪ 6‬לפי פורמט לכתיבת תיק הפעלה למוקד רואה – כנ"ל‬
‫‪25‬‬
‫השיטור המשולב‬
‫כללי‪:‬‬
‫השיטור המשולב‪ /‬העירוני הינו אחד הכוחות‬
‫המשמעותיים ביותר העומדים לטובת הרשות‬
‫המקומית בפעילות כנגד האלימות ועבירות איכות‬
‫החיים‪.‬‬
‫השיטור המשולב מורכב מכפל הסמכויות של שוטר‬
‫שתפקידו לאכוף את חוקי המדינה וסמכויותיו‬
‫מוגדרות בחוק ומפקח עירוני המוסמך לאכוף את חוקי‬
‫העזר העירוניים‪ .‬שילובם מהווה מכפיל כוח בכל הנוגע‬
‫לאכיפה עירונית‪.‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .0‬הגברת כוח האכיפה ושילוב זרועות בין גורמי האכיפה האזרחיים‬
‫והמשטרתיים‪.‬‬
‫‪ .4‬הגדלת כוח התגובה הזמין לאירועי "איכות חיים" ואלימות‪.‬‬
‫עקרונות להפעלת שיטור משולב‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫ניידת השיטור המשולב תאויש ע"פ הנחיות‬
‫הקב"ט והמת"ח לפי תכנית שאושרה בפורום‬
‫האכיפה ובהתאם להערכת מצב משתנה‪.‬‬
‫הניידת תאויש על פקח (עובד עירייה) ושוטר‬
‫במדים‪.‬‬
‫הניידת תופעל על ידי מוקד ‪ 011‬ועל ידי מוקד‬
‫העירייה‪/‬המוקד הרואה‪.‬‬
‫אחריות שילוח ניידת השיטור המשולב‬
‫למשימתה הינה על קצין המשמרת של מ"י‪.‬‬
‫דיווחים מהשיטור המשולב יועברו במקביל‬
‫למוקד ‪ 011‬ולמוקד העירוני‪/‬רואה‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫אירועים לטיפול השיטור המשולב (בהתאם לנוהל ‪ 14.441.110‬של‬
‫מ"י)* ‪:‬‬
‫‪.4‬‬
‫א‪.‬‬
‫אירועים ציבוריים הטעונים רישוי והמחייבים היערכות‬
‫המשותפת‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אירועים פליליים‪/‬אירועי הפרעה לסדר הציבורי ואירועים‬
‫הקשורים לאיכות חיים (רוכלים‪ ,‬קבצנים ‪,‬הפרעות מנוחה‬
‫‪,‬תקיפת עובדי מוסדות ציבור)‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הכשלת עובדי ציבור‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫הדבקת מודעות וכרוזים‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫זיהום אוויר (בשיתוף איכות הסביבה)‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫פגיעה בבעלי חיים (בשיתוף המחלקה הווטרינרית)‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫השלכת אשפה וחפצים‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫הפרת חוק עזר עירוני‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫הזק ציבורי ולרכוש עירוני‪/‬משטרתי‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫פעמון אזעקה מרכב‪/‬נכס‪/‬אחר‪.‬‬
‫יא‪.‬‬
‫מכשול ברבים‪.‬‬
‫יב‪.‬‬
‫פתיחת בתי עינוג ביום השואה וביום הזיכרון לחללי‬
‫צה"ל‪.‬‬
‫יג‪.‬‬
‫עבירות על חוק רישוי עסקים‪.‬‬
‫יד‪.‬‬
‫קטטות והפרעה לסדר במשרד ציבורי עירוני‪.‬‬
‫(עירייה‪,‬שיכון)‬
‫טו‪.‬‬
‫ביטחון הנפש והרכוש‪ :‬חפץ חשוד‪ ,‬אדם חשוד בריכוזי‬
‫קהל ובמוסדות ציבור‪.‬‬
‫סוגי צווים (באישור מפקד טריטוריאלי בלבד)‬
‫א‪.‬‬
‫המקומית‪.‬‬
‫ביצוע צווים שיפוטיים ומנהליים שהוצאו על ידי הרשות‬
‫‪22‬‬
‫ב‪ .‬תפיסת סחורה וכלי תכולה בעבירות רוכלות‪ ,‬שלא כדין‬
‫בלבד‪.‬‬
‫דו"חות‬
‫‪.3‬‬
‫א‪.‬‬
‫השלכת פסולת ברבים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אי סגירת עסקים ‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫רעש מעסקים ‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫רוכלות ‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫עישון במקומות ציבור‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫חניות אסורות‪.‬‬
‫* למעט במקרי קיצון ‪/‬אסון המוני וכו' באישור מפקד המחוז של מ"י‬
‫וביידוע מנכ"ל הרשות המקומית‪.‬‬
‫סיירות ההורים‪:‬‬
‫ייעוד סיירת ההורים‪:‬‬
‫להיות כוח מתנדבים המשמש פלטפורמה לשינוי משמעותי בקהילה‬
‫ובדפוסי האלימות של הנוער על ידי יצירת מגע בלתי אמצעי‪ ,‬הפעלת‬
‫סמכות הורית והסברה בקרב בני הנוער‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מטרות הסיירת‪:‬‬
‫הגברת מעורבות ההורים בתרבות הפנאי של הילדים ברשות‬
‫המקומית בהם הם גרים‪.‬‬
‫חיזוק הסמכות ההורית על ידי יצירת קשר סמכותי בין‬
‫ההורים בסיירת לבין בני הנוער‪.‬‬
‫איתור‪ ,‬צמצום ומניעה של שתיית אלכוהול ושימוש בסמים על‬
‫ידי בני נוער‪.‬‬
‫הגברת תחושת הביטחון האישי של התושבים על ידי צמצום‬
‫תופעת האלימות בקרב בני נוער‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫יעדים ‪:‬‬
‫העלאת המודעות בקרב בני הנוער להשפעות השליליות של‬
‫השימוש בסמים ואלכוהול‪.‬‬
‫צמצום אירועי אלימות בקרב בני הנוער‪.‬‬
‫מתן מענה ואוזן קשבת לבני הנוער‪.‬‬
‫איתור נוער במצוקה וסיוע בהכוונתו לגורמי טיפול ורווחה‪.‬‬
‫מתן ייעוץ והכוונה לנוער נורמטיבי‪.‬‬
‫יצירת קשרי בלתי אמצעי עם בני נוער באמצעות מתן אוזן‬
‫קשבת‪.‬‬
‫הגדרת תפקידים‪:‬‬
‫‪.‬א תפקיד רכז הסיירת‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫יא‪.‬‬
‫רכז הסיירת אחראי על תפקוד הסיירת מרגע ההחלטה על‬
‫הקמתה ועד הפעלתה בשגרה‪.‬‬
‫אחראי על גיוס המתנדבים‪ ,‬קליטתם‪ ,‬שימורם והעצמתם‪.‬‬
‫אחראי על שיבוץ המתנדבים בסיורים ‪.‬‬
‫אחראי על תכנון פעילות הסיירת ואישורה אל מול הגורמים‬
‫המתאימים‪.‬‬
‫אחראי על תיאום ההדרכות למתנדבים אל מול גופי ההדרכה‬
‫השונים (הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול‪ ,‬על"א‪ ,‬על"מ‬
‫וכו')‪.‬‬
‫אחראי על הקשר בין הסיירת לגורמי הרווחה והאכיפה של‬
‫הרשות המקומית – אחריות על העברת מקרים לטיפול גורמי‬
‫הרווחה‪/‬אכיפה במקרה הצורך ומעקב אחר הטיפול‪.‬‬
‫אחראי על ביצוע בקרה על תפקוד הסיירת ‪.‬‬
‫ישתתף בפורומים הנוגעים להפעלת הסיירת (פורום אכיפה‬
‫ופורומים עיתיים ‪ /‬נושאיים)‪.‬‬
‫אחראי על תקציב ההכשרה והציוד של הסיירת‪.‬‬
‫אחראי על פרסום ושיווק פעולות הסיירת ברשות המקומית‪.‬‬
‫אחראי על מינוי וחניכת ראשי הצוותים‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪.‬ב‪ .‬תפקיד ראש הצוות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ראש הצוות הינו אחד המתנדבים אשר מונה לאחראי בשטח‬
‫על הפעלתה ביום מסוים‪.‬‬
‫אחראי על העברת התדריך לפני הפעילות‪.‬‬
‫אחראי על טיפול באירועים חריגים והעברת לגורמים‬
