‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫תאונות עבודה בענף הבניין‬ ‫הכנסת‪ ,‬מרכז המחקר והמידע‬ ‫קריית בן‪-‬גוריון‪ ,‬ירושלים ‪95919‬‬ ‫‪92 -‬‬ ‫כתיבה‪ :‬ד"ר גלעד נתן‬ ‫טל'‪:‬‬ ‫‪189428945‬‬ ‫פקס‪:‬‬ ‫‪ 9 2 - 1 8 9 1 5 9 6‬אישור‪ :‬שרון סופר‪ ,‬ראש צוות‬ ‫‪ www.knesset.gov.il/mmm‬עריכה לשונית‪ :‬מערכת "דברי הכנסת"‬ ‫‪ 72‬בפברואר ‪7107‬‬ ‫ד' באדר תשע"ב‬ ‫מבוא‬ ‫מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת ניצן הורוביץ‪ ,‬יושב‪-‬ראש הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים‬ ‫הזרים‪ .‬במסמך בחינה של תופעת תאונות העבודה הקטלניות בענף הבניין והתמודדות המדינה עם תופעה‬ ‫זו‪.‬‬ ‫‪ .5‬רקע‬ ‫בשנת ‪ 7100‬מספר ההרוגים בענף הבניין ובענף הבנייה ההנדסית היה ‪ ,83‬עלייה ניכרת לעומת מספר‬ ‫ההרוגים בענף שנה קודם לכן – בשנת ‪ 7101‬מספר ההרוגים בענף היה ‪.78‬‬ ‫מספר ההרוגים בענף הבניין שומר על שיעורו במספר ההרוגים הכללי מתאונות עבודה‪ :‬ענף הבניין‬ ‫ממשיך להיות אחראי ליותר ממחצית מתאונות העבודה הקטלניות‪ ,‬וכפי שאפשר לראות בטבלה ‪ 0‬זהו‬ ‫הענף המסוכן ביותר‪ .‬ענף התעשייה הוא השני במספר ההרוגים מתאונות עבודה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫טבלה ‪ .5‬נתונים על הרוגים בתאונות עבודה‪2955–2999 ,‬‬ ‫סה"כ‬ ‫תאונות‬ ‫עבודה‬ ‫עם‬ ‫הרוגים‬ ‫הרוגים‬ ‫בתאונות‬ ‫עבודה – ענף‬ ‫הבניין‬ ‫הרוגים‬ ‫בתאונות עבודה‬ ‫בשאר הענפים‬ ‫שיעור‬ ‫הקטלניות‬ ‫בענף הבניין‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪59%‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪67%‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪59%‬‬ ‫התאונות‬ ‫‪ 1‬אתר האינטרנט של משרד התמ"ת‪http://moital.gov.il/NR/rdonlyres/6DC694FD -2F76-448D-8B9E- ,‬‬ ‫‪ ,50F93914D60D/0/deadlyaccidents2011.pdf‬תאריך כניסה‪ 78 :‬בפברואר ‪.7107‬‬ ‫בין ‪ 7101‬ל‪ 7100-‬היתה עלייה בשיעור של ‪ 01%‬במספר התאונות‪ ,‬וכ‪ 01%-‬מתאונות העבודה הקטלניות‬ ‫התרחשו בענף הבניין‪.‬‬ ‫נפילה מגובה היא הסיבה המרכזית לתאונות עבודה קטלניות‪ ,‬ו‪ 72-‬עובדים נהרגו ממנה ב‪17%( 7100-‬‬ ‫מההרוגים בתאונות עבודה)‪ .‬בענף הבניין נמצא כי ‪ 22‬עובדים נהרגו מנפילה מגובה (‪ 14%‬מההרוגים‬ ‫בענף)‪ 37% .‬מכלל העובדים שנהרגו מנפילה מגובה הם מענף הבניין‪.‬‬ ‫אשר למאפייניהם של ההרוגים בתאונות עבודה בכלל‪ 10 2,‬הרוגים (‪ )27%‬הם עובדים ישראלים ו‪03-‬‬ ‫הרוגים (‪ )73%‬הם עובדים זרים ועובדי השטחים‪ .‬בענף הבניין ‪ 70‬הרוגים (‪ )55%‬הם עובדים ישראלים ו‪-‬‬ ‫‪ 02‬הרוגים (‪ )15%‬הם עובדים זרים ועובדי השטחים‪ .‬יש לציין כי מכלל העובדים הזרים ועובדי השטחים‬ ‫שנהרגו‪ 02 ,‬מתוך ‪ )55%( 03‬נהרגו בענף הבניין‪ .‬ואולם‪ ,‬עובדים זרים ועובדי השטחים הם ‪81%–05%‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מהעובדים בענף בלבד‪.‬‬ ‫על‪-‬פי ההוראות‪ ,‬יש לדווח על כל תאונות העבודה למינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית‪ .