‫עו"סים כנס‬ ‫אילה אליהו‬ ‫בני משפחה‬ ‫מטפלים בזקנים‪:‬‬ ‫אתגר אישי‬ ‫וחברתי‬ ‫סיכום כנס ארצי‬ ‫מטלות הטיפול בקרובי משפחה זקנים הופכות ‪ -‬עם העלייה במספר‬ ‫הזקנים ובמיוחד במספרם של ה"זקנים זקנים" ‪ -‬לאחד התפקידים‬ ‫המרכזיים במעגל החיים‪ ,‬המוטל בעיקר על בני משפחה הנמצאים‬ ‫בשלב של אמצע החיים‪ .‬כך‪ ,‬למעשה‪ ,‬הופך הטיפול ל"קריירה נוספת"‬ ‫(לבנשטיין‪ ,‬כץ והלפרין‪.)2011 ,‬‬ ‫לאור תמורות אלו ובשל מרכזיותו של תפקיד המטפל בבני משפחה‬ ‫זקנים‪ ,‬הוכר הצורך בקיום כנס ארצי ראשון מסוגו בנושא לאנשי מקצוע‬ ‫מתחום הזקנה‪ .‬הכנס שהתקים ב־‪ 30.4.15‬נחלק ל־‪ 2‬חלקים‪ .‬לארגון הכנס‬ ‫חברו יחדיו עמותת רעות‪ ,‬ג'וינט ישראל ‪ -‬אשל‪ ,‬עמותת עמדא‪ ,‬משרד‬ ‫הרווחה‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬משרד הבריאות ועמותת ‪CareGivers‬‬ ‫‪ .Israel‬השותפים שמו להם למטרה להאיר בזרקור את צורכיהם של בני‬ ‫המשפחה המטפלים‪ ,‬כשהמסר המרכזי הוא הזמנת אנשי המקצוע וקובעי‬ ‫המדיניות לראות בהם לקוחות שצורכיהם ראויים להתייחסות ייחודית‬ ‫והם זכאים למענים טיפוליים הולמים‪ .‬המנחה‪ ,‬אחינועם מלינאק־בן‬ ‫עקיבא‪ ,‬אחראית תחום בני משפחה בג'וינט ‪ -‬אשל‪ ,‬ציינה כי הכנס‬ ‫נועד לעורר מודעות‪ ,‬הבנה ומחויבות וגם לעורר שאלות לגבי התפקיד‬ ‫והדרך שבה אנו רואים ‪ -‬או לא רואים ‪ -‬את בני המשפחה המטפלים‪.‬‬ ‫במהלך הכנס הוקרנו חלקים מסרט קצר שהוכן לרגל האירוע‪ ,‬ובו‬ ‫מוצגים שלושה בני משפחה מטפלים (בת המטפלת בהוריה ושני גברים‬ ‫המטפלים בבנות זוגם)‪ .‬הסרט ממחיש את משמעות הטיפול עבור בני‬ ‫המשפחה ‪ -‬החל מההתמודדות עם הביורוקרטיה הסבוכה ועם ריבוי‬ ‫הגורמים המטפלים‪ ,‬דרך ההשלכות השליליות (וגם החיוביות) של הענקת‬ ‫טיפול מתמשך ועד מתן ביטוי למגוון הרגשות שבני המשפחה חווים‬ ‫ד"ר אילה אליהו (‪ - )Ph.D‬עובדת סוציאלית קלינית‪ ,‬מומחית זקנה‪ ,‬מרצה‪,‬‬ ‫מנחת קבוצות‪ ,‬מדריכה ובעלת קליניקה פרטית לטיפול באנשים במחצית‬ ‫השנייה של החיים‪ .‬מתמחה בבית הספר לפסיכותרפיה‪ ,‬מכון אדלר‪.‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪22‬‬ ‫במהלך הענקת הטיפול‪ .‬הסרט הצליח לחבר לנושא את הקהל הרב‬ ‫שגדש את האולם ועורר עניין וסקרנות (אפשר לצפות בסרט המלא‬ ‫בלינק‪.)https://youtu.be/C0etrp90i9U :‬‬ ‫בפרק הברכות התכבדו אלכס יעקובי ‪ -‬מנכ"ל עמותת רעות‪ ,‬יוסי‬ ‫היימן ‪ -‬מנכ"ל אשל‪ ,‬גלית מבורך ‪ -‬מנהלת השירות לזקן במשרד הרווחה‬ ‫והשירותים החברתיים‪ ,‬ואורנה בר ‪ -‬מנהלת קרן הסיעוד במוסד לביטוח‬ ‫לאומי‪ .