‫המתאימים‪.‬‬
‫אחראי על הגשת דו"ח סיכום סיור‪.‬‬
‫ה‪ .‬מהווה את החוט המקשר בין‬
‫רכז הסיירת למתנדבים במהלך הסיור‪.‬‬
‫ציוד אנשי הסיירת‪:‬‬
‫‪ ‬ככלל‪ ,‬כל המתנדבים יצוידו‬
‫בסימנים המזהים אותם עם הסיירת‪.‬‬
‫א‪ .‬ווסט זוהר – "סיירת הורים –‬
‫עיר ללא אלימות" או חולצה כנ"ל‬
‫ותעודה מזהה של מתנדב בסיירת‬
‫ההורים ‪.‬‬
‫ב‪ .‬חומרי הסברה של הרשות‬
‫למלחמה בסמים ובאלכוהול‬
‫ג‪ .‬חומרי הסברה על פעילות עיר‬
‫ללא אלימות ברשות (תכניות קיץ‪/‬‬
‫פעילות פנאי‪/‬חינוך)‬
‫ד‪ .‬רשימת אנשי קשר למקרי חירום (עו"ס‪ ,‬מקלטי חירום‪ ,‬ק‬
‫הנוער ‪ ,‬קב"ס וכו')‪.‬‬
‫ה‪ .‬ציוד עזרה ראשונה‪.‬‬
‫ו‪ .‬פנקס ועט‪.‬‬
‫‪ ‬ניתן להוסיף ציוד כגון‬
‫ערכת קפה‪ ,‬שמיכה‪,‬‬
‫בקבוקי מים‪ ,‬שתיה‬
‫חמה‪ ,‬כיבוד קל וכו'‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫פעילות סיירת ההורים‪:‬‬
‫תכנון פעילות הסיירת‪:‬‬
‫א‪ .‬כללי‬
‫תכנון פעילות הסיירת הינו תהליך מורכב המצריך עבודה רבה ותיאום‬
‫מול גורמי האכיפה השונים‪.‬‬
‫פעילות הסיירת צריכה להיבנות אל מול המטרות הספציפיות שלשמן‬
‫הוקמה ‪ ,‬אופי הפעילות של בני הנוער‪ ,‬עונות השנה (פעילות הקיץ אינה‬
‫דומה לפעילות החורף)‪ ,‬מוקדי הפעילות של הנוער ופעילות גורמי‬
‫האכיפה הנוספים בעיר (משטרה‪ ,‬שיטור עירוני‪ ,‬שיטור משולב‪ ,‬סיירת‬
‫נוספות וכו') ואל מול פעילות הפנאי של גופי הרשות השונים (חינוך‬
‫‪/‬פנאי‪/‬רווחה וכו')‪.‬‬
‫פעילות הסיירת תאושר באופן כללי בפורום אכיפה רשותי ובאופן‬
‫פרטני על ידי מנהל התוכנית ברשות‪.‬‬
‫תכנון הפעילות מחייב הכרות מעמיקה עם מס' נושאים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫אופי פעילות בני הנוער ברשות‪.‬‬
‫מקומות ושעות הבילוי של בני הנוער‪.‬‬
‫תוכנית הפעילות של גורמי האכיפה‪.‬‬
‫פערים בנושא אכיפה ‪ /‬מתן מענה אחר על ידי גורמי האכיפה‬
‫השונים ברשות‪.‬‬
‫תכניות הפנאי ‪/‬רווחה ברשות‪.‬‬
‫לאחר בחינת הנושאים הנ"ל ניתן יהיה לאתר מקומות ‪ /‬מתחמים בהם‬
‫נדרשת מעורבות של סיירת ההורים ובמקומות בהם יש להם יתרון‬
‫יחסי אל מול גורמי הרשות האחרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬תדריך לפני פעילות‪:‬‬
‫התדריך לפני פעילות הסיירת הינו תנאי מחייב ליציאה לפעילות‪.‬‬
‫התדריך ייעשה במקום שייקבע מראש ובוא יצוידו אנשי הסיירת בציוד‬
‫המתאים (מצ"ב נספח ו') ויועברו להם מס' נושאים‪:‬‬
‫א‪ .‬אירועים מיוחדים המתרחשים בעיר (צעדה‪ ,‬אירוע גדול וכו')‪.‬‬
‫ב‪ .‬פעילות אכיפה מיוחדת המתבצעת (למעט פעילויות מסווגות)‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫ג‪ .‬המתחמים ‪/‬אזורים בהם עליהם לסייר כולל שעות‪.‬‬
‫ד‪ .‬דרכי תקשורת ונהלי דיווח‪.‬‬
‫ה‪ .‬דגשים פרטניים‪.‬‬
‫ג‪ .‬סיכום סיור‪:‬‬
‫סיכום סיור ייערך על ידי ראש הצוות ע"ב טופס סיכום סיור (נספח ז')‪.‬‬
‫הסיכום יכלול את האזורים‪/‬מתחמים בהם סיירה הסיירת ‪ ,‬האירועים‬
‫בהם נתקלו חבריה ובני הנוער עימם נפגשה ומטרתו הצפת בעיות‬
‫ופערים על מנת להמשיך טיפול עם‬
‫‪‬‬
‫נהלים לפעילות הסיירת‪:‬‬
‫‪ .0‬פעילות הסיירת תבוצע תמיד בזוגות ‪ /‬שלשות‪ -‬צוותים‬
‫מעורבים בלבד!‬
‫‪ .4‬לכל פעילות ימונה ראש צוות‪.‬‬
‫‪ .3‬הפעילות תבוצע לאחר תדריך מלא של ראש הצוות ‪/‬‬
‫אחראי המשמרת‪.‬‬
‫‪ .2‬כלל חברי הסיירת יהיו מצוידים באמצעי זיהוי של‬
‫הסיירת ומכשיר טלפון אלחוטי‪.‬‬
‫‪ .5‬ראש הצוות יוודא הימצאות רשימת אנשי קשר וציוד‬
‫רלוונטי לכל זוג‪/‬שלישיה‪.‬‬
‫‪ .6‬ראש הצוות‪/‬רכז הסיירת ידווח למוקד העירוני על‬
‫מקומות הפעילות של הסיירת ויעביר דרכי תקשורת‪.‬‬
‫‪ .9‬יש לשמור על סודיות המידע שנאסף בסיירת‪ .‬המידע‬
‫יועבר בצורה מחושבת דרך רכז הסיירת לגורמי המטפלים‪.‬‬
‫מקרים המחייבים דיווח (לגורמי אכיפה‪/‬רווחה)‪:‬‬
‫א‪ .‬סימנים להתעללות ו‪/‬או אלימות פיסית‪/‬מינית כלפי‬
‫קטינים‪.‬‬
‫ב‪ .‬כוונה ‪ /‬איומים על אובדנות‪.‬‬
‫שבוצע על ידי‬
‫ג‪ .‬עבירות אלימות פיסית‪/‬מינית‬
‫מורים‪/‬אחראים‪/‬מנהלים‪.‬‬
‫ד‪ .‬סכנה לחיי אדם‪.‬‬
‫ה‪ .‬פגיעה ברכוש ציבורי‪.‬‬
‫ו‪ .‬מכירת אלכוהול אחרי השעה ‪.43:11‬‬
‫ז‪ .‬מכירה ‪ /‬שימוש בסמים‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫גיוס מתנדבים‪:‬‬
‫גיוס המתנדבים הינו חלק‬
‫מהותי מתהליך הקמת‬
‫הסיירת‪ .‬הגיוס הינו תהליך‬
‫מתמשך היות וישנם תהליכי‬
‫נשירה ויש צורך‪ ,‬לעיתים‪,‬‬
‫לבצע תחלופה של חברי‬
‫הסיירת ברשויות‪.‬‬
‫גיוס המתנדבים יכול להתבצע בשלוש תצורות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬גיוס המוני‪:‬‬
‫הגיוס ההמוני מתאפיין בפניה לקהל הרחב ברשות המקומית באמצעות‬
‫אמצעי התקשורת המקומיים (רדיו מקומי‪ ,‬תכנית חדשות מקומית ‪,‬‬
‫עיתון וכו')‪ .‬בגיוס זה י מומלץ להדגיש את נחיצות הפעילות לקהילה‬
‫ולרווחת בני הנוער שלה‪ .‬על השיווק להדגיש את היות סיירת ההורים‬
‫גוף מקצועי‪ ,‬יוקרתי ומחוייב‪.‬‬
‫‪ ‬גיוס ייעודי‪:‬‬
‫הגיוס הייעודי פונה מראש לקהל היעד שמאפיין את האוכלוסייה‬
‫שממנה מעוניין הרכז לגייס מתנדבים (לדוגמה ‪ -‬יוצאי ברה"מ‪ ,‬גמלאי‬
‫ארגון ספציפי)‪ .‬לשם כך נדרש לבצע הגדרה של קהל היעד הרצוי ‪,‬‬
‫מאפייניו ודרכי הפעולה כדי לגייסו (מה המניעים הספציפיים‬
‫לאוכלוסייה זו)‪ .‬ניתן לפנות לרשות המקומית או לגופים ארציים על‬
‫מנת לקבל מידע על מאגרי כ"א בהתאם לצורך (לדוגמה‪ -‬מאגר של‬
‫אנשי חינוך גמלאים)‪ .‬לאחר המיפוי והאיתור יש לפנות לאותו סקטור‬
‫באמצעות דרכי תקשורת ישירות כגון‪ ,‬הסברה במהלך יום עיון מקצועי‬
‫של מורים‪ ,‬אתר המקושר למאפיינים של אותו סקטור ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬גיוס על בסיס מעגלי קרבה‪:‬‬
‫שיטת הגיוס האפקטיבית ביותר (על סמך מחקר שנערך בעל"א ב‪)4100-‬‬
‫היא 'חבר מביא חבר'‪ .‬חברי הסיירת הינם השגרירים של הסיירת‬
‫ומביאים את בשורתה לחבריהם‪ .‬שיטה זו מתחזקת גם לנוכח העובדה‬
‫כי אחד ממניעי המתנדבים הוא החברה והרצון להשתייך‪.‬‬
‫בנוסף לשלוש תצורות אלו ניתן לפנות לגופים עירוניים‪/‬ארציים על מנת‬
‫לגייס מתנדבים (מצ"ב רשימה קצרה של גופים)‪:‬‬
‫‪ o‬תנועת של"מ (שרות לאומי למבוגר)‬