‬בפועל אין‬ ‫דיווח מלא‪ ,‬ולכן אין בידי המינהל נתון על מספר תאונות העבודה ככלל‪ ,‬אלא רק נתונים על התאונות‬ ‫הקטלניות‪ ,‬שכן מדווחות‪ 4.‬תאונות עם נפגעים מדווחות בדרך כלל למוסד לביטוח לאומי לצורך הגשת‬ ‫תביעה לקבלת דמי פגיעה וימי אי‪-‬כושר עבודה‪ 5.‬עם זאת‪ ,‬ייתכן שבמקרים של פגיעה קלה הנפגעים‬ ‫יעדיפו להשתמש בימי מחלה בודדים; במקרים של תאונת עבודה ללא פגיעה אין דיווח כלל‪.‬‬ ‫טבלה ‪ .2‬מקבלי דמי פגיעה (הוכרו כנפגעי תאונת עבודה בידי הביטוח הלאומי)‬ ‫ימי‬ ‫ימי‬ ‫כושר‬ ‫בענף‬ ‫הבניין‬ ‫אי‪-‬‬ ‫‪6‬‬ ‫שיעור ימי‬ ‫אי‪-‬כושר‬ ‫בענף‬ ‫הבניין‬ ‫מכלל ימי‬ ‫אי‪-‬כושר‬ ‫ממוצע‬ ‫ימי אי‪-‬‬ ‫כושר‬ ‫לנפגע‬ ‫סה"כ‬ ‫מקבלי‬ ‫דמי פגיעה‬ ‫מקבלי‬ ‫דמי פגיעה‬ ‫בענף‬ ‫הבניין‬ ‫שיעור‬ ‫מקבלי‬ ‫דמי פגיעה‬ ‫בענף‬ ‫הבניין‬ ‫מכלל‬ ‫מקבלי‬ ‫דמי פגיעה‬ ‫סה"כ‬ ‫אי‪-‬כושר‬ ‫‪00.3%‬‬ ‫‪17.7‬‬ ‫‪7110‬‬ ‫‪01,750‬‬ ‫‪0,120‬‬ ‫‪01.1%‬‬ ‫‪7,021,250‬‬ ‫‪750,550‬‬ ‫‪17.5‬‬ ‫‪7112‬‬ ‫‪02,052‬‬ ‫‪0,730‬‬ ‫‪01.7%‬‬ ‫‪7,750,015‬‬ ‫‪737,585‬‬ ‫‪08.1‬‬ ‫‪7113‬‬ ‫‪05,211‬‬ ‫‪0,110‬‬ ‫‪01.0%‬‬ ‫‪7,113,501‬‬ ‫‪735,155‬‬ ‫‪08.2‬‬ ‫‪15.0‬‬ ‫‪7115‬‬ ‫‪05,301‬‬ ‫‪0,018‬‬ ‫‪01.7%‬‬ ‫‪7,810,702‬‬ ‫‪725,880‬‬ ‫‪08.5%‬‬ ‫‪15.3‬‬ ‫‪7101‬‬ ‫‪02,088‬‬ ‫‪0,010‬‬ ‫‪5.7%‬‬ ‫‪7,810,702‬‬ ‫‪738,853‬‬ ‫‪08.5%‬‬ ‫‪10.7‬‬ ‫‪7100‬‬ ‫‪02,550‬‬ ‫‪0,011‬‬ ‫‪5.0%‬‬ ‫‪7,115,583‬‬ ‫‪731,151‬‬ ‫‪00.5%‬‬ ‫‪10.0‬‬ ‫‪ 2‬המינהל לבטיחות ובריאות תעסוקתית‪ ,‬סיכום תאונות עבודה שהסתיימו במוות בשנת ‪ 77 ,7100‬בינואר ‪.7107‬‬ ‫‪ 3‬מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬צורכי כוח‪-‬אדם בענף הבניין – סקירה שנתית ‪ ,7107‬כתב ד"ר גלעד נתן‪70 ,‬‬ ‫בפברואר ‪.7107‬‬ ‫‪ 4‬ורדה אדוארדס‪ ,‬סגנית המפקח על העבודה‪ ,‬המינהל לבטיחות תעסוקתית‪ ,‬משרד התמ"ת‪ ,‬שיחת טלפון‪ 78 ,‬בפברואר ‪.7107‬‬ ‫‪ 5‬רבקה פריאור‪ ,‬מחקר המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬שיחת טלפון‪ 78 ,‬בפברואר ‪ .7107‬ימי אי‪-‬כושר – ימים שהביטוח הלאומי משלם‬ ‫לעובד שנפגע בתאונת עבודה‪.‬‬ ‫‪ 6‬אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי‪,http://www.btl.gov.il/Publications/Skira_shnatit/Pages/default.aspx ,‬‬ ‫תאריך כניסה‪ 78 :‬בפברואר ‪.7107‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪01‬‬ ‫מנתוני המוסד לביטוח לאומי אפשר ללמוד כי ענף הבניין הוא אחד הענפים המרכזיים לעניין שיעור‬ ‫מקבלי דמי הפגיעה (לדוגמה‪ ,‬בשנת ‪ 7101‬הוא היה הענף הרביעי בין הענפים בשיעור מקבלי דמי‬ ‫הפגיעה‪ .)7‬כמו כן‪ ,‬הענף מוביל במספר ימי אי‪-‬כושר עבודה לנפגע בקרב השכירים‪.‬‬ ‫שיעור הנפגעים בתאונות העבודה המדווחות מכלל העובדים בענף היה ‪ 8.5%‬בשנת ‪ – 7101‬ירידה של‬ ‫‪ 08%‬לעומת שנת ‪ .)1.0%( 7110‬עם זאת‪ ,‬השיעור נותר גבוה במידה ניכרת מממוצע נפגעי תאונות העבודה‬ ‫המדווחות‪ ,‬שעמד על ‪.7.7%‬‬ ‫‪ .2‬גורמים לתאונות בענף הבניין‬ ‫לפי משרד התמ"ת‪ ,‬האחריות במקום העבודה מוטלת בדרך כלל על המעביד או על בעל מקום העבודה‪,‬‬ ‫ועליהם למנוע אירועים ומצבים העלולים לגרום לפגיעה כלשהי בעובדים‪ .