‬כל המברכים ציינו את החשיבות הרבה שיש לכנס מסוג זה‬ ‫והדגישו את המחויבות הגבוהה של הארגונים שהם מייצגים לאוכלוסיית‬ ‫הזקנים ולבני משפחותיהם‪.‬‬ ‫הכנס התחלק לשני חלקים מרכזיים‪ ,‬שיוצגו להלן‪ .‬האחד התייחס‬ ‫למשמעות ולהשלכות של תפקיד "בן משפחה מטפל"‪ ,‬והשני ‪ -‬למרחבי‬ ‫ההתמודדות של בני המשפחה המטפלים‪.‬‬ ‫חלק ראשון‪ :‬משמעות והשלכות‬ ‫של תפקיד "בן משפחה מטפל"‬ ‫(‪)Family Caregiver‬‬ ‫כותרת הרצאתה של אנאבלה שקד‪ ,‬פסיכותרפיסטית־מדריכה ומייסדת‬ ‫בית הספר לפסיכותרפיה במכון אדלר‪ ,‬הייתה‪" :‬מטפלים עיקריים בעידן‬ ‫המודרני ‪ -‬התמודדות מיטבית עם מציאות מורכבת"‪ .‬לדברי שקד‪,‬‬ ‫ההיערכות לטיפול בהורים מזדקנים צריכה לקחת בחשבון שמדובר‬ ‫בריצה למרחקים (זמנים) ארוכים‪ ,‬ועל המטפל‪/‬ת העיקרי‪/‬ת להתייחס‬ ‫לכך כאל פרויקט מורכב‪ ,‬שיש לגייס אליו כל משאב אפשרי‪ .‬ככל‬ ‫שהמשפחה יותר מורכבת ופחות פונקציונלית‪ ,‬כך הטיפול בהורה‬ ‫המזדקן עלול להיות מאופיין במסירות יתר‪ .‬באופן פרדוקסלי‪ ,‬ככל‬ ‫שהיינו הורים טובים יותר‪ ,‬יש סיכוי שיטפלו בנו פחות בזקנה‪ ,‬וזאת‬ ‫(‪ .)Individual Psychology‬המערך המשפחתי‬ ‫משום שאם ההורות שלנו "טובה דיה"‪,‬‬ ‫משפיע על עיצוב האישיות ופועל כ"שוק‬ ‫אזי תפקידנו כהורים הוא למעשה להיות‬ ‫ההיערכות לטיפול בהורים‬ ‫של תכונות"‪ :‬הילד הבכור מגיע לעולם‪,‬‬ ‫מיותרים‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬ככל שהילד יותר‬ ‫נכנס ראשון לשוק ובדרך כלל בוחר את‬ ‫מועצם‪ ,‬עצמאי וחזק‪ ,‬הוא פנוי לפנות לחייו‬ ‫מזדקנים צריכה לקחת‬ ‫התכונות העונות על שאיפות ההורים‪ .‬כך‬ ‫הוא‪ ,‬וככל שההורות פחות מיטיבה‪ ,‬הקשר‬ ‫בחשבון שמדובר בריצה‬ ‫יוצא שבמשפחות רבות‪ ,‬הבכורים דומים‬ ‫הורה‪-‬ילד יהיה סבוך יותר‪ ,‬לעתים בכיוון‬ ‫בתכונותיהם ומציגים כושר מנהיגות‪,‬‬ ‫סימביוטי‪ .‬לטענתה‪ ,‬כשילדים מטפלים‬ ‫למרחקים (וזמנים) ארוכים‪,‬‬ ‫הישגיות‪ ,‬אחריות ורצון לריצוי‪ .‬רבים מהם‬ ‫בהורים במסירות גבוהה מדי‪ ,‬פעמים רבות‬ ‫ועל המטפל‪/‬ת העיקרי‪/‬ת‬ ‫אכן משמשים כמטפלים העיקריים בהורים‬ ‫זהו ביטוי ל"סיפורים לא גמורים" ביחסי‬ ‫המזדקנים‪ ,‬לעומת מיעוט בני הזקונים‬ ‫הורים‪-‬ילדים‪.‬‬ ‫להתייחס לכך כאל פרויקט‬ ‫במשפחה בתפקיד זה‪ .