‫‪33‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫פרויקט רוח טובה‬
‫פרסום באתר שתי"ל (חינם לחיפוש מתנדבים)‬
‫פורטל ההתנדבות בישראל‬
‫אתרי האינטרנט של הרשויות המקומיות‬
‫תהליך הקליטה של מתנדב חדש בסיירת הורים‪:‬‬
‫א‪ .‬שיחת אוריינטציה קבוצתית על הסיירת‪ ,‬מטרותיה‪ ,‬מאפייניה‬
‫וכו'‪.‬‬
‫ב‪ .‬שיחת תיאום ציפיות אישית עם המתנדב‪.‬‬
‫ג‪ .‬מילוי טופס קליטת מתנדב‪.‬‬
‫ד‪ .‬השתתפות בפעילות של הסיירת (חניכה אישית)‪.‬‬
‫ה‪ .‬שיחה אישית להתרשמות (רכז מול מתנדב)‪ -‬לאחר‬
‫שניים‪/‬שלושה סיורים‪.‬‬
‫שימור מתנדבים‪:‬‬
‫שימור המתנדבים הינו חלק חשוב ומהותי מעבודתו של רכז‬
‫הסיירת ומנהל תכנית על"א ברשות‪ .‬המתנדבים הם ליבת‬
‫הקהילה ומהווים בסיס לשיפור איכות החיים בה‪ .‬שימור‬
‫והעצמה נכונים של המתנדבים בסיירת ההורים עשויים‬
‫להוביל לשינויים משמעותיים מאוד ברשות בן אם ע"י‬
‫רתימת חברי הקהילה לטובת שירות קהילתי במגוון‬
‫תחומים (עזרה לקשישים‪ ,‬שיפוץ מבנים וכו') ובין אם על‬
‫ידי הקמתה של קבוצה שמהווה כוח ברשות ומייצגת את‬
‫דרישות התושבים כלפי הרשות המקומית‪ /‬משטרה‪.‬‬
‫על מנת לתכנן ולהבין את נושא שימור המתנדבים יש צורך להבין את‬
‫הגורמים המניעים‪ 7‬את המתנדבים להתנדב ולתרום מזמנם לטובת‬
‫הקהילה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫על סוגי המניעים הפועלים בכל אחד מהיישובים ניתן ללמוד מהמחקר שערכה‬
‫מחלקת המחקר של המשרד לביטחון‬
‫פנים בנושא סיירות הורים‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫בין מניעים אלו ניתן למצוא‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫ערכים – רצון לתרום ולעזור לזולת‬
‫הגנה – דרך ללמידה עצמית‬
‫גדילה‪ -‬צמיחה והתפתחות עצמית‬
‫הגנתית‪ -‬התמודדות עם רגשות‬
‫קריירה‪ -‬יצירת פתח לקריירה מקצועית‬
‫חברתית‪ -‬יצירת קשרים חברתיים ‪ /‬השתייכות למסגרת‬
‫חברתית‬
‫על מנת לענות על צרכים אלו יש להקפיד לבצע מס' מופעים כגון‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫ימי עיון מקצועיים‪.‬‬
‫הכשרות ומתן כלים מקצועיים להתמודדות ‪.‬‬
‫ימי גיבוש וכיף‪.‬‬
‫הכרה על ידי הקהילה (פרסום בשלטי חוצות‪ ,‬כנסים עם ראש‬
‫העיר‪ ,‬חלוקת תעודות‪ ,‬עיתונות מקומית)‪.‬‬
‫כנסים ארציים‪.‬‬
‫מתן הטבות (כגון כרטיסים להופעות ועוד)‪.‬‬
‫משוב אישי ‪ +‬שיחה אישית אחת לחצי שנה ‪.‬‬
‫סוגיה נוספת בשימור המתנדבים הינה הקשר הרציף בין הרכז‬
‫למתנדבים‪ .‬היות ופעילות הסיירת וזמני פעילותה משתנים עם תקופות‬
‫השנה ובהתאם למועדים נוספים כגון חגים‪ ,‬חופשות‪ ,‬אירועים‬
‫מיוחדים (ימי סטודנט ועוד) צריך רכז הסיירת להתאים את פעילותה‬
‫(כשם ששאר פעילות גורמי האכיפה והקהילה מותאמים) למועדים‬
‫ואירועים אלו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬בתכנון השנתי של פעילות הסיירת יש לתת תשומת לב מיוחדת‬
‫למועדים בהם פעילות הסיירת אינה שגרתית ו‪/‬או אינה מתאפשרת‬
‫לביצוע בצורה סדירה (חורף קשה) ולתת לכך מענה על מנת לשמור על‬
‫הקשר בין המתנדב לפעילות‪ .‬לצורך כך ולאחר שהסיירת פועלת‬
‫כיחידה ניתן לרתום את חבריה לביצוע התנדבויות נוספות בקהילה‬
‫(התנדבות בבתי ספר והסבר על תופעת האלימות‪ ,‬ליווי קשישים‬
‫לקבלת דמי ביטוח לאומי‪ ,‬צביעת ותיקון בתי נזקקים ועוד)‪.‬‬
‫בתחום שימור המתנדבים וזיקתם להמשך הפעילות בסיירת‪ ,‬יש לראות‬
‫כי ניתן מענה לצרכיהם של המתנדבים העולים משיחות אישיות‪,‬‬
‫שיחות סיכום קבוצתיות ומחקרי רוחב שנעשים במסגרת תחום‬
‫‪35‬‬
‫המדידה וההערכה של על"א והמשרד לבט"פ‪ .‬כך ניתן למשל להסיק כי‬
‫יש להקפיד על חיבור בין גורמי הטיפול ברשויות בתחום הרווחה‪/‬חינוך‬
‫עם פעילות חברי הסיירת על מנת שיוכלו לקבל מענה מקצועי לקשיים‬
‫המתגלים במהלך פעילותם (בבין אם הקשיים מתגלים בנוגע לבני‬
‫הנוער ובין אם בדילמות של המתנדבים)‪ .‬בדרך זו תורמת פעילות‬
‫הסיירת להשגת היעדים האישיים של המתנדבים בה‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫מדרג הפעלה של סיירת הורים (דוגמא מסיירת הורים ראש‬
‫העין)‬
‫מדרגי התגובה הינה מערכת של תגובות הבנויה לפי‬
‫חומרת האירוע‪ .‬המדרגים מחולקים לפי חומרתם‬
‫ולאו דווקא מתחילים במדרג ‪ 0‬אלא אפשר‬
‫שיתגלו גם במדרגים מורכבים יותר‪.‬‬
‫מדרג ‪ - 1‬שכרות קלה ('תפס ראש')‪ :‬הנער‬
‫מתפקד )עומד על הרגליים(‪ ,‬יודע מה הוא עושה‪,‬‬
‫קצת משתטה‪ ,‬לא מהווה סיכון לעצמו ולאחרים‪.‬‬
‫תגובת סיירת ההורים‪:‬‬
‫• להמליץ להפסיק לשתות ‪ +‬לפרט סכנות‬
‫• להסביר לשאר הנוכחים את אחריותם לשלום‬
‫חברם (שלא יעשה שטויות שיתחרט עליהן‬
‫אח"כ‪)...‬‬
‫• לתת לנערים מספרי טלפון נייד של סיירת הורים למקרה שיצטרכו‬
‫עזרה בשלב מאוחר יותר‬
‫• לשקול אם לחזור שוב למקום מאוחר יותר או להקפיץ לשם את‬
‫הצוות השני‬
‫מדרג ‪ – 2‬שכרות בשלבים מתקדמים ('איבד את הראש')‪ :‬הנער‬
‫מתפקד חלקית )מתנדנד‪,‬‬
‫יושב( לא מודע למעשיו‪ ,‬עלול להוות סכנה לעצמו ולאחרים‬
‫תגובת סיירת ההורים‪:‬‬
‫• לבקש מהנערים להפסיק לשתות ‪ +‬לפרט סכנות‬
‫• להסביר לשאר הנוכחים את אחריותם לשלומו ולבריאותו של חברם‬
‫(שלא ייגרם לו נזק בלתי הפיך‪ ,‬שלא יגרום נזק לאחרים)‬
‫• לבקש שהחברים יזעיקו את ההורים או ייקחו את הנער הביתה‪.‬‬
‫• להציע להזמין סיור אבטחה של המוקד לפינוי הביתה עם חבר‪/‬ים‪.‬‬
‫• אם הנער לא מפונה –‬
‫‪ o‬לחזור שוב למקום מאוחר יותר או להקפיץ לשם את הצוות השני‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ o‬בפעם השנייה – לוודא שהנער לא עבר למדרג ‪.3‬‬
‫‪ o‬אם הסתיימה משמרת או אם הצוותים של סיירת הורים לא יכולים‬
‫להגיע בשנית – להזמין סיור של המאבטחים דרך המוקד העירוני‪.‬‬
‫‪ o‬אם המאבטחים לא יכולים להגיע או לטפל במקרה ‪ -‬להזמין בצורה‬
‫דיסקרטית את המשטרה‪.‬‬
‫מדרג ‪ – 3‬שכרות מלאה ('שפוך')‪ :‬הנער לא עומד על הרגליים ‪ /‬לא‬
‫מתקשר ‪ /‬מקיא‪.‬‬
‫תגובת סיירת ההורים‪:‬‬
‫• לתת טיפול ראשוני (שמיכה חמה‪ ,‬מים‪ ,‬ניקוי‪)...‬‬
‫• לבקש שהחברים יזעיקו את ההורים‪.‬‬
‫• אם יש חשש לאיבוד הכרה או סימפטומים מדאיגים אחרים –‬
‫להזמין אמבולנס‪.‬‬
‫• אם החברים לא מזעיקים את ההורים או מבוגר אחר שמוכן לקחת‬