‬במהלך כתיבת המסמך הועלו‬ ‫בידי גורמים שונים טענות אשר לגורמים ולסיבות לתאונות בענף הבניין‪.‬‬ ‫לדברי יורם אלעזרי‪ ,‬מפקח עבודה ארצי במינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית‪ ,‬יש מכלול סיבות‬ ‫התורמות לכך שרוב התאונות הקטלניות‪ ,‬ולפחות ‪ 01%‬מהתאונות המדווחות‪ ,‬מתרחשות בענף זה‪ 8,‬אף‪-‬‬ ‫‪9‬‬ ‫על‪-‬פי ששיעור העובדים בענף הבניין הוא ‪ 5.1%‬מכלל המועסקים במשק‪:‬‬ ‫‪ .0‬ענף הבניין נחשב באופן מסורתי ובכל העולם ענף ברמת סיכון גבוהה ביחס לענפים אחרים‪ .‬אתר בנייה‬ ‫הוא סביבת עבודה דינמית המשתנה בכל עת‪ ,‬והסיכונים משתנים בהתאם‪ .‬הסיכון העיקרי הוא נפילה‬ ‫מגובה – תאונה אשר גורמת למוות או לפציעה קשה – וכן השימוש בכלי הרמה‪ ,‬מנופים וכלים רבים‪.‬‬ ‫באתר מטענים שמשקלם רב שמונפים מעל העובדים‪ .‬יש שימוש במכשירים רבי עוצמה ואנרגיה וכן‬ ‫מתקיימת באתרי הבנייה פעילות רבה ומורכבת‪ .‬באתר בנייה עובדים ערב רב של בעלי מקצוע‪ .‬חלק ניכר‬ ‫מהעובדים מגיעים לאתר הבנייה לשם עבודה או התקנה מסוג מסוים ועוברים לאתר אחר בסיומה‪ .‬אתר‬ ‫הבנייה אינו מקום עבודתם הקבוע‪ ,‬ולפיכך הם אינם מכירים את הסיכונים הייחודיים לכל אתר ואתר‪.‬‬ ‫עבודת בניין היא עבודה פיזית קשה‪ ,‬המבוצעת בתנאי מזג אוויר משתנים וקשים‪.‬‬ ‫‪ .7‬ריבוי עובדים זרים בענף יוצר קשיים עקב אי‪-‬הבנת השפה – הן בעת ההדרכה וכמובן בעת מתן‬ ‫הוראות עבודה – בעיות של תיאום משימות בין העובדים ופערים ברמה המקצועית‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הבדלים‬ ‫במנטליות ובנורמות אישיות ומקצועיות משפיעים על מידת הזהירות הננקטת ואף על היחס לפגיעות‬ ‫ולחיי אדם‪ .‬נוסף על העובדים הזרים החוקיים‪ ,‬הענף מתאפיין בהעסקה בהיקף נרחב של עובדים זרים‬ ‫בלתי חוקיים‪ ,‬שחלק ניכר מהם אינו מקצועי בתחום הבנייה; לעובדים אלו לא ניתנות הדרכות בדבר‬ ‫הסיכונים ואמצעי המגן כחוק‪.‬‬ ‫‪ 7‬אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי‪,‬‬ ‫‪ 78 ,http://www.btl.gov.il/Publications/Skira_shnatit/2010/Documents/avoda.pdf‬בפברואר ‪.7107‬‬ ‫‪ 8‬יורם אלעזרי‪ ,‬מפקח עבודה ארצי‪ ,‬מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית‪ ,‬משרד התמ"ת‪ ,‬שיחת טלפון‪ 78 ,‬בפברואר‬ ‫‪.7107‬‬ ‫‪ 9‬אתר האינטרנט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪,‬‬ ‫‪ ,http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st12_11&CYear=2011‬תאריך כניסה‪:‬‬ ‫‪ 78‬בפברואר ‪.7107‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪01‬‬ ‫‪ .8‬היעדר השגחה והקפדה של קבלנים ומנהלי עבודה באתרים על קיום חוקי הבטיחות‪ .‬האחריות‬ ‫לבטיחות מושתת על מנהל העבודה‪ ,‬ואם זה אינו מקבל את הגיבוי והמשאבים מהקבלן‪ ,‬הוא מוגבל‬ ‫במימוש אחריותו זו‪ .‬כמו כן‪ ,‬מנהל העבודה אינו נמצא בכל מקום באתר ובכל עת‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬רבים‬ ‫מהקבלנים וממנהלי העבודה אינם מדריכים את עובדיהם כנדרש בחוק‪.‬‬ ‫‪ .1‬עובדי בניין רבים אינם מקבלים ציוד מגן אישי ואינם משתמשים בו‪ .