‬התכונות שהילד‬ ‫ניתן לעגן פרופיל כזה של בן משפחה‬ ‫מורכב‪ ,‬שיש לגייס אליו כל‬ ‫בוחר מקנות לו מקום וערך במשפחה‪ ,‬ואף‬ ‫מטפל במושגיה של סטיינמן (‪Steinman,‬‬ ‫פועלות כתנאי אישי‪" :‬רק אם אני‪ ...‬יש לי‬ ‫‪ ;1979‬הנטמן‪ ,)2010 ,‬שמציגה ארבעה‬ ‫משאב אפשרי‬ ‫מקום בעולם"‪ .‬לאור תיאוריה זו‪ ,‬שחיקה‬ ‫טיפוסים של בני משפחה מטפלים וביניהם‬ ‫של הבן המטפל בהורים תיווצר כאשר‬ ‫"פעיל יתר"‪ .‬טיפוס זה מתאפיין בשקיעה‬ ‫התנאי האישי לשייכות ולתחושת הערך‬ ‫עצמית בטיפול בהורה עד כדי תחושות של‬ ‫שנבנה בילדות המוקדמת אינו מאפשר‬ ‫הצפה‪ ,‬חרדה‪ ,‬דחייה וחוסר ישע‪ .‬סטיינמן (‪)1979‬‬ ‫עשייה סבירה ומאוזנת‪ .‬תנאי כמו‪" :‬אני שווה רק אם אני מספק‪/‬ת תמיד‬ ‫טוענת כי במקרים אלה מערכת היחסים עם ההורים מאופיינת ברגשי‬ ‫אשמה הנגרמים על ידי ההורים‪ ,‬ושלמרות התחושה שהמטפל מטיפוס‬ ‫את כל הצרכים של ההורים שלי"‪ ,‬הוא צר ומעמיד ציפיות גבוהות מדי‪,‬‬ ‫זה פועל בניגוד לרצונו‪ ,‬הוא ימשיך לעשות מעל ומעבר לנדרש ממנו‪.‬‬ ‫והמפגש עם המציאות עלול לעורר רגשות תסכול‪ ,‬אשמה ושחיקה‪.‬‬ ‫אנשים אלה נוטים לטפל בכל הסובבים אותם‪ ,‬ובסופו של דבר נותרים‬ ‫כדי לאזן את התפקיד ולהרחיב את התנאי הצר‪ ,‬הסבירה שקד‪ ,‬על‬ ‫האדם לוותר על הגביע של "הנהדר או הנהדרת"‪" ,‬הילד‪/‬ה הטוב‪/‬ה"‬ ‫ללא אנרגיה מספקת לעצמם‪ ,‬עייפים וסחוטים בכל עת‪ .‬התנהגותו‬ ‫או "הקדוש המעונה"‪ .‬כלומר‪ ,‬לוותר על רווחים כגון הערצה‪ ,‬הערכה‬ ‫של טיפוס זה נובעת לרוב מקונפליקט מן העבר שלא נפתר ‪ -‬בין‬ ‫רבה ותחושת עליונות מוסרית וללמוד לבקש עזרה‪ .‬במילים אחרות‬ ‫עצמאות לתלות או בין קבלה לדחייה‪ .‬קיימים אצלו קושי להיפרד‬ ‫ להסכים להיות ל"אנשים רגילים"‪ ,‬אך מאוזנים יותר ובעלי בריאות‬‫מהוריו וצורך מתמשך באישורם בגלל דחייה ‪ -‬אמיתית או דמיונית ‪-‬‬ ‫נפשית טובה יותר‪.‬‬ ‫בילדותו )‪ ;Steinman, 1979‬הנטמן‪.)2010 ,‬‬ ‫שקד הציגה מודל התערבות לתמיכה בבן המשפחה המורכב מחמישה‬ ‫שקד הרחיבה בנושא פרופיל זה של מטפל עיקרי לאור המערך המשפחתי‬ ‫שלבים עיקריים‪:‬‬ ‫וסגנון החיים ובהתאם לעקרונות הפסיכותרפיה האינדיווידואלית‬ ‫‪23‬‬ ‫עו"סים כנס‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪1‬זיהוי צרכים של בני משפחה מטפלים‪ ,‬שלא פעם נמנעים מלבקש‬ ‫עזרה ולהאציל סמכויות‪.‬‬ ‫‪2‬זיהוי הכוחות והמשאבים הסביבתיים ‪ -‬מתן דגש על מערך התמיכה‬ ‫הסביבתי‪ ,‬פורמלי ובלתי פורמלי‪ ,‬כמו הסתייעות בילדים‪ ,‬שכנים‪,‬‬ ‫חברים ועוד‪.