‫אחריות ואם הוחלט שלא להזמין אמבולנס‪ ,‬יש להזמין משטרה‬
‫ולהסביר לחברים במקום שבשל מצבו של הנער וחוסר נכונותם להזמין‬
‫את ההורים‪ ,‬סיירת ההורים נאלצת להזמין משטרה שתברר את זהות‬
‫הנער ובמידת הצורך תפנה אותו הביתה )זו דוגמא למקרה שבו הזמנת‬
‫המשטרה יכולה להיעשות בגלוי וכאמירה של הסיירת‪ ,‬אם הנער‬
‫במצוקה והחברים לא מזמינים הורים או מבוגר אחראי אחר)‪.‬‬
‫• בכל מקרה לא לעזוב את המקום עד לפינוי או התאוששות ניכרת‪.‬‬
‫מדרג ‪ - 4‬שכרות עם מסוכנות או חשד לעבירה פלילית‬
‫תגובת סיירת ההורים‪:‬‬
‫• להתרחק מהמקום ולהזמין משטרה בצורה דיסקרטית‪.‬‬
‫• אם יש גישה חיובית מצד שאר הנוכחים – להישאר במקום ולתת‬
‫טיפול ראשוני (שמיכה חמה‪ ,‬מים‪ ,‬ניקוי‪.)...‬‬
‫• אם יש גישה עוינת – להזמין את הסיירים‪ ,‬להתרחק ולחכות במטרה‬
‫לוודא שהמשטרה אכן מגיעה‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫נאמני ביטחון בקהילה‬
‫א‪ .‬כללי‪:‬‬
‫במסגרת מתווה הקהילה של "עיר ללא אלימות" עולה אפשרות לשתף‬
‫את הקהילה בעשייה של האכיפה על מנת להציף את השטח באנשים‬
‫עם מודעות ועם יכולת להשפיע ולדווח על הנעשה ברשות לגורמי‬
‫האכיפה ובכך לסייע למערך האכיפה הרשותי ‪-‬האזרחי והמשטרתי‪.‬‬
‫ב‪ .‬רציונל‪:‬‬
‫הגברת המודעות של האזרחים בקהילה לאירועי אלימות ושיתופם בכל‬
‫רגע נתון ככוח מניעה אקטיבי משמעותי וכנדבך נוסף בשותפות‬
‫הקהילה ובתרומה של חבריה להגברת תחושת הביטחון ולמניעת‬
‫אירועי אלימות‪.‬‬
‫ג‪ .‬מטרה‪:‬‬
‫יצירת מערך "נאמני ביטחון בקהילה" על בסיס מתנדבים לטובת‬
‫הגברת המודעות בקרבם למצבי אלימות ולטובת תגבור גורמי האיתור‬
‫והמניעה ברשות‪.‬‬
‫ד‪ .‬השיטה‪:‬‬
‫‪ .0‬פרסום ברשויות המקומיות (עיתונים ‪ ,‬שלטי חוצות וכנס גיוס‬
‫מתנדבים)‪.‬‬
‫‪ .4‬גיוס המתנדבים ומתן הכשרה‪.‬‬
‫‪ .3‬המתנדב מזהה פוטנציאל לאירוע אלימות ‪ /‬מפגע או בעיה כלשהי ‪.‬‬
‫‪ .2‬דיווח על האירוע‪ :‬א‪ .‬דיווח מיידי לגורמי האכיפה (מוקד‬
‫עירוני‪/‬משטרה ‪/‬שיטור משולב)‪.‬‬
‫ב‪ .‬דיווח באמצעות טופס מקוון‪.‬‬
‫ה‪ .‬עקרונות‪:‬‬
‫‪ .0‬כוח האדם הינו על בסיס מתנדבים בלבד‪.‬‬
‫‪ .4‬כל מתנדב יעבור הדרכה בטרם יוכר כ"נאמן ביטחון בקהילה"‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.01‬‬
‫המתנדב ידווח על בסיס טופס מקוון על מפגעי אלימות ו‪/‬או‬
‫אירועים לממונה על הנושא ברשות (מנהל תכנית על"א‬
‫ברשות‪/‬רכז מצילה וכו')‪.‬‬
‫הנושא הנ"ל יופעל כפיילוט ב‪ 3-‬רשויות שיוגדרו‪.‬‬
‫ההפעלה‪ ,‬כמו גם הפרסום יבוצעו במסגרת הרשויות בהכוונה‬
‫ארצית‪.‬‬
‫כל מתנדב יקבל תעודה החתומה על ידי השר לביטחון פנים‬
‫המעידה על היותו נאמן ביטחון בקהילה‪.‬‬
‫בדיווח ‪ ON-LINE‬לגורמי האכיפה תינתן עדיפות לנאמני‬
‫ביטחון בקהילה‪.‬‬
‫ריכוז עבודת המתנדבים ‪ ,‬שימור והדרכה יבוצע באחריות‬
‫מנהל תכנית על"א ברשויות‪.‬‬
‫לאחר הפיילוט יוחלט על מתווה עבודה כולל ‪ ,‬בדגש על מתן‬
‫פתרון לרשויות שבהן אין תכנית בט"פ‪.‬‬
‫המתנדב אינו פועל למניעת האירוע (אלא אם יחליט בעצמו‬
‫לעשות כן) אלא הינו הגורם המדווח בלבד‪.‬‬
‫ו‪ .‬שיטת הגיוס‪:‬‬
‫‪ .0‬פרסום מקומי – עיתונות‪ ,‬אתר אינטרנט של הרשות‪ ,‬שלטי‬
‫חוצות ‪ ,‬כנס מקומי וכו'‪.‬‬
‫‪ .4‬מילוי פרטים‪.‬‬
‫‪ .3‬בדיקת עמידה בקריטריונים לגיוס (עבר פלילי‪ ,‬גילאים וכו')‪.‬‬
‫‪ .2‬הזמנה להדרכה‪.‬‬
‫‪ .5‬הדרכה ‪ +‬מבחן סמכויות‪.‬‬
‫‪ .6‬הענקת תעודה והכנסה לרשימה של המתנדבים (עירייה ‪+‬‬
‫בט"פ)‪.‬‬
‫ז‪ .‬הצטרפות‪:‬‬
‫‪ .0‬דרך רישום באתר בטופס מקוון‪.‬‬
‫‪ .4‬דרך מנהל תכנית על"א ברשות‪.‬‬
‫‪ .3‬במסגרת דוכן הרשמה בכנס‪.‬‬
‫* אחרי בדיקה של רישום פלילי‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫ח‪ .‬שיווק ופרסום‪:‬‬
‫‪ .0‬באמצעות תכנית הדוברות השנתית במועד שייקבע ‪.‬‬
‫‪ .4‬כנס חשיפת התכנית ביישובי הפיילוט‪.‬‬
‫ט‪ .‬מדידה והערכה‪:‬‬
‫‪ .0‬כמות מתנדבים‪.‬‬
‫‪ .4‬כמות דיווחי המתנדבים לאור הטפסים המקוונים‪.‬‬
‫‪ .3‬שאלון תחושות (הרגשת תרומה‪ ,‬מיצוי יכולות – ניתן לבחון גם‬
‫כמדגם תחושת ביטחון וכו')‪.‬‬
‫יא‪ .‬הכשרות‪:‬‬
‫‪ .0‬הכשרה תינתן באחריות מנהל התכנית ברשות בשיתוף עם ר'‬
‫תחום הדרכות בעל"א‪.‬‬
‫‪ .4‬ההכשרות יעסקו באיתור בני נוער‪ ,‬התמודדות עם מצבים‬
‫והיכרות עם גורמי על"א והרשות השונים‪.‬‬
‫סייר אכיפה במועצות אזוריות‬
‫כללי‪:‬‬
‫המועצות האזוריות מתאפיינות בתנאים גיאוגרפים‬
‫ודמוגרפיים שונים באופן מהותי מהרשויות המקומיות‬
‫והערים‪ .‬לאור זאת‪ ,‬מאפייני האלימות והאתגרים בתחום זה שונים‬
‫ומצריכים מענה ייחודי מותאם‪.‬‬
‫תכנית סייר האכיפה במועצות האזוריות באה לתת מענה למאפיינים‬
‫ייחודיים אלו על ידי הפעלה של סייר בעל סמכויות פיקוח (אכיפה על פי‬
‫חוקי העזר של המועצה) אשר יהווה גורם תגובה מיומן‪ ,‬יוזם ומתכלל‬
‫את הפעילות במרחב המועצה‪.‬‬
‫תפקידי הסייר ‪:‬‬
‫‪ .0‬פיקוח "זולות" ונקודות ריכוז נוער ביישובי המועצה ועל גדות‬
‫הנחלים בחדשי הקיץ‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.01‬‬
‫‪.00‬‬
‫‪.04‬‬
‫שיתוף פעולה עם מדריכי המוגנות במוסדות החינוך ועבודה‬
‫מול רכזי נוער ומדריכי לילה בישובים‪.‬‬
‫אחראי על מערך המצלמות הניידות והפעלתן בשיתוף פעולה‬
‫עם השוטר הקהילתי‪.‬‬
‫הובלה ופיקוח של סיירות הורים‪ -‬מענה לאירועים בסופי‬
‫שבוע‪.‬‬
‫היכרות עם שטחי השיפוט של המועצה‪ ,‬יישוביה ושטחי‬
‫החקלאות שלהם בדרום המועצה‪.‬‬
‫תכלול של כל גורמי האכיפה השונים מג"ב‪ ,‬סיירות הורים‪,‬‬
‫משטרה‪ ,‬כב"ה‪ ,‬יחידת חילוץ ורבש"ים‪.‬‬
‫הפגנת נוכחות הרתעה וסיכול פעילות פלילית בשטחים‬
‫הפתוחים ובשטחי החקלאות של יישובי המועצה‪ ,‬בדגש על‬
‫מניעת הצתות‪.‬‬
‫סיורי שטח למניעת פעילות פלילית וביטחונית בתוך יישובי‬
‫המועצה‪.‬‬
‫סיוע לטיפול בכל האירועים הפליליים והביטחוניים בשטחי‬
‫המועצה‬
‫ריכוז מידע מודיעיני והעברתו לגורמים המתאימים‪.‬‬
‫השתתפות בפעילות כוחות הביטחון המשטרה ומגב בשטחי‬
‫המועצה‪.‬‬
‫הכרות עם חקלאים ובעלי עדרים בהקשר של מניעת הצתות‪.‬‬
‫דרישות התפקיד‪:‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.8‬‬
‫בוגר קורס פיקודי בצבא או במשטרה ‪ -‬קצין יתרון‪.‬‬