‬באתרים רבים חוסכים בהקצאת‬ ‫אמצעי בטיחות והתקני בטיחות‪ .‬כמו כן‪ ,‬נעשה שימוש בציוד לא תקני‪ ,‬לא תקין וחסר‪ ,‬במיוחד פיגומים‪.‬‬ ‫‪ .5‬היעדר נוהג של תכנון משימות וניתוח סיכונים בעבודות הפיתוח והבנייה‪.‬‬ ‫אשר לעלייה במספר התאונות בענף בשנת ‪ ,7100‬המינהל לבטיחות ובריאות תעסוקתית מדגיש את‬ ‫‪10‬‬ ‫הגורמים שלהלן לשינוי זה‪:‬‬ ‫‪ .0‬הגידול בפעילות בענף הבניין והעסקתם של פועלי בניין לא חוקיים ולא מקצועיים‪.‬‬ ‫‪ .7‬פועלי בניין רבים אינם מקבלים ציוד מגן אישי ואינם משתמשים בו‪ .‬רבים מהקבלנים וממנהלי‬ ‫העבודה אינם מדריכים את עובדיהם כנדרש בחוק‪ .‬הקצאת אמצעי הבטיחות לוקה בחסר‪.‬‬ ‫ישראל שרייבמן‪ ,‬מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגהות‪ ,‬מנה כמה גורמים לתאונות בקרב פועלי בניין‪ ,‬שבגינם‬ ‫‪11‬‬ ‫נדרשת תשומת לב רבה יותר לבטיחות ולהדרכה בתחום זה‪:‬‬ ‫‪ .0‬אתר הבנייה דינמי ולא קבוע‪ ,‬בניגוד למקומות עבודה אחרים‪ ,‬והסיכונים בו משתנים‪.‬‬ ‫‪ .7‬בתקופת הבנייה יש תחלופה גבוהה של עובדים באתר אחד‪.‬‬ ‫‪ .8‬בענף הבניין יש שינוי בטכנולוגיות ובנייה רבה יותר לגובה‪.‬‬ ‫נתונים שנאספו והועברו ל"קו לעובד" מעובדים בענף מעלים כמה סיבות נוספות לריבוי התאונות‪:‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪ .0‬ציוד לא תקין וצורת עבודה לא בטיחותית‪ ,‬לדוגמה קסדות ללא רצועות שנופלות מראש העובד‬ ‫בעת נפילה‪ ,‬או העובדה שבאתרים רבים מניחים חומרים על הפיגומים באופן שמקשה על העובד‬ ‫לנוע במקום ואף לרתום את עצמו‪.‬‬ ‫‪ .7‬מפעילי מנופים לא מקצועיים גורמים לתאונות שבהם זרוע המנוף פוגעת בעובדים‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪ .8‬העבודה מהירה ונעשית בלחץ זמן; עובדים רבים עובדים במשך ‪ 08–07‬שעות ביום ובקבלנות‪.‬‬ ‫לכן הם ממהרים ומעוניינים להספיק עבודה רבה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬כדי לחסוך בכוח‪-‬אדם‪ ,‬במקרים‬ ‫רבים משימות המיועדות לשני עובדים מבוצעות בידי עובד אחד‪.‬‬ ‫‪ 10‬יורם אלעזרי‪ ,‬מפקח עבודה ארצי‪ ,‬מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית‪ ,‬משרד התמ"ת‪ ,‬דוא"ל‪ 78 ,‬בפברואר ‪.7107‬‬ ‫‪ 11‬ישראל שרייבמן‪ ,‬מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגהות‪ ,‬שיחת טלפון‪ 78 ,‬בפברואר ‪.7107‬‬ ‫‪ 12‬חנה זוהר‪ ,‬עמותת "קו לעובד"‪ ,‬דוא"ל‪ 78 ,‬בפברואר ‪.7107‬‬ ‫‪ 13‬קבלנות – צורת העסקה שבה התשלום נעשה לפי הספק‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪01‬‬ ‫נוסף על טענות אלו‪ ,‬נשמעו טענות בדבר היעדר אכיפה ואכיפה לא יעילה ולא מרתיעה של משרד התמ"ת‪,‬‬ ‫התורמים לכך שעבודה בהיקף נרחב יותר נעשית בניגוד לתקנות וכתוצאה מכך מתרחשות תאונות רבות‬ ‫‪14‬‬ ‫יותר‪ .‬עיקר תוצאותיה של אכיפה לא יעילה‪:‬‬ ‫‪ .0‬היעדר התייחסות מצד יזמים וקבלנים לנושא הבטיחות והגהות בעבודה‪ ,‬בשל היעדר אכיפה‪.‬‬ ‫‪ .7‬היעדר התייחסות לנושא הבטיחות והגהות מצד מנהלי העבודה באתרי הבנייה‪ ,‬שאחראים בפועל‬ ‫ליישום תקנות הבטיחות והגהות באתרי הבנייה‪.