‬‬ ‫‪3‬העצמה ‪ -‬החשיבות של מתן עידוד והכרה במאמציו של בן המשפחה‬ ‫המטפל‪.‬‬ ‫‪4‬הדרכה ‪ -‬מתן הכוונה‪ ,‬ידע ומידע‪.‬‬ ‫‪5‬היערכות לטיפול ממושך ‪ -‬כאן דימתה שקד את תפיסת מתן‬ ‫הטיפול לריצת מרתון‪" .‬לעשות ספרינט במרתון‪ ,‬זו סכנת חיים‬ ‫ממש‪ ",‬התריעה‪" ,‬צריך לשמור את האנרגיות ולפתח מנגנונים של‬ ‫שימור אנרגיה‪".‬‬ ‫המשפחה‪ .‬כמובן שיש השפעה הדדית ומזינה בין שתי האסטרטגיות‪,‬‬ ‫והיא מעודדת הרחבה ומיקוד בצורכיהם של בני המשפחה כדי לקדם‬ ‫את ההתמודדות עם הזקנה באופן מיטבי‪.‬‬ ‫חלק שני‪ :‬מרחבי ההתמודדות‬ ‫של בני משפחה מטפלים‬ ‫חלקו השני של הכנס נפתח בפנל של אנשי מקצוע‪ ,‬בהנחייתו של‬ ‫העיתונאי ירון לונדון‪ ,‬שהתמקד במרחבי ההתמודדות של בן משפחה‬ ‫מטפל‪.‬‬ ‫בגילוי לב מרגש שיתף לונדון את הקהל בחווייתו האישית כבן זוג‬ ‫מטפל לאשתו‪ ,‬לאחר שלקתה באירוע מוחי‪ .‬הוא סיפר על שאלות‬ ‫שהתעוררו בו במהלך שנות הטיפול‪ ,‬שעסקו‬ ‫בהתמודדות הכלכלית‪ ,‬הזוגית והאישית‬ ‫וכללו דילמות מצפוניות כמו‪" :‬מהי‬ ‫הקרבה נכונה? כמה עליך להקריב?‬ ‫באופן פרדוקסלי‪,‬‬ ‫מהי המידה המוסרית הנכונה להקרבה?‬ ‫מהו בעצם הטעם לכל זה?"‪ ,‬וגם איתגר‬ ‫ככל שהיינו הורים טובים‬ ‫את הקהל כששאל‪" :‬מה קורה לאנשים‬ ‫יותר‪ ,‬יש סיכוי שיטפלו בנו‬ ‫שאינם מכירים את השפה‪ ,‬שאינם יודעים‬ ‫למלא טופס‪ ,‬שגרים בקומה גבוהה ללא‬ ‫פחות בזקנה‪ ,‬וזאת משום‬ ‫מעלית‪ ,‬שאין להם מרחב למגורי מטפלת‪,‬‬ ‫שאם ההורות שלנו "טובה‬ ‫שאין להם כוחות‪ ,‬שדירתם קטנה‪ ,‬שחווים‬ ‫יחסים עכורים?"‬ ‫דיה"‪ ,‬אזי תפקידנו‬ ‫ההרצאה השנייה בחלק זה של‬ ‫הכנס הייתה הרצאתה של ג'ני‬ ‫ברודסקי‪ ,‬מנהלת המכון לחקר הזקנה‬ ‫מאיירס־ג'וינט־מכון ברוקדייל‪ ,‬בנושא‪:‬‬ ‫"בני משפחה מטפלים כאוכלוסיית יעד‬ ‫של מערכות הבריאות והרווחה ‪ -‬מגמות‬ ‫בארץ ובעולם"‪ .‬ברודסקי סקרה ספרות‬ ‫מחקרית הממוקדת במושג המשפחה‬ ‫ובחשיבותו בטיפול בזקן‪ ,‬ציינה כמה‬ ‫סוגיות של מדיניות הנוגעות בחלוקת‬ ‫נטל הטיפול בין המדינה והמשפחה‬ ‫וניסתה לענות על השאלה אם אכן‬ ‫כהורים הוא למעשה‬ ‫הדוברת הראשונה מבין חברי הפנל‬ ‫מסתמן שינוי בפרדיגמה‪.‬‬ ‫הייתה רחל לדאני‪ ,‬מנכ"לית עמותת ‪Care‬‬ ‫ברודסקי ציינה שאין מדובר בסוגיה‬ ‫להיות מיותרים‬ ‫‪ .Givers-Israel‬לדאני התמקדה בהשלכות‬ ‫חדשה‪ ,‬וכי לכל אורך ההיסטוריה‬ ‫הטיפול על עולם התעסוקה‪ .