‫תאריך‬
‫סיכום מפגש תומכים – ליאת ואיתן כהן‬
‫משתתפים‪_______________________________ :‬‬
‫שלום לכל התומכים‪,‬‬
‫אנו מודים לכם שהגעתם למפגש‪ ,‬ושהבעתם רצון לשתף פעולה ולתמוך בליאת ואיתן‬
‫במאבקם מול ההתנהגויות המאתגרות של שחר‪.‬‬
‫ההתמודדות עם בעיות התנהגות של ילד דורשת משאבים נפשיים גדולים מההורה‪ .‬מניסיוננו‪,‬‬
‫היכולת שיש להורים לפתח ולהשתמש במערך תמיכה של חברים ומשפחה משפרת את יכולת‬
‫העמידה של ההורה‪ ,‬מאפשרת פעילויות שונות ומגוונות עבור הילד ומכניס לתוך "מערך‬
‫הכוחות" אנשים נוספים שמשפיעים על התנהגותו לטובה‪ .‬עצם הידיעה של הילד שגורמים‬
‫נוספים נוכחים כשלעצמה‪ ,‬בחייו יוצר לעיתים שינוי דרמטי בהתנהגותו‪.‬‬
‫תיאור מהלך הטיפול‪:‬‬
‫הגישה בה אנו נוקטים היא יצירת שינוי באמצעות שיפור תגובות ההורים למעשי ילדם מתוך‬
‫הנחה כי לא ניתן לשלוט על מעשי הילד וכי ההורה יכול וצריך להיות מקור השינוי לטובה‪.‬‬
‫כחלק מתהליך העבודה אנו מגדירים "קווים אדומים" את ההתנהגויות החמורות ביותר בהן יש‬
‫לטפל ואליהן יש להתנגד בכל תוקף‪ .‬מתוך ההבנה שניתן להילחם רק במספר מסוים של‬
‫חזיתות במקביל‪ ,‬הקווים האדומים אינם מקיפים את כלל הנושאים הדורשים שינוי‪ ,‬אלא רק‬
‫את החמורים והדחופים שבהם‪.‬‬
‫שלושה שבועות לפני מפגש התומכים‪ ,‬ליאת ואיתן קיימו שיחה עם הילדים על סדר יום חדש‬
‫בבית והוצג בין היתר זמן מוגדר למשחק מחשב‪ .‬בכדי לא להסלים‪ ,‬במצב של אי עמידה‬
‫בזמנים ההורים אינם מנתקים את המכשיר באותו רגע אלא נוקטים בצעד של ניתוק המחשב‬
‫ביום למחרת‪ .‬יומיים לאחר מכן‪ ,‬הכריזו ליאת ואיתן בפני שחר על התנהגויות ה"קווים‬
‫האדומים" אותן לא יקבלו עוד ועל כך שיערבו אנשים נוספים במצב בבית‪ .‬הכרזה זו הינה מעין‬
‫טקס הצהרת כוונות של ההורים‪ ,‬שמסמלת שינוי בהתנהלות הבית‪ .‬ההתנהגויות שהוגדרו הן‪:‬‬
‫‪ .1‬אלימות פיזית כלפי בני המשפחה והסובבים אותו‬
‫‪ .2‬אלימות מילולית כלפי בני המשפחה‬
‫‪ .3‬השחתת חפצים‬
‫‪1‬‬
‫הסתייעות בתומכים – כיצד אתם יכולים לסייע לתהליך?‬
‫כתומכים‪ ,‬אנו מזמינים אתכם לסייע כל אחד לפי זמנו הפנוי שלו וסגנונו האישי‪ .‬חלק‬
‫מהתפקידים שתומך יכול להציע הם לתווך בין ההורים לשחר‪ ,‬להוות מקור השפעה חיובית‬
‫עליו ורתימתו לפעילויות חיוביות או בילוי משותף עם שחר‪ .‬בנוסף‪ ,‬בפגישה מנינו מספר‬
‫תפקידים ספציפיים בהם הירתמותכם לעזרה תהיה חיונית‪:‬‬
‫התיישבות‪ :‬התיישבות הינה פעולת מחאה של ההורים על התנהגותו של שחר‪ ,‬לאחר שעבר‬
‫על אחד הקווים האדומים‪ .‬בחלוף יום או יומיים מהאירוע‪ ,‬ההורים נכנסים לחדרו של שחר‬
‫כשהוא בחדר‪ ,‬אומרים לו שהוא חצה את אחד הקווים האדומים שהודיעו שאינם יקבלו עוד‬
‫ומבקשים ממנו פתרון איך התנהגותו לא תחזור‪ .‬מטרת ההתיישבות אינה להגיע לפתרון אלא‬
‫הפגנת נוכחות שקטה והעברת המסר שאיננו מוכנים לקבל עוד התנהגויות אלה‪ .‬אם שחר‬
‫מציע פתרון הולם‪ ,‬ההתיישבות נגמרת ואם לא – התיישבות נמשכת בשתיקה כארבעים דקות‪.‬‬
‫דף מפורט עם הנחיות בנוגע להתיישבות מצורף‪.‬‬
‫תפקיד התומכים בהתיישבות‪ :‬בהתיישבות שביצעו ליאת ואיתן לפני כשבועיים שחר הגיב‬
‫בסערה ובהשחתת חפצים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מאז ההתיישבות חל שיפור משמעותי בהתנהגותו‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬בכדי למנוע מקרי אלימות או השחתת רכוש במהלך ההתיישבות ולצורך הדהוד‬