‬‬ ‫לטענת ארגון העובדים "מען"‪ ,‬המאגד עובדים בענף הבניין‪ ,‬יש זלזול מצד מעסיקים בתקנות הבטיחות‬ ‫והגהות‪ ,‬הנובע מאכיפה חלשה ומענישה שאינה מרתיעה‪ ,‬שאין בה העמדה לדין פלילי‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬ ‫טוענים ב"מען" כי עקב ההעסקה הלא‪-‬ישירה של העובדים חברות הזוכות במכרזים אינן נדרשות לעמוד‬ ‫‪15‬‬ ‫בסטנדרטים גבוהים של בטיחות וכי הקבלנים עצמם אינם משקיעים בציוד נדרש‪.‬‬ ‫איציק גורביץ'‪ ,‬סמנכ"ל התאחדות הקבלנים‪ ,‬מציין שני גורמים אפשריים נוספים לתאונות העבודה‪:‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪ .0‬המחסור במנהלי עבודה בענף הבניין‪.‬‬ ‫‪ .7‬עבודה לא מוסדרת של קבלנים לא רשומים‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬התאחדות הקבלנים והקרן לעידוד ענף הבניין משקיעים מאמץ רב בהכשרות ובהדרכות בנושאי‬ ‫בטיחות ופועלים להעמקת הפעילות המניעתית בנושא במהלך שנת ‪.7107‬‬ ‫‪ .6‬מניעה ואכיפה בתחום הבטיחות והגהות בענף הבניין‬ ‫לפי משרד התמ"ת‪ ,‬האחריות במקום העבודה מוטלת בדרך כלל על המעביד או על בעל מקום העבודה‪,‬‬ ‫ועליהם למנוע אירועים ומצבים העלולים לגרום לפגיעה כלשהי בעובדים‪ .‬על המעסיקים ומנהלי העבודה‬ ‫מטעמם מוטלת האחריות לבצע הדרכה וליישם בפועל את ההוראות והתקנות בתחום הבטיחות והגהות‪,‬‬ ‫במקומות העבודה בכלל ובאתרי הבנייה והתשתיות בפרט‪.‬‬ ‫שני גורמים אחראים מטעם המדינה למניעה ולאכיפה בנושאי בטיחות וגהות (בריאות תעסוקתית) על‬ ‫כלל מקומות העבודה בישראל‪ ,‬כולל ענף הבניין‪ :‬מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד‬ ‫התמ"ת מבצע את האכיפה; המכון לבטיחות ולגהות מקיים הדרכה והסברה כפעילות מניעה‪.‬‬ ‫‪ 6.5‬מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית‬ ‫מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית שבאגף לפיקוח על העבודה במשרד התמ"ת‪ ,‬אחראי (בין שאר‬ ‫תפקידיו) לאכיפת חוקי הבטיחות והגהות בעבודה במדינת ישראל‪ .‬להלן החוקים העיקריים שמכוחם‬ ‫המינהל פועל‪:‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪ 14‬חסן שולי‪ ,‬ממונה בטיחות המתמחה בבניין‪ ,‬שיחת טלפון‪ 78 ,‬בפברואר ‪.7107‬‬ ‫‪ 15‬נייר עמדה של ארגון העובדים "מען"‪ ,‬התקבל בדוא"ל‪ 78 ,‬בפברואר ‪.7107‬‬ ‫‪ 16‬איציק גורביץ'‪ ,‬סמנכ"ל התאחדות הקבלנים‪ ,‬שיחת טלפון‪ 70 ,‬בפברואר ‪.7107‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪01‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוק ארגון הפיקוח על העבודה התשי"ד–‪.0551‬‬ ‫‪‬‬ ‫פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש)‪ ,‬התש"ל–‪..0521‬‬ ‫תפקידי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית‪:‬‬ ‫‪ .0‬מניעת תאונות עבודה או מחלות מקצוע וזיהוי הסיכונים הקיימים במקומות העבודה אשר עלולים‬ ‫להביא לפגיעה בעובדים‪ ,‬תוך נקיטת כל הצעדים הנדרשים כדי לשלוט בסיכונים ולהפחיתם ככל האפשר‪.‬‬ ‫‪ .7‬קביעת דרישות למינוי אנשים כשירים לתפקידים שונים ולמסירת מידע לעובדים על סיכונים‬ ‫במקומות עבודתם‪.‬‬ ‫‪ .8‬מתן היתרים‪ ,‬אישורים ורישוי לשימוש בחומר נפץ ובזיקוקין דינור‪ ,‬לאחסנת גז ונפט‪ ,‬להעסקת נוער‬ ‫בשעות הלילה ועוד‪.