‬על פי‬ ‫טיפלה המשפחה בחולים ובמוגבלים‬ ‫הנתונים שברשותה‪ ,‬כ־‪ 70%‬מהעובדים‬ ‫מקרב חבריה‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשנים האחרונות‬ ‫במשק הם גם מטפלים בבן משפחה‪,‬‬ ‫ניכרת דאגה לגבי השלכותיהם של שינויים‬ ‫חברתיים על זמינות הטיפול של בני משפחה‪.‬‬ ‫ואחד מכל ארבעה עובדים הוא מטפל‬ ‫עיקרי‪ .‬לנתונים אלו יש כמובן השפעה הן על הארגון והן על היחיד‪,‬‬ ‫מדובר בשינויים כמו הזדקנות האוכלוסייה כתוצאה מירידה בילודה‬ ‫כאשר הפרופיל המרכזי של עובד כזה (שהוא מטפל עיקרי) הוא "נוכח‬ ‫ועלייה בתוחלת החיים; שינויים משמעותיים בצורכי הבריאות; משפחות‬ ‫קטנות יותר ומשפחות רב דוריות (המטפלים העיקריים הם כיום בני‬ ‫נפקד" במקום העבודה‪.‬‬ ‫לדאני ציינה שמדובר בשקיפות כפולה של העובד המשמש כמטפל‬ ‫‪ ,70-65‬ולא בני ‪ 50‬כפי שהיו בעבר); שינויים בנורמות ובמבנה המשפחות‬ ‫עיקרי‪ :‬שקיפות בעיני עצמו וחוסר הכרה עצמית בצרכיו שלו‪ ,‬כמו גם‬ ‫ דפוסי מגורים‪ ,‬גירושין‪ ,‬יציאה של נשים לעבודה ועוד; הגדרת המשפחה‬‫שקיפות צרכיו ‪ -‬כעובד המתמודד במציאות לא קלה ‪ -‬בעיני החברה‬ ‫המתרחבת מעבר לקשרי נישואין ודם‪( .‬לקריאה נוספת על סוגיות אלה‬ ‫שהוא עובד בה‪ .‬העמותה שמה לה למטרה לקדם שינוי במדיניות‬ ‫ראו‪ :‬הזקן והמשפחה ‪ -‬סוגיות מרכזיות ביחסים רב־דוריים‪ ,‬בעריכת‬ ‫רווחת העובד בארגונים ולהגדיל את המודעות לצרכיו של בן משפחה‬ ‫בריק ולברנשטיין [‪ ,]2010‬פרקים ‪ ,3-1‬הוצאת אשל‪).‬‬ ‫מטפל העובד בארגון‪ ,‬ברמת המדיניות וההנהלה‪ .‬כיום מתקיים‬ ‫בהמשך הציגה ברודסקי עדויות המצביעות על השפעותיו השליליות‬ ‫פיילוט בנושאים אלה בכמה ארגונים בארץ (ראו באתר העמותה‪:‬‬ ‫של הנטל על בני המשפחה‪ ,‬עם דגש על העלויות הכלכליות ואובדן‬ ‫‪.)http://caregivers.org.il‬‬ ‫ההכנסות‪ .‬מבט מהיר במאגרי המידע מצייר תמונה מעניינת‪ ,‬של עלייה‬ ‫דרמטית בכמות המחקרים העוסקים בבני משפחה מטפלים בעשורים‬ ‫הדוברת השנייה הייתה סוהילה כרכבי‪ ,‬עובדת סוציאלית ומנחת‬ ‫האחרונים‪ ,‬כשבעשור האחרון המיקוד הוא בעיקר בהשלכות הדמנציה‬ ‫קבוצות ומנכ"לית העמותה למען הקשיש בשפרעם‪ .‬כרכבי סיפרה‬ ‫וסוגיות של סוף החיים‪.‬‬ ‫על משתתפות קבוצות תמיכה לבני משפחה מטפלים במגזר הערבי‪,‬‬ ‫בהמשך התמקדה הרצאתה של ברודסקי באחת מסוגיות המדיניות‬ ‫ופירטה את הקשיים הרבים שאיתם הן מתמודדות במישורי חייהן‬ ‫המרכזיות בכלל‪ ,‬ובאשר לאנשים מוגבלים בפרט‪ :‬דילמת האיזון בין‬ ‫השונים‪ :‬הרגשות המנוגדים של גאווה‪ ,‬תחושת מסוגלות ומשמעות‪ ,‬אל‬ ‫אחריות המדינה לבין אחריות המשפחה לטיפול‪ .