‫ללא עבר פלילי‬
‫עדיפות לאדם עם רישיון לנשק‪.‬‬
‫רקע אכיפתי כגון שוטר פקח או רקע צבאי‪.‬‬
‫רקע בהבנת שטח וקריאת מפות‪.‬‬
‫נכונות לעבוד בשעות גמישות לא שגרתיות וסופי שבוע‪.‬‬
‫יחסי אנוש טובים‪ ,‬יכולת לעבוד עם קהל ועם גופי ממסד‬
‫שונים‪.‬‬
‫בעל רישיון נהיגה‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫‪ .1‬בעל ראייה מערכתית‪.‬‬
‫‪ .01‬בעל יוזמה ויכולת להוביל תהליכים‪.‬‬
‫‪ .00‬יכולת עבודה בצורה עצמאית‪.‬‬
‫עקרונות לתכנון ויישום פעילות הסייר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הגדרת יעדים על ידי ראש המועצה והמנכ"ל‬
‫קשר ישיר עם מזכירויות היישובים‪.‬‬
‫פרסום הפעילות של הסייר בתקשורת המקומית‪.‬‬
‫שיתוף הסייר בפורום האכיפה הרשותי‪.‬‬
‫מדידה וההערכה של פעילות הסייר (לקריאה נרחבת יותר –‬
‫פרק המדידה וההערכה באכיפה)‪.‬‬
‫הגדרת תכנית עבודה שבועית וחודשית‪.‬‬
‫קביעת שעות העבודה לפי שעון החיים והצרכים המבצעיים‪.‬‬
‫ניתוח השטח המבצעי בהיבטי זמן ומרחב לתכנון אפקטיבי של‬
‫הפעילות‪.‬‬
‫כוח מניעה‬
‫א‪ .‬כללי‪:‬‬
‫כוח המניעה הינו כוח הפועל בתחום הרשות המקומית ותכליתו הגברת‬
‫אמצעי‬
‫האיסוף בנוסף למצלמות וגורמי הדיווח האחרים‪ .‬הכוח הינו כוח‬
‫מדווח בלבד‪.‬‬
‫ב‪ .‬מטרות‪:‬‬
‫‪ .0‬הגדלת גורמי האיסוף והאיתור בשטח‪.‬‬
‫‪ .4‬איתור מוקדם של אירועים ודיווח לגורמי האכיפה‪.‬‬
‫‪ .3‬קבלת מידע מלא לצרכי מיפוי של מתחמים‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫ג‪ .‬עקרונות הפעלה‪:‬‬
‫‪ .0‬כוח המניעה יופעל בשעות ובאזורים שיוחלטו בפורום האכיפה‬
‫לאור מיפוי הצרכים‪.‬‬
‫‪ .4‬כוח המניעה הינו כוח מדווח בלבד‪( .‬יהווה כוח תגובה רק‬
‫במקרים מוגדרים ע"פ חוק בלבד)‪.‬‬
‫‪ .3‬כוח המניעה יהיה בקשר עין רצוף עם האירוע המדווח עד‬
‫הגעת גורמי האכיפה האופרטיביים‪.‬‬
‫‪ .2‬כוח המניעה יצויד באמצעי תקשורת אל מול המוקד‪.‬‬
‫‪ .5‬הפעלת כוח המניעה תיבחן ותימדד על מנת להשיג מיצוי טוב‬
‫יותר של הכוח‪.‬‬
‫‪ .6‬הפעלת הכוח תעשה לפי אזורים מתחלפים על מנת למנוע‬
‫חשיפת הכוח‪.‬‬
‫‪ .9‬הפעלת הכוח צריכה שתהיה ידועה לציבור אך לא גלויה לשם‬
‫הרתעה ויצירת תחושת ביטחון‪.‬‬
‫* במידה וכוח המניעה יורכב מעובדי הרשות המקומית יש אפשרות‬
‫להכשירו ולתת לו סמכויות פיקוח ובכך לאפשר לו להתערב באירועים‬
‫מסוימים עד הגעת גורמי האכיפה האחרים‪( .‬יש צורך לבחון מקרים‬
‫ספציפיים ולהביא בחשבון את היתרונות והחסרונות החשיפה של‬
‫הכוח)‪.‬‬
‫ד‪ .‬כפיפות‪:‬‬
‫כוח המניעה יהיה כפוף לקב"ט‪/‬ראש אגף הביטחון‪.‬‬
‫ה‪ .‬נהלי עבודה‪:‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.5‬‬
‫כוח המניעה יעבור תדריך לכוח המניעה הינה באחריות‬
‫הקב"ט ‪ /‬מפקד הכוח בטרם הפעילות‪.‬‬
‫הדיווחים יועברו ישירות למוקד‪/‬מפקד הכוח וממנו לגורמי‬
‫האכיפה‪.‬‬
‫האירועים ירשמו במוקד וינותחו לקבלת מגמות לצורך קבלת‬
‫החלטות אופרטיביות‪.‬‬
‫בסיום הפעילות יועברו דו"חות הסיור למוקד‪/‬מפקד הכוח‪.‬‬
‫כוח המניעה לא ייצור מגע עם האירועים אלא במקרים‬
‫המצריכים התערבות ע"פ חוק‪ -‬פגישה בנפש‪ ,‬פגיעה ברכוש‬
‫וכו'‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫ו‪ .‬כוח האדם‪:‬‬
‫ו‪.0.‬מפקד הכוח‪/‬רכז מניעה‪:‬‬
‫ו‪.0.0.‬הגדרת תפקיד‪:‬‬
‫‪ ‬אחראי על הפעלת הכוח בדגש על תכנון הפעילות ‪ ,‬התדריך‬
‫והוצאתו לפועל‪.‬‬
‫‪ ‬אחראי על מתן מענה לאירועים והעברת לגורמי האכיפה‪.‬‬
‫‪ ‬אחראי על הכשרת כוח המניעה בהתאם לצרכים‪.‬‬
‫‪ ‬אחראי על תיאום הפעילות של כוח המניעה אל מול גורמי‬
‫האכיפה האחרים‪.‬‬
‫‪ ‬אחראי על סיכום וניתוח דו"חות הסיור ומתן המלצות‬
‫לפעילות אופרטיבית‪.‬‬
‫‪ ‬אחראי על תדרוך כוח המניעה בטרם יציאה לפעילות‪.‬‬
‫‪ ‬אחראי על עדכון הגורמים הממונים באירועים חריגים כפי‬
‫שיוגדרו על ידי הקב"ט‪/‬ראש אגף הביטחון ברשות‪.‬‬
‫‪ ‬אחראי על גיוס העובדים לכוח המניעה‪.‬‬
‫ו‪ .0.4.‬דרישות התפקיד‪:‬‬
‫‪ ‬יכולת וניסיון בהנעת עובדים‪.‬‬
‫‪ ‬אחראי‪.‬‬
‫‪ ‬בעל יוזמה‪.‬‬
‫‪ ‬יכולת ניהול צוות‪.‬‬
‫‪ ‬כושר ארגון‪.‬‬
‫ו‪" .4.‬משקיף"‬
‫ו‪ .4.0.‬הגדרת תפקיד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יאתר גורמי סיכון ויעביר דיווח למפקד הכוח‪/‬מוקד‪.‬‬
‫יהווה כוח תגובה לאירועים כפי המחויב בחוק‪.‬‬
‫יסייע למיפוי אזורים ומתחמים מועדים‪.‬‬
‫יסייע על ידי איתור מוקדם למניעת אירועי אלימות ‪ /‬ונדליזם‬
‫‪45‬‬
‫ו‪ .4.4.‬דרישות התפקיד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יכולת עבודה בצוות‪.‬‬
‫בעל יוזמה‪.‬‬
‫אחראי‪.‬‬
‫ו‪ .3.‬הכוח‪ -‬כללי‬
‫‪ ‬שילוב גברים ונשים‪.‬‬
‫‪ ‬גילאים שונים‪.‬‬
‫‪ ‬אינם מוכרים בקרב בני הנוער‪.‬‬
‫‪ ‬זמינים לעבודה לפי השעות המגודרות להפעלת הכוח‪.‬‬
‫‪ ‬בעלי כושר גופני בסיסי‪.‬‬
‫ז‪ .‬מדידה והערכה‪( :‬באחריות רכז כוח המניעה)‬
‫מדידת האפקטיביות של כוח המניעה תתבצע במס' פרמטרים‪:‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫מדידת כמות האירועים על ידי הכוח‪.‬‬
‫פילוח האירועים שדווחו על ידי הכוח‪.‬‬
‫הגורם אליו הופנו האירועים (משטרה‪ ,‬שיטור משולב‪ ,‬סיירת‬
‫הורים וכו')‪.‬‬
‫השוואה של כמות האירועים אל מול שנים קודמות (תקופות‬
‫דומות)‪.‬‬
‫כמות אירועים שדווחו למוקד על ידי אזרחים ביחס לתקופות‬
‫קודמות‪.‬‬
‫בחינת תחושות גורמי האלימות (מה הרגשתם לגבי היכולת‬
‫להתנהג בדרכים אנטי חברתיים)‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫כלים קהילתיים לקירור זירות חמות‬
‫רקע‪:‬‬
‫משטרת ישראל מבססת חלק משמעותי מפעולתה על איתור "נקודות חמות"‬
‫במרחב‪ ,‬בהתבסס על נתוני פשיעה‪ .‬מידע על "נקודות חמות" הוא בסיס‬
‫להפעלה שיטתית של אסטרטגיות ל"קירור" הנקודה באמצעים משטרתיים‪,‬‬
‫כדוגמת נוכחות מוגברת‪ ,‬סיורים‪ ,‬מעצרים‪ ,‬מצלמות במעגל סגור‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫הניסיון הנצבר ביישובי 'עיר ללא אלימות'‪ ,‬מלמד כי בחלק מהיישובים‬
‫נרקמה שותפות בין המשטרה לרשות המקומית‪ ,‬באופן שאפשר להרחיב את‬
‫ארסנל הכלים שעומדים לרשות המשטרה לצורך "קירור" הנקודה‪ ,‬ולהכיל‬
‫בתוכו אמצעים ונספים שמימונם והפעלתם תלויים במעגלי פעילות נוספים‬
