‫את המחלוקת בין משנתו של סקינר לבין זו של חומסקי ניתן לנסח באמצעות שתי שאלות‪:‬‬ ‫הראשונה‪ -‬מהו תפקיד הסביבה בלמידת השפה? השניה‪ -‬האמנם שפה נלמדת באמצעות‬ ‫אותם עקרונות המאפיינים למידה בתחומים אחרים?‬ ‫בספרו – )‪ ,(Verbal Behavior‬הציע סקינר ניתוח של התנהגות ורבלית (המונח המקביל‬ ‫הקרוב ביותר יהיה התנהגות תקשורתית) הנבדלת משאר ההתנהגויות באופן הבא‪:‬‬ ‫בעוד ששאר ההתנהגויות מחוזקות‪ ,‬מוענשות או מעוצבות על ידי התוצאות הישירות‪,‬‬ ‫התנהגות ורבלית מחוזקת (או נבררת) בתיווכו של האחר‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אדם אחר הוא‬ ‫שמספק תוצאות‪ ,‬חברתיות או ספציפיות‪ ,‬להתנהגות‪ .‬פרט להבדל זה‪ ,‬כל אותם מנגנונים‪,‬‬ ‫עקרונות או הליכים‪ ,‬החלים ומשפיעים על שאר ההתנהגויות‪ ,‬חלים גם על ‪.VB‬‬ ‫חומסקי‪ ,‬ממתנגדיה הבולטים של תפיסה זו טען שעקרונות דקדוקיים מסוימים הם מופשטים‬ ‫ושרירותיים מכדי שיילמדו באמצעות תהליכים של אינדוקציה‪ ,‬אסוציאציה או התניה‬ ‫אופרנטית‪ ,‬המזוהים עם ניתוח התנהגות‪ .‬לילדים‪ ,‬לדבריו‪ ,‬אין עדות שפתית מוצקה‪ ,‬בהירה‬ ‫ומסודרת עליה יכולים להתבסס (טיעון זה מוכר כ ‪ .)POVERTY OF STIMULUS‬כך‪,‬‬ ‫תפקיד הסביבה ברכישת שפה לא יכול להיות מרכזי כפי שמוצג ב ‪.VB‬‬ ‫כתחליף הציע חומסקי דקדוק אוניברסאלי מולד ‪-‬‬ ‫‪INNATE UNIVERSAL GRAMMAR‬‬ ‫המכיל סט‬ ‫של עקרונות מופשטים מולדים המנחים את רכישת השפה‪ .‬זאת‪ ,‬מתוך הנחה ששפות‬ ‫טבעיות מאופיינות בסט אחיד של עקרונות מופשטים ואלגבריים שאינם רגישים למשמעות‬ ‫של המרכיבים שהן מצרפות‪ .‬עקרונות אלה מהווים את הגרעין‪ ,‬את מבנה העומק (ה‪-‬‬ ‫‪ .)CORE‬שפות טבעיות נבדלות זו מזו במבנה השטח‪ ,‬בפריפריה‪ ,‬בלקסיקון ובפרגמאטיקה‬ ‫אך לא במבנה העומק‪ .‬ואולם‪ ,‬מזה מספר עשורים טוענים חוקרים התפתחותיים האוחזים‬ ‫בגישות שונות‪ ,‬שלמרכיב הסביבתי תפקיד קריטי בתקשורת‪ ,‬ובמיוחד כשמדובר בשפה‪:‬‬ ‫לשפה יש מימד שרירותי ומוסכם (קונבנציונלי)‪ :‬בעוד שיצורים אחרים מסוגלים לתקשר עם‬ ‫בני מינם מאזורים גיאוגרפיים שונים (‪ ,(CONSPECIFICS‬בני אדם מתקשרים רק עם‬ ‫אותם אנשים שגדלו באותה סביבה או איזור גיאוגרפי‪ .‬לכן‪ ,‬הם אינם יכולים להיוולד עם סט‬ ‫ספציפי של התנהגויות תקשורתיות אלא צריכים ללמוד דרך ההיסטוריה הפרטית שלהם אל‬ ‫הקונבנציה הלשונית‪ .‬המימד הדקדוקי‪ ,‬כלומר מבנה השפה‪ ,‬הוא תוצאה של תהליכים‬ ‫היסטוריים‪ ,‬והמבנה מגיח מתוך השימוש וההתנסות במהלך אינטראקציה עם הסביבה‪ .‬אף‬ ‫שהאדם נחשב ‪ BIOLOGICALLY PREPARED‬למטלה של למידת השפה (להבדיל מיצורים‬ ‫אחרים)‪ ,‬המוכנות הזו לא יכולה להיות יותר מדי ספציפית‪ ,‬מתחייבת גמישות רבה ונדרשות‬ ‫שנים של אינטראקציה עם דוברים בוגרים‪.