‬‬ ‫‪ .1‬בדיקה של מתקנים ומכונות בני סיכון‪ ,‬פיקוח על מעליות‪ ,‬ביצוע בדיקות סביבתיות במקומות‬ ‫העבודה ועוד‪.‬‬ ‫‪ .5‬קידום פעולה מונעת ומחקר בבריאות ובבטיחות בעבודה‪.‬‬ ‫‪ .0‬ייזום הכנתם של תקנים שיש להם היבטים בטיחותיים במסגרת מכון התקנים הישראלי והשתתפות‬ ‫בהכנתם‪.‬‬ ‫‪ .2‬פעילות משותפת עם גורמים נוספים במדינה העוסקים בבטיחות‪ ,‬למשל המוסד לבטיחות וגהות‪.‬‬ ‫‪ 81‬מפקחים (כולל מפקחים אזוריים וסגניהם) מבצעים את כל פעילות הביקורת ואכיפה של האגף‪ .‬הם‬ ‫אחראים לביקורת בכל מקומות העבודה בישראל מבחינת בטיחות וגהות (יותר מ‪ 51,111-‬מקומות‬ ‫עבודה)‪ .‬למפקחים יש סמכויות מי נהליות ופליליות וביכולתם להוציא צווי סגירה לאתר או לדרוש‬ ‫דרישות שונות בצו‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש להם סמכות להתחיל בחקירה פלילית‪ ,‬להכין כתב‪-‬אישום ולהטיל קנסות‪.‬‬ ‫המינהל חוקר תאונות עבודה‪ ,‬ואם מתברר כי התאונה נגרמה עקב ליקוי בטיחות‪ ,‬תיק החקירה מועבר‬ ‫לטיפולם של הגורמים שלהלן‪:‬‬ ‫א‪ .‬במקרה של תאונות עבודה קטלניות או קשות תיק החקירה מועבר למשטרה‪ ,‬וזו מגבשת המלצה‬ ‫לכתב‪-‬אישום פלילי כנגד הגורמים האחראים‪ .‬התיק מועבר לפרקליטות או לתובע משטרתי לצורך הגשת‬ ‫כתב‪-‬אישום לבית‪-‬המשפט בגין הריגה או גרימת מוות או חבלה ברשלנות‪ ,‬ובדרך כלל נגזרים עונש מאסר‬ ‫ו‪/‬או קנס על האחראים לעבירות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬במקרה של תאונות עבודה קשות‪/‬בינוניות‪/‬קלות תיק החקירה מועבר לתובע של המינהל‪ ,‬המגבש‬ ‫כתב‪-‬אישום פלילי כנגד הגורמים האחראים‪ ,‬בהסתמך על חוקי הבטיחות בעבודה‪ .‬כתבי‪-‬האישום‬ ‫מתנהלים בבתי‪-‬דין לעבודה‪ ,‬ובדרך כלל נגזר בתיקים אלו עונש מאסר על תנאי ו‪/‬או קנס על האחראים‬ ‫לעבירות‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫אתר האינטרנט של משרד התמ"ת‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/472D39A8-EC4B-4C88-8D39- ,‬‬ ‫‪ ,7663D6CB6F24.htm‬תאריך כניסה‪ 78 :‬בפברואר ‪.7107‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 0‬מתוך ‪01‬‬ ‫בשנת ‪ 7100‬ערך מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית ‪ 5,505‬ביקורים באתרי בנייה‪ ,‬ובמהלכם הונפקו‬ ‫‪ 075‬צווים מסוגים שונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬במהלך השנה נפתחו ‪ 71‬תיקים בגין עבירות בטיחות שאינן קשורות‬ ‫לתאונות עבודה‪.‬‬ ‫ברבעון האחרון של שנת ‪ ,7100‬ולאור הנתונים שהצטברו‪ ,‬פעל המינהל ביתר שאת באתרי בנייה וביצע‬ ‫אכיפה מינהלית ואכיפה פלילית מוגברת באמצעות אנשיו‪ .‬כפי שעולה מליקויים שכיחים שנתגלו במבצע‬ ‫ומדיווחים שכיחים על תאונות קטלניות‪ ,‬להלן מספר נתונים המלמדים על היקפי הליקויים (הנתונים‬ ‫‪18‬‬ ‫מביקורות ברבעון האחרון של שנת ‪:)7100‬‬ ‫ב‪ 155-‬ביקורים בסך הכול התגלו ‪ 8,170‬ליקויים באתרים השונים‪ .‬הוצאו ‪ 732‬צווים בסך הכול‪ ,‬ומהם ‪37‬‬ ‫צווי הפסקת עבודה באתר‪ .