‬הטענה היא שאם‬ ‫מול כעס‪ ,‬מרמור וחוסר אונים‪ .‬היא גם העלתה את הסוגיה הייחודית‬ ‫בני משפחה יצמצמו את תמיכתם באופן משמעותי‪ ,‬המדינה לא תוכל‬ ‫של בנות מטפלות שנותרו רווקות והתמסרו לתפקיד הטיפול בהורים‪.‬‬ ‫לשאת בעול הכלכלי‪ .‬מכאן‪ ,‬שההשקעה במשפחות התומכות כדאית‬ ‫למדינה‪ ,‬ורצוי שתינתן לה עדיפות בהיערכות של המדינה להתמודדות‬ ‫ד"ר אלכסנדר ספיר‪ ,‬מומחה ברפואה גריאטרית ופסיכו־גריאטר‬ ‫עם הזקנה‪.‬‬ ‫מהמרכז הרפואי רעות‪ ,‬התמקד בדבריו במקומם של בני המשפחה‬ ‫קיימות שתי אסטרטגיות מרכזיות‪ :‬האחת ‪ -‬מיקוד בזקן עצמו ומתן‬ ‫במרחב הרפואי‪" .‬אני מצפה שהמערך הגריאטרי יהיה הראשון שיבוא‬ ‫טיפול בו באופן ישיר (לדוגמה‪ :‬טיפול בית פורמלי וטיפול במרכזי יום);‬ ‫השנייה ‪ -‬מיקוד בצורכי המטפל על ידי מתן סיוע ישיר‪ ,‬נפשי וכספי‪ ,‬לבני‬ ‫לקראת האדם הקשיש ובני משפחתו‪ ,‬וכאשר החולה עצמו אינו יכול‬ ‫‪24‬‬ ‫להיות פרטנר לתהליך ‪ -‬השאלה היא איך ומתי נפגשים עם בן המשפחה‪",‬‬ ‫אמר‪" .‬מניסיוני‪ ,‬רצוי להיות בקשר עם בן משפחה כבר משלב המועמדות‬ ‫והקבלה למערך הגריאטרי‪ ,‬ולא רק בשלבים מתקדמים יותר‪ ,‬ויש חשיבות‬ ‫רבה בזיהוי המטפל העיקרי כבר בהתחלה וסיוע לבן המשפחה לנהל‬ ‫את הטיפול בחולה"‪.‬‬ ‫ד"ר ספיר מבחין בין שני מוקדי טיפול עיקריים בבני המשפחה‪ :‬מיקוד‬ ‫ברגשות ומיקוד בבעיות בריאות (פיזיות) של בני המשפחה‪ .‬הוא מתריע‬ ‫על כך שלא פעם בן המשפחה מזניח את הטיפול בעצמו‪ ,‬בשעה שיש‬ ‫עדויות רפואיות רבות להשלכות הגופניות של מתן הטיפול על המטפל‬ ‫(בעיקר על בני זוג מטפלים)‪ ,‬כמו עלייה בערכי הסוכר‪ ,‬בתעוקת הלב‬ ‫ובשיעור התמותה‪.‬‬ ‫הדוברת הבאה הייתה ורה שלום‪ ,‬מנהלת האגף לייעוץ לקשיש במוסד‬ ‫לביטוח לאומי‪ ,‬שהתייחסה בדבריה למרחב שירותי התמיכה הציבוריים‬ ‫העומדים לרשות בני המשפחה המטפלים‪ .‬שלום תיארה את מגוון‬ ‫השירותים שמציע המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬וציינה כי אין באוכלוסייה‬ ‫הרחבה מודעות מספקת למכלול השירותים‪.‬‬ ‫האגף לייעוץ לקשיש נועד לסייע לקשישים ולבני משפחותיהם‬ ‫במיצוי זכויותיהם‪ ,‬והוא יוצר מעגלי תמיכה בין האדם למערכת‪ .‬אחד‬ ‫הפרויקטים המרשימים הוא מערך של למעלה מ־‪ 60‬קבוצות תמיכה‬ ‫לאלמנים ולאלמנות קשישים‪ ,‬המתקיימות בכל שנה ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫שלום הדגישה את הקושי בהטמעת השירותים שמציע האגף בקרב‬ ‫האוכלוסייה הנזקקת להם‪ .