‫שהם חלק מתכנית 'עיר ללא אלימות'‪ :‬חינוך‪ ,‬רווחה‪ ,‬פנאי והקשר קהילתי‬
‫רחב‪.‬‬
‫מטרה‪:‬‬
‫התנסות בהתמודדות עם בעיות המאותרות‬
‫על יד המשטרה (נקודה חמה ‪ /‬תופעה פלילית‬
‫ייחודית ‪ /‬מועד חם) באמצעות שילוב בין‬
‫כלים משטרתיים לכלים קהילתיים‪.‬‬
‫יעדים‪:‬‬
‫‪ .0‬יצירת תכנית פעולה משולבת בכל‬
‫אחד מיישובי 'עיר ללא אלימות'‬
‫בדרום‪.‬‬
‫‪ .4‬צמצום הפשיעה סביב הנקודה‪/‬‬
‫התופעה ‪ /‬המועד הנבחר לפי מדדי משטרה‪.‬‬
‫‪ .3‬צמצום השלכות התופעה לפי מדדי רשות מקומית‪.‬‬
‫שלבי יישום‪:‬‬
‫‪ .0‬בכל יישוב תיבחר במסגרת פורום אכיפה תופעה‪ ,‬מועד חם או נקודה‬
‫חמה‪.‬‬
‫המשטרה תאפשר למעגל הקהילתי המעורב (מנהל על"א ביישוב‬
‫ושותפים נוספים מהרשות המקומית) למידה של דפוסי הפשיעה‬
‫המאפיינים את התופעה ‪ /‬המועד ‪ /‬הזירה‪ :‬מה סוג העבירות ? מתי‬
‫מתרחשות ? היכן ? פרופיל המעורבים ?‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫‪ .4‬תיבנה תכנית משותפת לקהילה – משטרה‪ .‬התכנית תאפשר עיבוי‬
‫של הכלים המשטרתיים באמצעות כלים קהילתיים (מפורטים‬
‫להלן)‪ .‬התכנית תהיה תחומה בזמן ותלווה במדדי הצלחה‬
‫משטרתיים וקהילתיים (מס' מופנים לטיפול‪ ,‬צמצום בעלות נזקי‬
‫ונדליזם וכדו')‪.‬‬
‫‪ .3‬מנהל 'עיר ללא אלימות' ביישוב יהיה אחראי על גיוס הגורמים‬
‫הקהילתיים והרשותיים הרלוונטיים לטובת הפעולות השונות‪.‬‬
‫יתוקצבו פעולות התואמות את עקרונות עיר ללא אלימות‪ :‬פעולות‬
‫פרסום‪ ,‬פעולות גיוס ותחזוקה של מתנדבים‪ ,‬פעולות פנאי‪ ,‬שילוב‬
‫כ"א של על"א בפעולות (מדריכי מוגנות‪ ,‬מדריכי מגרשים מוארים‪,‬‬
‫רכז סיירת הורים ועוד)‪ ,‬מניעה מצבית‪.‬‬
‫‪ .2‬בתום הזמן שהוקצב ליישום תכנית הפעולה ניתן יהיה למדוד‬
‫הצלחה‪ ,‬בהתאם לפרמטרים המשטרתיים והקהילתיים שהוגדרו‪.‬‬
‫כלים קהילתיים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מניעה מצבית‪:‬‬
‫רתימת אגפי שפ"ע ‪ /‬תפעול לטובת‬
‫התערבויות בסביבה הפיזית בה מתמקדת‬
‫התופעה או ממוקמת הנקודה החמה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬גיזום‪ ,‬תאורה (באר שבע)‪ ,‬גידור‬
‫מתחם (בית שמש)‪ ,‬הוספת ספסלים‪ ,‬מתקני‬
‫כושר ציבוריים (דימונה‪ ,‬אופקים) ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬שינוי אופי הזירה והרכב האוכלוסייה‬
‫הפוקדת אותה‪:‬‬
‫רתימת מחלקות נוער‪ ,‬אגפי חינוך ורווחה‪,‬‬
‫לטובת פעולות יזומות שנועדו להגביר‬
‫נוכחות של אוכלוסיות נורמטיביות בזירה‬
‫החמה ולייצר בה רצף של פעילויות קהילתיות בעלות אופי נורמטיבי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬פתיחת מוקד פעילות לנוער נורמטיבי (בית שמש)‪ ,‬קביעת מוקד‬
‫פעילות לסדנאות הורים בסמוך לזירה (אשקלון)‪ ,‬הקמת פארק כושר ציבורי‬
‫בנקודה (דימונה)‪ ,‬הפעלת תכניות מנהיגות נוער המתחם (בית שמש)‪ ,‬הקמת‬
‫כפר סטודנטים (לוד‪ ,‬אופקים‪ ,‬דימונה)‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫‪‬‬
‫לגיטימציה קהילתית לפעילות המשטרה בזירה‪:‬‬
‫לפני ובמקביל לפעולות היזומות של המשטרה בנקודה החמה או במיגור‬
‫תופעה פלילית‪ ,‬יש לגייס את ההנהגה ואת אנשי המפתח ביישוב‪ ,‬על מנת‬
‫להעלות את מודעותם לצורך בהתערבות וליידע אותם על הפעולות‬
‫המשטרתיות המתכוננות‪.‬‬
‫לצד המעורבות של ההנהגה בלמידת התופעה ובתכנון הפעולות‪ ,‬ניתן‬
‫להשתמש במשאבי על"א כדי להפיץ מסר של ההנהגה היישובית בדבר‬
‫הלגיטימיות של הפעולה המשטרתית‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬דרשות בבתי כנסת (בית שמש) ובמסגדים (רהט)‪ ,‬קמפיין בתקשורת‬
‫המקומית (כפר סבא‪ ,‬אשדוד) או באמצעות שלטי חוצות (רהט)‪ ,‬סיורים של‬
‫ראש הערי ובעלי תפקידים בכירים בזירה (בית שמש‪ ,‬נתיבות)‪ ,‬חלוקת‬
‫פליירים לקראת מבצעי אכיפה (חבל מודיעין‪ ,‬כפר סבא)‪ ,‬קמפיין עירוני‬
‫למניעת ירי בחתונות (רהט)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רצף של כוחות מניעה ‪ -‬אכיפה‪ ,‬אנשי קהילה לצד משטרה‪:‬‬
‫ניתן לרתום לטובת נוכחות ב"נקודה החמה" עובדי קהילה ומתנדבים‪ .‬יש‬
‫לייצר תיאום בין כוחות האכיפה לכוחות אחרים שיכולים לפקוד את הנקודה‬
‫החמה‪ .‬ניתן לבסס את הקצאת משאבי כוח האדם על נתוני המשטרה‬
‫ולהחליט כיצד לווסת את המשאבים הקיימים ‪ -‬מתי די בכוחות קהילתיים‬
‫ומתי יש צורך גם בנוכחות משטרתית‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬סיירת הורים‪ ,‬סיירת חברים‪ ,‬ניידת על"ם‪ ,‬מדריכי חבורות רחוב‪,‬‬
‫מדריכי מוגנות (בית שמש‪ ,‬אשדוד)‪" ,‬סוכני מניעה" (מבואות חרמון ובאר ‪-‬‬
‫שבע) ועוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רצף אכיפה – טיפול‪:‬‬
‫על מנת לטפל לא רק בסימפטום הבא לידי ביטוי בנקודה החמה‪ ,‬יש לייצר‬
‫מנגנוני דיווח והפנייה מיידיים בין גורמי אכיפה לגורמי טיפול וחינוך‬
‫בקהילה‪ .‬יש לייצר מנגנונים שיאפשרו תגובה מיידית‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬הפניית מאותרים למרכזי גמילה (אשדוד)‪ ,‬יחידות לקידום נוער‪,‬‬
‫מועדונים לנוער בסיכון‪ ,‬מרכזי לינת חירום (באר שבע)‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫מתן אלטרנטיבות ומניעת "אפקט הבלון"‪:‬‬
‫מיקוד המאמץ בנקודה החמה יבוא במקביל לתכנון‬
‫תגובות קהילתיות שלא יאפשרו "אפקט בלון"‪ ,‬הן‬
‫באמצעות ייצור אלטרנטיבות חיוביות לקהל היעד‬
‫בזירה החמה או להתנהגות אותה רוצים למגר‪ ,‬והן‬
‫באמצעות מנגנונים שיבטיחו מניעה של זליגת‬
‫התופעה למוקדים אחרים בקהילה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬מוסיקה ופעילות פנאי באזור או מועד‪,‬‬
‫מועד לפורענות (טירה‪ ,‬בית שמש)‪ ,‬אוטובוסים‬
‫שאוספים בני נוער משוכנות מרוחקות למוקדי‬
‫פעילות קהילתיים בהם יש ריכוז של כ"א משטרתית‬
‫ורשותי (בית שמש‪ ,‬באר שבע)‪ ,‬חקיקת חוקי עזר‬
‫שימנעו מבני נוער לפקוד פארקים אחרים (אשדוד)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגברת המידע על התופעה באמצעות שיתוף גורמי קהילה‪:‬‬
‫במקרים בהם מדובר בתופעה שההתמודדות עמה יכולה להרוויח ממידע‬
‫נוסף‪ ,‬ניתן לבצע פעולות שונות להגברת מקורות המידע שמקורם בגורמים‬