‬להלן פירוט הליקויים שנמצאו‪:‬‬ ‫‪19‬‬ ‫טבלה ‪ .6‬נתונים על ליקויים שנמצאו ברבעון האחרון של שנת ‪2955‬‬ ‫הליקוי‬ ‫מס' הליקויים‬ ‫שיעור‬ ‫פיגומים‪/‬משטחי‬ ‫עבודה‪/‬גידורים‬ ‫‪0,115‬‬ ‫‪88%‬‬ ‫חשמל‬ ‫‪853‬‬ ‫‪07%‬‬ ‫עבודה בגובה‬ ‫‪881‬‬ ‫‪00%‬‬ ‫שימוש בציוד מגן אישי‬ ‫‪878‬‬ ‫‪00%‬‬ ‫מסירת מידע והדרכת‬ ‫עובדים‬ ‫‪883‬‬ ‫‪00%‬‬ ‫סולמות‬ ‫‪052‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫מינוי מנהל עבודה‬ ‫‪015‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫טפסנות‬ ‫‪23‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫עגורנים ומתקני הרמה‬ ‫‪03‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫חפירה‬ ‫‪01‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫אחר‬ ‫‪000‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪8,170‬‬ ‫‪011%‬‬ ‫במקביל לאכיפה המוגברת באתרי בנייה ערך המינהל מסע פרסום והסברה אשר הופנה לקבלנים‬ ‫ולמנהלי עבודה‪ ,‬שכלל פרסום בטלוויזיה‪ ,‬ברדיו‪ ,‬באינטרנט‪ ,‬בשלטי חוצות ובעיתונות היומית בעברית‬ ‫ובערבית‪.‬‬ ‫מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית סבור שיש לנקוט כמה אמצעים ולפעול במסלולים נוספים‬ ‫‪20‬‬ ‫לשיפור רמת הבטיחות בענף הבניין‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫‪ 18‬יורם אלעזרי‪ ,‬מפקח עבודה ארצי‪ ,‬מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית‪ ,‬משרד התמ"ת‪ ,‬דוא"ל‪ 78 ,‬בפברואר ‪.7107‬‬ ‫‪ 19‬שם‪.‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪01‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש לקדם חוקים ותקנות שיאפשרו אכיפה הדוקה על קבלנים ומיצוי הדין עם מפירי חוק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש לחייב את מנהלי העבודה באתרי הבנייה לעבור השתלמויות מקצועיות‪ ,‬במיוחד בתחום‬ ‫העבודה בגובה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש לגבש דרישות חדשות שמטרתן שיפור רמת הפיגומים והגידורים באתרי הבנייה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כל תוכנית שיוזמת הממשלה להאצת הבנייה ולעידודה מחייבת הקמת מינהלת בטיחות‪,‬‬ ‫שיועסקו בה מפקחים‪ ,‬מדריכי בטיחות וממוני בטיחות‪ .‬מינהלת זו תלווה את פעולות הבנייה‬ ‫המואצות ותפקח עליהן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכל תוכנית לעידוד הבנייה שתאושר‪ ,‬שנקבע כי יינתן בה תגמול על הישגים בבנייה‪ ,‬יש לקבוע‬ ‫כי התגמול לא יינתן אם אירעה תאונה קשה או קטלנית במהלך הבנייה‪.‬‬ ‫לדברי ורדה אדוארדס‪ ,‬סגנית המפקח הארצי במינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית‪ ,‬כל נושא‬ ‫האכיפה בעייתי מאוד‪ ,‬שכן אי‪-‬אפשר להגיע באופן שוטף למקומות העבודה‪ .‬בשל כך המינהל מקיים‬ ‫מבצעי אכיפה‪ ,‬אלא שתדירותם נמוכה‪ .‬כמו כן‪ ,‬המינהל אחראי לנושאים נוספים‪ ,‬מעבר לבטיחות‬ ‫במקומות העבודה‪ ,‬למשל בטיחות מעליות‪ ,‬בטיחות אצטדיונים ובטיחות באירועים המוניים‪ 21.‬יש לציין‬ ‫כי לאחרונה קיבל המינהל תקנים נוספים‪ ,‬אולם הוא מתקשה לאייש אותם‪ .