‬ככל שהאוכלוסייה ענייה יותר‪ ,‬היא צורכת‬ ‫פחות שירותים‪ .‬ייתכן שאחד ההסברים לכך הוא העומס הנפשי המוטל‬ ‫על אוכלוסייה זו‪ ,‬אשר משפיע על תהליך קבלת ההחלטות‪.‬‬ ‫את הפנל חתמה רותי הופמן‪ ,‬עובדת סוציאלית במרכז הרפואי רעות‬ ‫ובמרכז המידע רעות־אשל‪ .‬הופמן הציגה את שירותי מרכז המידע ואת‬ ‫החשיבות הרבה שבשרטוט מפת דרכים עבור המטפל העיקרי ‪ -‬שלא‬ ‫פעם אינו יודע מהיכן להתחיל‪ ,‬הולך לאיבוד בתוך המידע הרב וזקוק‬ ‫להכוונה רבה‪ ,‬שלב אחר שלב‪( .‬עוד על מרכז המידע רעות־אשל לבני‬ ‫משפחה מטפלים אפשר למצוא באתר "משפחה מטפלת"‪ ,‬בכתובת‬ ‫‪)http://www.reutheshel.org.il‬‬ ‫גידי אורשר‪ ,‬מבקר הקולנוע והטלוויזיה של גלי צה"ל‪ ,‬חתם את הכנס‬ ‫בהרצאה מרעננת‪ ,‬שהשלימה את הנושא מנקודת המבט של אמנות הקולנוע‪.‬‬ ‫"הקולנוע עוסק בנושא הזקנה והטיפול של בני משפחה בזקנים משחר‬ ‫ימיו‪ ,‬מה שמעיד על חשיבותם של נושאים אלה‪ ",‬אמר‪.‬‬ ‫אורשר הציג כמה קטעי סרטים מתקופות שונות בקולנוע ומתרבויות‬ ‫שונות‪ .‬לדבריו‪ ,‬המגוון והאוניברסליות מחזקים את הטענה לגבי הרלוונטיות‬ ‫של הנושא‪ .‬אחד הקטעים החזקים שהוצגו נלקח מתוך הסרט "הבלדה של‬ ‫נריאמה" (‪ ,)1983‬אשר מתאר את החיים בכפר דל ביפן של המאה ה־‪,19‬‬ ‫כאשר עדיין התקיים המנהג לפיו הבן הבכור לוקח את ההורה הזקן לראש‬ ‫ההר ומשאיר אותו למות שם‪ ,‬כי כך דרכו של הטבע‪ .‬בקטע שהוצג‪ ,‬הבן‬ ‫מתקשה למלא את משימתו ואינו רוצה להיפרד מאימו‪ .‬האם מתעקשת‪,‬‬ ‫ועושה הכול כדי לגרום לו לעזוב אותה לבדה על ההר‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬הכנס היה מוצלח ומשמעותי והשיג את מטרתו המרכזית‪:‬‬ ‫העלאת המודעות לצורכיהם של בני המשפחה המטפלים בזקנים‬ ‫בקרב אנשי המקצוע‪ .‬הקהל‪ ,‬שמנה כ־‪ 400‬איש‪ ,‬הורכב ברובו מעובדות‬ ‫סוציאליות‪ .‬ניכר כי המשתתפים מצאו את הכנס ומסריו מעניינים‬ ‫ורלוונטיים‪.‬‬ ‫אני מוצאת כי יש מקום לשקול‪ ,‬לקראת הכנסים הבאים‪ ,‬להרחיב‬ ‫את אוכלוסיית היעד המקצועית ולהגיע לאנשי מקצוע נוספים ‪-‬‬ ‫רופאים‪ ,‬אנשי המקצועות הפרא־רפואיים ואנשי הסיעוד‪ ,‬שבעבודתם‬ ‫היום־יומית נחשפים גם הם לבני משפחה המטפלים בזקנים‪ .‬יתרה‬ ‫מכך‪ ,‬אני חושבת שיש לעודד ולקדם ייצוג בולט יותר לקולם של בני‬ ‫המשפחה עצמם‪ ,‬ואולי אף ליזום כנסים משותפים לבני משפחה ולאנשי‬ ‫מקצוע‪ .