‫בקהילה‪.‬‬
‫ניתן ליזום ולתקצב קמפיינים ו"קווים חמים" שיאפשרו לתושבים למסור‬
‫יותר מידע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגדרת מדדי הצלחה במונחים קהילתיים לצד מונחים משטרתיים‪:‬‬
‫לצד מדדי הצלחה משטרתיים (ירידה בפשיעה) יוגדרו מדדי הצלחה‬
‫קהילתיים‪ ,‬כדוגמת‪:‬‬
‫‪ ‬כמות מאותרים המופנים לגורמי טיפול בעיר‪.‬‬
‫‪ ‬צמצום נזקי ונדליזם‪.‬‬
‫‪ ‬כמות מאותרים הבוחרים לקחת חלק באלטרנטיבות שמציע‬
‫היישוב‪.‬‬
‫‪ ‬כמות דיווחי תושבים‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫מדידה והערכה באכיפה‬
‫מטרת הפרק‪ :‬להציג את כלי המדידה בתכניות השונות בתחום‬
‫האכיפה‪ ,‬מטרותיהן‪ ,‬אופיין והתפוקות האפשריות‪.‬‬
‫א‪ .‬רציונל‪:‬‬
‫מתן כלים למנהל על"א היישובי על מנת למדוד ולהעריך תפוקות של כל‬
‫אחת מהתכניות בתחום האכיפה לטובת טיובן‪ ,‬התאמתן למטרות‬
‫ולאופי היישובי ולצורך קבלת החלטות בנוגע לאופן הפעלתן במסגרת‬
‫התכנית ‪.‬‬
‫ב‪ .‬מטרות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫קביעה ומיסוד של מערכת מדידה קבועה לתכניות בתחום‬
‫האכיפה‪.‬‬
‫יצירת מדידה רצופה אשר תאפשר ניתוח מגמות לאורך זמן‪.‬‬
‫יצירת בסיס נתונים אמפירי למקבלי ההחלטות לצורך קביעת‬
‫מדיניות ועקרונות הפעלה של תכניות האכיפה‪.‬‬
‫ד‪ .‬אופן המדידה והערכה של כל אחת מהתכניות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סיירת הורים‪ -‬שאלון עמדות‬
‫שיטור משולב‪ -‬מדידת תפוקות‬
‫מוקד רואה‪ -‬מדידת תפוקות‬
‫מוקד רואה‪ -‬בחינת ההלימה בין מיקום המצלמות ברשות‬
‫המקומית לנקודות החמות והשפעתן על עבירות איכות חיים‪/‬‬
‫פשיעה? ("עבירות איכות חיים")‪.‬‬
‫מודל סייר אכיפה במועצות אזוריות‪ -‬מדידת תפוקות ועמדות‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫מדידה בנושא סיירות הורים‬
‫א‪ .‬רקע‬
‫סיירת ההורים מורכבת מקבוצה של הורים המתנדבים לסייר באזורי‬
‫הבילוי של בני הנוער ביישובם‪ ,‬במטרה לתרום בנוכחותם לצמצום‬
‫ההתנהגויות המסוכנות‪ .‬פעולתם מתבצעת באמצעות הגברת הנוכחות‬
‫הבוגרת במקומות הבילוי ואזורי ההתגודדות של בני נוער‪ ,‬איתור‬
‫וזיהוי התנהגויות סיכון וניסיון לקיים שיח מקדם אמון עם בני נוער‬
‫בהקשבה‪ ,‬אמפתיה ומתן עצה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מטרות סיירת ההורים‬
‫‪ .0‬צמצום האלימות וההתנהגות האנטי חברתית של בני נוער‬
‫ביישוב‪.‬‬
‫‪ .4‬חיזוק תחושת הביטחון האישי של התושבים בכלל ושל בני‬
‫הנוער בפרט על ידי הגברת מעורבותם של ההורים בתרבות‬
‫הבילוי והפנאי של ילדיהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬קהל היעד‪:‬‬
‫הורים מתנדבים בסיירות הורים‬
‫ג‪ .‬אופן המדידה‪:‬‬
‫שאלון עמדות‬
‫ד‪ .‬זמן המדידה‪:‬‬
‫שנתי – ספטמבר (אחרי החופש הגדול)‬
‫ה‪ .‬תוצרי מדידה אופציונליים‪:‬‬
‫‪52‬‬
‫ו‪ .‬משמעויות אפשריות ‪:‬‬
‫שיטות גיוס המתנדבים הנפוצה ביותר היא "חבר מביא חבר" ודרך‬
‫חשיפה לפעילות הסיירת‪ -‬ניתן למקד את מאמצי גיוס המתנדבים על‬
‫ידי חשיפת פעילות הסיירת בפני קהל רחב יותר של הורים (בתי ספר‬
‫וכו')‪.‬‬
‫מדידה בנושא מוקד רואה‬
‫א‪ .‬רקע‬
‫הצבת מצלמות באזורים בעייתיים המועדים לאלימות ופשיעה או‬
‫בלשון המשטרה "נקודות חמות"‪ .‬מיפוי הנקודות החמות והזירות‬
‫הבעייתיות נעשה בכל הערים בהחלטה משותפת של העירייה‬
‫והמשטרה‪ .‬לכל יישוב נבנית תכנית מבצעית התואמת את צרכי היישוב‬
‫ביחס לכמות המצלמות‪ ,‬סוג הטכנולוגיה והזירות המצולמות‪.‬‬
‫המצלמות פועלות ברדיוס של ‪º 361‬ובכל שעות ביממה ומסוגלות‬
‫להקליט ולספק ראיות‪ ,‬להרתיע ולאפשר התערבויות בזמן אמת‪ .‬שידור‬
‫המצלמות נעשה למרכז שליטה ובקרה היושב במוקד העירוני ומאויש‬
‫‪ 42‬שעות ביממה‪ .‬מרכב זה עובד באופן צמוד עם כוחות האכיפה בעיר‪,‬‬
‫בכדי להבטיח כוח תגובה אפקטיבי לכל תופעה ‪.‬‬
‫א‪.‬מטרה‪:‬‬
‫מעקב ובקרה אחר האירועים בהם "עיר ללא אלימות" עוסקת ואף‬
‫פועלת למיגורם המתועדים ב"מוקד הרואה" בשיחזור או ב‪.On line‬‬
‫ב‪ .‬קהל היעד‪:‬‬
‫מנהלי מוקדים‪/‬קב"טים‬
‫ג‪ .‬אופן המדידה‪:‬‬
‫מילוי טופס מקוון עם כמויות האירועים לפי פילוח‬
‫ד‪ .‬זמני המדידה‪:‬‬
‫חודשי – עד ה‪ 5-‬לחודש‬
‫‪53‬‬
‫ה‪ .‬תוצרי מדידה אופציונליים‪:‬‬
‫דוגמה לפריסת מצלמות (נקודות ירוקות) לעומת "אזורים חמים"‬
‫(קווים אדומים)‪.‬‬
‫משמעויות אפשריות מהנתונים‪:‬‬
‫‪ .0‬יש לבצע הערכת מצב אחת לחצי שנה ולבחון התאמת‬
‫המצלמות ל"אזורים החמים"‪.‬‬
‫‪ .4‬יש להשקיע יותר במצלמות ניידות לעומת מצלמות קבועות על‬
‫מנת לאפשר הסטתן ומיקומן מחדש לאור הערכת מצב‬
‫משתנה‪.‬‬
‫כמות האירועים שתועדו במצלמות‬
‫כמות אירועי אלימות פיזית‬
‫(תגרות וקטטות) שנצפו‪.‬‬
‫כמות אירועי עבירות מין (הטרדה‬
‫מינית‪ /‬אונס) שנצפו‪.‬‬
‫כמות אירועי וונדליזם (כולל‬
‫גרפיטי) שנצפו‪.‬‬
‫כמות אירועי שיכרות שנצפו‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫כמות אירועי הפריצות לדירה‬
‫ולעסק שנצפו‪.‬‬
‫כמות אירועי הגניבות מתוך רכב‪/‬‬
‫גניבת רכב שנצפו‪.‬‬
‫כמות אירועי "נהיגה מסוכנת"‬
‫שנצפו‪.‬‬
‫‪22 20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10 10‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2012 2011 1010‬‬
‫‪60‬‬
‫‪52‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪46‬‬
‫‪50‬‬
‫‪39‬‬
‫‪36‬‬
‫‪29‬‬
‫‪26‬‬
‫‪20‬‬
‫‪12‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪52‬‬
‫‪35‬‬
‫‪26‬‬
‫‪2‬‬
‫‪54‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2015‬‬
‫משמעויות אפשריות מהנתונים‪:‬‬
‫‪ .0‬כמות האירועים בחודשים מסוימים מחייבים תגבור המוקד‪.‬‬
‫‪ .4‬כמות האירועים מחייב ריכוז מאמץ של גורמי האכיפה בזמנים‬
‫שנותחו‪.‬‬
‫‪ .3‬לאור ריבוי אירועי הונדליזם יש להקים צוות חשיבה על מנת להפעיל‬
‫מאמץ ממוקד כנגד התופעה‪.‬‬
‫מדידה בנושא‪ -‬שיטור משולב‬
‫א‪.‬‬
‫רקע‬
‫ניידות המשותפות למשטרה‪ ,‬פיקוח עירוני וגורמי אכיפה אזרחיים‬
‫אחרים‪ .‬התכנית מאפשרת הצבת פקח עירוני ושוטר ברכב מתויג של‬
‫ניידת עיר ללא אלימות‪ ,‬המוקצה על ידי העירייה‪ .‬כלי רכב אלה‬
‫משמשים לסיור רציף ברחבי העיר‪ ,‬איתור מוקדי אלימות ורעש‪ ,‬מענה‬