‫המסר של ההורים וביסוס התחושה של שחר שלהוריו יש גיבוי‪ ,‬יהיו התיישבויות שחשוב‬
‫שייערכו בנוכחות תומך‪ .‬ניתן לתאם מועד מתאים להתיישבות‪ ,‬בזמן שיהיה נוח עבור התומך‪.‬‬
‫ההורים ינחו את התומך הנחיות הכוללות בעיקר ישיבה בשקט בחדר‪ ,‬ושותפות בהעברת‬
‫המסר הברור לפיו התומך מגבה את ההורים ושהתנהגותו של שחר אינה מקובלת‪.‬‬
‫תמיכה באמצעות שיחה‪ ,‬שיחת טלפון או מכתב‪ :‬דרך נוספת לתמוך בהורים היא להדהד‬
‫את המסר מההורים ואף להעביר מסר כקהילה שיש התנהגויות לא מקובלות‪ .‬נשתמש בכלי‬
‫זה לאחר אירוע בו שחר לא התנהג כשורה‪.‬‬
‫תפקיד התומכים‪ :‬בהמשך לפנייה של ההורים אליכם בעקבות ארוע‪ ,‬נשמח אם תצרו קשר‬
‫עם שחר והדהדו מסרים קצרים ופשוטים כמו‪" :‬תשמע שחר‪ ,‬אני יודע‪/‬ת מה קרה ואני מסכים‬
‫עם ההורים שלך שלא לקבל התנהגות אלימה"‪" ,‬שמענו מאימא שאתמול התפרצת עליה‬
‫ושברת דברים בבית‪ .‬אנחנו תומכים באימא על מאבקה בהתנהגות לא מקובלת כזאת‬
‫ומוכנים לעזור לך כדי שזה לא יקרה שוב"‪ .‬חשוב שהמסר יהיה תיאורי ולא ביקורתי או נוזף‪.‬‬
‫בהמשך השיחה ניתן לשוחח על נושאים שונים ולהציע פגישה או בילוי משותף‪ .‬יש להזהר‬
‫ממצב ששחר מספר לכם את גרסתו לאירועים ("בכלל מישהו אחר התחיל"‪"/‬זה רק בגלל‬
‫הריטלין קורה לי"‪"/‬הם לא מרשים לי כלום" וכו') וכתוצאה אתם נותנים לו תחושה שאתם‬
‫‪2‬‬
‫מגבים אותו במקום את ההורים‪ .‬מהלך כזה מחליש את המסר ההורי במקום לחזקו‪ .‬לכן‬
‫כדאי לענות "אינני יודע‪/‬ת מי התחיל‪ /‬מה הסיבה‪ ,‬אבל בכל מצב אלימות אינה מקובלת"‪ .‬אנו‬
‫מאמינים כי אם ישמע שחר מסר זה מהקהילה הסובבת אותו ולא רק מהוריו‪ ,‬הדבר ישפיע‬
‫עליו מאוד ויקדם את טובתו‪.‬‬
‫אמירות חיוביות ‪ -‬חשוב לנו לציין‪ ,‬כי אמירות המחזקות התנהגות חיובית והישגים לא פחות‬
‫חשובות‪ .‬ניתן לנסח משפט כמו‪" :‬שמעתי מאימא שאתמול‪ ,‬למרות שהיית עצבני‪ ,‬הצלחת‬
‫לעצור את עצמך ולא להתפרץ‪ .‬אני מאוד גאה בך על זה"‪.‬‬
‫נטילת ריטלין – במפגש הועלה נושא נטילת הכדור כמוקד אפשרי למאבקי כוח ויצירת‬
‫הסלמה בין ההורים לבין שחר‪.‬‬
‫תפקיד התומכים‪ :‬על מנת לנטרל מוקד חיכוך זה מיחסי ההורים עם שחר‪ ,‬אילן הסבא‪,‬‬
‫המקיים קשר קרוב ופתוח עם שחר‪ ,‬הסכים להירתם ולסייע לשחר בהקפדה על נטילת‬
‫הכדור‪ .‬לצורך תמיכה בסמכות ההורית של ליאת ואיתן ישנה חשיבות רבה למשפט המביע‬
‫תמיכה בהורים כמו‪ ,‬למשל‪" :‬אני תומך בהורים בהחלטתם‪ ,‬ועליך לקחת את הכדור בכל יום‬
‫לימודים‪ .‬אם קשה לך אתה יכול לדבר איתי על זה"‪.‬‬
‫באופן כללי כל קשר ומעורבות בחייו של שחר יהיו חיוביים‪ .‬במקביל‪ ,‬ליאת ואיתן ירתמו‬
‫למשימות השונות את מי שירגיש בכך בנוח‪ .‬אנו מדגישות שכל צעד כזה צריך להיות מתואם‬
‫ובשיתוף פעולה עם ההורים‪.‬‬
‫התרשמנו שכולכם יכולים להוות מקור לתמיכה בליאת ואיתן‪ .‬אוזן קשבת עבור ההורים‬
‫חשובה לא פחות מכל שאר סוגי התמיכה שהוזכרו‪.‬‬
‫אנו מברכים את הנכונות והרצון הטוב שהופגן במפגש ומאמינות שייסעו הן לשחר והן להורים‪.‬‬
‫אם עולות שאלות על הכלים או על העומד מאחוריהם אנא פנו דרך ליאת ואיתן אלינו ואל‬
‫תהססו לשאול‪ .‬אנו נשמח לתת מענה בשיחה או במייל לכל שאלה או רעיון‪.‬‬
‫גלית זיגמן‬
‫לילך גרף נומקין‬
‫פסיכולוגית קלינית‬
‫תומכת טיפול‬
‫‪3‬‬