‬מניסיוני‪ ,‬יש חשיבות גדולה להעלאת המודעות בקרב בני‬ ‫המשפחה לצורכיהם הם ולהשלכות התפקיד שהם ממלאים על עצמם‪.‬‬ ‫בנימה אישית‪ ,‬כעובדת סוציאלית שעוסקת מזה שנים רבות בטיפול‬ ‫באנשים זקנים ובבני משפחותיהם‪ ,‬אני רואה חשיבות גדולה בקיומו של‬ ‫כנס זה ומקווה שיהיה "יריית הפתיחה" לפעילות מקצועית ממוקדת‬ ‫בצרכים ובמתן טיפול הולם‪ ,‬כולל ורציף לבני המשפחה המטפלים‬ ‫בזקנים‪.‬‬ ‫אני מקווה כי המסר של חשיבות פיתוח המענים הטיפוליים לבני‬ ‫המשפחה יועבר גם לקובעי המדיניות‪ ,‬מתוך ההבנה שהשקעה בהם‬ ‫תורמת ומסייעת למדינה בטיפול באוכלוסייה הזקנה בישראל‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫‪ .1‬הנטמן‪ ,‬ש‪" .)2010( .‬דור הסנדוויץ'" ‪ -‬כפל תפקידים‪ ,‬הקונפליקט הבין־דורי והשפעתו‬ ‫על היחסים במשפחה המבוגרת‪ .‬בתוך י‪ .‬בריק‪ ,‬וא‪ .‬לבנשטיין (עורכים)‪ ,‬הזקן והמשפחה‬ ‫ סוגיות מרכזיות ביחסים רב דוריים (עמ' ‪ .)110-90‬ירושלים‪ :‬הוצאת אשל‪.‬‬‫‪ .2‬לבנשטיין‪ ,‬א‪ ,.‬כץ‪ ,‬ר‪ ,.‬והלפרין‪ ,‬ד‪ .)2011( .‬כיצד מתמרנים בין עבודה לבין טיפול‬ ‫בבן משפחה זקן‪ .‬בתוך א‪ .‬יקוביץ (עורכת)‪ ,‬טיפול בית בזקנים המוגבלים‬ ‫בתפקודם ‪ -‬סוגיות‪ ,‬שירותים ותוכניות (עמ' ‪ .)271-245‬ירושלים‪ :‬הוצאת אשל‪.‬‬ ‫‪3. Steinman, L. A. (1979). Reactivated conflicts with aging parents.‬‬ ‫‪In: P. Ragan (Ed). Aging Parents (pp. 123-143). K. A., University of‬‬ ‫‪Southern California.‬‬ ‫מרכז “יישומים קליניים”‬ ‫מזמין לתכנית הלימודים‬ ‫בפסיכותרפיה דינמית ממוקדת‬ ‫לילדים‪ ,‬מבוגרים ונוער‬ ‫ייחודיות התוכנית‬ ‫ •אוריינטציה יישומית‬ ‫ומוכוונת שינוי‪.‬‬ ‫ •הכשרה בטיפול דינמי‬ ‫ממוקד יחד עם רקע דינמי‬ ‫עדכני‪ ,‬להבניה והמשגה של‬ ‫המתרחש בטיפול‪.‬‬ ‫ •אפשרות להשתלב בקהילת‬ ‫המטפלים של יישומים‬ ‫קליניים‪.‬‬ ‫ •למידה במסגרת אישית‬ ‫וקשובה‪.‬‬ ‫גישתנו הטיפולית‬ ‫גישה דינמית ממוקדת‬ ‫ואינטרסובייקטיבית‬ ‫המתאימה לתהליך מתמשך‬ ‫ומעמיק וגם לתהליכים‬ ‫מתוכננים בזמן‪.‬‬ ‫הלימודים מיועדים‬ ‫למטפלים בעלי תואר שני‬ ‫טיפולי ונסיון קליני‪.‬‬ ‫המרצים ‪ -‬מאנשי המקצוע‬ ‫הטובים בטיפול‪ ,‬הוראה‬ ‫והדרכה‪.‬‬ ‫באוקטובר נפתח מחזור י”א בתכנית המאושרת ע”י האיגוד‬ ‫הישראלי לפסיכותרפיה והאגודה הישראלית לפסיכותרפיה‬ ‫ממוקדת‪ .‬התוכנית הינה תלת שנתית ומתקיימת בימי שישי בבוקר‬ ‫בבת חפר (ביציאה של כביש ‪ 6‬לנתניה)‪.‬‬ ‫מידע נוסף באתר האינטרנט ‪www.yissumim.co.il‬‬ ‫או בטל’ ‪054-4900161‬‬ ‫‪25‬‬