‬‬ ‫בין הטענות המרכזיות שהועלו כנגד התאוריה של הדקדוק האוניברסאלי‪ :‬תאוריה זו איננה‬ ‫מסבירה כיצד הילד מקשר בין אותו "דקדוק אוניברסאלי" לבין הפרמטרים המאפיינים את‬ ‫שפת אימו (למשל‪ ,‬אילו הגאים מופיעים בשפת האם‪ ,‬איך והאם מקודדות צורות של ריבוי‪,‬‬ ‫מין‪ ,‬זמן)‪ .‬טענה זו מכונה "‪ ." THE LINKING PROBLEN‬הבעיה השנייה היא שהתאוריה‬ ‫החומסקיאנית אינה מסבירה כיצד ילד שבאמתחתו "דקדוק מולד" משנה ומפתח את השפה‬ ‫שלו‪ .‬במילים אחרות‪ -‬אם נולד עם יכולת כזו‪ ,‬מדוע היא באה לידי ביטוי רק בעיתוי מסוים?‬ ‫למשל סביב גיל שנה‪ ,‬כשמדובר במילים ראשונות‪ .‬טיעון זה מכונה‬ ‫‪.THE CONTINUITY PROBLEM‬‬ ‫טיעונים אלה הועלו על ידי קבוצות שונות של חוקרים‪ ,‬למשל‪ ,‬על ידי טומסלו‬ ‫)‪ ,)TOMASELLO, 2003‬אחד מהחוקרים החשובים בזרם הסוציו – פרגמטי‪ .‬זרם זה‬ ‫גורס שהמענה לשתי בעיות אלה מצוי בשני סטים של מיומנויות‪:‬‬ ‫‪ .1‬היכולת לזהות סדירויות בתוך רצף גירויים ‪( PATTERN FINDING‬כישורים מוקדמים‬ ‫יחסית למספר ‪ ,)2‬ובהמשך ליצור קטגוריות תפיסתיות בהתבסס על דמיון בין אירועים או‬ ‫אובייקטים‬ ‫‪ .2‬היכולת לקרוא או להסיק על מצבו המנטלי של האחר‪ -‬כוונותיו‪ ,‬רצונותיו ואמונותיו‪ .‬יכולת‬ ‫זו‪ ,‬המכונה ‪ , INTENTION READING‬כוללת את היכולת להתחלק בתשומת לב עם‬ ‫האחר‪ ,‬לנתב באופן פעיל את תשומת ליבו‪ ,‬לעקוב אחר מוקד תשומת לב האחר וללמוד‬ ‫באופן פעיל את הפעולות המכוונות של האחר‪ ,‬כולל את האקטים התקשורתיים המבוססים‬ ‫על כוונות‪.‬‬ ‫בהתייחס לתיאוריות אלה יש לקחת בחשבון שפענוח "כוונות הדובר" נשען אף הוא על‬ ‫מרכיבים התנהגותיים גלויים‪ ,‬חברתיים או מילוליים‪ ,‬המופיעים בצמוד ולעיתים בסתירה‬ ‫לגירויים תפיסתיים‪ .‬גירויים אלה מתפקדים כגירויים לכל דבר וככאלה משובצים כנסיבות או‬ ‫כתוצאות בתוך התלות האופרנטית (נסיבות‪ -‬התנהגות ותוצאות)‪ .‬כיום‪ ,‬לניתוח יישומי של‬ ‫התנהגות יש יכולת להסביר כיצד הופכים גירויים שרירותיים‪ ,‬ניטרליים‪ ,‬למשמעותיים‬ ‫("לגירויים מבחינים") עבור האדם‪ ,‬וכיצד מתרחש המעבר ההדרגתי מהתנהגויות ראשוניות‪,‬‬ ‫פשוטות ובעלות אופי "פרטי"‪ -‬אידיוסינקרטי‪ ,‬להתנהגויות מורכבות קונבנציונליות‪.‬‬ ‫אלונה אורן היא קלינאית תקשורת ב"בית איזי שפירא" ומטפלת בילדים צעירים עם לקויות‬ ‫שפה ותקשורת‪ .‬אלונה היא בוגרת המגמה לניתוח התנהגות במכללה בוינגייט וחברה‬ ‫בעמותה הישראלית לניתוח התנהגות‪.‬‬ ‫מייל לתגובות‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