‫מיידי לקריאות התושבים ותגובה אפקטיבית ומהירה למקרי אלימות‬
‫והשחתת רכוש‪ .‬הניידת פועלת ‪ 42‬שעות ומסיירת בעיקר במוקדי בעיות‬
‫ובזירות בהן אין מצלמות או פעולות אכיפה ומעקב אחרות‪ .‬כך‪ ,‬נמנעות‬
‫תופעות של זליגת אלימות ממוקדם בהם הוצבו מצלמות למוקדים‬
‫אחרים‪ ,‬ומתאפשר כסוי אופטימאלי של כמה שיותר אזורים‪ .‬נוכחות‬
‫השוטר בניידת מקנה ומעצימה את סמכויות האכיפה ומחזקת את‬
‫תחושת הביטחון של התושב הנחשף ליותר ויותר נוכחות משטרתית‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מטרה‪ :‬מטרת הניידות המשותפות היא לטפל באירועים‬
‫הקשורים בפגיעה באיכות החיים של התושבים‪.‬‬
‫קהל היעד‬
‫פקח בשיטור משולב‪/‬מנהל מחלקת הפיקוח‬
‫ד‪.‬‬
‫אופן המדידה‬
‫מדידת תפוקות‬
‫זמני המדידה‬
‫אחת לחודש‬
‫‪55‬‬
‫א‪.‬‬
‫תוצרי מדידה אופציונליים‬
‫מספר אירועים חודשי‪-‬סיור משולב‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪70‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪10‬‬
‫‪12‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪3‬‬
‫מספר‬
‫מקרי‬
‫אלימות‬
‫פיזית‬
‫ב‪.‬‬
‫מספר‬
‫מספר‬
‫מספר‬
‫מקרי‬
‫מקרים של אירועי‬
‫שיכרות הוונדליזם‬
‫שימוש‬
‫בכלי נשק ושפיכת (השחתת‬
‫אלכוהול‪ .‬רכוש)‪.‬‬
‫מספר‬
‫הקמות‬
‫רעש‬
‫אירועי‬
‫"נהיגה‬
‫מסוכנת"‪.‬‬
‫השלכת‬
‫פסולת‪.‬‬
‫רוכלות‪.‬‬
‫משמעויות אפשריות מהנתונים‪:‬‬
‫‪ .0‬השיטור המשולב מטפל במס' רב של אירועי איכות חיים בחודש‬
‫ולפיכך מהווה תרומה נכבדת להשגת מטרות בתחום האכיפה‪.‬‬
‫‪ .4‬יש להפנות את אירועי הרוכלות והשלכת הפסולת לפקחים‬
‫העירוניים על מנת שהשיטור המשולב יוכל להקדיש יותר זמן לאירועי‬
‫הקמות רעש‪.‬‬
‫‪ . 3‬יש ליצור קשר טוב יותר בין המוקד הרואה לשיטור המשולב לטובת‬
‫הפעלה טובה יותר – היכרות אישית והכרת יכולות המוקד וסמכויות‬
‫השיטור המשולב‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫מדידה בנושא‪ -‬סייר האכיפה במועצות אזוריות‪:‬‬
‫מטרה‪ :‬סייר אכיפה מהווה גורם מתכלל של כל גורמי האכיפה‬
‫במועצות האזוריות‪ ,‬מענה מהיר לפניות הציבור בתחום האכיפה‬
‫ביישובי דרום המועצה וגורם אכיפתי להתנהגויות סיכון במועצה‪.‬‬
‫קהל היעד‪ :‬תושבי המועצה‬
‫אופן המדידה‬
‫שאלון שביעות רצון בקרב מנהיגי המועצה על השגת מטרות ויעדים‬‫של סייר האכיפה ואופן תפקודו של סייר האכיפה‪.‬‬
‫מדידת תפוקות‬‫זמני המדידה‬
‫שאלון שביעות רצון‪ :‬אחת לשנה‪.‬‬
‫שאלון תפוקות‪ :‬אחת לחודש‪.‬‬
‫תוצרי מדידה אופציונליים‬
‫‪52‬‬
‫משמעויות אפשריות מהנתונים‪:‬‬
‫‪ .0‬יש למקד את המודיעין המשטרתי בחודשים ינואר‪ -‬אפריל בנושא‬
‫חיתוך גדרות ‪.‬‬
‫‪ .4‬יש למקד ולהגביר את פעילות סיירת ההורים בחודשים ינואר‪ -‬מרץ‬
‫כנגד נושא הקמות הרעש‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לתגבר פעילויות אכיפה (סיירת הורים‪ ,‬שיטור משולב‪ ,‬מתנדבים ‪,‬‬
‫סיורי משטרה) בחודשים מרץ‪/‬אפריל לאור ריבוי האירועים‪ .‬לאור זאת‬
‫יש לקיים שולחן זירות לילה שיתכלל את הפעילות המשותפת‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫מחקר מצלמות במעגל סגור (‪)CCTV‬‬
‫רקע‬
‫נושא האלימות בחברה הישראלית הפך לגורם המרכזי המוביל לירידה‬
‫משמעותית בתחושת הביטחון‬
‫האישי של אזרחי ישראל‬
‫ולפגיעה באיכות החיים‪ .‬בימים‬
‫אלו‪ ,‬המשרד לביטחון פנים נערך‬
‫להקמת מערך של מצלמות‬
‫במעגל סגור ‪(Closed-circuit‬‬
‫)‪ television‬בכל הרשויות בהן‬
‫פועלת תכנית "עיר ללא‬
‫אלימות"‪ .‬צעד זה‪ ,‬אמור לשמש‬
‫ככלי אכיפתי נוסף בידי גורמי‬
‫המשטרה והרשות המקומית‪,‬‬
‫עם‬
‫התמודדותם‬
‫במסגרת‬
‫האלימות וההתנהגות האנטי החברתית‪ .‬המחקר שיוצג להלן מהווה‬
‫את החלק הראשוני במחקר מצלמות נרחב‪ ,‬שיערך ברשויות המקומיות‬
‫בישראל‪.‬‬
‫מטרות המחקר‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בחינת היעילות של המצלמות הקיימות ברשויות המקומיות‪.‬‬
‫יצירת כלי עזר לקביעת מיקום מצלמות מתוכננות‪.‬‬
‫סקירת ספרות‬
‫סקירת הספרות מציירת תמונה מעורבת לגבי יעילות מערכת ה‪CCTV‬‬
‫על צמצום הפשיעה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רוב המקרים שהוצגו בסקירה מצאו כי יעילות ‪ CCTV‬תלויה‬
‫במיקום המצלמות וסוג הפשע‪[ .‬לדוגמא‪ :‬הפחתת פשיעה‬
‫בחניונים מצולמים‪ ,‬הופיע כממצא עקבי במחקרים רבים‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬נצפתה ירידה בפשעי רכוש והפרות סדר באופן עקבי‪ .‬בדרך‬
‫כלל‪ ,‬ההשפעות באו לידי ביטוי בעיקר בסוגי פשעים המרמזים‬
‫על כוונה ותכנון מראש ובאזורים בהם יישום ה‪ CCTV‬היה‬
‫בנוסף להתערבויות נוספות כגון שיפור תאורת רחוב]‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫‪‬‬
‫תוצאות השפעת יישום ה‪ CCTV‬על עבירות אלימות‪ ,‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬אינן חד משמעיות או עקביות‪ .‬רוב המחקרים שנסקרו‬
‫לא מצאו ירידה בעבירות אלימות‪ .‬במחקרים שהראו ירידה‬
‫נמצא כי האפקט היה קטן וברוב המקרים לא מובהק‪.‬‬
‫מתודולוגית המחקר‬
‫‪ .0‬קבלת נתוני מצלמות מהרשות‬
‫‪ .4‬הצגת פריסת המצלמות ברשות‬
‫‪ .3‬הגדרת אזור צפייה לכל מצלמה‬
‫‪ .2‬קבלת נתוני מוקד ‪[ – 011‬סל אלימות וסל איכות חיים]‬
‫‪ .5‬איתור כתובות במנוע ממוחשב לשם מיקום האירועים במרחב‬
‫‪ .6‬ניתוח הנתונים בחיתוכים שונים‪[ .‬לדוג' כמות האירועים‬
‫באזור הצפייה של המצלמה]‬
‫כיוונים להמשך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המחקר יכול לסייע בקביעת מיקום עתידי של מצלמות‬
‫מתוכננות‪ .‬ניתן לשלב בהליך האישור הרשמי את‬
‫ההמלצות העולות מהמחקר‪ ,‬עבור כל מצלמה מתוכננת‪.‬‬
‫המחקר מאפשר הערכה ובקרה על המצלמות הקיימות‬
‫כיום‪ ,‬ועל האירועים החלים במרחב הרשות‪.‬‬
‫במידת הצורך‪ ,‬ניתן לבחון את מיקום המצלמות הקימות‬
‫ולהמליץ על מיקום אפקטיבי יותר‪ ,‬בהתאם למחקר‪.‬‬
‫דוגמא לניתוח קווי ראיה של מצלמות אל מול פיזור‬
‫אירועי האלימות בתא שטח מסוים‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫דוגמאות לתוצרי המדידה‬
‫שטחים נצפים מהמצלמות עם שכבה של נתוני פשיעה‪/‬אירועי משטרה‬
‫‪61‬‬