‬לדברי ורדה אדוארדס‪,‬‬ ‫קשה למשוך מהנדסים והנדסאים לעבודה במינהל בשל השכר ההתחלתי הנמוך (מתח דרגות ‪11–82‬‬ ‫‪22‬‬ ‫בדירוג המהנדסים)‪.‬‬ ‫‪ 6.2‬המוסד לבטיחות ולגהות‬ ‫המוסד לבטיחות ולגהות הוא תאגיד ציבורי ללא כוונות רווח (מלכ"ר)‪ ,‬שהוקם מתוקף חוק ארגון‬ ‫הפיקוח על העבודה‪ ,‬התשי"ד–‪ .0551‬מטרת המוסד היא קידום הבטיחות והבריאות התעסוקתית‬ ‫במקומות העבודה‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫בענף הבניין‪ ,‬המוסד לבטיחות ולגהות מפעיל מדריכים שמגיעים לאתרים בכל רחבי המדינה ונוקטים את‬ ‫הפעולות שלהלן‪:‬‬ ‫א‪ .‬הדרכות לעובדים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנחיית מנהלי עבודה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬סיוע באיתור סיכונים באתרי הבנייה‪.‬‬ ‫‪ 20‬שם‪.‬‬ ‫‪ 21‬ורדה אדוארדס‪ ,‬סגנית המפקח הארצי‪ ,‬מי נהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית משרד התמ"ת‪ ,‬שיחת טלפון‪ 78 ,‬בפברואר‬ ‫‪.7107‬‬ ‫‪ 22‬דירוג המהנדסים מתפרסם באתר האינטרנט של האיגוד‪,‬‬ ‫‪ ;http://www.engineers.org.il/Index.asp?CategoryID=807&ArticleID=1875‬השכר בדרגה ‪ 82‬הוא למהנדס ללא‬ ‫ותק‪.‬‬ ‫‪ 23‬אתר האינטרנט של המוסד לבטיחות ולגהות‪ ,http://osh.org.il/site/mosad_info.asp ,‬תאריך כניסה‪ 78 :‬בפברואר ‪.7107‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪01‬‬ ‫בשנת ‪ 7100‬ביקרו מדריכי המוסד כ‪ 1,511-‬ביקורים ב‪ 0,511-‬אתרי בנייה ברחבי הארץ‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתנה‬ ‫הדרכה באמצעות ניידות ההדרכה של המוסד‪ :‬שתי ניידות שמגיעות לאתרים ומפעיליהן מעבירים‬ ‫הדרכה לעובדים באמצעות ערכות בשש שפות (ובהן ערבית‪ ,‬סינית ורוסית)‪ .‬בשנת ‪ 7100‬הועברו ההדרכות‬ ‫של הניידות ל‪ 71,111-‬עובדים ברחבי הארץ‪ .‬ביקורי המדריכים והניידות נעשים חינם‪.‬‬ ‫לדברי ישראל שרייבמן‪ ,‬מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגהות‪ ,‬ענף הבניין עתיר סיכונים והמוסד שם את‬ ‫הפעילות בענף בראש סדר העדיפויות שלו‪ .‬לדבריו‪ ,‬כדי לשפר את העמידה בתקנות הבטיחות והגהות‬ ‫ואת השמירה על עבודה באופן בטוח יש להעצים את פעילות ההסברה‪ ,‬להגיע לאתרים רבים יותר לשם‬ ‫‪24‬‬ ‫קיום הדרכה בהם ולהגביר את המודעות של מנהלי העבודה והעובדים לנושא‪.‬‬ ‫‪ .8‬סיכום ונקודות לדיון‬ ‫‪‬‬ ‫למרות הגידול במספר פעילויות המניעה והאכיפה‪ ,‬ניכרת עלייה במספר תאונות העבודה‬ ‫הקטלניות בענף הבניין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש לתת את הדעת לצורך בהגברת האכיפה ובהעסקת מפקחים נוספים שיבצעו את האכיפה‪,‬‬ ‫בענף הבניין בפרט ובמקומות העבודה בכלל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המחסור בעובדים מיומנים בענף הבניין תורם גם הוא לעלייה במספר התאונות הקטלניות‪.‬‬ ‫לעניין זה בולט המחסור במנהלי עבודה בכלל ובמנהלי עבודה שעברו הכשרות מתאימות לביצוע‬ ‫עבודות בגובה ולפיקוח עליהן‪.‬‬ ‫‪ 24‬ישראל שרייבמן‪ ,‬מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגהות‪ ,‬שיחת טלפון‪ 78 ,‬בפברואר‪.7107‬‬ ‫הכנסת‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪01‬‬